בננות בנות שמרשות לעצמן
לחן: משה וילנסקי
ביצוע: נורית גלרון
מתוך "סימפטיה", 1982
אפילו ענני הגובה לא יכלו לשתיקתה.
היא הביטה עד בלי שובע, היא הביטה וידעה
שכעת פורחות בעמק שלל חבצלות הבר,
ולמרות הכל, הכל נגמר.
אפילו ענני אוקטובר, הסגולים אל מול שקיעה,
לא עזרו לה אף לרגע, לא עזרו להרגע.
אף כי שוב פרחו בעמק שלל חבצלות הבר,
למרות הכל, הכל נגמר.
אפילו הספרים בחדר, הסגור והעצוב,
כבר ידעו – היא לא בסדר, היא הולכת לבלי שוב.
עוד פורחות הרחק בעמק שלל חבצלות הבר,
אך למרות הכל, הכל נגמר.
גשם, הקשב לנשים
לחן: נפתלי אלטר
ביצוע: יעל לוי
מתוך "יעל לוי", 1981
עד רדת הערב, גשם
הקשב לנשים בחלון
עד רדת החושך. גשם, הקשב
לנשים הצופות בוילון.
גם לנו אדמה שמחכה
למשהו מלמעלה.
גם בנו יש אימה וזעקה
למשהו פורח… וכן הלאה…
גם בתוכנו מחכה, שותקת
חלקת ארץ קטנה, חרבה.
והגשם שלנו אחר לרדת.
הגשם שלנו
טרם בא.
עד סוף השבוע, גשם
הקשב לנשים בחלון
עד קץ השבועים. גשם, הקשב
לנשים העומדות ומחכות.
גם לנו בחצר גינה קטנה
ריקה מזהר דשא.
גם אנו מצפות עד אין בינה למשהו ברוך כמו הגשם.
גם בתוכנו מחכה, שותקת…
אך הגשם שלנו יבוא
עננים כבר זעים במרחק.
הגשם שלנו קרב, קרב
בצעדי ענק.
הקשב לנשים בחלון
גשם אדיר ונוהר.
הקשב איך קוראות הן בזו אחר זו –
הוא חוזר
הוא חוזר
הוא חוזר.
שבע שנים טובות
לחן: דפנה אילת
ביצוע: חוה אלברשטיין
מתוך "חוה אלברשטיין והפלטינה", 1974
שבע שנים טובות,
שבע שנים טובות.
אם טוב בעיניך
או רע בעיניך
אז כל מה שיש לאישה בשנותייך
הן שבע שנים טובות,
שבע שנים טובות, טובות.
כשאין עוד אף קמט ושמץ איפור
את פורחת כורד בשום וסגור,
וכמו שאמר פעם מישהו,
מוטב שתתפסי לך איזה גבר
כל זמן שהתפיסה שלך בסדר.
ומוטב שאת האש ההיא
תדליקי כאן וכבר,
כי עכשיו עוד יש לך מה לשרוף
ומי יודע מה מחר.
שבע שנים טובות,
שבע שנים טובות,
הנערות מוצקות ומתוקות ודקות.
רק שבע, שבע, שבע שנים טובות.
שבע שנים טובות, טובות.
בראשונה את יכולה
להיות כזאת, אחרת
ואת האף לזקוף אל על לעננים.
בשניה, האף נמוך יותר
כן, קצת יותר נמוך, גברת.
בשלישית, אימך רומזת רמזים
קצת משונים.
שאחותך כבר אם לשניים,
אצלך הכל הולך כל כך לאט.
אם תוך שבוע או שבועיים
לא יציעו שום דבר – תציעי את.
ואז השנה הרביעית מתחילה
ואת נהיית מרובעת.
שנה חמישית, את יותר עגולה
יותר משאת בעצמך יודעת.
יש פגישות עם רופא השיניים
מדי יום לשעה שעתיים,
את חושבת שחייך
עוד יפים וזוהרים.
השנה השישית הרי רק מתחילה
ועוד יש לך כמה מחזרים.
בשנה השש וחצי – סטופ!
פיתקה מגיעה מרופא השיניים
לא, זה לא החשבון –
הוא מאוד מצטער, הוא חוזר לאישתו
הם נוסעים לשנתיים.
ובשנה השביעית האימה מתחילה
לחלחל בתוכך אט לאט.
את לא נשואה ואת כן עגולה
ואת כבר בת שלושים ואחת.
אז חיש מהר למכון היופי
לסרק להסתפר.
פה ושם למרוט, למתוח
פה, גבות, ריסים
וקצת את הסנטר.
ולפתע פתאום
את רואה את עצמך
וכמעט מתחילה לרקוד.
הביטי מה יש לך, גבירתי
יש לך, יש לך, יש לך
שבע שנים טובות.
עוד שבע שנים טובות
יש לך עוד שבע שנים טובות.
משחק אחד גדול אולי
משחק אחד קטן,
אבל משחק בכלל לא רע
ואיך שלא יהיה את כאן.
שבע שנים טובות,
שבע שנים טובות, טובות.
ועכשיו, מותק,
הייתי נותנת לך
בערך עוד שמונים שנה,
כל זמן שיש לך
שכל וברק וקצת שנינה.
כל זמן שאת עוד חיה
את עדיין בתמונה.
הייתי נותנת לך בערך
עוד שמונים שנה.
אז התפכחי והתפדרי
את הפחדים השליכי לרחובות,
יש לך שבע
וכל מה שאת צריכה
זה לספור לאט
שבע,
אפילו הרבה יותר מזה
אם יש לך כוח להיות את,
שבע…
תראי, גם מרלן דיטריך
איננה בדיוק בשחרית ימיה.
זה לא סוד,
שבע שנים טובות.
מעולה פשוט מעולה, בלדה מקסימה.
שוברת לי את הלב. מדהימה.
התגעגעתי לשירים יפים טובים ופשוטים…. תרצה אתר העלת ל חיוך על השפתיים… את מקסימה
עיר הירח, הו, עיר הירח.
היא לא באמת כתבה את השירים האלה. כתבה אותם אישה בשם עבריה שושני.
"משוררת" גרועה שזוכה ליותר מדי תשומת לב והערכה.
עצם העובדה שאין בשיריה של תרצה משהו לטעמך לא הופך אותה גרועה, זה הופך אותך למבקרת רעה.
http://groups.yahoo.com/group/tirza-atar-group