אישי

גן נעול

גן נעול, מעיין חתום (שיר השירים) אהובי מקופל על המיטה. גבו אל העולם. מתעוות מכורבל בתוך שמיכת החורף שלו. שנת הדיכאון שלו נושבת בבית כרוח רפאים. אסור להתקרב לכאב, אסור לגעת בו. אני מסדרת את הבית, רוחצת כלים, זורקת את ...

קראי עוד

געגועים למקס

תשע-וחצי בערב. דני שוב עובד מאוחר ואני חצי שוכבת על המיטה בחדר השינה שלנו, מרפק שמאל נעוץ במזרן והראש נשען על היד, ערימת דפים מולי – בכל זאת לא נעים, צריך קצת להתכונן לפני הפרזנטציה של מחר. רק סיגריה חסרה ...

קראי עוד

חשבון נפש

ראש השנה הוא תירוץ טוב לחשבון נפש, כאילו שבמציאות היומיומית המוטרפת הזו יש למישהו את המותרה להמתין לכך שנה שלמה. שמעתי פעם, אינני זוכרת היכן, שאם שואלים ילדים רכים בשנים רגע לפני שהם סופגים את העולם במלוא עוצמתו, מורכבותו ורשעותו, ...

קראי עוד

המרענן הרשמי של הקיץ

"אז תעשה ריסט למחשב," צרחתי לתוך השפופרת. "עם מי את מדברת?" אריאלה, הבוסית שלי עמדה בפתח, מבט מודאג על פניה. "הבן שלי. משגע אותי מהבוקר." "אוגוסט," פסקה קצרות, וחזרה למשרדה. ארבע שיחות ועידה מאוחר יותר, (אמא תגידי לה, אמא הוא ...

קראי עוד

מכתב ליעלי

מה עשית לנו יעלי? מה עשית? אומרים שהיה פה שמח עד שפרצת בחלוקך הלבן לחיינו האולימפיים: השחיינים טבעו בבריכה הגועשת, המתאבקים נכנעו ללא קרב והאצנים נשרו במוקדמות (המוקדמות מאוד) כעלי שלכת אדומים. אסתר רוט-שחמורוב הייתה אלילת ההמון. 8.90 של בוב ...

קראי עוד