מי מאיתנו לא בוחנת את עצמה מול המראה ומותחת את הפנים ב"כאילו"? האם ישנה בננה שלא חוששת מגיל ה-40 שלה? חוויות מענף האקסטרים ספורט של הבננות. לא לכל אחת

על הפנים

שתקום האישה שתגיד שלא אכפת לה איך היא נראית. שתקום האישה שתגיד שהיא לא מסתכלת בראי ומותחת את הפנים ב”כאילו”. שתקום האישה שלא חוששת מגיל ה- 40 שלה.
קמתי, מתחתי, התמתחתי והלכתי.
מודעות הפרסום של “לפני” ו”אחרי” קנו אותי.
לקחתי את חברתי הטובה א’ ונסענו לקליניקה הכי מדוברת בעיר. את הדלת פתחה לנו נעמי, מנותחת בדימוס, שנראית מיליון דולר ועוד כמה סנטים.
טרום שיחה עם הרופא.
על שולחנה היו מונחים אלבומי תמונות של זקנות מצד ימין וצעירות מצד שמאל. “האמיני לי”, אמרה מיליון הדולר בקול בוטח, “אין לך ממה לחשוש. החיים שלך יראו אחרת. זה אפילו לא כואב, לא כל כך נעים, אבל בטח לא כואב”. קמט אחד לא הצלחתי למצוא בפרצופה המושקע.
ידעתי שני דברים: א. אני צריכה למצוא זמן מתאים (ואף פעם זה לא מתאים) ב. אני צריכה להיפרד מ- 15,000 שקל. שניהם בעיתיים. שבועיים מהחיים שוהים במעצר בית, ואחר כך עוד שנה מתמודדים עם המינוס האיום שהצטבר. סך הכל שנה קשה, אבל מה זה לעומת ה-20 שנה הבאות והצעירות?
אחר כך נכנס הרופא, ממציא שיטת הפילינג העמוק בכבודו ובעצמו. “את אידיאלית לניתוח”, אמר, “בהירה, יפה, לא חבל?”
“הגזים קצת”, אמרתי לעצמי, וטיפסתי למראה התלויה. הסתכלתי על עצמי – לא קריטי, נכון קצת פה קצת שם, אבל הגזים קצת.
ההחלטה נפלה, אני הולכת להשיל את הקמטים.
נסעתי הביתה במהירות מופרזת, נכנסתי הביתה בריצה ובישרתי לבעלי: “החלטתי. אני עושה פילינג”.
אין אין עליו. “לי זה לא מפריע”, הודה, “אבל אם לך זה מפריע, קבלי ברכתי”. לא הייתן מתחתנות איתו שוב?

שבוע לאחר מכן, מלווה באחותי הגדולה, נסענו לאחד ממרכזי הרפואה המפוארים. ההכנות היו מרגשות: תוך שעה הייתי מוכנה על המיטה עם חלוק, כובע ירוק ופרצוף חשוף, שעומד לחטוף נוק אאוט.
קצת כואב? רציתי למות. שכבה של משחה נמרחה על הפנים היפות שלי ושרפה לי את האמ-אמא של האפידרמיס שנזל לדרמיס. הרגשתי כמו לפיד בוער וכל בקשתי לעוד חומר הרדמה נענו בחיוב.
אחרי חצי שעה של גיהנום מתמשך הבטתי במראה וגיליתי מוטציה עם תחבושות ורק העיניים הבוכיות מציצות מבעד לתחבושות. עדיין, חשבתי בליבי, העיקר שאהיה יפה.
את הלילה הזה לא אשכח לעולם. אותות סמי ההרדמה שקיבלתי כמנת יתר ניקרו בשירותים הצמודים, והמחשבה שאני עומדת להיות מלכת היופי של גיל ה- 40 דעכה מעט את הכאב.
למחרת הוסרו התחבושות ופרצוף סלבי, לא מוכר, גדול ממדים, עם שכבה עבה של משהו לא ברור בצבץ במראה. אם לא ידעתי שזו אני לא הייתי מזהה.
מטפחת גדולה כיסתה את ראשי ופניי בדרך למכונית, הרגשתי כמו אירנית שלא מימי השאח. כל הדרך תהיתי איך אעבור את פתח הדלת בשלום, וכיצד יגיבו ילדיי הקטנים ובעלי.
מכוסה ברעלה נכנסתי הביתה. הילדים היו מוכנים נפשית (אני לא). “תראי”, הם התחננו, “אין סיכוי”, אמרתי עם פרצוף שלא יכול לחייך. בעלי הרים בבת אחת את המטפחת ואמר: “זוהי אמא לשבוע”. קולות של גועל נשמעו ברקע. “תודה באמת”, סיננתי.

התחיל השבוע.
לישון? המילה הזו לא בלקסיקון של השבוע. כל מה שהיה לי זה כאבים, ורחמים עצמאיים שקיבלו תאוצה מלילה ללילה. והבית? אין יוצא ואין בא. היחידה שזכתה באישור כניסה הייתה אחותי שעודדה, ושיחות הטלפון שהתנהלו בפה קמוץ בלי יכולת חברותיי להבין מה אני אומרת מהצד השני. היתרון היחיד היה המשקל שהראה 2 קילוגרם פחות ממשקלי בגלל האוכל הנוזלי שנכנס לא בצהלה לגופי.
שבוע ימים הסתובבתי בבית כמו חיה פצועה, אפילו הכלבה לא ניגשה אליי. ביום השלישי הגיעה פרצופי לממדים מפלצתיים ולא יכולתי שלא לכעוס על הוריי והמטען הגנטי שהורישו לי. אחרי שבוע ימים, הייתי אמורה לקלף את הגועל מפרצופי ולגלות את מלכת היופי של המגזר הפחות צעיר. מודה, הסקרנות גמרה אותי והקדמתי ביום לעשות זאת. מה שהתגלה לי היה פרצוף מיס פיגי אדום בגודל של דלעת, ובגלל העיניים הנפוחות לא יכולתי לראות אם יש או אין קמטים.
אחרי השבוע המעודד הזה, הופנתי על ידי הממציא לבית מרקחת בתל אביב כדי שיתאימו לי מייק-אפ מיוחד, שיאפשר לי לצאת מהבית ולראות אור יום. עוד 1000 שקל קפצו מארנקי.
שבוע לאחר הטיפול ניגשתי לקליניקה די מאוכזבת ומקומטת לביקורת. הרופא הממציא טען שצריך לעשות תיקון קל. עניתי לו שאני מוכנה לעשות תיקון קל אחרי שהוא יעשה את הטיפול הזה בפרצופו וטיפול נוסף (רכילות מרושעת ששמעתי מחברה) וטרקתי את הדלת.
חודשיים הסתובבתי עם פרצוף מטוייח ואדום וטראומה שמלווה אותי עד היום. השבוע בחנתי את עצמי במראה, מתחתי את העור ואמרתי לעצמי, “אני חייבת לעשות משהו”.

תגובות

  1. גולש1

    ברוך שלא עשני אישה.

  2. מאשר
    להתרחק מהם.

  3. חזיז ורעם

    למען הפרוטוקול: אני באופן אישי תומך בדעתו של בעלך.

    דודה שלי, אישה בת 50+, שהיתה חרושת קמטים עמוקים עשתה טיפול דומה לשלך.
    אני לא יודע לגבי רמת הכאב שחוותה, אבל לאחר מספר שבועות בהם היתה אדומה ונפוחה, והיתה חייבת להמנע משמש, היא נראית צעירה ב 20 שנים ואני לא מגזים.

    אני לא בטוח שהייתי עובר את מסכת העינויים הזו בעצמי, אבל התוצאה מאד מאוד מלבבת.

  4. אני שומעת פעמונים

    השורה האחרונה היא רק בדיחה, נכון? כי אם באמת נכווית וסבלת ככה, לא היית חושבת על זה שוב. או אולי לא באמת סבלת, והקיטורים על נפיחויות וכאבים הם סתם קיטורים מתפנקים, והכל היה שווה את זה.

    תחליטי מה דעתך, גברת. יש יותר מדי נשים (וגברים) שמקבלים החלטות בעניינים דרמטיים כאלה, ששורפים לעצמם את הפרצוף ומזיקים לעצמם לגוף, בלי לדעת למה הם נכנסים (ועוד מקלפים את התחבושות יום לפני, כמו שעשית את). אם את מזהירה מזה אחרות, תזהירי באמת. תזהירי ברצינות. לא כמו שלקחת את הטיפול הזה.

    • ינשוף

      שלומות לך, *ה*גבירה. בהרכיני ראשי בענוה ארצה להצטרף לדעתך:
      אני רחוק עוד הרבה מלהטריד עצמי בקמטים, אבל היו כמה שחרשו את מצחי כשקראתי את השורה האחרונה עליה דברת. אם עברו כבר חודשיים מיום הטפול, וכבר עבר חלף ונשכח לו הסבל- מתקבל בהבנה. אבל 15,000 ש”חים ותקילין שחוררו את ארנקה, לפני המייק- אפ המיוחד ולא כולל אובדן ימי עבודה, וכבר התוצאה לא מספקת אותה עד כדי נכונות לעבור שוב את התהליך? תמהני.
      ואם כבר- אפשר היה להוסיף למטה קישור להסבר על הסיכונים הכרוכים בתהליך. שירלי, לתשומת ליבך.

      • אני שומעת פעמונים

        תחושתי היא, שהכותבת התחרטה לגמרי על ההוצאה הזאת. אבל היא כופפה קצת את המציאות לטובת הפואנטה בסוף, כאילו לא נרגיש. אמרתי כבר – לא לוקחת ברצינות.

        ואגב, נדודי שינה לא עושים טוב לקמטים.

        • ינשוף

          איזה נדודי שינה, הלואי. הייתי בעבודה, לממן שכ”ל לשנה”ל תשס”ד המתרגשת ובאה עלינו, אגב הוג’י.
          ולגבי הקמטים- נראה לי שכבר דובר פה לא פעם בעבר על חוסר השויון ביחס החברה לקמטים, לפיו המראה מחמיא לגבר בשל, שמצחו חרוץ תלמים, ולעומתו אשה היא בלה שצריכה לטפל בעצמה
          ו-“אולי תעשי משהו עם זה”.
          אני מצידי מסכים דוקא עם דברי בעלה של חוי, וגם לי הם לא ממש מפריעים (וכן, ניסיתי), אבל כשאגיע לגיל בו אדרש לנושא לגבי פני שלי- אני תקוה שאכן ישומר המצב הנוכחי, לפחות לגבי גברים, בו לא אצטרך להיות מוטרד ממראי במראה.
          😉

  5. כמישהי שעוד מעט בת ארבעים ודי מקומטת ובוודאי שלא סובלת מעודף כסף הייתי באמת רוצה לדעת אם הטיפול הזה באמת מצליח, מצעיר ב – 20 שנה (?)
    ולכמה זמן נשמרות התוצאות הללו ?!
    צחקנו, נהנו – אבל קצת אינפורמציה לא היתה מזיקה…
    פני יחכו בדאגה חרושת קמטים לתשובותיכם…

  6. צב מעבדה

    עוד לא נתקלתי בבחורה שהקמטים שלה הטרידו אותי (גם לא אצל השתיים שעברו את הארבעים). וגם לא שמעתי על אף בחור, ובנים משוחחים על הכל, שקמטים אי פעם הזיזו לו.

    [צפירות הרגעה עולות ויורדות]: צאו מהלחץ, הקמטים שלכן לא מזיזים לאף אחד, כשתבינו את זה, גם לכן הם לא יפריעו.

    15,000 שח?! ואההווו מה שהייתי עושה עם 15,000 שקל…

    • סתם תמהה לדעת –
      אלו דברים שהם פונקציה של גיל מטרידים אותך בבחורה
      אם בכלל…

      • צב מעבדה

        מספר דברים שקשורים לגיל מטרידים אותי אבל כולם קשורים ל*הבדל* בגיל. כשהייתי בן עשרים לא חשבתי להיכנס למיטה עם אישה בת שלושים ארבעים. בזמנו זה נשמע לי זקן, שתים עשרה שנה אחר כך אין לי בעייה עם זה. היום אישה בת חמישים נשמעת לי זקנה, אבל אני מניח שעוד עשרים שנה, כשבעצמי אהייה בסביבות הגיל הזה, אישה בת חמישים תשמע לי דבר נורמאלי בהחלט.

        נ.ב.
        תגידו לי, אפשר לקבל תגובות מבלי להשאיר את הכתובת האלקטרונית כל פעם מחדש?

        • וההבדל בגיל קשור למה –
          לאיך שאתה תופס את הגיל שלה לפי המראה שלה
          או שאיך שהוא בא לידי ביטוי בתעודת הזהות שלה?

          • צב מעבדה

            השפעת הגיל על המשיכה לאישה קשור לאיך אני תופס את הגיל שלי.
            בגלל שאני מרגיש בנוח עם הגיל שלי אין לי בעיה עם הגיל שלה שהוא בערך כמו שלי.
            אני עוד לא מרגיש בנוח עם גילי בעוד עשרים שנה. כשאגיע לשם אני מקווה שארגיש איתו מספיק טוב.
            ואם כבר מדברים על שנות הארבעים אז חובה לקרוא את הספר ‘מחליף קידומת’, נדמה לי של דיב בארי, פשוט קורע מצחוק.

            • קצת מעניין שעניין המשיכה קשור לאיך אתה תופס את עצמך
              כשנמשכים אז נמשכים ולעזאזל מי אני ומה אני
              לא?

              • צב מעבדה

                מה מוזר בזה? אם לוקחים בחשבון שמשיכה כוללת בתוכה הרבה יותר מאשר מראה חיצוני, אני לא מוצא שום דבר מוזר בזה שהערכה העצמית שלי משפיעה על הבחורה שאליה אני נמשך.

                לדוגמה: לא מעט אנשים עם מום כלשהו ירגישו יותר בנוח בחברתם של אנשים אחרים הסובלים מאותו מום, וכל אחד יכול לחשוב על דוגמה עצמית. דרך אגב, ההפך עם אנשים עם כישורים מיוחדים שיעדיפו להיות במקום בו הכישרון שלהם יקנה להם הערכה, וזה בדרך כלל במקום בו היתרון שלהם הוא יחודי.
                אותו דבר עם גיל. אדם מבוגר ירגיש בנוח יותר בחברת אנשים בני גילו שמתמודדים עם אותם קשיים מאשר חבורת נערים עולצת.

                נ.ב.
                אבא שלי אומר שלהזדקן זו הדרך היחידה להשאר בחיים.

  7. גם אני מקווה שהפאנץ’ ליין הומוריסטי..שכן אם כבר עברת את הסבל הזה ולא ראית תוצאות אין לך שום סיבה לעבור זאת שוב.
    בנוסף,אני בכלל חושבת שאדם צריך לקבל את עצמו(על המגרעות ו/או השנויים בגיל) כמות שהוא.
    כבר שמעתי על כל הנתוחים והלייזרים למיניהם שרק מרחיבים את החור בכיס ולא משנים (לרוב) דבר וחצי דבר..
    בכל אופן צריך לחשוב(ויפה שעה אחת קודם..) ולא להתפתות ממודעות ה”לפני” ו”אחרי” הכה שקריות(למי שעוד היה לה ספק..)

  8. cookielida

    דבר ראשון, כל הכבוד על האומץ ועל הגישה – לפחות כך תחסכי סבל, זמן (וגם כסף..) מנשים אחרות שלא יודעות מה מחכה להן..
    דבר שני, יופי של כתיבה זורמת!!
    🙂
    אהבתי מאוד.
    ובכל זאת, משתתף בצערך – מה שמראה, שעלינו להודות על מה שיש לנו יותר מלבכות על מה שאין לנו…

  9. אני לא הייתי עושה את זה
    יותר מידי הייתי פוחדת לצחוק
    ושיקרע לי התחת או משו כזה

    אני חושבת שזה הרבה תלוי בדימוי שיש לך על מה זה להיות זקנה
    פעם בוניס ביץ ראיתי קשישה בת אולי שיבעים עם מכנסים צמודים סגולים
    עושה תרגילים על רולרבליידס שאף אחד לא הצליח לעשות
    הניסיון הניסיון
    ישר החלפתי את הדימוי שהיה לי על זיקנה בזה של האשה הזאת
    אני יודעת שזה לא ממש קשור לקמטים
    אבל זה קשור לדימוי שלך
    עדיף לא להיות תלוי בדבר חולף כמו מראה חיצוני
    וחוץ מזה
    להכאיב לעצמך ככה
    לא חארם?

  10. נמרוד

    אני משתתף בצערך ומקווה שהכל יהיה בסדר

  11. Lady Stardust

    יש לי דעה מאד ברורה כשזה נוגע לניתוחים פלסטיים:
    הם דבר מדהים קודם כל! הם עושים פלאים בתחומי הרפואה והשיחזור.הם עוזרים לאנשים לשחזר פנים וגוף אחרי תאונות או פגיעות שונות. כל מה שקשור לשיחזור חזה אצל נשים שעברו כריתות וכד’, אין ספק שזה אחד מהפטנטים הרפואיים החשובים.
    אבל…
    זה עדיין ניתוח! זה משהו שקשור ברפואה! קשה לי לחשוב על זה בתור משהו שצריך לעשות כדי לתקן משהו טבעי כמו היזדקנות , חזה קטן מידי או שומן.
    באופן אישי גם לי יש בעיה רפואית שלא היה מזיק לה תיקון פלסטי קטן: ראיה דפוקה. אני עם משקפיים מגיל 8 בערך. אני -5 בשתי העיניים ויש לי צילינדר רציני. ניתוח פלסטי קטן והייתי מצליחה לראות את השעון בלילה ולשחות כמו בן אדם. בלי שום קשר לכסף אני פוחדת. שמעתי סיפורי זוועות בנושאים האלה ואני לא רוצה לסכן את הראיה הדפוקה שלי גם ככה בזה שאולי אני לא אוכל לראות בכלל.

    ובנושא המרכזי…בטח שאני חוששת מגיל 40. אבל גם הוא יבוא יום אחד- אין מה לעשות. זה חלק טבעי בחיים-מזדקנים. מצד שני גם מובן לי החזק והרצון לשמור על המראה הצעיר.
    נאי מניחה שגם אני אתגעגע אליו כשיבוא הזמן. ואולי אז אני אחשוב אחרת בקשר לדברים האלה ואעשה משהו בקשר לזה. כרגע? אין כיסוי שסכין מנתחים ייגע בי אלה אם כן זה קשור לבריאות שלי.

    ולך אני מאחלת רק בריאות!!!

    • מסכימה איתך בנוגע לניתוחים פלסטיים.
      גם לי יש מספר די גדול (רבע ל4) בשתי העיניים וגם אני חוששת מניתוח ולמרות שאחוזי ההצלחה די גבוהים(משהו כמו 95 ) אני עדיין לא מוכנה לקחת סיכון(ע”ע פרסומת לסקין גארד…)
      אפילו מעדשות אני חוששת שכן שמעתי על סיבוכים שונים (ועצם העובדה שמשהו יהיה תקוע לי בעין מרתיעה אותי)

      • Lady Stardust

        עדשות זה דבר לא פחות מסוכן למרות שהוא פיתרון לא רע. לי כרגע יש דלקת רצינית בעיניים בגלל עדשות שלבשתי כשהייתי צעירה יותר. מישהו שכח כניראה להגיד לי שעדשות צריך להחליף כל שנה וחצי! והייתי איתם 4 שנים כמעט.
        זה לא מסוכן פשוט אל תשכחי להחליף אותם, לשטוף כמו שצריך ולא לשים יותר מידי שעות במשך היממה.

        אולי יהיה לנו מזל והניתוחים האלה יהיו יותר בטוחים יום אחד

        (95% הצלחה?!?!?! את הטוחה?!?!?!)

        • זה הרבה או קצת….?
          (כי לי בכל אופן זה לא מספיק במיוחד כשמדובר באיבר חיוני ושמושי כזה)
          אני כמעט בטוחה אבל אני אברר ואחזיר לך תשובה.
          ודרך אגב אם כשאמרת בטוחים התכוונת ל100 אחוזי הצלחה אז אפשר לשכוח מזה.. (למיטב ידיעתי אין נתוחים המבטיחים הצלחה בסדר גודל שכזה..וחבל….)
          ותודה על העידוד בכל אופן!

        • שאלתי ואמרו לי(למרות שקשה להאמין..)שאחוזי ההצלחה בניתוח לייזר מגיעים ל98 (!!!)
          וגם אם את בשני האחוזים הנותרים הניתוח הבא (אאוץ’..) עליהם!(לא שאלתי על נזק בלתי הפיך גם בגלל שזה ברור וגם בגלל שבד”כ חוסכים פרטים כאלה..לצערי הרב)

    • אני כבר בת 40 ואגלה לך סוד, החיים עדיין נפלאים גם מכאן. תצאו מהלחץ 40 זה אפילו עוד לא אמצע החיים. ואם אוכלים נכון ומתעמלים גם העור נראה בסדר גמור

  12. ששון לויתן

    כל פעם אני מופתע מחדש עד כמה נשים יכולות להיות טיפשות.

    כל פעם אני חושב שראיתי, שמעתי והגעתי לשיא, ולתדהמתי שוב אני נוכח לדעת שפשוט אין גבול לטמטום.

    • דורית

      יו, עוד אחד עם תסביך אמא.
      אולי תפתור לך פעם אחת ולתמיד את הבעיה החמורה שלך ותלך לפסיכולוג.
      יקירי, מי שנכנס לאתר בננות וקורא את הכתבות הללו, ממש צריך את הפסיכולוג ובגדול.
      בוא אני אספר לך משהו בסוד.
      נשים זה ממש לא עם מטומטם.
      אבל מי שכותב את את זה.
      הוא בטח לא חכם.
      לך חמוד, לך לאמא

  13. לא משנה

    יש נשים שמתו מניתוחים לשאיבות שומן..

  14. אני מודה עברתי נתוח פלסטי. נו אז מה?
    אחרי שלוש לידות מהחזה המפואר נשארה שקית שוקו נבולה.
    אז עכשו חזרה עטרה ליושנה והחיים יפים, והכי חשוב זה לא ניתוח מח,
    אני אותה טל רק עם חזה מדהים וחולצות “שיושבות ” מושלם ובעל מרוצה
    וחברות מתלהבות ובגד ים משולשים.

    ולכל המתחסדים (גברים ובעיקר נשים “מפרגנות”) זה פשוט כיף קטן בחיים וימותו הקנאים

    וכן מה לעשות אני גם …………. (אופס) בלונדית וגבוה ואדריכלית מצליחה.

    • אלמוני

      את לא יכולה לדמיין לעצמך אולי
      שאפשר לא לרצות לעשות את זה בלי להתחסד?

      ומה שבאמת גרם לי לקנא זה דווקא האופס שבסוגריים

      חיוך

    • אז עברת ניתוח פלסטי, אז מה? צודקת. אני בטוחה שבדקת לעומק את הסיכונים, הסיכויים, הסטטיסטיקות, השיטות וכל מה שמהווה חלק מתוך המכלול הכולל של בדיקות ושאלות ששואלים לפני שנכנסים תחת איזמל המנתח.
      ונכון, זה לא ניתוח מוח, ואני שמחה שאת מרוצה מהתוצאות, אבל כן, זה ניתוח, וזה מסוכן (ולו רק בגלל העובדה שמרדימים אותך) וכן, יש (לעיתים) צלקות וסיבוכים. כאבים, אני בטוחה שתמיד יש, הרי בסופו של דבר חותכים בבשר החי – סביר להניח שזה יכאב, לא?
      אבל.. אני חושבת שהחברות שלך מתלהבות ממך כמו שאת, ואני משוכנעת לחלוטין שבעלך ואביהם הגאה של שלושת ילדייך אוהב אותך כמו שהיית לפני הניתוח (וגם אחריו, ללא ספק, אבל לא בגללו). את רצית לעשות ניתוח? עשית,ואת מרוצה. סבבה. לא עשית אותו בשביל אף אחד אחר, אלא רק בשביל עצמך.
      לא חושבת שמישהו פה התחסד, היום פה דעות בעד ונגד, אף אחד (למיטב זכרוני) לא אמר שזה רע ונורא ושנשים ש”עושות את זה” זה זוועה… אבל “כיף קטן בחיים” זה לא – זו פרוצדורה רפואית קשה, פולשנית, מורכבת וכן – גם מסוכנת במידה לא מבוטלת.
      אני חושבת שעיקר החשש ו/או ההתרעמות היא בגלל הסיכון ה”מיותר” שנשים שעושות ניתוחים פלסטיים קוסמטיים על מנת לשנות/לשפץ/לשפר לוקחות על עצמן, ואין מה לעשות – הסיכון הזה קיים.
      ולבסוף, לאף אחד מהכותבים לא היתה שום בעיה עם נשים שמתנתחות – גם כשהן בלונדיניות ואפילו – רחמנא לצלן – אדריכליות מצליחות…
      בעיקר, אני שמחה שהתוצאה מוצאת חן בעיניף ושלך טוב עם עצמך – זה הכי חשוב.

      • נכון זה ניתוח ופרוצדורה וגם קצת כואב ויש סיכונים
        אבל לעשן לדוגמא עושה הרבה יותר נזק לגוף ויותר מזה
        לאנשים מסביב, בקיצור קצת פרופרוציה, אנחנו עושים לגוף
        שלנו הרבה דברים “לא טובים” בלי להרגיש, אז ניתוח קוסמטי
        שעושה לך טוב, אפילו אם זה קצת כואב זה שווה את המחיר.

        טל

        • איזבו

          שאלה טכנית: אחרי הניתוח איך מרגיש מי שנוגע? והאם את מרגישה ומתגרה כמו לפני?

          • אז ככה: מי שנוגע מבחוץ טוען שאיו הבדל משמעותי, מבחינתי אבדתי לתקופה של חודש
            כל תחושה באיזור התחתון של השד, ומסביב לפיטמה הייתה הרגשת אי נוחות מסויימת,
            אבל הכל חזר לקדמותו לאחר חודש.

    • Lady Stardust

      יופי לך! נפלא שאת מרגישה מצויין עם עצמך אבל לא מדובר פה בקינאה אלה בבריאות!
      (אני בכל אופן דיברתי על זה…)

      אני מבינה שאת מודעת לכל הסיכונים הבריאותיים של הניתוח עצמו וכן הסיכונים שצפויים לך בעתיד והלכת על זה למרות הכל.

      יש אנשים (נשים…גברים…) שחושבים שזה לא שווה את זה, זה הכל.

  15. ואי זה כזה עצוב!
    מסקנה?
    לא להתעסק עם מה שהטבע נתן

  16. אשת חיל

    קודם כל קצת אינפורמציה לסיווי ןלlady stardust – אני עשיתי היתוח לייזר בעיניים לפני 7 שנים, והיה לי מספר מינוס 12. היום יש לי מינוס שלושת רבעי ואני ממש קיבלתי חופש שלא ידעתי כדוגמתו. עבורי זאת הצלחה מסחררת אבל בכל זאת 12 ו4 זב לא אותו הדבר, אני באמת לא ראיתי כלום. ותעשו בבקשה הפרדה ברורה ובולטת בין ניתוחים רפואיים שמטרתם שיפור יכולץ ובין מתיחות פנים וכו.
    ההשוואה שטל עשתה בין עישון לניתוח קוסמטי היתה משעשעת- כמו שאומרים באנגלית- two wrongs don’t make a right

  17. ואת חושבת שבגיל 45 או 50 לא תחזרי לשולחן הניתוחים?
    לדעתי: אין דבר שעומד בפני הרצון להיות יפה או להיראות צעירה יותר
    יעקב

  18. אריקה

    חברה שלי עשתה גם כן את אותו הטיפול, אך במקום להפחיד את בני המשפחה, הלכה לבית החלמה מיוחד ברעננה שם בילתה את השבוע הנוראי ואז חזרה הביתה חלקה ומאושרת

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *