מיומנו של שוביניסט ארכיאולוגי: הכל אודות הפחדים הכי בסיסייים של השוביניסט מהאיבר הנשי שגם מפיק לעיתים קולות. חלק שני בסדרה

רשמים מן המחתרת

גבירותיי ורבותיי, בשבוע הקודם קיבלנו תגובות נזעמות מכמה מהקוראות הצעירות יותר של כתב העת שלנו. מספר מהן טענו שכתב היד שפורסם כאן בעיתון הנו בגדר כתב פלסטר ומשול לעידוד קניבליזם.
'ובכן, מדוע אתם ממשיכים בפרסום אותה תועבה מגונה שגורמת לקוראים הנאמנים ביותר שלכם לפצוח במחרוזת גינויים נחרצת לפועלכם?', אתם שואלים בוודאי קוראיי, ובצדק שהרי אתם הכרתם את ווגיניזמוס כעיתון רציני הפועל לרווחת קוראיו וקשוב לגחמותיהם.
התשובה רבותי, כמו שאמר פעם חכם יווני אחד, נמצאת בין קפלי העובדות.
מערכת הירחון קיימה ישיבה סוערת בעניין, והצעות רבות הועלו בעניין. חלק מהן בתביעה לבטל את פרסום הממצא, ואחרות שקראו לצנזר לפחות את אותה פיסת תועבה. אולם, בסופו של דבר, הגענו למסקנה שאותו יומן נדיר שהתגלה אכן ראוי להתפרסם, וזאת ממספר סיבות בהן לא אלאה אתכם כרגע. הרשו לי רק לומר כי יומן זה צופן בחובו גדולות ונפלאות, ועוד יכיל בהמשכו אינפורמציה יקרת ערך לכל מי שמתעניין ולו קמצוץ בלימודי המיניות והשוביניזם של האלף השני.
כולי תקווה כי הפרק הנוכחי, שמכיל, כמדומני, יתר הערכה לבנות המין הנשי, יתקבל על ידן בגיל וברצון רב – על כי כולי אמונה, כי הוא מכיל מספר אמיתות חשובות להבנת מרקם החיים השוביניסטי-פמיניסטי של סוף האלף השני, שבו אגב עסקננו.
ומילה אחרונה, אם אפשר לגבירות הצעירות.
אין זה נאה ואפילו בלתי נאור לכנות את המוות בשמות גנאי. במקום בו החיים לועגים למתים ילעג המוות לחיים.

|
מיקי יובב,
עורך הירחון – ווגיניזמוס, מחקרים במיניות האלף השני |

2.9.99

הלכתי אתמול ברחוב. באופן כללי אני לא הולך הרבה ברחוב בגלל קרינת הגמא הסגול של השמש, אבל כשאני נתקע בכתיבה אני יוצא לטיולים. אז אתמול הלכתי גם כן בכל זאת ברחוב, עם כובע מצחיה, ופתאום ראיתי פאטיו יפה.
מיד חשבתי לעצמי: איזה דבר נפלא זה כוס! אנשים תמיד אומרים שהעולם מלא בפאלוס ונשלט על ידי הפאלוס. שטויות במיץ קוקיות. כשאתה הולך בכיכרות, מביט בפאטיו או בלובי שבכניסה לבניין, זורם לתוך המרחבים העצומים והנפתלים של הקיוביקלים המשרדיים המודרניים, טובל בתוך הים או באגם, אינך יכול להשתחרר מהתחושה המרעננת שאתה מוקף בכוס, ועוד הרבה כוס.
למה דומה ישראל החמה הלחה והצרה בקיץ, ישראל שמתהדקת סביב תושביה כמו עניבת חנק בחום חונק ויונק, יותר מאשר לכוס? הכוס מקיף אותנו מסביב בכל מקום. הפאלוס הוא גרגר קטן ומפוחד בתוך הכוס האינסופי. אני מודה, אני מעריץ את הכוס שלכן!

3.9.99

פעם הלכתי ברחוב ופחדתי מכוס. אני מודה. ולא רק כשהייתי הולך ברחוב הייתי מפחד. גם בשאר הזמן הייתי מפחד. לדוגמה, אם מוכרחים, אספר לכם סיפור.
פעם הלכתי ברחוב, והכנסתי במקלחת אצבע לתוך כוס של בחורה. פתאום יצאו משם קולות מצוייצים ונבזיים. הלכתי ברחוב ואמרתי לעצמי, 'אני לשם יותר לא מתקרב. לא בעד מליון דולר. כוס זה דבר נבזי.'
כמובן שלא יכולתי לשמור על דברתי. הוא סקרן אותי הדבר הקטן הזה עם כל הקולות והציוצים שהוא מפיק כמו עכבר. למחרת הלכתי ברחוב ושוב הכנסתי לה במקלחת אצבעות לכוס. הפעם הוא היה שקט ושמחתי. התחלתי להניע את האצבעות שלי קדימה ואחורה לכיוונו המשוער של אותו חצוף קטנטן שבקדמת איזור המפשעה שלה, בתנועה אליה, כך קיוויתי, תגלה הבחורה סימפטיה אדבוקטורית. אלא שבאותו רגע שוב נשמעו אותם קולות. פחדתי מאוד (ללא לדעת למה, שהרי אין היגיון בפחד מציוצים חלושים שכאלו), אבל עדיין לא הוצאתי את האצבעות שלי. מה שמפחיד הוא שאפילו לא שמעתי את הקולות האלו, אלא יותר הרגשתי אותם זורמים דרך האצבעות שלי בצורה של גלים רוטטים.
הקולות המשיכו לדבר מתוך הכוס ולצייץ לי על האצבע. כמובן שפחדתי. התחלתי מיד ללכת ברחוב ולחשוב מה לעשות. בסוף הם הפסיקו לצייץ.
בכל אופן, מאז לא נתקלתי בתופעת הציוצים. כלומר עברתי בחורה והחדשה לא צייצה, אבל מאז אני חושב לעצמי הרבה פעמים על הבחורה ההיא. הרבה פעמים אני גם מתגעגע לבחורה ההיא, ולקולות שהכוס שלה עשה, כי הכוס של הבחורה החדשה לא עושה אף פעם ציוצים. למען האמת הוא בכלל לא עושה קולות באופן וולנטרי.
אני חושב שהיו לבחורה הזאת שבעה גמדים בכוס והם בטח שאפו בטעות הליום. למעשה אני לא חושב, אני כמעט בטוח. אני כמעט בטוח, כי פעם כשישנו ביחד היא פתחה את הרגליים ו… בכל מקרה, שכחו מזה. בכלל לא התכוונתי להרחיב על זה את הדיבור. כלומר את השיחה, כלומר על הנושא הזה בכלל. כלומר- שקט!!!

5.9.99

הפעילויות בתור שוביניסט במחתרת הן מרובות וגם נפלאות. יש לנו הרבה ערבי בינגו, וגם התאחדנו לא מזמן עם אגודת הפנסיונרים. גם ככה יש הרבה פנסיונרים שוביניסטים שכבר היו במחתרת שלנו. שבוע שעבר היה לנו שיעור תנ"ך שזה היה מאוד נחמד. אלוהים למען הגבר.
נ.ב.
הסתיו הגיע. היום הגיע הנחליאלי לביקור.

5.9.99, יום חמישי

אם נחזור לעניינו, שהוא הכוס כמובן, אז רציתי רק להגיד שהוא מרשים אותי. בעצם מרשים זה לא המילה. מתאים יותר להגיד שהוא מדהים אותי ומותיר אותי ופי פעור ככוס.
היום אני יודע שכוס הוא דבר יפה מאוד. לעומת הזין המוגבל כל כך הוא חסר גבולות וגם קשה כל כך להבין בו משהו. שמעתי פעם רופא נשים אומר שכשמנתחים בכוס הם לא מבינים מה קורה שם אז הם מוציאים כמה שיותר כלי דם. אחר כך הנשים מאבדות רגישות ומאשימות את החברים שלהן שצריכים לעבוד כמו חמורים. אבל הנקודה שלי, כי אני לא סתם הולך ומספר לכם דברים, זה שהכוס הוא דבר כל כך נפלא שהרפואה בכבודה ובעצמה (ויש לה כבוד גדול, אתם חייבים להודות) עדיין לא הצליחה לפענח אותו. למעשה יש שני דברים שהרפואה עדיין לא הצליחה לפענח ואלו המוח והכוס.
אז אולי בעצם הדאגות של הנשים הן לא כל כך נוראיות. כלומר, אולי בעצם לדאוג לכוס זה דבר די נעלה. הכוס הוא האיבר הרוחני.

מיקי יובב

מיקי יובב נולד בשנת 2343. בגיל 8 גילה יובב לראשונה התעניינות מסוקרנת באיבר המין הנשי. מאותו רגע הפך מדובק לנושא והקדיש את ימיו לחקר המיניות הנשית על כל פניה והמין הנשי ככלל. בגיל 21 ניהל יובב את המדור 'על כיס ועל כוס' בעיתון 'שוביניזמוס' אולם לאחר חילוקי דעות עם העורך הראשי יוסי בן דרור, נטש ב2369 - את העיתון לטובת הירחון 'ווגיניזמוס - מחקרים במיניות האלף השני'. בשנת 2387, בהיותו בן 44, הגיע יובב להשגו המקצועי הגדול ביותר שהביא לו גם את פרסומו, פרסום יומני השוביניסט הארכיאולוגי. הפרסום, המבוסס על יומנים אותנטיים של שוביניסט ארכיאולוגי (יומנים שנמצאו בארכיון רוממה בירושלים) מתאר את חייו של שוביניסט עלום שם בשנה האחרונה לאלף השני וחושף מספר אמיתות לגבי השוביניזם-פמיניזם של סוף האלף השני. היומנים, שעוררו חילוקי דעות מרובים ושאותנטיותם אף הוטלה בספק הביאו בסופו של דבר למותו של יובב. ב2390 - מצא יובב את מותו ביריות אקדח מידיה של בת פלוגתא ותיקה בשם שירשיר בת אהרן. מיקי יובב הוא שמו הספרותי של של המשורר ר.ע.

תגובות

  1. פסיכי לגמרי…
    מעניין אותי, על מה אתה חושב כשאתה כותב את הדברים האלה? מה קרה, לא קיבלת זיון כבר הרבה זמן? טוב שלא כולם כמוך…

    • מה לא ברור לך שזו פיקציה. פיקציה עילגת שלא נכתבה על ידי גבר. אין סיכוי.
      הבעייה עם הפיקציה הזו, שוב, שהיא פשוט בשפה עילגת, חסרת דמיון או כל פרמטר ראוי אחר.

      עכברי ביבים שוחים בערוגות בושם – אם כבר צריך השוואה.

      • מיקי יובב

        מדוע את מניחה שהקטע לא נכתב ע"י גבר, יקירתי?
        אני גבר בכל רמ"ח איברי, למרות הכל.

        לגבי הטענות על איכות וכלל ירקות.
        מנוע ממני להתווכח איתך וזאת משום פגם לוגי מציק.
        מצד אחד איני מאמין באמרה הותיקה והשגויה 'על טעם ועל ריח אין להתווכח'
        למעשה אני מאמין בהיפוכה 'על טעם ועל ריח חובה להתווכח' שהיא יסוד ביקורת האומנות.

        אולם מצד שני 'אין האופה מעיד על עיסתו' (והשוביניסט הוא הרי דברי תת-תודעתי הקיבוצית ולכן חלק מעיסתי) ולכן כבולות ידי מלהגיב לכתבי הפלסטר שאת מפרסמת פה ואני נאלץ לסמוך על הגנת הטעם הטוב, המבוששת כהרגלה להגיע ומפקירה אותי לחסדי טפרי הרוע שלך.

        בברכה,
        מיקי יובב

        אבל עילג? בגלל שאני כותב כוס אני עילג? אנא שיקלי את דבריך עלמה חצופה.
        ככלות הכל, האם את יודעת מהו מרבק?

        • לילי

          מיקי, מי שעושה את ההתהדרות במלים למקצוע, ראוי שידע איך לאיית אותן.
          אתה בטח מתכוון לומר פלסתר ולא פלסטר.
          כך שאם אין בדבריך טעם רב, מסר מעניין או מחוכם, ואפילו לא שארית גאוותך – עברית מצוייצת (מלה שלך) – אולי כדאי לך לנסות להחליף עיסוק?

  2. מדוזה

    אני חייבת להודות שלא הבנתי.
    לא את הפרק הראשון ולא את השני.
    לי זה נשמע כמו עוד איזה גבב של מילים ללא מטרה, או בעצם עם מטרה אחת ויחידה: הפרובוקציה.
    לקחו "סיפור" משעמם ומטופש, והשחילו לתוכו אברים אנטומיים כדי שתהיה פואנטה.
    ואלמלא העובדה שזכיתי להיות כמעט הראשונה, לא הייתי אפילו טורחת להגיב.
    דייייייייייי!
    לגנוז ומיד!

  3. הצמחוני השמייח

    אני יכול להבין את פחדיו של השוביניסט, אם כי אני בכלל לא מסכים.
    אני זוכר כמה רציתי להגיע לאותו מקום נחשק, אחרי אינספור סרטים וחוברות בהם ראיתי מזויות שונות את אותו איזור אינטימי ומקודש. בפעם הראשונה כשידי חשה בערוותי של הנערה (כן היא היתה בת 15 וגם אני) כמעט גמרתי על המקום. זה היה חוייה דתית.
    מצד שני, אני יכול להבין איך יש פחד מן הלא מוכר לנו. אותו איזור שאנו נותים להסתיר, על שום השונות בין המינים, אכן יש בו מן המוזר (למין השני). אני יכול להבין פחד של נשים מכלי זיננו, אך קשה לי יותר להבין את פחדיו של השוביניסט מהפודל החמוד.
    אני מבין שיש גברים שפוחדים מנשים. אם כי הפחדים המוצגים כאן (בהומור רב יש לציין) באמת מדגימים עד כמה התרבות המערבית יוצרת ניכור בין המינים ובין אנשים בכלל.

  4. מריה

    הפעם הראשונה שנתקלתי באיבר מין גברי שיתקה אותי על המקום. האיבר השונה, הגדול (במקרה הטוב), שמייצר חומר סמיך ולא מוכר יכול לגרום לנערה צעירה (17) טראומות לא קטנות. אז נכון שראינו איבר לפני כן. אבל פתאום הוא עומד לו בשיא תפארתו והמרחוק בין לראות לבין לגעת ולנסות לתפעל אותו גדולה על אחת כמה וכמה. החוויה הטראומתית ממשיכה גם הלאה למפגשים עם בחורים אחרים. רק בגיל מאוחר יותר כשברקע מערכת יחסים אינטימית מספיק למדתי לא לפחד. שלא לדבר על הפעם הראשונה שאת נאלצת לבצע אקט אוראלי (בהפתעה, כמובן). יותר מהאיבר עצמו, הפחד האמיתי הוא מהחדירה שמתפרשת כאקט אגרסיבי, כשאת בחוסר שליטה מוחלט. הנה הוא חודר, הנה את נחרדת.

    • מריה, רציתי רק לומר לך שהשילוב של השם שלך
      ביחד עם הטקסטים שלך יוצא סקסי בטירוף.
      אמנם אני לא מייצג שום עמותה אבל באמת
      מדליה אישית מאסקימו
      יש לך בגדי אחות במקרה? אם לא, דחוף לקנות.
      ואני לא צוחק!

  5. יואב מברלין

    יש רק דבר אחד יותר גרוע מהפרק הראשון – וזה הפרק השני.

    • החדק המשוטט

      אתה צודק. אני בכלל רוצה לקרוא פה כתבות של בנות שאוהבות ורוצות זין, ולא של גברים מבוהלים ממיניותה של האשה

      יאללה, שרופה, לעבודה. יאללה, אברמוב – הזין הגדול _ פרק 2 איפה הכתבות השוות איפה הנושאים העסיסיים (נגיד, אורגיה – כן או לא? נגיד, האם הזיון המרוכסן עבר זמנו? ומה עם חידושים והמאמצאות בתחום ליקוקוס (קיצור שהמצאתי ל"ליקוק קוס")?

      יאללה, נו. חלאס עם התחכמויות. תנו כתבות ת'כלס מקצועניות כמו שצריך

      נ.ב.

      והערב אני הולך שובפעם לתת לחברה שלי למצוץ לי את הזין. לא שנה חדשה, אבל גם יום רביעי זה מספיק טוב בשביל יחסי מין אוראליים

      • החדק המשוטט האמיתי

        לכל מאן דבעי!
        הטקסט הרשום למעלה תחת שמו של החדק המשוטט נכתב על ידי מתחזה. החדק המשוטט האמיתי מבהיר: אין לי שום קשר לטקסט הרדוד והשובניסטי להכעיס שרשם כאן מישהו שהיה מת להיות החדק. לתשומת לב כולם, כי הוא מכתים את שמי. שלכם, החדק המשוטט האמיתי

  6. רויטל

    דבר ראשון אני מתחילה לקלוט את היומן ההזוי הזה. הפרק הראשון קצת עצבן אותי, אמרתי מה לעזאזל הוא רוצה, הבן אדם?
    עכשיו אני מבינה.
    וזה היה מצוין.

  7. הכוס (כמה שאני לא אוהבת את המילה הזאת), כפי שגיליתי לאחרונה, למרות גילי המתבגר שאצל כל אחת נראה שונה, ממש שונה לא כמו אצל הגברים: ארוך, קצר, עבה, דק, פונה לשמאל, למטה, נימול או לא. אצלנו זה קצת מפחיד – לפעמים. מאז שיש לי גישה לקצת פונוגרפיה יצא לי לראות עוד איבריים נשיים ומחלקם קצת הזדעזעתי השפתיים הפנימיות כל-כך בולטות ויוצאות החוצה כמו גידול מעוות, או שיש כאלו שהדגדגן שלהן כל-כך בולט ונראה מאיים או כהות העור שהצבע שלהן מחריד. אז אני מבינה שהכוס נראה מאיים והרעשים רק מוסיפים לאיום (ושתדעו שהרעשים בגללכם!). אבל כשאוהבים הדברים האלו ממש לא חשובים!

    • הגורילה

      הדברים האלו לא חשובים?
      הדברים האלו תמיד חשובים.

      אני לא מכיר שום סוג של אהבה שיכול להתעלם מאלמנטים פיזיים. אני מודע לכך שהאהבה שלי כפופה לחלוטין למגבלות הבשר. זה לא אומר שכל שינוי קטן בבשר מכחיד אותה אך הבשר מזין את האהבה.

      גם כשאוהבים המראה משנה. מחשבה אחרת היא צביעות. מי אהב את איש הפיל?

    • בלגניסטית

      שאצלך הוא מקומט … גילך המתבגר אמרת?? עור בהיר נוטה להתקמט הרבה יותר מהר!

      *בלגניסטית כהת עור ויפיפייה*

  8. היתה לאמא שלי פעם עוזרת, כשהייתי קטנה, קראו לה מג'לה. יום אחד מג'לה ראתה אותי בלי תחתונים, ואמרה לאמא שלי- אם לבחורות הגדולות היה כזה — יפה כמו שלה, הן היו הולכות ברחוב ערומות…
    אמא שלי דווקא נדלקה על היציאה הזו וסיפרה לי אותה כמה פעמים. ככה גדלתי בהרגשה שיש לי — (פות? כוס? נו, תציעו משהו מוצלח…) יפה במיוחד… אמהות, תגידו לבנות שלכן שהמיניות שלהן מצויינת, ככה תחסכו להן מועקות ותוסיפו טיפות של אושר לחייהן

    • גנג'ה

      איזה יופי של סיפור ילדות. איזה עונג שיש אימהות כאלו, שגורמות למיניות של הבנות שלהן לפרוח. לא רק בנים פוחדים מהכוס. יש גם בנות כאלו. די הרבה דווקא. לא חבל?

  9. פעיל תנזים מהר גריזים

    עצוב.
    עצוב עצוב עצוב.
    המאמר הראשון בסדרה לא היה מהגדולים , אבל אני בתור שוביניסט מצוי וניאנדרטלי למשעי עוד התחברתי אליו ונזעקתי להגנתו מול כל מעלות הגרה נטולות הבינה שנזדעקו להגן עליו , אבל הפעם יקירי , חצית את הגבול.
    הדבר הזה , חוץ מהנסיון הפתטי לפייס את אותן בהמות שחקים צווחניות על ידי הערצה מדומה לחלק זה או אחר שלהן (ואתן בהמותי החביבות , שמתם לב שהוא מהלל כבר משהו , זה איבר המין ולא , נגיד , אי אילו כישורים של ממש? ) ועוד בצורה דוחה ורדודה ספרותית.

    לפעמים קורה שאין לי סקס.
    אני יודע , קשה להאמין , אבל לפעמים הבחורה מתעייפת , או שהתאומות בח"ול , או שזה איזה חג ל העדה השוודית , ואז אני נשאר כשכל תאוותי בידי ,וכשזה קורה , אני יכול לגלוש בשמחה לאתר הסיפורים האיכותי סוכנות אירוטיקה , או לאתר התמונות ההמוני peep ,אבל אין לי שום חשק , כשאני מגיע לבננות להזכר בזה שלא כל הנשים שייכות למין עם מטופש , ושעוד יבוא יום בו אמצע מישהי ששווה להשקיע בה יותר מכמה שעות של תנועות אגן ,ולקרוא תיאורים דוחים במיוחד ולא ענייניים במפגין. יופי. כתבת "כוס". אתה גבר.

    לסיכום , הפות הוא איבר פונקציונלי , שהיותו הדבר הטוב ביותר באישה הוא פשוט עניין של שכיחות , בגלל זה אנחנו נאלצים להסתפק בהמון פותים ובקצת הבנה , אבל אין שום סיבה להעלות את זה על נס.
    עורכת ומערכת בננות , בבקשה מכן , אל תפרסמו גברים. הם רוצים , שילכו לבמה חדשה ויפרסמו שם את השטויות , לפה אני בא בכדי להתענג על אחרונות האמזונות של המילה הכתובה, ואתן לא תמנעו משאלה אחרונה מבחור גוסס ? (מנטאלית)

    • מיקי יובב

      אתה שוביניסט באמת יקירי. הערכתי אליך וגם בוזי.

      אולם נדמה לי שהפעם שרפתי את הגשרים משני צדדי. גם השוביניסטים וגם הפמיניסטיות מקיפים אותי באבוקות בוערות.

      ומסתבר שאת כולם מכעיס מאוד השימוש במילה כוס.

      מצטער שאכזבתיך שוביניסט יקר.

      בברכה,
      היובב

      • כבר אמרתי שאתה קטליזטור, לא?

        כן, בואו נאמר כוס אלף פעמים ואולי אז נגלה מה זה גורם לנו להרגיש? ומה עם שאר הכינויים? ולמה למשל האיבר הזה הוא זכר בעברית, כמו גם שדיים ורחם, ורק שחלות לא. וציסטות (חיוך עגום).

        או אולי נכיר קצת יותר טוב את המחתרתי שלנו, ואני שוב אומרת שאני לא מוכנה לקרוא לו שוביניסט, מפני שרוב השוביניסטים דווקא אוהבים נשים. פוחד מנשים? אולי בכל גבר יש משהו שלא מבין את החושך שם, את הרטיבות, את הלחות? את מה שלא רואים… אולי בתרבות שלנו זה כך באופן כללי?

        אישה זו הגדרה ביולוגית? רק ביולוגית? הגדרה חברתית? מה ההבדלים בהגדרת האישה בין מגזר למגזר? מי אנחנו? מה אנחנו רוצים להיות?

        או שאולי אני מפספסת בעשרים קילומטרים. זה לא רציני ככה, תפרסם הכל במכה, או שאתה מסתנכרן לפרק הבא לפי מה שקורה בדיון?

        • סססססאמק, מיקי יובב, זין זה דבר הרבה יותר מפחיד מכוס. ומה רע בפות, תגידו? נסו להגיד פות בשורוק. כמו הניקוד של כוס אבל פות. לא חמוד?

          • פנחס מהשקם

            זין זה דבר הכרבה יותר מפחיד מכוס
            הרבה יותר

            במיוחד שהוא עומד ואת יודעת שהוא הולך תיכף להיכנס לך לתוך התחת
            לתוך התחת
            כולו לתוך התחת שלך
            אז זה הכי הכי מפחיד

            • לילית-נסיכת האופל

              היי מתוק , היי חמוד
              אל תבכה, אוהבים אותך (ליטוף)
              ילד טוב שלי אני כאן לידך (חיבוק)
              הכל בסדר מתוק שלי (נשיקה על המצח)
              העולם הוא מקום נפלא
              ואתה הילד היפה של אמא (עוד חיבוק)
              נומה נומה ילדי הקט
              אמא אוהבת אותך, אל תפחד (עוד ליטוף)
              עכשיו הנשמה הצחורה שלי ילך לישון
              ואמא תשמור עליו מכל משמר
              לנצח נצחים (נשיקה על כל עין)
              ותאהב אותו עד סוף העולם ובחזרה (חיבוק ארוך, מסך יורד וכולם יכולים ללכת הביתה בידיעה שפנחס עכשיו הוא אדם אחר כי הוא מבין שהעולם הוא מקום ידידותי ושאמא'לה שלו אוהבת אותו)

              • אלמוני

                נראה לך, שזה מה שחסר לו? בעיטה בתחת לא יותר עדיף? באט פלאג? משהו?

                • לילית-נסיכת האופל

                  לא יודעת אולי אני טועה (איפה, איפה טעינו?) אבל זה לא מונע בעדי מלנסות. הרי לשקם דפקט ריגשי ברמה של פנחס יקירינו הוא אתגר שאני לא מסוגלת להתעלם ממנו. תמימה? כן, אולי טפשה? לא נורא, העיקר שאני אופטימית :-))

                • פנחס מהשקם

                  יש אמצאה חדשה אכשיו, באט פלאג מזמר ומנגן, עם חיבור לסטיריאו של המערכת ועם שלט, איך שמכניסים לתחת מתחיל לשיר:
                  באט פלאג
                  באט פלאג
                  כנס לי לתחת וצא מצופה
                  באט פלאג באט פלאג כנס לי לתחת וצא מצופה

              • פנחס מהשקם

                לא רק העולם גם הצבא מקום ידידותי
                במיוחד ידידותית דפנה הפקל"שית, שאומרת לי בוא פנחס בוא אתה יכול ליכנס אלי וליגמור בפנים למה אני מוגנת ואני אין לי בעיה

                אני תמיד מוגן למה אני תמיד תמדי מעדיף לתפוק בתחת

                ואחר כך לקלף איזה טורטית

        • מיקי יובב

          joe היקרה,

          אני שמח לקבל התייחסות רצינית, ואיני מתפלא שהיא באה ממך, שהכרתי אותך כרצינית מקריאה בדיונים אחרים שניהלת באתר.

          כן, אני פחדתי מהכוס. אבל אני כבר לא מפחד. זה חלק מהניצחון האישי שלי. או שאולי התרגלתי אליו. אבל אני נשבע שפעם לא היה דבר שהפחיד אותי יותר. ואני לא מרגיש כאדם נוראי במיוחד כפי שעושים ממני.

          אני שוביניסט אולי. אבל אני גם פמיניסט.
          אני מוצא את השוביניזם שלי כתכונה אמפירית שקשה לי להתגבר עליה למרות שאיני מאמין בה.

          ולמרות זאת אני גם פמיניסט.
          אבל השוביניסט עצמו, כלומר הדמות הספרותית עוד נועד לגדולות מבחינת המיניות שלו ויצמח, אני מאמין, הרבה מעבר לפשטנות שני המינים.

          אישה זה כל ההגדרות שאפשר. זה חוש שישי שקולט את העולם בצורה אחרת.
          זה עוד שיח (הכולל בתוכו אלפי שיחים חדשים).

          אני באמת מעריץ את הנשים. אבל אני גם בז להן פעמים רבות. הסתדרתי איתן מצויין רוב ימי חיי ועכשיו כבר לא. אני משער שאני בעיקר מפחד מהן. לא רוצה להסתכן.

          עד כאן חשיפה עצמית, ורק בגלל שאני בשם בדוי. אבל מי יודע כמה זמן הוא יחזיק מעמד.

          הגרוע ביותר, אני חושש, עוד לפני. אנחנו עדיין בחלקים השמרניים יחסית של השוביניסט. המסע הזה לגולגלתא עוד יהיה ארוך.

          הייתי שמח לפרסם את הכל במכה, כהגדרתך. אבל יש אילוצים הפקתיים, ואת בוודאי מבינה. מלבד זאת, אני תמהה כמה אנשים היו קוראים את כל זה במכה.

          מיקי,

          • לפעמים זה יוצא לחם או עוגה, לפעמים עיסה שלא תפחה די. טוב, אחרי הרהור כמעט מתבקש שאני אנשוך מעלייך את ראשך בתנועה אחת חד משמעית. אבל אני לא מתכוונת לעשות את זה, כי אני לא פלקט, אני בנאדם. וזה הלקח. אני בנאדם. בוא נבדוק רגע מה עושה אותי אישה.

            יש לי את כל האלמנטים הביולוגיים, כך מספרים. כך שאני בתיאוריה ולדנית, ואני נחדרת.

            *אבל*

            בישראל למשל ברור שאני משרתת שנה ועודף בצבא בגלל שאני אישה.
            גבר משרת שלוש.
            מצד שני, שנינו יכולים לא בכלל.
            יש מקומות בהם אם אני מה שנחשב לאישה מושכת היום, אני כוסית.
            והגבר שחושב עלי כך מנסה להשכיב אותי.
            אבל אפשר גם לכנות אותי פשוט יפיפייה, ואותו מחזר.
            במקומות אחרים בחלקים אחרים של ישראל זה אומר שקולי ערווה ושיש בי קדושה בילט אין (ואם תשאל אותי – כל הממבו ג'מבו הזה).
            גבר אמור לשקוד על תלמודו, אבל הוא שיברך על היין.
            מצד שני, שנינו יכולים לא בכלל.
            יש עוד חלקים, בהם אם אאבד את בתולי טרום חתונה בשידוך, ימיתו אותי.
            והגבר ימשול בי (כן, זו השאלה).
            מצד שני…

            ומה בשאר החלקים? מה בתוכם? מה עם סטיות התקן? ומה ביפן? או בקניה?

            זין הוא בחוץ. אשכים, עטרה, גוף. יודעי ח"ן מכירים גם את הבסיס שלו. אבל הוא בחוץ, לא רק פיזית. עובדה, תראו את פסל דויד. זין נידון ותואר באמנות הפלסטית. אולי בגלל זה הוא קל יותר לעיכול.

            והוגינה, מה לעשות, היא בפנים, היא מבפנים, היא כל מיני שרירים משונים ורקמות כאלו חלקות, ומחוספסות. אולי את הוואגינה לא ציירו בפרוטרוט עד לפני כמה עשורים מפני שהיה עוד מן פחד קמאי, ארכיטיפי מהם, או שתיארו, אבל לא פרסמו. משוואה כזו – שפתיים כן, דגדגן בדרך כלל לא, קפלים פנימיים בדרך כלל לא. אנחנו, כחברה, לומדים להכיר את האיבר הזה. ואגב, אני מאוד לא מעריכה את הפרסומות לתחבושות וטמפונים בהקשר הזה.

            בוא נרחיק מעט יותר. שדיים. של גבר, של אישה. הם גם בחוץ, ועליהם דובר ותואר רבות, בכל מקום בו היו בני אדם. מובן שהחזה הנשי בולט יותר, ופונקצונאלי לעסקי פריון. הוא תפס תפקיד תרבותי מכריע, אולי בעיקר מפני שהוא ברור לעין הבלתי מזויינת (אופס) ואולי כי הוא לא בפנים, כדי לגלות אותו לא צריך להתגבר על חרדת מעמקים. החזה הנשי לא מאיים הוא איננו חשוך, אולי החלפנו את הואגינה בשדיים, מין יופמיזם. יש עוד מיליון סברות ותיאוריות, כמו הנסיון להשתיק מיניות נשית (שעלולה להחריד את מבנה החברה) על ידי התעלמות מקיומה הגרפי.

            זה בתרבות. כללי מאוד. אבל האם הדיון הזה הוא דיון תרבותי, או דיון אישי. או שניהם?

            מותר לפחד ממה שאיננו מוכר. אמרו כאן כבר שהמפגש הראשון עם הזין יכול להיות בעייתי במקצת. עד שלומדים, עד שמתרחבים. מה אני מנסה לומר? שאולי אתה מפספס משהו.
            אתה מדבר במונחים של ה-אישה, וה-נשים, ה-כוס וה-נשיות. ברבים, כללי והפשטה. אני כאן, ממש מולך מיקי. אני לא ה' הידיעה.

            לפחד ממה שאינו מוכר לך? סבבה. לפחד מואגינה של אישה שמונחת ממש מולך ויש קשר עיין? טיפול. אני לא מתכוונת לפשט. אלא לכך שאולי הגיע הזמן להתייחס לכל מקרה לגופו, אם כבר מתעסקים בגוף אחד על אחד.

            להעריץ נשים כמובאה גופנית? מצויין. גם גברים אפשר. יין-ין זה אפילו עוד יותר טוב. להעריץ את ה-נשים, כאיזה גוף אמורפי חסר פנים ושם? טיפול.

            לחשוב שלנשים יש חוש שישי בגלל שהן נשים? אני אפילו לא הולכת לשם, כי אז באמת אתדרדר לעריפת ראשים. לבוז לנשים? לפחד מנשים?

            מיקי, בנים, כולם. יש לכם כאן הרבה נשים והרבה גברים. מכל הסוגים, זה אישי, זה לא הקהלת קהל. תפקחו עיניים, תלמדו איש את רעהו, כל אחד בנפרד, שימו לב להבדלי ההשקפה ולסגנונות הביטוי השונים, אתקע לכם כף שגם המראה החיצוני מגוון כמניין האנשים כאן, ואף יותר.

            המסקנה החד משמעית היא שכל אישה לעצמה, רק שכרגע עוד יש לנו מאפיינים משותפים, וכרגע יש גם לגברים, בעיקר אלו שנובעים מהגדרת החברה את ה-נשיות ואת ה-נשים ואת ה-גבריות וה-גברים. בעיקר מפני שהרבה גברים והרבה נשים עוד לא שמעו את הקול הקורא במדבר, זה שאומר שיש גברים שיש להם חוש שישי, ויש נשים שהם לא שיח ועוד שיח.

            אגב, אתה בטוח ש*אתה* גבר? איך? ואם תגיד לי שמששת במכנסיים וזה בטוח אשלח אותך לקרוא שוב את מה שכתבתי.

            או שבאמת זו אישה שלקחה לה שם ספרותי, או נסיון לבדוק אם נניח שהמספר הוא גבר בגלל התכנים… טוב, אני כבר מתחילה להסתבך.

          • גברררררררר, מה קורה איתך? אתה מתפרק.
            פידחת. אתה אדם שנוי במחלוקת.
            מה? באמת לא לקחת את זה בחשבון?
            ספק. לא חשוב.
            בכל מקרה, מה אתה מתחיל להתנצל ולהתפתל?
            אתה לא כותב משהו. לא נורא. אם אתה לא מתכוון להתפרנס מזה
            אז זו לא כזאת טרדיה.
            עצתי אליך – פרוש בשיא.
            תגיד שקנו את המשך הסידרה באתר שוביניסטי בימבה כסף.

          • אליזבת

            לפעמים נוטים לשכוח: קודם אדם, אח"כ הלבוש החיצון, השם.

            לנשים כעם ,יש מספר מסויים של תכונות משותפות. נכון. חלק מעריצים אותן על כך, סוגדים, מתרגשים,פוחדים ומה שלא יהיה.

            הבעיה היא, כאשר מנסים להלביש לכל פרט בעם הזה את התכונות של הקבוצה. תכונות הקבוצה נכונות לקבוצה, ככלל..ולרוב, הממוצע מכיל מעט יותר מבקצוות, אם אתה מבין.

            לטעמי יש לשפוט אדם לפי זוית תעופת מחשבתו בשני נושאים: מוסר, וגבול.
            לא אכנס כאן לפירוט של שני המושגים, לפי הנחתי אין מעניין האתר כאן לשמוע הגיגי פילו', ומה גם שאם כן, יפנו למקורות איכותיים יותר בוודאי.

            הנקודה שלי היא, כזו: לפי הערכתי, כמו שתרבויות שונות, (בודהיזם, האידיאות החדשות בצרפת, חוכמה סינית, פילוסופים גרמניים מהמאה ה-19), הגיעו לדרכי מחשבה שונות בהחלט, שוב, כתוצאה מתרבויות אחרות, וסגנון "הליכה" שונה בדרכים הללו, הם הגיעו, לאותן מסקנות איכותיות. אני בזה לפוסט מודרניזם, לא סוד…רואה את זה כשטות. אמת היא דבר מוחלט.
            אמת מוסרית היא דבר מוחלט, וכן גבולית. לפחות בדרכי החשיבה של המוח האנושי.

            מפני שלנשים ולגברים יש מוח אנושי (שוב…שונה כמובן, אבל אנושי) הם יגיעו לאותן מסקנות איכותיות. ולכן, העיסוק הכל כך אובססיוי באמצעים השונים שגורמים לשוני, ניראה לי מאוד מטופש. חסר טעם. אתה פוחד מכוס, הוא מחרמן אותך בטירוף? אתה אוהב לגמור בתוך פאי תפוחים? (ראה אמריקן פאי- סרט איכות אקזיסטנציליזי..:), יופי, נפלא.
            עד כמה אפשר לגרור את הרדידות? אתה נמצא על סף בריכה עמוקה ונפלאה, למה לשבת רק על שפת המים? תיכנס קצת פנימה, אולי יהיה נחמד.

            • מיקי יובב

              אליזבת היקרה,

              לצערי איני חולק את הנחות היסוד שלך לגבי הקטגוריות לשפיטת אדם.

              כמו כן לא ברור לי מה בכך שמספר 'תרבויות' הגיעו לאותן מסקנות 'איכותיות' כדברייך.
              א' כל עליך לפרט באיזה מסקנות לדעתך מדובר.
              וב' כל, למה לזרוק לשם את הבודיהיזם. בודיהיזם המאהאיאנה היפני, הסיני ואפילו ההודי דוגל באמיתות שונות לחלוטין מאלו של המערב בכלל. מה גם שהפילוסופיה הגרמנית שונה מהותית גם היא בהנחות היסוד שלה מכל דבר חיצוני שנוצר מחוץ לגרמניה ולבטח מהתרבות הצרפתית של רוסו וולטייר לא ברור לי איזה מיש מש פילוסופי את מבקשת לבצע פה, אך אבקשך להבהיר אותו אם רצונך בדיון פילוסופי רציני. אי אפשר לזרוק כמה מילים ולברוח.

              לגבי פוסט-מודרניזם. את בזה לו? נו טוב, כרצונך. אם כי אין דומה ממנו בחשיבה המערבית לזן ובמיוחד למספר כתות בתוכו כגון האומון, לדוגמה.

              ולגבי הבריכה העמוקה, אנו בתוכה כל העת. כל אמירה אחרת תהיה 'שקר' כהגדרתך (אם כי אני כופר בהגדרה).

              בברכה,
              מיקי היושב על אוזן אריה

        • פעיל תנזים מהר גריזים

          ג'ו ! יש גם גרורות , סמפונות, ריאות ושיערות ערווה

  10. נועה

    מדהים… אתה כותב מדהים
    הזכרת לי את מאיר שליו אבל בוטה וגס כפי שאולי הוא לא מעיז
    מבטיחה לא לפספס אף יומן שלך
    ולעניין התוכן… לובי של בניין משרדים באמת עושה לך את זה??

    • רונן ק.

      מאיר שליו בתחת שלי. איך הגעת נועה, יקירתי? את מחללת פרות קדושות לחינם. המאמר הנ"ל משול לטקסט שבו אמריקאי, לבן מהקו קלוקס קלאן יזיל ריר ומיצי זיעה (מרוב פחד) על זיקתו הדו ערכית לרוחב אפם ועומק נחיריהם האפלוליים של שכניו כהי העור. בקיצור שטויות לא מעניינות. בואו נדפדף לדבר הבא.

      וכמובן שלא התכוונתי שמקומו של מאיר שליו הוא באמת באיזור האחורי של גופי, נהפוך הוא מאיר הוא אליל והשוביניסט הוא סתם דחליל! ופה אני מצטרף לקריאת עמיתיי אנחנו פה בשביל לקרוא דברים שנהגו במוחן של נשים מופלאות הבו לנו עוד אסטרוגן וירטואלי ולא חרדת-כוס בנאלית

      • אז תגיד, חרדת כוס זה משהו בנאלי? ברצינות אני שואלת.

        • רונן ק.

          אולי בנאלי זה לא מדוייק. יכול להיות שאנאלי זאת הגדרה יותר מדוייקת

          • רונן ק.

            וכן חרדות ממישהו שהוא שונה ממך בדיעותיו או בחיצוניותו- זה בנאלי. החרדות הללו משרתים אך ורק את המניפולטורים שמנסים לשלוט בכולנו על ידי טכניקת ה'הפרד ומשול' עתיקת היומין. אני רוצה להאמין שבעידן המידע הזמין לכל נפש (לפחות בעולם המערבי) – אנחנו כבר מסוגלים להשליך את הפוביות העתיקות האלו מאיתנו והלאה.

    • מיקי יובב

      עלי להתוודות כי מאיר שלו, למרות שאהבתי את ספריו המוקדמים, אינו דווקא ממקורות ההשראה שלי. גם אוסטר ומרקס אינם מקורות ההשראה. למרות שגם הם סופרים חביבים.

      ולשאלתך, כן לובי זה דבר סקסי למדי.

  11. ציני

    מיקי (או איך שקוראים לך…),אם יש משהו שמסקרן אותי זה מאיפה מגיעים לך הרעיונות האלה??
    …כולה מדובר בכוס (פות,וגינה או שאיך שלעזאזל תקראו לזה – הוא קיים בכל מקרה)…איבר בגוף…מה ההתלהבות? מה השיגעון שלך על הכוס כל הזמן?? זה כמו שהולך בשיר "…אני מסתכל על בחורה ורואה רק כוס…אבל אז הייתי זבל.." אולי זה מה שאתה באמת?
    וביחס לכל שאר הבחורות שהעירו לגבי איבר המין הגברי – חבל לכן על הזמן – אם הייתן רואות איזה "אמצעים" יש לבע"ח אחרים,הייתן מתעלפות…
    אז,עם כל הכבוד לכוס,אני חושב שיש כתבות יותר מעניינות,מיקי,שאתה יכול לכתוב עליהם (מאיר שלו,לא מאיר שלו…)

  12. לילית-נסיכת האופל

    או קיי אז המאמר הוא לא גרסייה מארקס וגם לא פול אוסטר, אפילו לא ביום ממש גרוע שלהם. אבל הוא נקודת מבט של אדם אחד- אדם אמיתי, אפילו אם הוא חמוש בשם בדוי (מסיבות מוצדקות). נקודת המבט הכל כך שונה היא שעושה את המאמר מעניין עבורי. מעולם לא עלה על דעתי שמישהו מפחד מכוס. מעולם לא שיערתי בנפשי הרכה שאולי רבים מכל אותם אלו שמיהרו לדחוף אלי לשם את ידיהם, אברם הזקור, לשונם או כל דבר אחר- סבלו מכוסופוביה קשה אשר אותה השכילו להסתיר על ידי תמרונים מתמרונים שונים. ועוד דבר : שמחתי לאשר דרך מקרא הטקסט משהו שמאז ומתמיד ידעתי – גם שוביניזם, כמו כל שנאת חינם אחרת נובע מחרדה ומבורות ולא מתוך רשע טהור שמכוון באופן ספציפי כלפיי. ולכן אני מברכת ומסנגרת על פירסום היומן בבננות.

  13. הכוס לא צריך להפחיד יותר מכל נקב אחר בגוף, והוא גם לא יותר מסתורי מהאוזן, למשל.
    שפתיים ועוד שפתיים, דגדגן למעלה, פתח הוגינה מעט יותר למטה. והוגינה רכה וחמה ולא מסוגלת לעולל שום רע. הוגינה לא יכולה להכאיב. הזין כן יכול להכאיב. חשבתם פעם לשנוא גבר כי יש לו זין שיכול להכאיב?

  14. ופתאום חשבתי למה לגברים מסויימים חשובים גילוחים: דרך לעצב או "לתרבת" את הכוס, לשלוט לפחות בחלק מן הצורה שלו, "לסדר" אותו… כאילו השיער שצומח כפי שהוא צומח בצורתו הטבעית הוא "פרוע ומאיים" מדי… או הרעיון המופרך עד מוות ששיער הכוס הוא לא הגייני…. מה לא הגייני בזה?? זה טבעי. אם את שומרת על ניקיון, מה בשם אלוהים יכול להיות לא הגייני בשיער של הכוס?? אבל אם הכוס מסופר למשעי ומגולח למדי, יש לנו עסק עם כוס מעודכן ומעוצב ומעורר ביטחון… השיער הצומח בטבעיות הופך את הכוס ל"חייתי", קמאי, מפחיד??

    • בועז כהן

      1) "השלכתי" ולא "השלחתי" (את הכדור)

      2. אם רצית יחס, למה ללכת סחור-סחור? למה לא לומר בפשטות "אני זקוקה לתשומת לב וליחס חם. אין כמו הגישה הישירה (לדעתי)

      סוף שבוע נעים ומקסים לך

      • קלולס

        אופס- הדיסלקציה מכה שנית. השעה עכשיו רבע לחצות -ערב שישי. אפילו נושאת מטוסים עמוסה ביחס לא תצליח להציל אותי עכשיו מטביעה במעמקי הבדידות שגואשים בתוכי. איפה אני טועה בועז תגיד לי? אני יפה אני מוכשרת יש לי המון חברים, חברות, מחזרים, מחזרות והנה אני פה לבד עם הטרנינג וכוס מאג מלאה ביין זול והמסך מטושטש מול עיניי בגלל הדמעות. אולי זו רק התקפת הורמונים קלה שתחלוף במהרה ומה אם לא? מה אם מה שאני מרגישה עכשיו בא כתוצאה מחשיפת האמת במערומיה: אני לבד, לבד ולנצח אשאר בלי אף אחד למעט בני-שיח דימיוניים או וירטואליים כמוך. ה-צ-י-ל-ו

        • אלמוני

          קלולס, אל יאוש.
          אף פעם לא יודעים מאיפה זה יבוא, כנגד כל הסיכויים.
          טישו לך, וחיבוק גדול.

          • קלולס

            כמובן שהיום הייאוש והבדידות של אתמול נראים לי כבר כמו סרט רע במיוחד שהוקרן אתמול בערוץ 4 . ולמרות זאת החיבוק הוירטואלי מתקבל בברכה. נשיקות בחזרה 🙂

        • שירלי

          ציינת 'שעילג מעט את שפתו', הכצעקתה? לא רק שהיומן כתוב בצורה מאד פלואנטית, הוא גם כתוב ברמה ספרותית מאד גבוהה.

          • לא רמה ספרותית ולא רמה כלל. עילגות, נבובות, משהו מהמין הזה.
            בנוסף, לא בעל דמיון, לא בעל עומק, לא בעל זוית ראייה מעניינת.
            אפילו בתור פרובוקציה, זה לא עובר את הסף..

            כמה חבל..

            לגבי דוגמאות.. רק מעיון חטוף:

            פלסטר = פלסתר או שמא הוא כתב איספלנית ברמה ספרותית כה גבוהה ונשגבת?

            קרינת קרני גמא סגול של השמש…
            לא רק שאין קרינת גמא סגול
            יש רני גמא ויש קרניים אולטראסגולות

            אבל העברית…. קרני גמא סגולות…אם כבר!!!

            ולא אמשיך…… יש גבול, והוא לא סגול, הוא ירוק!

            • שירלי

              מלבד תיקוני ההגהה שציינת כאן (שיערכו, גם בעיתונים לעיתים מתפספסים דברים) הטקסט עצמו, כטקסט, כתוב ברמה גבוהה.

              ולקלולס – לגבי התהיות הפרטיות שלך את מוזמנת לנהל אותן מחוץ לדיון, או לחלופין לשלוח למיקי יובב בכבודו ובעצמו מייל.

              • קלולס

                אני תוהה מה כבר אמרתי שלא יאה לו להופיע בדיון הציבורי. אפילו השקמיסט הקטן לא זוכה לטיפול הצנזורה כמו שאני הצלחתי . ואני תוהה ברצינות ולא כאקט של הקנטה וחירחור מדון. חשבתי לתומי שכל דיון כאן הוא לגיטימי למעט אולי מדברי שיטנה והסתה אישיים. שירלי?

            • מיקי יובב

              שלום מיש,

              לגבי טענותייך הספציפיות.

              פלסתר – צודק. אבל זה לא חלק מהטקסט – רק תגובה.

              'גמא סגולות'.
              זה לא פליטה.
              זה התחשק לשוביניסט. השוביניסט הוא לא מדען ואין זה מעניינו איזה סוגי קרניים קיימות.
              אין לו מחוייבות למדע והוא ממציא לעצמו קרניים.

              תודה רבה על ההערות,
              מיקי יובב.

              • לא יותר פשוט לומר טעיתי?

                כאילו מה, לומר הוא..(הפיקציה) ממציא הגדרות כי משוחרר מקשר אל אמת?

                ז גם לך וגם לשרלך..

                גם ללא הטעויות, הטקסט נבוב, רדוד, לא מעניין, לא מחכים, בקושי מתחכם.
                רמה גבוהה?? ?? ??

                פחחחחחחחחחחחחחחחחחח

  15. יו הבן אדם דפוק
    בטח פעם רדף אחריו כוס גדול וניסה לבלוע אותו או לדרוס אותו
    או שכמה בחורות שמנות לאללה ורטובות אנסו אותו
    איזה פסיכוטי
    ולמה לא לקרוא לזה פות? טוטה? פיצי?
    למה כוס למה?
    לא בולבול זה דבר יפה? יש בולבולים שנראים כמו הצרות שלי בתקופות משבר
    מסקנה
    תבלה חודש עם פות מרוח על הפרצוף שלך
    ואז נחזור ונדבר

  16. סופרבייב

    אוף
    חסרות לי הכתבות של אברמוב שעוררו את המוח
    ונתנו נושא לדיון
    השוביניסט המדובר אפילו לא באמת שוביניסט.
    אני מצטערת מיקי יובב היקר, אך הרושם המתקבל הוא
    לא של גבר המתנשא על נשים, אלא דווקא של גבר
    שמרגיש קטן וחסר אונים מול כל הכוח הנשי הזה.
    לדעתי האישית, ההחלטה להמשיך את היומן הזה לאחר
    התגובות של הפרסום הראשון, היתה שגויה.

    • אבל האין אלו הם שורשיו של השוביניזם? פחדים קמאיים? לגבריות בטוחה בעצמה אין שום סיבה להתנשא.

      • סופרבייב

        אסתי, תמיד אפשר לסמוך עליך שתביני עניין.
        זאת גם דעתי, כל תחושת הגדולה באה ממקומות
        מאוד מאוד קטנים… בגבריות.
        אבל אמרי נא לי את [ איזו מליציות] איך מוצאים
        גבר שבאמת, אבל באמת, לא מפחד מאישה חזקה?

        • תשובה רצינית את רוצה?

          אז ככה, אני חושבת שמרבית הגברים חוששים מנשים חלשות, חלשות באמת, יותר מכפי שהם חוששים מנשים חזקות.

          פרטנרית חלשה, תלותית, נוירוטית, חסרת חוט שדרה, שאי אפשר לסמוך עליה שתדע להתמודד עם החיים, יכולה להיות אטרקטיבית רק לגבר עם בעיות מסוג מסויים, שלא ניכנס אליהן כרגע.

          גם בחורות חזקות ועצמאיות שנקלעות למצבים רגשיים מסובכים, יכולות להביך לא מעט גברים. בהרבה מקרים הם פשוט לא יודעים מה לעשות איתן. תמיכה רגשית אמיתית הן נאלצות לחפש אצל חברות שלהן…

          מה גברים הכי אוהבים? בחורות שמחות.

          אל תעשי בעיות, אל תתלונני יותר מדי,הם שונאים שאת מתלוננת, זה נראה להם ביקורת על הגבריות שלהם, אם הם אוהבים אותך הם באמת רוצים שתהיי מרוצה, שתתני פידבקים ראויים למאמצים שהם עושים בשבילך, ואל תתסכלי אותם יותר מדי.

          עכשיו, זה מאד יפה וגם נראה קולע שכתבתי מקודם "גבריות בטוחה בעצמה וכו'". כי מה זה בטוחה בעצמה? ומה זה נשיות בטוחה בעצמה? לכולנו יש פחדים. אף אחד מאיתנו לא בטוח בעצמו באופן אבסולוטי.
          לכן נשים וגם גברים אוהבים פרטנרים שיודעים לפרגן להם על היתרונות שלהם, שיודעים להינות מהיתרונות היחסיים שלהם (כל אחד ומה שאלוהים נתן לו) , ומאידך, לא עושים להם את המוות על החסרונות שלהם.

          (אגב- מה זה "אשה חזקה"? אם חזקה זה כוחנית, שתלטנית, שמעבירה השכם והערב ביקורת קטלנית, אז יש גם מהדור הקודם, נשים שהיו עקרות בית חסרות השכלה והתנהגו ככה.

          אם חזקה זה עצמאית, לא תלותית, שלא פוחדת לבטא את הרצונות שלה ומצפה לזוגיות שיוויונית, ליחסים "בגבה העיניים" וכל הדברים הטובים האלה, רוב הגברים שלי יצא להכיר הסתדרו עם זה מצוין.)

          הסיפור האמיתי, אבל , שייך לרובד אחר, שהוא לעיתים סמוי מן העין, שקשור בדברים יותר עדינים, שעלולים לגרום תחושת מאויימות ומאבקי אגו. וגם כאן: לשני הכיוונים!!! אבל על כך אולי בפעם אחרת כי זה דורש דיון נפרד.

          • בועז כהן

            רוב הגברים באמת מונעים מפחד. מחוסר בטחון, כלשהו. גברים אוהבים באמת נשים שמלטפות להם את האגו. כל ס"מ מהאגו הזה, שמתעתע בנו כל כך, שלעתים שולט בנו באכזריות, בשל רצונו העצמאי לעתים לעמוד(!) על דעתו, להקשיח(!) עמדות

            וברצינות: גברים לעולם ירצו להפוך את היוצרות, מכיוון שתחילת דרכם בעולם היתה של תלות מוחלטת באשה (אמא יקרה לי) והרצון להגדיר את הגבולות מחדש מוביל (לפעמים) לתוקפנות. כל מאבק לעצמאות ולהגדרה עצמית דורש תקיפות, במקרים מעציבים אפילו אלימות.

            הסיבה שגברים תוקפים נשים היא לא הכוח והעוצמה שלהם, אלא בדיוק להיפך. החולשה האדירה שלהם.

            תחשבו על זה: למה 99 אחוזים מהמקרים שבהם יש רצח והתאבדות "על רקע רומנטי" זה הגבר שרוצח ומתאבד? בגלל חולשתו. בגלל פחדיו. בגלל חוסר היכולת להתמודד עם האשה שממול, שיש לה דעה עצמאית, אחרת.

            הכל נובע משם. כבוד המשפחה, קידוש קרום הבתולין, הזיונים מהצד (שלו) ואובדן העשתונות בגלל זיונים מהצד (שלה) ועוד ועוד ועוד ועוד

            כמובן שגברים פוחדים מכוס. אנחנו תמיד פוחדים מהדבר שאנחנו הכי אוהבים. ומהדבר שאנחנו לא מבינים. תמיד. מפני שאין לנו יכולת לשלוט בזה.

          • סופרבייב

            כמה שאת צודקת. גברים אוהבים בחורות שמחות.
            בחורות שלא מתלוננות. אבל מה קורה שיש על מה להתלונן? מה קורה שמשהו לא בסדר? אז או שאומרים את האמת ומלחיצים את האגו הגברי השברירי, או שעושים הצגה שמחה ואז הכל בסדר.
            מצטערת, אני לא טובה בהצגות.
            ולכן, פעמים רבות יצא לי להתקל במצבים שאת מדברת עליהם. וכשאני מדברת על אישה חזקה, אני לא מדברת על כוחניות. ולא על משחקי כוח. אני מדברת על אישה שקמה ועשתה ילד בעצמה ומגדלת אותו לבד. גברים נתקלים באישה מהסוג הזה ומניסיון, אומרים לה בפנים שמפחיד אותם להיות עם אישה שחיה את חייה בצורה עצמאית לחלוטין, שמפגינה שבעצם, היא לא צריכה גבר.
            בעיניי, נקודת פתיחה של אני לא צריכה גבר, אלא אני רוצה גבר, היא נקודה הרבה יותר שוויונית, מעניינת ובריאה.
            לצערי, נתקלתי ביותר מגבר אחד שזה הפחיד אותו עד מוות.
            לכן, שאלית היכן אפשר למצוא גבר שלא מפחד מאישה חזקה.
            כי אני עוד לא מצאתי כזה.

            • תראי, אנחנו אומרות כאן כל מיני דברים ביחד. אבל לפני שנתחיל לנתח אותם, אולי תגידי- אם היית פוגשת גבר שהיה מצהיר "אני לא צריך אשה". לא היית נרתעת? אני כן.
              להגיד ש"רוצה" זה יותר חזק ועצמאי מ"צריכה" זה יפה מאד. אני בטח לא בעד תלותיות.
              אבל כנראה שאנשים זקוקים להרגשה שהאהוב שלהם גם זקוק להם באיזשהוא אופן. אם כל החללים מלאים גם בלעדיך, אז… אז מה בעצם? וזה לא קשור ל"חוזק" או "חולשה". וגם לא לנשיות או גבריות.

              • סופרבייב

                ברור. גבר שממלא את כל החללים בלעדיי היה מרתיע אותי.
                אבל זה לא המקרה.
                ילד הוא דבר מדהים, ממלא באהבה ונותן תוכן.
                אבל ילד לא ממלא חלל של אהבה רומנטית.
                ואין בכלל צורך לציין – אם הייתי מתאהבת, ברור שהייתי מפתחת
                צורך בגבר שלצדי. אין אהבה בלי הזדקקות כלשהי.
                כל מה שאני אומרת הוא שאם נאמר לך בצורה הכי ברורה בעולם
                שהקושי הוא לא שיש לך ילד, אלא שעשית אותו לבד.
                תחשבי על זה רגע – אם הייתי גרושה עם ילד, זה היה בסדר.
                הבעיה היא שהרגשתי מספיק חזקה לעשות אותו לבד.
                זאת הבעיה בעיניי.

  17. קראת שוב
    ושוב
    וחזרתי להגיב ובגדול
    ואני אפתח בדבר הבא:
    מה שלושת הדברים שנשים יכולות לעשות וגברים לא?
    1) לדמם שבוע בלי למות
    2) ליצר חלב בלי לאכול דשא
    3) לקבור עצם בלי לחפור בור!!!!

    ואני אשבור סטיגמה או שתיים
    בנות כן מפליצות
    בגדול בקטן ומסריח לאללה
    ולא יוצאת להן עננה ורודה מהתחת כמו שאתם חושבים
    הזכרים
    ולא תמיד נעים לנו שאתם מחבקים אותנו אחרי
    בעיקר השעירים מבינכם
    כי לא תמיד זה נעים
    בעיקר אם יש שם זיון ולא אהבה!
    אה
    כן
    ואנחנו בעיקרון יודעות לפתוח סתימה במקלחת וכאלה
    זה פשוט הורס לנו את הבניה של הציפורניים
    והמילוי יקר
    אז כמו שאתם תמיד אומרים
    הזכרים
    אם היינו יכולים למצוץ לא היינו צריכים בנים
    אז כל עוד יש ויברטור אנחנו לא צריכות זיון כל ערב
    לפחות פעם בשבוע (-:

  18. myodea-ma

    להגיד משהו קטן, גם אם היא ממש לא מבינה בזה. אמנם הטקסט הזה באמת ירוד מן הבחינה הספרותית (בזה אני קצת מבינה), והעילגות באמת שולטת (איפה עורך הלשון של בננות?), אבל החינניות שוררת בכל שורה ושורה. ואם נחזור בכל זאת להיבט הספרותי לכאורה: שימו לב למטאפורה הסוציו-פוליטית המרנינה: "למה דומה ישראל החמה הלחה והצרה בקיץ, ישראל שמתהדקת סביב תושביה כמו עניבת חנק בחום חונק ויונק, יותר מאשר לכוס?" אין מלים, אין.

    ועדיין, בעקבות קול קורא לגברים לחזור ולכתוב כאן, ובמיוחד לשוביניסטים שבהם (אני זוכרת במעומעם שאכן הצעתי משהו כזה בתגובה לאחד המאמרים, לא זוכרת איזה), הנה מתמלאת תפילתי בשנית. והפעם, אפילו אני קראתי מעט מן הטקסט, עוד בטרם הגבתי עליו. וכשציפיות מתממשות, אין לסרס את מי שדואג למימושן. במלים אחרות, תנו לגברים פתחון פה, אל תסרסו אותם, כי אחרת זה יחזור אליכן בהפוכה.

    למה הדבר דומה? לילד שחוזר מהגן עם ציור מקושקש, וכולם אומרים לו איזה יופי, איזו קומפוזיציה! ככה זה פה. תנו לגברים לקשקש, כשהם יגדלו, הם תמיד יכולים להתפרנס מזה.

  19. מימי

    רואים לפי איך שהוא כותב כוס זין וכל הסלנגים למינהם
    שהוא לא קיבל זיון כבר הרבה זמן….וגם אין פלא…

    • מיקי יובב

      דודי אמר לי שלא כדאי אפילו להתייחס להודעות כאלו אבל כדי לשים לב לשמועות, איני מורעב מינית.

      וחוץ מזה, עצוב לראות את חוסר החמלה וגסות הרוח של חלק גדול מאוכלוסיית הבננות המעדיפות להתקיף אותי באופן אישי (אף על פי שאני רק מפרסמו של היומן), לזלזל בכאבו של השוביניסט ובתחושתיו ולפטור אותו כמטורף ועילג – ונו, נניח שהוא עילג?! אבל הרי אני מיקי יובב ואני מקווה שהקדמותי אינן חוטאות לשפה העברית.
      אכן, יש הרבה מין הפוסט-פמיניזם הנכנע לגבריות בתגובותיכן בננות יקרות. אתן מתייחסות אלי בדכאנות כפי שאני לא חלמתי מעולם להתייחס לנשים. בדכאנות שבה מתייחסים רבים מעמיתנו הגברים לנשים. כי קשה לכן להקשיב להרבה דברים ולפטור אותם כקשקושים מבולבלים?
      ומהי מילה? ומה החשיבות שלה בכלל? כתבתי כוס. אז מה. כוס כוס כוס כוס אלף פעמים. אם כבר כל העניין הזה רק מוכיח את ההתרכזות שלכן באיבר הזה וזה מה שמעציב אותי. כמה שזה לא חשוב.
      אז מה אם פחדתי מכוס? אז מה אם כעסתי על הנשים? אסור?
      וכי ניסיתי אני להציג את השוביניסט או את עצמי כצודקים? לא! רק הצגתי את לבטינו בפניכן.
      השוביניסט כמו שציינתי יורה על עצמו. איך אתן מעזות בכלל להפגע מהדברים שלו. אתן לא מבינות שהוא פגוע פי כמה מכל מה שהוא מסוגל לפגוע. וכי ממטורף אין מה ללמוד?
      חלק מכן חושבות שאנו זקוקים לטיפול, מדוע לא. אנא עזרו לי. אבל הטוב ביותר שאתן מציעות הוא 'בעיטה בתחת' כפי שמציעה אחת מקוראות החלק הראשון.

      לא, האכזבה בלבי לא תרפא. כשמחשכי ליבי החשופים הושמו ללעג ולקלס בפני אוכלוסיית בננות חסרת רחמים שהעדיפה להעלב ללא להקשיב ולתקוף ללא להפנים.

      הפעם 'ברצינות' כאמירת הילדים המשחקים בערימת הילדים,
      מיקי יובב

      • אלמוני

        אם ליבך חשוך ושפתך עילגת, אל תצפה מאיתנו לחמלה אימהית. מה אתה רוצה, שירקו עלינו ונגיד שזה גשם? זו ציפיה גברית קלאסית, שאתה תוכל להיות גס ועילג, ואנחנו במקום להיגעל ולסלק אותך, ננסה "להבין לליבך". ואם לא נבין לליבך- אז תתחיל לינזוף בנו?? הגזמת לגמרי.
        אשה לא יכולה להיות גם כוס מפחיד וגם אמא סלחנית באותו זמן בדיוק.

      • הגזמתם. הגזמתם. הגזמתם. וגם הגזמתן. אדבר בעיקר אל הנשים שכן בדיון הזה עיקר הדגשת הסאה באה מכיוונים נשיים.

        אתן מקטרות על עילגות? אני מגחכת. קראו שוב את חלק מהתגובות כאן ודעו עילגות מהי. וחשבו שוב, לעומק על כל הקיטורים שעולים פה בנוגע לחופש הדיבור ובנוגע לאגרסיות גבריות שמשפריצות לנשים בוץ בפרצוף.

        אם יש לכן משהו ענייני לומר, קדימה. קראו את אסתי, קראו את מי יודע מה.

        רוצות לדבר על הפחד מפני הזין? קדימה. כתבו בגילוי לב ולא תוך התקפה אישית על המחבר או על מיקי יובב, למען נשכיל כולנו. לא נתקדם לשום מקום רציני אם נחליף את שנאת הפות בשנאת הפין. לא השגנו כלום אם במקום לומר שווגינות מכוערות נאמר שפינים הם מכוערים. בוודאי שלא אם זה ייעשה בסגנון המכוער שמופיע כאן בהרבה מקרים.

        אין שום הצדקה לבירורים החוזרים ונשנים על זהות המחבר. אין הצדקה לעלבונות האישיים. זו יצירה ספרותית, נקודה. אפשר לאהוב או לא לאהוב, אבל רוב מה שנאמר כאן הוא פשוט מסריח (וסלחו לי על הבוטות). ואגב, כל אדם מסוגל להיות יותר מדבר אחד בעת ובעונה אחת, גם נשים וגם גברים.

        ולמיקי: כמו שאמרתי את דעתי בנושא ההתקפות על אסתי או עלי, אומר גם בנוגע אליך. נאמרו כאן דברי טעם, אשמח אם תצטרף לדיונים הללו ולא לאחרים. אגב, רשמתי לך למעלה מן מגילה, אני מקווה שלא נפגעת, הצעות הטיפול הן משל, ואמרתי שם: הכוונה היא לדרש ולא לפשט. אני מצטערת אם נפגעת ומקווה שהכל ברור עכשיו.

        • אני לא ממש מסכימה איתך הפעם. טקסט כזה הוא טריגר, וחלק מן התגובות כאן, שענו לו בשפתו, נראות לי דווקא ענייניות, למרות שהן לא היו נראות לי כאלו בדיון אחר. אם מתן ביטוי לפחדים קמאיים של גברים מנשים מעורר מתן ביטוי מקביל לפחדים קמאיים של נשים מגברים, זו כנראה השתלשלות טבעית של הדיון. אולי רק אחרי שייחשפו כל הפחדים הסמויים כולם אפשר יהיה להיווכח באיוולתם.

          • התקפה אישית על המחבר איננה מוצדקת בכל מקרה. היא מה שנקרא "חוקי, אבל מסריח".

            אין לי בעיה עם דברים קשים שנאמרים, ולא עם ויכוח סוער. אבל יש דרך סבירה לאוורר גם את הכעסים הכי קשים, מבלי לגרום לעוד כעסים ולהכאיב.

        • מיקי יובב

          joe, לא נפגעתי. שליחה לטיפול היא אחד העלבונות הרכים יותר שספגתי כאן בשבועות האחרונים. חס וחלילה. פשוט שהעמדת מולי מכשלות קשות יותר (היית היחידה להציב מכשלות כלשהן למען האמת). הלוגיקה שלך מוצקה ואני כפוסט מודרניסט מנוון איני רגיל בהתמודדות לוגית. למען האמת היא מעט משעממת אותי, בתור מי שאינו חותר לאמת.

          אני מעריך מאוד אותך ואת התנהלותך אבל למעלה מכוחותי להעניק לך תשובה רצינית או אפילו קונטרה רצינית מהסוג שאת צריכה בוודאי. אני מצטער על כך מקרב לב.

          השוביניסט כפי שציינתי מבולבל בפני עצמו. גם אני מבולבל בנוגע למין. מר רע עמית פרסם בעבר באתרכם, כמדומני, את מאמרו המצויין על ספרו המעולה של ויל סלף – 'מין ובלבול'. אכן אני סובל ממין ומבלבול מבולבלים יחדיו. וגם השוביניסט. השוביניסט לא נועד לתת תשובות אלא להציג שאלות. הייתי שמח אם אנשים היו מציבים כל מיני תשובות ומתדיינים, כפי שחלק גם עושים. מעציב אותי כשאנשים קוראים לי למות (טוב נו,) או סתם מקללים ומבקרים בלי לחקור ולדרוש. אבל אלו הם החיים, כמובן, לא השליתי את עצמי. הליברליות היא לרוב אצטלה לחשכה הגדולה ביותר.

          ולענייני האינדוקציה – דדוקציה.
          אומנם כאדם אני רואה מול עיני נשים שונות, חלקן בזויות, חלקן משמימות, חלקן סתמיות וחלקן נפלאות (ובערך בצורה שווה גברים). אני רואה כאן אותך ומחבב אותך מאוד, ואני שוכח שאת אישה, או אולי זה לא רלבנטי אפילו כשאני רואה את שורות הטקסט שלך.
          אבל מעבר לנשים שאני מכיר, שלכל אחת מהן יש קשר מוגבל בלבד לאידאות האפלטוניות הללו, ישנן אכן האידאות. ולצורך האומנות אני פועל במסגרת האידאות ולא מתעניין בקיום הפרטני, באשר הוא חסר רלבנטיות מבחינתי. והניתוח הסמלי הוא המשמעותי לגבי.

          מצטער, זה כל מה שיש לי לתת לך. אני מקווה שלא תנטשני בפרקים הבאים כשהצרות באמת ינחתו על ראשי.

          היבבן

      • נעמי

        מסכימה איתך
        וזהו
        רק רציתי להוסיף משהו שאני לא מבינה
        איך אפשר להפגע בכלל ממישהו שמנסה להסתכל על עצמו ביושר?

      • מימי

        משום מה אתה רוצה עזרה ממנו בנות המין היפה
        אבל זה לא תפקידנו לעזור זה תפקיד הפסיכולוג…..(רמז…)
        ובדרך כלל מה שכותבים זה משקף את מה שהכותב חושב….(עוד רמז…)
        ומי אמר שנעלבנו? זה בסך הכל כתיבה של מישהו שנשאר בשנות הרפפו….
        ותחשבו על זה….

  20. מגיב בקיר

    חברים יקרים, מן הראוי שתקדישו רגע (הרבה יותר מרגע, אבל בל נדקדק) לקריאת ספרו של הנרי מילר. רגעי מחשבה ארוכים אל מול חור הכוס המגולח והשפעתו על הגברים. וזה כבר די עתיק.

  21. מש-תמ-צ-מת

    כתב פלסתר כותבים בת"ו. זה לא פלסטר ששמים על הפצע אלא פשקוויל, אם יש פה איזה זקן ציוני שיודע למה אני מתכוונת.
    דבר שני, הוויכוח אם היומן ראוי לפרסום או לא הוא בעצמו רק חצי לגיטימי. שווה לקרוא את העמדה הגברית לפעמים ולהתווכח עליה. אבל מה, אם כבר מביאים גבר, שיביאו כמה. דעות מנוגדות, משהו שירענן אותנו, בתוך הראייה הנשית שלנו, ויגרום לנו להבין טוב יותר איך הראש שלהם עובד. מה, אין גברים? בטח נשארו עוד כמה חוץ מבועז כהן וג'ו המבתק. אין איזה טווח באמצע?

  22. זינזאנה

    למיקי או מיני,מי שלא תהיו…
    הפחד שלך ממקדשינו הערוותי הוא כאין וכאפס לעומת הפחד שלנו מאלילכם הבלתי נלאה…
    כל פעם שאני מביטה בו מחדש,אני חוטפת טראומה. ורק שתדע,שעצם המחשבה שהדבר
    המפחיד וחסר הארטיסטיות הזה מבקר בפיות של נשים מבעיתה… שלא תבין אותי לא נכון, הוא מאוד נעים למגע,חמים וקשיח…אבל להביט בו מקרוב-עד כאן!

    • נסטסיה פיליפובנה

      צר לי שזוהי תפיסתך, כי ללא ספק בגלל הפחד הזה שמשתק אותך, הפחד מאיבר שהוא כל כך נפלא וידידותי למשתמשת (ברור שיש יוצאים מן הכלל…), את מפספסת שעשועים ותענוגות.
      בעיני שווה לך לנסות להתגבר על המחסומים. זה כיף בפה, ומרתק להסתכל.
      הזין בעצמו אינו מפחיד והוא דווקא יצירתי למדי.
      בהצלחה!

  23. המדייקת

    לדעתי יש לך בעיה חמורה, אוצר מילים מצומצם ודימיון צר כאוזן צרצר!
    בכלל מי קבע שצריך כאן בנים? תנו קצת שקט, חייבים להיות בכל מקום? ואם כבר מוכרחים אז שיהיה להם משהו מעניין לומר, שנחכים!

    • לילית-נסיכת האופל

      היי רגע, אני חושבת שאם תקראו בעיון אולי תשימו לב לעובדה שהכותב הוא לא באמת עילג, אלא יוצר מן דמות שהניואנסים הלשוניים שלה הם מעט אלטרנטיביים. קחו למשל את הקטע של ההליכה ברחוב. בהתחלה הנאשם (סליחה, הכותב) טוען שהוא לא מרבה לצאת לרחוב בגלל חרדתו מפגיעת קרני גמא אך מאוחר יותר בתוך הטקסט הוא כל הזמן הולך ברחוב. אפילו באמצע שהוא דוחף אצבעות לתוך הכוס במקלחת- הוא הולך ברחוב. הנה לתזכורת: "פעם הלכתי ברחוב והכנסתי במקלחת אצבע…" וגו' או: "הקולות המשיכו לדבר ולצייץ לי על האצבע. כמובן שפחדתי. התחלתי מייד ללכת ברחוב…" אני חושבת שזה די מדהים מין אנדר דוג סמאנטי לדעתי זאת אומנות. גם ג'יי.די. סלינג'ר נחשב עילג בזמנו והיום מלמדים אותו בתיכון. אז במטוטא ממכם, נא להרחיב סינופסות לטובת חידושים

  24. רויטל

    תראו, במאמר הראשון גם אני התעצבנתי.
    מה לעזאזל הוא רצה?
    עכשיו, אחרי שקראתי פעמיים את המאמר, רק צחוקים יצאו לי מהגרון.

    זו פארודיה על כל החשיבה הגברית. המבצר המתוק שלנו, הנסתר והבלתי פתור עומד כאן על הפרק. והנה, גבר מגיע עם שלל קלישאות שוביניסטיות, ואמירה חצופה, אומר הרבה פעמים כוס, וכולם מתחילים להשתולל ולגנות.

    אבל, עדיין אתם חייבים להודות שהקטע עם הקולות המצוייצים הוא ענק, אותי הוא הפיל מצחוק. יש שם הרבה בדיחות עצמיות(שוביניסט במחתרת שמשחק בינגו), ובתכל'ס אני רואה את המאמר הזה בהקשר שונה לגמרי. לפעמים, סיגר הוא רק סיגר בלה בלה בלה. לפעמים, אין צורך בלחפש יותר מידי משמעויות במילה הכתובה, לפעמים, להגיד כוס אומרים, כי אין זה מה שיש. גם אני אומרת כוס, אני לא אומרת פות, או טוטה או וואט אבר.
    אני דווקא היה מעניין אותי לדעת, אילו פיוזים קפצו לכם דווקא במאמר הזה. לגבי הראשון, הבנתי, גם אני קפצו לי כמה, אבל כאן, זה קצת יותר ממובן, לא?

  25. myodea-ma

    אני חושבת שמיליוני שנות דיכוי – לא יודעת כמה זמן העולם קיים, נניח חמשת אלפים ומשהו, אם להיות יהודים לרגע – קצת פגעו בהומור העצמי של חצי מהעולם. החצי הנשי.

    כי עדיין לא הגענו לעידן הפוסט-פוסט-פוסט פמיניסטי, שבו אפשר להתחזות לשוביניסטים ולהצחיק עד דמעות את הקהל הנשי. כי זה עדיין לא הכי מצחיק, לפחות בעיני חלק מסוים מחצי העולם. לא מצחיק, ואפילו מעציב.

    בעולם אידיאלי אולי הייתי מצליחה ליהנות הרבה יותר מהטקסט – למרות החינניות שבו, שבכל זאת הצלחתי לזהות. בעולם שבו הגברים נמצאים בכל עמדות הכוח די קשה לפתח הומור בריא. תודה וסליחה.

  26. אורח לרגע

    יש רק הסבר אפשרי אחד למה שהולך פה. עוד שניה יגאל שילון יקפוץ מהארון עם יצפאן והסיגר, וכל החבר'ה כאן יתגלגלו מצחוק כשהפרצוף המבועת שלי יוקרן בקלוז-אפ על המרקע.
    חה-חה-חה הוא באמת האמין שהמאמר (?? ) הירוד הזה עורר כל כך הרבה תגובות רציניות. Yeh, sure.

    אז תדעו לכן שעליתי על המזימה, ותסלקו את צוות הצלמים מחדר העבודה שלי.

    • myodea-ma

      אורח לרגע יקר. אתה שולל רצינות? תמיד צריך להיות משעשעים-ציניים-סאטיריים-עם-הרבה-מצב-רוח-טוב-היי? אתה לא יכול להכיל את הרצינות שלנו? תבדוק אם אתה מרגיש מזה מאוים, ולמה. וזכותך להתגלגל מצחוק, גם ברגע זה ממש.

      • אורח לרגע

        לא, לא, לאאאאאאאא שולל רצינות. למעשה אני אדם די רציני.

        אבל כשאני נתקל באוסף תגובות רציניות שמנתחות בכובד ראש את השיר "יונתן הקטן" אני מופתע. לא מאוים, מופתע.

        • myodea-ma

          השיר "יונתן הקטן" הוא רק טריגר לנתח את מצב הגנים הציבוריים ועד כמה המתקנים בהם בטיחותיים ("רץ בבוקר אל הגן"), את תופעת ההתעללות בבעלי חיים ("הוא טיפס על העץ אפרוחים חיפש"), מגמות באופנה, ע"ע טרנדים ("אוי ואבוי לו לשובב, חור גדול במכנסיו") וכדומה.

          ובמלים אחרות, אנשים מנתחים את עצמם בעיקר, והמאמר הראשוני – לא משנה אם הוא טוב או רע, אינפנטילי או מעמיק – הוא לעתים קרובות רק תירוץ. ככה נדמה לי.

          • אורח לרגע

            מין משחק של אסוציאציות חופשיות, מישהו צועק "כוס" והקהל מגיב. זה לא שאני נגד, זה רק שאני מתפלא כמה קל ללחוץ על הטריגר.

            אני חושב שהשיא של מספר התגובות למאמר יושג אם יתנו לפנחס משורר הטורטיות הבודדות ליצור את הטריגר ע"י פרסום מאמר משלו.

            • אורח לרגע יקר מאד, נסה לקרוא את דבריו של בועז כהן. מה דעתך?

              מפני שאם אכן פחדים קמאיים מן הסוג הזה הם הגורמים להתנהגויות גבריות מסוג מסויים, שגורם לנשים סבל רב מאד, נראה לי שהם שווים התמודדות ולא גיחוך.

              • אורח לרגע

                כן, אסתי, כל מה שקורה בין בני אדם בכלל, ובין נשים וגברים בפרט, שווה דיון.

                אני רק מסרב לנהל אותו במסגרת של תגובות למה שנתפס בעיני כלא שוה תגובה. מבטיח לך שיהיו אכסניות יותר נעימות (עבורי) לקיים דיון כזה.

    • לילית-נסיכת האופל

      במקרה נתקלתי הרגע ביגאל שילון כשהוא מסתתר מאחורי שיח רחב בגינת שיינקין תוך שהוא ממתין לבחון תגובותיהם של עוברי אורח תמימים למראה אשה מוזנחת ששוכבת כמתה על המידרכה בעודה מכה את בעלה ללא רחם עם אלת בייסבול. התגובות ברחוב היו: אדישות, אדישות, אדישות.

  27. ההיא שהלכה

    תמות!

  28. נעמי

    אני לא מבינה למה כולן מתעצבנות עליו
    הוא מאוד מצחיק
    ואוהב נשים
    ויש לו הערכת כוס
    שזה דבר מצויין
    לא הרבה מקשיבים ככה לקולות שלנו
    חיוך

  29. לא סתם אנונימוס

    מאמר אחד משעמם. עשרים ושלושה כוס. (נכון?) א-אחד אלוהינו. והצעה אחת משובחת ל- *POOT.*

  30. שונאת שכנים

    ואז נכנסתי לאתר עדשה סי או אי אל ונוכחתי לדעת שהאקסהביציוניסטים שבינינו, רובם לא כולם, שלא תבוא קול זעקה, הם בעלי כרסים, איברים מדולדלים, כוסים מרובבים, עייפים למראה, אפרפרים, קמוטים, מיוזעים, מרוחים בשפיך דליל שמדגיש את המראה הלא מלבב, פיטמות אליפטיות, צהבהבות, מה גם שהן מגיעות משני צידי בתי השחי.
    בקיצור, גועל גועל גועל.
    כן, גם כוס יכול להיות מגעיל למרות שאנחנו, ואל תשכחו את זה לעולם, יפות אמיצות ובכלל המין החזק בהתגלמותו.

  31. זין הוא חסר גבולות?להיפך -כוס הוא חסר גבולות
    הקטע של לדבר על הוואגינה/כוס הוא מאד- אין -עכשיו,
    אז החלטת שיופי יש לך על מה לכתוב
    אז באמת יופי אבל זה מה שיש לך לספר על כוס ?
    אז תשמע ,
    כוס מתחיל לעשות צפצופים כאשר הגבר מתייחס לזיין שלו כאל פומפה
    ולכוס כאל חור שחור אם כך מכאן נובעת בעיית הצפצופים שלך
    אז אולי במקום להסתובב ברחובות ולחפש
    תמשיך לאונן וכשתבין את ההבדל בין לאונן ובין להזדיין /לעשות אהבה-תפסיק לשמוע צפצופים
    אתה הבנת את זה?

  32. אלמוני

    ראיתי סרט לא מזמן על שבט באפריקה בו הגברים חופרים חור באדמה ומזיינים את אמא אדמה. הטקס, עם כל הפרימיטיביות שבו, היה מאד חזק וביטא הרבה מהדברים שנאמרו בכתבה בכל מה שקשור לגברים-נשים-טבע. הסרט הוקרן בערוץ 8, שווה צפייה!

    • לילית-נסיכת האופל

      גם אצל היהודים יש קטע דומה אך מעט שונה. בספר 'דברים' פרשת 'כי תצא' שולח אלוהים את מי שהיה לו חלום רטוב בלילה, לתקופת גלות של 24 שעות מחוץ למחנה. אותו מכתים סדינים מצווה לחפור באדמה בורות ולקבור בהם כל הפרשה שיוצאת מגופו. לדעתי הכוונה היא להפרשות מיניות, אני מקווה שאני לא גורמת לרש"י לבצע פליק פלאק בתוך קברו.

      • אלמוני

        באפריקה שפיכת הזרע היא מצווה/טקס. האדם, אדמה והזרע מתאחדים כדי שזאת תביא את פרייה לאדם. ביהדות, לעומת זאת, כל מה שקשור בסקס נחשב לחטא איום ונורא.

    • נעמי

      ראיתי את זה
      תוכנית מדהימה
      נדמה לי שבסרט ההיסטוריה המטורפת של העולם גם יש
      סצנה כזאת בהתחלה

      • אלמוני

        הסרטים הדוקומנטריים על השבטים באפריקה מרתקים. הטקסים, האומנות והאמנות, האמונה ברוחו של המת וכל יתר הטקסים משאירים אותי נרגש כל פעם מחדש. כבר שנים שאני מתכנן לסוע למערב אפריקה ואפריקה עצמה. יום אחד, אני מקווה, הדבר יתממש.

  33. ג'ינג'ית בדימוס

    נשבעת שניסיתי לקרוא פעמיים, להבין את המסר, לקלוט את ההומור החבוי, ואף להתייעץ עם מביני דבר.
    אך לשווא. נחלתי מפלה .
    האם אני צריכה לבדוק מה לא בדר בי? או שמא לשאת חיצי גורל אכזר..אבני מרגמותיו…

    • רציתי לשתף אותך בדעתי על אי שפיותך שאני מקווה שאכן היא רק זמנית!!!
      אני אישית לא אוהבת כוס ולא צלחת מרעישים מריחים או שלא,אישית אני אוהבת ז…י…ן…
      אבל אני צימחונית אז צא לעוד טיול ברחוב ותחשוב טוב טוב על סיפור על זין ….בהצלחה!

  34. ג'ינג'ית בדימוס

    התכוונתי- מה לא בסדר…אז יצאתי עילגת…גם ג'ינג'יות טועות.(נדיר, אבל טועות)

  35. שמיים-בת

    האמת, מלבד העובדה שהמאמר קצת סתום (ע"י אצבעות על פי רוב), את עניין הבהלה מ"זהב",הצלחתי להבין, עד היום אני נבהלת כששאני מעיזה להסתכל על אותו איבר שנמצא בין רגליי, ועם כל הכבוד לכל אותן נשמות טהורות, וכל אותן הוגות קורסים מזורזים לאהבת הפות, הו אבאמת דבר לא יפה, ואזדהה עם אותה כותבת שטוענת שיש מגוון רב של סוגים וצבעים (ואני מניחה שגם טעמים), אכן הוא לא מזהיר בצורתו, וכנ"ל איבר המין הגברי, אגב… למה לעזעזל אנחנו לא קמות יד אחת להכריח לאלתר את כל הזכרים, להתגלח למטה, מה רק אצלהם השיער הוא חינני?? ?, הוא נתקע לנו בשיניים בדיוק כמו לכם, והוא מזיע ומסריח באותה מידה, תגלחו ומיד!!!!!
    לאותה בחורה נחמדה שהעוזרת שלה ראתה את תפארתה בהיותה ילדה והחליטה שאם ל"מבוגרות יותר היה כזה, הן היו הולכות עירומות", זה אומר דרשיני
    אכן ילדות יכולות להסתובב ערימות ומבוגרות לא, בגלל ש….
    בגלל ש…..
    לא מצאתי סיבה טובה למה לא בעצם??
    אולי כדי שחלילה כותב המאמר לא יסגר בביתו ויחשוש להשוטט ברחובות הלחים?
    חשבתי אולי לשים בפות סכין גילוח ואז נראה אם יעיז לדחוף לשם אצבע!!!!!!!!!
    יחי הדגדגן

    • שיער לא מפריע לא אצלינו ולא אצלם, איברי המין הם דבר די מכוער גם אצלינו וגם אצלם, מכוער אך מענג, נעים ולפעמים גם טעים.

  36. אין לי מה להגיד בנושא. כולכם מטורפים.

  37. שובה של קרנינה

    אני בטח אחת האחרונות מגלי האתר, ובאמת קשה לקרוא לי מנוסה בסקס ויחסים, ובטח שבכתיבה עליהם…אבל הייתי חייבת להגיב…מה אני אמורה להבין מהסיפור שלך??
    זה מה שמפחיד אותך?? למרות הבדלים ביאולוגים לא משמעותיים, יש כנראה הבדלים ענקיים בנטיבי חשיבה בינינו (לא אוכל להכריז על גלובליות, אבל ביני לבינך בטוח יש:-)!!!
    זה מה שמפחיד אותך?? אז יש שם כמה פיתולים שאין לך, ואולי עוד איזה חריץ שלא מוכר לך מילדות, אבל באמת שזה לא איבר הכי מרשים ומפחיד בגדולתו (גם תרתי משמע) שלנו… אתה יודע, אנחנו לא חושבות דרכו, ולרוב הוא כפוף לזה העליון, המכוסה בשיער ארוך יותר, מתחפש לעוד אחד שסתם מייפה, אבל שם ידידי, רק שם מסתתרים הסודות האפלים, רק שם הפיתולים המרשימים, ורק דרכו נוכל להפחיד באמת…
    ולא, ידידי, אתה בכלל לא שוביניסט, הלוואי ושוביניסטים היו תמימים כמוך… אבל לא, הם לא מפחדים מאחד העלי הכותרת, הם יודעים כי יש לפחד רק מהשורשים…לא את הכוס שלנו (סליחה על המילה, אני לא נוהגת להשתמש בה…) הם רוצים להחביא ולהכניע, אלא את החומר הפעיל יותר, הארוז במה שלרוב נבחן רק חיצונית (ואגב, הקולות שנוכל להוציא משם, בטח יצליחו להפחיד יותר, אם זאת תהיה הכוונה:-)…השוביניסטים הם אלא הרוצים שנשתוק ונתכופף בכניעה, לא אלא הרוצים שנתכופף לצורכי העינוג ההדדי…
    ובאמת לא הגיע זמן שתיתנו קצת כבוד למה שמגיע לו, ואת הכוס החמוד שלנו (ולא מפחיד כלל) תשאירו להנאות (וגם כמה צרכים ביולוגיים, מהם לרוב מעדיפים לשכוח)…
    וכשאני אתגבר על פחדי ממה שמצוי בראש מינכם, אני מקווה שפחדיך יהיו מאחוריך כבר…
    עם הבנה ועידוד, קרנינה…

  38. איה פדרמן

    מה אני יכולה להגיד.אותי זה הצחיק. משום מה קשה לי להאמין שאתה שוביניסט אבל זה בגלל שיש לי קושי מסויים לקבל דברים כפשוטם. אני רגילה לסגנון כתיבה של הפוך על הפוך.
    תמשיך ככה.

  39. לכותב ולמערכת

    סוף סוף צחקתי וצחקתי

    תודה

    ולכל הכבדים והרציניים שלא הבינו – לא מצא חן בעיניכם – אל תטרחו להגיב – היפכו דף !

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *