יותר נפח לפרופיל

הכל עניין של פרופורציה?

אתמול הייתי אצל רופאת השיניים שלי (כולה ניקוי, אין צורך לרחם עלי), דפדפתי באחד מעיתוני הנשים ושוב נפלתי על המודעות האלה של מכון "פרופורציה" או "חמוקים" או "קימורים" או איך שלא קוראים למקומות האלה שמבטיחים להפוך אותי לכוסית על תמורת כך וכך שקלים.
במודעה הספציפית הזאת הייתה תמונה של מלכת יופי במיל', לפני שהיו לה שדיים ואחרי שהיו לה שדיים. כדי להגביר את האפקט צילמו אותה בסוודר מיי ווסטי הדוק, כזה שגרם לשדיים החדשים שלה להזדקר כשני טילים מונחי חום. היא גם סיפרה איך התאימו לה שם ב"פרופורציה" או "חמוקים" או "קימורים" את השדיים החדשים לגזרה הישנה ואיך הביטחון העצמי שלה עלה פלאים מאז שהחדירו לה שתי שקיות מלאות סיליקון לתוך השדיים. היה מעורר השראה.
מייד כשחזרתי הביתה נעמדתי מול המראה, פשטתי חולצה והתבוננתי בשני עופרי הצבייה הפרטיים שלי, ניסיתי לדמיין איך הייתי נראית אם הייתי רוכשת לעצמי שניים כמו של המלכת יופי. הרמתי אותם כדי לתת להם נפח, התכופפתי כדי לשוות להם מראה מלא יותר, נענעתי את הכתפיים במרץ, עמדתי בפרופיל כדי לראות איך הם נראים מהצד ואף מדדתי את חזיית הפוש אפ באלקונט שאימא הביאה לי מפריז, כדי לראות אם אני מתקרבת לאפקט המלחמתי שהיו לשדיים שלה. כישלון חרוץ. נאנחתי בעגמה, מלמלתי לעצמי "זה מה יש ועם זה ננצח", והמשכתי בעמל יומי.

קודם כל תגדלי

חוץ מההתקפים המקריים האלה, היו פעמיים בהן שקלתי ברצינות לעבור ניתוח פלסטי, הפעם הראשונה הייתה בגיל ההתבגרות. הייתי מהבנות שהתפתחו ראשונות, בגיל 11 וחצי הייתי הכי גבוהה בשכבה (בדיחה אומללה בהתחשב בגובה המזערי שלי כיום), הייתה לי וסת, חצ'קונים ואף. נראיתי כמו אטרייה עם אף. הייתי אני, וישות נפרדת, גוגוליאנית, האף שלי. לא עזר שחברות הסבירו לי שזה בגלל שהאף גדל קודם ושזה יסתדר, הוא השתלט לי על החיים. נורא רציתי ניתוח פלסטי, חלמתי על זה בלילות והזיתי על זה בימים, איך יהיה לי אף קטנטן וסולד. למרבה הצער אז; והמזל אחר כך, נהוג לעשות ניתוחים פלסטיים רק אחרי גיל 17, ועד גיל 17 התברר לי שהחברות שלי צדקו, הפנים הסתדרו ואתם האף. ברור שלא הייתי לוקחת אותו לתחרות יופי של אפים, אבל אנחנו חיים בדו קיום די נוח.
הפעם השניה הייתה מאוחרת הרבה יותר, והיא התרחשה כה באיחור רק בגלל הפיגור הסביבתי החמור שלי; בחיי. למשל, עד גיל 15 בערך הייתי בטוחה שאני ממש תמירה, שמתי לב לזה שאני נמוכה אחרי שהערתי לחברה שהיא פיצית והיא הסתכלה עלי כאילו אני פסיכית ואמרה, "אבל אנחנו בדיוק באותו הגובה". רק שלוש שנים אחר כך שמתי לב שאני גם שטוחה. זה קרה עם אותה חברה, היא התלוננה שאין לה חזה גדול יותר, ואני מתחתי את שלי בגאווה, ואמרתי, "מה, כמו שלי?" נורא מעליב היה הצחוק שלה.
אבל הגילוי לא ממש נקלט אצלי אז. המשכתי לחיות את חיי בלי לתת לעניין החזי יותר מדי תשומת לב, עד גיל 26, שבו התחרפנתי לחלוטין.
אין לי מושג למה אז העניין התחיל להטריד אותי, או שיש לי מושג, אבל זה לא ממש חשוב. בין שאר האובססיות שפיתחתי באותה תקופה נכללה אובססיית השדיים. יכול להיות שזה בגלל שהייתי נערת מועדונים נמרצת ובגדי מועדונים נראים במיטבם על בנות עם ציצים, יכול להיות שבגלל שרזיתי גם המעט שהיה לי התפוגג לחלוטין, או יכול להיות שכמו הרבה פעמים אחרות, ניסיתי להפיל את כל הבעיות שיש לי בחיים על גורם חיצוני, אז היו לי שני גורמים חיצוניים: חבר וחזה. הייתי משוכנעת שכנוע של מטורפים שאם יהיה לי חבר הכל יהיה בסדר, ובאותו כוח שכנוע עצמי מופלא היה לי ברור שלא יהיה לי חבר עד שלא יהיו לי שדיים. לא עזרה הידיעה שכבר היו לי חברים ולא היו לי שדיים, לא השתכנעתי כשבנים נשבעו לי ביקר להם שחזה קטן הוא סקסי, סירבתי להקשיב לכל מי שאמר לי שאני ממש בסדר כך, מצד שני, לנסות לשכנע פסיכית בנימוקים ראציונאליים? לא ממש חכם.
יכול להיות שלא ממש השתכנעתי אז, כי כל מי שניסה לשכנע אותי קיבל בדיוק אותה הבעה מטופשת כשעברה בסביבה בחורה עם שדיים מפוארים, שאלוהים יעזור לי כמה טמבלים בנים נוטים להיראות במצבים כאלה. עבדתי פעם עם מישהי שזכתה ב – 75DD, מידה דמיונית כמעט. בחורה מקסימה, חכמה, מצחיקה, טובה, אבל זה בכלל לא שינה כלום, אני לא חושבת שמישהו ידע מה צבע העיניים שלה. גם אני רציתי כזה. טוב נו, לא ממש כזה, אבל משהו בסביבה, רציתי שיסתכלו עלי בגלל השדיים!
איך שקראתי בשקיקה כל מאמר בכל עיתון נשים שדן בנושא הזה, שיננתי מאמרים בסגנון "כיצד תבחרי מנתח פלסטי" וקראתי מאמרים רפואיים על סוגי השתלים האפשריים (תמיסת מלח או סיליקון) והיתרונות והחסרונות של כל סוג (אם נקרעת השקית של תמיסת המלח התמיסה פשוט תיספג בגוף בלי ליצור תופעות לוואי, אבל המגע אינו כשל שד אמיתי, אפשר להקטין או להגדיל את השדיים אחרי הניתוח על ידי הזרקת או שאיבת התמיסה. לעומת זאת, לסיליקון יש מגע שקרוב לדבר האמיתי, אבל באותה תקופה פרצה היסטרית הסיליקון, וגם בממוגרפיה אי אפשר לבדוק חלק גדול מהשד, כמו כן, צריך טיפול קפדני שכולל עיסוי השדיים אחרי הניתוח כדי שלא תהיה התקשות של רקמת השד סביב השתל), ניהלתי דיונים ארוכים עם עצמי איזו מידה אני מעדיפה, B גדול או C קטן, וניסיתי לדמיין איך יראו חיי בתוספת שדיים. הדבר היחיד שהפריד ביני ובין הגשמת החלום היו 15 אלף שקלים.

החזה שלה הוא משהו משגע

אחר כך עבר לי. כאילו, מה זה עבר? אני עדיין די אובססיבית בנושא, אני נוהגת להסתכל על שדיים איך שבנים מסתכלים עליהם, או כמו שאני מסתכלת גם על גבות (עוד תחביב שפיתחתי, אובססיית גבות, מישהי פעם שמה לב איזה גבות יפות יש לנטלי עטיה?), אני לא חושבת שתעבור בסביבה שלי מישהי עם שדיים גדולים או יפים במיוחד ואני לא אשים לב. מהקנאה. אבל אני כבר לא שוקלת לעשות עם זה משהו, אני סומכת על זה שאם אני אהיה בהריון הם יגדלו לבד (אבל אז אי אפשר למעוך אותם כי כואב, אז מה עשינו פה?) אבל כנראה אין אליה משוללת קוץ.
פשוט עבר, זהו. נראה לי שמה שבאמת הבנתי היה שאם אכן יהיו לי שדיים, זה לא ישנה שום דבר אמיתי בחיים שלי. אני אוכל ללבוש מחשופים או לקנות חזיות יפות, אבל בסופו של יום, נראה לי שזה היה גורם לי להרגיש מטומטמת. לא נראה לי שהייתי מחבבת את עצמי אם הייתי שמה את עצמי על שולחן הניתוחים רק כדי לתת יותר נפח לפרופיל שלי, לא נראה לי שהייתי אוהבת את עצמי אם הייתי סובלת כאבי תופת וצריכה לעשות לעצמי מסאז' כל יום כדי שהשמלות שלי יראו עלי יותר טוב.
כבר אז, כשזו היתה השאיפה העיקרית שלי, הרגשתי די רע עם המחשבה שאני מתכוונת להשקיע כל כך הרבה כסף ולסבול כאלה יסורים גופניים.
זה לא שאני נגד ניתוחים פלסטיים, אבל איפשהו אני מאמינה שאנשים נראים יותר טוב בגרסה האמיתית שלהם. יש משהו בכל השינויים האלה שנוטה לצעוק "לא אמיתי", ואם רואים שזה לא אמיתי, אז מה הרעיון בכלל?
מצד שני, בהחלט יכול להיות שמתישהו בעתיד אם יפלו לי השדיים, או אתקמט, או אולי התחת יגדל לממדים שיפריעו לי אני אחליט להשקיע כסף כדי לנסות להרגיש יותר בנוח בתוך העור שלי (בהנחה, כמובן, שכשאגיע לגיל הזה יהיה לי מספיק כסף לתחביבים כה יקרים).

אריאלה רביב

בת 30, סיימה ממש עכשיו לחפש את עצמה; הממצאים מפוזרים בכל רחבי האתר. כשתהיה גדולה היא רוצה להתפרנס מכתיבה, חולמת שתהיה לה מספיק משמעת עצמית כדי לכתוב ספר.

תגובות

  1. ג'וליה, האשה והמרפסת

    מצויין…

    תני לי שעה עד שירד החיוך מהפרצוף, ואני אחזור לספר לך איך זה נראה מהצד השני של המרפסת.

    (וימותו כל העלק-עוקצניים)

    • ג'וליה, האשה והמרפסת

      אבל הבטחתי לחזור אחרי שעה ולקח לי שלושה ימים, ובנתיים נערמו כאן תגובות…

      אחרי שקראתי חלק לא מבוטל של שלל התגובות כאן, אני רוצה לספר לך איך זה נראה מצידה השני של המרפסת, מהיכן שאני משקיפה (ונהנית מהנוף):

      כמו הרבה נשים, גם אני עברתי את התהליך המוכר: בגיל צעיר לא אהבתי אותם, הם נראו לי גדולים מידי. מה ידעתי אז, הייתי קטנה.

      ההכרה בעובדה שהם פה בשביל להישאר הגיעה במקביל לשירות הצבאי, שאני בטח לא צריכה לספר לך כמה הערות (בהמתיות ובהמתיות פחות) אני ספגתי משלל שכבות המעמד בצה"ל.
      רק שבצבא למדתי שמי שלא סותמים לו את הפה, לא ילמד אף פעם, אז עניתי לכל מי שעבר את הגבול (ועברו) ואף העמדתי אל"מ חצוף במיוחד שיתנצל בפני בלישכת המפקד.

      כאבי גב אינם מנת חלקי, יען כי איני דקה כגבעול, מה שבטוח זה שלא תראי אותי רצה בפארק הירקון לשמחתם של העוברים והשבים (אני לא יודעת בנוגע לעוברות והשבות) פשוט כי זה לא נוח, כמו שזה לא נוח לרוץ עם תרמיל כבד על הגב.
      מה שכן, אני אוהבת את השדיים שלי אהבת נפש 🙂 הם גדולים, הם יפים, הם שלי והם מושכים תשומת לב לא פחות משמושכים הפנים שלי. מי שעובר את הגבול מקבל חוסר-יחס מופגן, או למשל כמו במקרה של בוס לשעבר, שהסתכל לי על השדיים נון-סטופ כשהוא דיבר אלי, תפסתי אותו לשיחה ושאלתי אותו אם הוא יודע מה צבע העיניים שלי. בעוד הוא מנסה לפענח, וגם לתהות מה פשר השאלה, סיפרתי לו שהוא לוטש מבטים אינסופיים לעבר השדיים שלי, שזה לא נעים לי וביקשתי שיפסיק.

      העובדה היא שלא משנה באיזה ארץ תלכי, השדיים תמיד ימשכו תשומת לב.
      נכון שבארץ שלנו יש סיכוי לשמוע את ההערות הכי 'אדיבות', אבל למה להתייחס אליהן בכלל, אם הן מפריעות לך? אצלי בארון אין דבר כזה "חולצה שנועדה להסתיר", אני לא אשנה את המלתחה שלי בשביל להתמודד עם ההערות שבחוץ, ובטח שזה לא ימנע ממני לצאת מהבית.
      אנשם תמיד יעירו, בכל מצב. אין גבולות, אני מכירה מישהי שבחודשים מתקדמים להריון שלה, כשלכולם ברור שהיא בהריון והריון זה בטן גדולה, העירו לה ברחוב על הבטן ההריונית שלה, ועל ההליכה שלה שנבעה מהריון מתקדם ומעיק. איך תסבירי את החוצפה הזו?

      אני מבחינתי חסכתי לי ניתוחים ותהיות, אני עדיין מקללת כל מוכרת חזיות שמוציאה לי אוהלים עם קשירות ותפסנים, ועדיין מזילה דמעה בסתר (Yeah, Right…) על כל חזיות התחרה והמלמלה הקוקטיות שלא יכולתי לרכוש בתקופת מגוריי בפריז.
      מה שלא ברור לי זה למה היבואנים מתעקשים להביא אלינו את כל אותן חזיות קטנות, כשברור שישראל בורכה בנשים גדושות.
      לעומת זאת, יש לי שדיים לתפארת, ואת יודעת מה? בד"כ היחידים שיש להם בעיה עם זה, וגם מי שמעיר את הכי הרבה הערות, זה חברותיי מהמין הנשי. אם זה לא מלמד משהו על המין הנשי, אז מה כן?

      שלך, ג'וליה, האשה והמרפסת.
      (מוקדש לשורצי הצ'ט ש*אשכרה* חשבו ש"האשה והמרפסת" זה עלבון, והעניקו לי את התואר בתקווה שאני אמות מבושה…. *:-)))))))))* )

      NOT!

      • יוסי לוי, חוקר פזזים

        רק תיקון אחד, ברשותך: אין דבר כזה "גדולים מדי". המדע לא מכיר בכך. מדובר בהגדרה בלתי מדוייקת

      • הנמרה

        גם אני בורכתי בחזה מפואר, ובמקרה שלי החזה הולך יחד עם גוף רזה, מה שיוצר מראה פמלה-אנדרסוני מובהק, וכאילו לא די בכך אני גם בלונדינית (אבל זה לא קשור…) ואני חייבת להודות ששנות הנעורים לא היו קלות – ההערות, העקיצות, הקינאה. כל אלו ליוו אותי גם בצבא. מצד שני, כל גבר היה עבורי תמיד בר השגה, אפילו בקלות – אם אני רוצה שגבר יבחין בי אני רק צריכה לעמוד בקרבתו. אני אוהבת את החזה שלי ויודעת להפיק ממנו את מלוא ההנאה. אני מודה שהרבה מאוד דלתות נפתחו לי בחיים בזכות החזה, וזה משהו שאני משתדלת לזכור כשאני מתקשה למצוא חזיות שהן גם במידתי (36D) וגם מעוצבות למשעי. שלא להזכיר את בעיית בגד הים – כשאני רוכשת ביקיני אני תמיד מתחננת בפני המוכרת שתסכים למכור לי מידה 42 בחלק העליון ו- 38 בתחתון. אבל מה שהולך על שפת הים….תחושה עילאית. הגברים מסתובבים מהופנטים ממש! ולסיכום – המלצה חמה לכל השטוחות שמרגישות שהן רוצות יותר – אתן צודקות, באמת מגיע לכן יותר, ובשביל זה יש מנתח פלסטי!

        • קוקיה

          ולי יש לא רק חזה שופע, גוף פצצה ושיעור בלונדיני אלא גם חבר חתיך ואבא עשיר. בואי נקים חבורה של מושלמות ונסתובב ככה בתל אביב. הדבר היחיד שיהיה חסר לנו זה מוח אבל אולי בשתיים….

          • ג'וליה, האשה והמרפסת

            שחוסר במוח זו הבעיה הפרטית שלך, דווקא.
            טוב נו, לפחות את בלונדינית.

            • קוקיה

              קשה עם כל המשקל של החזה הזה והחמצון. מה את חושבת לעצמך זה קל? וקוקטיילים וצילומים כל היום! למי יש כח למח!!!

          • מאושרת

            ולי יש ציצי גדול ויפה אבל אין לי כסף או חבר חתיך ת אני לא בלונדינית אבל לא פחות "מושלמת"
            ממך .

            שטחיות ו אהבה נרקיסיסטית הם תכונות שתמיד משכו אותי להשיב אש ,אבל שיהיה לך לבריאות !!
            מפרגנת :0-)

            • קוקיה

              וחוסר הבנה של ציניות מושכת אותי להגיב גם כן, אבל אני חושבת שהבהרתי את הנקודה בקטע של המח בעיקר, כבר קודם!

              :-))

        • בטח!
          נעשה ניתוח פלסטי רק בשבילך..
          אני שמה נעליים ורצה…

    • פעיל...

      קראתי על זה באתר החדש של לורית (אתר פרטי). היא (אם זו היא?) מספרת על "תלאותיה" כבלונדינית שופעת חזה והורמונים. האם זה מצב שצריך לקטר בגללו?
      כתובת האתר של לורית:
      http://www.geocities.com/loritlove

  2. רויטלי

    מצויין פלוס אפילו.

    וזאת למרות העובדה שזכיתי בזוג טבעי (לא ברור מהגנים של מי), מעורר התפעלות (נשית וגברית כאחד) ומשוחרר מהצורך (המטריד והיקר) ללבוש חזייה… רק לפעמים בחורף, כשהסוודר דוקר.
    וזה מאזן יופי את שאר רגשי הנחיתות (למאמר על הבטן והפופיק לא העזתי להגיב, למשל)
    וגם מצטלם מצויין.

  3. כל פעם מחדש אני מופתע מהאומץ שלך. יופי.

    • אריאלה רביב

      המון המון תודה, אבל…למרות שכולם יודעים שאריאלה וקסנטי הן אותה אחת, אני מעדיפה לשמור עליהן כישויות נפרדות.

      • פעיל חמאס חובב כרפס

        את מתבטאת לא רע, אפשר להגיד אפילו טוב, בוא נאמר שאולי יש לך (כנראה, מקריאת דברים שכתבת) הרבה בעיות, אבל כושר ביטוי הוא לא אחד מהן. אלא מה, בעולם שבו הביטוי המילולי כ"כ נמוך מסיבות אובייקטיביות של שפה לא עשירה, אי קריאת ספרים, ועולם אסוציאציות נמוך, את זוכה לביקורות אוהדות בסגנון "בראבו" "כיפאק" "היי" או "כיפאק היי" ביחד במתכונתו הצופית (שלא "משוללת" אצבע פסנתרנית בתחת) אלא מאי, אין כמובן ולדברייך "אליה משוללת קוץ", אז למה בכל זאת הדברים הממש(אבל ממש) לא מעניינים שאת כותבת (לא שמתי לב אגב שלנטלי עטיה יש גבות נורא נורא יפות- וזה היה דווקא החלק היותר מעניין במאמר הזה) למה הם בכל זאת גוררים כזה רייטינג? למה התלבטויות של בת שלושים פלוס מינוס שלצערי עדיין לא יצאה מגיל ההתבגרות שלה, למה הם זוכים לכזה רייטינג, בגלל הכושר ביטוי? לא חושב, הוא לא מעבר למה שהנורמה הייתה צריכה לסבול, אז למה בכל זאת?

        יפה

        מאותה סיבה בדיוק שערוץ 2 זוכה לכזה רייטינג, ותוכנית האסונות של רפי גינת.
        אנחנו פשוט אוהבים לקרוא אסונות של מישהו אחר.
        קסאנטי מאמי, זה לא היה אישי, אל תעלבי, את לא חייבת לענות לי, יכול להיות שאת באמת קוראת קלאסיקות ולא רק בוקובסקי וקארבר (יעיד על זה שזיהית את אפך עם גוגול, חוץ מזה שקראת לו גוגל, אבל זאת יכולה להיות גם טעות כתיב)

        פשוט הייתי חייב.
        ותודה להוריי שהביאוני עד הלום.

        • אריאלה רביב

          אוי, איזה יופי.
          בוא נעשה את זה מסודר…
          כושר ביטוי הוא לא אחת הבעיות שלי, לא אחד הבעיות, כפי שכתבת, אתה יודע, אם אתה בא לפסול, תן קריאה קטנה לפני שאתה משגר, מועיל.
          יש לי המון בעיות, אבל הן לא ממש בעיות, יודע למה? כי אני יודעת לצחוק עליהן. ברגע שצוחקים על משהו, הוא הופך הרבה פחות מפחיד ומאיים.
          אם הטור כה לא מעניין, למה טרחת לקרוא אותו עד תום כולל ציטוטים? כי אני, מה שלא מעניין אותי, לא קוראת ובטח לא מגיבה.
          גוגול, טעות, ואללה, שירלי, תעשי עם זה משהו בבקשה.
          דווקא בוקובסקי לא קראתי, קראבר קראתי ולמרות שאני מאוד מעריכה אותו ככותב, אני לא אוהבת לקרוא אותו, ספרים שלו לא יבואו איתי לאי בודד.
          ואסונות של אחרים? יקירי, ביום ששדיים או העדרם יהיו אסון, סימן שהעולם במצב מצוין.
          שבוע טוב שיהיה לך.

          • פעיל חמאס חובב כרפס

            נו התייחסתי לכושר, כושר הוא זכר, בעייה נקבה, הממ, שיהיה. אבל אני לא כותב מאמרים ולכן אני לא עומד לביקורת. >את> כותבת, ולכן הגיע הזמן שתלמדי לקבל ביקורת, זה יכול לעזור לך להתקדם, אולי תתקדמי פעם לפנאי פלוס, מי יודע.

            בכל אופן, זה היה צפוי, זה שתעני לי כמובן, רק שאני מודה שהופתעתי שענית לי כ"כ מהר, ממש אונליין צ'ט. אני שמח. וזה שזה לא מעניין, לא אומר שזה מחייב אותי לא לקרוא, אני קורא העיר ביום שישי, מישהו יחשוד בו כמעניין? או המדור האסטרולוגי של בנימיני? כחחחק, זה בטח יגרור עקיצות על עולמי התרבותי (אותך לגוגל (מוגל))
            לסיום, אם יורשה לי לדבר בשבח התימצות, התחלת טוב, אבל כמו שקורה תמיד, וישמן ישורון ויבעט, התקלקלת. אם אני הייתי צריך לכתוב את המאמר הזה הייתי כותב אותו כך:

            -יש לי ציצי קטן, נורא בא לי גדול, בעצם לאמשנה, אני מוצאת זיונים גם ככה.-

            תמציתי
            לא לשכוח את ישורון השמן.

            ביי

            • אריאלה רביב

              שאלתי מישהי אם אתה עדיין בחיים.
              טוב לדעת שאתה עדיין אתנו ומפזר ארס לכל הכיוונים.
              שבוע טוב מאמי, אתה תראה שבסוף יהיה בסדר.
              גם אני אוהבת אותך.

              • פעיל חמאס חובב כרפס

                את גורמת לזה להראות כאילו שזה על בסיס אישי, אנחנו לא מכירים. תלמדי לקבל ביקורת.

                • אריאלה רביב

                  אני באמצע התקפת צחוק.

                  • פעיל תנזים מהר גריזים

                    פשוט לא יאמן.
                    הפקרות ב"בננות".
                    פשוט לא יאמן.

                    יומיים אני בגבעתי , עוד לא,
                    וכבר קמים לי מתחרים?
                    מה חמאס? מה?
                    חבורה של מצ'וקמקים.
                    מה כרפס? מה?
                    עוד ירק לא אהוד ולא מוגדר.

                    כולנו יודעים מה קרה בלבנון של לפני 82 , כשיותר מדי אנשים חמושים ניסו להתקיף באותה ברנג'ה.
                    פעיל חמאס , צפה פגיעה.

                    פעיל -תנזים-
                    האחד והיחיד , עם חותמת מקורית מהמפעל,
                    וכתף שמשוועת לכומתה סגולה.

                    נ.ב.
                    אריאלה – נעלבתי.

                • תמרין

                  פעיל יקר, זה היה מעולה:)
                  (בלי לגרוע מאהבתי הניצחית לאריאלה)

                  אין כמו מראה טובה ביום סתיו שגרתי (פילוסופית כמובן:)

                  מתוקים אתם:)

          • אריאלה, מידע אישי – גם אם ניחנת בהומור עצמי ,תכונה חיונית לכל הדעות , כולל יכולת לגחך על הבעיות המטרידות אותך , זה לא מעלים את הבעיות ולפעמים זאת רק טקטיקה ( הגיחוך).
            בכל מקרה אני מאוד אוהבכשאת כותבת ולא מאהבת "רפי גינת", אלא בגלל שאת כותבת טוב.
            ותמיד אני בצד שלך.

        • נשמה ערבייה "מתוקה" שלי….
          לא גוגול
          גוגל.
          תסמוך עליי שאני יודעת.

          • פעיל חמאס חובב כרפס

            ניקולאי ואסילביץ' גוגול.

            גוגל יש רק במוגל

          • מאריה יקרה, אם כבנתך לסופר הרוסי המהולל, אז זה באמת ג ו ג ו ל (!!!)-דודה שלי היתה מורה לספרות (ברוסיה, אז בדקתי).
            מצד שני, אם יש סופר נוסף מגודל חוטם העונה לשם ג ו ג ל , אשמח להתעדכן!..

        • גבירת הטירה

          הפלא ופלא. עוד מעט סימני פיסוק, עוד טיפ'לה הקפדה על מבנה תחבירי – והיית לאלכס דה-לארג', או לפחות לממלא המקום שלו בהצגת סוף שנה. אותו טון מתנשא, אותה פנייה ישירה אל הכותבת, כביכול כדי לעזור, אותו ניימדרופינג (והפעם בפינתנו – בוקובסקי!), אותה היסחפות סגנונית המזניחה את התוכן.

          אבל האמת, אין כמו המקור.

          • סינמונגירל

            דה-לארג' אלכס.
            אאוץ' ופויה גם כן.

          • מה אומר לך הקול הבא

            התכוונת טיפל'ה.

            (ואין כמוך גם, דבוצ'קה)

            • בי ובאך

              או מי שלא תהיה.

              אתה רוצה להיות משוסה במישהו – ועדיף במישהי, כי כך קל מאוד: יש לך נתיב מוכר, ואתה הולך בו. כמו בסרט אנימציה ישן, במרדף שבו אתה בורח רק קדימה, לעולם לא ימינה ושמאלה.

              והן לא עוזרות בזה, אתה חושב. לעזאזל, הן מפריעות.

              אבל כל התביעות הנשיות, כל הארס המריר, כל המועקה, הרצון לסגור על מישהו עד כדי לפיתה חונקת – הכל היה יכול להימחק בתנועה אחת, במילה או שתיים. אתה יודע את זה, אבל כל כך מעייף לתרגל. קל לחזור בלולאה על אתמול, שלשום ושלשומיים. כי טוב עכשיו, מוכר לך וטוב. ואיך תוכל למחוק, כשמלכתחילה לא היו פנים בצריבת הדמות שלה במוחך?

              לפעמים, בלכתך ברחוב (תמיד צר מדי, והמכוניות חונות בלי היגיון), אתה רואה אחת שפעם התעמרת בה והנה היא מחובקת.

              רגש חדש חותך. כיוון שאתה לא יודע קנאה וגם לא רכושנות, מטרידה אותך בעיקר התחושה שהנה, הכל נמחק. הצלקות שלה, סימן הרציעה על האוזן, השרשרת על הקרסול, אינם עליה עוד. בא מישהו ומחק הכל, בתנועה אחת.

              מי אוהב אותה, מי מחבק אותה? באמת לא משנה. הוא אחד שלמד לנוע מימין לשמאל, לשנות מסלול כשצריך, שלא תהיה ריצה עיוורת. והרי קל כל כך למחוק, הנה כך, בתנועה אחת, במילה או שתיים –

              בוא, תנוח.

  4. את באמת רוצה שאף אחד לא יסתכל לך בעיניים?
    את יודעת בכמה כאבי גב כרוכה מידה מפלצתית כ 75DD?
    התנסית פעם בנסיון לקנות חזיות נאותות? מדובר במסע צלב שאני לא מאחלת לגדולות בשונאותיי.
    בגיל 17 וחצי עשיתי את אחד הצעדים החכמים ביותר בחיי,
    ובניתוח פלסטי פשוט הסרתי מאיזור החזה שלי 2 קילוגרמים שלמים ומיותרים.

    גבי הזדקף בתודה, נפטרתי מהזבניות הפולניות והחזיות המחרידות
    והדימוי העצמי של פרח פלאים.
    אמנם שניים שלושה ממאהביי הרכינו ראשם בתוגה,
    אבל לפחות עכשיו הסכמתי להוריד את החזייה.

    חזה גדול איננו מתת אל, אלא עונש,
    ואני לא מציעה לך להביא את העונש הזה על עצמך במו ידייך.

    • אריאלה רביב

      תודה על העצה, אבל אני לא מתכוונת לעשות עם זה כלום.
      וכפי שכתבתי, גם בימים שפינטזתי על זה, רציתי B, אולי C, לא יותר.

    • דולי אני איתך, אני סובלת עד היום מהחזה הענק שלי 75DD.
      כל הכבוד להורייך שהסכימו לניתוח, הורי לא הסכימו. זה לא עלה על הפרק בכלל, זה היה מותרות לדעתם.
      אני יודעת ובטוחה בעצמי שאם לביתי תהיה אותה בעיה וגם אם לא יהיה לי כסף לניתוח אני אקח הלוואה ואנתח אותה. רק למי שיש חזה גדול מאוד מבין את הסבל.
      בחיים אני לא אשכח את הסבל שעברתי בגיל העשרה, הייתי רזה כמו מקל עם חזה ענק. סבל נפשי שלא יתואר.

  5. סינמונגירל

    אמנם לא הגעתי לקאפ די, אבל כמו שג'וליה קוראת לזה, מהצד השני של המרפסת האפשרות לוותר על חזיות נראית כקורצת להפליא, במיוחד בחודשי הקיץ. שלא לדבר על האפשרויות הטמונות בהתערטלות שכזאת.

  6. עוד לא הפסקתי להתפתח …..לפחות אני מקווה שאני לא…
    לא לצחוק.
    יש לי עוד כמה שנים…
    ועוד הריון בטח מחכה לי בפינה…
    אריאלה…
    קטן זה סקסי.
    גדול-עוד יותר.
    למה לך לא להסתפק בסתם סקסי?
    עדיין תתחתני.
    מזל טוב.

  7. דיאנה

    .אני מכירה כמה נשים שקיללו את החזה הגדול שלהן כשנכנסו להריון, והחזה הגדול לתפארה הפך למפלצתי לתפארה, מלא גודש כואב ומעיק מאוד.

    אני בעד הקטנים שנאמר: אלה הקטנים גדולים יהיו.

  8. עידו הרטוגזון

    ולזכות המאמר ניתן לומר (בין השאר) 2 דברים:

    1. אריאלה היא בהחלט בחורה אמיצה, כפי שהעיר/ה אחד/ת הקוראים/ות.
    2. יפה שהמאמר לא מסתיים בשלילה מוחלטת של עולם הניתוחים הפלסטיים, אלא בטון כנה למדי של 'לעולם אל תאמר לעולם.'

    • אריאלה רביב

      תודה עידו,
      ובפעם האחרונה שאמרתי "בחיים לא" הייתה בגיל 15, שאז אמרתי "בחיים אני לא אמצוץ לאף אחד", אחר כך למדתי לא להגיד את זה יותר.

  9. עידו הרטוגזון

    לאחר קריאה במאמר ביצעתי מחקר קצר ונתקלתי במשהו שאולי מחמת בורותי הגדולה בנושא, הדהים אותי עד מאוד.
    למען הסיכוי הקטן שלא הכל מכירות את התחום, הנה הפניה למאמר שבו מתאר דר' צ'ארלס הנדרסון את יתרונות הגדלת (ותיאורטית גם הקטנת) השדיים בעזרת היפנוזה. שיטה טבעית וללא תופעות לוואי (לטענתו).

    מקווה שסייעתי למעוניינות ולמעוניינים.

    http://www.bcx.net/hypnosis/breastaug.html

    • Shelly Gal

      I am naturally big boobed and a blode. God am I having fun …

    • לא שהספקתי להיכנס לאתר, אבל עד כמה שאני יודעת מדובר לא בהיפנוזה אלה ב-N.L.P.-תיכנות ניירו -לינגביסטית (שיכנוע המוח ע"י יצירת דימויים ויזואליים ו מ י ל ו ל י י ם (ומכאן ה"לנגביסטי"), העודו שקוע המטופל במדיטציה עמוקה (מצב אלפא כלשון המדענים העוסקים בתחום). מטפל במקרים קשים אף יותר מהגדלת חזה (סרטן למשל). הטיפול נמשך בד"כ יותר משנה, ולרפואה האלט' יש שיטות קלות יותר (כבר כתבתי לאריאלה).

  10. מה_היה

    75DD זו לא מידה כל כך גדולה, ובוודאי שלא מפלצתית. למה להשמיץ.

    אני מרוצה ממנה. ולא, אין בעיות גב.

  11. סילבי

    אבל מאמי, מה באמת עם חזיות פוש-אפ?
    אמנם אנה ניקול סמית כבר לא תהיי, אבל זה בהחלט מוסיף קימור נחמד לפרופיל.
    ובנוגע לבעיות החזה הגדול: אחותי, שבורכה (או קוללה, תלוי את מי את שואלת) בחזה גדול בגיל רך, זוכה כיום בבית- ספרה לכינוי "מאמא-עוף", עובדה שלא משמחת אותה במיוחד. אכן יש צדדים נוגים לנשיות בולטת

  12. טריניטי

    אריאלה יקירתי – כמו שאת יודעת אין אף בחורה שפויה עלי אדמות שמרוצה ממה שאלוהי הציצי (ובכלל) העניק לה……. אני "התברכתי" ב – 75C ומתה לקטן יותר. עזבי, בסוף גדול נופל, ובמילא יבוא ההריון, וחשבת פעם על הבנות המסכנות עם החזה הגדול שלא יכולות לרוץ או לקפוץ בלי להרגיש שעוד שנייה נתלש להן שד, וכל ההערות המגעילות והמבטים הלחים…. חשבת איזה כיף לך ללכת בלי חזייה ובלי דאגות??
    אז כמו שהחבר שלי אומר – העיקר שיהיה יפה…..
    שאי ברכה
    ומי זה בכלל פעיל החמאס חובב הכרפסים, בא ועשה את צרכיו כאן כמו כלב על המדרכה.
    פויה!

  13. מתוקה

    ולי יש ציצים גדולים ומ-ד-ה-י-מ-י-ם ! לא סבלתי מעולם מכאבי גב ושאר מרעין בישין. אני מוצאת חזיות בחנויות המובחרות (יפות להפליא) , כל הגברים בחיי נטרפו אחריהם ועדיין….. אני רוצה קטן, ממש קטן כמו של מורעבות האופנה בערוץ המשוקץ ההוא. תיהני ממה שיש לך חמודה – ולידיעתך , גם סיליקון צונח ובגדול !

  14. סתם אישה

    נכון הוא צונח, לא בגדול אבל צונח…
    קראתי, הזדהיתי, אבל כל דבר אפשר לתקן…

  15. תותית

    אני לא מעזה לחשוב מה היה קורה לו לא יכולתי ללכת בלי חזייה.
    גופיות הקיץ ושאר ביגוד שבנות בעלות "חזון אחרית הימים" פשוט מפספסות!!!
    אז תאהבי או תלמדי לאהוב את הפרופרוציות שיש לך.

    ולא אין לי חזה גדול, יש לי בדיוק את מה שאני אוהבת (גודל ממוצע) וקיבלתי עד היום מליון קומפלימנטים. בעיקר מבחורים. 😉
    אז לכי שוב פעם למראה! נראה מה יהיו התוצאות…

  16. בגדי מועדונים נועדו לבנות עם חזה גדול?? להיפך.. אופנת הקיץ האחרון של חולצות (סליחה, חתיכות בדים עם חוטי קשירה) לא נועדו לבעלות חזה גדול או אפילו ממוצע…
    ובתור מידה D85 אני יכולה להגיד לכולכם שהחזיות נראות כמו אוהלים, שיצרני גופיות הספורט (אירובי) לא חושבים יותר מדי על מידות שכאלה ובאמת בספורט זה פחות נוח…
    אבל.. לא יעזור כלום, תמיד נמצא על מה להתלונן, והדשא של השכן תמיד יהיה ירוק יותר (מהפרצןף המקנא)…

  17. ואל תתנו לי להתחיל לדבר על חולצות מכופתרות….

  18. אריאלה יקירתי,
    הייתי מתחלפת איתך עכשיו !!!!! ממש ברגע זה. חזה גדול זה סבל !!!

  19. CUP OF TEA

    בנות יקרות, וגם בנים, באמת בשביל זה נכנסים לבננות?? זה יש לי כל יום עם השכנות,זאת הגדילה ההיא הקטינה והשלישית שאבה. מה עם דיון רציני בשאלה מה יפה יותר הטבע או הצבע? מה משפיע על מה, גודל המוח על אורך השיער או ההיפך? מה סקסי יותר, גברים עם חזה קטן או גדול….

  20. ליהי מי-טל גיאת

    אריאלה יקירתי, אני יכולה להרגיע אותך שגם אחרי שתי לידות והנקות לא התנפח לי החזה, לצערי העמוק. והוא עמוק כמעט כמו החזה שאני מבשרת לכולם שאני אנפח יום אחד.
    אבל החלק הטוב, זה שבזכות זעירותו החזה גם לא נפל. נקודה למחשבה.

    • אריאלה רביב

      אבל אל תגידי ככה, במהלך ההריון הוא נותן זינוק.

      • הריון בסאל.
        בעיקר אם את הולכת על הנקה.
        (תוך כדי ההריון – אכן בובס. אחרי – לפי האיך לפעמים).
        הפתרון הפשוט – תשמיני. אבל בגדול. זה עובד.

      • ליהי מי-טל גיאת

        אחותי, נו מה אני אגיד לך… נשבעת לך שאפילו בסוף תשיעי לא החלפתי חזייה. לא גדל שום דבר חוץ מהתחת.
        נ.ב – מצטערת על האיחור בתגובה, אני בדרך כלל בודקת רק את התגובות לסיפור שלי…. סתם, יאללה.
        חוץ מזה, חולה על הסגנון שלך. ביי.

  21. הפרונטלית

    בורכתי (אכן, בחירה לא שרירותית במילה) בחזה גדול ויפה, ואני אוהבת אותו במיוחד. אבל, ויש פה אבל, דעי לך שאין רע בלי טוב, וכמות ההטרדות שבחורה בעלת פרונט מדוגם נאלצת לספוג עוברת את גבול הטעם הטוב (נו, ולא שיש פה טעם טוב ממילא).
    בגלל בעיות של אובר תשומת לב שזכיתי לה, אני כבר בקושי הולכת עם מחשופים, השמלות המהממות שיושבות על החזה שלי בצורה מעוררת קינאה נשארות בארון, פשוט כי נמאס לי להיות מוקד למבטים של גברים שטופי זימה.

    אבל מעבר לכך, וזה כבר ברמת דיון אחרת- למה, בעצם, אנחנו רודפות אחרי החזה הגדול? הרי זה לא באמת יותר נוח לנו. האם ה"זכות" המפוקפקת לככב בהזיותיהם של כמה גברים ולזכות בהערצתם על גודל החזה שלנו שווה את הכאב והסבל (שלא לדבר על הסכנות הממשיות) הכרוכים בניתוח?
    אני אומרת- די לעריצות הגברית. שהם ינתחו את עצמם לדעת, לא אנחנו.

  22. היום כולם רוצות שדיים גדולים ומחר הצרת הנרתיק ומחרותיים הגדלת הדגדגן, עד לאן בתור אשה צריך להודות על מה שקיבלתי ולחיות עים זה , ודרך אגב גברים לא שופטים נשים רק לפי גודל החזה וגודל החריץ , אלא הרבה מעבר לכך.

  23. הנסיך של שלגיה

    כגבר דיי ממוצע שחושב בדר"כ כמו כל הגברים ויעידו על כל מכריי (בנים ובנות) אני שמח לבשר לך אריאלה ולכל שאר הבנות המותרדות מגודל החזה שלהן שזה ממש לא מעניין ולא בגלל שאין לו תפקיד או שאיני מייחס לו חשיבות נהפוך הוא אין כמו חזה אם נתעלם מיופיו של הפופיק.
    אבל הדרישה היחידה מהחזה הנשי היא שיהיה יפה !!!
    יפה זה עומד (תכונה שנעלמת במרוצת השנים לבעלות החזה הגדול),
    יפה זה פרופורציוני (מה שאומר שבינוני זה הכי טוב ברוב המקרים),
    והכי חשוב: יפה זה מה שהבחורה מקרינה שהיא חושבת על החזה שלה וכך היא עוזרת לכל מי שעומד מולה להחליט איך החזה שלה.
    אני באפן אישי גיליתי את קיסמיי החזה הקטן רק לפני כשנה עד אז הייתי בטוח שאין כמו חזה גדול וזה במהלך שהייתי מתוסכל מהעניין (5 שנים עם חברה שמידתה 70B) ברגע שחוויתי מפגש מיני עם בחורה מבוגרת הבנתי את יתרונו של החזה הקטן הוא יציב ולא סובל משינויי הזמן וכוח המשיכה.
    לסיכום כל בחורה המאמינה בחזה שלה (גם אם היא חושבת שזה קשה) תדע להפיק ממנו את המירב, איך להציג אותו ומה ללבוש כדי שייראה הכי טוב (מי שצריכה עזרה רעיונית שתבקש). וכל אלו שלא שלמות עם מה שיש להן שיגדילו / יקטינו, אבל באמת חבל.
    בברכת חזה חצוף וזקוף,
    שלכן
    הנסיך של שלגיה

    • ג'וני דיכאון

      מילים כדורבנות. בנות תבינו הגודל לא קובע! העיקר שהיה יפה, שיתאים לאשיות ושיפעל בהרמוניה יחד עם שאר הגוף, הציצי שלכן צריך להיות מי שאתן.

      בגדול – אני מעדיף קטן יותר על גדול יותר.

    • תפסתי אותך במילה! מבקשת עזרה רעיונית (יש לי אותה מידה כמו לחברה שלך).
      ועוד משהו…למה חזה גדול מושך אותכם כ"כ, הגברים?! תחת גדול זה חרא של דבר, אף גדול עוד יותר, אז דווקא גודל החזה לא נותן לכם מנוח??!!!
      גם לדוגמניות בערוץ האופנה יש 70B (טוף, 75B ), וזה לא מפריע להן להרוויח עשרות אלפי דולרים.

      אתם הגברים, אין לכם טעם (מה שאי-אפשר לאמר על ריח (: (:צ (: )

      …כל זה נאמר בציניות, בחור! לא נעלבת? (אני עדיין צריכה עזרה ): ) (: (: (:

    • קראתי את מה שכתבת, וכל מה שחשבתי לעצמי ברבע שעה האחרונה כשקראתי את כל ההתקשקשות בנושא "חזה" "ציצים" "שדיים" וכו' – פשוט הבעת בכתב !
      יפה!

    • האמנם מצאתי אותך, נסיך שלי? עבר המון זמן מאז כתבת שורות יפות ומעודדות אלו, פרינס צ'ארמינג, אבל אני מוכרחה להגיב, ולו בשביל השקט שלי. אהבתי את הגישה ואת הכנות.

      אולי יבוא יום וניפגש (אתה חייב לי נשיקה).

      יש לי שבעה גמדים, אבל הציצים שלי הם בהחלט לא שניים מהם…

      להתראות באגדות.

  24. יפאורה תבורי

    "אבל לי יש אופי"?
    גוף זה הדבר הכי יפה שקיבלתם. או שתתייחסו אליו ככה, או שתחיו בריב עם עצמיכם עד סוף ימיכם, מה שלא נשמע מלבב במיוחד.אבל אם זוג שדיים זה מה שעושה לך את זה, אז יאללה, תזריקי. רק תעזבי אותנו מהתלבטויות של גיל ההתבגרות (הנני. אני יודעת, אני יודעת).
    ובאותה נשימה – אולי נעשה כתבה על קעקועים? מבחינתי זה אותה חזקה כמו ניתוח פלסטי. הורס את הגוף. למה לצייר בגרפיטי אחרי שהקבלן השקיע כל כך, תסבירו לי.
    מאוד הייתי רוצה לשמוע את דעתך, הפעיל מגריזים.

  25. היפיפייה הנוחרת

    ושוב האתר ה- SO CALLED פמיניסטי הזה יוצר תמונה חד מימדית של האישה. האישה הבוכיה על גודל עופריה ומנגד הנסיך שמנגב לה ת'דמעות:
    "יקירתי לא חשוב הגודל העיקר שתאמיני שהוא יפה…"
    פליז
    טוב אז מה היה לנו היום?
    גוף אחד? צ'ק
    שני ציצים? צ'ק
    אישה חרדה אחת? צ'ק
    חבורת גברים לעידוד דימוי הגוף הפגוע של המין הנשי? צ'ק
    טוב מלאנו את היומית. אפשר ללכת לישון

    • הנעים למגע, זה מה שחשוב !!!
      לכן צריך גם גודל!!!

      • היפיפייה הנוחרת

        לך קנה שקית סיליקון ושחק בה בפינה
        לחסרי האמצעים מלאו שקית בסבון כלים וטיפל'ה מים.

        לא לאמין, לעשות ניתוחים בשביל תינוק מגודל שכזה שרוצה שיהיה לו נעים

        לאן הגענו?

  26. ד"ר יאללה יאללה

    כמה דברים:
    א. מרת נוחרת: מי אמר שזה אתר פמיניסטי? ראיתי כתוב "מרשות לעצמן". אז הן גם מרשות לעצמן להתלונן ולסחוט מחמאות. כמו גם שהרבה כאן מרשות לעצמן לעודד ולפזר הבטחות – "רחמי שטוחה שלי, אני אמנם כאן עם גזרת הפלייבוי שלי לא סובלת – אבל אני מבינה אותך". מה שעשוי להוביל ל:
    ב. ילדותיי- גם אם יש לכן 90DDD אבל אתן מאותגרות משקלית – כאילו לא עשיתן כלום.
    זה הכל בפרופורציות. וההיא שדברה על הרזה עם הציצי הגדול מדי – תשלחו אותה אלי.
    ג. לא נעים להגיד את זה למאותגרות פרונטלית, אבל כן, גברים מעדיפים חזה. עדיף זקוף, עדיף מלא. עדיף חפין. וכמו שאמרתי אין אבסולוט – יש פרופורציה. אישית אני מעדיף את גזרת כוכבת הפורנו – אבל זו סטיה אישית שלי. אז כן, לנשים שחיות רק בכדי לרצות את הגבר/ים שלהם – אם המרפסת שלכן נראית כמו של נערה בת 12, אולי עדיף שתלכו לדבר עם הרופא. רק אם *כל* מה שאתן רוצות זה לרצות את הגבר שלכן. אם יש לכן חיים משלכם, תוותרו. חבל.
    ד. מצד שלישי, מי אמר שמה שגברים מעדיפים טוב לך אישית? נגיד אני יודע שנשים היו מעדיפות שהייתי מליונר ולא אקדמאי. נו אז מה? אני חי לפי רצוני.

    אהבתי את המאמר. מצפה לבאות.

    • היפיפייה הנוחרת

      בעבר היה לאתר סימני פמיניזציה ברורים לחלוטין
      משהו בסגנון נשים כותבות כנשים למען נשים.

      היום זה יותר בסגנון קופידון, רק עם סינון יותר אפקטיבי

      אולי אפילו העלאת נושא הגוף הוא קונספירציה גברית לגילוי מידות המגיבות, כי מבדיקת איות ומשנינות לא ממש ניתן לאתר את הכוסית האלטרנטיבית.
      או שאני נותנת לכם יותר מידי קרדיט?

  27. קראתי, גם את התגובות, ובאוס התבאסתי.

    לא חבל להקדיש כל כך הרבה תשומת לב לאיך שהדברים נראים? אפילו שאני מסתכל כפוי שד בכל קימור נשי תפוח, אני יודע שכל זה שווה למבטים בלבד, ואחרי שמכירים וחיים ביחד, מה שחשוב (ב א מ ת) זה הבנאדם שבפנים.

    אז מה אם אני אוהב חזה קטן וטוסיק גדול. אני נשוי לאישה "הפך", וזה לא מפריע ומשנה, לא לזוגיות בכלל ולא למין בפרט.

    מי שבונה על הגוף היפה שלה תמצא בן זוג שזה מה שהוא מחפש ותסבול כפליים עם קמילתו!

  28. כי אני לא יודעת

    שם במזרח, בו A היא מידה סטנדרטית,אפילו בלי לשים לב קניתי חזיה אחת במידה C…..
    אז נכון שהמבחר מצומצם- אבל בכל זאת הצלחתי לייבא כמות רצינית של חזיות, יפות ,נוחות וקטנות…
    אפילו בחולצות מעטפת (או בכאלו שיש בהם "מקום לציצים" לפי הגדרתי) יש בדיוק מקום לציצים קטנים ולא יותר.
    מסתבר שגם "ציצי"לוגיה זה גם ענין של גיאוגרפיה…

    • אריאלה ר.

      נכון, תאילנד היתה עונג גדול מהבחינה הזאת.
      הסתובבתי במחלקת הלבשה תחתונה של הטוקיו סנטר מאושרת לגמרי, ולידי היו שתי בנות ישראליות מבועסות מהתחת. נקמה מתוקה

  29. נפח לפרופיל אולי תמיד נרא מהצד כשאיפה יפה או לחילופין מטרה נעלה של מלכות יופי לשעבר.
    תכלס (וזה לא בשביל לדרוך על יבלות ) ההרגשה שאנשים מדברים לא איתך אלא עם החזה שלך היא לא תמיד נעימה , או לחילופין כשאת בים או בבריכה יוצאת מהמים מניפה את שיערך התנועה סקסית
    ואז מישהו צועק לך (בחן כמובן ) " בשביל מה הבלונים ? יש לך יומולדת ?? ?"
    או לחילופין : " חזרת עכשיו מצלילה …."
    ועוד כהנה וכהנה פנינות שגברים יוצרים.
    בקיצור הדשא של השכן לא תמיד ירוק יותר , בכל סיטואציה יש את הטוב הרע והמכוער
    והעיקר פשוט להנות ממה שיש , ומדי פעם לעמוד מול המראה ולחשוב מה הייתי עושה לגופי באותם מכונים לו הייתי רוטשילד……

  30. זה שנותן למצוץ

    הגבירות שלא בורכו בשפע פרונטלי – יכולות לקנות את עולמן בזכות כישורים אחרים. להשתלם באמנות המציצה, לדוגמא. היפניות יודעות זאת היטב (בוודאי קראת, אריאלה יקרה, את שיבומי של טרווניאן – וזכור לך ללא ספק, כמה יפה חיפתה זוגתו של ניקולאי הל, על הדפיציט בפזזים, בזכות "מציצת התה הלוהטת" ושיטת ה"קרח ואש", שהסתיימה תמיד בבליעה אלגנטית)

    • הלו הלו.
      לא כולם קראו.
      אולי תפרט למען חברתינו השטוחות על השיטות האלה?

      • זה שנותן למצוץ

        לוקחים כוס תה שתהיה בהישג יד. שלוק מהתה הלוהט, ואז צלילה ונטילת כל הזין לפה. החום גורם לעונג גדול לגבר
        הקרח זה סיפור אחר

  31. ליבי ליבי עם כל ברוכות החזה שהגיבו.
    להיות בגיל 21 עם DD95 וגוף ממוצע בהחלט זה לא קל.הגב כואב,לקנות חולצות יפות (שלא לדבר על חזיות סקסיות ולא אוהלים) זה ממש בלתי אפשרי.

    כל חולצה מכופתרת הופכת לפצצת זמן (או שהכפתורים נפתחים בכל תזוזה או שהחולצה נראת כהולכת להקרע בנשימה הבאה),כל גופייה פשוטה נראת כמו משהו מפלייבוי (לא שזה תמיד רע, אבל ללכת ברחוב בכלל בלי כוונה ופשוט חם ללכת עם חולצה ולשמוע שריקות והערות זה פשוט יכול להוציא לפעמים מהדעת כל בנאדם שפוי…).

    ובכלל-כמעט ואין כזה דבר "להראות תמימה".מגיל 15 בערך פשוט איבדתי את המראה התמים,ועימו את התמימות.קשה להיות תמימה כאשר כל זכר ממוצע שמדבר איתך (כולל מורים) נועץ מבטים בפרונט ומדבר אליו ולא לפניך השואלות.

    האמת?
    לא שחבר או האקסים מתלוננים,אבל יש לזה צדדים כאלו אכזריים, שעדיף להיות קומפקטית ושמוחה בחלקי.

  32. נמאס כבר מכל ההתלוננויות של ברוכות החזה.
    תודו שבעולמינו יש אפליה לטובתכן ולא לרעתכן. אז מה ההתחסדות הזו?

  33. פעיל תנזים מהר גריזים

    ובגרון
    ואני משתעל , ויש לי ספל מרק אינסטנט של קנור (מומלץ בחום ללילות החורף ותודה לאמאזון וקסנטי שהביאוני עד הלום) אני אוכל להגיב , מגובה בשפעת העונתית בחסות הבקו"ם.

    אז ככה:
    נו , שוין.
    עוד טרוניה רבת משמעות.
    השאלה הזו של השדיים , אפשר להסתכל עלהי בעדשה של בטחון עצמי , ובעדשה של קביעה חברתית אופנה (לפני שלוש שנים פמלה היתה סמל סקס , היום הקולקטיב מתחיל להעדיף את הצורה על הגודל) ובעוד כל מני אפנים , אבל הכי משעשע באמת להביט בתגובות (מתחזה חצוף – תעוף!)ולראות את ההצהרות הנדכאות של כל אותן מסכנות ברוכות חזה (אני כותב המון בסוגריים. מחלה -(מעניין מאוד כמה עצוב לכל אותן בננות יקרות למרר על מר גורלן תוך מחמאות עצמיות פתטיות חוזרות ונשנות לגזרתן תוך התעלמות מכלל הברזל שחזה גדול , לרוב ,הוא עוד נדבך בגוף גדול שמלא לא רק במקומות הנכונים)) ולצחוק.

    בנות,
    כואב לי לצחוק.
    הגרון שלי אדום ומגורה , ואני משתעל מדי שתי דקות גם ככה , ואני כולי בטריפ היסטרי של רחמים עצמיים מהולים בנזלת , אז בחיית , כל שמנמנות האתר "ברוכות החזה" למיניהן , חסכו ממני.

    קסנטי – כתיבה טובה , כרגיל , אבל הנושא הפעם , אפס , פספסת קצת. ואני עדיין פגוע עד לעמקי נשמתי.

    וזהו , עוד סדרת שיעולים , ולישון.
    אם זה לא הובהר , ד"א , אני חי"רניק חוראני , ומי שמנצל את העדרי בכדי לכתוב בשמי הודעות זדוניות ומקוממות , יבוא חשבון עם הבורא בגן העדן , ועם המקוצר שלי בפינת רחוב חשוך (לא באמת , אני לא בנאדם אלים , אבל בורא עולם – סדום , עמורה , הירושימה…לכו תדעו.)

    פעיל תנזים
    חולה ומסכן

  34. העולם לטובנו?

    הלוואי…. ראית פעם משהו שנראה טוב על בעלות חזה ולא עולה הממממוווווןןןןןןן כסף?

    ולפעיל היק- הדבר היחיד שפתטי במדור הזה הוא אתה.
    אני כותבת את מה שאני מרגישה, ולא-אני לא מתחסדת ובעיקר לא בעלת גוף גדול-מילא אם כלל הברזל שלך היה נכון,לא הייתי מרגישה בהבדל בין היקף החזה לשאר,אבל כשזה כ"כ שונה,זה מפריע.

    חוץ מזה,אם זה מפריע לך,יש לך אישור לדלג עם כל ההודעות של הבננות המתבכיינות….

  35. לפעיל התנזים המסכן…

    אם הייתי ברוכת גוף ום חזה-דיינו. לא הייתי מרגישה בכלל בהבדל בהיקפים. בניגוד לכלל הברזל המתוחכם שלך,יש גם יוצאות מהכלל. אני לא שמנמנה ולא מתקרבת להגדרה.

    פשוט מפריע לי שכל התרבות הזו פונה לטובת הגוף המושלם,ובגדים במידות מיוחדות עולים כ"כ הרבה כסף.

    אני אומרת את מה שאני מרגישה.

    לכל המתלוננים ומוציאי הדיבה- יש לכם אישור לא לקרוא את מה שלא מוצא כן בעינכם ולא מתאים להשקפת העולם הצרה שלכם.

    תתפלאו,יש אנשים שחושבים אחרת.

    • פעיל תנזים מהר גריזים

      אז ככה ,

      את שוב מגיעה ומצתדקת,
      ונורא נורא עצוב וכואב לי לשמוע כמה רע לך עם כזה חזה גדול.
      ממש , אוטוטו אני מארגן לך נשף התרמה היסטרי.

      חמודה , עצם ההתייחסות המקיפה שלך (שתי תגובות!) לפרובוקציות ההו-כה רגילות שלי מביאה אותי להאמין שיש משו בדברי , לא שפקפקתי בזה קודם , ידוע הרי שאני החכם באדם.

      פעיל תנזים
      רות , סופ.

  36. בעלי שיחיה (להלן המנוח לעתיד) הסביר לי מזמן שלא צריך יותר ממה שממלא את כף היד.

    עם זאת, כשהנקתי, בפעם הראשונה בחיי היה לי חריץ והייתי מה זה גאה.

    ואגב שדיים והנקה, בתקופה זו ביקרתי עם עוד כמה חברה בכפר קאסם, התקבלנו מאוד יפה וכל הנכבדים באו לצפות בנו, ואז הפגנתי בפני כולם מה קורה כשעברו מספר שעות בהן לא הינקתי: שני כתמי חלב ענקיים בחזית החולצה, קיץ, אין במה לכסות, באסה.

  37. מצויין
    בתור ילדה בת 16 אני יכולה להגיד לך שזה נשאר אקטואלי לצערי
    ואותם דברים שעברו במוח שלך עוברים במיליוני מוחות של צעירות היום.
    אני רק מקווה שכולם יגיעו לאותה מסקנה כמוך.

  38. ואני דווקא תמיד רציתי חזה קטנטן כזה. כלומר בגיל ההתבגרות וקצת אחרי זה נראה לי נורא משחרר ללכת בלי חזיה, לקפץ, לרוץ, ללבוש גופיות הדוקות בלי להראות זנזונת ובלי לקבל הערות סטייל שוק הכרמל. החזה מאד הפריע לי בגיל צעיר כי הוא הפריע למראה הטום בוי הנערי שדגלתי בו.

    כמובן שממזמן למדתי לאהוב את החזה שלי, ולמרות שאני נהנית מהמבטים, יש לי איזו תחושה אמביוולנטית ביחס לכל העניין הזה. אני בדר"כ לא הולכת עם מחשופים עמוקים כי זה לא אני, וגם כי תשומת הלב הזאת מביכה אותי.

    ונוכחתי לדעת שלמרות שמהכוון שלי נראה כאילו גברים מתים על חזה גדול (הרי אף גבר לא יעיר לידי שהוא אוהב חזה קטן, כמו שאף גבר לא יגיד לידי שהוא אוהב בלונדיניות נמוכות), בכל מקרה גם בין הגברים שמ-ת-י-ם פחד על חזה גדול, אין הרבה שיודעים גם ממש מה לעשות איתו… חוץ מלמעוך אותו בצורה מעצבנת ולהגיד וואו וואו, שזה אמנם נשמע נורא סקסי אבל זה לא.

    🙂

    • אריאלה רביב

      שהיתה לו חברה עם שדיים עצומים, והכי הוא אהב להכניס את הראש ביניהם ולעשות "בבברררר".

      • החותך

        את הזין. את הזין. לא את הראש. ובטח לא בררררר. יותר בענין של שמן תינוקות ופלאץ' פלאץ' עד ההשפרצה. קוראים לזה פינוק חזה או דפיקת שדיים

  39. לי לצערי יש חזה מספיק גדול ולדעתי יותר מידי גדול ואני חושבת שרק מי שנמצאת במצבי, יכולה להבין עד כמה זה מציק. כשההיתי בת 12 נראתי בת 14, כשההיתי בת 14 נראתי בת 16, וכן הלאה וכן הלאה. תמיד ניראתי גדולה יותר עם חזה גדול יותר. תאמיני לי שאת לא צריכה את זה ובטח לא רוצה את זה כי לעבור את מה שאני עברתי ואת מה שאני עוברת כל יום זה פשוט סיוט, נכון אני לפעמים משיגה דברים בזכות החזה אבל אילו הם דברים שההיתי מעדיפה להשיג בזכות עצמי. את ההשפלות שאני עוברת אני לא רוצה לפרט בכלל אבל אני רק אציין שרובן מבנות, בנים מגיבים בצורה בוטה וסקסיסטית, אבל זה בנים והם עם בוטה, אבל אין דבר יותר מגעיל ומשפיל מלקבל הערות מצד בנות מינך. אני לא אדבר על זה שעם חזה גדול וגוף דקיק גם אם אני אחרוש על כל החנויות בתל אביב אני אף פעם לא אמצא משהו שבאמת רציתי ללבוש כי עם גוף מעוות כמו שלי אני לא יכולה להרשות לעצמי ללבוש, ולסבול כאבי חזה וכאבי גב כל יום ולקנות חזיות מכוערות של זקנות ולנסות להבין כל יום למה זה מגיע לי. אז אני מצטערת שאני משתפכת כאן אבל את מה שאני עוברת בגלל החזה שלי אני לא מאחלת לאף אחת. אז אני לעומתך שוקלת לעשות ניתוח להקטנת חזה (את בטח חושבת על משהו כמו "הלוואי עלי") אז אולי אני לא יודעת להתמודד עם זה (ניסיתי אבל רק ספגתי יותר השפלות) וכמובן שבדרך כלל אני מצפצפת על כולם אבל בעומק ליבי אני בוכה, בוכה על מה שנקראה בפיך ברכה. אז לא תודה אני לא רוצה יותר נפח, זה לא משתלם בעיני משום בחינה.

    • נשמה, חזה גדול זה יתרון (בתנאי שהוא לא גדול מדיי, ולא מאובזר בחלקי גוף אחרים, גדולים לא פחות והם לא המוח).
      קשה לחיות כאישה בעלת יתרון חיצוני בין נשים. כן, זה לא פיקניק להיות "שופעת מדיי", אבל להיות "חכמה מדיי" ו"יפה מדיי" גם לא עוזר להתחפר, במיוחד אם את בגיל ההתבגרות. זה מושך? זה עוזר לך להשיג דברים (וגם גברים)?-יופי לך.

      אני נמצאת בדיוק בקצה השני (טוב, לא בדיוק בקצה-המידה שלי 70B), ותמיד כשאני טופסת טרמפ , הנהג שואל אותי בת כמה אני ואומר שאני נראית פחות, בא המבט הזה לכיוון מטה. ברור שזה לא בגלל הפנים (פניי לא נמצאות מתחת תצוואר, אחותי), אז חשבתי שזה בגלל שלמכנסיים הפריקיות שלי יש צבע ילדותי. עכשיו נפל האסימון! תודה, אחות, תודה…

      זאת בטח הייתה התגובה העשירית שלי לנושא-אני לא בננית קבועה, אבל אם כבר, אז כבר :)…

      ועוד משהו…"חברותייך" הקנאיות פותחות פה? מה דעתך לנסות לחיות העולם של גברים, לפתח תחביבים של גברים (לא כדורגל , אלה מחשבים למשל), ולהתרחקמ יושבות הביצה.? כל אנשים נוטים לקנא בדבר זה או אחר, רק שאצל בנות מתבגרות זה מתבטא בקיצוניות יתרה, במיוחד אם "הדבר" קשור לצראה חיצוני. ד"א גם בעידן הפמיניסטי גברים הם עם שאפתני יותר הדוגל בתחרותיות בונה. אולי הבריחה הזאת מלחשושי הפרגיות גם תשפיע לטובה על אישיותך _חוץ מזה גברים הם גם יותר רחבי אופקים, לפחות בגיל ההתבגרות, יותר מתעניינים בלפתח כישורייהם שבעתיד יהפכו לקריירה משגשגת ו…יש להם זין… ה-א-א-א…

      בקיצר, ראי הומלצת…

      • איך זה יצא מודגש??!!

        נסים ונפלאות…

      • אז זהו, שמה שאת מציעה זה פחות או יותר מה שאני עשיתי – "לחיות בעולם של גברים":
        בחרתי ללמוד מקצוע "גברי" (הרוב המוחלט של שוכני הפקולטה), ובאופן טבעי במקום העבודה אין ממש נוכחות נשית. מהרבה בחינות, ובעיקר מבחינת תשומת הלב העצומה שאני מקבלת – אני עושה חיים.
        אבל כאן מגיע האבל (but) הגדול: בחורים לא יהוו בחיים תחליף לחברות-בנות!!
        ואת זה אני לומדת בדרך הקשה!
        והצרה היותר גדולה היא, שבאיזשהו שלב בדרך ה'גברית' שעשיתי איבדתי את הכושר ליצור שפה משותפת עם בנות מיני. וזה לא שהפכתי עם הזמן לגברבר בעצמי – נשארתי בחורה די נאה ואפילו נשית.
        לא יעזור כלום – בכל אחת ואחת יש אנרגיות שצריך להוציא עם חברות-בנות ולא עם ידידים (שזה issue בפני עצמו).

    • buttercup

      אני באמת לא מבינה למה את מתייחסת להערות סקסטיות או מעליבות של יצורים סביבך.
      למעט בעיות הגב שזה יוצר לך, ואני לחלוטין לא מפחיתה מערך העניין, אני לא רואה בעיה. לא באיך שזה נראה – גוף דקיק, חזה גדול – יופי של דבר, לא בלמצוא חזיות יפות וטובות לגוף דק וחזה גדול (מניסיון) ובטח שלא בדעה של הסביבה. כמי שסבלה מהערות סקסיסטיות לרוב בנושא, אני יכולה להבין את התחושה. לי באופן אישי התחשק להרוג כל אחד מהיצורים שהחליט שמותר לו להביע את דעתו על המבנה האנטומי שלי אבל את יודעת מה? הם לא שווים את זה. ממש לא. אין שום סיבה שאת תסתובבי מתוסכלת בגלל חלאות. אני לא יודעת מה הגורם המרכזי בשיקולים שלך לנתח אבל אם בזה מדובר – זו סיבה גרועה מאוד.

  40. ואני לתומי חשבתי שזו אישיותי הכובשת שמעבירה גברים על דעתם,
    והנה , מתברר, שזה כולה ציצים.

    לייף, אז ווי נואו איט, וויל נבר בי דה סיים.

    ובכלל… מי אמר שאין תוכן באינטרנט?

  41. היי לכולם
    אחרי שקראתי את הכתבה אני חייבת לציין שאיפשהו התעודדתי
    כי אני בת 18 ובעלת חזה קטן ממש מרגישה חוסר בטחון בנוגע לגוף שלי
    אני ניראת מאוד טוב ויש לי גוף מאוד יפה בעיניי החברה אך בעייני הוא לא יפה כי אין לי חזה גדול
    והרי חזה גדול זהוי הפנטזיה הגדולה ביותר של בני המין השני..ודבר זה יוצר אצלי חוסר בטחון עצמי מאוד גדול.
    כל הגברים שהגיבו פה הודו כי חזה גדול עושה להם את זה
    ואני שואפת שיום אחד גם אני ארגיש טוב עם החזה הקטן שלי

    • אריאלה רביב

      אוי, דנה, זה בדיוק העניין, זה לא משנה.
      כמו שכתבתי, רק בגיל 26 הפנמתי שאני שטוחה, לפני זה הרגשתי סבבה לגמרי. מה זה אומר? שהכל, אוי, זה בנאלי, בראש.
      כל הגברים שבאמת אהבתי, אבל באמת, לא נראו טוב על פי שום קנה מידה אובייקטיבי, אבל זה לא מנע כלום, כי הם היו הם. ואין פה טענה שמראה אינו חשוב, הוא חשוב, אבל לכל אחד חשוב משהו אחר.
      פעם קראתי כתבה על איזה מנתח פלאסטי. הוא ספר שפעם נכנסה אליו לקוחה עם אף איום ונורא, משהו באמת מזעזע. הוא מייד התחיל להסביר לה על ניתוחי אף ואיך עושים ואיך היא תיראה אחר כך, והיא אמרה לו שהיא בכלל באה כדי להקטין את האזניים.

  42. אוף, הייתי רוצה לכתוב שמה, וזה, והכל שטויות, וחשובה רק האישיות, אבל אנ'לא יכול…
    מה שכן, אחרי ההקדמה הזאת, אני רוצה להגיד (ו, זה פסדר, ברור לי לגמרי שאנ'לא אשנה שום דבר בהרגשות של אריאלה, או מישהו בכלל, זה קצת יותר עמוק משלוש שורות ורבע של פורום) שהאישיות כן קובעת המון. למראה, למראה. האופי משתקף, ניבט. בהרבה מאוד מישורים, כמובן. גם הרבה באיך היא מרגישה לגבי הגוף שלה, אבל גם, טוב תשמעו דוגמא:
    יש לי חבר טוב, שבמסיבות, תמיד זה מתחלק לנו יופי. אלה שנראות לי סקסיות, תמיד בסוף יוצא שהן אמניות, או מטפלות באומנות, או במוסיקה, או סתם כל מה שקשור, והוא תמיד אצלו הן כלכלניות ועו"דיניות. ואנחנו לא מדברים על אישה לחיים. סתם. במסיבה. עם מי אתה הולך להתחיל. אז זהו.
    לא יצאתי מידי פארש עם הדוגמא מהמסיבה, נכון?…
    נני.

  43. ככל שאני קוראת את המאמרים שלך יותר ויותר אני משתכנעת שכל מה שמבדיל בינינו זה הגיל. כמה נעים לקרוא השתפכויות של מישהי שיש לה בדיוק את אותן הבעיות כמו שלי 🙂 🙂 ולא, זה לא חצי נחמה לטיפשים (אנחנו?? (:), זה פשוט כיף לא נורמלי לקרוא מאמר של מישהי שיושבת איתך באותה ביצה 🙂 🙂 🙂 …
    …ועכשיו ברצינות…יש שיטות נוספות להגדיל את החזה. הן ה ר ב ה יותר איטיות מהניתוח (אז אם את לחוצה לא לאחר את ההרשמה לתחרות היופי, אנא עברי לתגובה הבאה), אבל גם ה ר ב ה – ה ר ב ה יותר זולות, והכי חשוב-ללא שום התערבות כירורגית.
    מדובר בשיטות (יותר נכון משחות המבוססות על הורמונים מן הטבע) מתחום הרשואה האלטרנטיבית, ותן אני מנסה כרגע על עצמי, וזה לעט-לעט-לעט, אבל עובד…
    אז אם למישהי מבאות האתר (כמעט כתבתי "באי" , אופס…), מעוניינת בפרטים ומספר טלפון, אנא הגיבו (לא אסמן את הניק באדום, כי לא בא לי שכל העולם יגלה לפי האימייל מי זאת כאן בשלבי הגידול- מה גם שהוא בכלל לא על שמי, אז בכלל פאדיחה).
    …ועוד משהו. מישהי יכולה להסביר לי אחת ולתמיד את שערוריית המידות: מה אומר המספר, ומה אומרת האות? אני יודעת שעקרונית אות זה הקאפ, והמספר זה רוחב הצלעות, אז איך ז יוצא לעזאזל שבנות קטנות ממני ושופעות ממני (שיחנקו, אם כל השיטות הטבעיות, עד שזה גדל…) לובשות את אותו קאפ, רק עם מספר יותר גדול.

    ועוד משהו…מידת החזייה של דוגמניות צמרת היא 75B , אז מה כולנו רוצות לעזאזל (וכאן אני נזכרת באורטל זלונקה-אם כבר להיות כמו דוגמניות, אז עד הסוף (: (: (: )

  44. כשראיתי את רוצחים מלידה ועל ההתחלה גברת לואיס לבשה מן חולצת בטן אולטרה
    אחחח איך רציתי באותו רגע שהציצקעס שלי יתפוגגו וגם אני אהיה חברה של בראד פיט
    אבל הציצי לא התפוגגו§ בראד פיט עם הקציצה הזזו מחברים במקום איתי§ אין § אין צדק בעולם…

    • אריק סתיו

      נסיונות הכללה מסתיימים במעשה שטות – כנראה יש לדעתי יותר חובבי ציצים גדולים, אבל עדיין גוף נערה תמיר וקטן שדיים מתקבל בברכה באחוז די משמעותי של המין הגברי. השטות היא בקיצוץ משמעותי בנפח או במילוי משמעותי בסיליקון. נפח מסויים אפשר להקטין באמצעים
      ספורטיביים-דיאטטיים, את שרירי הגב ניתן לחזק, משמעותית בסוגי התעמלות שונים, למשל ביוגה, אבל העיקר הוא לנסות ולקבל בחיבה את מה שיש. פשוט להעביר את הבמה לדיון בעניני גברים: בחורות מעדיפות גבוהים, אז מה אמורים הנמוכים לעשות? זין גדול נחשב יתרון משמעותי ומה יעשו בעלי זין קטן. ברור שיש מה לעשות- לפתח מיומנויות חלופיות. אלא שענין הגברים פחות גלוי לעין – ציצים גדולים ובטן שטוחה הוא נפנוף למין הגברי – אני בשלה מינית וגם אינני בהריון, ואפילו שאני רחוקה – או אתה חצי עיוור) לא תוכל להתעלם מיתרונותי הבולטים,

  45. CUP OF TEA

    ואני עדיין שואלת (מצטערת לאכזבך יפאורה תבורי- אבל לא שכחתי אצליך זקט, ןSEA- תודה על הנשיקה, מה זה נהניתי) מה קודם למה גודל המוח לאורך השיער? או ההיפך?

    כשהייתי בכיתה ד', המלחין יוסף הדר (ערב של שושנים..יצאתי אל הבוסתן…)- מה לעשות, לימד אותנו מוסיקה, וברצינות רבה לימד אותנו ש.. אצל בנים ככל שהשיער מתארך המוח מצטמק.. האם הגיע ו ימות המשיח ויש שוויון בין המינים?? ? אם משיח חי עפ"י משנתו של הדר – שיחזור לקבר, אני אסתדר יותר טוב בלעדיו

  46. בתור בחורה עם 75B שמעולם לא הבינה את הקטע עם החזה הגדול ומעולם לא חשבה להגדיל אותו… אני לא מבינה את המטומטמות האלו שמגדילות את הציצקלעך שלהן בשביל שלגברים החרמנים יהיה עם מה לשחק…
    ואני אומרת:
    אם אתם רוצים שנגדיל-
    תגדילו גם אתם את הקטן! מה יש, שגם לנו יהיה עם מה לשחק ועל מה להסתכל סוף סוף!

  47. עידו הרטוגזון

    עוד עצה לבנות שחילצתי מהתוכנית Blitz שמוקרנת כל יום בשעה 20:00 בערב בערוץ SAT1 בכבלים, היא כדורים.
    מסתבר שיש עכשיו כדורים חדשים בשוק שמגדילים את החזה. כביכול, ללא תופעות לוואי ובעלות נמוכה יחסית.
    לצערי לא קלטתי את שם התרופה, אבל אני סומך על המעוניינות שיבצעו את החיפוש בעצמן.

    בברכה,
    עידו הרטוגזון

  48. הרגת אותי עם הסיפור על עטיה. ואני חשבתי שרק אני והיא מודעות לעיצוב המדוייק המדהים ההוא.

  49. אני לא מבינה מה הבעיה עם חזה גדול?זהו הכלי שאיתו אני משיגה כל דבר אם אני רק רוצה.
    לדוגמה,יש לנו תינוק ובעלי קם כל פעם כשהוא צריך לינוק,הוא מביא לי את הילד למיטה אני מניקה אותו בשכיבה ,וכתמורה…בעלי רשאי ללקק לי את החזה הגדול שהוא כל כך אוהב,עד שהתינוק גומר ואז בעלי מחזיר אותו ומחתל לו ואני מסתובבת וממשיכה לישון.
    עוד יתרון קטן לחזה גדול

  50. מקסים!
    כל מילה באבן.
    קראתי והרגשתי כאילו אני כתבתי את זה בעצמי.
    או לפחות – שאת כתבת עלי…
    לא ראיתי אותך מעולם אבל אני בטוחה שאת פשוט יפה.

  51. הנסיכה

    אני מקוטלגת תחת הקטגוריה של חזה קטן ויצא לי לשמוע מהרבה גברים ובמיוחד מבני הזוג שלי ש"חזה קטן זה יפה".עובדה נוספת היא שאני מעין עוף מוזר והחזה שלי ממשיך לצמוח וימשיך (אם נשווה אותי לאימי) עוד כמה שנים טובות. מין גן מוזר שמצמיח את החזה לאחר שהוא כבר היה אמור להתפתח כולו… .
    העובדה המענינת היא שהתגובה של כל אחד מגברים אלו לאחר שראו את החזה שלי גודל אם מתוקף הזמן, הגלולות או ההשמנה היא "איזה יופי איך גדלו לך השדיים". לשאלתי הצפויה "חשבתי שאתה אוהב קטן?" הם תמיד עונים בתירוץ שקטן זה יפה אבל מה שיש לי עכשיו זה בדיוק מושלם.. מעניין אותי מה הם יגידו כשהאות על תוויות החזיה שלי תתחלף באות הבאה אחריה…
    לכל אלה שאומרים שהם מעדיפים חזה קטן כבר הפסקתי להאמין.. אני כבר בטוחה שזוהי דרך שלהם לשכנע את עצמם שהם גברים מודרניים הגיוניים וכו'
    בקשר לחזה שלי.. אני אף פעם לא הייתי שלמה איתו אבל ברגעים בהם אני מורידה את החולצה ושומעת "וואו איזה יופי של חזה עגול וקטן יש לך" אני מתמוגגת באושר. אז מה אם הם משקרים חייבם להיות כמה גברים שבאמת חושבים שהם יפים וחוצמזה יש שקרים שפשוט לא חייבים לחשוף…

  52. לאמשנה

    הוי אריאלה.
    אני יודעת שנזכרתי להגיב קצת מאוחר. אבל מה לעשות, הכל אצלי קורה מאוחר.
    גם הציצים אצלי מאחרים להתפתח למרות שמלאו להם כבר 32 אביבים.
    את לא יודעת מה את עשית לי עם המאמר הזה שלך… קראתי אותו 30 פעם וכל פעם החיוך הזה שנמרח לי מאוזן לאוזן בלי שליטה על כל הפרצוף!
    סוף כל סוף מצאתי עוד אחת כמוני. הוי, זה ממש מחמם את הלב. מי לעזאעזל אמר שצרת רבים אין בה נחמה? כל הסוף שבוע התנחמתי. זו לא רק אני, זו גם אריאלה. תהיי מי שתהיי.
    למרות, שככל הנראה את נמצאת היום במצב הרבה יותר טוב ממני.
    קודם כל כי נראה שאת השלמת עם המצב וירדת מעניין הניתוח, ואני – לא. אני עדין מתלבטת כל יום מחדש. שנית, בלי לראות אותך אני בטוחה שכמה שציצייך קטנים, הם לבטח יותר גדולים משלי. אני – יש לי ציצי שאין לו פרופיל בכלל. לא משנה אם אני עומדת מול המראה עם החזית, זה תמיד נראה כמו הגב.
    פעם מישהו ששכבתי איתו, אמר לי שכשאני שוכבת על הגב אני יכולה לשמש משטח נחיתה למסוקים. לא הפסקתי לצחוק ואחרי יומיים לא הפסקתי לבכות.
    אז נכון, יש לי תחת נפלא ועיניים משגעות.. אבל את מי זה מעניין? אני מרגישה שאני לא יכולה להיות ממש ממש סקסית, כי את מי יגרו שתי עקיצות היתוש שקצת התנפחו לי מעל הבטן?
    התברכתי בכמה חברות תומכות. רק שמה לעשות, לכולן יש חזה מפואר, וכשהן ממש רוצות לעצבן אותי, הן יודעות יפה יפה להצמיד את זרועות הידיים וליצור את החריץ הזה שלעולם לא יהיה לי…

    זה מתסכל. לא יעזור כלום. למרות שנראה לי שגם פתרון של סיליקון יכול להיות מעצבן.
    בכל אופן תבורכי על המאמר. אהבתי כל מילה.

  53. זוהרה

    בתור אחת שהתברכה במידה ה'חלומית' לפי המאמר DD75 (לא ייאמן הדברים שאני חושפת…) הרשו לי לפרט לכם קצת על הצד השני, מלבד ההערות , המבטים ושאר התופעות בעלות האופי האנתרופולוגי שמושכים זוג השדיים המפוארים שלי, התברכתי בדמיון יצירתי.
    בהתחלה, זה היה משעשע. המצאתי מגוון הערות למסתקרנים למיניהם, השאלה 'זה פוש אפ , נכון?' (שנשאלה בעיקר על ידי בנות מיני בקינאה מביכה!) חזרה לא פעם. אך אני בשלב מסוים הפכתי את מתנת הדמיון לפראנויה וכשהבחור המדהים ביותר (המאה במספר, בערך) נעץ בי זוג עיניים ואני הזדרזתי לענות בשנינות על מימדי שדיי, העז הבחור להגיד :
    'מי מסתכל על החזה שלך בכלל?'
    והבנתי ש…
    החיים עם המידה ה'חלומית' הפכו מעט מעיקים, ומי יודע.. אולי שילחתי כמה בחורים שדווקא ידעו מהו צבע העיניים שלי…..

  54. אלברטו

    בנות. תירגעו. השדיים מחוברים לגוף ולראש. מדי פעם אנחנו גם מסתכלים על אלה.

  55. שלומית

    רציתי רק לציין שהיום ניתן לרכוש חזיות מקסימות (תחרות, מלמלות וכו) תחת המותג FANTASIE המגיעות עד מידות חזה גדולות ביותר (FF-G)

    • אריאלה

      כן, אבל נו, כוחותינו סובלים מהבעיה *ההפוכה*.

      • I. שלומית ובעקר אריאלה, כל דיון הרכש המשעשע הזה שלכן כמעט השכיח ממני מתודה
        מדעית מהי.
        היות וכל אחד צריך לרסק איזו היפותזת שעשועים מדי פעם, הנה אחת טפשית במיוחד:
        "ציצים קטנים זה לא שווה". כבר שנים אני עוקב אחרי תגובות של עצמי לדברים המופלאים
        האלה (damn, איזו גאומטריה!), ומסקנותי הן:
        (1) ציצים, כל עוד הם מחוברים לבחורה (אחת, חיה), its a blast, ו-(2) פגזיותם עולה ביחס
        ישר לפגזיות הכללית של הבחורה *. יש לזה אפילו הוכחה לוגית:
        אם הם קטנים אז נהדר. ואם הם לא קטנים, גם כן נהדר. אז זה נהדר. {צידוק: התאורמה
        הידועה,p->f)->r) > .(p->r)- > r ) -| , כאשר f=false}.
        כמובן, י/תקשה המקשה הערני/ת, אתה עוד צריך להוכיח שקטנים זה נהדר (להנחה השניה
        כנראה שיש מספיק תומכים. אפשר אפילו לומר שבפורום הזה היא כמעט אקסיומה מחוללת).
        כאן תאלצו להאמין לדברי והם: בדקתי, וזה נהדר. לגמרי. רק הדיסקרטיות מונעת ממני להרחיב בהקשר זה (וזה שאני עושה עכשיו מבחן בית).
        בנוסף, אני רוצה לסייג: גודל כמקדם אטרקציה אינו בלתי חסום מלמעלה. > עדיף לא להגזים.
        שלישית, נראה לי שעם קטנים הרבה יותר קל ללכת "בלי" (אני תוהה כמה תאי מוח נשרפו לי בזכות/בגלל ארועי "בלי" שחוויתי) ומגבלות הכבידה פחות מעיקות ומזיקות, גם לאורך שנים. עם הפיזיקה לא מתווכחים.
        II. אבל אריאלה, דחיל רבכ, מאיפה הרעיון המצחיק הזה להגדיל. את יודעת, אם יש משהו פסיכי שראיתי לאחרונה זה הפרסומת הזאת בתחנות האוטובוסים. נראה לי שאת מנסה להוביל כאן הרבה יותר שפוי. או ליתר דיוק, הוא הקו השפוי.
        צ'או,
        אסף

        *לשם הסרת הספק, אני מציע לערוך את הניסוי המשעשע הבא. ניקח שדיים – "פורטה", מהסוג שהזכר הטיפוסי אמור להידלק עליהם, ונחבר אותם לגבר. האם זה ישכנע מישהו להתלהב ? אני בספק רב. ויש לי ניסוי קצת יותר מחריד, עדיף לא לדבר עליו.

  56. גדעון רגב

    אני רוצה לנחם אותך לא גודל השדיים קובע את העיקר אלא הסקסיות לפעמים מגיעם עים חתיחה למיטה ואז מגלים שהיא לא יודעת מה עושים ואיך עושים יעני קרש פסיבי מוחלט
    וז כול היפי נעלם ואני נישאר עים קרש פסיבי שאין חשק לזייןאז אני מזיין כמו מכונה עד שאני גומר והולך הביתה בלי לומר להיתראות.

  57. sea…
    בבקשה תני לי את הפרטים…

  58. אינדי השנייה

    1. פגשתי בחור אחד לפחות שגודל השדיים שלי (בסך הכל D) ממש הפריע לו. הוא רצה יותר קטנים.
    2. לפני כמה שבועות הופיעה ידיעה במדור הרכילות של מקומון תל אביבי, בזו הלשון בערך: "דוגמנית XYZ (שמי בכלל שמע עליה) הצטרפה למועדון מושתלות היליקון. 'ישבתי עם החבר בארוחת ערב, ואז הוא אמר איזה מגניב יהיה אם אני אעשה הגדלה. תוך שבועיים כבר הייתי אחרי, והספקתי בדיוק בזמן לימולדת שלו. מתנה לחבר".
    ועל כך תגגובתי: איכס איכס איכס איכס איכס. לפחות הוא לא אמר לה שהוא יפרד ממנה אם היא לא תגדיל, אבל עדיין – מדובר בהרדמה, שתלים זרים לגוף, צלקות, אבדן תחושה. מי תעשה דבר כזה רק בגלל שזה מגניב?? ?? ועוד לא אותה, אלא את החבר!!!!

    • אינדי_גו

      אני לא אוהבת כינורות שניים. ככה, מה לעשות.
      אמנם אוסקר ויילד גרס שחיקוי הוא הצורה הנעלה ביותר של מחמאה, אבל זה היה טרם המצאת המרגרינה.

  59. גבר מצוי

    1. A זה בעייה. תגדילו ל- B.
    2. מעבר למידה B (כלומר לא שטוחות) זה לא מזיז. אתן כל הזמן מבלבלות בין סתם חרמנות לבין חרמנות באמת. חרמנות באמת זה מה שעושים לנו במיטה. סתם חרמנות, זה יכולת שיש לבנים וכמעט אין לבנות. אל תנסו להבין, ככה זה.
    3. בנים מתאהבים בפנים ובאופי. לא בשום דבר אחר. כל אחת ממידה B אין לה בעיה.
    אף אחד לא יצא עם מכוערת. כולם (ואני חותך אם לא) יצאו עם בחורה בעלת פנים יפות גם אם יש לה B. אף אחד לא יצא (זו ממש בושה) עם מכוערת אפילו אם יש לה E.
    4. יצאתי עם המון בחורות בכל גודל אפשרי. אין אחת שמרוצה מעצמה,למרות שרובן היו דווקא נאות מאוד. אתם עם מתוסבך לאללה.
    5. בנים אוהבים בנות שאוהבות ספורט, אבל לא יותר מידי (כדי שזה לא יאיים). לתשומת לבכם.
    למשל, טניס וכדורסל. כדורגל – אתם נוטלות סיכון.
    6. אנחנו שונאים (סליחה, בזים, מתבעסים ומזה מתעצבנים) מסיליקון. זה יותר מכוער מהמקור,
    זה בלוף, זה לא נשי וזה מגעיל לגעת. תחושה שעבדו עליך.
    7. מה לעשות אם את רוצה הגדלה?
    הורמונים זה מסוכן. אז תשלימי עם עצמך, אלא אם את מידה A, ותחכי עוד כמה שנים, עד שזה יפתר בזריקה פשוטה, בזכות פרוייקט הגנום (סיימו למפות ומתחילים לעבות על תרופות גנטיות).

    יום טוב יא מתוסבכות.

  60. אני רק בת 17 , אבל יש לי ציצים די גדולים !!!!
    אי אפשר לקנות כל חזיה שרוצים ! צריך למדוד 30 – 40 חזיות ובסוף החזיה שמוצאים היא הכי יקרה !
    תהני ממה שיש לך!

  61. כפיר

    בתור בחור בן 27 שליטף/נישק/חיבק ונירדם….. על כמה וכמה גדלים שונים אני אומר:

    1. כסטוץ אני מעדיף חזה גדול מאוד (מחובר לגוף קטן-בינוני)!!
    2. לבת זוגתי אני מעדיף חזה פרופורציאלי לגופה!! האידיאלי לבחורה גדולה: 1.7 מ' 60 קג' – 80D, בינונית: 1.65 מ' 55 קג' – 75C , לקטנה (ושובבה….): 1.6 מ' 50 קג' – 70B-C

    מסתבר שהגודל קובע לרוב המינים, לרוב זה עניין פסיכולוגי, כולל גודל האיבר הגברי, ז"א – זין ארוך (25 סמ') ועבה (6-7 סמ') מגרה פסיכולוגית את האישה יותר מאשר פיזית (בדומה לחזה גדול מבחינת הגברים).
    לסיכום:
    1. מי שמעוניין להגיב לגבי התיאוריה שלי בעיניין הגודל אהלן וסהלן.
    2. מי שעונה על הקריטריונים שציינתי יכולה להרגיש כוסית!! (מפרגן) ולהגיב ולהשויץ (חופשי מגיע לך).
    3. לניצן שכתבה שהיא בת 17 ויש לה ציצים די גדולים רוב הבנים חושבים כמוני אז תראי לאיזו קטגוריה את משתייכת (חברה קבועה או סטוץ טוב, אולי את באמצע וכך תכלי להינות משני העולמות…. לא מומלץ לאורך זמן), גם את מוזמנת להגיב.

    love

  62. אין ספק ששדי אישה הוא דבר מושך. אך גודלם, נפחם או צורתם הם עניין אופנתי שהשתנה, משתנה ועתיד להשתנות אינספור פעמים, בהתאם לתרבות, לתקופה,למצב רוח ומה לא.
    לפני כמה מאות שדיים קטנים וגבוהים היו האידיאל (נא לעיין בתמונות של הציירים הגדולים), נשים עם שדיים גדולים התביישו בשדיהן ומעכו אותן כדי שלא יגלו את החרפה.
    יש תרבויות המעדיפות שדיים זקורים, יש שמעדיפות נפולים, ויש הרואות בשדיים התלויים לצדדים שדיים יפים. נשים תמיד ניסו לשנות את גופן בהתאם לנורמה, כדי לזכות במבטים ובהרגשה שהן "נאהבות". כיום הן מנתחות, מגדילות. היום זה שדיים גדולים על גוף אנורקטי, פעם זה היה שדים קטנים על גוף מלא, ירכיים דשנות ובשרניות היו המילה האחרונה. (ראה ספר – ההיסטוריה של השד מאת מרלין יאלום)

    גברים אוהבים שדיים גדולים משום שמקטנות הם למדו שגדולים אמורים למשוך, כמו שהגברים הרנסנסים למדו שקטנים זה שיא הסקסיות. גם נשים מאמינות והאמינו בכך, אבל מה לעשות, לרובינו יש שדיים ממוצעים, לכן רובנו לא היו ולא יהיו מרוצות מגופן, כל עוד ההיסטוריה תמשיך לעשות בגופן של הנשים כרצונה, את ההיסטוריה והתרבות קשה לנצח, אבל את הדימוי הארוטי שלך לגבי עצמך את יכולה.
    יש חן לכל שדיים באשר הן, לכל שדיים. אוהבי אותם כמות שהם. אל תגדילי, אל תנתחי, כי אז תהיי עוד תוצר של אופנה מעוותת, עוד לגיטימציה לשינוי הגוף כי "זה מה שהולך היום", הבת שלך לא תהיה מרוצה מגופה, אם אמא הגדילה, סימן שזה כדאי. אם אמא אנורקטית, סימן שזו הדרך. מיניות ונשיות זה הרבה מעבר לשדיים. דאגי לאורגזמה שלך, לפרטנר אהוב, אוהב, תומך ומבין, וזה מספיק!

  63. ענת א.

    יש לי חברה שמתקנאת כל פעם שהיא נתקלת בזוג שדיים, כמו שתיארת. רגשי נחיתות שפורצים בהקשר הזה.
    לכי תסבירי לה, במידתך, שאת כן מזדהה, שאמנם לא הרגשת כך מעולם, אבל שאת יכולה להבין אותה בעניין הזה, אם נניח את מסתכלת על בטן שטוחה.
    נשים מחונכות לא לאהוב את הגוף שלהן, ערוץ האופנה,
    תרבות הרייטינג וידה ידה ידה…
    לעולם לא נרגיש שלמות בעור שלנו, תמיד נרצה להתפתל בעורות אחרים.

    נשים.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *