שוב השקר הזה?

אחד הקורסים שאני מתרגלת הוא ישומי הטכנולוגיה בתקשורת, ובין השאר בוחן הקורס את השפעות הטכנולוגיה על החברה. כבר נשפכו מילים כמו מים על האופן בו שינה או לא האינטרנט את יחסינו החברתיים. במסגרת הקורס קיבלו הסטודנטים לערוך עבודת מחקר על אחד התחומים שמפגישים תקשורת, טכנולוגיה והתנהגות חברתית. אחת הקבוצות החליטה לחקור את אתרי ההיכרויות ברשת ותקשורת בין אישית מתווכת מחשב. עד כאן טוב ויפה, אך מכיוון שמדובר בקבוצת סטודנטיות לחוצה (על ציון ולא על חתן, סובלימציה?) מצאתי את עצמי מחפשת עבורן ברשת מאמרים ומחקרים. לאחר שקראתי את אחד המאמרים שדן באפשרות שלנו להציג את עצמנו כמשהו אחר לחלוטין והבעייתיות שנוצרת כאשר מגיע הבליינדייט והמציאות טופחת על פנינו עד כדי הזדקקות לעוד שנים של טיפול פסיכולוגי, החלטתי לנסות בעצמי, הרי לא יכול להיות שיעבדו עלי עד כדי כך, נכון?
ובכן, פתחתי שני מנויים שונים בשני אתרי היכרויות: באחד מהאתרים הישראליים הפופלאריים בתחום ובארגון שטוען לאקדמאיות מושלמת (לא ביצירת ההתאמה, אלא של חבריו). מנוי אחד היה המנוי שלי, האמת כל האמת ורק האמת, כולל ששת הקילוגרמים העודפים שאני סוחבת. השני, היה פיקטיבי לחלוטין; השם הכי יפה בעיני, המקצוע האידיאלי, הגזרה, צבע העינים, צבע השיער, הגובה, ההכנסה והתחביבים שתמיד רציתי. בקיצור, הכלאה בין הגוף של ג'ניפר לופז, המוח של מארי קירי, חשבון הבנק של גליה אלבין, הפרצוף של יעל אבקסיס והזמן הפנוי של לודמילה תיכון (אחרי הפרישה של דני).
תוצאה ראשונה מובהקת ומאד מפתיעה, אני האמיתית קיבלה יותר פניות! אבל לא באתי לספר לכם על הצלחותי בקרב המין הגברי או למצוא הסברים מדעיים לתעלומה הזו אלא לתאר ולנתח את חיפוש האהבה ברשת והפער בין המצוי לרצוי.

מילוי הטופס – ההגדרות

תכונות אופי
– כמובן שתכונות שליליות אין – עקשנית, בלגנסטית, צינית, מתעצבנת מהר – את כל אלו אהובי הוירטואלי יצטרך לגלות רק כשנגלוש מן האתר למציאות. אז האם אנחנו משקרים או מי שמוכר לנו את כלי התקשורת האלטרנטיבי? המתבונן הרגיש יבחין איך ניתן למכור תכונות שליליות במסווה חיובי (להפוך חסרון ליתרון). למשל, ציניות אין באתר אבל ביקורתיות ושנינות יש! ביישנות אין, אבל פשרנות ומופנמות יש! אישיות נוירוטית אין, אבל שמרנות ופרפקציוניזם יש! שחצנות? למה לקרוא לזה כך שאפשר לקרוא לזה בטחון עצמי? בכלל, בחירת התכונות היא סשן שלם בפני עצמו, איך, אם בכלל, אפשר להסתפק בשבע תכונות? אם אני אבחר ליברליות הוא ירצה סקס בדייט הראשון, אם אני אבחר שמרנות הוא יבהל מהמחשבה שאת חדר המיטות שלי הוא יראה אחרי האירוסין, בקיצור, לא קל הסיפור. אם נחשוב רגע על מכלול התכונות לבחירה נבין שכל אחד יכול לכתוב על עצמו אמת ועדיין לא לומר דבר; יכול בהחלט להיות אנס סדרתי עם חוש הומור, חריצות ושאפתנות, יכול להיות רוצח סדרתי עם פרפקציוניזם וכריזמה. בקיצור, שוב נשאלת השאלה, האם אנחנו משקרים?

תחומי עניין
– שימו לב, מסעדות ובתי קפה הנם תחומי עניין בדיוק כמו ספורט, קריאה או פילוסופיה. ואה, כן, שכחתי, רפואה אלטרנטיבית!

המסננת ההפוכה
– כאן מתבקש מחפש האהבה להגדיר את כל מי שאינו מעוניין בפנייתו. דבר ראשון, טווח גילאים, איזו דילמה, מישהו צעיר ממני? האם יש קשר בין בגרות לגיל? מישהו שהגיע לגיל המופלג 37 ועוד לא התחתן זה בטח אומר משהו? לא? מצב משפחתי: רווק/גרוש/פרוד או אלמן, מה לבחור? אם הוא פרוד אשתו בטח תעשה לנו את המוות. בכלל כאלו שהיו נשואים פעם ונכשלו בטח יש בהם משהו דפוק לא? ומצד שני, אם הם מחפשים שוב אולי הם יותר רציניים? ומה לגבי הגובה או הדת? אולי אני מפסידה את אהובי הנצחי כאשר אני מחליטה על 174 סנטימטר במקום 173?

מה כן אנחנו רוצים
– לאחר שהחלטנו החלטות, שברור לנו כי הן קריטיות לגבי קיומנו מהיום והלאה ושאושרנו תלוי אך ורק בהן והגדרנו מה אנחנו לא רוצים, צריך להגדיר מה כן רוצים. כמובן שחלק זה להבדיל מהקודמים, אינו חובה, אבל באותיות קידוש לבנה מצוין כי פניות שמופיע בהן טקסט חופשי זוכות להרבה יותר פניות באופן בדוק! אז ברור שרובנו לא נחבל בסיכוי למצוא אהבה וננסה את כוחנו בכתיבה יצירתית. בקיצור זוכרים את רשימת המכולת בחנות התכונות לפני שתי פסקאות? אותו דבר רק במלל חופשי.

תמונה
– רגע לפני קו הסיום מתבקש הגולש להוסיף תמונה וכמובן שגם כאן מצוין כי כרטיסים בעלי תמונה זוכים ליותר פניות (זה בדוק!) ויותר פניות זה יותר כסף לבעלי האתר אז מה רציתם, שלא ימליצו? איפה בדיוק למדתם כלכלה? אתם בטוחים שסיימתם?

וזהו, גבירותי ורבותי, עכשיו אפשר לגשת למלאכת הצייד/דייג בין עשרות אלפי הכרטיסים שבאתר. חשוב לציין הבדל אחד בולט בין שני האתרים שמעורר שאלות סוציולוגיות קשות על האקדמיה. באתר ששייך, לטענתם, לאקדמאים ולסטודנטים בישראל מתבקשים הנרשמים לציין גוון עור וכן את גוון העור של אהובנו העתידי. זו דרך נהדרת לברר מוצא מבלי לקרוא לילד בשמו ומעניין שבאתר של העם הבחנה שכזו אינה קיימת כלל.

גברים פחות ביקורתיים לגבי המראה שלהם?

ועכשיו, לעסק, לחפש אהבה ובמרץ. הנה מספר הבחנות:

הרבה יותר בנים מוסיפים תמונה מאשר בנות (בטחון עצמי או שחצנות?). לפעמים הסתירה שבין התמונה לבין ההגדרה של המועמד את דירוג המראה שלו יכולה לגרום להתקפי חנק או התקפי צחוק בלתי נשלטים. זה מעלה את השאלה האם הם נראים טוב מאד בסקצית הצפרדעים או בגלל שהם לא עלו לשלב הגמר בתחרות הגבר המכוער ביותר? בכלל, נראה שגברים הרבה פחות ביקורתיים לגבי המראה שלהם. דמיינו תמונת גוף (מכף רגל ועד ראש) שהאלמנט הבולט ביותר בה הוא כרס הבירה העגלגלה והרכה של האובייקט, לצד תאור הגזרה שבחר המועמד לעצמו, ממוצע או חטוב! והאמת העצובה היא שלגבי הממוצע הוא מן הסתם צודק. במלל החופשי שמתאר את המבוקשת הם מציינים חכמה, נמרצת, עצמאית, אינטליגנציה ואז כמובן, שרצוי רזה.

הם כמובן, כותבים שהכי חשוב האישיות, אבל שכרטיסים ללא תמונה לא יענו.

אין מעשנים באתר יש רק "מעשנים לפעמים/מעשנים לסירוגין" (תלוי באתר) מה שגורם לך לתהות, מאיפה מגיעים כל האנשים שממלאים את בתי הקפה בעשן סיגריות סגלגל.

יש גם את אלו שטורחים לציין שהם לא מבינים מה הם עושים באתר או תוהים איך הם הגיעו לכאן, כאילו הם כאן בשביל לעשות לי טובה. הם בכלל לא מחפשים ואין להם בעיה למצוא, הם גלשו במקרה לאתר וישבו שמונה שעות למלא פרטים ובכלל לא התכוונו לכך.

יש את אלו שמביאים עדות של אמא על טיבם (בנות להזהר!) או שמציינים שאמא שלך, מה זה תאהב אותם (שיתחתנו איתה)

גם המקצוע משפיע על כרטיסי המועמדים, עורכי דין מציעים לבנות להתקשר לראות אם יש "קייס" או מבקשים "ראיות" (תמונה) לכך שאת אכן נראית טוב.

כל מי שאינו בעל תואר והגון מספיק לציין זאת, בוחר בתאור המקצוע את האופציה "אחר".

כל מי שעבר את גיל 35 מציין שהוא נראה צעיר לגילו (זו כנראה נובע מהפסיכוזה שלנו הבנות, שיהיה בוגר אבל שיראה כמו בר מצווה).

רוצים דוגמאות? בבקשה (איך אומר ארז טל, " לא נגענו"):

על עצמו: "רק אם את יצירתית, אינטליגנטית, שנונה, חכמה, פנים אובליות, יפה ורזה באמת, בטחון עצמי, בוגרת וילדותית, חובבת מוזיקת עולם ואלטרנטיבית. בעלת מודעות עצמית גבוהה בשילוב מעשיות ומימוש עצמי בעולם" כל מילה מיותרת.

על עצמו: "רווק מזדקן ולמוד ניסיון. קפיטליסט בעל כורחו, עם נטיות חקרניות חסרות שימוש".
ועל המבוקשת: "קוראת ספרים (לא רם אורן) (הסוגריים במקור, ל.ה.) ומתחלחלת מערוץ 2. תמימה ומפוכחת שמתרגשת מבעיות קורעות לב ונטולות פתרון. עדיפות לחברות אמנסטי על מנויות לאישה. חסרות תמונה, נוהות ביבי ומנחות ערוץ הילדים לא יענו." גם כאן, כל מילה
מיותרת.

על המבוקשת: "את הפיה הצחורה שמרחפת לה אי שם ומחכה רק לי…" אחרי השלט, קח שמאלה, פניה שלישית מימין.

על עצמו: "בעל חי סטנדרטי אבל מדגם משובך…" (טעות הכתיב במקור) ללא ספק האולטימטיבי.

בקיצור, למי ששרד עד כאן, לא קל לחפש אהבה גם לא ברשת, אז אני מכבה את המחשב, לוקחת את הסיגריות ויורדת לבית הקפה. סלט או עוגה? תנחשו לבד.