פסח: פירורים לרווקות

תגיעי הנה תיכף ומיד!

כמו בכל שנה, לפני פסח, אמא שלי מסתובבת בבית עם כפפות גומי צהובות, הצינור של שואב האבק מלופף כפיתון על צווארה והיא מחייגת אלי חמש פעמים ביום כדי שאגיע לפנות מהארונות את קופסאות המחתרת שלי מתקופת הילדות.
“מה יש? מה יש לך?” אני נובחת עליה בעצבנות. “מה את רוצה ממני? כל השנה את בקושי מעבירה סמרטוט לח בכל הבית ודווקא עכשיו כשאני במשרד עם ערמה היסטרית של עבודה אז הקרטונים שלי תקועים כעצם בגרונך?”
אבל כמו בכל ויכוח הפורץ בינינו, שוב אני מובסת על ידה בגסיסה ארוכה ומבטיחה שאקדים לבוא ולסלק את גלי האשפה שאני אוגרת אצלם. יממה לאחר מכן, עת התייצבתי, היא כבר גררה סולם ודרשה שאטפס במעלה הארונות ואוציא משם את כל השמאטס שאני מתעקשת לשמר עוד מתקופת גן גאולה (לא עמיר, חלילה).
לאחר שנטשה את החדר כדי לגעור באבא שלי שיקח את עצמו בידיים וישאב את האבק מהכיסויים של הרכב, נעלתי את הדלת ושקעתי ברעד ובחלחלה בתוך תכולת הקופסאות הסודיות שלי.
מצאתי פתק שנתלש מזנבה של מחברת דפתר ששרבטתי בכיתה ד’ לחברה שלי מהקבּצה ב’ בחשבון: “רותם, איזה ממתקים את מביאה מחר לטיול השנתי?” אלוהים. התחלחלתי.
כלום אפשר ששום דבר לא השתנה אצלי? ואפילו בגיל 10 כל מה שהעסיק אותי היה אוכל? יש דברים שלעולם לא משתנים, נאנחתי ארוכות, וקלעתי עוד גלגל של ביסלי לתוך הפה.
עם נטות היום להחשיך ולאחר שקירות החדר הזדעזעו ממאות המכתבים והפתקים שקראתי תוך כדי שאגות צחוק, פליאה ובכי צורב, הגעתי למסקנה אחת ברורה: את כל הגברים השווים של חיינו אנו פוגשות בחג הפסח. באמת. בקרוב גם אצלכן. אמן. כחחחח. טפו. טפו. טפו.
אי לכך ובהתאם לזאת, הפעם נדון בשאלה: “אז תגידי בהמה, מה עשית בפסח האחרון ואיך לעזאזל הכרת את החבר השווה שלך יא מכוערת ושתמותי אמן?”

אתה ואני וגשר אחד רעוע

סיפור ההיכרות הכי ביזרי שהיה מקופל בין המכתבים התרחש בדרום אמריקה. חברתי הטובה שוטטה עזובה לנפשה ביערות בוליביה לאחר שננטשה ע”י שותפתה למסע. היה זה ערב חג הפסח ובאחד הכפרים התפרסמה מודעה על עריכת ליל הסדר מיוחד לכל המטיילים הישראלים באזור. נרגשת מהחג היהודי, היא יצאה לנהר הסמוך להגעיל את ערכת כלי האיפור שלה ולהקציף את גופה שנצרב בשמש. עוד לפני שהספיקה להפשיל את תחתוניה לאדמה נשמע לפתע קול גברי צרוד שזעק לעזרתה בעברית ובאנגלית. היא סובבה את ראשה והבחינה מרחוק בגבר צעיר השוכב בכיווץ רגליים על גשר רקוב שקרשיו נופלים ממנו, כשמתחתיו גועש לו נהר מקציף, פראי ומלא סלעים.
חברתי המבוהלת התקדמה לכיוונו בריצת אמוק. היא סימנה לו שלא יפחד ושהיא הולכת להזעיק עזרה. ואכן, מקץ כמה דקות, הצרחות הישראליות המבוהלות שלה הרימו את כל הכפר על הרגליים, והמטייל הישראלי חולץ בשלום וגם קיבל את הזכות לשאול את כל הקושיות בליל הסדר. כולל את הקושיה: “מיהו המטומטם המטפס על גשר רעוע כשבסמוך לו נטוע שילוט רחב עם הכיתוב: הגשר אינו בשימוש, זהירות, סכנת נפילה”.
אבל מאז פעולת ההצלה ועד היום, חברה שלי והניצול שלה הם זוג בלתי פריד. ומדי חג הפסח הם עולים על גשר הירקון וחוגגים את סיפור אהבתם בנפנופי מנגל חווייתי יחד עם עדת סקרנים ובני משפחותיהם.

חולת ניקיון

יש לי חברה שהיא חולת ניקיון אמיתית. הדירה שלה כל כך נקיה שכל הפוסע בשביליה יכול לראות את השתקפותו מכל עבר. היא מסוגלת לצאת מכליה כשהיא תופסת מישהו יוצא מהשירותים שלה ולא נוטל ידיים. יתרה מזאת, היא אפילו חיסלה כמה פרשיות אהבה באמצע הלילה רק בגלל אלו שהעזו לקלף קונדום לח מאיברם ולהניח אותו על השטיח האתני והיוקרתי שלה. אבל הפוביה המסחררת הזאת, כפי שהמיטה עליה צרות, גם הפגישה אותה בפסח 1997 עם אהבת חייה.
היה זה יום תל אביבי חם מהרגיל, חברתי ואני חזרנו שפופות ראש מהאוניברסיטה מיום נוסף של שעמום אקדמי מפוהק. מאחת המרפסות הפתוחות בצד המדרכה עלתה מוסיקה מוכרת שגרמה לי להאיץ את צעדיי לכיוונה. מחור הניקוז של המרפסת זלגו מים בקשתות אבל זה לא הפריע לי לעמוד בסמוך לזרם המתיז של המים ולזהות את הצלילים.
זה היה השיר Suicide is Painless של המניק סטריט פריצ’רס ומיד חשתי צל קל של געגוע למישהו מהעבר. עצרתי והתיישבתי על שפת המדרכה. חברתי שראתה שהתיישבתי על האספלט הרטוב והמטונף הקימה קול צעקה וניסתה בכוח לגרור אותי משם. הצרחות שלה הוציאו החוצה את דייר המרפסת, שהיה נטול חולצה וחשף חזה אינדיאני, שזוף וחלק, כזה שבא לך מיד לשקע את שינייך בבשרו. רק הביטה בבחור, שכחה מהפוביה שלה ומיד הטילה את ישבנה לצידי, על מדרכה הלחה. אולי היו אלה אדי הנוזל לרצפה שהעבירו עליה את הדעת, כי לפי מפלס החיוכים שלה ראיתי שהיא אפילו מוכנה לנתר אל המים שזרמו מהמרפסת ולחפוף את שערות ראשה רק כדי שהבחור יציע לה מגבת. ובאמת הצליח לה.
ככה זה בפסח, גבר הולך לאיבוד דרך ניקיון המרפסת ואת מיד מטפסת על המעקה שלו כדי ללמד אותו אחיזת מגב נכונה.
חג שמח ואביבי לכולם.

תגובות

  1. יש לך שפכטל לגרד אותי מהריצפה?
    נפלתי מרוב צחוק
    הצילו
    ובקשר לפסח….רצוי שאני לא אתחיל
    באמת
    חיבוק+

  2. אינדי_גו

    גם לכלים יש רגשות, והם לא אוהבים להינטש בכיור לתקופות בלתי ידועות מראש.
    תגידי משהו, הילי, לדעתך פסח ראוי גם להיות זמן לשיחות “יחסינו לאן”? (לאותן בנות מבינינו שגילו שהן באמצע משהו שהוא כמו מצה: לא לבלוע ולא להקיא) כי אם כבר ביעור חמץ, אז שיהיה עד הסוף (אגב, מאז שגיליתי שלחם ארז פתוח בפסח, החג הזה נראה לי הרבה יותר נסבל).

    ולחיי האהובים שבדרך (ורק שלא ייקח להם ארבעים שנה להגיע מהמדבר, ושיאפסנו בצד את זה שלא יודע לשאול, ויראו לנו את יכולותיהם האגדיות בזרוע נטויה, ועוד כמה התמחויות שימושיות, עד שנתעייף ונתרצה ונאמר “דיינו”)

  3. איש קריות

    כפרה עליך הילי.

    יופי של מאמר וחג שמח גם לך.

  4. מצחיק, שנון, משעשע וזורם.
    ממש בניגוד לחג המצות הבא עלינו.
    שיעבור לנו מהר החג הזה
    ויהיה כאן כבר הקיץ
    חג שמח!

  5. שירת ים

    מופלא, הילי.

  6. הילי יקרתי,
    אחרי שסיימת את הסטא’ז אצל אמא שלך את מוכנה לבוא אליי?
    יש לי תלולית של דברים מ74 שהצלחתי בעורמה לא קטנה להשאיר באותו מצב מאז..

    אשמח לפתרון.

    נ.ב
    ידוע שמצות עושות גזים, אז זה לא נראה לי אידיאלי כזמן לפגישות לא?

  7. שלגיה

    איזה משב רוח מרענן באמצע (אמצע, עלק) יום העבודה.

    אז מה, כדאי לתת צ’אנס לפסח הזה?

  8. פעיל תנזים מהר גריזים

    זה עניין מוכר שבתחילת כל מאורע חגיגי , יש מנהג של להצהיר לעצמך , באם הנך רווק מתוסכל את ההצהרות המבטיחות הבאות:
    “אין , עכשיו מתחיל הקיץ , אני אמצא לי אהבה ואהנה מהתגלמות הרומנטיקה בשריצה על הים בחופים מבודדים , אכילת אבטיחים ברגליים יחפות על מרפסות קרות , ומקלחות משותפות ומרעננות”
    או
    “אין , עכשיו מתחיל החורף , אני אמצא לי אהבה ואהנה מהתגלמות הרומנטיקה בשריצה מתחת לפוך , הכנת שוקו משוקולד פרה בטיולים לגולן הגשום ,ומשעות של האזנה לואגנר משתלב עם הרעמים ודיונים ברומו של עולם”
    ואפילו
    “אין , עכשיו יום שני , אני אמצא לי אהבה כי….אההה…..כי……כי כבר יום שני. כן.”

    עכשיו אוכל להשלות את עצמי שבפסח אמצא אהבה , ועד אז להנות מהיותי בחור ולא בננה עם בעיות דיומוי גוף ומשקל , ולהתענג על גלידה וניל עם מצות בתפקיד וואפל בלגי כמעדן שובר שרב.

    חג שמח , תמצאו אהבה, ואל תספרו קלוריות!

  9. מיסטי

    ולעומת זאת- זה קרה גם לי!
    בפסח 2000 הכרתי את משוש חיי ועד היום אנחנו ביחד.

    • פיצית

      ואני בפסח 99 יצאתי עם איזה בחור אפעס, לא ממש הטעם שלי.
      לא ידעתי איך אומרים לו לא, ובינתיים הוא המשיך להתלהב ולתכנן תילי תילים על מערכת היחסים שתהיה לנו.
      בחול המועד פסח נסענו לטייל בצפון, והחלטנו להיכנס לקבר של ר’ יונתן בן עוזיאל בעמוקה, הידוע בסגולה, שמי שמתפלל שם לזיווג , מתחתן (בעזרת ה’ יתברך :-)) תוך שנה!

      מצאתי את עצמי בתוך ים של שביסים ושס”ים, באחוזת הקבר, ולא ידעתי מה אני עושה שם.

      החלטתי להתפלל ככה : “אלוהים יקר, תשלח לי את מי שמתאים לי, ותעשה טובה, אני אשמח להתחתן, אבל לא עם הבחור הזה…”

      שמע תפילתי ריבונו של עולם.
      הבחור, כך שמעתי, התחתן לפני שנה בערך, כנראה שהתפלל בכוונה.

      ואני תודה לאל,בDELAY של שנתיים מתחתנת בעוד שלושה חודשים.
      מה שנקרה, תנסו, אם לא יועיל, לא יזיק

      • מיסטי

        מזל טוב!
        (אני מוזמנת?)
        יש משהו עם כל העניין הזה של פסח.

        ומה עם כל הזוגות של סוכות, חנוכה ופורים?
        אני יכולה לספר סיפורים מופלאים גם על כמה כאלה…

  10. אם פסח הוא פרורים לרווקות אז לנשואות יש כיכרות שלמים של לחם ומשום כך הן משמינות …
    אל לכם לכן הרווקים והרווקות להיות עצובים או מאוכזבים בחג הפסח או בכל חג אחר .
    ראשית אתם מנקים מנקות את הבית רק בשבילכם וסדר ונקיון של בן אדם אחד עדיף על בלאגן כפול של שניים.
    ולפעמים זה נחמד להיות אצל ההורים לבד ולהתפנק בלי לדאוג שהכל ילך כמו שצריך ושסבתא לא תשלוף את השניים לפני בן או בת הזוג. ושאבא יכפתר את החולצה ושהאחים והדודים אל יעשו פדיחות.
    אז הרווקות אחרי הכל יכולה להיות ממש בסדר. אפשר למצוא ברווקות הרבה דברים נחמדים
    טוב … לזמן קצר ואז בן או בת זוג רוצים.

    נ.ב.
    חג שמח וכ ש ר

  11. ולי יש יומולדת היום.
    סתם שתדעו

  12. רויטל

    אני עכשיו עושה לך וישטחו.
    כמה צחקתי ממך.
    אני מנקה את הבית שלי בשתי הזדמנויות, האחת לפני כניסה לבית חדש והשנייה, כשאי אפשר ללכת יחפים בבית. יש לי בעיה מאוד גדולה ולא פתורה עם נקיונות, ותאמיני לי שאני משלמת על כך מחיר כבד. רוב הריבים שלי בחיי עם אנשים נסובו בעניין נקיונות.

    וגם השנה, אמא שלי הוציאה סולם גבוה, והתחילה לקרצף פאנלים ואת המעל הארונות מטבח, והתחילה לקטר באוזניי על הבלאגן שיש לי בחדר, למרות שרק לפני שבועיים ניקיתי אותו (גם מתחת למיטה!) והחלפתי מצעים.

    לק באוזן, בייב (בשביל שיהיה נקי).

    רויטל.

  13. לכלוכית

    לא שמעתן אף פעם על פתרון של מנקה?

    • למי יש כסף ועצבים להוציא על מנקה.? תבוא לא תבוא תנקה לא תנקה ואם מנקה אז איך מנקה..ובל נשכח את ההכנות מראש (להרים, לסדר את תלולית הניירת על השולחן). מרוב בלגן עדיף לבד.

      סיפורים על מנקים יש מפה ועד פסח הבא..

      אישית אני חושבת שמנקה זה פתרון בשני מצבים:
      1. זיכת בלוטו ואין לך על מה לבזבז.
      2. הבית במצב *ממש* גרוע ואין ברירה.

      • לכלוכית

        בהתחלה עושים לה שיחת מוטיבציה – מסבירים בנחמדות שאין כוח להתווכחויות, ולבדיקות כן ניקתה לא ניקתה.
        כמובן שזה לא עוזר.
        אחר כך כל פעם שהיא מופיעה נמצאים איתה את השעה וחצי האחרונות. בודקים מה לא ניקתה/ניגבה מתחת למיטה וכו’.

        • אוריאנה

          שמתם לב איך כולן יוצאות מתוך הנחה אוטומטית שמנקה זאת היא?

          • מימיי לא פגשתי בגבר ישראלי ”מנקה”, רק בגברים ממוצא פיליפיני, אתיופי, ברזילאים, שחורים וכו’.

            • את לא בוחרת אותם נכון
              מנקים, ועוד איך מנקים (לצערנו)

              • התכוונתי ל’מנקה’ בתור מקצוע (בדיוק כמו איקרוס שהציע את עצמו ב-30 ש’ח לשעה).

                • טוב, זה אני מכיר רק מסיינפלד

                  • אוריאנה

                    יש משהו במה שמזל טוענת.
                    פעם היה לי מנקה-גבר. אבל באמת לא ישראלי, אלא כושי (אולי ברזילאי. לא יודעת ולא ממש מעניין אותי). אם הוא היה מקצועי או לא זאת באמת שאלה טובה, כי תמיד אחרי שהוא הולך היה צריך לטאטא שוב, מהסיבה הפשוטה: הוא היה שובר לי הכל בבית. מנפץ פסלים (נדירים, מהודו), מפיל תמונות , דורך על עציצים ועוד. הכל בטעות, כמובן.
                    פה אחד הוחלט שנעשה יקר להחריד להחזיק אותו והוא עף (או בקיצור: הועף).
                    מאז ועד היום אני תוהה: מה הקשר בין לנקות דירה ובין להפיל תמונות מהקיר?

      • זוארץ

        מנקים תפקידם…. לנקות, לא ?!

        אני מאמין בשיטת ה”שגר ושכח” – שגר את המנקה ושכח מהכאב ראש שבלנקות לבד….
        אני כמו רויטל, מנקה רק שהרצפה נדבקת לרגליים (למזלי, במודיעין מדובר באבק לבנבן וחביב, ולא בעיסה השחורה והדביקה הנפוצה ברחבי תל אביב וגוש-דן, בתמיכתו הרבה של זיהום האויר…)

        וחוץ מזה, רווקים לא אמורים להיות בעלי דירות גדולות ורכוש רב, אז עבודת הנקיון לא אמורה לקחת שעות… שעתיים – שלוש והסיפור מאחורינו (יחד עם עוד 100 שקלים פחות בארנק…)
        נסבל בהחלט (לפחות לטעמי).

        • נו רק מאה שקלים ?
          הבא נראה, מאה ש”ח..

          חולצה ?, מכנס? הצגה? סרט?

          לא…..

          נקיון.

          לדעתי לנקות לבד (במיוחד בהתחשב בעובדה הבסיסית שנאמרה פה על גודל הדירות..) גם חסכוני, גם מרזה..

  14. דווקא את הדירות הקטנות האלו, קשה יותר לנקות.
    הכל עמוס, צפוף ופתרונות האכסון נוטים לגובה – איפה שקשה מאוד לנקות את האבק.
    פעם היה לי ויכוח עם חברה, שטענה, שהיא מביאה הביתה מנקה, רק כדי לפרנס עוד נפש בישראל (“אם לי לא חסר,למה לא לעזור לאחר?”) אני טענתי שהיא סתם עצלנית
    ונקיון הבית הוא לא נושא למצוות…
    ה פ ת ר ו ן גבירותיי ורבותיי: נופש קליל בכל אתר כלשהוא על המפה!
    אין משפחה, אין נקיונות וגם אין נכיונות…(על מתנות).
    חג שמח לכולכם!

  15. אלמוני

    מאיפה המצאת את התיאוריה שבפסח אנחנו מכירות את הבחורים השווים?
    הנה סיפור אמיתי.
    בפסח האחרון החבר אמר לי שהוא עושה פסח עם חברים (יצאנו רק 3 חודשים)
    מה שהסתבר אחרי חצי שנה שהוא עשה סדר עם האקסית שלו וחבר שלה שניסו לשדך לו חברה שלהם
    אחרי הארוחה כולם הלכו לדירה של המשודכת
    בפסח, גם השקרנים יוצאים מהארון, לא רק כדורי האבק

  16. בפסח יש חופש מהעבודה !
    תהנו.

  17. MA KVAR PESACH?!

  18. and i was sure that it’s not even 9 pm.

      • אינדי, את נוסעת לשוודיה?
        עוד לא התחילו החמסינים

        סבלנות, יותר משתלם לנסוע באוגוסט

        • אינדי_גו

          לנסוע בכל קיץ אל ארצות הכפור. אני שונאת קיץ, מה זה שונאת, מתעבת. בטעות נולדתי כאן ולא באיסלנד, נגיד. אבל מה לעשות, מדינות סקנדינוויה טרם עלו על הפוטנציאל הגדול שלי כדובת קוטב, וטרם פנו אלי והציעו לי מקלט מדיני-תרמי אצלן.

  19. זוארץ

    פסח הוא גם “חג החרות”… אז למה אסור לאכול לחם ? נשמע יותר כמו חג הדיקט-טורה.
    פסח הוא גם “חג האביב”… אבל מזג האויר עכשיו גרוע יותר מאשר בקיץ…
    פסח מסמל את יציאתנו מהגלות וחזרתנו לארץ המובטחת… אולי בגלל זה כולם נוסעים לחו”ל ?!
    פסח הוא ארוחת ערב עם עלילה – אבל אנחנו “עם הספר”, אז אנחנו מתחילים יש מהאמצע, מהפרק “שולחן עורך”…
    פסח הוא החג בו יצאנו מעבדות… לכן עכשיו כולם חותמים בלישכה…

    ובמצב ה”חביב” ששורר בארצנו, אולי כדאי שנהוך את פסח גם לחג של חשבון-נפש… בין כה עם כל האוכל של פסח כולנו כבר צמים…

  20. איקרוס

    חותם בלישכה
    30 ש”ח לשעה
    מנקה כמו טיוואני על ספידים
    הזמנות באימייל

  21. מה זה השיחת דודות הזאתי?
    מנקים
    מחמצים
    מתחתנים
    המניק שרים את suicide? בטח ביצוע מגעיל
    חבל שהם לא נעלמו כולם לאיזה אבדון

  22. platipoos

    אז מה?
    כל המטרה היא השייבה?
    פסח הוא יעד טוב לכל המירדף אחר השייבה?
    ואת מי את הכרת בפסח הילי?
    סיפרו פעם שגברמצליח הוא זה שמרוויח יותר ממה שאישתו מצליחה לבזבז
    לאומת זאת אישה מצליחה היא זו ש”תופסת” גבר כזה
    זה אכן נכון?
    עד כדי כך?

    • זה שיודע לשאול

      האם זה חדש לך?

      “גם בלילה גם ביום היא חולמת רק חלום חלומה הוא עלם חן רק להתחתן עלם לעולם וטבעת גם”

      “אז תישא אותי, ב-ב-ק-ש-ה, לאשה….”

      “אהובי יבנה לי בית”

      להמשיך?

      נשים רוצות רק את השייבה. את הסטטוס “אשה נשואה”. טבעת והינומה ושמלה לבנה. מחוייבות.

      אסור לקנות את כל הבולשיט על האשה החדשה המשוחררת חובבת הריגושים והזיונים נערת רוק? אין דבר כזה. ריגושים? לא בבית ספרנו. הכל זמני והשעון הביולוגי מתקתק. שום דבר לא ישנה את זה, לא פסיכולוגיה בשתי שקל ולא אתרי בנות לבננות שמחזיקות מעצמן עם כתבות על “כמה שאני לא רוצה להתחתן בחיים” ו”איך בפסח אני אזדיין מי יודע כמה ואיך,” – יאללה נו, שמענו עליכן. אפילו הפאנקיסטיות הכי גדולות מייללות אחר כך שהן רוצות בעל ושייבה. אפילו אם קוראים להם איגי וקסמן, או גפי אמיר (יום שישי, 30 במרס, עיתון העיר כתבת שער פאתטית)

      ואתן יכולות להכחיש עד מחר. זה רק יגרום לי לצחוק יותר בקול רם
      LOLOLOLOLOLOL

      וגם

      חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

      • הכספת

        סליחה שנייה על הבורות, מה פירוש המילה שייבה?

        • זוארץ

          מהי שייבה ?? ?

          מתחת לגיל 20, השאלה מתקבלת בהסתייגות….

          שייבה זה השפיץ של הפורפרה… ובבקשה לא לשאול “מה זו פורפרה?”…. חבל על ההתבזות…

          • הכספת

            עדיין לא הבנתי מה זה שייבה ומה הקשר לפורפרה ומה זה פורפרה.
            תשובה רצינית תתקבל בברכה.
            תודה.

            • שייבה היא כינוי לטבעת
              במקרה של האיש שנורא הצחיק את עצמו הכוונה היתה לטבעת נישואין.
              פורפרה זה משחק ילדים עתיק יומין שהיינו משחקים בילדותינו
              ואין לו קשר ישיר לעניין.

        • זה שיודע לשאול

          שייבה היא הטבעת שאתן רוצות על האצבע (יחד עם השמלה הלבנה, הפרחים וכו’) השייבה היא סמל השיעבוד, שאתן כל כך מייחלות לו …
          אבל מסרבות להודות….

          לפחות תגידו את האמת. כן! אני רוצה להתחתן! אני רוצה שיהיה כתוב לי “נשואה” בתעודת זהות! אני רוצה שכל הדודות יבכו בחתונה שלי, ויפסיקו להגיד לי בחתונות של אחרות “בקרוב אצלך”… לפחות תודו באמת. אל תהיו מוכחשות…

      • אינדי_גו

        להתחתן ולהקים משפחה הוא לא חלומן של כל הנשים,
        בהחלט לא.
        למצוא אהבה, לעומת זאת, כן, כנראה שכן, זה חלומם של רוב בני האדם, נדמה לי.

        • זה שיודע לשאול

          בולשיט בריבוע?
          את צודקת. אבל לא מה שאני אומר, אלא מה שאתן רוצות, בסתר לבכן – ולא מעזות לבטא באומץ.
          תראי, “אינדי_גו”, אני קורא כל הזמן הודעות ב”פורום” של “בננות” וזה ממש מצחיק, איך כל אלה המתוסכלות מגברים שלא רצו לתת להן מחוייבות, בונות לעצמן פאסון שקרי של “אני בעצם לא רוצה…”

          נו, באמת. וגם כן: יאללה, יאללה… שמענו את הפזמון הזה כבר אלף פעמים. “אני רוצה למסור את הבן זוג והחבר שלי”, כותבת אחת… “נמאס לי מגברים”, כותבת שניה. ואני אומר: כל זה יפה, עד שיבוא הגבר שיגיד: אני רוצה להתחתן איתך, בואי נלך לבחור לך שמלה לבנה וטבעת…
          המבחן הוא לא תיאורטי. המבחן הוא מבחן המציאות… ובזה אתן (כמעט) תמיד נכשלות, ומתגלה הקטע האמיתי.

          גם בלילה גם ביום, היא חולמת רק חלום, חלומה הוא עלם חן
          רק להתחתן
          עלם לעולם
          וטבעת גם

      • ג' ו ל י ה

        נשאלת השאלה, למה התגובה שלך נראית כמו תשובה לא מוצלחת לשאלות שאף אחד לא רצה שתענה עליהן מלכתחילה?

        • זה שיודע לשאול

          אני רק רציתי לחדד את הדיון ולהעמיד דברים על דיוקם. קראתי גם את המאמר שלך כאן ואני (כמעט) משוכנע שבמבחן התוצאה היית נכשלת… , למרות שאינני מכיר אותך וזה אולי קצת לא הגון… עם זאת, אני רואה שוב ושוב נשים שמנסות להשתחרר מעמדת ה”שפחה המוכחשת”, כפי שהגדיר זאת כאן מישהו במאמר אחר, אבל רק בדיבורים… והשיחרור הוא תמיד במעשה…
          והמעשה שלכן הוא תמיד לתחום את היחסים בתוך הטקסים החיצוניים 0- חתונה רשמית, טבעת, שמלה לבנה, צילומים בגן צ’רלס קלור, התמוגגגות מצילום של תינוק שמן….

          ככה זה.

          • הדיווה האוהבת

            אז אני אגיד לך משהו: יש נשים שצריכות מין “תעודת ביטוח” בדמות החתונה ומה שבא אחריה. אז אולי כאן אתה צודק. אני לא חושבת שלהתחתן עם מישהו כי “צריך” זה טוב. אבל מה רע בשאיפה לקשר ולהרבה רגש בחיים? למה לזיין בלי רגש זה שיא הגבורה ולשאוף לאהבה זה כשלון? נראה לי שמתוך הפחד שלך מנשים ומקשר אתה משליך על כלל הנשים, וחבל עליך.

            • זה שיודע לשאול

              גברת דיווה מאוהבת יקרה! איזה השלכות עשית מדבריי!! תרגיעי. תרגיעי. לא הטפתי לחיים ללא רגש. בעיני – אהבה היא הדבר החשוב ביותר בעולם. אהבה – לא “:תעודת ביטוח” כפי שקראת ל”תעודת הנישואים”.. איזה ביטוח, איזה? אף סוכן שפוי לא היה נותן לך פוליסה כזאת, על נישואייך – בלי סכום עתק של השתתפות עצמית, במקרה של נזק – מכל צד שהוא…

              יקירתי – מעולם לא אמרתי מלה וחצי מלה בעד מין ללא רגש. מעולם. אל תשימי דברים בפי. אני מספיק מתאמץ כדי להיות מדוייק עד כמה שאפשר… סתם מגוחך בעיני שהחלום המיושן הזה של הסרטים מהוליווד על הגבר שיבוא וייקח את הבחורה במכונית קבאריולט פתוחה ויבנה לה בית ויעבר אותה – סתם מגוחך בעיני שזה עדיין, בשנת 2001, ה-חלום של האשה, האינטלגינטית והפשוטה גם יחד

              זה הכל. אני בעד אהבה ונגד סוכני ביטוח. אני ברור?
              חג שמח לך…

      • הדיווה האוהבת

        ותזיין. ואל תתחתן ואל תעשה ילדים. ושיהיו לך רק ריגושים בחיים. כי אם אהבה וילדים לא מרגשים אותך, אז אתה, איך לומר, לא מעמיק במיוחד…ותתפלא, יש נשים חובבות זיונים וריגושים וגם רוצות אהבה, ילדים ו- מ -ח – ו – י – י – ב – ו – ת.
        איזה פחד, נכון?

        • זה שיודע לשאול

          סליחה, גבירתי, אבל לא אני הוא החשוב כאן – אלא אתן… אני לא חוגג בראש חוצות את “החופש” שלי, את “החירות” המדומה שלי…
          זה לא אני, זה אתן…

          וטוב, לפחות, שאת מזהה את האלמנט המר4 כזי שהוא : הפחד . כן. זה הפחד. הפחד מהחיים הבורגנים העלובים והמשעממים שבאים אחרי החתונה (עוד מאמר חובה שצריך לקרוא ב”בננות” – “אחרי החתונה זה יעבור” של נילי לנדסמן)

          שיהיו לך חיים סבבה…

          • הדיווה האוהבת

            כן? מי חוגג בדיוק? ומה זה חירות מדומה? להזדיין על ימין ועל שמאל בלי לפתח שום רגש זו חירות ולהיות בתוך מערכת יחסים אוהבת זו לא חירות? אדוני, רענן את עולם המושגים שלך. ועוד דבר: אתה אחראי על חייך. חייך יהיו משעממים ובורגניים לפני החתונה או אחריה, אם תבחר בכך.

          • הדיווה האוהבת

            כי השנאה לנשים ממש נוטפת ממך, וזה לא מגיע לנו.

    • כולן רוצות טבעת, אבל כולן רוצות, כמו שאינדי-גו ציינה: אהבה!!!! והרבה!!!!
      אהבה זה הדבר הכי חשוב ביקום אחרי שלום אוניברסלי. בלי אהבה אנחנו אבודים.
      ואם יהיה לי קצת מזל, הילי תענוד את השייבה שלי.
      כולכם מוזמנים לחתונה
      משקאות על חשבוני
      אין כניסה לילדים ובע”ח
      חג לא כשר לכולנו…

    • אלמוני

      בתור נשואה (ואם), אני יכולה להעיד, השייבה היא לא ביג דיל, אחרי שאנחנו מגשימות את החלום הילדותי משהוא של שמלה לבנה וזה, מרגיעות את הפחד של להשאר לבד, פתאום אפשר למצוא את עצמנו עם בן אדם ש… זה לא ממש זה, מצד שני אולי זה מה שאנחנו צריכים בשביל להיות טובות יותר – הלא הבחירה של כל אדם באה לענות על צורך שלו, או אפילו לעשות תיקון…

      בכל מקרה, גם את בעלי הכרתי מעט לפני פסח, ואותו פסח (שאני עשיתי את משפחתי והוא אצל משפחתו), היה אחד המאושרים והמרגשים ביותר, לו רק בגלל הגעגועים וההתרגשות שאולי עכשיו הוא מדבר עלי איתם…
      איפה ההתרגשות הזאת היום ואיפה אנחנו?

  23. לירון

    לצערי,נראה לי שהדבר היחיד שאני אתכרבל איתו בפסח הקרב וממשמש הוא ספר הפיסיקה.
    כן,ככה זה כשאת התיכוניסטית הנצחית.

  24. והוספת דאגה חדשה לדאגותי המרובות גם ככה:
    אם, סתם לדוגמא, אני מפספסת את הפסח הנוכחי
    בגלל, את יודעת, הילדים והחופש,
    לא חלילה בגלל שאני לא מתישבת על מדרכות רטובות
    או לא חוצה גשרים רקובים
    או לא עושה כל מיני פעולות טרור אחרות

    נניח, רק נניח שככה קורה
    את מנסה להגיד שאני אצטרך אחר כך לחכות עד הפסח הבא?
    זה לא עונש טיפה חמור?

  25. נפלאאאאאאאאאאאאאאא יופי של מאמר

  26. המצה הזועמת

    אני עושה אצבע משולשת לכל מלעיזי ומרגיזי. ואל תתחילו להתחכם איתי על כך שאין לי אצבע. זה לא נושא הדיון עכשיו. למה אני כל כך מושמצת? רק בגלל שאני לא משמינה? או עושה גזים? או בעלת מרקם של קרטון?
    באמת, גבירותי, גם לי יש רגשות, תפסיקו ללכלך עלי. אז כן, בסדר, אני הכבשה השחורה של כל תעשיית המאפה בעולם. אבל לכל אחד יש מגרעות. הטעם שלי עדיף נגיד, מטעם של חרא של כלב, (אבל לא של חתול), לא ככה? הכל יחסי רבותי! ודי לחכימא ברמיזה. אז תפסיקו כבר לעקם את האף ותבלעו אותי עד הסוף. בלי להפיל פירור, מובן?! ובלי שום תירוצים – שמעתי שאתן, הבנות, טובות בלבלוע…

    • חברה שלו

      אנשים מתרעמים על העובדה שאחרים קובעים להם מה הם יכניסו לפה. בישראל של שנת 2001 בטח ובטח שאין לזה מקום. אז יאללה חילונים חביבים הקימו קול זעקה, במקום להמשיך ולהתלונן משנה לשנה.

  27. יאיר

    המאמר כתוב פשוט מצוין

  28. מוטי איוניר

    ומה עם סיפור אהבה מופלא משלך הילי?

    • אלמוני

      הגברת שרון שומרת על סודיות בכל מה שנוגע לחייה האישיים… כל היודע פרטים מבקש למסור בהקדם.

    • הילי שרון

      קודם כל חג שמח.
      נחמד שאתם מתעניינים בחיי האהבה הסוערים שלי אבל כרגע מר כאבי קשה מנשוא. שפעת אכזרית פלשה לתוך עצמותיי הזקנות ואני זקוקה לפחות לשלושה פסים של קוקאין כדי לחזור לעצמי.
      במאמר הבא אני מבטיחה לספר איך מצאתי טבעת נישואים משכשכת בלפתן אגסים.
      היה קטע היסטרי.
      טוב. שלום.

  29. אודי

    טוב אני חושבת לא שזה ממש משנה מה אני חושבת אבל בכול זאת זהו מאמר בנאלי לא רציני קראתי כבר יותר רציניים אבל אני לא ממש קובעת איםאני הייתי כותבת אז זה היה ניראה אחרת כן אני בטוחה טוב אין לי הרבה זמן לשתויות שלכם בננות אז שהיה לכולם חג שמח וכשר אגב מי שמחפש לאכול לחם בחג מבלי לעשות חשבון לאף אחד אז שיירד לאילת או יותר נכון ייקפוץ לאילת ביי וחג שמח

  30. חיננית הבתה

    צד א: אני מנקה את הסטודיו שלי ומפנה זבלים מהמטבח הסלון וכו,
    צד ב: ממלאים את המקרר בלחם תושיה ובפיתות לשבעת ימי החג…
    האביב: העונה המועדפת עלי,
    כולם מפסיקים להיות דובים, מן הסתם.
    זמן לאהבה, תראו את החיות למשל…עובדה.

  31. מריה

    הרגע חזרתי מדייט עם הבחור הכי שווה עלי אדמות. היה מסעיר, אני מאמינה שגם אני אצא נשכרת בפסח הזה. תחזיקו לי אצבעות.

  32. reading this article made me miss my mom that lives in Nir David
    any way, Hag Samehch Mom
    love you
    Daniel

    • שלום בנות אני בחור צעיר ונמרץ ורוצה שתעשו לי כיף. לא רק בפסח וזה לא, בדיוק מה שהתן חושבות: אני רוצה שתחלמו עלי, אני רוצה שתחשבו עלי, ואני רוצה לדעת שאני לא יוצא לכן מהראש! אני בן 27 ואני יכול להוסיף שאני רזה, יש לי שער שחור גוף בהיר, קטן ושרירי 1.65 יש לכן שאלות אז תשאלו ואולי אענה לכם אני נתקל בהמון בחורות שהיו מתות לשכב איתי (בעיקר ממבטים שלהן). זה עושה לי כיף לדעת שהן כל כך רוצות אבל זה בסדר שהן חולמות ואני מקווה שגם אתן תחלמו ואולי נממש את החלום ביחד בבוא העת אז אם את בחורה יפה
      ואינטיליגנטית בגילים 22-26 מאזור המרכז ומעונינת בקשר מיוחד ורציני
      את מוזמנת לכתוב לכתובת הדואר הבאה topnews@newmail.net

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *