הרהורים על זמן: האם את מתהלכת בחופשיות בלי תזכורת מתמדת למה שתחמיצי באם תאחרי, או שאת במרדף אחרי הזמן?

ראש השנה בפתח ורחל דסברג ברוח התחדשות. ולהלן השאלה: האם להעיף מטען עודף, או לנהל בנק נוסטלגיה?

כולם סביבכן פתאום נוסעים ורק אתן תקועות כאן? מעיין אנגל על כאב הלב שבדחיית רפלקס החופש

סיפור קצר: ומריוס הברמן, כבר חודשים שלא לקח חופש. לא יכול, לא מסוגל. כל ערב הוא מחכה לה שתבוא

אורנית בלנק, טינאייג'רית שאומצה רישמית על ידינו, החליטה לשדרג עצמה מכאן ולטוס ללונדון. ואל תלאו אותה בדיבורים על מורשת וחזון זה רק מעורר אצלה את רפלקס הסלידה

סיפור קצר: אחרי שנרדמתי חלמתי שאנחנו נפרדים. דמיינתי את אביך ממלמל שהוא מההתחלה לא חיבב אותי, דמיינתי את אימך מצקצקת בלשונה ואומרת שהיא ידעה ששום דבר טוב לא יצא ממני כבר

"מה הכנת לנו לארוחת ערב?" שאלה עינב בסקרנות גלויה. "לא משהו מיוחד. את יודעת איך זה, לא נחה עלי המוזה. הכנתי קישואים ממולאים ברוקפור, פרוסות בטטה, חזה עוף בטריאקי". "אפרופו עוף, תקשיב, מתן, אנחנו צריכים לדבר." "אפרופו לדבר, רוצה לטעום ...

מה דעתכן לצאת לרקוד? ולא במועדון הומה, אלא לרקוד באמת, ריקודים של פעם - זוגות זוגות, למקצבים מגוונים ושונים? ליאת צ'סלר לוקחת אותנו לסיבוב וואלס מסחרר

רגע לפני ששנת 2004 נוחתת אצלינו, טלי חרותי-סובר נפרדת לשלום מקודמתה. שלום ולא להתראות כבר אמרנו?

ברור לגמרי שאם אלוהים היה אישה היה סדר עולמי כמו שרק אישה יודעת לארגן. דברים הכי בסיסיים כמו חרפת רעב, מצוקת דיור ועוני היו נפטרים בהינף יד