רק אותו

האקס המיתולוגי, איזו המצאה מיותרת. מישהו שבדרך כלל פגע בנו הכי הרבה בחיים, השפיל אותנו עד עפר, גרם לנו להצטער על היום שהכרנו אותו ובו זמנית גם לרצות מאוד לחיות איתו כל החיים. רק בגללו מצאנו את עצמנו אומרות משפטים סתומים כמו: “אני אשנה אותו”, “אני אגרום לו להבין שאני הדבר הכי טוב שקרה לו”, אבל האמת היא שאם היינו באמת נתקעות עם אותו בנאדם, שכל תפקידו לעשות לנו רע ולגרום לנו לאבד כל טיפת בטחון עצמי, היינו מבינות מהר מאוד שהבחור הוא בדיוק ההפך ממה שאנחנו רוצות או צריכות, אבל? זה חזק מאתנו. אוי, כמה שזה חזק מאיתנו. אנחנו אוהבות דווקא אותו, ורק אותו. אם רק היינו מבינות שכמה שהוא לא ירצה אותנו, אנחנו נרצה אותו יותר וכל פעם שהוא יגיד לנו לא, אנחנו נשמע אולי.

איך זה יכול להיות שהבנאדם שהכי הכאיב לנו בחיים, הוא הוא האקס המיתולוגי? כדי להגיע לתשובה, אנחנו צריכות להבין קודם מי הוא אותו אקס המיתולוגי. אז ככה: זה שתמיד התקשרנו אליו (הוא נורא עסוק), שאף פעם לא יכל לבוא שהיינו צריכות אותו (הוא עובד נורא קשה והוא ממש עייף), שאף פעם לא ממש עניין אותו מה אנחנו חושבות או מרגישות (הוא נורא טרוד בעניינים אחרים) ושלא הבין למה אנחנו כועסות (היה לו יום נוראי ומחר הכל יהיה בסדר ולמה אנחנו לא יכולות קצת להבין אותו).
אז אתן זוכרות אותו? אני מאמינה שלכל אחת עולה איזו דמות ממעמקי הנשמה, דמות שכשכל פעם שנזכרים בה עולה איזושהי הרגשת פספוס יחד איתה, איזו שהיא החמצה קטנה שאם… וכמה התעקשנו, וכמה רצינו, וניסינו, והיינו טובות, וסבלניות, וחיכינו, וחיכינו, וחיכינו עד שנמאס לנו לחכות, או עד שלו נמאס מהנוכחות הטובה והמחכה שלנו.

עכשיו אחרי שהבנו מי הוא אקס המיתולוגי, בואו ננסה להבין למה לכולנו יש אחד כזה בסטוק. אז זה הזמן לעשות הכרות עם האגו שלנו והאגו שלנו מאוד פעיל במערכות היחסים האלו. אותו אקס עובד כמעט במקביל לאותו אגו ובכל פעם שהאקס אומר “לא!” האגו צועק חזק חזק, “למה??? איך זה יכול להיות??? מה לא בסדר אצלי???”.

וככה הזמן עובר בזמן שאנחנו חושבות איך זה יכול להיות ומה אני יכולה לעשות יותר טוב במקום לעצור לרגע ולחשוב שנייה, לקום בבוקר ולהגיד לעצמך “בוקר טוב, מותק”. וכן, בנות, זה כן יכול להיות. יכול להיות שהוא לא רוצה אותנו ויכול להיות שהוא לא חושב שאנחנו הדבר הכי טוב שקרה לו. הכי חשוב זה להבין שאם עכשיו הוא לא רוצה, אז סביר להניח שאף פעם הוא לא ירצה. ויותר מזה, אם הוא לא רוצה לא צריך; “זו זכות, זו לא חובה” ופשוט לחייך וללכת משם. כי שם לא רוצים אותנו ואנחנו הולכות עכשיו למקום שיאהבו אותנו הכי הכי בעולם, למקום שכשנקום בבוקר נשמע “בוקר טוב, יפה שלי”.

תגובות

  1. האם אני ראשונה? האם זו אשלייה טכנולוגית?
    מילא. היה לי דבר מה לומר. בעניין האק המיתולוגי…הרבה פעמים זה דווקא לא האדם שעשה לנו רע

    • רגע, היה לי עוד טקסט, מה זה נשלח לי ככה פתאום?
      כלומר, האקס המיתולוגי הוא הרבה פעמים ההוא שהיה טוב עד כדי כאב, אבל פשוט אולי (כן כן) לא בשבילנו (אולי טוב מידי בשבילנו, לא, אין דבר כזה…).
      בנות אהבות מנייאקים? אולי המנטרה הזו קצת שחוקה מידי, ודי מאוסה. אני לא יודעת איך זה בביצה התל אביבית, אבל פה הבחורים כבר חדלו ממשחקי הרפש המטומטמים האלה. אולי מפני שהבנות לא משחקות אותם.

      קצת נמאס ממאמרי – “ככה זה אצלי בחצר, הצמחים לא פורחים, נראה לי שכבתה השמש”.

      • littlewonder

        האקס המיתולוגי שלי הוא זה שאהב אותי הכי בעולם. זה שלדעתי אף אחד לא מסוגל לאהוב אף אחת כמוהו (לפחות עד היום, וכבר עברו כמה שנים מאז).
        אז זרקתי אותי כי הייתי סתומה. מה לעשות. אבוד. מת.
        אבל אני לא חושבת שזה דבר רע. בסך הכל האקס המיתולוגי של כולנו הוא זה שהשאיר עלינו חותם כזה עמוק כדי שנזכור אותו עד כדי כך..ומן הסתם למדנו מהיחסים האלה דבר או שניים, והרי עדיף מאוחר מאשר….
        מה, לא?:-)

        • I’m so low, can’t get under me
          I must be all these things
          for I just threw out the love of my dreams

          He’s in my eyes, he is in my ears
          He’s in my blood, he is in my tears
          I breathe love and see him every day
          Even though my love is a world away
          Oh, he’s got me wondering
          My righteousness is crumbling

          Never before have I felt this way
          No one is right, want for him to stay
          I must be made of steel
          for I just threw out the love of my dreams

          He’s in my eyes, he is in my ears
          He’s in my blood, he is in my tears
          I breathe love and see him every day
          Even though my love is a world away

      • תמיד תשמעו מגברים את המשפט הבא: “אני לא מבין נשים..” וההפך… והאמת שגם אני לא מבין נשים. אבל אני, לגבי הנושא האמור, פיתחתי תיאוריה שהייתי רוצה לחלוק איתכן נשים נכבדות.

        נשות השבט הישראלי פיתחו מושג הנקרא “האקס המיתולוגי” וכל אחת מחפש אחד כזה “לסטוק” שלה, משהו בנימי נפשה רוצה שבשיחות בנות כאלו ואחרות יהיה להן גם את אותו אחד ששבר, שרט, פצע, ניגח או ניפץ את ליבן. אותו בחור נשמר בארכיון ועולה מפעם לפעם ,בזוגיות כזאת או אחרת, כמשוואה שנייה. כמובן שעליך בחור נחמד וחביב להבין את המצב שבו עלמת החן נתונה ולנסות לאחות, לחבר, להדביק וליישר את אותו הלב המסכן. הבעיה- אתה בטוח לא תהנה מזה כי בתור זה שעזר לה, אין לך את הפרבילגיה ליהנות ממעשי ידך, יגיע מישהו אחר שהוא הרבה יותר מניאק ממך ודווקא אליו היא תימשך, אתה הידיד הטוב שהוציא אותה מהבור.
        אז כן נשים אוהבות את הגבר הלוא מושג את הגבר שהן לא יכולות להבין למה אותן הוא לא ירצה.
        היית חושב שיגיע שלב שבו האישה תתבגר ותחפש את מה שטוב בשבילה, אבל אצלן זה לא מגיע, לעומת הגברים שיש שלב בחיים שלהם שבו הם כן רוצים להתיישב (לא כולם..) הן- הנשים- תמיד ינסו לא לחזור על הטעויות שהן עשו ויעשו חדשות ויותר מטומטמות…
        אז נשים יקרות תפקחו את העניים שלכם יש גם גברים טובים שיכול להיות שבעבר הן היו “האקס המיתולוגי” של מישהי אבל כרגע הוא עוד גבר שמחפש מישהי למשהו רציני… שמחפש אהבה.. ואם לא תהיי שקועה כל כך ברחמים עצמיים אולי תספיקי לראות את זה…

  2. אני לא מבינה. מה יש נשים שמעניקות את התואר הנכבד הזה “האקס המיתולוגי” לזה שזילזל בהן? מה זה המזוכיזם הזה?
    האקס המיתולוגי לשיטתי הוא זה שבמחיצתו היתה זו הנאה צרופה אבל הנסיבות… הנסיבות… ובחיים זו שאלה של עיתוי…
    לעומת זאת ההוא שאת מתארת שאף פעם לא היה לו זמן בשבילי ושחיכיתי חיכיתי לטלפון שלו ובכיתי בכיתי כשלא התקשר הוא הסיוט שלי הוא כל כך מוכחש שהוא אפילו לא אקס!!!

    • littlewonder

      לא כל כך מסכימה איתך, ולמה?
      מכיוון וכמו שאמרתי- אותו אקס מיתולוגי יכול להיות גם זה שהכי הזיק לך. אני חושבת שדווקא מהאנשים האלה , שפוגעים בך הכי הרבה (כמובן שבהקשר זה בלבד), את מקבלת את שיעור מוסר ההשכל הכי איכותי. כזה שהכי תקשיבי לו ותסיקי מסקנות ותפיקי ממנו תועלת. משהו כמו- להוציא מתוק מעז.
      אני לא חושבת שצריך למחוק אותם. אולי לעשות להם ZIP FILE ולתייק אותם באיזשהו ארכיון…
      למרות שאני דווקא את האקס הכי מחריד שלי ממקמת לנגד עיני במיקום מאוד מרכזי, פשוט תזכורת ל”מה לא לעשות”…:-)

  3. אם נדבר רגע על האקס המיתולוגי שלי, הדבר האחרון שאני יכולה להגיד עליו זה שהוא היה מניאק או שלא עניינתי אותו או כל דבר מרושע אחר. הוא היה ועדיין, אדם נפלא, נכון שבסופו של דבר נשבר לי הלב, אבל מהסיבות הנכונות. זה לא היה זה בשבילו. אני לא חושבת שבנות נמשכות לבד גייס, או שבנים נמשכים לביצ’יות ואם כן זו בעיה מנטלית ונפשית שצריך לטפל בה. ואין פה כוונה להעליב פה ציבור של נשים וגברים, הכוונה היא שכל אשה או גבר שנמשכים למישהו שמתעלל בהם רגשית או פיסית צריכים להסיק כמה מסקנות לגבי עצמם. אחת מהן היא שאהבה זה לא משהו טוטלי, אף אחד לא צריך להתייחס לבן זוגו ולאהבה שלו אליו כאל אהבה ללא גבולות וללא תנאים, יש גבולות לאהבה יש גבולות לנתינה יש גבולות בתוך כל מערכת יחסים, וככל שנפנים את זה מהר יותר ייטב לכולנו.
    האהבה היחידה שהיא ללא גבולות וללא תנאים היא לילדך ותו לא. אף בן זוג לא ראוי לאהבה כזאת, על אחת כמה וכמה אם הוא מתעלל בך נפשית או פיסית.

    • ישנן בנות, ואני מכירה במקרה אחת כזו די מקרוב,
      שבשבילן המיתולוגי קם לתחייה כך סתם, פנים אל מול פנים
      באמצע החיים, והוא אפילו די מדהים, זה מן unfinished business
      או לופ כזה, ובמיוחד כאשר שני הצדדים הם המיתולוגיים
      אחד של השני, נשואים וילדים והכל. זו חוויה כל כך מדהימה ושונה
      שאני מאחלת אותה לכולם/ן ולא מאחלת אותה לאף אחד/ת.

      • אחת בת 40

        טלי, התכוונת אלי, במקרה?
        כבר כמעט שנה שיש לי קשר עם האקס המיתולוגי שלי, ומדובר במיתולוגיה
        אמיתית, שהתרחשה לפני כמעט 20 שנה (הלו, כשאתן נולדתן, בנות…). וזה
        שוב עליות וירידות, חיבורים וניתוקים, פרפרים וכאבים, וזה הדבר הכי נפלא
        שקרה לי בשנים האחרונות.
        אה, כן, שנינו נשואים באושר (ולא זה לזה, כמובן).
        מאחלת לכולכן, ולא מאחלת לאף אחת.

        • מפשת מאהב אולי

        • אינני יודעת אם התכוונתי אלייך, אבל אם
          מערכת היחסים שאת מתארת היא אפלטונית,
          שיחות ארוכות בטל’ או אימיילים מתוקים ואפילו
          פגישות שיושבים על כוס בירה/יין/קפה ומסתכלים אחד בשני/ה
          ונזכרים בילד היפה ובילדה היפה אז, כשהייתם בני 15,
          ואם לא מסתירים את הקשר הזה מבני הזוג, אז כן,
          התכוונתי גם אלייך. ואם לא, אז כנראה התכוונתי אלי..(-:

        • יקירתי גם אני בת ארבעים עים שני ילדים ולבד והאקס שלי נשוי זה הדבר הכי גרוע שיכולתי לעשות לעצמי ויתוור של חמש שנים בישביל האהבה היום אני לבד ומאושרת כמו שלא הייתי חמש שנים והוא היה מדהים אלי הוא נתן לי הכול חוץ מעצמאות נכון שלהתחיל מההתחלה זה קשה אז מה זה שווה בסוף

  4. צב מעבדה

    אם יש דבר שלמדתי ממערכות יחסים קודמות זה לבשל דג בתנור, וגם זה לא תמיד מצליח.

  5. o.k, im only 22 but on my record i have 3 exs evry one of them was deply in love wite me and efekt my life deeply and someyims its realy nice to look back and remember the good tims and forget the bad avcors.
    but the most importent is to look kadima
    and never forget that ther is a-lot of fish in the see
    (even if you cant cook the fish)

  6. אחותי…כנראה שאני בין היחידות שמסכימות עם הגדרתך לאקס המיתולוגי. בדיוק לפני בדיוק לפני שבוע נפגשתי, כנראה לאחרונה, עם אותו אקס מיתולוגי שלי, שהספיק להתהדר בתואר הזה בשנתיים האחרונות, מאז שנפרדנו, ורק עכשיו, אחרי הפגישה האחרונה, יכול להיות שהבנתי סוף סוף…שזהו זה ושזה זה יקרה, וכנראה שטוב שלא.
    קשה מאוד להודות בזה, (ותודה למדיום הזה שלא דורש חשיפה מיותרת) אבל מה לעשות שלפעמים זה ככה אצלנו. וזה לא סותר את העובדה שכשזה קורה לחברתנו הטובה, זה הופך לדבר הכי לא ברור והיא נהיית הבחורה המושפלת והחלשה.
    זמן…זמן בלי ספק פותר בסופו של דבר את הרגשת ההחמצה ו/או האובססיהץ
    בהצלחה לאלה שעוד רוצות אותם, אולי זה עוד יקרה, אבל אם לא, כנראה שעדיף ככה.

    • אני ממש מבינה למה את מתכוונת אבל בטוח שכשהיית שם – הרגשת שזה הר שלא תצליחי לעבור… אותו הבוקר שאת מתעוררת ומגלה שויתרת עליו או בעצם – הוא ויתר עלייך זה יום שטמונות בו ברכה וקללה.ברור שאין תרופה מלבד זמן (ואולי גם פריזמה).
      ולמרות שאני בטוחה שזה לא נועד להיות ואני לא אצליח לשנות אותו- אין יום שאני מבינה איך כזה דבר אוקייני הפך להיות ביצת רפש ומחכה לטלפון שיסביר לי איך…

  7. אולי תמיד ממרחק הזמן הוא נהפך להרבה יותר מושלם וזוהר ממה שהיה באמת. אני חושבת שיש סיבה לכך שאדם נמצא עם בן זוג מסוים ולא אחר.

    תמיד נוח להשוות את בן זוגי הנוכחי איתו.. כי הדיאלוגים ובכלל ההשוואות נמצאות בראשי בלבד, וכשהכל בראש שלי זה הרבה יותר נוח וקל והקשר שלא קיים כרגע, אידיאלי. ושוב בהשוואה למציאות הלא פשוטה, היתרון תמיד יהיה לו, למיתולוגי על פני בן זוגי המוחשי והארצי.

  8. אם כמה שהמאמר נכון, ואם כמה שזה באמת לא הדבר הכי קשה לחפור קצת או אפילו לא לחפור אלא פשוט לנשוף את האבק שהצטבר על אותו אקס מיתולוגי. הדבר הקשה ביותר הוא לא להסכים אם נכונות הדברים או אם המוכנות והרצון הנפשי שלנו לעבור כבר הלאה ולעזוב את אותו אחד לצבור את האבק בשקט, אלא לעשות זאת. כי הרי לא משנה כמה נק’ מעבר נשים לעצמנו ונגיד: “זהו, הפעם זה סופי ונגמר והתגברתי ועבר הכל” אנחנו הרי סתם מזיינות בשכל… על האקס המיתולוגי הכי קשה לוותר, הכי קשה לתת לו לצבור את האבק כי כל דבר, הקטן שבקטנות אפילו מחזיר אותו ואת כל מה שהיה ואז, בדיוק כפי שנכתב אנחנו רוצות ולא מבינות למה לעזאזל לא רוצים אותנו חזרה?!

    (הערה זו נכתבה בהתיחסות לכך שאותה מערכת יחסים נבנתה על אהבה אפילו אם זה היה רק מצידנו..)

  9. בלשנית

    ההגדרה “אקס מיתולוגי” או אקסית, לצורך העניין, מורידה מאיתנו אחראיות ושליטה בנעשה, כי הוא הרי מיתולוגי, זה מעבר, זה גדול עליי, מותר לי… משפט וקצת למחשבה.

    • וואלה

      יורד האקס המיתולוגי לאלתר מהענף הגבוה עליו הושם

      די להאלהה, קדימה אל העתיד!!!

      (ושיירקב לו שם למעלה לבד)

  10. הרעיון הלא כ”כ מוזר- שמי שנוהג בך בזלזול הוא זה שהכי תאהב ותרצה, הוא בעצם לא ממש מוזר בהתחשב בעובדה שתמיד נרצה את מה שהכי קשה להשיג.
    לכן, האקס שהיה הכי קשה להשגה ( לא מתקשר, עסוק…) הוא תמיד יהיה הרצוי והמבוקש ביותר- לפיכך בהגדרתו תמיד ישאר האקס המיתולוגי. לצערי גם אני חוותי אחד שכזה- לא מאחלת גם לשונאיי. ומי שאמר שלומדים ממנו לקחים לחיים- אוי ואבוי אם אלו יהיו הלקחים שלנו ואוי ויותר ואבוי אם זה מה שנצטרך לעבור בשביל להתחשל בחיים.
    הרי טעות לעולם חוזרת ,לא?? ?
    מ.ש.ל

  11. צבקאק

    “בוקר טוב, יפה שלי”?? , פועל יוצא מכך- הבנאדם עף!!!!
    הרי אנחנו לא באמת מתכוונות להשאר עם מישהו שאוהב אותנו??
    לא יכול להיות מאמר באורך עמוד על אותו אקס מיתולוגי בלתי נשכח, ולסכם בלמצוא בחור שאומר משפטים תמוהים כמו “בוקר טוב יפה שלי”!!! לא יעלה על הדעת!!!
    הרי אנחנו צריכות, רוצות, כמהות אל אותו אפס עסוק, מרוחק, טרוד, עייף וכ”כ לא שלנו!!!!
    ע-צ-ו-ב!!! אבל זהו מצבנו….
    ימותו המיתולוגיים, באשר הם!!!(בקבר לידינו… אם אפשר….)
    אמן

  12. קוקילידה

    האמת היא, שכשראיתי את המאמר הזה השתלטה עליי הרגשת פספוס ענקית, כי גם אי רציתי לכתוב מאמר בנושא המיתולוגי, אבל התעצלתי (תירוצים, תירוצים).

    בכל אופן, לא משנה מה יגידו, את, יקירתי הכתבת, צודקת במאה אחוז. אולי לא כולם מסכימים, כי לא כולם עברו את זה, אבל אני הייתי שם. היה מישהו, שנהפך לאובססיה (הוא טען שחייו הפכו ל”חיזור גורלי”, ומאז אני מתעבת א תהסרט הזה, על אף סצינת הכיור של דגלאס). היה מישהו שאהבתי כל כך חזק, ואמרתי לעצמי, שהנה, אני מפסיקה, וכבר לא אכפת לי, ואז הייתי מחייגת שוב את המספר שלו, ומתחננת, שאוי הוא בכל זאת….

    וכן, גם כיום, כל זכרון שקשור בו עדין צובט בלב. אני כבר לא רוצה אותו, אך הרגשת הפספוס קיימת.

    את צודקת!!!

  13. יש עוד פאן בסיפור שלא הקדשת לא תשומת לב מספקת לדעתי..
    ככל שתרוצי אחרי בחור הוא יברח ורצוי לכיוון השני אפילו על משאית זבל (ברוב המקרים זהו המקום המתאים לשכאלה).
    על פי הכללים שזורק אותך בחור הדרך הטובה ביותר והיחידה שחושבים על זה היא לצאת ולבלות עם אחר (רצוי חתיך הורס)/מועדון/בית קפה/סלסה (דרך מצוינת להכיר חתיכים-בדוק)
    רוב הסיכויים שתמצאי אותו שם (גם אם זה יהיה בחברת בלונדינית הורסת) ואז הוא יראה שהוא ממש לא מזיז לך.תגרם לו פגיעת אגו מה שיספק את יצר הנקמנות שלך ויתן לך את הכוח להחזיר לו ובגדול
    u go girl

  14. לפני שבועיים נולד לי אקס מיתולוגי. אני עוד בשלב של האבל והבכי ולא שמה לב איך דורכים עליי.
    אבל מה אני עושה עכשיו כשאני גיליתי שאני בהריון מהאקס המיתולוגי הטרי שלי?
    אני בת 20, היינו יחד שנה וחצי. עוד מעט אני משתחררת מהצבא ועכשיו- בום! תינוק!
    פתאום אני מרגישה כמו וואלרי מבברלי הילס- תחמנית כל כך. אני מרגישה שזה חטא שעוברת לי בראש המחשבה שתינוק זה מה שיקרב אותו אליי. בנות, אני צריכה נפשית! תשכנעו אותי כמו שאני לא צריכה אותו והוא רע בשבילי!

    • אני כל כך מבינה אותך אני חושבת שבדרך מסויימת לכל אחת מאיתנו מופיע ה”שטן” שאומר לתפוס אותו בכל מחיר אבל הוא יכול לא להכיר בילד לשלם מזונות ולא לראות אותך אפילו ואת תשארי גם עם לב שבור וגם עם תזכורת לכל החיים זה בטח לא מה שאת צריכה עכשיו זה הזמן ללמוד לאהוב את עצמך ולהשתחרר ממנו קודם כל תחשבי על עצמך מתאים לך ילד עכשיו ? אם הוא לא רוצה אותך ילד לאו דווקא יעזור אני מכירה כאלה שהתחתנו בסופו של דבר בגלל הילד ובסוף הבחור נעשה גם אלים וגם מתעלל נפשית הוא תמיד יאשים אותך בזה שהילד נולד כדי שהוא ישאר ותמיד יכאיב לך בזה את צריכה עכשיו להשתחרר ממנו וילד זו לא הדרך

    • מאנצ'י

      ענת יקרה,
      לדעתי את צריכה לשאול את עצמך שאלה אחת – לו היית יודעת היום את העתיד (כבמטה קסם, גמד עם 3 משאלות), בוודאות, ובאותו עתיד אותו מיתולוגי יתגלה כמניוק שלא רוצה להכיר בילד, לא רוצה לראות אותו, כלום. שהוא ישתדל להתחמק ממך כמו ממגיפה ואת לא תראי אותו יותר לעולם, אבל לעולם – כלומר, במקרה הכי גרוע ומוקצן בו את תשארי אומללה, ללא מיתולוגי (לעולם) אבל עם בטן ועוד שניה ילד שצריך לגדל – ולגמרי לבד – והנה השאלה (סוף סוף) : האם היית מביאה את הילד בכל זאת?
      אם לא, אני חושבת שאת צריכה לחשוב אם מגיע לאותו מיתולוגי, במקרה והוא אינו מעוניין בך עוד, להשאר קשור עמך לנצח בכבלי ילד שהוא לא רצה(למרות שהוא יכול להיות אבא נהדר) ואם הוא מאוד חסוד ויחזור אלייך בגלל חובת המשפחה- אז גם בחברת אישה שהוא לא רצה (למרות שהוא יכול להיות בן זוג נהדר). הוא יהיה אומלל, בקיצור.
      אבל לדעתי, בכל מקרה הוא צריך לדעת שאת בהיריון, זה מעשה משותף של שניכם. לפי התגובה שלו את כבר תבחיני בין אם הוא אולי התחרט על הכל, רוצה אותך והאם תהיי אשתו, לבין אדם המום שלא מבין איך נפל עליו התיק הזה ודווקא עכשיו.
      בברכת יציאה מן התסבוכת על הצד הטוב ביותר לכולם,
      מאנצ’י מאנץ’

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *