איך את חוגגת את בשורת קיומך בעולם? השנה החליטה הכותבת להפוך את מחלפות ראשה למיקצץ דקלרטיבי

קבוצת שיער בכף ידי השמאלית

לחתוך בשיער החי

ערב לפני שהפכתי להיות בת שלושים ושש, עמדתי מול המראה בחדר האמבטיה וגזזתי את שערות ראשי. נטלתי ביד נחושה לכאורה את מספרי הברזל הגדולים, פסקתי את להביהן והנחתי קבוצת שיער מקדמת ראשי בין הזרועות הקוצצות.לרגע השתהיתי, הנחתי את המספריים אך ברגע נוסף נטלתי אותן בשנית וחתכתי. חתכתי צמוד מאוד לקרקפת וקבוצת שיער מיותמת נותרה בידי השמאלית.
זהו זה.
נעשה הצעד ממנו אין חזרה. נשאר רק להמשיך במלאכת הגז ולחתוך עוד ועוד בשיערי טרם אהפוך לבת שלושים ושש עם שיער צבוע, פסים מובהרים בחמצן וגוון אדום, שיער שאיבד עצמו בינות לפטפוטי ספרים, מעצבי שיער, כך הם נקראים. שיער שחיוניותו, שמחתו הטבעית והברק שאפיינו אותו במשך שנים הפך עמום, חיוור, דומם ונוקשה. נדמה היה כשיער מת, שיער ללא חיבור נכון לשוקת מזינה המפמפמת בו מזונות חיוניים.

חברת כבוד במערכת היופי הכלל עולמית

תמיד היה לי מעין חלום כמוס להפוך את מחלפות ראשי למיקצץ דקלרטיבי אשר מצהיר כי אינני מוכנה להיכנע לתכתיבי העולם בכל הנוגע להגדרות יופי של נשים, אבל לא העזתי להפוך חלום זה למציאות. נכנעתי למעשה לאותם תכתיבים ועבדתי אותם פעם בחודש אצל הספר הכי יוקרתי בעיר. בין מגזין באנגלית – תוך היותי ישובה על מסעד קרם אופנתי ויוקרתי, תוך האזנה לפטפוטי הסלתא ושמנא של נשות החברה מעובות הארנק, לבין החתימה על הצ'ק לתשלום שכרו של המאסטרו בסכום של שלוש ספרות לפחות – הצלחתי לחזק ולתחזק אצל עצמי את התחושה המבטיחה ש"אני בסדר", אני כמו כולן, משקיעה ביופיי האלמותי והופכת חלק בלתי נפרד ממערך היופי בקונצנזוס הכלל עולמי.
בינות להתבדרות שיערי המטופף מעדנות ברוח קלילה, קינאתי עד כלות באלה אשר נשארו בגוון שהטבע חננן. האומץ הזה שלא לבצע בעצמך כל שינוי ש"ידגיש את עומק עינייך" או "יעמוד בקונטרסט לעור פנייך" וגם "יעשה לך גלוריפיקציה מהממת" חילחל בנפשי, התחפר ופרץ לו סכר בערב יום הולדתי.

היכן הוא שערי?

מה למעשה ביקשתי בביצועו של מעשה זה? (אפילו לא הלכתי למספרה לביצוע מעשה המרי אלא ביצעתי אותו בעצמי) אני משערת שלקראת היותי בת שלושים ושש ביקשתי לשוב לעצמי ללא צבע דוהה. נזכרתי בימים בהם הייתי ילדה. אני ואחי הבכור עמדנו שעונים שעות על מעקה החלון במרפסת, נותנים לשמש ללטף את פנינו הרכות ואחי היה מספר לי באילו צבעים הוא מבחין אשר מנצנצים מתוך שיערי היפה והחלק. במשך שנים שיערי הטבעי כילדה היה מושא קנאתן של מתבגרות רושפות הורמונים, שהאשימו אותי בעריכת פאנים כתנאי בל יעבור לפיזורו המושלם על פדחתי.
סיפרתי את בתי האמצעית לפני מספר ימים בפעם הראשונה בחייה. בת שלוש כמעט היא והנה הגיעה השעה לקצר את מחלפותיה היפות. שערה בתספורת קארה ילדותי ומתוק והנה, דומה היא לי כל כך בעת היותי פעוטה כמוה. והיכן הוא שערי המתוק והיפה? הוא שם, מסתתר תחת מעטה החומרים הכימיים אשר שטפוהו שנים והותירוהו עירום מהגנה, פגיע, יבש, מותש ושביר.
אז גזרתי אותו.
והחלטתי לתת לו הזדמנות להתחזק ולחזור לימיי הפאר שלו, לאט לאט, עקב בצד אגודל. צמח לך שערי הטוב, צמח עמי והזכר לי את עצמי בינות למתישים ולשוברים. שיהיה לי יום הולדת שמח.

ליאורה ליטמן כהן

ילידת שנת 1972, חיפה, אם לשלושה פעוטות, נשואה ועורכת דין עצמאית בהכשרתה. לאחר שנים של חינוך דתי לאומי כולל אולפנת בנות, חזרה בשאלה ומצאה את עצמה בסוף התיכון מעשנת בשירותים (של הבנות כמובן, לא היו בנים בביה"ס). לאות מחאה, שירתה שירות צבאי מלא כחובשת תעופתית ולאחר טיול קצר ליוון בו פגשה חתיך הורס נורבגי אך נשוי (גם עו"ד), התחילה את חוק לימודיה (או-לימודי החוק?). עם סיום הלימודים בהם קרעה את ישבנה בעבודות סטודנטיאליות בניגוד ליתרת הסטודנטים המשומנים, פתחה בסטאז' בפרקליטות מחוז הדרום שלוחת אשקלון, שם הכניסה כמה סוחרי סמים לכלא. מכאן הדרך הייתה קצרה להקמת משרד עצמאי ולדחיקת כל שאיפה ספרותית הרחק מפני עולם המשפט הקר והאכזר

תגובות

  1. RIGHT ON !!! ;-))
    i loved it

    • אנואל

      עלים ומקצצים שיער על מנת לחדש צמיחה נאה ורמה יותר !

      באילן ובליאורה…:-)

      אנואל

    • בין השורות עולה כאן עצב דק, ורצון עז לפרוץ מסגרות ומוסכמות חברתיות שמאסת בהן (ודי בצדק…). מבינה את הצורך שלך לחזור לעצמך. לבסיס. למקור למי שאת באמת, לילדותך הצחה והטהורה ולדברים האמיתיים בך מהם התרחקת מסיבה זו או אחרת, וכי החיים הובילו וכיו"ב. מאחלת לך יום הולדת שמח באמת. "לידה" מחודשת של עצמך האמיתית. חזרתה של ליאורה האמיצה, החזקה והעוצמתית שעושה יותר לעצמה ולנשמה שלה. כי מגיע לך. הרבה ברכה והצלחה..והאמת נראה שמתאים לך קצוץ!!

  2. אנואל

    קבוצת שמשון…:-)

    מחלפות ראשה בחליפות העתים – כחות הולכים וצומחים מחדש תמיד במעשי בראשית בכל יום ומקום…
    בוודאי עם מקצוע עורך ובית המברך מראשית הדברים ושורשיהם…:-)
    משהו יפה נכתב בכשרון הממלא בהנאה את הצפון ואת השרון ואת…
    במלוא גרון שנחשף…בקיצוץ השיער…כשער לימים טובים הבאים עלינו לטובה!:-)
    אנואל ך כם

  3. אנואל

    ב. אולי תראי , תדגימי ותפרטי המוזריות שבאנשים….מה מוזר?…:-)
    ג. לאילו אנשים את מתכוונת? למגיבים? לכותב? לכולם?…:-)
    ד. ואולי…ואלי…המוזרות היא בעיני המתבונן?…:-) סתם, באמת רוצה לדעת מה מוזר…:-)גם אני זר לך…:-) כנראה…:-)MISS G

  4. ליאורה, מזל טוב. אני מתקרבת ל39 , איני הולכת למספרה, איני צובעת שיער אלא מגדלת אותו בצבעו הטבעי, שערותי הלבנבנות מבצבצות ומתרבות , צבעתי שיער פעם אחת בחיי וזה הרגיש נורא. איזה כייף שזה השיער שלי, בלי פאן , סלסול, החלקה וכל שאר ההתעללויות. מי ייתן וכל אישה תחשב סקסית ויפה ללא הצורך לצבוע שיער (כמו שגברים נחשבים) אור

    • ליאורה ליטמן כהן

      אור,איזה יופי לקרוא את דברייך.מחזק.
      ליאורה

    • אנואל

      השלכת אור טבעי, אמתי מאיר דרך ומחמם לב…:-)
      אנואל ך כ ן כם
      אז באמת כמו שרוב הגברים אינם צובעים שערם – אל תצבעו שערכן…
      כמו שהגברים אינם הולכים על עקבים גבוהים ובוודאי לא דקים –
      אל תלכו על עקבים גבוהים ודקים ואל תענו עצמכן ורגליכן…
      וכך הלאה…
      היו בנות אדם כבני אדם – וההבדלים הטבעיים יהיו טבעיים ובַמקום…:-)

  5. רונית ב.

    קטע מקסים.

    איזה כייף לך שהצלחת.

    אני עדיין מדשדשת …..

  6. אנואל

    מוזר זר? מה?
    והתגובה של אור?ושל רונית , אם איני טעה?
    ושלך?…

  7. עוד אכזבה.
    בקושי הגעתי למשפט הסיום

  8. גאולה

    התרשמתי מאוד:ככה לעמוד מול עצמך לסלק את השיער המת.להבריא -זה בא מבפנים חכמת השנים.

  9. קווצת שיער, לא קבוצת שיער

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *