שילה בן על הזוועה בלהיות בתולה בת שלושים עם פאסדה של חתלתולה מפתה מלאה ברגשות אשם

בתלתולה

הסוד הנורא

בעוד מספר שבועות אחגוג את יום הולדתי השלושים. איני יודעת האם יש סיבה למסיבה או סיבה לפרידה, עדיין לא החלטתי, אני שוקלת בכובד ראש לפרסם מודעה בלוח העיר בנוסח: "דרושה החלטה מיידית לחיות או לאו, כישורים רצויים במקרה של חיים: נפש מבטון בלתי חדיר הפצצות גרעיניות, מערכת מטבוליזם המסוגלת לעכל במהירות, ביעילות וללא תופעות לוואי כדורים נגד דיכאון כרוני, חיוך גם כשרע ועצוב בלב, והכי חשוב זמינות מיידית. תכונות אופי לא נדרשות במקרה של החלטה שלילית".
שערו בנפשכן כי מסתובבות ביניכן בחורות "כמוני" (אולי המרכאות צריכות להיות מצדי), הן נראות ונשמעות בדיוק כמוכן, מאמצות כל אופנה חדשה, הן אפילו מעזות לרוץ לספר לחברות, אם כי לא ממש ברור על מה. אין ספק שהן ניחנו בדמיון מפותח במיוחד, שלא לומר הזוי. יש בכל זאת הבדל מהותי אחד שלעולם "כמוני" לא יתנדבו מיוזמתן לגלות, הן, היכונו לזוועה: בתולות, ובמקרה שלי בתלתולה. שילוב קטלני של בתולה/חתלתולה.

סיפור מכור

האם הבתולין עדיין באופנה? איני בתולה מטעמי אמונה דתית, סיבוך מדעי, או סתם בלתי חדירה רפואית. אני קורבן כפול: פעם אחת קורבן מטעמי נוחות של נציג זכרי של החברה הנשגבת – האנושות, היה מי שדאג שלעולם לא אתקרב לגברים כי מבחינתי הם אאוט, ופעם שנייה קורבן מטעם עצמי, אח.. אין כמו עבודה עברית מקולקלת, או במילים אחרות דפקתי לעצמי טוב טוב את החיים ובעיקר את הנשמה. עבודה משובחת ביותר של שש עשרה שנות התעלמות, התכחשות, שלא לומר בערות, מבעיה נפשית קשה שמקורה הקדום אי שם בשנות ילדותי המוקדמות, בהתקפה מינית חזיתית. במקרה שלי החזית היא שהותקפה. הגוף הפיזי צלח את ההתקפה והדדיים עדיין עמי אך הנפש, אוי ווי זמיר, התמוטטה ומאז היא כמו הקול הצרוד והרועד של צמח בר, בהנשמה מלאכותית מלאה – ממתינה לחיסול טוטאלי של סופעונה.

הבתלתולה: קווים לדמותה

המציאות של בתלתולה פורצת כל גבול דמיוני, ואם הייתה מועלית אחר כבוד מפוקפק על הדפים, גם השערות של הארי פוטר, הילד שראה ולמד כל קסם אפשרי, היו סומרות. אוסקר על אפוס המופת הטוב ביותר ביקום. מצד אחד, בתולה, כזו שלא טעמה את טעם האהבה או כל טעם אחר, אין לה שמץ של מושג מהי אהבה. מהם רגשות. מה זה לחשוב ולהתגעגע לאותו אחד. מהי נשיקה ארוכה יותר בגרסה הצרפתית, או קצרה יותר בגרסה היהודית. מהו מבט מלא תשוקה וערגה. מהי אהבת בשרים או סתם זיונים. מהי אורגזמה. נא סלחו לי אם שכחתי שאלה מהותית שכן אין לי ניסיון ואיני יודעת לשאול את כל השאלות הנכונות. כל ניסיון לצלוח את הרף הפסיכולוגי, הדבר המפחיד הזה שקוראים לו גבר ומהווה כמחצית מאוכלוסיית העולם, נכשל, אפילו, שערו בנפשכם, לא יצאה לדייט אחד.
מצד שני, חתלתולה – דיבורים פקה פקה פקה, בלה בלה בלה וידה ידה ידה… ים של מילים חסרות הוכחות מוצקות, אשמה מבחילה ומוחלטת בבית המשפט האגי לפשעי שקרים בינלאומיים. במציאות המדומה שטוותה, תוצר המגננה מול השאלות הקלילות: "את נשואה? ומה עם חבר?" היו לה הרבה מאהבים, ועוד יותר זיונים, חלק מוצלח חלק עלוב, אבל כמובן לא באשמתה שכן היא כלה רצינית (מלשון כלי ולא בהקשר שמלת חתונה), היא כמובן לא מאמינה בנישואים, בכל פורמט, אלא רק בהסכם ממון, ולא שיש לה דבר כזה, אך מצד שני גם אין גבר בסביבתה כך שאין כל סיבה לתעוקה בלב. חיי החברה והאהבה שלה עמוסים לעייפה, היא מגיעה ביום ראשון לעבודה מרוטת עיניים, ממוטטת ומקטרת על כך שאין לה ולו שניה אחת של מנוחה בסופשבוע פרוע נוסף של… קריאת הספר הארבעים ושמונה במהלך השבוע השלושים ושלושה לשנה, בהייה מדעית בתקרה, היא עדיין בשלב המחקר ללא תזה או היפותזה, מירוק הרצפה החרסינות והפאנלים…. מיאאאאאאאאאו – חתלתולה: היא עוטה על גופה החטוב בגדים חשופים, מגלה קמעא את החזית שהותקפה בילדותה, מאופרת למשעי, בוהה בלי בושה בגברים, גם במבושים. מעבר לבהייה לא תהיה כל פעולה, לבטח לא כזו שתגרום לריאקציה כלשהי, אם כבר אז רק לאקציה שלה, מן החיים.
הרייטינג שלה אצל גברים גבוה ביותר, אך רק בדמיון ואף פעם לא במציאות שכן היא בתלתולה: מייללת, מפתה אך שורטת כל תקווה.

תגובות

  1. לא יודעת למה, אין לי ממש כוח לקרוא כאן את הכתבות עד הסוף. המון מילים מתוחכמות ומשפטים ארוכים ושנונים.
    בכל אופן, גם אני בקרוב בת 30. שיהיה במזל. אחלא גיל.
    אם הבנתי נכון הבחורה בתולה ?
    never too late .

  2. רציתי רק לומר לך כל הכבוד על האומץ.
    האומץ לכתוב את הדברים שרבות מאיתנו לרוב לא כותבות לעיני רבים,
    שגם אם המלל הוא ציני, הכאב בו ניכר.

    • גם-אני-כזו

      אני א-מינית, אבל אני קוראת את המאמר הזה ומפחדת. מה יהיה איתי.
      איך אתמודד עם השאלות של כולם. אולי גם אני ארגיש החמצה.

  3. אלמונית

    הכאב באמת ניכר ואני מקווה שיהיה לך רק טוב. אל תתייאשי!

  4. עוד גבר

    ראשית, כמו שנכתב, כל הכבוד על האומץ. שנית לעצם העניין,
    אני לא איש מקצוע ולא מתיימר להשיא עצות, אבל מותר לי
    שתהא לי דעה פרטית-הדיוטית משלי בסוגיה ואותה אני מביע:
    א. אני לפחות (וגם בסקר קצרצר שעשיתי אצל כמה ידידים)
    לא רואה חיסרון בבתולים אצל בחורה (ממש ממש נהפוך הוא)
    אם כי כנראה שמספרית זה פחות נפוץ (בחברות חילוניות)
    בין היתר מהסיבה הפשוטה שלדעתי רוב הנשים (והגברים)
    נישאים עד גיל מסויים וחלקם כמובן מתנסים במין לפני כן.
    בקיצור, הבתולים עצמם, לדעתי, הם לא חיסרון, אלא דווקא
    יתרון ברור. תנסי אולי לראות את זה בכוון החיובי ואני מאחל
    לך שתמצאי מישהו מתאים ככפפה ליד ובמהרה.
    ב. שאלה מעניינת, אולי, מה הסיבה האמיתית מאחורי זה.
    אפשר לתת הסברים של ילדות וכו' וכמובן ייתכן שהם
    נכונים, אולם אני, אישית-הדיוטית, מתוך התבוננות
    פרטית-סובייקטיבית על האנשים סביבי, נוטה ליחס דברים
    כאלה בהרבה מקרים לסיבות לגמרי "פרוזאיות", למשל
    למידת האטקרטיביות (כמובן חיצונית אבל בפרוש לא רק)
    של אדם בעיני המין השני, גנים, הורמונים וכד'… לעניות
    דעתי הפרטית, (וגם קראתי על חלק מזה משהו) לא
    תמיד יש מתאם בין איך שאדם מעריך/ה את עצמו/ה או
    איך שהוא/היא מוערך/ת ע"י בני/ות מינו/ה, לבין איך
    היא/הוא מוערך/ת ע"י בני/ות המין השני.
    זה פשוט יכול, אולי, לנסות להסביר לפחות חלק מהמקרים.
    עדיין, נדמה לי שאנשים בעלי מידת אטרקטיביות דומה
    נוטים להתחבר, אז אולי פשוט צריך לנסות יותר…?
    שוב, בהצלחה במציאת בן-זוג (לווא דווקא באיבוד הבתולים
    לשמם) בכל דרך שתבחרי.

    • רומי

      על סמך תגובותיך כאן במרוצת השנים, לא הופתעתי גם הפעם מהחד-גוניות, הטכניות וחוסר הרגישות בתגובתך.
      כ"כ שיטחי לראות את הבתולים כיתרון לעומת חיסרון.
      הבחורה כותבת על מצוקה נפשית, על בתולים וחוסר ניסיון עם המין השני כתוצאה של טראומה, ואילו אתה "מנחם" אותה ע"י סקר שערכת בקרב ידידיך, ומסקנותיך שבתולים הם יתרון.
      אתה כותב שיש קשר בין בתולים ובין מידת האטרקטיביות של אדם,
      האם זה מה שצריכה לשמוע בחורה בת 30 שכותבת בכאב ובהרבה
      כישרון? האם זה מה שהיא צריכה לחוש בנוסף לטראומת ילדותה?
      שהיא לא אטרקטיבית במיוחד?
      הנתונים, שלא ברור מהיכן שאבת, גם אם הם מבוססים על איזושהי
      אמת חלקית ושיטחית, אינם רלוונטים.
      בתולים הם לא יתרון או חיסרון, קרום הבתולים הוא סימבול, הוא
      מסמל חוסר ניסיון. להערכתי חוסר ניסיון מיני מוחלט בגיל מסויים
      עלול להפוך לבעיה ביצירת קשר עם בן המין השני.
      לא צריך להיות פסיכיאטר להבין שהכותבת משתמשת בבתולים
      כסמל לחוסר נסיונה, וברור לגמרי שמה שמטריד אותה זה
      לאו דווקא הבתולים, אלא העובדה שברור לה כי יש לה איזושהי
      בעיה ביצירת קשרים.
      שילה, אני שולחת אלייך חיבוק גדול, ומקווה שתצליחי לאזור את
      האומץ לפנות לעזרה.

      • עוד גבר

        ואותי לא מפתיע שה"רגישות" שלך היא מאד סלקטיבית.
        באמת "תודה" על דברי ה"נועם" שלך.
        נראה לי שהפרוש (ה"מעמיק") שלך של דברי הוא מאד מגמתי.
        לא ניסיתי לייעץ לה ולא לנתח את הבעיה (בגלל שאני לא מוסמך
        לעשות זאת וכמובן בגלל שאין כאן (וכנראה לא יכולים להיות
        בפורמט הזה) מספיק פרטים) אלא, לתת עוד נקודת מבט
        אישית-סובייקטיבית (אפשר לקבל, אפשר שלא). נראה לי גם
        שהלשון שבה בחרתי היתה מאד מסוייגת, כללית וניסתה
        להיות נימוסית ותומכת (בניגוד, למשל, לפסקנות ולחוסר
        הסימפטיה שלך אלי). בעניין האטרקטיביות, ניסיתי לתת הסבר
        משלי. אני לא מכיר את הבחורה (לכן זה לא כוון דווקא לגביה).
        אני יכול לדבר בשם עצמי למשל, אני לא מעריך עצמי כלא
        אטרקטיבי (ככתוב, לדעתי זה עניין סובייקטיבי ("היופי הוא
        בעיני המסתכל" וככתוב זה לא רק יופי, אלא גם אופי), להלן
        אטרקטיביות במובן הרחב) אבל, ייתכן שאם הייתי יותר
        אטקרטיבי במובן הרחב בעיני המין השני, היה לי יותר קל
        למצוא בת-זוג מתאימה. עדיין, אני צריך רק אחת שתחשוב שאני אטרקטיבי עבורה והיא עבורי וזה מה שניסיתי להסביר במובן
        הכללי. יש כאלה שאולי יש להם/ן פחות בני/ות זוג מתאימים,
        אולי. כמו כן, ייתכן למשל, שניתן לשפר (בדרכים טבעיות) את
        אותה אטרקטיביות במובן הרחב.

        • אלמוני

          עו"גי,
          הייתה לך הזדמנות נפלאה לשתוק ופיספסת אותה. חבל!

          • עוד גבר

            נו טוב, פיספסתי,
            אבל מה עם "מידה כנגד מידה"?…
            https://bananot.co.il/articles/642

            • אלמוני

              צודק, היא אכן תוקפת אותך והאינסטיקנט הבסיסי של כל אחד היה להגיב.

              אם אני מנסה לפרש את הסיטואציה במונחים של עין תחת עין הרי רומי החזירה לך על תגובה, שלדעתה, פוגעת בשילה.

              לדעתי שילה (וגם אני) באמת ביקרה אותך בצורה אלימה, למרות שהכוונה שלך לא הייתה שלילית בעיקרון, אלא סתם נבעה מהבנה שונה של הסיטואציה המתוארת במאמר. עם זאת, אם מנקים את הכעס מהתגובה שלה, שבהתחשב ברגישות של הנושא, אפשר להבין גם אותה, ובוחנים את הערתה בצורה עניינית אפשר למצוא שם גם ביקורת צודקת. רומי אומרת: שילה מודעת לבעייה שלה בכל רמ"ח איבריה ושס"ה גידיה, היא מחפשת פיתרון, לא תנחומים שאומרים שאין לה בעייה.

              לאחר כתיבת התגובה הזאת הזה אני מבין שגם הערה הקודמת שלי הייתה אגרסיביות שלא במקומה. סליחה.

              • עוד גבר

                שמת לב למכנה המשותף, אולי, למאמר הזה,
                לזה הקודם (שלך), לזה הקודם לשלך ובטח לעוד
                רבים כאן?… כולם בעצם דנים בפן כזה או אחר של
                סוגית מציאת בן/ת זוג ולקושי הכרוך בכך לחלקנו.
                סוגיה/בעיה שאני דווקא נוטה לראות כשייכת ל-P
                (ולא כשלמה בNP..), פשוט צריך להשתמש
                באלגוריתם הנכון… 🙂

                • אלמוני

                  שמע, זה שרוב האנשים מגיעים לקרוב דיי טוב בזמן סביר כבר רומז שזאת כנראה לא בעיית NP שלמה.
                  כנראה שטעיתי (שוב). לא נורא, זה קורה במשפחות הכי טובות (קל וחומר…). שבוע טוב

          • רויית

            בתור אחד שמפספס כל הזדמנות לשתוק, ועוד פולט שטויות בקצב, אפשר לומר לך שהפוסל במומו פוסל

        • דייזי

          אלוהים, איזה קשקשן. שמישהו יקח אותו מפה!

        • אולי לא הבנת נכון אבל במקרה זה אין קשר(וגם אם יש הוא לא רלוונטי) בין אטרקטיביות למציאת בן זוג(וזה גם מאוד יחסי ובעיני המתבונן) האשה עברה טראומה(מה שגבר או אשה שלא-כמוני למשל-לא כ"כ מסוגלים להבין) וזה כמשתמע מדבריה גרם לה לתעב גברים וכו'…
          ולגבי הערתך שבתולין זה אפילו בסדר…
          אני כ"כ אוהבת את הגברים האלה שדורשים שהמיועדת (לנשואין) שלהם תהיה בתולה וחסודה כשהם בעצמם בעלי עבר "עשיר" ונסיון לא מועט…(ואני בטוחה שאתה מאלה…)
          אז תחשוב על זה….
          ולשילה, כואב לי כל יום לשמוע על מקרים מצערים כאלה אני מקווה שכמו שכתבת על נושא רגיש זה יהיה לך את האומץ גם לפנות לעזרה מקצועית כמה שיותר מהר ועזבי אותך מהגדרות לכי אחר ליבך ושיהיה לך רק טוב!

    • גם-אני-כזו

      לגבי "אטרקטיביות" – כשאתה רואה בחורה יפה באוטובוס, אתה חושב שהיא נולדה ככה? קרוב לוודאי שהיא עוטה 7 שכבות מייק אפ בבוקר ואוכלת רק נבטים.

  5. אלמוני

    אמין, משכנע ועצוב

    מעביר את הכאב ואם יש בזה מן המציאות (ויש כזו) הכאב הוא כפול
    והומור מכפר איפושהוא והוא חסר בכתיבה שיש בה פוטנציאל לראות את הדברים גם מצדדים אחרים

  6. ילד מזדקן

    אני הייתי בתול עד גיל 31.

  7. היי לך.

    אני רק רוצה לומר שסיפורך נגע לי ללב.
    דווקא נקודת המבט הצינית היא זו שחדרה לליבי.
    עם זאת, אני רוצה לומר לך שאסור להתייאש.
    אני מאמינה שזה עניין של גורל ועיתוי,
    ומי יודע מה (או יותר נכון מי..:)) ממתין לך מעבר לפינה?

    אז..הכול עוד פתוח.
    אלה החיים.

  8. קימברלי קלארק

    קראתי וכאבתי ודבר ראשון חיבוק.

    ולתכלס

    בחורה בת שלושים שלא יצאה מימיה לדייט אחד סוחבת כאב עצום ופגיעה אנושה בתפקוד.

    פסיכולוגית זה שווה לקטיעת רגליים, להרגשתי האישית.
    אני מקווה שאת נמצאת בטיפול כלשהו, אם זה במרכז לנפגעות תקיפה
    מינית , או אצל מטפל נפשי מוסמך מסוג זה או אחר.

    טפלי בעצמך חמודה, תנצחי את מי שפגע בך תקחי את כל האנרגיות האלו שאת משקיעה בלהסתיר את הבעיה ותשקיעי אותן בלפתור. תחלקי את הכאב והמשא.
    אם חברה שלי הייתה באה ומספרת לי את זה לא הייתי מפחיתה מערכה, לא נעלבת ששיקרה לי אלא מבינה שזה בא ממקום כואב ומביך שקשה מאוד לפתוח, אבל הייתי שם בשבילה לחבק, להקשיב ולנסות לעזור ככל שאוכל.

    ואל תאשימי את עצמך, די להגיד הרסתי את חיי , בזבזתי זמן, שקרנית.

    ככה לא מדברים למי שאוהבים. ואת הילדה שיש בתוך את בטוח אוהבת, גם אם את כועסת על בת השלושים ששם עכשיו.
    חבקי את הילדה ההיא שנפגעה ותצ'פרי אותה ככל שאת יכולה, תני לה מה שנחסך ממנה, תני לה קשר, תני לה הבנה,תני לה קחי ממנה את הסוד, הסירי ממנה את השקרים.
    כשהאמת תצוף הקשרים החברתיים שלך יתהדקו, לא יהיו חומות נראות או נסתרות (אנשים מרגישים שמשהו לא בסדר, שיש מרחק מחבר, גם אם הם לא מתארים לעצמם שאת משקרת).

    תני לילדה אהבה ממך, מהסביבה, קחי אותה לאכול גלידה מול הים בערב, קני לה מתנה מיותרת מדי פעם, תהיי הדודה הכייפית של עצמך.

    עזבי בחורים, את רק בת שלושים,יהיה גם להם זמן, עכשיו תני זמן לילדה הפגועה לגדול קצת.
    .

  9. ליאת

    אני לא רואה בבתולים בעיה. הפגיעה הנפשית מטרידה אותי יותר.
    את נרדפת ע"י ארוע רחוק מהעבר, את מבזבזת את החיים שלך בגלל בהמה עלובת נפש שפגעה בך. ההגנות שלך התמוטטו, כבודך נרמס, ואת ניתקת ממסלול החיים שנועד לך. את חייבת לרפא את הפצעים שבנשמתך, וזה תהליך שאף פעם לא מאוחר להתחיל.
    נסי לעבוד עם עצמך לבד או בעזרת אנשים אחרים. דמייני את עצמך, למשל, עומדת מולו. הטיחי בו את כל שעל ליבך, הראי לו שאת לו מפחדת ממנו, תראי איך הוא יגיב. תגרמי לו להתכווץ. תעזי להתמודד איתו. את לא קורבן שלו, את לא מפחדת ממנו, את חזקה ואי אפשר לפגוע בך. תאהבי את עצמך, ואל תאשימי את עצמך בשום אופן. תאמיני בכל ליבך שאת לא אשמה. תרשי לעצמך לדרוך עליו, אם את רוצה תהרגי אותו עשר פעמים. תתפטרי מהאיום על חייך ותמלאי את עצמך באנרגיות חדשות ובריאות להמשך ההתפתחות הרגשית של חייך ובכלל.

  10. לולה

    נדמה לי שזו פיקציה של הכותבת, של עורכות האתר או של שתיהן. מניפולציה רגשית בשקל ותו לא. מי שבאמת כואב לה לא הייתה מצליחה לצפות את זה בערימת תחכום עאלק-נוצצת.

    • אלמוני

      שלום לולה,
      מי שבאמת כואב לה, ובמקרה זה אני, מוצאת דרך להתמודד עם הכאב באמצעות כתיבה.
      אין זו פיקציה או מניפולציה שלי ככותבת או של המערכת, ולצערי הכל אמיתי,אין כאן תחכום או אבק כוכבים, אלא דרך עצובה וצינית לבטא מציאות. מקווה מאוד שלא חווית או תחווי "חווית" תקיפה מינית שתחסל את עתידך הרגשי ותהפוך אותך לשום דבר, למחוקה!

      • לולה

        גם אני מקווה, ואם דברייך כנים, קבלי התנצלות.

      • אנונימית

        נכון שחווית תקיפה מינית אבל אסור לך לתת לזה להשפיע על החיים שלך ולראות את עצמך כמחוקה. ואני אומרת זאת כמי שחוותה ניצול מיני. את צריכה דחוף לפנות לטיפול.

      • שילה שלום!
        אני אתך אחותי. קראתי את המאמר והוא כל כך הזכיר לי את עצמי שהתחלתי לבכות. אני מאמינה, סליחה, אני יודעת, שיבוא האחד שיפתח אותך מבחינה נפשית ומבחינה מינית. אני יודעת כי גם אני עברתי חוויה כזו, ובשמך המון זמן לא יצאתי לא נתתי לאף גבר לגעת בי, אבל אז בא האחד, שהתעניין שהבין שחיזר אחריי במשך חצי שנה עד שרק התנשקנו, הוא הראה לי עולם שונה לגמרי. וגם את תפגשי אחד כזה, רק תחכי…

  11. אנונימית

    אני נמצאת בסיטואציה דומה לשלך, גם אני חוויתי בילדותי ניצול מיני וכן עדיין בתולה, אבל לעומתך אני מטפלת בעצמי.
    עצה אישית ממני – תפני לטיפול ואל תתני למי שפגע בך בעבר להמשיך לפגוע בך. אל תתני לו להשפיע על כל החיים שלך, תהיי חזקה ושיהיה בהצלחה.

  12. מיקי

    אתמול היה לי אחלה זיון
    אוראלי, אנאלי, בכלל לא בנאלי

    זה קשור, נכון?

  13. נובה 31

    אוי כמה שאני מבינה אותך…עד לפני חודשיים הייתי במצב שלך בגלל בעיה רפואית. לאחר שהבעיה רפואית נפטרה – הגיעה הבעיה האמיתית…מי ירצה אותי בתולה בת 31?? התבישתי לצא לדייטים בגלל זה. ואז החלטתי לא עוד! שתיתי כמות נאה של אלכוהול, חיפשתי לי גבר באינטרנט (ויש המון אתרי הכרויות למטרות סקס – ויש שם גם את האנשים שיישמחו לשכב עם בתולה) וזהו. הלכתי על זה. אבן, מה זה אבן – סלע שיש לי על הצוואר נעלם כלא היה. אות הקין ירדה לי מהמצח, אני לא צריכה לשקר יותר, אני יכולה לראות "סקס והעיר הגדולה" ולהנות אפילו. אל תהססי!! אם יש לך כסף עדיף טיפול סרוגייט, אבל אם אין – אלכוהול משחרר עכבות!!! בהצלחה, מכל הלב.

    • אנונימית

      תאמיני לי שאת לא יכולה להבין אותה, רק מי שחווה חוויה כזאת יכול!!!!

      • רק אל תביאי אותה למצב שמתואר באחת הכתבות כאן באתר. היא לא רוצה להתחרט על ערב רווי אלכוהול ותחושת אונס.
        עצוב היה לי לקרוא את המאמר. נושא כזה רציני שמסתתר תחת רצון לשעשע את הקוראים.
        שילה, הרשי לי לפנות אלייך בצורה ישירה שכזו. את צריכה לעבור תהליך שבו תתנקי מכל המועקות המיניות. אני מבינה שאפילו לא התנשקת עם גבר ? הייתי מציעה לך ללכת לטיפול אצל פסיכולוגית שהיא גם סקסולוגית בהכשרתה. העניקי לעצמך את המתנה הכי גדולה ever ! וזה האושר שלך.

  14. אין ספק. הקטע, בהנחה שהוא אכן אישי, כמו שניכר בו, מהול בהרבה כאב.

    הכאב הוא הבעיה הדרושה פתרון. האירוע המבעית בילדות יכול להיות סיבה, אולי גם אבן דרך בפתרון, אלא שביגוד לרבים וטובים שכתבו פה. הבעיה אינה בבתולין, והבעיה אינה במציאת הזיווג. (בטוחני שהחתלתולה יכולה לגרוף לרשתה את מי שתחפוץ בו, בין אם באמצעות אופיה ובין אם באמצעות שאר מרכיבי חתלתליותה. הבעיה היא גם לא בבתולת הברזל שמפריעה לה לחתולה. גם לא באורח חיים זה או אחר, אשר מתייחס לזוגיות או למין או לשילוב כלשהו של שניהם, או מוציא אותם מכללו.

    וודאי שלא הייתי טוען כי בתולין והעדר קשר בגיל זה או אחר משול לאובדן אבר, או שאו מחייב חיים פחותי ערך. חיים יכולים להיות שלמים ומלאים, גם בלא מערכת קשרים זוגית, גם ללא אספקטים מיניים כאלה או אחרים, וודאי שגם בלא שניהם.

    ההרגשה היא החשובה. ואם אכן העדרם של אלה, מלווה בהרגשת חסר, שלא לומר פספוס. הרי שאלה ראויים לטיפול. כחובת האדם לעצמו, להתגבר על הקשיים ועל העוולות שנעשו לו ושפוקדים אותו, ולהווכח, ואם ניתן גם להוכיח כי יכול הוא להם.

    משכך, כל עיסוק באטרקטיביות מחד, או במזל וזיווג משמיים מאידך מחטיאים את המטרה, ולטעמי אף מעליבים. ועצה? אין לי ספק שמי שמסוגל לכתוב את הטקסט שבראש דף, זה, לא זקוק לעצה ממני. חיזוקים אולי.
    חזקי ואמצי.

  15. ניקו מהמחתרת

    לכי לרופא נשים שיפתור אותך בחצי שנייה מהדבר הזה.. במגביל לכי לטיפול פסיכולוגי ויאללה ואינשאללה תהני מחיי מין עם או בלי אהבה תקינים בריאים ומספקים.

    בהצלחה

  16. דניה

    הסיפור שלך ריגש אותי. גם הציניות. המילים שלך מטרידות אותי מאז שקראתי אותן. יש משהו שלא נותן לי מנוחה. אני מקוה שלא תיפסלי אותי על סקרנות וחטטנות כי השאלה שלי באה ממקום עמוק ולא פתור. גם אני עברתי לא מעט הטרדות מיניות על גבול ההתעללויות ומעלה מסוגים שונים ואני די בטוחה שכמעט בלתי אפשרי לעבור ילדות ונעורים בלי להפגע ולהפגם מינית. גם בי ההתעללו ואני שואלת אותך, אני לא מוצאת דרך לשאול אותך יותר בעדינות, מה קרה אצלך שגרם להימנעות ורתיעה כמו זאת שאת מתארת? אני מקוה שאת לא נרתעת מהישירות הבוטה שלי. אם את מוכנה תעני לי ואם לא תשכחי איתי ויש עוד אפשרות שתעני לי לאי מייל המצורף. בכל מקרה – חיבוק ותודה ששיתפת ושנה הכי נפלאה.

  17. אלמוני

    סיפור עצוב של בזבוז זמן ואנרגיה. רחמים עצמיים ובריחה לא יעזרו. יש צורך בטיפול פסיכולוגי אינטנסיבי על מנת שתוכלי לאבד את בתוליך בהקדם. קודם כל נסי להנות ולא להמתין לאביר על הסוס הלבן שיבוא ויגאל אותך מייסוריך

  18. אחרון המוהיקנים

    אחותי היקרה. לא באמת יכול להכיר את המצוקה הספציפית שלך, אבל מכיר מצוקה, מכיר כאב, מכיר אשמה ואשמה על קיומה של אשמה.
    מן המיצר קראתי יה, ענני במרחב יה. יש מרחב שם. יש אי שם מרחב. בהיותינו במיצר לא תמיד אנחנו מצליחים לזכור את העולם שמעבר לכאב שלנו ולהגנות שלנו. אני שולח אליך אם אוכל תפילה, שיהיה בך ובכולנו הכוח, לסלוח לעצמנו על דברים שבהם לא חטאנו, ועל מצבנו, וגם אם טעינו – גם על כך.
    אני מאחל לך וגם לי שנצליח למצוא את האנשים שיוכלו לסייע לנו. כולנו זקוקים לעזרה, גם הגדולים החזקים והמצליחים. אני מאחל לך שתראי טוב ומרחב בחייך.
    אני רוצה להודות לך על שאפשרת לכאב שלך להגיע אלי ולהזכיר לי לא לברוח כל הזמן מן הכאב שלי.

    • לא ממש רלוונטי להגיב על משהו שנאמר לפני חודשיים ובכל זאת. התגובה שלך נגעה בי בנקודה שפשוט לא יכולתי לעבור הלאה ככה סתם כאילו כלום. אין ספק שניחנת ברגישות גבוהה ויכולות ריפוי, קודם כל לעצמך ומתוך כך גם לזולת. הציטוט מדוייק,פעם ראשונה שהבנתי את משמעות הכתוב. אכן יש מרחב והוא פה,אנחנו חלק ממנו והוא חלק מאיתנו,כל הזמן. קל לפול לתוך הבלבלות והפחדים ואז לא להיות מחוברים לשפע הזה, שהעולם מציע לנו בכל רגע נתון. בתלתולה מתוקה ועצובה שלי, תעצמי עיניים תתבונני פנימה ותנסי לא להזדהות עם העבר שלך לא עם הנתונים של החיים שלך וגם לא עם הכאב. פשוט להיות נוכחות שקטה . תזכרי שאת לא משהו נפרד ממה שקורה .ומה שקורה הוא פשוט מושלם. אולי לרגע תצליחי לצאת מתוך עצמך ולהתמזג בצורה מושלמת עם היקום. "אמא אדמה" מכילה אותך ואוהבת אותך בלי גבולות,בואי למקום המחבק והעוטף שמוצע לך, זו צריכה להיות נקודת הפתיחה שלך ושל כולנו במסע החיים. ההתמודדות היומיומית של המציאות שלנו היא כבר סוג של הסתכלות שיהיה בכיף. תודה שפתחתם בי את המקום הזה בכלל ועד כמה שאפשר לשלוח חום דרך מילים וירטואליות , באמת באמת מתוך הלב.

  19. לשילה היקרה,

    מה שכתבת מאוד נגע לליבי ועורר בי הזדהות. לפני הכל אני רוצה לאחל לך, שהשנה החדשה תביא אתה שינוי לטובה, צמיחה ואושר. הם מגיעים לך ללא ספק.

    בין התגובות שקיבלת יש הרבה עצות טובות – ללכת לטיפול, לפנק את עצמך, לתקן קודם כל את הקשר עם עצמך, שהוא המפתח להכל בעצם.

    בלי להוריד מהמורכבות של המצב, הייתי רוצה להתחיל מאספקט אחד כאילו בנאלי וזניח, אבל מניסיוני שלי אני יודעת עד כמה הוא יכול להעיק, והכוונה ל"סטאטוס" של הבתולה כשלעצמו. חוסר הניסיון עם גברים יכול להיות תוצאה של הרבה גורמים, אבל באיזה שהוא שלב הוא הופך בעצמו לגורם לבושה והימנעות ממגע וקשר.

    אני כמעט בגילך היום, ועד גיל 27 הייתי בתולה. הייתי בטוחה שאשאר לבד לנצח. זה נבע מנסיבות חיים שונות משלך, אבל התוצאה הייתה דומה – חוסר נוחות עם הגוף, דימוי עצמי ירוד ביותר ותקופות של דכאונות, תחושה כללית שאין לי מה להציע ואני לא שווה. אם בטעות מישהו היה מתחיל איתי הייתי כמעט נבהלת, לא מאמינה שהדבר יתכן. (באורח פלא זה באמת כמעט לא קרה…).
    וכאמור, בסופו של דבר התוצאה של כל התחושות הללו (בתולין) הפכה בעצמה למקור נוסף לבושה ולהערכה עצמית נמוכה, יחד עם הסיבות האחרות. וזה מעגל קסמים שכדאי לנסות לפרק לפני הכל. אנשים רבים הרבה יותר ממה שנדמה מתחילים קשרים בגיל מבוגר, גם יותר משלך. מנסיון אני יכולה לומר לך, שהגבר שיתעניין בך לא יירתע מזה (לא אם הוא ראוי). זה נכון שב"שוק" הבשר של הפנויים יש על זה איזה תו-ערך (שלילי, חיובי – לא משנה), אבל אני נשבעת לך שכשמדובר בקשר אמיתי, באהבה, זה לא מה שנחשב.

    ובחזרה לדברים עמוקים יותר: קשה לי להצביע על דבר אחד ספציפי שהוציא אותי מהמצב שתיארתי. היה טיפול פסיכולוגי, שמאוד עזר ונתן לי הרבה ביטחון. אבל גם ואולי בעיקר מה שעזר לי במיוחד היה עבודה עם הגוף מכיוונים שונים: ספורט, ריקוד, ובעיקר – אמנויות לחימה. זה עזר לי לאהוב את הגוף, ויותר מלאהוב – לבטוח בו. לדעת באופן עמוק שהוא חזק ומסוגל להרבה דברים.

    במיוחד עם היסטוריה של תקיפה מינית, זה נראה לי כיוון שכדאי לך לשקול. אני מתארת לעצמי שחלק גדול מהחוויה הוא תחושה של חוסר אונים, ושל בגידת הגוף, שלא יכולת להגן על עצמך. זה כל כך נורא ולא הוגן – ילדה קטנה שצריכה להיאבק בענק.

    היום בתור אשה את יכולה להפוך ללוחמת, וכך להרגיש שאת מסוגלת להגן על הילדה הקטנה שבתוכך באופן שלא היה אפשרי כשהותקפת. אולי זה לא מקרה ששכללת דווקא כלים מילוליים, לא גופניים, כמו שניכר בכתיבתך. אז אולי הגיע הזמן לתפוס את השור בקרנים, ולפגוש דווקא את מה שקשה לך – את הגוף ואת היכולת לסמוך עליו ולחוות אותו כחזק. כמובן שחשוב שתהיי בידיים טובות, ותעברי את זה עם אנשי מקצוע שאפשר לסמוך עליהם. את יכולה לנסות טיפול פסיכולוגי ובמקביל לימודים "גופניים" כאלה, או אולי מראש יש איזו שיטה של תראפיה בריקוד/אמנות לחימה שתשלב את שני הדברים. אולי קורס הגנה עצמית, אבל שיהיה ארוך ומעמיק, שמתעסק גם באספקטים המנטליים של היכולת להתגונן.

    זה סתם ניחוש, בעיקר ממה שאני יודעת על עצמי, וקצת מאיך שהבנתי אותך. הכלים המילוליים והניתוחיים שלך כבר משוכללים מספיק, ולכן פריצת הדרך תבוא ממקום אחר.

    אני מצטערת אם הארכתי, ומקווה שהייתי ברורה. אני רוצה שוב לאחל לך הרבה הצלחה. מהאופן שבו את כותבת אני בטוחה שיש לך שפע של יכולות, והרבה אומץ שיעזרו לך לשנות את חייך. מי יודע, אולי לקראת יום ההולדת הבא תוציאי את הקטע הזה מהבוידעם, ועם כל ההזדהות והכאב שהוא יעורר בך תוכלי כבר לומר: "איזה כיף שזה כבר לא ככה."

  20. שלום
    מאד הזדהתי עם מצבך מהסיבה הפשוטה שחוויתי בדיוק את זה עד לפני שלוש שנים. עד גיל 26 גם אני הייתי בתולה. ידעתי שמשהו לא בסדר ושאני צריכה טיפול.
    החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולעשות שינוי גדול בחיים שלי. עזבתי את העיר שלי, עברתי לעיר הגדולה, הכרתי אנשים חדשים ופתחתי דף חדש, העזתי יותר, היה לי קשה אבל עשיתי זאת. הכרתי גברים, גם דרך האינטרנט ושכבתי בפעם הראשונה ולא מתוך אהבה. (זה ממש לא היה נורא, להפך)
    כיום אני הרבה יותר פתוחה, עם הרבה יותר ביטחון עצמי.
    אני מאחלת לך שזה יקרה גם לך.

  21. אנסטסיה

    היי שילה
    הסיפור שלך מרגש מאד, אמיתי עד כאב. הוא אינו ציני כלל, אלא מבטא בבירור את הכאב הטהור שלך. אני יכולה להזדהות עם כל מילה ומילה שלך, כן, גם אני עברתי חוויה דומה בחיי, ולצערי לא פעם אחת…אני מכירה היטב את החתלתולה שאת מדברת עליה…אני ההיפך ממך נסחפתי לעולם אחר, מעין פאם פאטל שמפתה גברים לבלי סוף, לפעמים יש הפוגות ולפעמים יש טירוף, אבל תחושת הריקנות והתלישות היא אותה תחושה. משפחתי וחבריי מנסים לתמוך ולגונן, אך לצערי אף על פי שעברו מספר שנים, הפצע לעולם לא יגליד והוא לעיתים מדמם כאילו היה זה אתמול… את זקוקה לאהבה, אהבה כנה ותומכת. נכון, תחושת חוסר האמון בגברים קיים וחזק ממך, ונראה לך מוזר שמאותם אלו שידעו לפגוע בך כל כך יגיע האחד שידע לאהוב, לתמוך ולרפא את הפצעים. כל שרציתי לומר הוא שזה אפשרי. אני נתקלתי בו. אדם נפלא שיודע לאהוב ולכבד אותי ואת גופי ומראה לי עולם אחר של טוב ושל רוגע ושל סערות וריגושים נפלאים. יחד איתו הבנתי שאין לי מנוס, ואני חייבת לשוב אל הטיפול הפסיכולוגי, לחזק ולשמן את הצירים שלי. לטובתי, לטובת שנינו ולטובת עתידי האישי והמקצועי, כי אין מה לעשות, זה משפיע על כל האספקטים בחיינו. שילה, החזירי את האמון שלך באנשים, האמיני לי שישנם אנשים נפלאים שידעו לאהוב אותך ולעשות הכל למענך, אך בראש וראשונה הושיטי להם יד, לא לכל אחד, לבטח פיתחת מנגנון מצויין לזיהוי אנשים…ולא, בפירוש לא כעת למצא אותם באינטרנט או בסתם מועדון אפלולי. זה לא המקום עבורך. שוב תרגישי את תחושת הניצול. את לא זקוקה רק לסקס בשביל להיפתר מן הבתולין, אם זה היה טוב עבורך היית עושה זאת מזמן. את! זקוקה ליד תומכת!! בקשי מחברותייך, ממכרייך או מבני משפחתך שאת אוהבת ומעריכה את דעתם ואשר מכירים אותך היטב, שיכירו לך מכרים שלהם. רק הם יוכלו למצוא לך צירןף איכותי ואמין כי הם מכירים אותך ואוהבים אותך ורוצים אך ורק את טובתך. במקביל, אם לא עשית זאת, מצאי לך מטפל טוב שידע לתת לך מענה לבעיותיך, שתוכלי להשלים עם העבר, שיתן לך את הכלים להתמודד איתו ועם המצבים שטומנים לנו החיים, כי מה לעשות, זאת התמודדות יומ-יומית. חשוב שהמטפל יהיה רגיש במיוחד ולא שיפוטי ומבקר! אני בטוחה שברכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ידעו לתת מענה נפלא! אני מחזקת אותך מכל וכל, ומעריכה את יכולתייך וכוחותייך לכתוב סיפור מרגש שכזה מכל הלב. והעיקר לא לפחד כלל!! משום דרך וצעד שתבחרי לעשות ומאף אדם!
    אנסטסיה

  22. על הדבש ועל העוקץ

    ראשית, שנה טובה לכל משתתפי הפורום.
    שנית, אני עדיין מתלבטת מה ברצוני לומר לאור הדברים שקראתי.
    אז לוידוי המסורתי: גם אני בת 26 ובתולה. הגבר האחרון ששמע זאת החליט מיידית במקום אפילו מבלי לפנות למנהל הסניף שאני יהלום…יש דברים שעימם הזדהיתי יותר בכתיבתך שילה ויש דברים שכלל לא. אני מסכימה איתך לגבי ההעמדת הפנים שלעיתים היא מעיקה ומטרידה ועל הרצון להיות כמו כולם. מהו ה"סוד" הזה שכולם נהנים ממנו ומתאווים אליו. לדעתי, סקס הוא אחד מהכוחות המניעים את העולם בדומה לפוליטיקה ודת. אני גם הזדהיתי עם המפתה ושורטת היות וגם הסובבים אותי (והיודעים על הבתולים) סבורים שלו לא היו מכירים אותי היו בטוחים שאני מדגולת המזדיינות…יחד עם זאת, לא חשתי הסכמה לנוכח גודל המשחק כלפי הסביבה אלא אם הדבר נכתב בהגזמה לצורך הדגשת הנאמר. גם מי שלא יודע שאני בתולה יודע שאני משתוקקת לבן זוג ושהלבד מכרסם בי. אני גם לחלוטין לא מסכימה שבתולה היא כזו שלא יודעת טעמים ורגשות שונים מהם: אהבה, געגוע, תשוקה, ערגה וכו'. כי אם כך הדבר על פי מה שאת אומרת הרי שאני נכה רגשית וזה לגמרי לא נכון. אני מסייגת את הדברים ואומרת שאני לא יודעת מהי אהבת גבר לאישה ולהיפך. אני לא יודעת מה זה להיות רטובה מרוב חרמנות. אני לא יודעת מה זה להיות עטופה בנוזלי ומיצי גוף שבאו מהנאה. אני לא יודעת מה זה כשהגוף שלי מתחבר ונהיה לאחד עם גוף -אהוב יותר או פחות- אחר. נכון, את כל אלה אני לא יודעת. יחד עם זאת, אני אדם מלא רגשות כגרגרי הרימון (ראש השנה או לא? 🙂 ) .
    אז מה נאחל אחת לרעותה ול"שכמותינו" בפרוס השנה החדשה הבאה עלינו לטובה? שנהיה שלמות עם עצמנו כי זה הצוהר האמיתי לדברים שהיינו רוצות לא פחות והם כמובן אהבה וסקס…

  23. אמפתית

    מצטרפת להמלצות ללכת לטיפול. חבל שתסבלי. תמצאי את המטפל/ת ואת שיטת הטיפול שתתאים לך, ולכי על זה אם עוד לא הלכת. ואם הלכת ולא התאים- תנסי משהו/ מישהו אחר. והכי חשוב- אל תתייאשי.

  24. יעל- עדיין בתולה לצערי

    שמי יעל ,אני סטודנטית בת 24 ועדיין בתולה – לצערי ! לא שאין לי חברים שיעזרו לי להפתר מבתולי ולא שאינני מושכת , להפך ! אני חטובה בעל גוף משגע וחזה זקור ומוצק ,רגליים ארוכות ושזופות ופנים מצודדות עם רעמת שיער שחור- בקיצור כל הגברים מסתכלים עלי ברחוב ומפשיטים אותי בדימיונם . ואני ? נמשכת לידידה טובה שלי בפקולטה . ממש דלוקה עליה -מסוגלת לעמוד תחת זרם המים במקלחת ולשחק עם עצמי תוך כדי פנטזיות על שתינו ביחד . אבל היא לא מקבלת את האיתותים שלי ואני כל כך מתוסכלת ! הצילו !!

    • יש המון פורומים שיותר מתאימים לבעייתך.
      אולי שם תוכלי למצוא מישהו/י שייעץ לך ?

  25. יש הרבה בנות עם פחד פסיכולוגי ממין. צריך להודות בזה כדי לפתור את את זה. למה לרוץ להאשים אנס מלפני עשרים שנה? אם הוא לא היה קיים, נראה לי שגם אז היית בתולה. אז היה צריך להטפל לבעיה חיצונית אחרת, שכן, כולם אשמים חוץ ממך.
    איך אני יודע שיש לך בעיה? פשוט, ההגדרה של בעיה, זה משהו שמסרבים להודות בו. מקרה זר, חיצוני, הרבה יותר קל להאשים.
    לי יש בעיה בגב. זה לא שנולדתי עקום. לפני עשר שנים הרמתי מקרר. המקרר אשם!

    • אנונימית

      איך יש לך את החוצפה והתעוזה להגיד דברים כאלה??
      אתה בכלל חווית ניצול מיני כי אם היית חווה לא היית מדבר ככה.

    • אליסיה

      א' יקירי,

      אני חס וחלילה לא מתיימרת להבין מה עובר על הבחורה שכותבת את זה, אבל אלא אם אתה תעבור את זה אל תדבר. כשרוצחים אותך נפשית והורסים לך כל שמץ של כבוד עצמי, כשאתה מרגיש כמו סמרטוט משומש, כמו צמח, כשבנית אוטומטית חומות מסביב ללב ומסביב לגוף, ואף אחד לא יכנס. הבחורה כתבה בציניות, ואפילו קצת בהומור, כי הומור זו הדרך הטובה ביותר להתמודד. יש חזקים ויש חלשים. יש כאלה שלומדים איך להתמודד ויש כאלו שלא. ולך אין את הזכות לשפוט אף אחד. אני רוצה להבין במה היא אשמה??
      איך אתה משווה פגיעה נפשית לפגיעה פיזית בכזו קלות, מה אתה מבין? אתה יכל להראות לה שזה אחרת, שלא כולם חארות (כמוך למשל…)?! היא בטח שלא יכולה להוכיח את זה לעצמה!
      ודרך אגב, לך יש בעיה הרבה יותר חמורה מהעקימות (שנגרמה בעקבות המקרר), נשמה, לך יש פרופיל של אנס, אז אני מציעה שתלך לטפל בעצמך מהר, לפני שאני אפגוש אותך בתחנת המשטרה.

  26. cookielida

    את מודעת לכל זה..
    ומה עם לעשות משהו בנידון? לדבר עם מישהו מוסמך?
    או שזו שאלה רטורית??
    סחתיק על האומץ!

  27. התגובה הראשונה שלי היתה – איזה עצוב!
    השניה- יאללה תעשי את זה כבר!!
    מצטערת על הבורות אבל לא ממש הבנתי מה מונע ממך לעשות זאת .
    כולה בת 30! צאי כבר מהבועה שאת נמצאת בה! תעזי יותר ותעשי זאת !
    את לא יכולה לעלות על דעתך ולמרות הדמיון המפותח שיש לך (ואכן יש) מה את מפסידה ! זהו סם החיים! הדבר שממריץ אותנו , שממלא שמעניק יותר ממה שתחלמי.
    תני לעצמך מתנה ותפסיקי לפחד- האורגזמה מחכה לך מעבר לפינה והיא מ ד ה י מ ה !!!!
    ואם חלילה(אל תעלבי) הייתי במקומך , הייתי בוחרת לעשות את הפעם הראשונה דווקא עם מישהו שאני לא מכירה, כסטוץ , שבו תוכלי לחקור, להשתולל, להתנסות ולהעיף אותו אחרי שתגמרי (תרתי משמע…)
    אז ילדה, תחשבי על מה שכתבתי לך ולכי חפשי זיון!
    זה עושה נפלאת לעור הפנים …
    הכל באהבה !!!!

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *