בננות בנות שמרשות לעצמן
יעקב
: ועכשיו נעבור לשליחנו המיוחד בעורף האויב, צור חלמיש. צור?
צור
: כן יעקב. פה השעה כבר לקראת ערב. דמדומים. סביב המדורה עם שלושה חיילי מארינס אמריקאיים אני משוחח פה על המלחמה ועל ימים טובים יותר. אנחנו מבעירים תפוחי אדמה בקור המדברי המקפיא. הטנקים לא מפסיקים להתקדם, יעקב. גם בזמן שאני מדבר איתך הטנקים עדיין מתקדמים. גם תפוחי האדמה נצלים פה היטב, במדורה המדברית המקומית שהקמנו לנו, אני ושלושה חיילי מארינס אמריקאיים, ששואלים אותי כל הזמן: יו פרום איזראל? האו מאצ' מכבי? ואני לא יכול לענות להם, יעקב, כי הדיווחים היחידים שיש לי פה, יעקב, קשורים כמובן להתקדמות הטנקים, שמתקדמים ממש בזמן שאני מדבר איתך, ולתפוחי האדמה שנצלים פה היטב בצחיחות המדברית הזאת, בשעת דמדומים מאוחרת, כאן עם חיילי המארינס של הדיוויזיה השלישית, יעקב.
יעקב
: תודה, צור חלמיש, אתה כמובן תשוב לעדכן אותנו בהמשך המהדורה אם יהיו אירועים חשובים – וגם אם לא, ממילא הקלטנו אותך כבר לפני שעתיים ויש לנו המון חומר לשדר.
צור
: בהחלט, יעקב. אם היו אירועים חשובים לפני שעה או שעתיים אני אשמח לשוב ולשדר לך אותם בדחיפות הישר מן העבר. עד אז, על כל פנים, הטנקים ממשיכים להתקדם פה, בסוואנה העיראקית הדשנה של אמצע מרץ, ממש מטרים ספורים לידי, עם שלושת חיילי המארינס, סביב מדורה קטנה ומאולתרת בלב הישימון, יעקב. כאן צור חלמיש, מדווח ממסלול התקדמותם של הטנקים של דיוויזיה 3 של הצבא האמריקאי, סביב מדורה עם שלושה חיילי מארינס.
מיקי
: תודה לך, צור חלמיש, עם חיילי הדיוויזיה השלישית בעיראק. כתבנו בוושינגטון, גיל תשתוכבר מדווח על עליה בפופולריות של הפנטגון.
גיל
: תודה מיקי, כאן בוושינגטון גיל תשתוכבר.
מיקי
: ובכן, גיל נמצא כעת בוושינגטון ומיד נעביר אליו את השידור.
גיל
: תודה מיקי, כאן בוושינגטון גיל תשתוכבר.
מיקי
: אבל נעכב אותו עוד כמה שניות בשביל הקטע.
גיל
: תודה מיקי, כאן בוושינגטון גיל תשתוכבר. אזרחי ארצות-הברית קמו הבוקר למציאות חדשה: הנשיא האמריקאי, ג'ורג' בוש הבן, הופיע לפנות בוקר על המרקעים בשעה שלוש עשרים ושש לפי שעוננו ומסר קבל עם ואומה כי לא יהיה שינוי בקצב הופעותיו בתקשורת. כן, מיקי, מיליוני אמריקאים, צמודים למקלט, צפו בנאום היסטורי זה.
מיקי
: גיל, האם הנשיא מודע לרמת הסיקור העלובה שמפגינים חלק מכתבינו בארצות הברית?
גיל
: האזרחים ההמומים לא התקשו לזהות מאחורי הנשיא בוש את מזכירו הצבאי, דונאלד ראמספלד, כאשר הוא מקנח את אפו בממחטת בד. זוהי אותה ממחטה אותה הוא נושא בדרך כלל בכיס הימני של המיקטורן המפורסם, איתו הופיע למסיבת העיתונאים הזכורה כל-כך ממש כאן, בבית הלבן, לפני שתים עשרה שנים בדיוק.
מיקי
: ומה תגובת האמריקאים על כך ששלחנו אותך אליהם, גיל?
גיל
: ממש מאחורי ראמספלד, חדי העין שבין הצופים שבו וזיהו גם את בנו של מנהל סניף מקדונלדס של הרחובות סמית'ס פינת או'ריילי, כאן בוושינגטון, סניף הזכור לכולנו מביקורו ההיסטורי של ירון דקל ממש כאן ברחוב לפני כשבוע. בסניף זה מוכרת חביבה בשם עליזה כהן, בת למשפחה יהודית מכובדת כאן בוושינגטון.
יעקב
: תודה גיל.
גיל
: גיל תשתוכבר, הבית הלבן, וושינגטון.
יעקב
: באמת תודה. לא היית צריך.
גיל
: תשמע, זאת העבודה שלי.
מיקי
: בכל זאת, שיחות מאמריקה זה יקר. אתה לא חייב להתקשר כל יום.
יעקב
: רק תגיד שאתה בסדר, אל תאריך. חבל. תשלח אימייל.
גיל
: טוב, אם אתם אומרים. גיל תשתוכבר, הבית הלבן, וושינגטון.
יעקב
: יופי. תיכף לישון. מה נשאר לנו? ספורט! מאיר אינשטיין כאן, אבל בזה אני כבר באמת לא מבין כלום. בבקשה מיקי.
מיקי
: כייייף יא אינשטיין, מה קורה?
מאיר
: אחח מיקי… בשורות קשות. הפועל שוב הפסידה….
מיקי
: אויויויויוי….
מאיר
: אבל נחשי מה? גם מכבי הפסידה!!!
מיקי
: איזה יופי!
יעקב
: אני שמח שהחזרת למיקי את החיוך מאיר, נחזור אליכם אחרי מבזק פרסומות מיוחד.
מיקי
: הישארו עימנו.
זה החיבור הראשון שלך?
קמת? התרחצת? התלבשת? צחצת שיניים?
דנה קמה רמה שמה? רמה? תת-רמה!
במסיבות כתה, בסביבות כתה ד', זה היה נורא מצחיק.
בניסיון נוסף, ובשינוי מזערי של הוספת דגש ב – פ', זה כבר נשמע משעשע יותר…
עם דגש ב "פ'" – למרות שזה מעורר – המדיה הזו מפספסת את שני עיקרי המאמץ, הקול והריח.
🙂
אבל ריח?
זה מה שחסר לך בפְּליטון הזה?
את מבינה, השאלה היא מאיפה זה נפלט.
יש מקומות שכאשר זה נפלט משם, הריח מובטח, הקול זו רק אופציה, ולהיפך.
אם אלו התוצאות שלו 🙂
ואני בעד הפסקה בכלל :o)
http://www.p-files.org
אכן פליטון מריח כרוח הנעורים (הגם שמדוייק). בכל מקרה הרקע הצהוב ייחשב להם כמעין דאחקה קונספטואלית למרות שכלל לא בטוח כי התכוונו לכך…
פסטיש לשירותכם
נהדר, נכון מאוד ולאו דווקא רק לגבי ערוץ 10
אם אין חדשות…אז ממחזרים או מפרשנים העיקר שיהיה נפח.
נו אני אומרת לכם, אני רציתי לפרסם פה מאמאר מקסים ולא הסכמול לפרסם אותו בצוות היקר של בננות- או התעלמו
עכשיו אנ ימבינה למה, ברור שזה יותר חשוב/ מעניין (מחקו את המיותר)
אן ספק אתם יודעים לאתר את המוכשרים!!!!!!
יכול להיות שהשגיות כתיב זו הבעיה הא?
אם צוות העורכים (שירלי, איך שידרגתי אותך, אה?) פוסל מאמר לפירסום בגלל שגיאות כתיב אז המצב לא טוב.
למרות שרצוי מאוד לשלוח לפירסום מאמר שכתוב ללא שגיאות כתיב זה לא סוף העולם. אין שום בעייה לתקן שגיאות כאלו מבלי לפגוע ברוח הדברים.
לא כך הדבר עם ניסוח לקוי או תוכן עלוב. במקרים כאלו אין מקום לפירסום.
ודרך אגב, מרבית המגזינים המדעיים הנחשבים ביותר מציינים באופן מפורש שהם לוקחים בחשבון שהרבה מהכותבים הם לא דוברים אנגלית ברמת שפת אם והם מיחסים לתוכן המדעי כמעט את כל המשקל בעת החלטה על קבלה או דחיית מאמר. את שגיאות השפה אמור לתקן העורך הלשוני.
ומי אמר שהמאמר שלך מקסים? אמא ושלוש חברות טובות?
ובכל זאת משעשע להפליא. תתעלם גיל-גיל מאלו שמשתמשים בך ככר לחיפושי ריגושונים וזנזונים. מה שמזכיר לי בדיחה קלאסית: סרגי ואלכסיי פוסעים בשדרה החמישית באמצע הלילה, עוברים ליד טיפאני'ס. סרגיי מרים בלטה גדולה ורוצה לפוצץ איתה את חלון הראווה. אומר לו אלכסיי: עזוב, הם לא יבינו.
כמו החלון שניצל מהבלטה. זו ואס?
סאטירה משובחת וחיונית בימים טרופים אלו.
FOX NBC CNN בדיוק אותו דבר, רק באנגלית, מתלהבים מכול קול נפץ. כול אזעקה בכויית סיטי זה סיבה ל BREAKING NEWS כותרות ותופים. מדי פעם שוברים להפגנות בסן פרנסיסקו ובוכים שלאסור את חוסמי הכבישים עולה לעירייה שגם ככה בגרעון מליוני דולרים. יצאה מכול החורים המלחמה הזאת. הכי כואב לי אני חייבת לציין בנקודה זו, על השבויים במיוחד הטבחית המסכנה, מי יודע מה יעשו לה הרב אנסים האלו.
ובצרפתית זה על כל הפגנה נגד המלחמה, לכל אחד הקיטש שלו (קונדרה, בערך)
http://www.p-files.org
(עיצה ידידותית, תכתוב עוד קצת למגירה…)
(עיצה ידידותית, תכתוב עוד קצת למגירה…)
ערוץ 10 מתגלה כמשעמם יותר מגלי צה"ל ולהגני יותר מגלגל"צ,
אז למה שיהיה להם רייטינג.
תביאו תוכן – נביא לכם כסף.
לדעתי זה דווקא היה מצחיק,מאדבסגנון הספרים המתורגמים לעברית (מצרפתית) של אלברט כהן (הנאווה לאדון – הספר הטוב ביותר בעולם לטעמי).
חדשה כאן, לא מכירה ולא יודעת מה רצו להביע קודמיי בביקורתם, אז אביע את דעתי.
שהיא חיובית:
פרודיה רחוקה משנינות, בחיקוי מוצלח לשיחות ולתכנים הרדודים שמאכילים אותנו בעזרת החיוכים א-לה-פרסומת למשחת שיניים של יעקב ומיקי, צמד מיתולוגי לפי קביעת הקהל באיזה סקר של ערוצי זהב, או פנאי פלוס+, או משהו כזה.
מה שנכון: לא היה מזיק לעבור על הדו-שיח וללטש אותו קצת בקטעים הקצרצרים – שיפגינו קצת אינטימיות ידידותית.
נהניתי.
התחיל נחמד אבל נמשך ונמשך ונמשך… – חיקוי מדוייק מדי של ערוץ 10. בפעם הבאה תוסיף פפריקה.
כל כך גרוע שבא לבכות. תשתפרו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בכלל בכלל לא.
ימותו הקנאים.
האורך מפיל את הפליטון הזה מכיוון שהפואנטה הובנה בהתחלה ולא היה באמצע איזשהו ספין או התפתחות שתצדיק את האורך… הרעיון בכל מקרה משעשע ומדוייק ונוגע בבעיה אמיתית. חסר אולי משהו של הכותב.
פסטיש-www.p-files.org
שם (בערוצי החדשות) משעמם, וכאן משעמם לא פחות…
מה ולמה זה היה?
אמא?
בננות תקועות כבר כמעט עשרה ימים עם אותו מאמר/מערכון (?) שאופי התגובות אליו מסביר את מספרן הדל.
אנשים! F1! F1! שמישהו כבר ישלח לבננות מאמר חדש!
(למי שלא ברור מה זה F1 שילחץ על הכפתור הזה במחשב, שום דבר רע לא יקרה)