תארזו, עוברים לסלולאר

לאחרונה פורסמה תגלית חשובה של חברת סטארט אפ בבעלות לוסנט, המפתחת את היכולת להעביר קצב פעימות לב דרך הטלפון הנייד. תגלית מעניינת, לא רק בזכות העובדה שהיא עשויה לעזור למצוא ניצולי אסונות טבע למינהם, תוך ניצול הסלולאר שלצדם או לשדר אותות מצוקה בעת התקף לב, לדוגמא, כי אם בגלל הרחש העולה וגואה של חשיבות הסלולאר בעולם הגדול ובחיינו הקטנים.

שנת הטכנולוגיה האלחוטית

אומרים ששנת 2001 היא שנת הטכנולוגיה האלחוטית. שנה, דור שלם, מה זה משנה.
בעולם הגדול מדברים על כך שנוכל לקבל וידאו בסטרימינג בסלולאר שלנו ועוד כהנה וכהנה התחכמויות טכנולוגיות שיהפכו את החיים שלנו לניידים לחלוטין. זו כנראה המהפכה האמיתית, הם קוראים לזה G3 (הדור השלישי) ותשאלו את היפנים, הם יודעים מהפכת ניוד מהי.
וגם כאן, הרי, יהיו נפילות והפסדים…הכל תלוי במילה אחת מאוד משמעותית במשחק הזה של הכסף החדש: תזמון. כפי שבזירת האינטרנט הישראלי ההתרחשות קרתה הרבה יותר מדי מוקדם לקהל היעד (שמרביתו עדיין חי ללא מחשב אישי בבית), כך גם בעולם הגדול. חבר’ה, תרגעו. קחו הפסקות יותר ארוכות, אתם מקדימים את זמנכם. ומה קורה למי שמקדים את זמנו?
תשאלו את מקימי bmypc.com. הם הבינו מוקדם מדי לאן העולם הולך. להם זה היה ברור שאנחנו זן נייד. וכך, פותח מוצר שהופך את הקופסה שלכם בבית (המחשב) לחסרת חשיבות תוך שהוא מאפשר גישה לנתונים שבמחשבכם מכל מקום בעולם (היום, אחרי שמיקרוסופט הפנימה, היא קוראת לזה דוט נט). הם, אגב, כבר לא קיימים.
י.ב.מ גם הם הקדימו את זמנם במחווה משעשעת לניידות העתידה לתקוף אותנו בקרוב, תוך שיצאו עם קולקצית תכשיטים המשלבים בתוכם מכשירים ניידים: טבעת שהיא טלפון, עגילים שהם דיבורית…
המהפכה הזו, כך אומרים, תגיע לשימוש ההמונים רק עוד כשנתיים שלוש.
למה שנתיים? כי מבחינה טכנולוגית אנחנו עוד לא מוכנים למהפכת הסלולאר הזו: עוד לא הונחו כל התשתיות, עוד לא הוחלפו מכשירנו הישנים בכאלה התומכים בשיטות החדשות, שלא לדבר על התכנים. כן, תכנים. הרי אנחנו שוב נעמוד מבוישים נוכח חוסר נכונותם של המשקיעים להזרים כסף לתכנים, כך שגם אם לכל עם ישראל ואויביו הרבים יהיה מכשיר נייד קטן שמוכן לספוג הכל, יש להניח כי המקסימום שתקבלו בו יהיה הסמיילי הזרחני שצייר הבן של המנכ”ל כשסיים קורס עיצוב, והודעת אס אמ אס מדודתכם שהלכה לאיבוד בקניון.

דור רב ערוצי

ועדיין, בשקט של סוכן בולשת ותחת צלה הכבד של התרסקות הכלכלה החדשה, מצמיחה תעשיית הסלולאר שורשים קטנים תחת האדמה עליה אנו דורכים, כאשר שני יתרונות עיקריים מלווים אותה בדרכה: מסקנות משמעותיות מניסיונם המר של אלה שבאו לפניהם והאנושות.
האנשים, מסתבר, הולכים על הכי מהר שיש, ואם אפשר גם צ’יפסלט ותארוז לי את זה לקחת.
תרבות הניוד השתלטה, באורח טבעי לחלוטין, על חיינו.
העולם רוצה להיות מהיר, לא תלוי. יש משהו מאוד מיושן בקופסה שיושבת בבית/במשרד ומחזיקה את כל הנתונים. למה שהם לא יבואו אתכם לכל מקום?
זמן, כך לימדו אותנו אחינו האמריקאים, הוא דבר יקר. אז למה לא לדבר עם הגיס בו בזמן שנוהגים לפגישה עסקית, בו בזמן ששולחים את המצגת החדשה לשלוחה הניו יורקית, בו בזמן שמקבלים תמונה חיה של הנזק שנגרם כרגע, בצפון העיר, במכונית של אשתך וגם לאמר לה מה לעשות?
ממש ברגעים אלו אתם ודאי משוחחים במכשיר הנייד שלכם (שכבר עכשיו נחשב על ידי הספקים מיושן לגמרי). תוך שנתיים הצעצועים ישודרגו להם למכשירים בהם תעבור אינפורמציה קולית וויזואלית, וזה, גבירותיי ורבותיי, הדור השלישי.
נשאלת השאלה מה אז נעשה עם הזמן הפנוי שהטכנולוגיה ייעלה לנו בחיים ומהי יכולת הקיבולת של בן אדם? כמה אינפורמציה נוכל לייצר ולקבל?
האם זה לא הזמן הנכון להתחיל לפתח תאי זיכרון מורחבים למוח האנושי?
למה לא ללכת על סטארט אפ של חלוקת קשב: פיתוח יכולת קליטה רב ערוצית של אינפורמציה. יכולת לראות על מסך אחד, מחולק, שני סרטים במקביל, ליהנות משניהם, להגיב לשניהם, ולספוג אותם בו זמנית למערכת שלנו. גם חסכתי לכם זמן, גם ייצרתי עבודה כפולה ליוצרי קולנוע.
להשאיר את המוח כמו הדסקטופ שלכם בלילה, על מצב חיסכון. אפשר אפילו להשאיר כמה פונקציות עובדות, כך שאת הבוקר תתחילו כבר עם המאזן של 2004 (רק במקרה בו אתם לא זקוקים למוח שלכם במיטה כמובן, ורובם לא משתמשים בו שם ממילא).

מה קורה במציאות?

מוקדם מדי לדבר על המאזנים של 2004 כשהשוק מצביע ברגליו נגד.
ה wap, שהוא בעצם פרוטוקול (מיותר) להעברת אינפורמציה בסלולאר, לא תופס בעולם.
גם באודיגו, חבורת הצ’ט הישראלית, עשויים לגלות בקרוב שהניסיון החדש שלהם לעלות על הגל (בקרוב נוכל לצ’טט עם מיטב יקירנו במכשיר הנייד, ממש כמנהגינו על הרשת) לא תופס.
אף אחד, כנראה, לא לקח בחשבון את זה שהקהל הוא יצירתי בהרבה מהמצופה ממנו: הוא פשוט מרים טלפון ומדבר. כל השאר כבר בבית…

על הכותבת חגית גל

אשת פרסום במקצועה, כותבת סיפורים קצרים לעצמה ובימים אלו ממש מתאמנת לקראת אליפות העולם בסקי מים

תגובות

  1. מיצי מיאו

    אין לי משהו חכם להגיד
    סתם הייתי כאן לפני כולם

  2. אינדי_גו

    הפיתוחים הללו, לדעתי. אחת זמנית, אחת קיטורית, אחת עקרונית.
    הזמנית – יוקר השיחות בסלולאר ימנע מהן, כרגע, להפוך לדבר החם הבא.

    הקיטורית – זו רק אני או שנורא לא נוח להשתמש בפלאפונים הקטנטנים האלה בתור מקלדת?

    העקרונית – הקרינה שכנראה כן מזיקה לנו, והרי ככל שנשתמש במכשיר ליותר מטרות כך ניחשף ליותר זמן-קרינה. ואני זוכרת ראיון ב”הארץ” עם איזה פיזיקאי סקנדינבי שמומחה לטכנולוגיה הזו, וכשנשאל איפה הפלאפון שלו, הוא ענה “עם מה שאני יודע על השפעות הקרינה? השתגעתם?” (או משהו דומה), ועד שלא יוכח בבירור אחרת, או תיפתר הבעיה, אנשים ישתדלו לצמצמם ככל האפשר את שעות השימוש שלהם בסלולאר, לא להרחיב.

    • אולי התגובה בטרם עת.. רק רפרפתי על המאמר.. אבל!

      לא ידוע על הקרינה שום דבר. אין פרט למחקר סקנדינבי מאד מאד מפוקפק שום אמירה אחת שקובעת כי הקרינה גורמת לנזק. כמה קל להפוך שמועות קלושות לעובדות בדוקות.

      העניין עם הקרינה שהיא קיימת (הכל מקרין משהו באיזה שהוא היקף)
      יש קרינה ואין מספיק זמן שחלף ומחקרים איכותיים שנעשו על מנת להצביע על העובדות לאשורן.

      עוד דבר שבטוח, שלא הוכח קשר כלשהו בין הקרינה של הסלולרי והשימוש בו לבין נזק כלשהו. לא כגורם נזק ואף לא כגורם סיכון.

      עכשיו: מי שירא שלא ישתמש – זכותו. אבל למה לספר ספורי בדים?!

      אז מישהו בסקנדינביה היה מוטה עד מאד ורצה גם פרסום וגו’בות רבות למחקים עתידיים….

      • אינדי_גו

        אני באופן אישי שונאת שהאוזן שלי מתחממת, ואני ישר מתחילה להתעצבן אם שיחה בסלולאר נמשכת יותר משתי דקות.

    • אלמוני

      אצל בועז כהן זה היה חוקר אמריקאי שאמר את החוכמה הזאת.

      יש אנשים (חוקרים גם) שפוחדים לצאת מהבית. מה זה מלמד?

    • הילה מורטיס

      לפני לא הרבה זמן עשיתי תוכנית ברדיו על פלאפונים, ובעיקר הקרינה שלהם.

      פרופסור המתעתד להיות ראש אגף קרינה במשרד איכות הסביבה הוציא אותי עם הרגשה של “פלאפון? זה שטויות! הדבר שיהרוג אותך יהיה מיקרוגל.”
      ומישהו שחוקר דרכים להפחתת הקרינה וקשור גם הוא למשרד איכות הסביבה מחזיק בעצמו שני(!) פלאפונים.

      מה גם שקרינה יש גם בטלפון אלחוטי, ולידיעתכם ברמה הרבה הרבה יותר גבוהה מזו שיש בפלאפון.

      סיימתי 🙂

      • אינדי_גו

        סדאם? טילים? שטויות!

        🙂

        ויכול להיות אגב שהוא צודק, אבל מכייוון שאין לי מיקרו וגם לא טלפון אלחוטי, כנראה שזו בכל זאת הדאגה היותר גדולה שלי.
        🙂

        אבל תודה על נסיון ההרגעה. אני אוהבת את הפרנויות שלי מטופחות, תודה
        🙂

        • איך הסבירו שצריך לעשות “אמבטיות שמש” לתינוקות
          איך הבהירו ש”רמדיה” ו”סימילאק” יותר בריאים מחלב אם (ואז גילו שהמחקר ממומן על ידי חברות לייצור מזון לתינוקות)
          וסיגריות? זה לא מסרטן (כי יש יותר אוברזווציות מאשר מסקנות מדעיות בנוגע לניקוטין ועטרן)
          ואזבסט? עד לא מזמן אפשר היה להשתמש בזה כחומר לבניה
          וחומרים משמרים? “ברמה מסויימת אין לזה כל השפעה על הגוף” (ומי קובע את הרמה? איגוד החקלאים שרוצים לשמור על מחיר העגבניות המרוססות?)
          וריסוס נגד חרקים? “הוא מתפרק אחרי 24 שעות ולא גורם כל נזק” (בטח. אבל הג’וקים ממשיכים למות שלוש שנים אחרי זה, מעניין למה)
          וגם “אין עם פלשתינאי” ו”אין עם מי לדבר” ואת אייבי נתן צריך להכניס לכלא על “שיחות עם אוייב” ו”תני לילד חלב תנובה” (מה זה, בינינו, קצת סיליקון, ואז מה אם 65 אחוזים מהילדים רגישים לחלבון חלב פרה) וגם
          *אל תדאג אחי, יהיה בסדר, סמוך עלי*

    • מריה שרייבר

      המקלדת – לא פרקטי כלל וכלל.

      האינטרפייס לא משוכלל מספיק – חווית הגלישה מוחמצת.

      לגבי הקרינה – לפי מה שידוע לי הקרינה מהווה בעיה ברגע שמצמידים את הסלולאר לאוזן. במקרה של וואפ אין, אם כן, בעיה של קרינה.

      • לי-אור

        יש כבר טלפונים עם מקלדת, לא רק של נוקיה אלא אפילו אריקסון.

        יש כאלה עם טלוויזיה

        יש כאלה שלא צריך בשבילם אפילו WAP ובגלל הרמקול הפנימי שלהם גם לא צריך להצמיד אותם לאוזן. בקיצור- המחשב האישי שינה אדרת ונקרא טלפון סלולרי מדגם משוכלל.

  3. כלואה

    כשאת רושמת על כלום זה מצויין
    כשאת רושמת על משהו שאת מבינה זה תמיד מגוחך
    דרור ויובל לא הקדימו את זמנם, הם איחרו!
    SUN המציאו את הServer הרבה לפני MS
    על MF שמעת?
    הלסינקי הראתה לעולם לאן הסלולר והנייוד הולכים
    וסימנס מקדימים את כולם (גרמנים ימח שמם)!
    אז נכון שדעת היחיד לעולם צודקת ודעת הכלל מוטעית בעיקרה (בוריס ויאן)
    אבל מעט מחקר לא יזיק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  4. זוארץ

    ככה גם כניסת הסלולר לחיינו היומיומיים היא שאלה של נורמות חברתיות…

    טלפון סלולרי בישראל עובד בשיטת החוטיני – כמה שיותר קטן הוא יותר אופנתי ויותר יקר…
    רמת החדירה של הטלפונים הסלולאריים בישראל היא מהגבוהות בעולם (אחרי סקנדינביה והונג-קונג)… וכן, אנחנו חייבים להראות לכולם שיש לנו אחד (להבדיל מרוב העולם שמוציא אותו מהתיק רק כשצריך…)

    אבל… המהפכה הטכנולוגית לא קוראת כאן… היא קוראת באירופה ובמזרח הרחוק…

    קשה לכם להקליד על מקשי הטלפון ?? שיטת ה-WAP לא עובדת ?? תנסו לספר את זה ליפני ממוצע, שמתחרע על הטלפון הסלולרי שלי עם הודעות, משחקים, הורוסקופ ועוד… DoCoMo היפאנית הראתה שאפשר גם אפשר להקליד על הטלפון ואפילו להנות מזה (מצד שני, הם יפנים…והם עובדים עם iMode שזה פרוטוקול קצת יותר מתקדם מ-WAP… בארץ פלאפון משתמשים ב-iMode, לעומת סלקום ואורנג’ שמשתמשים ב-WAP)
    ולעצלנים שבינינו, Ericsson השבדית (כן, מאותה מדינה של המדען ההיסטרי של אינדי-גו…) הוציאה מקלדת קטנה המתחברת למכשיר בחלקו התחתון ומאפשרת להקליד טקסט כמו על מקלדת רגילה (רק ה-ר-ב-ה יותר קטנה…), כך שגם הבעיה הזו ניתנת לפתרון….

    אם נחכה עוד קצת יגיעו פטנטים חדשים (כבר היום אפשר לחבר כרטיסים סלולריים למחשבי כף-יד כ-Palm ודומיו, שמאפשרים להשתמש במחשב כבטלפון סלולרי, כולל אפשרות דיבור באמצעות דיבורית אישית…) שיקלו את השימוש בסלולרי כמיני-מחשב או לפחות אמצעי תקשורת רב-ערוצי ורב-כיווני.

    ובסך הכל, קרינה או לא קרינה, אף אחד מאיתנו כבר לא ממש מסוגל בלי איזה צעצוע רוטט קטן בכיס…

    • אינדי_גו

      אני לא בעניין של מדענים היסטריים, בעצם כידוע אני לא בעניין של גברים בכלל כרגע… מה הייתי עושה עם שוודי היסטרי? נותנת לו להשקות את הבזיליקום? ללכת לקנות לי בטריות?
      ובקשר לצעצועים רוטטים בכיס, לא, נעזוב את זה, זה די בילט אין בחלק הראשון של תגובתי.

      🙂

  5. ג' ו ל י ה

    שתי כתבות צרכנות בשבוע אחד.
    יהיו גם קופונים של הנחה?

    • מריה שרייבר

      זה צרכנות זה ?

      • זוארץ

        הישראלי הממוצע עסוק בעיקר בלצעוק לתוך הסלולרי שלו…

        וזה למה ? כי ***הוא*** לא שומע טוב את הצד השני…

        • מריה שרייבר

          הישראלית הממוצעת, מאידך, עסוקה בעיקר בשיחות מזוהות (זה הוא ? זה לא הוא ?)

          • זוארץ

            הוא המסר אותו אף אחת (ואחד) לא אוהבים לראות על צג הסלולרי שלהם…
            אולי זה שוב הוא (מתקשר ממספר לא מזוהה בשביל שאני אענה לו…) ?
            אולי זה מהמילואים ?
            אולי זה הבוס ?

            בכל מקרה, אני לא עונה – שישאירו הודעה, המנייאקים…

            • כשהפלאפון רושם ‘חסוי’, זה אומר שהשיחה התבצעה מהצבא. כשהוא לא מזוהה, זו כבר הבעיה העיקרית, כי זה אומר שמישהו מנסה לגרות לך את השכל ולשחק איתך משחקים. התירוץ המתבקש, כמובן, הוא “הפלאפון שלי לא מזוהה מסלקום כבר” וכשתחשבי בקול רם הכיצד הדבר הוא ילאיט לאוזנך בלחץ “אני לא יודע למה…”.

              לא קשור לעובדה שאיך שהוא קיבל את הפלא הוא ביקש שיחסמו לו, רק כדי שלא יוכלו לסנן אותו בנות. בכלל לא, נו, אל תהיי מגוחכת.

              • זוארץ

                כגבר (כן, אני אחד מאלה…), אני חייב לציין שזה עובד גם בכיוון ההפוך – בנות שחוסמות את המספרים שלהן (יש לי לפחות שתי ידידות כאלה…) – ולמה ??
                שבמידה והן תחייגנה למספר שגוי ויענה להם בצד השני איזה בחור לא מוכר… במידה והוא ינסה להתחיל איתן בטלפון (“סליחה, טעיתי במספר”; “איך קוראים לך ? יש לך קול נחמד…”), הן תוכלנה לנתק ללא החשש משיחה חוזרת מאותו בחור…

                ונשאלת השאלה – איך הן צפו מראשאת הטעויות בחיוג ?? (חומר למחשבה על עתיד הטכנולוגיה מנקודת המבט הנשית…)

  6. קוקיה

    או. קי. אז אנחנו בקטע של להוכיח שגם בנות מבינות בטכנולוגיה. אין ספק בכך אבל מה אתן צריכות להוכיח? הרי אחרי הכתבה על האיפור כולן נחרדו ונגעלו –
    אני? יפה טבעית מה זאת אומרת לא ראיתי קרם כבר מאתיים שנה!
    ואילו כשנכנסים לתחום שלנשים יש בו רגשי נחיתות צץ לו איזשהוא שד שקורא את כל עיתוני ומוספי הכלכלה והרשת ולא יכול התאפק מלהקיא מושגים (גם אם הם לא בהכרח קשורים).
    מה שחשוב זה שהתרגלנו לכלוב הזהב ואנחנו לא רואים אותו – ידחפו לנו משהו משוכלל ונחוץ (בטח) ליד ואנחנו נאכל את זה כמו לחמניות טריות בשישי בבוקר.
    מהפיכה עכשיו!

    • אנטנה

      חביבתי, אם לך סלולאריים עושים רגשי נחיתות אז באמת מצבינו לא טוב.

      לא גידלו אותך על ברכי ה 386 כמו שאבא למופת עושה לילדותיו? כי אותי כן.
      אני מתכנתת את הוידאו, מסנכרנת את הפאלם ועושה הרבה רוח טכנולוגית.
      גם לי מותר. זה שאין לי זין לא אומר שגם צד אחד במח שלי מושבת.

      • קוקיה

        אנטנה יקרה,
        בלי ספק שבהבנת הנקרא קיבלת ציון ששואף לאפס. לא התכוונתי שבנות לא בקיאות ברזי המחשב אלא שזה מגעיל כמה הן חייבות להוכיח את זה, ואת ההוכחה החיה לכך. לא אחזור כמוך על מה שאני יודעת כי מספיק לי שאני יודעת מה שאני יודעת. יודעת?
        בפעם הבאה תקראי לפני שאת שולפת את המקלדת!

  7. בללי ויקטור

    החשיבות היא זמינות נתונים בכל מקום וזה רק עניין של שינוי תפיסה ותו לא. הטכנולוגיה תמצא את הפתרון.

    • אנטנה

      אני חושבת שזה די מובן מהכתבה. על מה שהכותבת מתרעמת (וגם אנוכי) הוא שאותם נתונים כה נחוצים לא ממש “זמינים” על הסלולארי שלנו. אולי הם שם, אבל בשביל לגשת אליהם יהיה יותר פשוט לקחת מונית הביתה, להדפיס, ולחזור.

      ראית פעם פלאפון עם WAP? קישקוש בלבוש

  8. פחות מדי אופציות

  9. הפרה הזועמת

    אחת מהפורום כתבה הודעה הקשורה באופן עקיף לנושא אבל בכל זאת שווה קריאה לדעתי

    http://bananot.com/forum/read.php?f=1&i=60406&t=60406

  10. חשבו שעידן המחשבים יפחית את השימוש בנייר, כי אנשים ישתמשו באי מיילים כדי לתקשר זה עם זה ויקראו עיתונים על המחשב וכו’
    ות’כלס? יש עליה ניכרת בשימוש בנייר. יותר יערות נכרתים בשביל לספק נייר למדפסות, שעליהן אנשים מדפיסים את מה שהם מעלים על הרשת, כי האדם – עדיין ולמרות הכל – נהנה יותר וקולט יותר כשהוא קורא חומר מודפס, ולא משנה רמת הרזולוציה של המסך שלו

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *