שלוש נשים, שלושה אלבומים

שלוש נשים מדהימות מתעשיית המוזיקה השחורה, כל אחת מז'אנר אחר, משחררות אלבומים טריים אל לבבות המאזינים. אני מדברת על הפסנתרנית אלישיה קיז, הראפרית ליל' קים ו"הדבר החם הבא" פנטזיה. אומנם כל אחת מגיעה מרקע שונה, אך שלושת האלבומים משלבים היפ הופ, אר אנד בי והמון נשמה.

Alicia Keys – Unplugged

אלישיה קיז היא מסוג הנשים שרציתי להיות בתור ילדה. היא יפה, מוכשרת, קשוחה, נשית ויש לה רגליים על הקרקע. בקיצור, הכי קרוב לשלמות שאפשר. בגילה הצעיר (24), כבר הספיקה לשחרר שני אלבומים, לזכות בחמישה פרסי גראמי ולהופיע ברחבי העולם עם בלדות סול מודרניות, אותן היא מבצעת כשהיא שוקעת במנגינות הפסנתר. בזכות זאת, קיז מצליחה לשלב בהצלחה את המוזיקה הקלאסית, עליה גדלה, במקצבי היפ הופ ור'נ'ב עם שירים בועטים ומרתקים, אותם היא כותבת, מבצעת ומלחינה.
אין מה להגיד, אלישיה קיז מדהימה, וכל פעם היא מוכיחה זאת מחדש. אך הפעם היא ממש התעלתה על עצמה. היא מחזירה לאוויר את תוכנית ה"אנפלאגד" של MTV ובכך מצטרפת לשורה ארוכה של אומנים מהליגה המובחרת.
אלבום ה"אנפלאגד" כולל בתוכו ביצועים אקוסטיים לשירים משני אלבומיה, כשהמוכרים ביותר הם: "Fallin'", "A Woman's Worth", "Karma", ושיר סוחט דמעות מרגש, "If I Ain't Got You". עם עזרה מלהקה הכוללת כלי הקשה, בס, גיטרות, כלי מיתר, כלי נשיפה וקלידים, יש בשירים הרבה יותר חיים, כנות וקסם. קיז גם מפתיעה עם בלדה Fאנקית חדשה, "Unbreakable", ובנוסף היא מארחת את סולן להקת "מרון 5", אדם לוין, לחידוש השיר "Wild Horses" של ה"רולינג סטונס". הדובדבן שבקצפת הוא השיר האחרון, שהוא מעין ג'אם עם החבר'ה מהשכונה – מוס דף, קומון ודמיאן מארלי. איתם היא מבצעת את "Love It Or Leave It Alone", כשהם מובילים את הקהל לקתרזיס, הפינלי המדהים "Welcome To Jamrock", בו היא באמת מוכיחה שגם נגניות פסנתר מחוננות יכולות לעשות שמייח.

Lil' Kim – The Naked Truth

בניגוד לקיז, הילדה הטובה והביישנית, ליל' קים היא ילדה רעה מבית רע יותר. קים הגיעה היישר מברוקלין לכבוש את העולם עם טקסטים שייגרמו לנימפומן הכי גדול להסמיק. גסויות, מציצות, איברי מין שונים, קים לא בוחלת בכלום. את דרכה התחילה עם נוטוריוס ב.י.ג המנוח בהרכב ההיפ הופ "ג'וניור מאפיה" והמשיכה לקריירת סולו עם שלושה אלבומים ידועים לשמצה, בהם היא אמרה את הכל בפנים. וכך גם באלבומה החדש. קים משחררת אותו כאשר היא מרצה תקופת מאסר לאחר שהורשעה במתן עדות שקר. סינגל ראשון מתוכו, "Lighters Up", שמושפע דווקא ממוזיקת הדאנסהול הג'מייקנית (אותה קים אימצה באלבום זה), כבר יצא וכבש את אמריקה בסערה ויש כל כך הרבה להיטים לצפות להם. בשיר "Shut Up", למשל, היא מפנה אצבע מאשימה נגד המבקרים. אני חייבת להודות, בניגוד לראפריות אחרות כמו לורן היל, מיסי אליוט ואפילו איב, קים ממש נשמעת מפחידה ומאיימת. המילה "ביץ'" בשבילה זו מחמאה, וגם כינוי. קים ידועה לציבור כ- Queen B. כמו הכינוי, ככה היא, כלבה אמיתית. קים מגיעה מהגטו, חיה את חיי הרחוב ולכן לאלבום יש Feel אורבני. הוא נשמע כמו מסיבת רחוב גדולה המתרחשת עמוק בסמטאות האפלות של שכונות המצוקה. אבל בכל זאת, לקים יש כמה לירות בצד ולכן היא משתפת פעולה עם מפיקים גדולים מהתחום, ביניהם קנייה ווסט המוכשר, ויוצרת אלבום חזק, לא מתפשר, עם גישה עצבנית וכוחנית. אפשר לסכם את המסר שלו בשלוש מילים – Fuck You All. ואם למישהו יש בעיה עם זה, ניתן לשלוח תגובות לכלא המחוזי, ארה"ב.

Fantasia – Free Yourself

ובניגוד מוחלט לשתי הנשים האקטיביות, שלא רואות אף גבר ממטר, פנטזיה היא האישה הכנועה והפאסיבית. אם לא במציאות, אז בשירים. לאחר הצלחתה המסחררת של קלי קלרקסון, זוכת "אמריקן איידול" (תוכנית "כוכב נולד" האמריקאית), הגיע תורה של פנטזיה, זוכה נוספת, ששחררה אלבום סול מתקתק. היא איננה תוקפת ורוטנת, אלא מייבבת על הגברים, על האכזבות ועל החיים. שלא תטעו, מדובר בכישרון אדיר. באלבומה החדש, "Free yourself", פנטזיה מבצעת שלוש עשרה שירי רית'ים אנד בלוז בקול עוצמתי על מלודיות נדושות. האלבום, שהופק על ידי קלייב דייויס, כולו עוסק באהבה ומאופיין בבלדות סול טיפוסיות כמו: "Ain't Gon' Beg U" ו- "Truth Is". וככוכבת נולדת מקצועית, יש בו גם חידושים מעניינים ומרעננים לשירים "Summertime" ו- "You Were Always On My Mind". הסינגל הראשון, "I Believe", כבר כבש את פסגת המצעדים בארה"ב ונראה שהקהל אוהב את פנטזיה. כאוהדת היפ הופ, שמחתי משיתוף הפעולה שלה עם הראפרית הדגולה, מיסי אליוט, בשיר "Selfish", שמקפיצה קצת את העניינים ומנגבת את הדמעות, מה שנותן לפנטזיה הזדמנות "להתלכלך" קצת על מקצבי היפ הופ מהרחוב עם סימפולים הודיים מרתקים.
לפנטזיה יש קול אלוהי, על זה אין בכלל ויכוח, והיא יצרה אלבום שמוכיח את היכולות הווקליות שלה כזמרת נשמה אמיתית. לצערי, פנטזיה אינה מעורבת בכתיבה או בהלחנת השירים, וחבל. ללא ספק, יש לה את הכישרון והגרוב שזורמים בורידיה, כפי שרואים מהכריזמטיות ומהוויברציות שהיא משדרת. המוזיקה שמלווה אותה נורא צפויה ולא מחדשת כלום. חצי מהשירים נשמעים כמו חידושים ואין בהם מקוריות מרעישה, אך ייאמר לזכותה שהיא מצליחה לרגש והיא לא נשמעת כמו עוד זמרת מתחילה. היא מקצועית, היא מרגישה את המוזיקה ומעבירה את זה למאזינים. טיפה התאכזבתי מהקיטשיות, אבל פיתחתי תיאבון לשמוע עוד מפנטזיה. האלבום מסמן אותה כאחת התגליות המבטיחות ומצרף אותה לשורת זמרות אר אנד בי מוכשרות, כמו מרי ג'יי בלייג', ברנדי ואפילו אלייה המנוחה. את האמת? רצוי להקשיב לאלבום לאור נרות וריח הקטורת בשעת עשיית אהבה (תאמינו לי, זה בדוק). מבטיחה שתרצו להתרגש כל פעם מחדש.