ענבל גלעדי פגשה את המשבר הפלצפן שלה אי שם בתפר בין העשרים לשלושים, אבל גם כנות מסתבר לא הועילה איתו ולכן היא התעייפה והלכה לנוח בחסות הדכאון. סוף טוב?

אני שרועה על הסדין הישן, מסביבי בליל קולות קיץ עמום, תוחבת את אצבעות הרגליים לחול הרך ועוצמת את עיניי. אני טועמת ענב שמנמן ובוהק, מופתעת לגלות טעם של חול מלוח. ימי שישי הלומי שרב מצטרפים לי יותר מתמיד לזיכרונות חמים. ...

אולי הגיע הזמן לבחון את עצמנו מחדש ולהבין שאנחנו בעצם מצחיקות מלידה? יפעת אלמדו סבורה שהחיים שלנו הבנות הם לא יותר מפארודיה אחת מתמשכת

בעקבות העיצומים במשרדי הממשלה, מגישה לנו יסמין להב סיפור על מערכת יחסים רייכרית בין אזרחית שומרת חוק לבין הביטוח הלאומי. שוד ושבר

נכון שיום כיפור הוא יום נפלא למחשבות על אוכל? והפעם מהרהרת טלי חרותי-סובר על נטייתנו לחדור איש לצלחתו של זה, על הקשר בין גולני לכוח יוסי והחינוך הקומפוטיסטי

מתי נהייתי כל כך רכושנית, לא רוחנית ובלתי מסופקת אופיינית? אני כל כך עסוקה באיך להביא מכה, איזה פטנט מטורף להמציא, מה השוק צריך ואין, איפה אמצא ספונסר ומתי כבר יהיה לי הליקופטר

אני נועלת את אני הקטנה בתוכי ויורדת לסיבוב בשכונה, לקנות במכולת ועוד קצת. אני הקטנה, להלן "אניתי", עדיין מתעצבנת בכל פעם מחדש כשאני נועלת אותה בפנים

סיפור קצר: מוצאי שבת, תשע וחצי בערב. עוד משמרת ערב מחורבנת ואני דוהר לי על כביש מספר אחת לכיוון תל אביב בדרכי לעוד לקוח מרוצה

סיפור קצר: היא עולה לקרון. גוררת רגליים ברישול אופייני. מתיישבת מולו. רגע של חרדה משותפת, רעד, חיוך נבוך

סיפור קצר: כשהגענו למכון ראינו בחוץ הפגנה של "תנו לאנשים להתרבות". איזה פרימיטיביים. הרי ידוע שאם את לא הולכת על השבחה את הורסת את הסיכויים של הילד שלך לחיים נורמליים