מליוני אנשים עלולים לגווע ברעב בגלל הטימטום, השמרנות והאגואיסטיות של האירופאים הפלצנים. ועם ישראל מחריש

GMO, yes or no?

סליחה בבקשה, את עם המאמר על מין אנאלי ברכבת הרים, זוזי הצידה. תודה. אתה, כן אתה עם שיר ההלל לאשכים רדומים עם בוא הסתיו, חכה רגע בצד עם המאמר שלך. יופי. בננות ובננים יקרים, סילחו לי שאני מטריד את שלוות יומכם בין פיגוע לפיגוע אבל דבר חשוב עמדי אליכם. מליוני אנשים עלולים לגווע ברעב בגלל הטימטום, השמרנות והאגואיסטיות של האירופאים הפלצנים. ועם ישראל מחריש! ועכשיו הסבר. לפני חודשים מספר גזרו מנהיגי ששת המדינות הסובלות ביותר מבצורת באפריקה (לסוטו, סואזילנד, זימבואווה, מוזמביק, מלאווי וזמביה) עונש מוות ברעב על מליונים מתושביהן. הם סרבו לקבל את הסיוע האמריקאי של תירס מהונדס גנטית (Genetically Modified Organism – GMO) לעמידות למזיקים. עונש המוות ההמוני והמפתיע הפנה באחת את אור הזרקורים למאבק כלכלי-ביוטכנולוגי בן מאות מליארדי דולרים בשנה המתנהל בין ארצות הברית לאירופה. מנהיגי המדינות המוזכרות לא היססו להעמיד את בני עמם בסכנת מוות מרעב למרות שאף סכנה בריאותית לא נשקפת מאכילת תירס מהונדס. מדובר באותו התירס הנצרך בארצות הברית וקנדה כבר שש שנים על ידי כ- 300 מליון איש. אותו תירס שהאיחוד האירופאי לא מצא שום ראייה לאי בטיחותו ושאירגון הבריאות העולמי ואירגון המזון והחקלאות של האו”ם אישרו שאין זה סביר שהוא נושא בחובו סכנה לאדם. ההחלטה התקבלה כתוצאה ישירה של מלחמת הסחר בין ארצות הברית והאיחוד האירופאי על GMO. הממשלות האפריקאיות דחו את הצעת העזרה של ארצות הברית בגלל שהן מפחדות שאירופה תחרים את היצוא החקלאי שלהן אם הן תמצאנה שהוא ‘זוהם’ ב GMO. החשש הוא שחלק מהתירס יזרע במקום שיאכל ומשם יגיע לתוצרת המיוצאת לאירופה. הפחד של האפריקאים התגבר לאחר שהאירופאים סירבו לבקשת ארצות הברית להצהיר ש GMO לא מסוכן ובמקום זאת, העבירו בפרלמנט האירופאי בשלושה ביולי חוק המחייב סימון כל מוצר המכיר למעלה מ0.5% (!) של מרכיב GMO. אף אחד באירופה לא טרח להרגיע את האפריקאים ולומר להם שגם בולגריה וספרד מגדלות את אותו התירס, או שהאיחוד האירופאי מעולם לא הצהיר על GMO כמסוכן לציבור. האירופאים המדושנים לא נקפו גם לא את האצבע הקטנה כדי להציל את חייהם של האפריקאים הגוועים.

המרגיז בסיפור הוא שכל הועדות המקצועיות שבדקו את הנושא, והיו רבות כאלו, אישרו שוב ושוב ושוב ש GMO בטוח לצריכה כמו המקביל הלא מהונדס שלו, ובכל זאת האירופאים בשלהם. בשנות השמונים, ראשית ימיי ה- GMO, העלו מתנגדי ה- GMO שלל טענות בדבר סכנות בריאותיות הנובעות מאכילת מזון מהונדס, החל מסכנת הרעלה מתוצרי הגנים המהונדסים וכלה בהשפעות גנטיות של המוצר המהונדס על האוכל אותו. כל הטענות נשללו אחת לאחת במהלך עשרים השנה האחרונות בסידרה ארוכה ומפרכת של אלפיי מחקרים שבדקו את הנושא לעומקו ולרוחבו. אך הקרב על GMO לא תם גם כאשר המתנגדים הבינו שהם מפסידים את הקרב בזירת הסכנה הבריאותית. בלית ברירה הם עברו לטיעונים חדשים, אקולוגיים וערכיים. החשש העיקרי בטענה האקולוגית הוא שגן מצמח מהונדס יברח מהשדה חבוי בגרגר אבקה, זה יפרה את אוכלוסיית הבר והתכונה הנשאת בגרגר האבקה תתפשט ותפגע באיזון האקולוגי של בית הגידול. הטענה האקולוגית אינה תלושה לחלוטין מן המציאות. מספר פירסומים מדעיים הציגו תופעות שאומנם לא גרמו כל נזק, אך נושאות בחובן פוטנציאל לנזק שיש להיות ערים אליו. לדוגמה, חמניית בר שהופרתה בגרגריי אבקה מהונדסים יצרה יותר זרעים מאשר באופן טבעי. אך עדיין, המרחק בין פוטנציאל למימושו רב. מאידך, מחקרים המשווים גידולי GMO עם גידולים סטנדרטיים מציגים דווקא תרחיש הפוך, של פגיעה פחותה בסביבה, כתוצאה משימוש מופחת בעשרות אחוזים בקוטלי מזיקים. כך שניתן לומר שגם היום, לאחר עשרים שנה ולמעלה מחצי מיליארד דונם של גידולי GMO, ששיחררו לסביבתם אין ספור גרגריי אבקה מהונדסים, אף מחקר מתוך הרבים שבדקו את הנושא לא תאר השתלטות או פגיעה בבית גידול טיבעי על ידיי GMO. כאשר הלכו ואזלו הטיעונים המדעיים עברו מתנגדי ה-GMO לטיעונים ערכיים: הטיעון הראשון, והחלש מבינהם, הוא שהנדסה גנטית היא התערבות במעשה הבריאה האלוהי וכו’. קצת קשה להתווכח על קיומו של אלוהים, אבל אם מדברים על התערבות בבריאה האלוהית, מה ההבדל בין שינוי תכונה של צמח באמצעות ברירה מלאכותית לשינוי במעבדה? מה ההבדל בין הקניית עמידות למזיקים להגדלת הפרי? ואם כבר מדברים על התערבות בבריאה האלוהית למה לעצור ב GMO? למה לא להמשיך לנושאים חמים אחרים כגון אמצעי מניעה ותרופות בכלל? אך הטיעון האולטימטיבי של מתנגדי ה- GMO שעכשיו הפכו למסמניי ה- GMO, היה ונשאר “החופש לבחור”. “תנו ללקוח לבחור בין מוצר GMO לאחר” ביקשו המסמנים. איך יודעים שהלקוח רוצה סימון של המוצר? שואלים! ואכן, באופן צפוי למדי נמצא בסקר שערכו ‘המסמנים’ שרוב האנשים רוצים סימון של GMO כאשר מציעים להם סימון מבלי להזכיר את מחירו. אך סקר כזה הוא סקר מוטה. זה כמו לשאול, “האם אתה תומך בהורדת מיסים?” מבלי להזכיר שיחד עם הורדת מיסים תבוא גם פגיעה בשרותיי ההשכלה, ביטוח לאומי, רפואה, שיטור ועוד. בסקר שכזה היה צריך לכלול גם את משמעותו הכלכלית של הסימון – פסי יצור ואריזה כפולים, שטחי תצוגה נוספים ובעיקר מחירים גבוהים יותר, כאשר ההערכות הנוכחיות מדברות על יקור של כ – 10% במחיר רבים מהמוצרים. אבל אם כבר חופש, הציעו התומכים, למה לא לתת ליצרנים את החופש לסמן? יכול להיות שחלק מהיצרנים יעדיפו לא לסמן ולשמור על מחיר נמוך? אם GMO כל כך מסוכן כמו שטוענים “המסמנים”, אנשים יקנו רק מוצרים מסומנים או שיתבעו את היצרנים על פגיעה כתוצאה מאכילת GMO. מייד נזעקו ובאו “המסמנים” להגנת האזרח הקטן מפני החברות הגדולות והעשירות וטענו שלגברת קוראסון משטרסבורג אין שום סיכוי בבית המשפט מול סוללת עורכי הדין של חברות הביוטכנולוגיה העולמיות. ולכן, מאחר שחובתן של רשויות הבקרה למנוע מראש את הנזק ולהגן על אלו שאינם יכולים להגן על עצמם עליהן לכפות את סימון ה GMO על היצרנים. טיעון יפה אבל לא לעניין. סימון חובה יקר המבוסס על סכנה פוטנציאלית צריך לשקלל את מידת הנזק ומספר האנשים שעלולים להינזק מאי סימון וכאן נשמטת הקרקע מתחת רגליהם של ‘המסמנים’, שכן כבר נמצא ש- GMO לא יותר מסוכן מהמקביל הסטנדרטי שלו.

בקיצור, השמרנות, הצביעות והבורות של האירופאים המדושנים שוב פוגעים בהרבה אנשים, הפעם עד כדי סכנת מוות. אם רק הכיס של האירופאים הנפוחים היה נפגע, ניחא, אבל האפריקאים המסכנים, מה הם אשמים? למאבק על GMO ישנן השלכות רבות נוספות, בינהן קיצוץ בתקציבי מחקר אקדמיים ופגיעה בתעשיית האגריטק (ביוטכנולוגיה חקלאית) האירופאית הצעירה שהולכת ומתכווצת בשנתיים האחרונות לעומת אחותה האמרקאית הגדלה. הדי הקרב המתרחש בין שני צידיי האוקיינוס האטלנטי צפויים להגיע בקרוב גם לארץ הקודש, שכן גם אם נכון להיום אין בישראל גידולי GMO [ת. ט. ‘הארץ’ 1/11/02] שוק המזון הישראלי חשוף לשוק האירופאי במאות מליוני דולרים בשנה. המאבק על GMO בין אירופה לארצות הברית הוא רק חלק קטן ממערכה גדולה הרבה יותר על שליטה במקורות המזון העולמיים ודרכם על השפעה פוליטית. מערכה שעולה לעולם עשרות עד מאות מליארדים של דולרים בשנה (תלוי בצורת החישוב ובמקור המידע), מחיר הסובדסידיות שהיו יכולות להחסך לאירופה ולארצות הברית אם היו מתירות סחר חופשי במזון בין העולם העשיר והעני.

רק כדי לא להשאיר אתכם במתח וכדי שנוכל לחזור ולדאוג בניחותא לחברים במילואים ולכל המשפחה, אספר לכם שחמש מתוך שש המדינות שהוזכרו למעלה הסכימו בתחילת ספטמבר לקבל את התרומה מארצות הברית, אחרי שהאמריקאים הבטיחו לעקר את התירס לפני המשלוח.

על הכותבת צחי בר

תגובות

  1. חתול אחד

    נו, מה, בטח שאני ראשון כאן (ואשאר בודד לנצח – sniff).
    כמה הערות: 6 שנים, או 16, ואפילו 60, יכולות להיות זמן קצר מדי בכל הנוגע לעמידה שלמה על ההשפעות של מוצרים מהונדסים גנטית. החששות הם אמיתיים: פיתוח עמידות אצל זנים מזיקים, או מעבר לא מבוקר של חומר גנטי ששונה. יש לזכור, כי גם התלידומיד, או האסבסט, נחשבו בשעתם לפלאים, שיפתרו את בעיות העולם (חלק, לפחות. בשביל כל השאר נועד סקס – נא ראה מאמרים אחרים באתר).
    גם הגיוס של אפריקה למאבק הסחר הוא ציני משני הכיוונים. האמריקאים אינם מנסים להיטיב דווקא עם היבשת הרעבה. אחרת, היו מתמקדים בגידולים מתאימים יותר (כמו קסבה).
    והערה אחרונה: אין כל קשר בין GMO לבין בעיית החיטוי/דישון/הדברה חקלאיות של קרקע (למעט, כמובן, דמגוגיה טהורה, אבל לה יש קשר לכל דבר שהוא).
    שא ברכה בעמלך

    • צחי בר

      היי חתול,
      כן, אפשר לומר על כל פרק זמן שהוא קצר מדיי אבל כדיי שאפשר יהייה להתייחס לטענה צריך לתמוך אותה בראיות.
      אף אחד לא טען שהמערכת לגילוי וניטור סיכונים היא מושלמת, אבל! הדוגמאות שאתה מציג דווקא עוזרות להראות כמה המערכת כן יעילה. תחשוב כמה מליוני חומרים נמצאים בשימוש וכמה מעט נמצאו מזיקים. זאת אומרת שהמערכת כמו שהיא היום יעילה בצורה מדהימה. אם היינו מפעילים את אותם הקריטריונים על מוצרים אחרים קרוב מאוד לוודאי שלא היינו נוסעים במכוניות.

      יתכן ובאמת GMO מסוכן אבל עד היום אף אחד לא הצליח להראות שהוא כזה. אתה מוזמן לנסות, אני מאמין שאם תצליח מובטח לך פירסום עולמי.

      לגבי הערה שלך שאין קשר בין רמת השימוש בקוטלי מזיקים לסוג הגידול (GMO או רגיל), אני אשמח מאוד אם תגבה אותה באיזו שהיא צורה. אם אתה רוצה לקרוא קצת יותר בנושא אתה מוזמן להציץ בשלושת הרפרנסים למטה (שתומכים בטענתי).

      : Engel KH, Frenzel T, Miller A.

      Current and future benefits from the use of GM technology in food production.
      Toxicol Lett. 2002 Feb 28;127(1-3):329-36.

      2: Halford NG, Shewry PR.

      Genetically modified crops: methodology, benefits, regulation and public concerns.
      Br Med Bull. 2000;56(1):62-73. Review.

      3: Gaugitsch H.

      Experience with environmental issues in GM crop production and the likely future scenarios.
      Toxicol Lett. 2002 Feb 28;127(1-3):351-7. Review.

  2. עוד גבר

    לא אביע עמדתי בעניין (למרות שבאופן ראשוני ולא
    מבוסס מספיק על ידע – אני נוטה להסכים עם כותב
    המאמר (ששמו הפרטי כשמי (כבר סיבה להסכים…)))
    אלא רק אומר שהעלאת הנושא חשובה ומעניינת מאד.
    שנזכה לקרא עוד ועוד מאמרים כאלה.
    בברכה, “עוד גבר”.

    • עוד גבר

      ראשית, עכשיו אני מבין, ב”שלמות” למה אתה מכנה את
      עצמך: “צב מעבדה”, מעבדה – כבר הבנתי קודם לפי
      סיומת האי-מייל שלך ועכשיו אחרי שראיתי את שמך בעברית
      הבינותי, שכנראה, “צב” הם ראשי תיבות של _צ_חי _ב_ר…
      (יש לי, מה שנקרא, “הצתה מאוחרת” :-).
      שנית, שוב מבלי להיכנס לנושא הנ”ל, אבל רק לציין שאני
      לא כל-כך מבין את האמביולנטיות שלך לגבי היחס לאירופאים:
      מחד אתה לומד שם (סביר להניח שבחרת בזה…) ומאידך
      אתה מציין לגביהם: ^”הטימטום, השמרנות והגואיסטיות של
      האירופאים הפלצנים”^ – את האגואיסטיות אני יכול לקבל (היא
      תכונה נפוצה, בין אם נרצה בכך או לא אצל עמים רבים),
      לגבי השאר… אנא נמק (אם בא לך) את ה”סתירה”…
      שלישית, נדמה לי שהמונח ה”מקובל” (בתקשורת למשל,
      לפחות מה שזכור לי ואני ממש לא מבין יותר מידי בעניין…)
      לגבי מזון כנ”ל הוא: GM food שהוא, כנראה מן הסתם,
      מקרה פרטי של GMO או שמא אני טועה?
      בברכה, “עוד גבר”.

      • Tzav maabada

        hi,
        Yes, you are right, GM food is a private case of GMO. The modified organism doesn’t have to be eatable. An example of uneatable GMO is a cotton plant with a bacterial gene encoding a protein, which is toxic to caterpillars eating the cotton.

        Living in a continent or even a certain state doesn’t mean I have to agree automatically with the local policy.

        • עוד גבר

          תשובה יפה ונעימה.
          (כמעט בניגוד צורם לחלק (מאוד מסוים) של
          תגובות שאני מקבל כאן באתר הזה…).
          בעניין הדעות והמדינה בהחלט לא חייבת
          להיות הסכמה, הכוונה היתה יותר לעניין
          ההכללה שבדבר…
          בברכה, “עוד גבר”.

          • דונה פלור

            חבל מאד מאד שאתה לא מאמץ את העצות של עצמך.
            להאשים אנשים ולתקוף אותם בתגובות נחשב לתשובה יפה ונעימה לדעתך?
            נאה דורש, עוד גבר.

            • עוד גבר

              ראשית, את צודקת שצריך לשאוף להיות
              “נאה דורש, נאה מקיים”.
              שנית, במאמר זה הבעתי, כך אני חושב,
              ביקורת עניינית (גם אם היא “נחרצת”) ולמרות
              זאת אני מניח שאפשר לשפר את הניסוח של רובנו.
              שלישית, לא זכור לי שתקפתי מישה/י
              את מוזמנת לרענן את זכרוני, אם טעות בידי
              (ואם אמנם עשיתי זאת אז זה ראוי לתיקון)
              לעומת זאת, יש לי דוגמאות, מאד לא סימפטיות,
              לטעמי, לתגובות אלי ולא רק אלי (לא במאמר זה).

              • אריאלה

                רק המרכאות ב”נחרצת” מיותרות.

              • דונה פלור

                קצר ביותר. זכורני שבמאמר “את!” שנמצא קצת למעלה מכאן תקפת אותי והאשמת אותי בהתחזות ובכתיבה תחת הניק תמר, בעוד שלא רק שזה לא נכון, אין לך גם זכות לעשות זאת.
                גם אם היתה בינכם מחלוקת, להכניס אנשים אחרים למחלוקת הזאת זה שגיאה, וכדאי לך גם לבדוק קצת יותר ולהביא הוכחות, אם אתה כבר מאשים האשמות כאלה.

                • עוד גבר

                  ראשית טענתי בזמנו שלדעתי כנראה _חלק_
                  מאותם “ניקים” הם של, כנראה, מישהו אחד/ת
                  ומותר לי לחשוב כך (היו לי סיבות מסוימות
                  לחשוב כך ואני אשמור את הסיבות לעצמי)
                  אבל זאת היתה השערה וכמובן ייתכן שטעיתי
                  (הרי טכנית אותו אדם יכול להופיע עם שמות
                  כינוי שונים, כלומר טכנית זה אפשרי ואפילו יש
                  כאן באתר דוגמאות לדבר כזה. לא רק זאת,
                  תיאורטית “מישהי” מסוימת יכולה להיות
                  בכלל מישהו ולהיפך). שנית, את טוענת שאת
                  לא שייכת לעניין ומכייון שכך אני מקבל זאת
                  ומביע בזאת את התנצלותי הכנה. בברכה, “עוד גבר”.

  3. הי צחי,

    לא הביע את דעתי המאוד לא מלומדת בענין GMO.

    אשר לצביעות –
    העולם המערבי פועל מזה שנים בציניות רבה בעולם השלישי.
    העזרה הממשית לו זקוקים באפריקה איננה ארוחות חינם, אלא העלאתם על מסלול שיאפשר להם לחיות בכבוד ולא כמקבצי נדבות.
    את שיא הציניות ניתן לראות בטיפול (או אי הטיפול) במחלת האיידס.

    וכשמחברים נתונים כמו מדינות בהן כמחצית מהאוכלוסיה נשאיי אידס + “דאגה” ממזון שעלול להזיק לבריאותם – זה כבר אפילו לא סרקאזם.
    יש לך שם מתאים?

    ובלי (וגם עם) קשר – נעים לגלות שגם מאמרים בעלי ערך מוסף עדיין מגיעים לבננות (גם אם משבדיה הרחוקה… 🙂

    בוטן,
    בדרך לסופ”ש ארוך

  4. 1.עם כל הכבוד לאתר
    הייתי מצפה לראות מאמר כזה גם באתרים קצת יותר רציניים
    2. מכיון שבתוך עמנו אנו יושבים אשמח לקרוא על פרשנות דומה למניפולציות בהיקפים דומים, עיראק ארה”ב אירופה, סיוע לא”י, וכו’.

  5. פזיתוס

    לאמריקאים, לאירופאים, לשליטי המדינות, לבעלי חברות ההובלה, לכל האליטות הכלכליות וכנראה גם לתירס עצמו יש אינטרסים ותתי אינטרסים שלא לקבל את המשלוח ואח”כ להתחרט ולקבל. והאנשים הרעבים?- אל תדאג, יש מנגנונים שישאירו אותם כנועים, מחייכים ומבסוטים. בדיוק אותם המנגנונים שעובדים עלינו כאן

  6. It just so happens I’m doing a reaserch paper on GMO’s presently, and I’ll be happy to get links to different sites with information on GMO’s. (If you know some in french, the better, save me the translation work!)

    • Tzav maabada

      hi,
      Unfortunately I’m not familiar with web sites that discuss the GMO issue. However, if you are interested in scientific material, including reviews, you will surely find it in PubMed: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi

      The article above is based mainly on the following references:
      1.
      Nature Biotechnology Vol. 20(6), 2002, Editorial p. 527 and Liabilities and economics of transgenic crops pp. 537-541.

      2.
      Nature Biotechnology Vol. 20(9), 2002, Labeling GM food – the ethical way
      forward.

      3.
      Nuffield council on Bioethics-GM crops: the ethical and social issues http://www.nuffieldbioethics.org/home/index.asp.

      4.
      Nature 418(569) :doi:10.1038/418569a. Poverty and transgenic crops.

      5.
      The Economist, Sep 19, 2002. Better dead than GM-fed

  7. לא אהבתי את האופן שבו התייחסת לאירופאים. אתה מכיר כבר את דעתי לגבי הכללות. אני לא חושב שצריכים להיות כל כך בוטים כשמדובר בנושאים שהם לא כאלה חד משמעיים. כמו אחרים שהגיבו, אני לא מספיק בקיא בנושא ולא יכול להביא דעה בעד או נגד. מה שאני כן יכול להבטיח לך שהמשווקים האמריקאים הם לא כאלה תמימים, וכמו האירופאים וכמונו הם פועלים לפי אינטרסים.
    במקום שכולם יגרמו למדינות העולם השלישי להיות תלויות במוצרים שלהם, ומתוך הנחה שהם באמת רוצים לעזור, שינסו לפתח את החקלאות והכלכלה של מדינות אלו.

  8. ג'ולין

    מזון מהונדס גנטית אינו רק עמיד יותר למזיקים. מזון מהונדס גנטית יכול להיות בעל תפוקה רבה יותר לשדה (על ידי הגדלת התפוקה של הצמח או על ידי קיצור עונתו) וכן הוא יכול לכלול חומרי מזון כויטמינים או חלבונים שקשים להשגה בארצות העולם השלישי.

    נדמה לי שבהודו נפוץ כיום זן של אורז מוצלח יותר מבעבר, מישהו יודע יותר פרטים?

    • hi,
      I guess that you mean to the ‘golden rice’ that was genetically engineered to produce pro-vitamin A (beta-carotene).

      As I wrote to Anais above, you may find plenty of scientific information about it in PubMed http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi. type the key words ‘golden rice beta-carotene’ and you will get several articles. Clicking on ‘related articles’ to the right of the title will give you many more.

      Good luck!

  9. טרילי

    שלא לומר לא מדוייקת.

    עידו אמין ב”דו”ח אמין” המצויין שלו דן לפני מספר שבועות בתופעה, והנה נימוק “מדעי” נגד השימוש (מכאן יובא ציטוט בשם אומרו):

    “…מאיפה נתחיל? אולי נתחיל בזהות האופוזיציונרים השוליים לעתיד המהונדס. “יש לזכור שהמתנגדים הם לא רק אוהדי סביבה שרופים, המפלגות ‘הירוקות’ למיניהן בארצות הברית ואירופה. בין המתנגדים גם מדענים רציניים ושקולים” – פרופ’ א.מ. מאיר, המחלקה לבוטניקה האוניברסיטה העברית בירושלים, מתוך עלון למורי הביולוגיה
    http://www.snunit.k12.il/bioteach/upload/.hov166/index.html
    ולענין. פרשה קלאסית שאינה נזכרת בכתבה כלל היא שבעקבות מעבר לגידול תירס מהונדס בארה”ב (26% מהתירס בארה”ב מהונדס, אם כי את זה לא תראו בדיאגרמות היפות של האנשים החושבים) התברר כי תירס מהונדס הוא רעיל עבור זן פרפר המונרך היפהפה. 44% מפרפרי המונרך מתים לאחר חשיפה לתירס מהונדס והנותרים בחיים סובלים אף הם מהתפתחות לקויה. מטעי התירס בארה”ב נמצאים על מסלול הנדידה השנתי של הפרפר ממקסיקו לקנדה ובשנת 2000 התברר כי האבקה המתפזרת מתירס המוות קטלנית אף היא ונדבקת לגידולים נוספים. זה התברר כבר ב-1999, ובעקבות המחקרים על פרפר המונרך אירופה ויפן עצרו את תהליך האישור של התירס המהונדס (ומדובר על תהליכים רשמיים, ולא על חיווי וולונטרי ובלתי מחייב מטעמים צרכניים כפי שמשתמע מהכתבה בהארץ). מאוחר יותר התברר כי מדובר בזן מסוים של תירס מהונדס, לא בכל הסוגים – והסוג הספציפי הוצא מן השוק. אלא שבינתיים הזן המהונדס איבק לו לכאן ולשם והגיע כבר למקסיקו כשהוא מתפשט באופן פראי , והגיע כבר למטעים “רגילים” במקסיקו. זו בדיוק הסכנה שבשימוש בהנדסה גנטית ללא בדיקות מספיקות, כפי שנעשה כיום.
    http://www.thecampaign.org/action2001.pdf

    סיבה מספקת? אני קניתי.

    • צחי בר

      היי טרילי,
      שאלתי את הכותרת מתגובתך ולא בכדי. את מעלה טענה חמורה מאוד כאשר את אומרת שהכתבה לא מדוייקת. יכול להיות שאת צודקת, אבל הצגת טענה שכזאת מחייבת אותך לציין במפורש מה לא מדוייק ולהציג את הנתון המדוייק. את לא עושה זאת ועל ידי כך את הופכת את הכתיבה שלך לדמגוגית, גם אם את משחילה מספרים עם אחוזים פה ושם כדי ליצור רושם אמין.

      בהתחלה חשבתי לענות לך באותו סגנון אבל מאחר ואני כותב כאן כאיש מקצוע ולא כמגיב חולף אני כפוף לכללי כתיבה שבעליל אינם חלים עליך.

      קראתי את הדוח של עידו אמין. הדוח לא מציג אף נתון חדש או אפילו ניתוח מקורי של נתונים קיימים, ועל כן לא ברור לי על מה ולמה מצאת לנכון לדרג את הדוח כמצויין, אבל ניחא, שיהייה.

      עידו מציין בסקירה שלו בעיקר רשימת אלמנטים ב GMO עם *פוטנציאל* לנזק. נכון, קיימות אפשרויות כאלו ויש לבחון אותן בזהירות וגם הזכרתי זאת במאמר תוך ציון מפורש שיש להיות ערים לקיומן של אפשרויות אלו. לא כתבתי שכאשר מתגלה בעייה אמיתית יש לטפל בה מכיוון שהמשפט נראה לי טריוויאלי והקורא הממוצע מבין בעצמו שכאשר מתגלת סכנה יש לטפל בה. אם המשפט הזה לא היה ברור קודם, אני מנצל הזדמנות זאת כדי לומר זאת בצורה מפורשת, ובאותה עת מודה לך על שהסבת את תשובת ליבי.

      לגבי זהות מתנגדי ה GMO כמו שציינה פזיתוס למעלה, במשחק הזה לכולם יש אינטרסים כאלו או אחרים, בעיקר כלכליים. מתנגדי ה GMO לא שונים מהבחינה הזאת.
      המאבק הכלכלי-חקלאי הוא על שוק קיים ולא על שוק חדש, המתנגדים מנסים להגן על נתח השוק בו הם אוחזים כרגע והולכים ומאבדים בקצב הולך וגובר. אם תתני הצצה קצרה ברשימת המתנגדים בסוף המסמך שאליו את מפנה בסוף התגובה *שלך* תבחיני שכל הגופים התומכים המוצגים במסמך (23 מתוך 23) הם גופים בעלי אינטרס כלכלי, בין אם חברות ליצור מזון אורגני או אגודות חקלאיות. כך שכדי שיהייה ברור לכולנו שמתנגדי ה GMO לא פועלים מתוך דאגה מרובה לסביבה, אלא בעיקר מתוך דאגה לכיס שלהם.

      לגבי מקרה הרעלת הפרפרים שאת מתארת, קשה לי להתייחס לנתונים כל כך חלקיים ומגמתיים, אני אשמח מאוד אם תצייני מראה מקום מדוייק של המאמר כדי שאוכל לקרוא אותו ואת הביקורות עליו ולהתייחס אליו בצורה ראוייה.

      עכשיו אני אסביר למה אני טוען שהנתונים שאת מציגה הם חלקיים ומגמתיים:

      חלקיים בגלל שכאשר דנים ברעלים חובה לציין לפחות את ה-
      LD 50 –Lethal Dose 50
      המונח מציין את כמות הרעל הנחוצה להרוג חצי מהאוכלוסיה הנבדקת תחת התנאים הנבדקים. הסיבה לכך היא פשוטה מאוד. הרבה מאוד חומרים הם קטלניים במינונים אפילו לא גבוהים במיוחד. גם חופן מלח שולחן הורג אם אוכלים אותו בבת אחת.

      הנתונים שלך חלקיים בגלל שאת לא מציינת אם אחוז הפרפרים המתים שאת מזכירה נמצא בניסוי מעבדה בו הפרפרים נחשפו לרעלן או בניסוי שדה שספר גופות פרפרים בשטח ואימת את מותם כתוצאה מאכילת רעלן.

      התוצאות שאת מציגה הן מגמתיות בגלל שהן לא משוות את הנזק לאוכלוסיית הפרפרים בין שתי האלטרנטיבות הקיימות. מה הנזק לאוכלוסיית הפרפרים כאשר הם עוברים מעל שדה מרוסס בכימיקלים? כיצד משפיע שדה GMO על מגוון בעלי החיים והצמחים בשטח? באחת התגובות למעלה הבאתי רפרנסים לשלושה מאמרים שדנים בהשפעות הסביביתיות של GMO והם בהחלט תומכים בעמדה שלי. את מוזמנת להציג רפרנסים למאמרים שתומכים בעמדה שלך כדי שאוכל להתייחס אליהם באופן פרטני.

      מה שמביא אותי לנקודה האחרונה בתגובתך המאזכרת התפשטות פראית של תירס אמריקאי מהונדס לערבות מקסיקו. אני מניח שאת מתכוונת למאמר
      Transgenic DNA introgressed into traditional maize landraces in Oaxaca, Mexico.
      Nature. 2001 Nov 29;414(6863):541-3.
      אני מניח כך מכיוון שזה המאמר היחיד שהציג את הטענה שלך. אם כך אז אולי שווה למען ההגינות להזכיר לקוראים שלא עוקבים אחרי הנושא מקרוב שהמגזין המאוד נחשב שפרסם אותו (קרוב לוודאי אחד משלושת המגזינים הנחשבים ביותר בעולם) הודיע חצי שנה לאחר פירסום המאמר שהוא מושך את המאמר בחזרה עקב ספקות מאוד ממשיים לגבי אמינות התוצאות. (הודעת המשיכה התפרסמה ב-
      (Nature. 2002 Apr 11;416(6881):602.

      אם את רוצה לדון בסיבות לפסילת המאמר אני אשמח לעשות כן.

      טוב, אז מסתבר שהסיבה שלך לא לאכול GMO לא מספקת ותצטרכי למצוא סיבה אחרת. דרך אגב, בארץ לא מוכרים GMO בכלל.

      • I wrongly mixed “DOCH AMIN” (report) with the article of A. M. Meir.
        my comment considers the article and not the report.
        I would greatly appreciate having a direct link to his report.

      • טרילי

        הייתי עסוקה. בדיוק יצאתי לשדה לספור גופות של פרפרים.
        זה ולסיים את התואר ראשון-שני-שלישי שלי בביולוגיה מולקולרית.

        מסתבר שלא חסרים ברשת לינקים לסכנה שכנראה נשקפת לפרפרים דלעיל, אין לי כרגע גישה – ולמעט האמת גם לא הזמן או החשק לנבור- למאמר הספציפי שבודאי בדק את הרצף של האותיות הלטיניות שביקשת שאני אציג.
        כאן למשל יש כמה לינקים שגם אם לא הייתי מקבלת בעיניים עצומות, לא הייתי מזדרזת לפסול : http://www.greenpeaceusa.org/media/mediakits/butterfliestext.htm

        אבל גם אם אתה לא מקבל את הטענות לסכנה פוטנציאלית לפרפרים עדיין יש להסתייג מאימוץ גורף של המזון המהונדס.
        אתה אומר ‘נהיה ערים לפוטנציאל הסכנה וכשתתעורר הבעייה נטפל בה’ צר לי לבשר לך שלפעמים כשמחכים עד שתתעורר הבעייה כבר מאוחר מדי לטפל בה.
        אף אחד לא חזה את הסכנות שבשימוש מופרז באנטיביוטיקה. הלכו על הגישה שלך קודם נרפא את הבעייה של כאן ועכשיו, אחר כך אם יתעוררו בעיות נטפל בהן. היום המדע מוצא עצמו מול חיידקי-על עמידים לאנטיביוטיקה ולא כל כך יודע איך לטפל בהם.
        היה נראה יופי של רעיון לרפא את האנמיה החרמשית באפריקה, אז התעסקו באופן גורף עם גנים רק כדי לגלות – מאוחר מדי – שאותו הגן שגרם לאנמיה חרמשית גם הגן מפני מלריה שהיא בעייה קצת יותר בוערת באפריקה.

        אלו דוגמאות של הדיוט, הדוקטורט שלי בהנדסת מזון עדיין לא גמור, אבל אני חושבת שאפילו מהדוגמאות לעיל אפשר לראות שכשממהרים להשתמש ולאשר באופן גורף התפתחות מדעית התוצאות עלולות להיות הרות אסון.
        אני לא שוללת התפתחות מדעית. הפוך גוטה, הפוך. אבל אולי במקרה לעיל דווקא ההתנהגות של האירופאים היא-היא ההתנהגות האחראית.

        • טרילי

          בארץ מוכרים מוצרי מזון מעובדים שמקורם בארה”ב.
          למשל קורנפלקס קלוגס.
          ממה עושים קורנפלקס? בדיוק!
          מי ערב לך שלא נעשה שימוש בתירס מהונדס בתהליך הייצור של הקורנפלקס?
          לא הייתי מזדרזת לקבוע שבארץ לא נמכר GMO בכלל.

          • צב מעבדה

            צודקת. טעיתי כשכתבתי שבארץ לא מוכרים GMO. כוונתי הייתה שלא מגדלים בארץ GMO. כמובן שיש הבדל ניכר בין שני הדברים.
            תודה על הערה.

        • צב מעבדה

          הי טרילי,
          הסגנון הבוטא והצעקות לא ישכנעו אף אחד אם מיד לאחר התגובה המתלהמת שלך באה תגובה המוכיחה את טעותך. נהפוך הוא, הסגנון שלך רק מעמיד אותך באור מגוחך (אולי בגלל זה את מגיבה באופן אנונמי?). קחי את הנקודה הזו בחשבון לקראת התגובה הבאה שלך, אולי כך נוכל לפתח כאן דיון ענייני בנושא חשוב זה.

          ועכשיו לעניינו:
          הקישור שנתת לא עובד, אבל לא הרמתי ידיים וחיפשתי ומצאתי מספר מאמרים שדנים בהשפעת תירס מהונדס על פרפר המונרך וגם מאמר ממאי 2002 שמסכם את הנושא .
          Gatehouse AM, Ferry N, Raemaekers RJ.
          The case of the monarch butterfly: a verdict is returned.
          Trends Genet. 2002 May;18(5):249-51.

          ולמענך ולמען הקוראים החושבים אבל מאוד עסוקים אנסה לסכם במספר שורות את מה שניסית להעביר בניפנופיי ידיים.
          שני מאמרים שבדקו את השפעת הרעלן המשובט בתירס על זחלי פרפר המונרך פורסמו ב 1999 ו2000 ומצאו שאבקנים מתירס מהונדס קטלניים לזחלי פרפר המונרך, עד כאן דבריך בקצרה.
          מסתבר שטענתי בדבר צורת הבדיקה הייתה רלוונטית מאוד. מקריאת שני המאמרים מסתבר שהם בדקו את השפעת הרעל על זחלי פרפר במעבדה (הוא שחששתי). המחקרים הבאים כבר יצאו אל השטח ובדקו את השפעת הרעל על הפרפרים בשדה מצאו ששדה התירס אכן מסוכן לפרפר (באופן מאוד צפוי כי לשם כך בדיוק הונדס התירס), אבל תירס הוא לא האוכל הטבעי של הפרפר הזה, כך שזה לא משנה. כמו כן הם מצאו שצמחי המזון של פרפר המונרך הגדלים עד מרחק של שלושה מטרים מהשדה עלולים להיות קטלניים לחלק מהזחלים.
          מאחר שסיכון הוא מכפלה של נזק X הסתברות לנזק, יוצא שהסכנה לאוכלוסיית פרפרי המונרך משדות התירס המהונדסים זניחה לחלוטין. יותר מכך, לפי אירגון שומרי פרפר המונרך
          http://www.MonarchWatch.com
          במהלך השנים בהן מגודל התירס המשובט גדלה אוכלוסיית פרפר המונרך ב 40%.
          עד כאן לפרפר המונרך, ללמדך שמידע יש לצרוך בעירנות ובביקורתיות.

          לגבי המחקר שגילה את הקשר בין אנמיה חרמשית למלריה. הכתיבה שלך מאוד לא ברורה, וקורא שאינו בקיא בתחום לא יבין על מה את מדברת וכיצד העניין קשור לנושא המאמר. למען הקורא החולף שזמנו אינו בידו: מסתבר שפגם גנטי הגורם לאנמיה חרמשית (מחלת דם) מונע מטפיל המלריה התוקף את כדוריות הדם לפגוע באנשים הנושאים את אותו פגם גנטי. יש לציין שרק אנשים שקיבלו את הפגם משני הוריהם יחלו באנמיה, בעוד שאדם שקיבל את הפגם רק מהורה אחד יהנה מחיסון נגד מלריה.
          מסתבר שבמקומות בהן טופלה המלריה עלתה שכיחות האנמיה החרמשית (ולא ההפך כפי שכתבת). אני מניח שזו הייתה כוונתך. אם כך גם כאן שווה להשלים את המשפט ולומר, שכאשר משקללים את תפוצת הפגם הגנטי ותפוצת המחלה מוצאים שתוחלת החיים של האוכלוסיה במקומות בהם טופלה המלריה עלתה בצורה משמעותית. אין היום מחלוקת שיש להדביר את מחלת המלריה. ולראיה טפיל המלריה הוא אחד מבעלי החיים הבודדים שהגנום שלהם רוצף במלואו (פרוייקט ענק עתיר משאבים), רק בגלל חשיבותו הפתוגנית (מלריה היא המחלה הקטלנית ביותר בעולם, שזה בהחלט פרט ששווה לאזכר אותו אם כבר דנים בנושא).

          לגבי הסכנות שבשימוש מופרז באנטיביוטיקה. כן, זו בעייה לא פשוטה, ויש מרוץ חימוש מתמיד בין המדענים לחיידקים והוא כנראה ימשך עוד הרבה זמן. המדענים מפתחים סוגי אנטיביוטיקה חדשים והחיידקים רוכשים להם עמידות עם הזמן, וחוזר חלילה.

          לא הבנתי מתגובה שלך מה את מציעה לעשות. נכון, הארת בעייה חשובה (ומוכרת הייטב), אבל לא הצעת שום דבר שיכול לעזור לפתרונה. ברור לחלוטין שאי שימוש באנטיביוטיקה, כפי שנרמז בין השורות בתגובתך, אולי היה מונע את התפתחות הבעייה, אבל הוא בוודאי לא היה מציל את חייהם של הרבה מאוד מאוד מליוני אנשים, ומי יודע, אם לא את חייך גם (ביננו, מי לא משתמש באנטיביוטיקה כאשר באמת צריך?).

          לא טענתי באף שלב שיש לקבל כל פיתוח מדעי ללא ביקורת. אני מדבר על קבלת פיתוח לאחר בדיקה באלפי מחקרים עצמאיים על ידיי הרבה מאוד גופים שונים ובלתי תלויים עם אינטרסים נפרדים ולפעמים נוגדים.

          אם זה לא מספק אותך אני שואל מה כן?

          • צב מעבדה

            נדמה לי שעשיתי סלט עם האנמיה והמלריה.
            מדבריך הבנתי שיותר אנשים מתו מאשר ניצלו בעקבות הטיפול באנמיה. האם כך?
            אשמח אם תוכלי להבהיר את הנקודה ולהוסיף פרטים.

            • ג'ולין

              שאותו הגן שגורם לכך שילדיו של אדם X עלולים להיות בעלי אנמיה חרמשית הוא גם הגן שמגן על אדם X עצמו ועל ילדיו מפני המלריה. במקומות בהם המלריה רווחת שווה לפרט להיות בעל הגן המסוכן הזה (וזאת הסיבה שהגן שרד את האבולוציה הטבעית למרות הסכנה שבו).

              אם באופן תיאורטי היו מתחילים לבצע באפריקה בדיקות הריון שמטרתן לאתר את בעלי הגן הגורם לאנמיה, ובכך מכחידים את הגן תוך מספר דורות, הרי שהאוכלוסיה היתה חשופה הרבה יותר למלריה. “תיקון” שכזה היה בוודאי שלילי, אך למיטב ידיעתי הוא מעולם לא בוצע.

              לעומת זאת ישנם שחורים רבים בארה”ב שנושאים את הגן המסוכן אף על פי שהם חיים ביבשת נקיה ממלריה. לאנשים אלה הגן הנ”ל אינו מהווה כל יתרון.

  10. אותי שכנעת, חלקית

    אני בעד גיוון בעולם החי והצומח, אני מפחד חרדה קיומית מהתערבות גנטית,
    אבל גם משוכנע שכל השיקולים האלו משניים לצורך המיידי להבטיח חיי אדם.

    • אני רוצה להבהיר משהו, הינדוס גנטי אינו אומר שמשנים את הצמח על פניו, כל מה שעושים, בהקשר לעמידות למזיקים, הוא להכניס מקטע שנקרא פלסמיד, שהוא רצף דנ”א שלקוח מחיידק שידוע שהוא עמיד גנטית למזיקים.מדבירים, ו”שותלים” את המידע הגנטי הזה בצמח החדש, ככה שהתכונה של העמידות הועברה לצמח. בטבע ישנה אפשרות להעברת אותו פלסמיד בין צמחים, אך זה נדיר ביותר, ואם כבר אתם מפחדים ממשהו,הז לא יהיה מזה, צמחים כמעט (אם בכלל) לא מסוגלים להעביר פלסמידים, רק חיידקים, ככה שלדוגמא, אם חיידק מסוכן, מקבל לדוגמא עמידות לאנטיביוטיקה, כמו לחיידקי ECOLI שיש לנו במעיים, אז הוא יהיה עמיד לאנטיביוטיקה, וזהו ידידי, תסריט האיימים הבא.. אין שום סיכוי בעולם שתגדל לכם יד או עין שלישית מתירס מהונדס לדוגמא..

  11. מאמר מעניין ומלמד, על נושא חדשני ומקורי ואף חשוב מאד.
    נ.ב.
    איך התגובה? מרוצה?
    הכל בשביל הצבים כאן, והעיקר שהמאמר הבא לא יהיה על שרית חדד (-;

  12. interested in GMO

    רציתי רק לומר, שלפני מספר שבועות עשיתי עבודה על מזון מהונדס וכמה שיתרום לעולם. בתחילה, הייתי כנגד מזון מהונדס, אך לאחר שחיפשתי מידע עליו, והגעתי לאתר זה, שיניתי את דעתי! התעניינתי מאוד בדעותייך, וגם אני חושבת שההתנגדות של האירופאים היא סתמית ובלתי מבוססת, אלא רק על פי אינטרסים אישיים שלה. תודה ש”הארת” את עיניי לטובת מזון מהונדס והשלכותיו לחיוב, זה עזר לי מאוד בעבודתי.

  13. interested in GMO

    שאלה לי אליך- האם ישנם רישומים או ממצאים על מחקרים מדעיים מאושרים (ע”י גוף כלשהו) הקושרים את המזון המהונדס להשפעות בריאותיות רעות או לעובדה כלשהי שהוא מסוכן? אשמח לקבל תשובה ואולי גם אתרים הקשורים למחקרים כאלו.

  14. interested in GMO

    שאלה לי אליך- האם ישנם רישומים או ממצאים על מחקרים מדעיים מאושרים (ע”י גוף כלשהו) על כך שלמזון מהונדס יש השפעות רעות כלשהן או על כך שהוא מסוכן, כפי שטוענים המתנגדים לו? אשמח לקבל תשובה ואולי גם אתרים כלשהם הקשורים למחקרים כאלו.

  15. interested in GMO

    שאלה לי אליך- האם ישנם רישומים או ממצאים על מחקרים מדעיים מאושרים (ע”י גוף כלשהו), הקושרים את המזון המהונדס להשפעות רעות כלשהן, או לעובדה שהוא מסוכן, כפי שטוענים המתנגדים לו? אשמח לקבל תשובה ואולי גם אתרים הקשורים למחקרים כאלו.

  16. interested in GMO

    שאלה לי אליך:
    האם ישנם רישומים או ממצאים על מחקרים מדעיים מאושרים ע”י גוף כלשהו, על כך שלמזון מהונדס יש השפעות רעות או לעובדה שהוא מסוכן כפי שהמתנגדים לו טוענים.
    אשמח לקבל תשובה ואולי גם אתרים הקשורים לעניין.

    • צב מעבדה

      היי מעוניינת,
      מצטער על האיחור בתשובה, לא הייתי בבית במשך שבוע שלם (כנס בגרמניה).
      עד כמה שאני יודע אין שום ראייה שמזון מהונדס גנטית מסוכן לבריאות יותר מהמקביל הלא מהונדס שלו.
      אם את מעוניינת בפרטים נוספים את מוזמנת לערוך סקר ספרותי ב pubmed, שהוא אתר התקצרים המקיף ביותר בנושא ביו-רפואה.
      http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi
      בהצלחה!
      צחי

  17. interested in GMO

    היי. אני מאוד מצטערת שנשלחו לי כל כך הרבה תגובות בבת אחת (במקרה ששמת לב), פשוט היתה לי בעיה באינטרנט. בכל אופן, רציתי מאוד להודות לך על עזרתך בנושא של מזון מהונדס. אני אעבור ואחפש באתר שציינת, ובכל אופן תודה מראש. רציתי לשאול עוד משהו, שמתי לב, שכל מאמר שמצאתי העוסק בעניין, נכתב לפני לפחות שנה-שנתיים, וכך גם התגובות לאותם מאמרים וכתבות. אני לא יודעת אם יש לזה חשיבות רבה במונחים של חקר ומדע, אך האם זה בכל זאת כל-כך משנה? האם הנושא של מזון מהונדס עומד על הפרק כיום- בדיון הציבורי והעולמי- כפי שעמד בזמן שאותם מאמרים נכתבו? האם השתנה משהו מאז? האם הנתונים לגביי תפיסת ותפוצת המזון המהונדס בעולם השתנה בהרבה מאז (כ- 60% מהגידולים בארה”ב כפי שנכתב ברובם)? בנוסף, בהקשר של בעיות בריאותיות הנגרמות עקב מזון מהונדס (כפי שהמתנגדים לו טוענים), חלק מהמתנגדים טוענים, שהיתה איזושהי פרשייה בנוגע למספר אנשים שאכלו קורנפלקס מחומרים המהונדסים גנטית ומתו כתוצאה מכך. בנוסף הם טוענים שנעשה מחקר בעניין שהוביל ואו קשר את המזון המהונדס בעניין. האם זה נכון? אם כן מה תגובתך בעניין, והאם יש לך הוכחות הסותרות ממצאים אלו (במקרה שאכן התקיימו או נמצאו)? לסיום- שוב תודה על העזרה, מקווה שתשיב לי על שאלותיי, שלך- “המעוניינת”.

    • צב מעבדה

      היי,
      קשה לי לענות לך כי אני לא ממש מעודכן בנושא. אבל אפשר להתייחס לשאלה שלך באופן כללי במונחים כלכליים.
      נושא מחקר וטכנולוגיה נוטים להתנהג בצורה מאוד דומה וניתן לתאר את החיים של פיתוח טכנולוגי ונושא מחקר בצורה של עקומה סיגמואידלית (בצורת S) כאשר הציר האופקי הוא זמן והציר האנכי הוא מספר פירסומים או פיתוחים טכנולוגים. בהתחלה מישהו פורץ דרך ורק מעטים מודעים לתגלית או לטכנולוגיה, בשלב השני נושא המחקר נעשה מעניין להרבה אנשים ויש הרבה מחקרים או פיתוחים טכנולוגיים על הנושא, בשלב השלישי רוב הדברים הקלים כבר נעשו ונשארו רק מעט דברים חדשים לגלות והם קשים לביצוע כך שמספר הפירסומים יורד.

      נדמה לי שפחות או יותר עברנו את שיאו של השלב השני.
      שוב, נסי לעשות איזה סקר ספרותי ב PUBMED. קחי בחשבון שזה אתר שמיועד למדענים והוא לא אתר של מדע פופולרי, כך שיכול להיות שאם זאת הפעם הראשונה לך להתעסק עם חומר מדעי בצורה הזאת תצטרכי קצת עזרה מידידים.

      בהצלחה!

  18. interested in GMO

    היי, זו שוב המעוניינת. עברתי על האתר שנתת לי, ולפי מה שהבנתי, אין באמת הוכחות מדעיות לבעיות בריאותיות שמזון מהונדס גורם. ואם כבר אלו רק “המצאות” של כל מיני אירגונים שונים המתנגדים למזון מהונדס, במטרה להפחיד את אלו הלא מנוסים בעניין, ולהסיט אותם כנגדו. חבל… בכל אופן, תודה, האתר עזר לי מאוד. בנוסף רציתי לומר, שהעבודה שעשיתי בנושא של מזון מהונדס, לא מסתיימת בזאת. בעצם מה שהיה, זה שהתחלקנו בכיתה לקבוצות שונות הנוגעות במזון מהונדס, בכדי ללמוד על כל אינטרס ודעה של קבוצה- בעד ונגד מזון מהונדס והנדסה גנטית (קבוצות כמו- רופאים, גנטיקאים- הקבוצה שלי, חקלאים וכדומה). ובעוד מספר ימים אנו נציג את העבודה שלנו ואת מחקרינו לפני כיתות אחרות בביה”ס- ונציג זאת כמאין “דיון ציבורי” או משפט בנושא של מזון מהונדס, ב”קנה מידה” כלל עולמי. אני מקווה שהקבוצה של ה”בעד” תזכה. אם כן, אז זו יהיה הרבה מאוד בזכות עזרתך, אז תודה. ולסיום, רציתי לשאול אותך, אם אפשר, מהו בדיוק תחומך בכל הנושא של מזון מהונדס: האם אתה גנטיקאי, מתמצא בעניין, או כתב המתעניין ומתמצא בהנדסה גנטית עם איזשהו עבר בנושא? אשמח לדעת תודה רבה- “המעוניינת”.

    • צב מעבדה

      היי,
      תודה על המילים החמות :o)
      לשאלתך על תחום ההתמחות שלי, אני מפתח כלים לבקרת איכות לטכנולוגיה לכימות DNA שנקראת ,real-time PCR. ה PCR עצמו תרם (ותורם) רבות למחקר הביולוגיה ובעקבות כך זכה ממציא ה PCR, קארי מאליס בפרס נובל ב 93′.

      התעניינותי ב GMO היא מסקרנות אישית בלבד ולא מתוך עיסוק מיקצועי יום יומי. אך מאחר ועומדים לרשותי קצת יותר כלים מאשר לקורא המצוי לבחינת טקסטים מדעיים בתחום (תואר ראשון בבילוגיה, שני במדעי הבריאות (חקר הסרטן), שנה במחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב, ובקרוב דוקטורט בביוטכנולוגיה) מצאתי לנכון להביע את דעתי בתחום בצורה של כתבת מדע פופולרי.

  19. interested in GMO

    היי, שמעת שהאירופאים כנראה יתירו לחקלאים בריטים לגדל תירס מהונדס?
    העתקתי לך את הכתבה:
    בקרוב(?): תירס מהונדס גנטית בבריטניה
    ועדה בריטית שדנה בנושא ובדקה מחקרים שהתפרסמו בחודשים האחרונים, מייעצת לאפשר לחקלאים בריטים לשתול תירס מהונדס גנטית. בעוד שהועדה בדקה מחקרים שפורשו בתקשורת כבעייתיים, בשל נזקים שנגרמו לסביבה במהלך ביצועם, הוועדה זיהתה את קוטל העשבים בו השתמשו בזמן הניסויים, כגורם לנזקים, ולא בצמחים המהונדסים. האם הממשלה הבריטית תאפשר את השימוש בצמחים המהונדסים גנטית, למרות התדמית הציבורית השלילית? זאת נגלה בשבועות הקרובים.
    (מתוך ynet מחשבים, כתבה על מזון מהונדס, מה- 28.1.04, ראיתי אותה רק אתמול-שלשום). מה אתה אומר? יש סיכוי?

    • צב מעבדה

      היי,
      הכתבה נשמעת טוב. לדעתי בסופו של דבר המזון המהונדס ינצח אחרי שיפותחו שיטות טובות לעקר את הצמחים ובעלי החיים המהונדסים כדי למנוע זליגת גנים לאוכלוסיות הבר.

      הסיבה העיקרית לכך היא שמעבר למניעים הכספיים שדוחפים את שני הצדדים, כשאני מתבונן בעיניים כמה שפחות משוחדות (ואף אחד מאיתנו לא אובייקטיבי לחלוטין) אני רואה שצמחים (ובעלי חיים) מהונדסים מעוקרים צפויים לגרום לנזק הרבה יותר קטן מאשר הנזקים שצמחים (ובעלי חיים) לא מהונדסים גורמים. בין אם זה ברמת קוטלי המזיקים והעשבים ובין אם זה ברמת עמידות למחלות ועושר תזונתי.

      הערכתי האישית, הוויכוח הזה ידעך לרמה מינורית תוך עשור.

  20. interested in GMO

    היי, מה שלומך? רציתי לספר לך, שהיום ערכנו את הדיון הציבורי שסיפרתי לך עליו מול מספר כיתות. הצד של הנגד מזון מהונדס הציג טיעונים כנגד מזון מהונדס גנטית, והצד של הבעד (הצד שלי) הציג טיעונים בעד מזון מהונדס. על פי הכרעת השופטים- הצד של הבעד מזון מהונדס ניצח!!! :o) כחלק מהדיון הציבורי/משפט ניתנו לקהל גם דפים להבעת דעתם האישית לפני הצפייה במשפט ולאחריו. ולפי הנתונים, הצלחנו אף לשנות את הגישה של מספר ילדים מ”נגד” ל”בעד” מזון מהונדס. מאוד נהניתי לחקור בנושא ולבצע את הדיון. אז שוב תודה רבה על העזרה. המעוניינת.

    • צב מעבדה

      היי מתעניינת,
      נחמד לקרוא על המשפט שלכם. שמחתי לשמוע שהמזון המהונדס ניצח במשפט ואם היה לי חלקיק בניצחון הזה אז מה טוב.

      במיוחד נעם לי לשמוע שיש נערים ונערות עם ראש פתוח שיכולים לשנות את דעתם בעקבות רכישת מידע חדש.

  21. intrested in GMO

    וואי, כבר הרבה זמן שלא רשמתי לך. לא שהיה משהו מעניין. אבל אם כבר- אז המורה שלי ביקשה ממני שאני ועוד מישהו שהשתתף בפרוייקט של הדיון הציבורי בנושא של המזון המהונדס, נכין הרצאה בכדי לספר על הפרוייקט שלנו, כדי שלקראת סוף השנה (של הלימודים), נציג זאת באיזה כנס של כל מיני פרוייקטים שתלמידים בשכבת גיל שלנו עשו במדע ברחבי הארץ. תאחל לי בהצלחה… :o)

    • צחי בר

      היי,
      נשמע נפלא!
      אם יוצא לך אז תני הצצה ב Nature Biotechnology הקודם (גליון 22 עמוד 254) יש שם כתבה שמשרד החקלאות האמרקאי בוחן בדיקה חוזרת של ההוראות שמתירות שיחרור GMO לסביבה.
      “Our regulatory system must be both rigorous and flexible, and based on sound science principles and mitigation of risks,”

      הכתבה הזאת מראה שהמנגנון המדעי-פוליטי (לפחות בארצות הברית, אבל לדעתי בארץ לא פחות) פתוח לביקורת ולשיפורים.

      קפדנות וגמישות של מנגון בקרה הן שתי דרישות שמושכות לכיוונים הפוכים וקשה לשמור על שתיהן במקביל. אבל! אם מצליחים אז אפשר להנות מפרותיה הנפלאים של החדשנות בתחום המבוקר. זאת לדעתי מסקנה מאוד חשובה, הרבה מעבר לביוטכנולוגיה.

      בהצלחה בכנס. חבל שאני לא יכול לבוא. אם הדיון היה בקיץ הייתי שמח להיות בקהל.

  22. intrested in GMO

    חבל שלא תוכל לבוא, בכל מקרה אני אכתוב לך לאחר שאני אשתתף בזה. אבל אני צריכה לשאול את המורה שלי מתי בדיוק זה יהיה. ואני אודיע לך, אם תרצה. בכל אופן, אם כבר מדברים על התרות שונות בכל הקשור למזון מהונדס אז תקרא ב- http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2903520,00.html
    מדברים שם על כך שמתחילים להתיר באירופה חוקים לטובת מזון מהונדס, כנראה מסיבות כלכליות (שאם תשאל אותי- זה כל מה שמעניין אותם). ודרך אגב חיפשתי את המאמר שרשמת אבל לא מצאית, לא חשוב אני אמשיך לחפש. תודה- המעוניינת.

    • צחי בר

      היי,
      בגלל שאני חי בחו”ל הגישה לYNET מותנית בתשלום. לא נורא, קראתי על הנושא במקום אחר.
      המגזין שציטטתי בתגובה הקודמת מאפשר רק גישה בתשלום. לשם כך עלייך להגיע לאוניברסיטה הקרובה. אם יש לך אח/ות חבר/ה באוניברסיטה הם ישמחו לשלוח לך בדוא”ל.
      בהצלחה!

      • interested in GMO

        היי, עבר הרבה זמן מאז התגובה האחרונה ששלחתי לך. רק רציתי לעדכן אותך בכל העניין של ההרצאה והכנס שבו אציג את המחקר והתהליך שעברתי עם הכיתה בנושא של המזון המהונדס והדיון הציבורי בנושא. בנוסף רציתי לשאול אותך אם אכפת לך או לא שאזכיר את שמך בתור אחד מהמומחים בנושא איתם קשרנו קשרי אינטרנט להעמקה בנושא?
        שוב תודה על הכל- המעוניינת. 🙂

        • צב מעבדה

          היי,
          אני אשמח לשמוע יותר פרטים על הכנס והמצגת שאת אמורה להציג בכנס.
          לגבי הזכרת שמי כמומחה ל GMO, כדי למנוע אי הבנות, GMO הוא לא תחום המחקר שלי ואני לא מומחה ל GMO. אני סתם מתעניין בתחום (למעשה תחום המחקר שלי הוא בניתוח נתונים של טכנולוגיה שנקראת real-time PCR שמשמשת לכימות DNA).
          בקיצור, אם את רוצה להזכיר את שמי עם עיסוקי המדעי מספיק לציין שאני דוקטורנט לביוטכנולוגיה.
          בהצלחה!

          • interested in GMO

            היי שוב, בקשר לפרטים אז כל מה שאני יודעת זה שזה יתקיים ביום חמישי הזה בראשון לציון, בשעות הבוקר עד הצהריים, ושזה בעצם כנס שבו יציגו כל מיני תלמידים מכל מיני כיתות פרוייקטים שונים שהם עשו במהלך השנה בנושא מדעים. אין שם דיבור מיוחד על גנטיקה או מזון מהונדס או משהו, זה פשוט הנושא/הפרוייקט שאני אציג וארצה עליו. בכל אופן אני פשוט צריכה להכין מצגת שבה אני מסבירה על הנדסה גנטית ומזון מהונדס ועל כל התהליך של הדיון הציבורי והחקירה בנושא. ד”א צירפתי גם את הכתובת אימייל שלי אם אתה רוצה. כשאני אדע עוד פרטים אני כבר אגיד לך, וכמובן גם אספר לך כשאחזור מהכנס. ביי בינתיים, המעוניינת- רעות.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *