GMO,yes or no ?

סליחה בבקשה, את עם המאמר על מין אנאלי ברכבת הרים, זוזי הצידה. תודה. אתה, כן אתה עם שיר ההלל לאשכים רדומים עם בוא הסתיו, חכה רגע בצד עם המאמר שלך. יופי. בננות ובננים יקרים, סלחו לי שאני מטריד את שלוות יומכם בין פיגוע לפיגוע אבל דבר חשוב עמדי אליכם. מליוני אנשים עלולים לגווע ברעב בגלל הטימטום, השמרנות והאגואיסטיות של האירופאים הפלצנים. ועם ישראל מחריש! ועכשיו הסבר. מנהיגיי ששת המדינות הסובלות ביותר מבצורת באפריקה (לסוטו, סואזילנד, זימבואווה, מוזמביק, מלאווי וזמביה) דחו לאחרונה את הצעת העזרה האמריקאית לסיוע בזרעי תירס בגלל שהללו הונדסו גנטית לעמידות למזיקים (GMOGenetically Modified Organism ). לא משנה שאותו התירס בדיוק נצרך בארצות הברית וקנדה כבר שש שנים על ידי בערך 300 מליון איש, לא חשוב שהאיחוד האירופאי לא מצא שום ראייה שהתירס הזה לא בטוח, ובכלל לא אכפת לאף אחד שאירגון הבריאות העולמי ואירגון המזון והחקלאות אישרו שוב “שאין זה סביר שמזון מהונדס גנטית נושא בחובו סכנה לאדם”. ההחלטה התקבלה כתוצאה ישירה של מלחמת הסחר בין ארצות הברית והאיחוד האירופאי על GMO. הממשלות האפריקאיות דחו את הצעת העזרה של ארצות הברית בגלל שהן מפחדות שאירופה תחרים את היצוא החקלאי שלהן אם הן תמצאנה שהוא ‘זוהם’ ב GMO [יריקה הצידה] איזו חוצפה להשתמש במילה כזו בהקשר של GMO!). החשש הוא שחלק מהזרעים יזרעו במקום יאכלו ומשם יכנסו לתוצרת המיוצאת לאירופה. האירופאים היו יכולים כמובן להרגיע את האפריקאים המפוחדים אם הם לא היו דוחים את הבקשות של האמריקאים להצהיר ש GMO הוא לא מסוכן. אף אחד באירופה לא טרח להרגיע את האפריקאים ולומר להם שגם בולגריה וספרד מגדלות את אותו התירס, או שהאיחוד האירופאי מעולם לא הצהיר על GMO כמסוכן לציבור. במקום זה קיבל הפרלמנט האירופאי בשלושה ביולי החלטה שקוראת לסימון ברור של כל מוצר המכיל למעלה מחצי אחוז (הבנת את זה ברוך? חצי אחוז!) של מרכיב GMO. המרגיז בסיפור הוא שועדה אחרי ועדה אחרי ועדה אישרה שוב ושוב ושוב ש GMO בטוח לצריכה כמו המקביל הלא מהונדס שלו, ובכל זאת האירופאים בשלהם. הקרב על GMO לא תם גם כאשר המתנגדים הבינו שהם מפסידים את הקרב בזירת הסכנה הבריאותית. בלית ברירה הם עברו לטיעונים חדשים, אקולוגיים וערכיים. החשש העיקרי בטענה האקולוגית הוא שגן מצמח מהונדס יברח מהשדה חבוי בגרגר אבקה, זה יפרה את אוכלוסיית הבר והתכונה שהגן נושא תתפשט ותפגע באיזון האקולוגי של בית הגידול. זרימת גנים בין גידולי תרבות לצמחית בר לכשלעצמה אינה דבר חדש, היא מתרחשת מאז היום הראשון בו החיטה תורבתה לפני אלפי שנים (דרך אגב, מניחים שזה קרה איפהשהו כאן במזרח התיכון). הסכנה טמונה בתכונות של הגנים הזורמים בין השדה לסביבה. נציין שאף מחקר מתוך אלפים שבדקו את הנושא עד כה לא תאר השתלטות על בית גידול או פגיעה בבית גידול על ידיי גידולים מושבחים, בין אם הם הושבחו באמצעות ברירה מלכותית סטנדרטית או הונדסו גנטית, זאת למרות יותר מחצי מליארד (!) דונם של גידולים מהונדסים בעולם ואלפי מחקרים שבדקו את הנושא. התרחיש ההפוך, של פגיעה פחותה בסביבה, הרבה יותר מתקבל על הדעת בהתחשב ברמת קוטלי המזיקים הנחוצה לצמחים מהונדסים הנמוכה בעשרות אחוזים מזו של הגידולים הסטנדרטים. ועדיין, מתנגדי ה GMO דורשים ומקבלים בדיקות קפדניות שאף פעם לא יושמו לאף גידול אחר. כאשר הולכים ואוזלים הטיעונים המדעיים עוברים מתנגדי הGMO לטיעונים ערכיים: הטיעון הראשון, והחלש מבינהם, הוא שהנדסה גנטית היא התערבות במעשה הבריאה האלוהי וכו’… או קיי, לא ניכנס כאן לוויכוח אם יש או אין אלוהים, גדול עליי, אבל אם מדברים על התערבות בבריאה האלוהית, מה ההבדל בין שינוי תכונה של צמח במעבדה לשינוי תכונה באמצעות ברירה מלאכותית? ההבדל הוא בטכניקה ולא בתוצאה והרי התוצאה היא ההתערבות במעשה הבריאה. כך שהטיעון על ‘התערבות במעשה הבריאה’ מכוון למקום הלא נכון. אם לא כך, אזי טיעון ה’פגיעה בבריאה האלוהית’ בעצם דורש מאיתנו לחזור ולגדל רק זניי בר, דבר תלוש מהמציאות המודרנית. בואו נדמיין מה יקרה אם נוותר על החיטה המתורבתת ונחזור לגדל רק את אֵם החיטה (זאת מלפני שתי פיסקאות), שמצמיחה שיבולת באורך שני ס”מ, במקום שמונה עד עשרה, ומניבה רק %10-5 מכמות התבואה של אחותה המתורבתת… אך הטיעון האולטימטיבי של מסמני ה GMO היה ונשאר ‘החופש לבחור’. תנו ללקוח לבחור בין מוצר GMO לאחר. איך יודעים שהלקוח רוצה סימון של המוצר? לא יודעים? שואלים! ואכן, באופן צפוי למדי נמצא בסקר שערכו ‘המסמנים’ שרוב האנשים רוצים סימון של GMO כאשר מציעים להם סימון מבלי להזכיר את מחירו. אך סקר כזה הוא סקר מוטה. זה כמו לשאול ‘האם אתה תומך בהורדת מיסים?’ מבלי להזכיר שיחד עם הורדת מיסים תבוא גם פגיעה בשרותיי ההשכלה, ביטוח לאומי, רפואה, שיטור ועוד. בסקר שכזה היה צריך לכלול גם את מחיר הסימון – פסי יצור נפרדים, שטחי תצוגה נוספים ובעיקר מחירים גבוהים יותר (ההערכות הנוכחיות מדברות על יקור של כ-%10 במחיר רבים מהמוצרים). אבל אם כבר חופש, למה לא לתת ליצרנים את החופש לסמן? יכול להיות שחלק מהיצרנים יעדיפו לא לסמן ולשמור על מחיר נמוך? אם GMO כל כך מסוכן כמו שטוענים ‘המסמנים’, אנשים יקנו רק מוצרים מסומנים או שיתבעו את היצרנים על פגיעה כתוצאה מאכילת GMO. מייד נזעקו ובאו ‘המסמנים’ להגנת האזרח הקטן מפני החברות הגדולות והעשירות וטענו שלגברת כהן מחדרה אין שום סיכוי בבית המשפט מול סוללת עורכי הדין של חברות הביוטכנולוגיה העולמיות (אחח… איפה… איפה כלבוטק עם גדעון רייכר המיתולוגי וסיפוריי “אץ לו רץ לו מר ישראלי למשרדיי העירייה”). חובתן של רשויות הבקרה למנוע מראש את הנזק ולהגן על אלו שאינם יכולים להגן על עצמם, לכן יש לכפות את סימון ה GMO על היצרנים. טיעון יפה, אבל! סימון חובה יקר המובסס על סכנה פוטנציאלית צריך לשקלל את מידת הנזק ומספר האנשים שעלולים להינזק מאי סימון וכאן נשמטת הקרקע מתחת רגליהם של ‘המסמנים’, שכןGMO לא יותר מסוכן מהמקביל הסטנדרטי שלו. בקיצור, השמרנות, הפלצנות והטימטום של האירופאים המדושנים שוב פוגעים בהרבה אנשים, הפעם עד כדי סכנת מוות. אם רק הכיס של האירופאים הנפוחים היה נפגע, דיינו, אבל האפריקאים המסכנים, מה הם אשמים? (דרך אגב, העניין רלוונטי מאוד גם לעם היושב בציון שכן חברות ישראליות כגון אוסם, עלית ועוד רבות אחרות מיצאות מוצרי מזון לאירופה). רק כדי לא להשאיר אתכם במתח וכדי שתוכלו לחזור ולדאוג בניחותא לחברים במילואים ולכל המשפחה, אספר לכם שחמש מתוך שש המדינות שהוזכרו למעלה הסכימו בתחילת ספטמבר לקבל את התרומה מארצות הברית, אחרי שהאמריקאים הבטיחו לעקר את התירס לפני המשלוח.

על הכותבת צחי בר

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *