ואלה הסליחות

לכבוד יום כיפור החלטנו לכתת רגלינו במרחבי האתר המופלא ולדלות עבורכם, קוראינו המכובדים, את מיטב הסליחות וההתנצלויות מהשנה החולפת.
בדקנו בתגובות המאמרים, הרחבנו חיפוש לעבר פורום בננות, פשפשנו בעצים שכוחי אל (וכאלה קצת פחות שכוחים) והרכבנו רשימת סליחות חלקית.
אם כתוצאה ממצב רוחה המרומם של התחקירנית (שטרם נכנסה לרוח החג המורבידית) או שמא בגלל אופי המגיבים וגאוותנותם- היה קשה עד בלתי אפשרי למצוא סליחות אמינות. כפי שתיווכחו בעוד שניות מספר, אין כאן מרכיני ראש דגולים. עמכם הסליחה.
קצת מידע סטטיסטי- המילה "סליחה" הופיעה בתגובות למאמרים, בשנה החולפת, כ-212 פעמים. הפורום היה עשיר יותר בסליחות השנה והצליח לצבור 780 סליחות.

להלן מיטב הסליחות:

1. סליחת הבננה
– ושלא יגידו עלינו שאנחנו ציניות.

הו, תודה אדון נדיב, שאתה מואיל לחנון אותי מעצות חייך המחכימות, וגם דואג לחיי המין שלי. וסליחה אם חשדתי בך, נשמעת אדם מקסים ונפלא בדיוק כמו אקס אחד שלי, מסוג הטעויות שמצער שאי אפשר לנקות מהרזומה עם אקונומיקה. (:

מתוך:
תסמונת פיטר פייפן.

מאת:
אינדי גו בת מיעוט.

בתגובה ל:
יונה הנביא גירסת הבמאי.

2. סליחה רטורית
– נשמעת יותר כמו נאום בחירות מכל דבר אחר.

אופס, סליחה
נתחיל בהבהרה מאוחרת מעט: בראשיתה, נועדה התגובה שלי בסך הכל להרים כדור להנחתה נאה.
למרבה הצער, וכרגיל בלי מספיק מחשבה תחילה מצידי, מסתבר שמכנסיו של הנמען משוכים לו עד סנטרו, וכך קרה שהכדור האמור פגע מתחת לחגורתו. על כך אני מתנצל, באמת, לא היתה כאן כל כוונה לפגוע בכבודו או באבריו הרגישים של אף אחד.
עוד סיבה להצטער היא כמובן איכות התגובה הנגזרת, שאינה מוסיפה עניין לקוראים או כבוד למגיב, ומתאפיינת באותו דוק של שעמום טרחני ורפטטיביות טיעונית…
לסיכום, אין ספק שמגיע לי לחטוף על הראש עבור תגובתי הראשונה.

מתוך:
עברית שפה רפה.

מאת:
סנופקין.

בתגובה ל:
שמעון ינוביץ.

3. סליחה בלונדינית –

אריאלה, סליחה כשתקפתי אותך ואת קורן, פשוט לא הייתי אני! אני בת 15, מת"א (האמת : יד-אליהו), מבלה במועדונים, כל המשכורת על בגדים=נעליים-אביזרים. בערב מוצלח אני עושה עיניים לבחורים במועדון, מקבלת כדורי סם לתפוס ראש, ואח"כ לא יודעת לאן מסיעים אותי ברכב עמוס בחורים, ומה עושים לי/בי.
אם לא הצלחתי לקבל כדורים, אני עושה דיל עם נהג מונית, מאלה שמחכים ליד המועדון (הסעה הביתה, תמורת סקס אוראלי – אז מה אם הוא גו.. לי בפה? לא נכנסים מזה להריון, נכון?"

מתוך:
אל תקרא לי בת-ימית

מאת:
דנית

בתגובה ל:
קורן דור

4. ומעניין לעניין באותו עניין
סליחת הגומר –

איסטרא בלגינה קיש קיש קריא!!! סליחה, באמת מצטער. פעם הבאה אני נשבע להיזהר לא לגמור לך בפה. עדיין, זו סיבה לשפוך חמתך כאן, לעיני כל העולם? נגבי שפתיך במחילה, ולכי, את במילא לא שווה לי אפילו טיפה".

מתוך:
שלום, אני נוסעת.

מאת:
מגיב בקיר.

5. סליחת הבהרה –

סליחה?! רק לידיעתך, אף ערבי – אבל אף ערבי – לא הסכים לזיין אותי בתחת!

מתוך:
הפורום.

מאת:
אגתה שמיסטי.

6. סליחה פרקטית –

סליחה סליחה סליחה.

מצטערת נורא.
לא התכוונתי.
אם תסלח, אתה יודע איפה למצוא אותי.

אם אני כבר על הברכיים, מישהו צריך שאני אמצא לו כפתורים שנפלו, או מטבעות של עשר אגורות?

מתוך:
הפורום

מאת:
סקארלט, על הברכיים

7. סליחה מוארת –

ג'וזף הגיע למסקנה שאחד הדברים הכי קשים לבני האדם זה לבקש סליחה. הם יעשו הכל כדי לא לבקש סליחה. הם יצאו למלחמות כדי לא לבקש סליחה. הם יפעילו את חוק ההתיישנות כדי לא לבקש סליחה. הם ידבקו בעמדתם אפילו שהם יודעים כבר בינם לבינם שהיא מוטעית. הכל הם יעשו. מון דיו. ואיך הגיע ג'וזף למסקנה הזאת. הלך כבכל יום לקופת החולים. וכבכל יום בדרכו לקופת החולים ליד הכספומט ישן לו חסר בית מלוכלך ולידו קופסת הקרטון שבה הוא מבקש מאנשים חסד קטן בשווי של שקל. אבל האנשים עוברים ליד המלוכלך הזה ומעקמים פרצוף. חלקם מסננים לעצמם משפטים חינוכיים כגון למה שלא ילך לעבוד, הוא איש צעיר. ועוד כאלה.
גם ג'וזף נהג ככה עד לא מזמן, וזה כי הוא ספוג והיה נראה לו שאם ככה כולם אז גם הוא. אבל פתאום אתמול ביום קר וכמעט גשום, חדרה אל ג'וזף מחשבה עצמאית אל הראש. מה ההבדל הגדול בינו לבין המלוכלך? כמה הוא רחוק מהמצב הזה? מי עזר לג'וזף כשהוא היה צריך? הרי זה בושה להיות צריך בחברה הנאורה הזאת, מיד מישהו מטיף מוסר. והרגיש ג'וזף צורך לבקש סליחה מהמלוכלך על שככה כולם נותנים לו להתפלש בבוץ וברוחות. ואפילו לא מבקשים ממנו סליחה. אז הוא שם לו שקל בקופסא.

מתוך:
הפורום

מאת:
ג'וזף אמזלג

8. שיעורים בסליחות 1 –

רבותינו אמרו: "אין מרצין אדם בשעת כעסו"
תרגום: לא מבקשים סליחה כשהנפגע עדיין בשיא הכעס. זה לא יעיל ומן הסתם גם לא נחשב (לשלוש פעמים). ואני הקטן הייתי אומר שאם נחכה קצת עם בקשת הסליחה יהיה גם
לנו זמן לחשוב על איך לא לחזור על הפגיעה בפעם הבאה.

מתוך:
הפורום

מאת:
צדיק בסדום

שיעורים בסליחות 2 –

אומרים ששתי המילים החשובות הן תודה וסליחה. הייתכן שהן דיו והויסה?

מתוך:
הפורום.

מאת:
אנה פרוידיאנה.

9. סליחה ג'נדרית (הגרסה הנשית) –

התנצלות קטנה בפני מספר מגברברי הפורום. לא היתה בכוונתי להכליל ולהלעיז על כל גברי ישראל כאידיוטים צרי-מוח וילדותיים. אומנם יצא לי להיתקל בכאלה, אבל אין החריג מלמד על הכלל, לא כל שכן בפורום שמתאפיין במספר גבוה מאשר באוכלוסייה של גברים שמגלים רגישות לא קטנה לצרכי האחר כמו גם יצירתיות מופלאה.
העלו לי את הסעיף, התעצבנתי והגבתי בחריפות – שאינה באה להכליל על שאר האוכלוסייה; כל מקרה לגופו.

מתוך:
הפורום

מאת:
פומיקי

10. סליחה ג'נדרית (הגרסה הגברית) –

ולפני שהחברה ג'וליה קוראת אותי לסדר אתנצל ואתקן: לא חזה גדול. שדיים גדולים. סליחה. סליחה. אני זוכר. אני זוכר. "חזה יש לעוף". לאשה יש שדיים.

טעות. אני מתנצל. זה לא יקרה שנית

מאת:
בועז

מתוך:
הפורום

11. סליחה הסטורית –

לא יודעת מה הקפיץ אותי כל כך באודיסאה שלך. יתכן שהשיטפון ההורמונלי שאני חווה בתקופת המחזור שיבש את דעתי.

מתוך:
הפורום

מאת:
בלגאניסטית

12. סליחה מהתחת –

סליחה שאני ספקנית אבל יכול להיות שאם אתה דוחף לה אצבע לתחת אתה רק מרגיש את ההתכווצויות המזויפות שלה יותר חזק. סליחה שאני טכנית, אבל זה ממש לא אומר שהיא נהנתה, וקיים גם הסיכוי שאתה משליך מעצמך עליה. זה שאתה מחבב את ענין האצבע בתחת, כמו רוב אחיך המגודלים, זה כי לכם יש שם איזה בונוס. בשביל רוב הנשים פי הטבעת הוא איבר ברירת מחדל פונקציונאלי ותו לא, אלא אם כן זה קורה באמצע ההתאהבות וכשמאוהבים גם דריכה על הראש נראית חיננית.

מאת:
קארין ארד.

בתגובה ל:
יובב דיגלר.

מתוך:
שקט שיהיה פה.

כולכם מוזמנים להזכיר לנו עוד סליחות נשכחות ולייצר גם כמה חדשות. גמר חתימה טובה.