סיפור קצר: היא האמינה שגם הוא עובר ימים ויבשות, בודד ועייף, ממש כמותה, מחפש אחריה

סיפור קצר: חברים יתקשרו ויניחו שאני עסוקה, אולי גם ישאירו הודעה מצחיקה מתחכמת על המשיבון שלי שעונה בעצמו בהודעה מצחיקה מתחכמת

סיפור קצר: אני נדלק די מהר, והעוצמה שהיא הפגינה שם בפגישה הייתה עוצמה שפשוט הציתה אותי

סוף י'ב, רגע לפני החיים האמיתיים, העולם היה פרוש לרגלייך. והיום? תמר דרסלר תוהה מה נהיה מכל ההבטחה

ככה זה הטרנד הסמי–פסיכולוגי האחרון. זה כמעט כמו להכיר בירות יפניות, או שם של בר לסביות, או מסעדה מחוץ לעיר. זה המיינסטרים של הסופיסטיכוסיות וחבריהן היאפים, או סתם לוזרים שמפחדים לא להצליח ונותנים לזה שמות יפים

בראשונה עברה הפרה. היא, הזרה, שיצאה מקיטון חנות המזכרות, הלכה במבוא מוארך וגבה תקרה קשותה. לא. תחילה יצאה מן הדלת הנמוכה של החנות, עלתה שתי מדרגות כדי להגיע אל מפלס המבוא, ובעודה רוכנת אל תיקה לתחוב לתוכו את הצרור העטוף ...

בבוקר, אתם כבר הייתם על הרגליים, מכינים קנקן קפה לכולם. במשך שעה קלה אנחנו נשארנו להתפנק במיטה, מכורבלים בפוך הנוצות, משב רוח קריר על פנינו מהחלון הפתוח ופתיתי שלג מכסים את הגינה בחוץ

כמו כיפה אדומה, בקר תמים אחד שש נטרפה על ידי איש-זאב. זה היה סמוך ליום הולדתה השישי. כמו בכל הבקרים הקודמים, היא אחזה בידו של אחיה הצעיר, חמש, ונפרדה מאמא. השמש ליטפה את שני האחים בדרכם הידועה. יום שמש חורפי. ...

הוא בלם את רכבו בפתאומיות, מסרב להאמין. ליבו החל לפעום בפראות והוא חל בסחרחורת ובכאב עז בשיפולי בטנו. "כן, זו היא, זו לבטח היא," שב ומלמל לעצמו שוב ושוב, כמי אשר מוחו מסרב לעכל את אשר הוא רואה. דקות ספורות ...

כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס. טל רבינוביץ' על בתי המשפט שבהם נעשה דין ולא צדק