איך לא תהיי מה שאת

היה שלב שבו ניסיתי להבין את כללי הזהב שהביאו את חברותיי למשרד הפנים כדי לשנות את הסטטוס בתעודת הזהות מ"רווקה" ל"נשואה". אני לעומת זאת, מגיעה למשרד הפנים רק כדי לשנות כתובת

אמא לא גומרת

לאמא שלי יש חלום. "מה אני בסך הכל רוצה?" היא שואלת ואף משיבה: "שבמודעת האבל שלי יהיה כתוב: הננו מודיעים בצער על פטירתה של אמנו, חמותנו וסבתנו היקרה, על החתום: בתה וחתנה, נכדיה וכו' וכו'". אלא שלאמא שלי יש בעיה, כי בינה לבין מודעת האבל המושלמת עומד עולם שלם של "כללים נכונים" למציאת בעל. כללים שהיא מעולם לא טרחה ללמד אותי ואם כבר קראתי ספרי הדרכה למתבגרים, לא השכלתי להפנימם. האמת, היה שלב שבו ניסיתי להבין את כללי הזהב שהביאו את חברותיי למשרד הפנים כדי לשנות את הסטטוס בתעודת הזהות מ"רווקה" ל"נשואה". אני לעומת זאת, מגיעה למשרד הפנים רק כדי לשנות כתובת. טוב, לא נהיה כאלו טרגיות, גם כדי להאריך את הדרכון לעוד נסיעת בריחה מהמציאות.
הרווקות שלי תמיד מטרידה את אמא שלי, אבל בשבתות, בחגים ובעיקר כשהיא מקבלת הזמנה לחתונה/ברית ממישהי במשרד הטירדה הופכת למועקה. כל זמן הוא זמן טוב לקלקל לי את מצב הרוח, אם במקרה יש לי כזה. ואם לא די בזה, אז בכל פעם שמישהו מוציא ספר דוגמת "קרציות מנגה, נודניקים ממאדים", מתכנס לו פורום "ארבע אמהות" פלוס פורום "מאתיים חברות" ומוציא הודעה רשמית: כולן מספרות לך שכמו בסרטן, בדיוק גילו סיבה חדשה שבגללה את ככה, לבד. וכשמחפשים הרבה, גם מוצאים: זה בגלל שאת בררנית מידי, שטחית, לא שטחית, שמנה, רזה, חייכנית, לא חייכנית מספיק, בלי מזל, עם מזל, ולאחרונה, היישר מהמכבש, היכונו, יש לנו טרנד חדש: את לא בפאסון.
בפאסון. אזוי. אז ווס-א-דוס פאסון? או. פאסון הוא אותו קורטוב שמפריד בינך לבין השלמות האלוהית. אם את מכוערת וטיפשה אבל עושה פרצוף של פאסון- מישהו עלול להשתכנע שבכל זאת יש בך משהו. הרי כבר אמרו שגם אוויל מחריש לחכם ייחשב. הפאסון, גבירותיי, היא אותה יכולת מופלאה שנחסכה ממני גנטית לעמוד מול תלאות החיים ולהגיד בנון שלנטיות: 'זה בכלל לא פיפי, זה גשם', והכל למען המטרה הסופית, המקודשת. ומה לעשות שיצורים דפוקים כמוני לא מרחיקים רואי, הם דבקים בסיפוקים מידיים. נגיד, למשל, שאני רואה מישהו מתוק, אני ישר עושה את הדבר הטבעי ביותר, כלומר, נהיית מעונינת. אז לא. הנה, כאן הטעות. את זקוקה למה שאהוד ברק יכנה קור רוח תחת אש. בנים נוטים לקבל על זה צל"שים. בנות נוטות לזכות בבחורים שווים ובהערצת הסובבות.
ולכן, גם הערצתי נתונה לאותן בנות שמסוגלות להיכנס למקום שבו יושב אהוב ליבן ולשחק אותה כאילו הוא לא שם. כלומר: לא להיתקל בכל הכיסאות, לא לשפוך את המשקה, לא לשבור את הכוס, לא להסתבך בשולי השמלה ובעיקר: כן להגיע לשירותים בשלום. כדי לתקן את כל הליפסטיק שנמרח, איך לא (?).
לא. אני לא מגזימה. יום אחד ודווקא לא כל כך מזמן, בהיותי מאוהבת, הספקתי בחצי שעה תמימה לחתוך את האצבע במהלך הכנת סלט, לנשוך את הלשון באופן רציני ולדפוק את הברך בכסא. וזה עוד מה שקרה לי כשהייתי לבד בבית. תארו לעצמכן מה קורה כאשר אני פוגשת את הבחור ופועלו. ופעלו, שחלילה לא תיטעו, מסתכם בדרך כלל ב: "היי, מה שלומך?" אדיש כזה, ומיד הוא פונה בדרכו אל אגף הפאסוניסטיות של הבאר לעשות עליהן פוזות.

בין המצפון לטמפון

לפי גרסה אחת, יש בחורות שנולדות עם זה. לפי גרסה שניה, האמהות הן אלו שמחנכות אותנו. ואילו אני טוענת (לא שניסיתי) שזה לא נורא אם לא נולדת ככה. כי פאסון, כמו מצפון, אפשר לגדל לחמש-עשר דקות ביום, עד שהוא נושר מעצמו. החומרים הדרושים: ריסים מעפעפים, מבט של מדונה; הבתולה לא הזמרת, אופי חזק, כמה חברות טובות עם אופי חזק יותר משלך. ובעיקר: הרבה סבלנות, לכל הצדדים. אופן ההכנה: מנטרלים את הלב, צובעים את הריסים, והולכים למקום המפגש העתידי. נשארים שם שלוש דקות, משתדלים להיות לא נחמדה וחוזרים הביתה.
ואז? אז מתחיל האקשן: או ליתר דיוק סבב הטלפונים לכל החברות בה את מוסרת גרסאות שונות לאיך "הייתי גדולה מהחיים ולא הסתכלתי עליו בכלל". לא חשוב שהתעלפת עשר פעמים בשירותים. העיקר שהוא לא ראה.
על חברותיך הלוקחות חלק בריטואל לתפקד כמו טמפון אקסטרה אקסטרה – היינו לגלות כושר ספיגה מירבי. רומנים הסבים על הציר הזה נוטים להתמשך זמן רב וללקות בנטייה להתיש את הסובבים, בערך ברמה של יחסי צה"ל-חיזבאללה. ואת כחברה, אם לא הבנת – את לא מהצד של החיזבאללה. את הרי לא רוצה לראות את החברה הכי טובה שלך נסוגה בבושת פנים כמו שאירע זה עתה לצבא ההגנה.
בקיצור, חברה יקרה, מרגע שנרתמת למבצע תולעת (על שם הבחור) המטרה היא להקשיב ולהאזין לכל הסיפורים של חברתך ובעיקר לשמור עליה. לדאוג שהיא תחטוף אולקוס אבל לא תישבר, שהיא תרצה לחתוך ורידים – ותתאפק. והכל – רק כדי לתקוע את המסמר האחרון בארון המתים של הרווקות של הבחור. שזה, אם לא הבנת: השלט שעל דלת ביתם המשותף: "כאן גרים באושר וברוב כשרון…"
האושר, אגב, שלו, הכשרון, רק שלך. מגיע לך. שמרת פאסון.

הוראות שימוש

בעלות הפאסון, להלן סימנים מזהים:

1. הן לעולם לא מגיעות בתחילת הערב, אבל גם לא בסופו.

2. הן לעולם לא ידברו יותר משתים-שלוש מילים הכרחיות, רצוי לסיים כל משפט בשאלה שמעבירה בעדינות את הכדור לצד השני.

3. הן לעולם לא יפצחו בשיחה. הן תמיד יעשו את הצעד השני, אם בכלל.

4. הן לא שותות בירה אלא משהו ענוג כמו מרטיני ביאנקו.

5. הן לעולם, אבל לעולם, לא יחכו לשעת הסגירה, לא יעזבו בשיא הערב.

6. באופן סטטיסטי אגב, הן יותר בלונדיניות משחורות. ולמה? לא רק בגלל שבלונדיניות מטבען משתדלות פחות, אלא שהרבה מהשחורות הן מרוקאיות עצבניות והפאסון מהן והלאה (אבל יש להן אבא עצבני שיבוא לנער את הבחור אם צריך).

7.החיים בארץ הפאסון יכולים להיות נסבלים, בעיקר לרובוטיות.

ועתה, למצע האידאולוגי:

הגיל ההולם לגבש פאסון הוא סביבות גיל השלושים. זהו שלב חשבון הנפש, מאזן הכוחות ומניין הנפגעים. בעיקרון, זהו הגיל שבו כל הבנות הופכות לסוג אחיד: נשים מזדקנות נטולות פאסון. להן כבר מזמן תפסו את כל השווים והשאירו את הזבל. אבל מצבן של הבנות עם הפאסון הוא הכי נורא. לא רק שפיתחת אולקוס ולא יצא לך מזה כלום, אז גם פתאום נורא לחוץ לך להתחתן ולהביא ילדים. ואז את הופכת ל'לחוצה' ו'מחפשת' ו'בחורה רצינית' – כל אותן הגדרות נטולות פאסון מינימלי, בהגדרה.
הויכוח ההסטורי העדכני בין הבנות, מתעמק כרגע בסוגיה: האם הפאסון חיובי לבריאות. והנתונים נחושים: כולן שונאות אותו וכולן (חוץ ממני), מקיימות אותו באדיקות. והתוצאה: לכולן יש חבר, ולי לא. ואני טוענת שאם בריאות זה לחטוף אולקוס מההתאפקות הרגשית, אז כנראה שהפאסון לא בריא. אבל אם בריאות זה סיבוב ב"שטרן" בחיפוש אחרי טבעת אירוסין, או עלעול אגבי שכזה בדפי "מתחתנים", אז כנראה שכן. הפאסון מלא בריאות ועל בריאות לא חוסכים.
וזה לא שהחיים בארץ הלא-פאסון אינם מרגשים. מה כבר יכול להיות רע? את עושה בדיוק מה שאת רוצה, כלומר, את כל הטעויות הטקטיות האפשרויות. אבל בבוקר את קמה עם ציוץ ציפורים בלב ועם סיפוק אמיתי. שלא לדבר על זה שאף אחד לא תפס לך את הצד השני של המיטה. לבחורות שלא ישנות עם הפאסון שלהן, יש המון מקום פנוי במיטה.

 

ולפני פיזור

או.קיי. או.קיי. אני כבר קולטת פה קולות של מחאה מהיציע. אז לפני שאתם משחיזים מחדש את המקלדת ומנסחים תשובה בנוסח: אתן התחלתן/אני דווקא שונא משחקים/אני מת על משחקים אבל גם אתן, ועוד כל מיני פנינים מעין אלו שלצערי שמעתי מאות כמותן, אז כן. ידוע לי שב"ארץ לעולם לא" קיים איזה גבר אחד, דווקא דיי שווה, שמאמין בכנות ובחוסר פאסון. השמועות מדברות על כך שחברתו אמרה לו שהיא אוהבת אותו אחרי חמש דקות של היכרות והוא לא רץ להתחבא מתחת למיטה. וזה בטח אתה, זה שבדיוק קורא אותי עכשיו. אז בסדר. אתה יכול להתעלם ממאמר זה ולעבור הלאה למאמרים אחרים על בנים רגישים. כי המאמר הזה מוקדש לכל הבנות שלא פגשו אותך ושלצערן נאלצות מידי יום להתמודד עם כל אותם חובבי משחקי סאדו-מאזו הקרוים בלשון העם "פאסון". אז בהצלחה במלחמה, בנות. ואל תשתפו פעולה עם האויב. ואל תיקחו איתכן שבוים הביתה. פשוט, לא מגיע להם.

אתי אברמוב

אשה על סף התמוטטות עצבים. כשתהיה גדולה היא רוצה להיות עקרת בית, נשואה ואם לכמה שיותר. בינתיים מסתפקת בלהיות עיתונאית בכירה, סטודנטית מצטיינת, בליינית מובילה ולא - בלונדינית מתוך בחירה

תגובות

  1. מאיה

    שני כיפים היו לי הבוקר
    האחד – לקרוא את מה שכתבת… מרימה כוסית לכבודך – ולא של מרטיני ביאנקו…
    הכל כל כך נכון שבא לבכות…
    ולכן אין לי אפילו מילה אחת להגיד נגד רק להסכים במלוא ליבי…
    וכל זה לצערי הרב – אבל אלו חוקי המשחק בנות …

    הכיף השני – להיות הראשונה שמגיבה וזאת הרגשת בתולין ששכחתי שקיימת.

    כל הכבוד!

    • מאיה, תודה על כל המחמאות. זה שווה את כל הצער והסבל שהיו ועודם מנת חלקי בפגישותיי עם הקרציות ממאדים.

      • קראתי את התאוריה של אתי וכן גם אני עברתי את פאזת הפסוניסטיות,ומה אני אומר לכן בנות פאסוניסטיות,קוליות,ילדותיות בובתית,נהנתנית,רוחנית,מיסתורית,קינקית,מטורפת,לא שגרתית,
        איפה לא היתי ולבסוף תמיד, אבל תמיד יצאתי פשוט פאטטית נטולת כל חן וקסם אישי.הוכחה ניצחת לכך היא שכל ידיד אפלטוני שלי ,שאין לי כל רצון להרשים למעט לעשות חיים פשוט התאהב בי .אז אולי "הדרך לאושר" היא לקבל גבר עם קוקו נטולת איפור וחזיית פוש אפ, לשתות
        איתו בירה,וגלות לו שגם אנחנו תוקעות לפעמים גראפסים ,"רחמנא ליצלן"
        חוסר הרצון להרשים הוא המרשים מכל .זהו אז הפרסונה שלי עכשיו היא "סחבק" עם ציצים

        • משפט אחד אקח איתי הלאה, וכמובן, אנסה גם לקיים אותו: חוסר הרצון להרשים הוא המרשים מכל.
          כל כך נכון!!

  2. Let me disagree on the assumption that by the time your're thirty someting all the fine guys are already taken.
    Yes, it takes a lot of patiance to find the right one. Fason is good for all the false ones – the one night stand, so you won't feel abused later, or convince yourself that is was just for the sex. But when you're hooked – you're hooked. Don't spoil it for yourself by a useless fason and if you 're really in love you won't be able physically put on yourself fason..

  3. מיקה

    קראתי. תגובה ראשונית: אוף, נמאס כבר מהחוקים הדביליים האלה, ועוד יותר מלדבר עליהם.
    תגובת לוואי: כוס אמק! אני יכולה לספר כ"כ הרבה סיפורים שימחישו הכל בדיוק…
    רק אתמול נוכחתי בכוחו האמיתי של הפאסון (והוא לא תמיד חיובי…):
    פגשתי מישהו. בניגוד לכל הסיכויים – קליק עצבני מהרגע הראשון… מדהים! שילוב של גוף ומחשבה כאילו הגופות שלנו נפגשו בגלגול קודם (ואני לא דרוזית…).
    נפגשנו, דיברנו, בטלפון וגם לא, הזדיינו, וכל אותו זמן אני טורחת להדגיש ולהזכיר עד כמה אני ממועדון שונאי הפאסון, ומצדו – הסכמה והזדהות תהומיים… ממש מתנה משמיים.
    בקיצור – הבחור כנראה קצת נבהל מחוסר הפאסון שלי. שלא תבינו – לא היו הצהרות אהבה וכו', כי עם כל הכבוד לכבודו – לא הגענו לשלב הזה, אבל לא כל אחד מוכן להפגש עם המציאות ולא עם שחקן משנה בסרט חובבנים בתחילת קשר.
    מסקנות: כל הדיבורים האלה יפים וטובים. האמת קצת יותר מצערת. הבעיה היחידה בכל משחקי האליפות האלה היא שכל מי שמצהיר/ה שהוא נגד משחקים וכו', חייב להיות גם עם רמת בטחון עצמי ונסיון עם אנשים על מנת לא להבהל כשחוסר המשחק הוא דו צדדי.
    אז בנים – נא להתבגר, ומהר.
    מה עדיף, להכיר אותנו באמת רק כשזה כבר מאוחר מדי?!?!

    • אלמוני

      אין, אין כמו הבנות שאומרות לנו להתבגר. עושה לי את היום לשמוע את הזיון שכל הזה. ילדתי, מי שצריך להתבגר אלו אתן, שמדברות על כמה שאנחנו אוהבים פאסון, ואז הולכות לחפש בדיוק את אלא שאוהבים פאסון, ומשתמשים בו בעצמם. אז מה את מתפלאת?
      הרי אם היה ניגש אליך עלם נאה ובמבט נבוך היה אומר לך "את נורא יפה, אפשר לשבת פה?" האם היית:
      א. שמחה על האיש הנחמד שנקרא בדרכך, והופכת לידידת אמת שלו.
      ב. מנפנפת את החנון.
      ג. מתאהבת בו.

      מנסיוני, ג' זה בטח לא. אז מה אתן מדברות? על מי אתן עובדות? אנחנו הגברים צריכים להציג את אותו הפאסון בדיוק, וזה הכל בגלל שאתן, כן, אתן, מחפשות את אלה שרוצים את הפאסון. אנחנו, הרי, בסך הכל רוצים זיון.

      • נילי לנדסמן

        היתכן שיש משהו בדבריו?
        האם אנחנו נוטות להתנפל על בחור ללא פאסון?
        אחד שתיכף ומייד רואים עליו שהוא רק רוצה אותך ורק אותך?
        ואולי כרתנו גם אנחנו ברית עם השטן?

        • בועז כהן

          שוב, הכשל המובנה כל כך צץ ועולה. כמה עצוב. חטא ההכללה לא יביא אתכן רחוק, בנות. מה צריך לעשות בשביל להסביר שיש גברים(?) שלא יעריכו בחורה בלי פאסון, ויש גברים שיתחתנו איתה(!), כמו שיש גברים שרכב 4 על 4 מעמיד להם את הזין, ויש כאלה שמתעניינים בדברים יותר מעניינים ורוחניים. יש גברים בהמות כמו איציק מרדכי שמכופפים פקידות על שולחנות צבאיים, ויש אחלה גברים שיזמינו את הבחורה להופעה של רדיוהד ואחר כך לשתות משהו על חשבונם. יש כל מיני גברים. ויש כל מיני נשים. אישית, אני מעולם לא נמשכתי למישהי שלא גילתה בי עניין. פוזות תמיד שנאתי (וזה תמיד נראה לי מגוחך, מאולץ, מזוייף. למה שאני ארצה ללכת למיטה, אפילו, עם מישהי מזוייפת שכל כך מזיעה בשביל להיראות קולית?!) אבל אני מבין
          מהכתבה של אתי אברמוב שיש גברים שצריכים את הפאסון הנשי. שיהיה להם לבריאות. אני, בתור בחורה, לא הייתי רוצה להתחתן עם מישהו שמתרשם עמוקות מכך שהבחורה שמצאה חן בעיניו, מחזיקה פאסון. המטרה צריכה להיות סיפוק נפשי ורגשי בקשר עם בן/בת זוג ולא הטקס האוילי הזה בקפריסין או (רחמנא ליצלן) ברבנות. וסיפוק נפשי-רגשי לא יהיה לכן בחיים עם מישהו שאוהב פוזות, מסיכות, דאווין, פאסון. תקראו לזה איך שתרצו (ואם בא לכן להימשך דווקא לאלה ששמים עליכן זין, אל תתלוננו אחר-כך שהגבר שפגשתן אמש התייחס אליכן כל כך גרוע אחר-כך)
          בועז כהן

          • טל פרנקו

            נילי לנדסמן שאלה, אני אענה. כן! כרתנו ברית עם השטן. לעתים קרובות מדי אנחנו רוצות את מי שלא רוצה אותנו. צודק גם האנונימוס שכתב שרוב הבחורים שיבואו לבחורה בישירות פשוטה ויגידו לה "מצאת חן בעיני, את נורא יפה, אפשר לשבת לידך?" יקבלו תגובה צוננת כפידבק.
            כדי לשנות את זה צריך לעבור סוג של תהליך נפשי, בינך לבינך. ברגע שהחברות לא יתנו לך חיזוקים חיוביים למשחקים שאת משחקת. מה שמתאים בגיל 16 ממש לא עובד בגיל 29 – אני דווקא גיליתי שיש ריגוש עצום בללכת על הקטע בצורה פשוטה. כאילו : אם בא לי על מישהו, אני זורמת עם זה. בלי פאסון ובלי כלום. ואם הוא חמוד, אז גם נלך למיטה, מה יש. אולי יהיה לילה נפלא. ואם הוא לא יתקשר אחר כך, הפסד שלו! אני, כשאחליט שהגיע זמני להתחתן, אחפש דווקא את הגבר שרוצה אותי, לא את זה שנמשך רק כשאני לא אני. משחקי פאסון לא במשחק (שלי)
            טל פרנקו

          • טל ונילי יקרות, לפעמים פאסון הוא רק פאסון. כלומר, התשובה שלי לאותו אחד שייגש ויבקש לשבת לידי תלויה באיך שהוא נראה, איך שהוא מדבר וכל זה. לפעמים זה לא ענין של פאסון – זה פשוט שלא בא לי עליו ספציפית. ומהנסיון שלי, אלו שניגשים הם תמיד הנודניקים התורנים של הבאר/בית הקפה שמסמנים סדרת בחורות שמוצאות חן בעיניהם וניגשים אליהן לפי תור, או שמדובר בנפלים של ממש, שבלי קשר לא הייתי יוצאת איתם what so ever. מבטיחה שאם בחורים חמודים ייגשו אליי אני אגיד כן. אבל מה לעשות שמהנסיון שלי ברגע שבחור חמוד מתחיל לדבר איתי, איכשהו תמיד מגיע הקטע של "אני בערב off מהחברה הקבועה שלי בעשר השנים האחרונות", והם לא מבינים למה אני לא מוכנה להיות קצינת הבידור שלהם לאותו ערב.
            זה לקח קצת זמן, אבל בסוף למדתי להכיר באמת: שאם את פוגשת בחור מקסים כריזמטי, חתיך, עם טונות של אומץ, תעוזה, וקסם אישי, רוב הסיכוים שיש לו חברה ובמקרה הגרוע (או הטוב, תלוי במקרה), הוא גם נשוי.
            הרי מה אכפת להם? הם לא מפסידים כלום.. ובהתאמה, לבחורות שרוצות אהבה אמיתית, יש הרבה סבלנות והמון סיפורים משעשעים… קצינת בידור, כבר אמרתי? ואני, מה לעשות, מקסימום מוכנה להיות קצינת נפגעים. וגם זה לדעתי, יותר מידי בגילי.

          • שילה אי

            בתגובה לבועז כהן: עצוב, אבל אני מסכימה עם כל מלה שלך.. כוותיקת קרבות ויחסי גברים נשים, ברור לי שהרבה פעמים אנחנו נמשכות לגברים שלא נמשכים אלינו. מה לעשות. יש שיתוף פעולה עם השטן, באופן מסויים, כדברי נילי לנדסמן היקרה. ואני אישית מנסה היום להתמגנט לגברים שופעי חום ואמפתיה, ולא לאלה שזקוקים לפאסון (שלהם, שלי. לא חשוב)

            • פרחח

              לא מנסים להתמגנט. עם מגנט זה פשוט. או אפס או אחד.
              מנסים להתעלק, להתחבב, לחבב, לזיין, להעריך אבל לא מנסים להמשך.
              לא.
              לא.
              לא.
              ומי שלא מבין/ה את זה. זה אפס.
              ולמי שנמשך. זה אחד.

              כמאמר הפולנייה שהשפה שלה באינטימיות היא בינארית. תמיד צועקת לבעלה: אפס אחד.

          • נעמי

            כל כך מסכימה עם בועז שזה כל מה שיש לי להגיד
            כי הוא אמר את זה כל כך מדויק

            • בועז כהן

              תודה, יקירתי. נעמי… בועז… תיכף חג השבועות… יותר סמלי מזה לא יכול להיות

              • נעמי

                לצערך בטח אני לא מכירה שום רות
                אתה מיתכוון שאני אהיה חותנת טובה
                אולי תמורת כמה שיבולים
                ניתן לסדר משהו

                • בועז כהן

                  אני ממליץ על "לילה מסויים אחד". ספר מעולה של טוביאס וולף, 15 סיפורים שעוסקים ברגעים המיוחדים בחיים שבהם לבטים הופכים להחלטות. סיימתי לקרוא אותו כרגע ממש. ותיכף שבוע הספר, וזה בטח יימכר בהנחה. אני מניח שכל מי שהגיב על המאמר הזה של אתי אברמוב, ימצא עניין רב בספר הזה של וולף (הוצאת זמורה ביתן)

                  • נעמי

                    גם הספר תענוגות וייסורים של אלן דה בוטון
                    ממולצץ בחום לכולם
                    מדבר בדיוק על
                    יכסים
                    מישחקים בין גבר לאישה
                    פילוסופיה
                    ויש דיאגרמות קטנות שנותנות
                    מכה קלה וחיונית בראש

                    • בועז כהן

                      הלכתי, חיפשתי, לא היה "תענוגות וייסורים" של אלן דה-בוטון. אז הזמינו לי. עד סוף השבוע אקרא ואגיב. תודה, נעמי

          • אלמוני

            will you marry me?

      • ג'ו המבתק

        אולי תשננו כבר את השיעור הכל כך פשוט הזה: גברים הם יצורים פרימיטיביים, אין להם שום פאסון, אין להם שום צורך במשחקים, הם פשוטים וברורים בדרכם אל המטרה: סקס. עכשיו ככה:
        1. אתן יכולות לשחק אותה עד מחר, זכר מנוסה יבחין בדאווין (ולא, הוא לא יעריך את זה במיוחד. להיפך, הוא יגחך על הבאר של גודבר עם החברים שלו בנוסח "היא משחקת את ההארד-טו-גט, אבל עוד פעם פעמיים שאני דופק ביצוע של הגבר-הרגיש-שמחפש-קשר והיא פותחת רגליים")
        2. האם באמת אתן כל כך רוצות להתחתן? לא נראה לי. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 74 ממקרי הגירושין בשנות התשעים בישראל היו יוזמה של הנשים!!! אתן רוצות ילדים, זה ברור, זה צורך ביולוגי, אבל בשביל זה לא מוכרחים להלביש לנו טבעת על האצבע.
        3. וכן, שכחתי. אתן רוצות לרצות את ההורים הפולנים (או המרוקאים, לא משנה) שלכן.
        4. בניגוד למה שאתן חושבות, להוציא את משחקי הכוחות האויליים ממערכות יחסים זה מה שיכול לבנות עתיד משותף.
        5. מה הביג דיל שאתן עושות מסקס? מה הקטע? אני לא רוצה להיות יותר מדי גס רוח, אבל באמת שאפשר להשיג אחלה כוסית במאתיים שקל ב"טרופיקנה", וזה אפילו אחלה בית זונות.
        ונסכם: אם תזרקו את הפאסון לפח, תגלו דברים מאוד מעניינים על גברים, דברים שאתן לא יכולות לראות כרגע, כי אתן עסוקות כל כך בלשמור-על-הפאסון (אני לא מהבחורות האלה, באמריקאית, אני לא מזדיינת בלילה הראשון. ובשני? ובשלישי? ומה זה משנה מתי??)
        ג'ו המבתק

        • dear joe!!
          unfortunatlly…a guy's reaction to a girl without that attitude
          is mostly the same to the ladies' reaction that anonimus pointed out…
          sad…but true…

      • מיקה

        אנונימוס דרלינג,
        אני מצטערת אם דברי הוצאו מהקשרם. נכון, זה נשמע פוליטי לחלוטין, אבל הכוונה האמיתית הייתה שאתם הגברים תהיו הנמענים, אלא כל מבקשי הורדת הפאסון. כל מי שזורק את עצמו לקטגוריית – "אני ישיר כנה ואמיתי" – חייב להיות בוגר מספיק בשביל להיות מוכן להתעמת עם האמת הערומה – והיא (כמו שכולנו יודעים) – לא תמיד יפהפיה. יש פגמים, רק צריך להיות מוכן נפשית כך שזה לא יגרום לבהלה וטראומה ובעיקר – מנוס היסטרי.
        ועוד דבר: אולי דברי לא יעמדו במבחן המציאות, אבל לשאלתך על סיטואציה היפוטתית בבאר – משפט כמו זה שציינת יתקבל בברכה ואפילו בהתרגשות. זה כמובן, אך ורק שהבחור גם נראה מדהים כמו שהוא נשמע. אחרת – באמת חבל על הזמן. זה נשמע שטחי, אבל זה לא. בוא לא נשכח שמדובר פה על כנות, אבל עם טאקט.

        • בועז כהן

          ואם הוא לא נראה מדהים? לא תבדקי את האפשרות שהוא אולי משכיל, מרתק, רגיש, מבשל מצויין, מומחה להסטוריה אנגלית, מת על סרטי אינדי אמריקאיים, יודע לנגן, עובד הרבה בחו"ל?
          כאילו, זהו – רק אם הוא נראה מדהים הוא יקבל תגובה חיובית? לא. אני באמת מתעניין לדעת איך עובדים החוקים הנשיים האלה. הרי אתן אלה שבוכות כל הזמן שגברים שטחיים הולכים שבי רק אחרי המדהימות, ולא מתעניינים ב"פנימיות", ב"אישיות" וכו'. אשמח לתשובה רצינית ומנומקת.

        • דובי

          אז קודם, סליחה ששכחתי לכתוב את השם שלי קודם. אני זה האלמוני ממקודם. <לחיצת יד וירטואלית>
          שנית, אני בהחלט מבין את עניין ה"אם הוא נראה מדהים" (אני לא מסוג הצבועים כמו מר כהן כאן שטוען שצריך לחפש את הפנימיות. מה שמזכיר לי כתבה בקראתי באיזה מגזין נשים בעת שחיכיתי במוסך שיתקנו לי את האוטו (מגזיני נשים במוסך?!), על איזו אישה בת שלושים פלוס, אינטליגנטית ונפלאה שלא מוצאת חתן. מסר לאותה אישה – זה לא שאת "לא יפיפיה מידי" כהגדרתך – גבירתי, את דוחה.) איפה הייתי לפני הסוגריים? אה, כן, אני מבין שהוא צריך להראות טוב, אבל אני רוצה להזכיר לכל הנשים שקוראות אותי כאן, שגם אתן לא כולכן קלאודיה שיפר, אז בואו ננמיך ציפיות, בבקשה. הסיבה היחידה שכל בחורה כמעט יכולה לזכות בלילה אחד עם גבר מהמם, היא בד"כ גם הסיבה שזה כל מה שתקבלו ממנו – גברים שיכולים להרשות לעצמם, מחליפים נשים כמה שיותר מהר. אנחנו, החנונים, מקבלים שאריות.

          הלאה: אין הנחתום מעיד על עיסתו (מה גם שבמקרה הזה אני לא חושב שהעיסה היא משהו גם ככה), אבל נאמר לי בהזדמנויות שונות (ולא רק אמא שלי…) שאני זכר נאה למדי. לא מדהים, אבל סביר. הבעיה שלי היא שאני טיפוס רומנטי שמתקשה להסתיר מה שהוא חש כלפי בחורה. יש לי נטייה להצטעפות ברשתית והצטברות ערגה בקרנית. עם כל מה שאומרים על זה שגברים מפחדים ממחוייבות – אתן, כפי הנראה, מפחדות מגבר עם רגשות מיותרים.
          או לחלופין, כפי שהגדירה זאת ידידה שלי – אני גבר שמתחתנים איתו, לא כזה שמזדיינים איתו. נהדר. כל שנותר לי לצפות לו הוא לחכות לגיל 30 ולמצוא את הנואשות שמרגישות את השעון הביולוגי מתקתק. איפה שרה ג'סיקה פארקר כשצריך אותה?

          נלחם את מלחמת החנונים באשר הם,
          דובי.

          • בועז כהן

            הרבה דברים אפשר להגיד עלי, אבל צבוע זה לא אחד מהם. ואם העובדה שאנשים מחפשים עוד משהו חוץ ממראה חיצוני "מדהים" מתמיהה אותך, אז מותק: אתה בבעיה רצינית. אין שום צ'אנס שתמצא פרטנרית רצינית לחיים, ככה. אף אחד לא מבקש ממך לבחור לך מישהי דוחה, אלא להרחיב קצת את מנעד הקריטריונים שלך (ולא רק שלך, כמובן).

          • ג'ו המבתק

            "אנחנו החנונים מקבלים שאריות". הלו, דובי מותק, דבר בשם עצמך. מי חנון פה, אינעל אבוק?
            ג'ו המבתק

            • דובי

              "אנחנו" זה אני וכל אחי החנונים. אם אתה לא רוצה, אל תשתייך, אבל דע לך שאת הכסף הגדול מההיי-טק רק אנחנו מקבלים.

              • ג'ו המבתק

                תעשו כסף מהיי טק, תעשו. לבנבנים אשכנזים ממושקפים שכמוכם. ובזמן שתהיו תקועים מול המסכים הטפשיים שלכם 18 שעות ביממה, אנחנו השחומים נתקע את נשותיכם המתוסכלות. איך זה?
                ציון ערוסי מהגדוד סיפר לי את זה: השפן קנה מרצדס בכסף שהוא עשה מחברת הסטארט אפ שלו. אבל בגלל שהוא אשכנזי נקניק, הוא נכנס עם ה"720" לתוך האגם והתחיל לטבוע. צרח "הצילו, הצילו". בא הפיל הגדול, נכנס למים, הוריד את הזין למטה, השפן תפס חזק, והפיל משך אותו החוצה, והציל את חייו.
                מוסר השכל: למי שיש זין של פיל – לא צריך מרצדס

                • בועז כהן

                  ניצחת, ג'ו. אני שוכב פה על המקלדת, רועד מרוב צחוק. ק-ר-ו-ע. ניסיתי לשמור פאסון. נכשלתי

                  • בעז! אם כבר חיות וסקס אז מה ההבדל בין מרוקאית ליתושה? שיתושה קודם מוצצת ואחר כך מקבלת את הזפטה…

                    • בועז כהן

                      בדיחה עצובה למדי. אלימות נגד נשים זה הדבר הכי מחריד שקורה כאן בשנים האחרונות

                    • ג'ו המבתק

                      שטויות במטבוחה. המרוקאית שלי מוצצת בלי שום זפטות. גבר אמיתי הוא גבר שהאשה שלו מעריצה את הכלי שלו, שרוצה לרדת לו מתוך הערכה עמוקה למימדיו הפיזיים המשכנעים.

                • נעמי

                  אני חשבתי לתומי שמי שיש לו זין של פיל
                  צריך פילה
                  אחרת איפה הוא יחנה את המרצדס
                  ??

                  • בועז כהן

                    נו, אתי, את רואה שצדקתי בנוגע למאמר הבא שלך ("הגודל, קוי אורך ורוחב לדמותו" – עיונים בסוגיית הזין הגדול כולל נספח על "גודל הפאלוס והבעיה היהודית")

                • פרחח

                  איך לא חשבתי על זה בכל אותן 18 שעות..פששששששששש

                  אז מה הוא מבתק הג'ו הזה. בזוקה ג'ו מתאים לו.

                  פששששששש
                  עכשיו אני רק בעד המקופחים. כי הם מסכנים כל כך, כשאנחנו עושים משהו מול המסך הם מתאמצים להרגיע את נשותינו. איזה מזל..
                  כעת, העובדה שאני שחום, פוגעת בי בקטע. כאילו כדי להזמין את בזוקה ג'ו המבתק, אני צריך להגיד שזה בסדר שאני שחום ושיתנדב, או מה?

          • דובי, זה בכלל לא ענין של מראה. זה ענין של אישיות שמצטרפת למראה. אז נכון שפאסון עד אין קץ זה קצת מוגזם (אם כי מאתגר לשעה שעתיים ראשונות, אני מודה) אבל גם דביקות, עושה את אותו אפקט – דחיה, רק שבפחות זמן. ואפילו אם תהיה הכי יפה בעולם. יש משהו חשוד מידי במישהו שנמרח וגם במישהי. אולי בכלל אתה רוצח סדרתי? אז למרות שבעקרון אנחנו נגד הפאסון, תתפלא, אבל אף אחת מאיתנו לא רוצה שאחרי חמש דקות יציעו לה נישואין ואפילו לא טיול לאילת. זה מפחיד. אפילו ספר אתה לא גומר בחמש דקות, ומחליט שאתה אוהב, אז מערכת יחסים?? ולכל החיים?ודרך אגב, לא שמעת שקלאודיה שיפר זה אאוט והיום מחפשים דודגמנים/יות עם עיוות קטן? וגם אני מעדיפה מישהו עם עיוות מסוים. שבכל מקרה, אני אשביח אצלו את הגנים ולא להיפך.

            • ג'ו המבתק

              או, בייבי, איי אם יור מאן! יש לי עיוות גנטי נהדר שקיבלתי מירושה מאבי המצרי שקיבל זאת מסבי המצרי גם כן. את העיוות שלי כל הגדוד דרש לראות, אחרי המקלחת המשותפת הראשונה במחנה 80

              • קים דיל

                אתה מפגר, ג'ו. אין לי מלה אחרת. מה הקטע שלך? יש לך זין גדול? הגודל לא קובע, מפגר

                • שירה

                  בראבו אחותי. לא יכולתי לומר זאת יותר טוב. ג'ו, אתה וירוס במערכת. לך חפש לך אתרים שהולמים את אישיותך האינפנטילית, להתעלק שם

                • סליחה, בנות. זה עולה לי בבריאות, אבל כאן אני נאלצת להסכים: הגודל ממש, אבל ממש, קובע. איך אמרת שקוראים לך?

                  • בועז כהן

                    אתי, הנה המאמר הבא שלך! הגודל – קוי אורך ורוחב לדמותו

                    • עובדים על זה כרגע. תרתי משמע.

                    • בועז כהן

                      מצויין. אני משוכנע שכל מבקרי האתר ממתינים, ציפורניים מכוססים, ומצפים ומצפים למאמר זה

              • בילבי

                גו' כפרה נראה לי שיש לך בעיה רצינית לגמרי, מה העניין של ההתקפות האלו לכל הצדדים? צי'ל אאוט ,תרגע ,סך הכל דיבור על פאסון. אני בטוחה שהכוסיות שאתה פוגש בפאבים יש עליהן פאסון ואתה בכל זאת ניגש ומתחיל אז מה הענין?

                • ג'ו המבתק

                  יש לי בעיה, נו, זה ברור. נעמי כבר אמרה שחסר לי משהו, אבל לא הסבירה מה בדיוק. יכול להיות ששפיות? כי בתחום הפיזי דווקא לא חסר כלום. יש אפילו הרבה

            • דובי

              לא תוך חמש דקות, וגם לא תוך יומיים. אפילו לנואשים כמוני לוקח קצת יותר זמן. במקרה הזה התייחסתי לבחורות שאני מכיר כבר הרבה זמן (לימודים, צבא, מה שלא יהיה), ושמכירות אותי.
              הייתי אומר משהו על בחורות שזה עתה פגשתי, אבל מעולם לא הגעתי מעבר לשלב של ה"אפשר לקבל את הטלפון שלך". בכלל, אני גרוע בכל העסק של להתחיל עם נשים. נראה לי שאני מפספס משהו איפשהו.

              אוף, לא חשוב. אני חולה. די.

              נלחם (שיעול) את מלחמתם של החנונים (עיטוש) באשר הם (נחנק)
              דובי

    • מיקה, מה קורה עם ההוא נטול הפאסון? גם זו היתה הצגה פאסוניסטית של עצמו? כבר נפל לו האסימון או עוד לא?

    • בננה

      לדעתי הפאסון הוא ממש לא נחלתן של נשים בלבד. לא! זה הכי טבעי בעולם שכאשר מישהו נורא מתלהב ממך – תישארי צוננת ולהיפך. מיקה – טעות חמורה! אסור להשתפך ככה, לפחות לא בהתחלה. אלה חוקי המשחק וזהו זה, אחרי שעוברים את רף המשחקים מגיעים לגן עדן, תאמיני לי (נשואה באושר רב ומחכה להולדת בת) ורק בשביל לסבר את העין הקוראת שלך – אני ממש מוכרחה לספר לך משהו. לפני ארבע שנים בערך הכרתי בחור מדהים. חשבתי בליבי – פוטנצילצקי! גם חכם גם חתיך גם מגניב ומעניין. הייתי מאוהבת בו בסתר מספר חודשים וזה ממש לא עשה עליו רושם. כבר הייתי מאוהבת בסתר במישהו אחר לגמרי כאשר פתאום הבחוריצק התנפל עלי איזה ערב בנשיקה. אמרתי – ניתן צ'אנס לזכר מאוהבות העבר, ואכן נתתי. מה אני באה להגיד – ברגע שכבר לא הייתי מאוהבת ולהוטה (וגם אם דברים לא נאמרים הם מורגשים) פתאום נהיה לו דחוף לברר מה קרה? מה התקרר? אחר כך ידענו עוד כל מיני מהמורות ומשחקים. והיה קשה. אבל, ומכאן את מוזמנת להקשיב ממש טוב – באיזשהוא שלב נגמרו המשחקים. הבנו שאנחנו מתים אחד על השניה, שטוב לנו ושרוצים להיות ביחד.
      התחתנו לפני שמונה חודשים, בקרוב אצלך מותק

    • בנים ובנות…
      בלהט למבדת הלבבות חייבים להבחין בין שני דברים שונים:
      א. פאסון – וכל מילה מיותרת
      ב. שפיכת כל דליי האישיות ועולמך הפרטי על האדם שזה עתה פגשת…בשם "חוסר הפאסון".

      אבקש להירגע – ולו כדי להשאיר איזה צוהר אופטימי הבה נסכם שאנחנו לא מתבלבלות:
      או "בלי פאסון" = ואז כל מה שאי פעם היה לך באישיות נשפך כמו גל מים ענק על האובייקט החדש. או "פאסון" = לא מעוניינת.
      אפשר להיות "בלי משחקים" ובו בזמן לתת מעצמך עם הגבולות שלך, בקצב שמתאים לך, לא מתוך needyness וכאילו הגואל הגיע ואין מחר, אלא מתוך סיפוק מסויים בעולמך הפרטי שמוצא לו שסתומי פריקה שונים ומגוונים לצורך לתת ולהתקבל.

  4. שוקי לימור ומיתר

    לפי סקר שערכה ד"ר מינה אגרטל, עולה כי מפלס השחקניות בארץ מעפיל לגבהים היסטריים.
    מכאן אפשר לחלץ את המסקנה המתבקשת: נשים נוטות למשחק יתר.
    למה בניסן נתיב יש 70 אחוז סטודנטיות 10 אחוז גברים ו20 אחוז הנותרים הם הומואים.
    נשים מטבען מלאות פאסון. את תשבי בפאב, תלגמי מהטובורג גרין שלך ותחפשי אחרי זוג עיניים פנויות. כשהמבטים נלכדים, את תמהרי למצמץ בעיניים, לכחכך בגרון ולשחק עם המפית. הכל רק כדי לא להיישיר מבט נבוך.
    ואני אומרת. אישה יקרה. נסי פעם לנבור להם בחזרה באישונים. ותראו איך ביציאה הבאה את כבר תבואי לפאב עם גבר חדש ולא עם החברה המאוסה שלך שהיא יותר כוסית ממך.

    • יוסף וואחד

      במקום להתבכיין על העולם, אולי תקחו אחריות על החיים שלכן? הרי לא ייתכן ש"כל הגברים השווים כבר תפוסים", שכולם מניאקים, נודניקים, עלוקות, מחפשים קצינות בידור וכו' וכו' וכו'. להקיא מהשטויות שלכן, לפעמים, בחיי. היללות הנשיות הללו ממש לא מתאימות למאה העשרים ואחת ולפמיניזם החדש ולעובדה שנשים תופסות עמדות בכירות בתקשורת, בהייטק, ברפואה ועוד. אשה יכולה להרים אתר אינטרנט, לסגור עסקאות במיליוני דולרים, לערוך מגזין – אבל לא יכולה להתחיל עם גבר שבא לה עליו, או לתת לו חיזוקים חיוביים, במקום לשמור "פאסון"?
      קאם און. אל תמכרו לי את הזבל הזה. אתן פשוט רוצות את הגבר הקשוח, המניאק, שישחק אותה לא מעוניין (ואז אתן תהיינה מעוניינות בו. הא, איזו בדיחה גרועה), ואחרי הלילה הסוער שלכם יחד הוא לא יתקשר. לא, הוא לא יתקשר, כי ככה זה עם גברים שמשחקים אותה ב"פאסון".
      תתבגרו כבר!!! בנות, צאו מהשטויות שסבתא לימדה אתכן. חלאס עם הבכי, קדימה לעבודה
      יוסף וואחד

      • כל הכבוד. כל מלה פצץ.

      • סליחה! אתה מדבר על יללות? ומה זה לדעתך "נאום הגבר" ששיגרת לעברנו? זה יותר טוב? תתאפס בבקשה. ובעיקר תפסיק לדבר אלינו, ובמקרה הזה, מכיון שזה המאמר שלי – אז אליי, כמו אל בחורה מפגרת שלא יודעת מהחיים שלה, או שממציאה בעיות ותירוצים להצלחה או לחוסר הצלחה. פאסון הוא לא רע, הוא פשוט מתיש. אני לא מתה עליו כפי שהבנת, אבל אני לא מתבטאת כמוך, כמעט בבהמיות ובעיקר בזלזול, כלפי מי שחושב שזה אחלה. ואם מישהו יגיד לי שכך הוא השיג את בן/בת זוגו אני אגיד לו אחלה. כל הכבוד.
        כדאי שתפנים, שהבעיה איננה עם מספר ההצלחות שיש לך מול בחורות, או עם מספר ה"לא" שאנחנו שומעות ושאם הוא עולה על ערך מסוים עלינו לקפוץ מעזריאלי. הבעיה היא למשל, בדיוק הבחורים האלו שפוסלים מה שאנחנו מרגישות כי זה לא חשוב או לא לטעמם. או אלו, בטח החברים שלך, שאם כבר מישהי ניגשת אליהן, אז לא. הם בפאסון. זה לא נאה להם שבחורה ניגשת אליהם. הם רוצים לגשת אליה מעצמם, "לבד". כמו ילד בן ארבע שרוצה לאכול "לבד", להתקלח "לבד" ולישון "לבד". הבשורה הטובה היא שגברים שכאלו באמת ישנים לבד. והם ימותו מהבדידות, אבל מה, בפאסון. כי פאסון זה אורח חיים. תפיסת עולם כוללת, הסוברת שמישהו צריך להתאמץ בשבילך, ואתה בתמורה, אולי, אבל רק אולי, תתיחס אליו ותעריך. עכשיו מה, לשתוק? לא! אני אומרת: לחשוף את המנגנון ,ומכאן והלאה שכל אחד יעשה מה שבא לו. ולכן, המאמר שלי, יוסוף היקר, הוא בכלל פילוסופי ולא מתכווץ רק למימדי מערכות יחסים ובנים-בנות. ואם תקרא בו שוב אני בטוחה שאפילו אתה תבין דבר כל כך פשוט ותפסיק לכעוס עליי ועל כל העולם.

        • דובי

          חבל שהבשורה הטובה שלך פשוט לא נכונה. העובדה היא שהם בדיוק האנשים שהולכים כל לילה לישון עם מישהי אחרת. מי שהולך לישון לבד, בינתיים, זה אני.

          אבל אני לא אתחיל למרר על חוסר חיי גם באתר הזה, אז תסלחו לי.

          נלחם את מלחמתם של החנונים באשר הם,
          דובי

          • מי שהולך לישון לבד כל לילה עם מישהי אחרת זה כאילו שבעצם הוא ישן לבד. כי כל הכיף זה לישון עם מישהו שאליו אתה מרגיש משהו ומה כבר אפשר להספיק בלילה אחד? חוץ מזה, לא למדת שגם אם נראה שמישהו יוצא מהפאב כל לילה עם מישהי אחרת, לא בטוח שהם נוסעים לאותו כיוון?

            • בילבי

              כל כך נכון אני מסכימה אם כל מה שאמרת אתי.ואל ודובי חמוד אל תחשוב שרק אתה הולך לישון לבד בלילה גם הרבה נשים שני מכירה ואין להן פאסון הולכות לישון כל לילה לבד במיטה הגדולה שלהן.

        • יוסוף וואחד

          אתי, אני מתנצל אם נפגעת. כנראה שלא הבנתי אותך. אני הייתי רוצה לראות עולם בלי פאסון. עולם פשוט, עם מקסימום כנות, מינימום פוזה, מקסימום סקס

      • נעמי

        וגם איתך אני מסכימה
        לפעמים אנחנו חושבות שאנחנו מחפשות מישהו מסויים
        ובמציאות מי שמגיע אלינו הפוך לגמריי מהתמונה שרצית
        זה בגלל שיש רשימה מודעת כביכול של תכונות שהיית רוצה שיהיו למיועד אלק
        ויש רשימה לא מודעת ובדרך כלל אפילו לרוב הרשימה הלא מודעת היא זו שמוצאת
        בדיוק את מה שהיא מחפשת
        לא ברור לי אם אני ברורה

        • ג'ו המבתק

          את לא ברורה, מותק. ממש לא ברורה. מה את רוצה, נעמי? מה חסר לך בחיים? מה יעשה אותך מאושרת? תחשבי על זה ככה. ותתבטאי בחופשיות. כולנו אחוקים פה, כמו בגדוד 50

          • נעמי

            ג'ו דרלינג
            למה תחשוב שחסר לי משהו בחיים?
            אולי חוץ מהיכולת להסביר את עצמי במצבים מסויימים
            באמת לא הייתי ברורה
            אולי זה עוד יגיע פעם ואז תכתוב לי אם הבנת אותי טוב?
            גדוד 50
            מה זה צבא? טרם הספיקותי אולי אני אתנדב לסבתא עם שנדוויץ
            הכל פתוח

            • ג'ו המבתק

              נעמי, את בערפל קרב בייבי. את בטוח צריכה משהו, ואני לא רוצה להגיד מלים גסות עכשיו, כי אני מכבד את האתר המרתק הזה מכדי לצטט את זיגדון מהגדוד

              • נעמי

                דבר דבר
                מה אתה חושב שאני צריכה
                תרגיש חופשי להיות ספציפי
                ערפל קרב
                אהבתי את הביטוי

                  • נעמי

                    אה אז אתה החייל עם הזין האימתני מהאתר סקס
                    למה לא אמרת מהתחלה היינו עושים לך
                    כבוד
                    תודה על הדאגה הכנה בקשר למה שאתה מדמיין שחסר לי
                    יש לי
                    אני יודעת לעומת זאת מה אין לך

                    • בועז כהן

                      מה אין לו? אהבה? אומץ? מה אין לו, לדעתך?

                    • נעמי

                      ניראה לי שחסר לו
                      ש
                      וגם אולי
                      פ
                      אבל זאת רק התרשמות שלי יכול להיות שאני טועה

                    • ג'ו המבתק

                      מה זה "ש" ומה זה "פ"

                    • נעמי

                      ש זה שכל
                      פ זה פילה
                      לפחות אני יודעת שאתה גם
                      סמך
                      וזה טוב למי שחסר לו קצת ש
                      חיוך גדול

                    • ג'ו המבתק

                      שירה צרופה, נעמי. פיוט. אבל לא הבנתי למה אני צריך פילה (טוב, זה בגלל שחסר לי שכל) ומה זה ס' – ולמה לדבר ברמזים, כשאפשר להגיד הכל חופשי בפנים
                      ג'ו המבתק

                    • נעמי

                      פילה בשביל להחנות את המרצדס הגדולה
                      שיש לך בן הרגליים
                      סמך זה סקרנות
                      אני סתם משתעשעת איתך ג'ו מאמי
                      אל תיקח אותי ברצינות טוב?

                    • ג'ו המבתק

                      לאתי:
                      מה איכפת לי איזה גדודים יותר שווים. לי איכפת רק מג'ו המבתק והפרס האימתני שבין רגליו
                      לנעמי:
                      זה בסדר, כפרה עלייך, את יכולה להשתעשע עם ג'ו המבתק. בעוד שש שעות אעזוב אתכם לנפשכם. לתמיד. הטיסה לניו יורק, אלעל 001 מחכה לי. וואן וויי לתפוח הגדול. ושמה אני אזיין, שחבל לכם על הזמן. חבל לכם על הזמן.

                    • נעמי

                      שים קנדום מאמיניו
                      ותיזהר כשאתה חוצה את הכביש
                      חוץ מזה
                      חשבתי אינטרנט זה בכל העולם
                      לא?

                    • הקיבוצניק

                      שוב: חיוך, חיבוק ונשיקה על המצח.
                      המחשבה שמישהי כמוך קיימת (עד כמה שאני מכיר אותך) ממלאת אותי שמחה.

                    • לג'ו המבתק:
                      יש רק בעיה אחת, ג'ו ג'ו: שטיסה 001 יוצאת רק פעם בשבוע וזה ביום חמישי, שיקרה רק מחר ולא בזמן הנקוב (6 שעות). היתכן שאתה משקר לנו? וגם ז' קטן יש לך? חוץ מזה, מה דעתך על הכינוי החדש שלי אליך: בלואו ג'ו?

                    • Just wanting to check how thin these column can get. this is getting rather silly. Would the respected programmers of this site please make this silliness go away?

                    • ועכשיו ננסה בעברית. עד כמה דקות יהיו העמודות הללו?

                    • נעמי

                      מה העיניין
                      לא הבנתי מה הבעיה
                      מה הרגיז אותך בדיוק

                    • פרחח

                      🙂 הוא לא סתום, נעמי.
                      את לא רואה שהשתן נוזל לו מהפה..

              • לידיעתך, גדודים 12 ו-13 יותר שווים, ובהתאמה, גם שמוליק זכאי החתיך באדם (מה אני יעשה, מרוקאים עושים לי את זה. כשיש להם חשק, אני מתכוונת).

    • שרמוטה עם פאסון

      חברתי,
      בדקי את מקורתייך.
      הנתונים לגבי ההרכב האנושי בניסן נתיב שהבאת תלושים.

  5. יוסף וואחד

    מה כייף? מה כל כך כייף לקרוא התבכיינות פאתטית שכזאת? לבחורות הרבה יותר קל להשיג גבר. היום יותר מאי פעם. מה הטעם לקונן על מר גורלכן (אלק, מר גורלכן) הרי אם היה נגזר עליכן לקבל עשירית מכמות הסירובים והדחיות שאנחנו חוטפים בשבוע, הייתן זורקות את עצמכן מהמרפסת של עזריאלי.
    תרשו לי עכשיו לפרוש לי הצדה ולהקיא. כמות כזו של צביעות ובכי מזמן לא קראתי בטקסט כה קצר.

    • מאיה

      יוסף וואחד…

      מה אגיד לך… נראה לי שלהסביר יהיה כמו לנסות להסביר לעיוור מה זה אדום!
      יכול להיות שאת השלב הראשון – ההתחלה אתם הגברים עוברים קצת קשה ונדחים – אבל זה חוק המספרים הגדולים – אתה יודע!
      בכל אופן אני מדברת על אחרי הפגישה הראשונה – על המשחק שצריך לשחק כאילו קול כאילו לא ממש מעוניינת, כי אם אראה כמה אני כן – הוא יברח רחוק ומהר… על להראות שבעצם אני לא כל כך בטוחה שאני מעוניינת בכלל לראות את פרצופו שנית ואז – כמו ילד שרוצה את הצעצוע הוא יכנס לאתגר של להשיג אותי כי אני לא כל כך ניתנת להשגה – וכיבוש יוסף ידידי הוא לא רק זיון הוא גם לכבוש את ליבי…ולכן הפאסון ולכן האמא הפולניה אולי צדקה כשאמרה – אל תראי לו שאת מעוניינת ואז הוא ירצה אותך…
      אז זהו אתה יכול להמשיך להקיא אם אתה רוצה… אני אבל עדיין בכל ליבי מסכימה עם אתי

      • יוסף וואחד

        את יכולה להמשיך ולשחק כל חייך במשחקי קקה-פיפי שכאלה. אין שום בעיה. השאלה היא רק לאן זה יביא אותך, האם למחוזות האושר של הזוגיות ההרמונית, או לאותו תוהו ובוהו שמרבית הזוגות שסביבך שוהים בו.
        את יכולה להסכים עם אתי מהיום ועד קץ כל הימים, וזה לא יקדם את חייך במילימטר אחד.
        מצד שני, אם תקחי לעצמך את האפשרות לראות את יחסי הגומלין בין גברים ונשים באור אחר, יש סיכוי – אולי לא גדול כל כך, אבל יש סיכוי כזה – שתגיעי למקום טוב יותר מזה שאת נמצאת בו (ואתי גם כן) כרגע.
        גבר שרוצה אותך, בגלל ש(כאילו) את לא מעוניינת בו, הוא גבר על הפנים. וכמה שיותר מהר תביני את זה, כך תתקצר הדרך אל האושר
        יוסף וואחד

        • אורית

          יקירי יוסף..

          ברור ששנינו מתכוונים לאותו הדבר ובעצם מסכימים עם אותו הדבר..
          כתבתי את הסכמתי לדברי אתי – לא בגלל שאני חושבת שככה צריך להיות, אלא בגלל שלצערי ככה זה קורה.
          הלוואי ולא.. אבל אלו הם לצערי חוקי המשחק הקיימים היום בשוק.
          נכון שיש מקרים שלא – אבל אלו הם מקרים בודדים וברוב המצבים של גבר מכיר אשה או להיפך – אם היא לא תשחק את הפאסון – היא תיפול על הפנים.
          כי לצערי – הגבר אוהב את תחושת הציד ואת הקשה להשגה. ואם אראה לו את רגשותי האמיתיים
          ואת נכונותי המיידית , הוא ברוב המקרים יחשוב שזה קל מידי ויברח.

          • בועז כהן

            אני חושב שאתן הרבה פעמים כותבות בעצמכן את תסריט חייכן. יש איזושהי תפיסה (שגויה) שגברים לא ייקחו ברצינות מישהי שתתמסר להם בקלות רבה מדי. ואני שוב טוען, ואטען שוב ושוב, עד שיתייבש לי הרוק בפה או היד על המקלדת:
            זה לא נכון! יש גברים שכן ויש גברים שלא (אישית,
            נכנסתי בחיי למערכות יחסים רק עם בחורות שהיו איזי גואינג, והלך לי מאוד קל איתן ורק עם בחורות כאלה הסתדרתי)

            • אורית

              בועז כהן היקר באדם!

              אותך כבר קלטתי בכל התגובות שלך גם בכתבות אחרות – זאת לא חוכמה – אתה מושלם!!!

              אבל מה לעשות שאין רבים כמוך?

              • אולי לא חיפשת במקומות הנכונים?
                ואולי לא חיפשת כלל?
                יש עוד כמו בועז חברי ורעי ולא מעט מסתבר.
                עם תעודות והמלצות…:)

            • בועז יקירי…הלוואי והייתי פוגשת בגברים כמוך שדוקא עם בחורות ללא פוזות
              הם זורמים..
              אחרי שסוף סוף אזרתי אומץ ,הפנמתי את עניין הפמיניזם והיוזמה הנשית שאתם
              כל כך אוהבים להגיד שהיא ברוכה בעינייכם ועושה לכם ת'עבודה…
              והחלטתי שכלום לא יעצור אותי (גם לא עודף הבישנות שלי..) ואת הבחור המדהים
              ההוא שעומד
              שם ממול אני חייבת להכיר!!!…
              נוכחתי לאכזבתי לגלות (ולאחר נסיונות חוזרים כדיי לבדוק את המימצאים..)
              בנים חושבים
              שאם בחורה לוקחת יוזמה ומדלגת על עניין הפאסון כוונתה היא אחת ויחידה!!!
              הבחורה "מחפשת זיין"!!!
              אז ארזתי את האומץ ופרקתי את הבישנות והחזרתי לכם את המגרש והכדור…

          • יוסוף וואחד

            יוסוף. לא יוסף. יוסוף וואחד. ותודה.

            • אורית

              אין בעד מה…

              אגב, אם הייתי מאילו ששומרות פאסון הייתי מתעלמת אבל מכיוון שאני לא – אם תשים לב
              כל מכתביך בהתחלה נשאו את השם יוסף!!!

  6. נוני

    אתי יקירתי
    בתור חברה לנשק וחברה חדשה יחסית שלך, אני חייבת להזמין אותך לסיור בארץ "נון פאסון". אני יודעת שמזה זמן את חושדת בי ,שעניין הפאסון מוכר לי מקרוב, אבל אני גם יודעת
    שזה רק בגלל שעוד לא הצלחת להפנים לחלוטין שיש לפעמים בחורות שאם הן נראות כאילו שלא אכפת להן, אז כנראה באמת לא אכפת להן. אני מהמוזרות האלה. (דרך אגב, לא כל אשכנזיה היא גם פולניה בהוויה.
    כבר אמרתי לך שחבר יקר ואהוב קורא לי שקופי? אני גם יכולה להגיד שהוא לא קורא לי כך בגלל שהמצאתי את הנון שלאנט. אני מעיזה לאמר שכשהיינו מעוניינים זה בזו, לא היינו עסוקים בלחשוב האם הוא חשב שאני רוצה אותו, כשהדלקתי סיגריה ביד ימין, כי אם הייתי מדליקה סיגריה ביד שמאל הוא בוודאי היה מנחש שהיום יום שלישי. פשוט אמרנו. ואף אחד לא התבלבל אותו אדם יקר, דרך אגב, בן חמישים. ואנחנו תיכף מגיעות לקשר בין זה, לבין נושא התלבטותך
    כאלה שלא התבגרו – עבורם כנראה הפאסון עושה את זה. כאלה שעברו את כיתה ב' כבר נמצאים עמוק בתוך עולם אחר. עולם של כיף ושחרור ממועקות מפגרות של להעביר את השיער מצד אחד של הראש לצד השני, ולעשות על זה מחקר לצורך דוקטורט, עם חברה, שנושאו – "האם העברתי את השיער בפאסון ראוי, או שמא הייתי צריכה להשתמש בארבע אצבעות ולא בשלוש כפי שעשיתי"- ועוד לחשוב, ולהאמין, שבגלל זה בעלת הפאסון המהוללה תזכה – או לא, ללטף במיטה את נשוא פאסונה שבטח גם אין לו שערות על החזה.
    מפאת הכרותנו האישית, המלצתי לך כבר מספר פעמים לאמץ את שיטתי – והיא לקשור את רצונותיך הכנים, ולמרבה הבושה – הלא פאסוניים עם כאלה שגילם לפחות עשרים שנה יותר משלך. (למרות שמדי פעם נתקלים בעולל מנטלי גם בגיל הזה, אבל אפשר לזהות אותם יחסית מהר). בגיל הזה כבר לא מתעניינים בזיוני שכל. ובשבילם לא צריך לעשות שום מניירות מאולצות של פולניה. (יש דרך אגב עוד המון יתרונות, אבל אותם אני אומר לך פנים אל פנים. אני מבטיחה לא להיות בפאסון כשאני אומרת אותם).
    הפעמים בהם טעיתי לגבי רצון משותף לקשר ביני לבין גבר כלשהו ( כן, גם אני טועה לפעמים), היו רק כשאותו אדם היה עסוק בפאסון. גם בזה שלו וגם בשלי – שלמרבה האכזבה הלך לאיבוד כשחשבתי שזה נשאר אצל אלה שבסעיף "שנת לידה" בתעודת הזהות כתוב לכל היותר 1997. ובהינף עפעוף לא פאסוניסטי, כשמבינים שאותו אחד עסוק בעצמו, במניירות שלו, ובודק את שלך, מוטב שישאר עם עצמו ועם הבולשיט שלו והבולשיטית שבוודאי תגיע דקה אחרי.
    גם לא העליתי אף פעם שום מופע פאסון. אני פשוט לא יודעת איך. מדי פעם גם אני מנסה לפענח איך הן עושות את זה ואם בטעות אני מנסה לעשות מעשה, אני מרגישה כל כך מפגרת, ובאותה נשימה אני אומרת איזה מזל שאני לא יודעת איך עושים את זה. לא הייתי רוצה למשך דקה אחת מחיי לחשוב שמישהו נמצא איתי, ולו לרגע, בגלל איזושהי מחווה אינפנטילית שקבוצת בנות עמלו עליה במשך ימים. עדיף לחכות עוד רגע, לקחת נשימה עמוקה, (שהפאסוניסטיות בוודאי היו קוראות לה "שאיפת אוויר מינרלי"), ולהגיד שהגבר שאיתו תבלי את לילותיך המהנים והלא פאסוניים, יהיה איתך – ולא תהיי עם מישהו שבחר מישהי שצריכה לחשוב חמש פעמים באיזו יד לאונן, כמה פעמים לגנוח ובאילו דציבלים, שאותם כמובן החברה, שנשואה למר אנמיה, אמרה שהם האפקטיביים ביותר. אלה שפאסון עושה להם את זה, שישארו עם הפאסון שלהם של בת זוגם, ושישחקו ביחד בארגז החול של "גנון – פאסון" .
    ואת יקירתי, אל תנסי אפילו לרגע אחד להשתנות.

    • בועז כהן

      מה יש לומר על טקסט כה רהוט? לו מאה כובעים לראשי, הייתי מסירם אחד-אחד לכבודך, נוני. אבל הערה קטנה, בכל זאת, אם יורשה לי: נכון שגבר בן 50 הוא תעודת ביטוח נגד פאסון. אבל אני (ובטח יש עוד כמה כמוני, אפילו באתר הזה ממש) גם בגיל 18 לא הלכתי שולל אחרי הפאסוניסטיות

      • נוני

        בועז יקר
        מודה על המחמאה, זה תמיד נחמד לשמוע, ביחוד כשזו הפעם הראשונה בה כתיבתי נושמת אוויר פומבי. אותו חבר יקר , שנקבתי בו בתגובתי, הוא בעצם בן 53. הכרתי אותו כשהייתי בת 23 והוא היה בן 48. בגלל העדר העמדת הפנים המיותרת, בהכרות וגם בפרידה, אנחנו עדיין חברים קרובים. כשמכבדים את עצמך, אין צורך להעמיד פנים.
        ומסתבר גם שהחמאת למישהי שאתה מכיר: נערכה ביננו הכרות ב"קפה נואר". הייתי שם בחברת אתי.

        • בועז כהן

          אההההההההההלללן ! אהלן וסהלן. והבטחת שתבואו להופעה של החשמליות, ולא באתן! מסקרן הסיפור עם בן החמישים ושלוש – זה אומר שיש סיכוי גם לקשישים לתפוס צעירה מצודדת, משכילה ואוהבת

          • כן, בעז. אבל אז הם כל כך סנילים שהם לא קולטים מה נפל להם לידיים. וזה בכלל, אם הידיים שלהם לא רועדות… מזיקנה, ולא מהתרגשות כמובן.

            • ג'ו המבתק

              חליק, אתי, מה קרה לך. סבא שלי, בגיל 93 היה מכופף את האחיות בבית אבות, ומביא להן בתחת. היה עומד לו חזק, לסבא מוריס, והוא היה שם את הוזלין של השפתיים על הכפה של הזין, ונותן חזק. היה לו שפיץ מזהב, לסבא מוריס, עליו השלום. מת בגיל 99 עם זיקפה של פיל
              ועכשיו דברי סיכום קצרים, כי באמת הגיע הזמן להיפרד (עוד לא ארזתי, וב-23:00 צריך להיות בשדה)
              אז היה אחלה באתר שלכם. מלא מזדיינות ומלא מתוסכלות מינית, שחבל שלא היה להן את הצ'אנס הנהדר לפגוש בחיים האמיתיים את ג'ו המבתק. את החיוך אי אפשר היה למחוק להן לפחות שבוע.
              עכשיו ג'ו המבתק נוסע לאמריקה, למרות שכמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה כדברי רחמים פורטיס וברנרד סחרוף, ובאמריקה יש בחורות שלא יודעות עוד על מזלן הטוב, אבל בעוד פחות מ 24 שעות הן תדענה, תרתי משמע תדענה, גם במובן האינטלקטואלי וגם במובן התנ"כי.
              ג'ו יבתק בשמחה בתולי נשים אמריקניות, יעבוד יפה מלפנים ומאחור, ויזכור אתכם לטובה.
              ואם פעם ג'ו המבתק יחזור לישראל – מה שכנראה לא יקרה לפני 2010 – תדעו שהוא חזר.
              תדעו שהוא חזר.
              ש ל ו ם ל כ ו ל ם
              אוהב אותכם באמת
              שיהיו לכם חיים יפים
              ביי

              ג'ו המבתק

              • הנסיכה הקטנה

                וקול הנפילה מעולם לא נשמע, בגלל החול הרך. זה רציני, ג'ו? הלכת מאיתנו?

              • בננה

                כבר מתגעגעת אל ג'ו

              • ג'ו, ג'ו, ת'אמת יש תירוצים יותר טובים מלהגיד נסעתי לחו"ל. תגיד שנמאס לך מאיתנו, תגיד שכבר אין לך מה להגיד. וחוץ מזה, תמיד אתה ככה; מתחיל ומיד גומר? וגם בחוץ? (לארץ)?
                ולסיום (?) גם ביאסת אותי עם ההכללות שלך. אולי אנחנו מתוסכלות מינית דווקא בגלל שאנחנו מזדיינות והבטיחו לנו כל מיני הרים וקיבלנו בקושי גבעות?

          • נוני

            שלום בועז. גם אני מזמינה אותך לאברקסס. בוודאי כבר תיארת לעצמך שאני מבלה ונהנית שם
            למרות שאת "בן החמישים ושלוש" לא פגשתי שם.

    • בננית

      יייייייייששששששששששששששששררררררררררררר ככככככוווווווווחחחחחחחחחחח
      את גדולה!!!!!!!!!!!!

  7. פרחח

    אתיקה, קודם כל את בעיקרון צודקת ומה שיותר חשוב את צודקת ברוב חן וסגנון. מה שהעלית כאן על סדר היום, הוא ללא ספק אחד הנושאים היותר מבלבלים שיש.

    כאילו מה, אם "תמכרי" את עצמך כמו שאת – אז אבוד לך ואם "תשחקי את מה שאת לא – אז אבוד לך מהצד השני.

    אבל בעיני מה שחשוב הוא מה שבאמת נפתח…

    ומה שנפתח הוא היעדר התקשורת שבין המינים.

    את מבינה אתיקה, כשגבר רואה מישהי שנראית לו, הוא לא בוחן אותה בעדשות של האמא שלו. הוא לא שואל את עצמו האם ולדנית היא, הוא לא תמה על סגולותיה בתחום הבנת הנקרא (הוא מעדיף ללא ספק את הבנת הנקרע). אני חייב לציין שהוא לא שואל את עצמו האם היא ראוייה לשאת את זרעו ליותר מדקות בודדות או האם יש בה יושר פנימי, חוכמת בייגל'ה או כל חוכמה אחרת. כשגבר רואה אשה הוא רואה ראשית את עכוזה ומשוכנע שזה נברא לישיבה פשוקה בלבד. הוא רואה את שדיה ומתעלם לחלוטין מהעניין הביולוגי של בלוטות החלב, אם ניגב את החלב מהשפתיים.
    כשגבר מריח אשה, הוא אינו שואל את עצמו האם היא קנתה את זה בפרפומריה מקומית או פתחה חשבון חסכון בדיוטי פרי.
    כשגבר רואה אשה שנראית לו, לראשונה, הוא שואל את עצמו האם הוא יזיין אותה!!!
    הוא תמה איך היא תהייה במיטה, האם היא תמצא אותו ראוי ליצועה, הוא מתחיל ליצור זרעונים בקצב שיכפיל את אוכלוסיית סין בחצי שעה.

    ככה זה כשגבר רואה אשה שמושכת אותו, לראשונה. האישונים מתרחבים. האף נפתח, הלב פועם ואז…. אופס… השכל מתחיל לעבוד. ונכנס החשש.
    ראשית החשש מפני הדחייה ומה אם היא תרגיש שהוא רוצה אותה?
    ואז החשש שנגיד שגם היא רוצה, מה היא באמת רוצה?
    ואם כן, גם ללכת למיטה, אז האם הוא ירצה(במשקל יפתה) אותה?
    ואז, מה היא באמת רוצה?
    ומה היא תחשוב עליו, ומה היא תחשוב שהוא יחשוב עליה ואז מתחיל הריקוד.
    אז מתחיל הטכס.

    לכל בעלי החיים טכסים. ובטכסים הם מעבירים מסרים שמסדרים להם את החיים.
    הזכר של היעל רב עם הזכר האחר.
    הזכר של ציפורים מסויימות, בונים לה קן.
    והזכר שלנו. מתבלבל.
    הוא מתבלבל כי הכל משתנה. רק לפני 20 שנה זה היה כל כך שונה!!!

    והיא, מה היא באמת?
    האם היא "אשה של המאה העשרים" שתיקח אותו בסערה ותקווה שהוא יקח מונית לבד ולא יתקשר למחרת…
    ואולי היא דווקא עם לב רומנטי, ומצפה שהוא יגלה איפוק גם אחרי שעתיים?
    ואולי היא בכלל רוצה משהו שיארך הרבה יותר משעתיים, כל יום, כל שבוע, כל שנה לעשרים שנה לפחות?

    ורגע, היא לא?

    אתיקה, את מדברת על האשה שרוצה…חתונה!!!
    אז חתונה אצל גבר , אתיקה, זה מה שיכול לבוא בחשבון בסוף, כשהוא השתכנע. כשאמא שלו ואמא שלה לחצה. כשהוא כבר רוצה צאצא ולא מציצה.
    את לא יכולה לצפות מגבר שיחשוב על עתיד רחוק יותר מהליטוף שאחרי הסיגריה. לא מיד, לא בפעם הראשונה.
    ואת חוששת. את חוששת שאם הוא ידע, הוא יברח. אז את משחקת פאסון. ואת מתעלמת מהדממות שבלב שנעשות קצרות יותר ותכופות יותר. ואת בעיקר מתעלמת מעצמך.
    ולמה? כי הוא כבר למד. הוא למד שאם הוא יראה להט, יש סיכוי גדול שהיא תברח.
    אם הוא ירצה לזיין וגם יראה את זה היא לא תחשוב שזו תשוקה אלא הכרזת מלחמה.

    אז זה רק על הקצה.

    אבל לפאסון יש כמה צדדים. כולם רעים. אגב.

    ואיך לחסל את זה?

    ככה! כמו ארבע אמהות. לעשות.

    ארבע חתיכות או ארבע אחיות, תבחרי את השם…
    וכמו ליזיסטראטה שסיימה את המלחמה. אתן יכולות להפסיק את הזוועה.

    אם נשים לא ינהגו בגברים שמראים התעניינות כנה על פי דרכם, כבצואה טרייה, גברים לא יחפשו את הפאסון המוכר הבטוח והמנוכר, על פי הכללים מכרה להם המשת"פית – האמא!!1

    האם זה יתכן? אני לא יודע.
    אבל אני חושב שהפאסון הוא אסון.

    • נעמי

      טוב
      הגעתי למסקנה
      כולם אומרים אמת
      כל אחד את שלו
      כולם צודקים
      זהו

    • שימי

      יכולת הבעה של ילד בכיתה א' והיתיחסות של נערון מתבגר.
      הצ'אט לנוער מתחת לגיל שש עשרה נמצא בכתובת אחרת ושם מקומך! ! !

  8. דוחף_לויתן

    באמת לא הבנתי כלום.
    זה נסיון לומר שאת לא יודעת לשמור את הגברים שלך אצלך כי אין לך פאסון?
    את בכלל רוצה גברים שמחפשים פאסון?
    בטח.
    כולנו טווסים. לא יעזור לך, מוכרים פאסון – וזה לא חדש, אל תלבישי לזה מילים מפוצצות כמו טרנד.

    אני אסביר לך למה גברים לפעמים בורחים, והסדר לא מחייב:

    1. שעמום.
    2. סקס גרוע.
    3. משהו יותר טוב.
    4. פחד ממחויבות.
    5. בגידה.

    עכשיו תסבירי לי למה נשים עוזבות. אל תתאמצי, תמצאי את כל התשובות למעלה.

    ואת יודעת מה הכי עצוב? הכי עצוב שכמעט נגררת לקנוניית הפאסון.
    אתן ואנחנו נעשה הכל בשביל להביא צאצאי טווסות חדשים לעולם, החיזור בנוי על פירוטכניקה, פצצות לגבות
    ופופיקים חשופים.

    בואי אלינו, בואי תצטרפי להצגה הכי גדולה ביקום.

    ואולי לא שמת לב, אבל למילים יש פאסון בפני עצמו, ואת, לא בחלת בהם.

    ><>

  9. אוהב כתומה

    בנים שואפים לרצות את עצמם; בנות שואפות לרצות בנים.
    קצת אגו ואסרטיביות עוד לא הזיקו לאף אחד. (ואחת.)

  10. למה למה למה למה כולם/ן כל כך לחוצים?
    למה?!
    מה קרה ?
    סוף העולם?
    מה מה?
    מה זה החיפוש הנואש הזה אחרי בן /בת זוג?
    אי אפשר כבר להזדיין בלי ללחוש אי לאב יו באוזן?
    לצאת לאיזה דרינק מבלי לנעוץ מבטים בכל באי הפאב הלא צמודים לבן/בת המין השני?
    יאללה יאללה.
    צאו מזה.
    רדו למטה תמצאו מישהו ותזדיינו.
    זוהי כל התורה.

    • בועז כהן

      "רדו למטה, תמצאו מישהו ותזדיינו". הצעה מעניינת, אבל לא פשוטה כל כך. אני מעדיף את הפראזה של פרחח – "פאסון הוא אסון". שלוש מלים, ותמצות יעיל ביותר של הסוגיה

  11. שימי

    קשקוש בלבוש
    אינפנטיליות לשמה
    חוסר בגרות משווע של בחורה בגיל 30+
    עצוב עד כדי דמעות
    ואלו רק חלק קטן מהתשבוחות שאוכל לפזר על כתבה זו!!!
    בצורה הזו אין לי כל ספק שתמשיכי לחפש ולחפש ולא למצוא אף גבר בכלל ומשום סוג!
    ולצערי אימך תצטרך להמשיך לנג'ס לך ובצדק כי היא יודעת שבדרכך אין לך כל סיכוי!!!
    חבל לה לבחורה שלובשת מסכות על פניה כי בסוף כשמגרדים את הקליפה הכל רקוב!!!
    אין כמו להיות אתה נטו בלי חארטה וצבעי צבעים.
    מה את מנסה לעשות?
    להיות מה שאת לא?
    תהיי את כמו שאת ואני מבטיחך שתוכלי לשדר את עצמך בצורה היפה והחזקה ביותר!!!
    לעולם לא אגש לבחורה שמעמידה פנים לא כי היא קשה להשגה חלילה אלא משום שהיא חסרת עיניין ותוכן ומרכז עיניינה הוא בלהרשים במה שהיא לא.
    כמה גרוע זה נראה אין לכן מושג
    Be You and only you!!!
    ולעיניין חברותייך לקנוניה אני מצטער עליהן נורא וממליץ לכן להרשם לגנון הסמוך למקום מגוריכן!

    • פרחח

      כמה חבל שיש כאלה שיטעו ויחשבו שאתה מייצג משהו מעבר לגבולותיך הצרים מצלעות הפרפר.
      אתה באמת לא הבנת מילה ממה שהיא כתבה. אה?
      נדמה לך שמצאת לך כר להכות בו, בהתחסדות מבחילה. מאחורי הבולשיט המתחנחן שלך מסתתר שובניסט צר מוח ומעוט יכולת.
      לפני שאתה מתיז ארס זול. השתדל לקרוא, להבין, להפנים ואז בעילגית שלך תנסה גם לכתוב משהו בעל ערך…

      • שימי

        אני מאוכזב עכשיו מעצמי שאני מגיב לאפס שכמוך שבטח לא עבר את הגיל הרצוי בכדי להגיב!
        לעיניין:
        אכן אני ועוד רבים מעבר לגבול יכולתך לקלוט מיצגים את שנכתב!(כגון בועז לדוגמא )
        איני מתחסד כלל ולהיפך אני אומר את האמת כי כל השאר הוא שקר ובו אני לא עוסק!
        שובניסט אני ממש לא, ואתה?
        אם דברי אינם ערכיים דיים לטעמך הינך מוזמן להמשיך הלאה!
        אשמח לקרוא את תגובותייך ללא שגיאות כתיב אלא אם כן אתה אנלפבת או מתחת לגיל שבע שנים שזה כיתה א'.

        • בועז כהן

          להירגע, ומיד! מה קרה? אני לא חושב שאתה ופרחח כל כך רחוקים בהשקפותיכם, אבל בטוח ששניכם נסערים מאוד (וכל הכבוד לאתי אברמוב, שכמו הלנה מטרויה מצליחה לגרום למלחמה)

      • בועז כהן

        היי, הלו, מה האלימות הזאת? עד כדי כך הנושא טעון וממולכד שאתם נגררים לקרב תרנגולים?

    • נשמה, אם לא הבנת, אז אני הבחורה ללא הפאסון. וגם ככה אני בעונש מזה, אז למה מגיע לי שתצעק עליי?

    • נשמה, אם לא הבנת אז אני (אני!!) היא הבחורה ללא הפאסון, וגם ככה קשה לי בחיים. אז למה גם אתה מוסיף עלי את צעקותיך??

      • שימי

        יקירה,
        לצעוק אני בטח לא צועק לא עליך ולא על אף אחד וגם לא על הפרחח.
        אני בהחלט כן מנסה להדליק את האור אבל בחדר הסמוך אולי משם תבוא הישוע ובנוסף נותן לך ולשאר היקרים כיווניי מחשבה חדשים שבתקווה יגרמו טוב לכולנו.
        בשעה עשר יש סולחה, כולם מוזמנים לבוא.

  12. תענוג!!! נפלא, יופי של פולמוס. האתר הזה יעלה לי בחשבון הבז"ק, אני בטוח.
    בנים! אנחנו אורחים כאן בהרמון אז לא להגרר לפסים אישיים דבילים.

    אדון פאסון פחד מאוד מגברת פאסונה
    כי הוא היה כזה רזה והיא כזאת שמנה…..

    הכל כבר נכתב ואני בסוף העמוד אז מי ישים לב.
    לילה טוב, יש nba. לא לריב.

  13. אתי,
    יקירתי, את פשוט מדהימה.
    קשה לי אמנם להאמין שלאחת כמוך קשה למצוא זכר שווה (לא שאני חושבת שיש כאלה). אך פרט לעובדה שאת נשמעת לי חכמה להפליא, במיוחד אם מדברים על חוכמת חיים, אני חייבת לציין שהכתיבה שלך מעולה.
    את יודעת, פעם גם אני חשבתי שצריך לפחות קצת בהתחלה להשתנות כדי למצוא חן בעינהם. ואף הפולניה שלי ניסתה לא אחת להסביר לי במשך החיים כשהיא גידלה אותי, איך גורמים להם לרצות. אז יש לי את החוקים של אמא (למרות שבגלל שאני מכירה את אבא אני יודעת שהחוקים שלה לא תמיד עובדים).
    בכל מקרה, זה פשוט מאוד. את צריכה לא להיות עצמך. להיות עדינה כמו שהם אוהבים, ולחייך, לשחק אותה קשה להשגה, להראות טוב עד כמה שאת יכולה.
    מה אני אגיד לך אתי, את באמת חושבת שהם שווים את זה?
    הרי אחרי הכל, מה אנחנו מקבלות בשביל כל זה? זה לא שהם משהו את יודעת, וגם הטובים בינהם. בנוסף לזה, כמה תוכלי לא להיות עצמך? הרי יום אחד את תרגישי נוח במחיצתו נכון? ומה אז?
    אתי יקירתי, את נשמעת פצצה של אדם. כולי תקווה שלא תשתני, בטח לא בשביל איזה כרומוזום ואאי. ותודה על המאמר המופלא, הצלחת להעלות לי חיוך 🙂

    • בועז כהן

      פנייתך לאתי היא עוד הפגנת אמפתיה נשית שלא תועיל לנשים לקדם את עצמן במילימטר. אני לא מוצא שום טעם בהתאגדות של "נשים" נגד "גברים". את שואלת את אתי "מה ייצא לך מזה?" ו"האם הם (הגברים) שווים את המאמץ".
      אז שוב, בפעם המאה אלף: יש גברים שלא שווים יריקה (איציק מרדכי, למשל) יש גברים שצריך להעלות על כסא חשמלי (בני סלע) ויש גברים מצויינים, אוהבי נשים באמת, שואפי שוויון והרמוניה, שלא מחפשים מלחמה, אלא אהבה.
      אולי תקחי את האופציה הזאת? אני מתכוון ברצינות הכי גמורה: תשקלי את האפשרות הזאת, שיש גם גברים ששווים בהחלט כל מאמץ שתעשי – כי הם יאהבו ויעריכו וישקיעו. אבל עם גישה מקדימה כה שלילית, איזה סיכוי יש למישהו לחדור לחייך וללבך?
      תחשבי על זה

      • Boaz –
        You are so right.
        There are some good guys out there
        , I am happy to say I found the best one of them, but there are still some more.
        With those guys you don't need any games (not from your side and not from his). They will not be afraid to talk about love or even marriage one day (!!!!)

        All the games are good for maximum the first date, and only because it is sometimes easier to play a game of someone you are not, and not take the risk of letting yourself out too much.
        But if it is real, there is no more need for that.

        Don't give up…

      • בעז, אחרי שתיגמרו את השביתה שלכם תיכנס אליי לשיחה ואני אסביר לך הכל. בברכה, הלנה מטרויה (אח, איזו מלחמה נחמדה…).

        • בועז כהן

          בכייף, אתי. אני תמיד שמח להקשיב לדעות אחרות. אבל אני חושב שהבנתי יפה מאוד ואני פשוט מציע דרכים נוספות להתבונן על הנושא (גברים, נשים, משחקים וכל הג'אז הזה)

          • בעז, ג'ז זה יפה וגם הכיוון אבל, לא. לא ממש הבנת. ואני אסביר לך בהזדמנות.

          • אההה, בעז. שכחתי להוסיף: בהזדמנות במהלך משחק ביליארד (סילחה, פול) סוער באברקסס.

            • בועז כהן

              מעדיף רוק בריטי על ג'אז, אבל לא חשוב. וביליארד זה אחלה, למרות שאני לא שחקן משהו. מקבל את ההצעה בשתי ידיים. אפשר להביא חבר'ה ל"אברקסס"?

              • בטח, אבל רק מדרגת עורך ומעלה. ורצוי מהדסק ולא מהבידור. לא בשבילי האימפוטנטים האלו מ-7 לילות.

                • ג'ו המבתק

                  אימפוטנטים? בדקת אותם אחד אחד, חמודה? יכול להיות שאת טועה. עיתונאי בידור הם לא אימפוטנטים. דווקא עומד להם חזק מאוד, אבל עם גברים. את עיתונאית ועוד לא למדת שרוב העיתונאים אגזוזנים?

                  • בדקתי אחד והיה לי לא טעים. אז פרשתי בשיא.

                    • ג'ו המבתק

                      איי, איי, איי. זרע לא טעים זה באמת מבאס. אגב, גילו שאם אוכלים אננס טעם הזרע הופך למדהים. ואם שותים הרבה בירה ואוכלים בשר אדום, אללה יסתור

                    • אנונימית

                      נראה לי שעדיף שהבחורה תשתה את הבירה (ולא נגיד את המרטיני ביאנקו) ואז היא לא תרגיש שום טעם. מזאת שכבר הרבה שנים אוכלת חרא.

          • בועז יקירי,
            בטח שהוא שם! נכון שיש כמה גברים טובים בחוץ? נכון?
            בטח שאני צריכה להכיר בזאת ולהיות פתוחה לקבל אותם.
            אבל איפה?? ? תגיד לי איפה? אתה ראית אחד? תאמין לי אני מקנאה בלסביות, הלוואי שהייתי נמשכת לנשים. נכון יש גם נשים רעות, אבל מה אתה משווה בכלל את הסחורה??
            אז לא יפה מצידי להכליל, מודה. אבל תחשוב גם אתה מאיפה זה בא. ואולי אם הייתי רואה זכר אחד שעונה לדרישות מינימליות הייתי נחה. אבל כנראה אני עיוורת.

            • בועז כהן

              1. גם אני מקנא בלסביות לפעמים.
              2. יש גברים מצויינים ומקסימים. תאמיני לי. אני מבין מדברייך שכנראה נפגעת מאוד בעבר, אבל זה לא מעיד על הכלל. ממש לא. ויש לי חברים שמחפשים קשר רציני והרמוניה עם מישהי. אם את באמת רצינית אז תקשרי איתי לאי-מייל שלי ואפנה אותך לאחד מהם (שאפילו מככב פה ב"בננות"), ברנש משובח באמת. באחריות.

              • בעז! יש לך מישהו משובח שאתה שומר לעצמך?? ומה איתי??

                • בועז כהן

                  יש. יש לי כמה חברים פנויים, אנשים טובים. אבל את יודעת למצוא אותי ולא נבלבל את המוח למאות אלפי הגולשים של "בננות" בענייני הכרויות.

    • לא יודעת איך עושים את הסימן הזה של החיוך, אבל זו הכוונה שלי אליך. הלואי וכבר ימציאו מין שלישי, שתהיה לנו בחירה אמיתית.

  14. נעמי

    אתי לא הצלחתי להסביר את עצמי בניסיונות הקודמים זה קורה לי לפעמים שכל המילים
    עושות לי מרד ויש להם מה להגיד אבל לא משהו מובן סליחה
    מצאתי שיר שכתבתי שבטח יסביר חלק ממני יותר טוב

    המשחק הזה בין גבר לאישה
    המישחק המעצבן הזה
    המשחק המושך הזה
    המשחק הדוחה הזה
    המשחק המצחיק הזה
    בבקשה אל תכריחו אותי
    לשחק במשחק הזה
    רוצה, לא רוצה
    תבוא, תלך
    תתקרב, תתרחק
    קח ממני, תן לי
    אתה תגרד לי
    ואני אגרד לך
    כשאתה תברח
    אני ארדוף
    כשאני אברח
    אתה תרדוף
    הצילו הצילו
    אני לא טובה במשחק הזה
    הייתי מעולה במשחק הזה
    אני לא רוצה לחזור להיות טובה בו

    הכל בחירה שלך
    מה תבחרי להיות?
    אם את לא בוחרת יותר לשחק במשחק
    אין לך מה לזלזל במי שעדיין זקוק למשחק הזה

    אני כל כך מקווה שהפעם הצלחתי להסביר עצמי
    ואם לא אז דום שתיקה עליי
    עד שיעבור המחזור

  15. אהבתי את סגנון הכתיבה הקולח ומעורר החיוך. אני לא אתייחס באופן אישי לכתוב (למעט העובדה שהזדקנות היא לא עניין של גיל וכדאי שתפנימי את זה).

    אבל, עם זאת, מה הלחץ? מי אמר לך שבנזוג הוא דבר קבוע לכל החיים? מאיפה השאיפה הזו להתחתן ולהביא ילדים? מהבית? מאימא? מהלחץ החברתי? כי זה מה ש"צריך" לעשות? מישהו מכם עצר פעם לחשוב על מה זו זוגיות? מה זו שותפות? מעטים הזוגות שיכולים לחיות חיים שלמים יחד, באושר. ואני לא מדברת על ups&downs אני מדברת על שותפות כנה ואמיתית.
    בשביל שותפות כנה, צריך להיפטר מהפאסון. אבל, בשביל להיפטר מהפאסון צריך להתבגר… ועד אז, תעשי חיים… הם מתנה, חד פעמית לצערי:Less Curriculumm, More vitae

    • אני חושבת שיש לי בעיה וכדאי שנבהיר אותה כבר מעכשיו (מצטערת שלא הייתי ברורה). בעקרון, אני עושה שימוש במילה (המאוד גסה, אני מתרשמת) "חתונה" לתימצות רעיון הזוגיות כפי שאני תופסת אותו בליבי, וכפי שתיארת אותו כה יפה; שותפות, כנות, אהבה. ואם אפשר בדרך, לעשות קצת נחת להורים, זה לא נורא. אני מודה שלפעמים, בשביל הציניות והברק של המאמר, אני קצת מגזימה. אז הנה, הבהרה (שימו לב מחזרים יקרים:) – לא מענינת אותי חתונה. לא יודעת אם אני רוצה אתכם עד סוף חיי. מענין אותי שאם אני רוצה להרגיש קצת אשה, שיהיה שם גבר בצד השני ולא תולעת משי, על כל המשתמע מהאישיות הגברית מול האישיות התולעית. ואל תגידו לי 'תגדירי מה זה מה'. מי שצריך לדעת, יודע.

      • שימי

        אתי,
        אני חייב לספר לך ולכולכם שמהרגע שהכרתי את האתר הזה שלכן, חיי השתנו ללא הכר וגם כפי שהוזכר לעיל מפי אחר גם חשבון הטלפון שלי טפח פלאים…
        אני ממש מאושר מיחסיי הגומלין, בתגובות של כולם שמענינות כל-כך ואיני יכול לקפוץ הלאה בלי לקרוא את שנכתב.
        פשוט נפלא !
        אתי, אפשר להצטרף להזמנה שלך לבועז כהן לאברקסס??

        • יו יו יו

          בואנ'ה אחי, זה מה זה צעד רע שעשית. לא ככה ליד כולם.

        • לו היה אפשר לבקש שכל הזכרים יהיו כנים כמוך!!!
          אתה פנוי?

        • בילבי

          שימי (גם אצלי החשבון תפח) אבל אני חייבת לשאול איפה אתם?? !!!! כל הבועז כהן והשימי אתם בכלל קיימים או שרק אנשים ווירטואלים?למה לא פוגשים כמוכם אף פעם ואם אתם כן קיימים אז איפה אפשר לפגוש אתכם?

          • דובי

            אני מדבר פה בשם עצמי, אבל נראה לי שכל אותם אנשים נפלאים זה בדיוק אותם האנשים שלא יגשו אליך בבר. אנחנו ספונים מאחרי המחשבים שלנו, מתכננים את הסטארט-אפ שיביא לנו מיליונים, או במקרה הטוב – יוצאים עם החברה ה,אהם, פחות אטרקטיבית שלך.

            משתעל את מלחמתם של החנונים באשר הם,
            שיעול.

            • מיקה

              אפתח ואגיד שנכון סיכמה אחת מאחותינו לפורום כשאמרה שכולם חושבים דברים שונים וכולם צודקים במאה אחוז. אולי בגלל זה בלתי אפשרי כמעט לתאם ציפיות. אולי.
              בכל מקרה, דובי בועז ושאר מכותבים יקרים, אם במראה עסקינן, הרשו לי לאמר דבר אחד, שטרם נאמר כאן, וספק אם יסכימו איתי כל מבקרות האתר, אך עפ"י נסיוני (האישי וגם מתוך סיפורי חברות למיניהן) : בנות הרבה פחות בררניות בכל מה שקשור למראה חיצוני.
              לא. זה לא מתוך יאוש. שכחו מזה.
              בכלליות ניתן להגיד שבעוד שבנים אכן מחפשים, ולו בתת מודע, את קלאודיה סינדי ושאר המודלים (שאני חייבת להסכים ולהדגיש שהן פאסה לחלוטין), אנחנו מחפשות מישהו שנראה טוב, אך הרבה יותר חשוב שיהיה חמוד (לא במובן המעליב,בנים) מקסים, שייתן לנו להרגיש הכי יפות ומושכות וחכמות וסקסיות, שיהיה מצחיק וכו'. ואז, האף שלו יכול להיות גדול מדי, והגב שעיר מדי, והבגדים לא משהו…..
              רק שלא יביא שמוכטות בטירוף שלו, כי אז אנחנו באמת בדרך הביתה, על מטוס סילון…
              הקיצור, לבנים הרבה יותר קל להיראות טוב, ובהתחשב בעובדה שבנות המין היפה מחפשות הרבה, אבל הרבה מעבר, כ"כ הרבה יותר קל לכם בתחום הזה!!! אז תפסיקו להתבייש כבר, ותדעו שאם יש לכם את זה, גם אם לא בחרו אותכם להנחות בערוץ הילדים או לדגמן לפוקס ("וואו!") – יש לכם סיכוי אדיר, ורובינו, דהיינו – בנות המין הנשי, כן יודעות לתת צ'אנס איפה שמגיע.
              לפני סיום – סייג אחד – כל הדברים להלן לא תקפים כאשר מדובר בזיון ללילה. אז רצוי שתהיו ….
              פשוט זיון מעולה. וזהו. (ובטח שהגב שלכם לא יהיה שעיר!!!!)
              אנחנו מתות עליכם, באמת. אז תפסיקו עם התסביכים, ובואו לנסות…

              • בילבי

                מיקה
                כל מילה זהב!!!
                אנחנו ממש לא מחפשות את הדוגמן הראשי אלא מישהו שיאהב אותנו וזה לא משנה איך וא נראה לא כולנו כאלה יש עדיין בנות שמחפשות את המושלם אבל אין כזה דבר.
                אנחנו בסך הכל רוצות מישהו לחזור אליו הביתה בסוף היום ושיקשיב לנו ויש כאלו בנים!!!

            • חמודי, צר לי לאכזב אותך. אתה מחמיא להם שהם עובדים כל היום ועוד בתחום אינטליגנטי. לדעתי, החלק הארי שבהם פשוט נשוי. מה שמאשש (שוב) את התיאוריה שלי על חביבותם של נשואים. (נושא לסרט דוקומנטרי בפני עצמו).

            • בילבי

              דובי חמוד!!!
              כמו שאתי אמרה רוב אלו שמתככנים את הסטארט אפ שלהם כבר נשואים ואם אלו לא מתעסקים!!!! ולאלו שלא ,ויושבים בבית מול המחשב תצאו החוצה ,יש מלא נשים טובות בלי פאסון שרק רוצות להכיר גברים טובים (אם יש כאלה בכלל!!!) נמאס לנו לישון במיטה הגדולה שלנו לבד.

              • דובי

                שוב, כמייצג החנונים ושאר נטולי הכלים החברתיים הבסיסיים, אני רוצה להציג כאן את השאלה המתבקשת – לאיפה, בדיוק, אנחנו אמורים לצאת כדי שכל אותן נשים יוכלו להתנפל עלינו כמוצאות שלל רב?
                מועדונים זה לא בדיוק המקום שבו האינטליגנציה שלנו מתבלטת, וכנ"ל בברים וכיו"ב. חוף הים לא עושה טוב לשערות שלנו על הגב, ובכל מקום אחר – טוב, אני לא בדיוק אגש לסתם בחורה ברחוב ואנסה להתחיל איתה. אני לא ערס.

                אז מה, בעצם? איפה אני אמור למצוא אתכן? צר לי, אבל המאגר שלי יוגבל לבנות שיהיו איתי באוניברסיטה. אין לי שמץ של מושג איפה עוד אני יכול להכיר בחורות ולהרגיש מספיק נינוח כדי ממש להתחיל עם אחת מהן.

                הרי לכן רעיון מעניין למאמר – המדריך לחנון המתחיל: איך להתחיל עם בחורות למרות שאין לך מושג מהחיים שלך.

                נלחם את מלחמתם של החנונים באשר הם, וגם משתעל עדיין קצת, לפעמים,
                דובי.

                • המאגר מוגבל לבנות שיהיו איתך באוניברסיטה? ש.. י ה י ו איתך באוניברסיטה?? כלומר…? טרם הספיקות להיות באוניברסיטה? כלומר… צעיר אתה בשנים?

                  אולי אני לגמרי לא פוגעת (סביר להניח) חשבתי שהמגיבים באתר הזה הם מעל גיל 25, לא שיש לי משהו לאלו שמתחת לגיל 25 (גם אני הייתי שם פעם, אלא שלא התעסקתי עם שאלות כאלו בגיל כזה).

                  אנא כוונו אותי ידידי לאתר… מה טווח הגילאים של המגיבים? אולי זה ישנה את ההתייחסות שלי לדברים ושוב, לא בגלל שאני חושבת שצעירים ממני לא מבינים כלום, ממש לא. אלא רק בגלל העובדה שאני חושבת שיש גילאים מסויימים להתעסקות עם שאלות קיומיות כאלו ואחרות.

                  • דובי

                    מה זה היחס המזלזל הזה לבני ובנות פחות מ-25? מה אנחנו, עז? ולמה לעזאזל בחורה שגדולה ממני בשנה אחת בלבד, כשניסיתי להתחיל איתה, אמרה לי "אם תשלם לי, אני אעשה לך בייביסיטר". אפשר לחשוב שהיא יכולה להיות אמא שלי או משהו.
                    21. זה מניין שנותי. כמו הפרופיל.
                    למיטב ידיעתי, אין גיל מינימום לכניסה לאתר, ויותר מכך – אני לא מודע ל"סוגיות קיומיות" שחברי בני ה-25 עד 30 יכולים לדבר עליהן ואני לא.

                    תרגיעי.

                    נלחם את מלחמתם של הצעירים באשר הם,
                    דובי

                    • אם הבנת שהיחס שלי הוא מזלזל זו אינטרפטציה אישית שלך.
                      לא התכוונתי לרגע לזלזל במישהו בכלל ובטח לא בגלל גילו. אם מישהי מבוגרת ממך בשנה אמרה לך מה שאמרה, אז באמת… היא לא שווה. אני לא חושבת שיש לימיט כניסה לאתר המבוסס על גיל מסויים, פשוט נדהמתי לקרוא את זעקתך, ואני מצטטת: "נלחם את מלחמתם של החנונים באשר הם…" מילא אם היית מדבר ממרומי גיל השלושים ואומר שאין איפה לפגוש בחורות ושהכל כמעט אבוד ושאין יותר איפה להכיר בנות שוות כי למסיבות אתה כבר לא הולך ובפאבים נמאס לך לשבת והמכון כושר מלא בכאלו שמסתכלות רק על השרירים ושאתה קרוע בין הקריירה לבין הלחץ של ההורים לחברה/חתונה/ילדים…
                      אבל… 21!? נו באמת.

                    • דובי

                      רק מראה שאת לא מבינה את מהות החנוניות. זה לא שאני "כבר" לא הולך למסיבות – זה שאף פעם לא הלכתי. וזה לא ש"נמאס לי" לשבת בברים, זה שאף פעם לא ישבתי. אני רוקד כמו שימפנזה ואני שונא אלכוהול (שלא לדבר על ריח של סיגריות שעושה לי בחילה נוראה). אז לי ולשכמותי, אנשים פשוטים שכולה רוצים למצוא בחורה, בלי להאלץ לצעוק כדי שישמעו אותך ולצאת עם סרטן בריאות או ליקוי בתפקוד הכבד, אין להם איפה למצוא בחורות, וזה לא משנה אם הם בני 35 או 21.

                      נלחם את מלחמתם של חסרי החיים באשר הם, ומנסה גם להרוויח את לחמו תוך כדי,
                      דובי.

                    • סלח לי דובי, אבל אתה הפכת את זה למשהו אישי ולא אני.
                      1. אם היית מדבר ממרומי גיל 30 אז הייתי מבינה את זעקתך
                      2. יש לך בעיה בהבנת הנקרא ולכן אני כותבת הפעם בנקודות
                      3. אני בטוחה שלא תזכור דבר, אבל, נסה להיזכר ב"זעקתך" בעוד 10 שנים ואז אולי תבין מה היתה כוונתי.

                      מצטערת אבל הקלישאה נכונה… כשתיגדל תבין.

                      כל טוב.

                    • הזאתי

                      דובי, אם תמצא מקום כזה תגלה גם לי

                    • פרחח

                      דובי, איך אתה מייצג, כלומר לא האם אתה מייצג בכבוד, אלא איך בדיוק זה קרה, מתצי?
                      כאילו התכנסת בחדר (ללא עשן כמובן) אתה ועוד כמה – כמה הם היו ? – ועשיתם בחירות או אולי ועדת מינויים?
                      מה היה שם, היו ויכוחים, היו לך מתחרים, אבל גברת עליהם בעוז כתיבתך ועזוז נאומך?
                      או שמא היה זה קשור למשחקי מסך?
                      לא, באמת מסקרן אותי. איך?

                      ודובי, חנון הוא לא מי שיושב מול מחשב, ולא מי שעובד ב"סטארט-אפ" (פעם הכל היה בוטיק והיום כל דוכן פלאפל כבר נקרא לנו סטארט-אפ).
                      חנון זה אופי ולא עיסוק כפי שפולניותצ זה לא מוצא אלא אופי כמו של אמא שלי שהייתה כזו על גם על פי מוצאה.

                      חנון אולי זו הגדרה עצמית שעוד לא זכתה למדינה אבל יש לה פינה במרכז החדר. והיום היא לעתים פוזה. יש גם חנון מעודכן (שאוהב את אייל גולן, שרית חדד ובית"ר ירושלים) אז אתה מייצג אותם?
                      גם אותם?
                      רק אותם?

                      ואני תמה כי בדיוק אתמול בהרצאה אמרתי שאני מקווה שבתי כשתגדל תהייה חנונית..
                      רגע, לא להתלהם.

                      אני בהחלט אשמח אם היא תעמיד כמה שובניסטים בשורה ותאמר לאחד, חביבי, אני עייפה היום, בך אני מוכנה – אולי להשתמש מחר – כאילו לא חנונית בקטע של תרזה.

                      אלא כזו שלא "סוחבת" מהלול ומהמכולת.
                      שלא מתביישת לומר אמת.
                      שיודעת עברית, על דקדוקה.
                      שלא בורחת כמו אבא שלה מהבית.
                      וכאלה.
                      כעת אני תמה גם אם יש לזה איגוד ואם תמליץ גם על דרכי גידול.

                      ודובי.

                      אל תיקח את זה באופן אישי…

                      🙂

          • בילבי, לא יודעת בקשר לשימי (אחרי הכל, בחור שרוצה לפגוש אותי.. זה חשוד!) אבל בעז קיים ועוד איך, אם כי במגבלות הז'אנר שלו. (בעז, אני לא אסגיר אותך. תספר להם בעצמך למה אתה כזה נחמד לכולן…).

            • בועז כהן

              לא הבנתי כלום. להסגיר אותי? מה יש להסגיר, אני מופיע בשמי המלא ובזהותי האמיתית (בניגוד לתשעים וחמישה אחוז מהמגיבים כאן), ואני נחמד כי בניגוד לתפיסת העולם המנומקת של בעלי הפאסון, אני ויתרתי מזמן על הדאווין

            • שימי

              חי וקיים וניתן לקבל פרטים מבעז…

          • שימי ובועז

            ב"אברקסס". ב"אברקסס".

        • שימי! אפשר, בשני תנאים: הראשון, שתחפש אותי ותציג את עצמך. השני, שאם אתה נראה טוב, אתה מתנשק איתי ארוכות על הבאר. ויש עוד משהו קטן: "פרחח" הוא חבר וירטואלי יקר לי, אז נא לא להעליב אותו, בעיקר כשהוא מגן עליי בקנאות. אני ילדה רגישה, אתה יודע…

          • בננה

            אתי, אני הוזה או שמישהו מחק את ההודעה שלי??
            אני מקווה שאני הוזה כי אינטרנט הוא מדיום בלתי מצונזר, את יודעת…

            • לא נראה לי שמחקו אותך. כי קראתי משהו, יותר למעלה בטקסטים ונורא קינאתי. ואח"כ פשוט נהייתי עצובה.

              • בננה

                לא הייתה שום כוונה להרגיז או לפגוע, בהמשך לאבחנותיה המבריקות של אתי – פשוט הדגשתי , לאחר שמישהי שאלה איפה מוצאים כאלה גברים וכו', שגברים נשואים נוטים להיות באמת הרבה יותר פתוחים, מבינים ונחמדים. כי הם כבר לא בשוק!!!
                ולהיות נשוי זו לא מחלה, שירלי דרלינג

                • בועז כהן

                  אז מה המסקנה מכל זה? שכדאי ללכת על גברים נשואים, כי הם יהיו נחמדים וקשובים?
                  אני מכיר גברים נשואים לא נחמדים, לא קשובים ועם ה-מון פ-אסון וחארטה בארטה. ואני מכיר גברים פנויים, לגמרי, ממש פנויים, שהם מקסימים ורק מחפשים את האשה שתעשה להם את זה

                • הנסיכה הקטנה

                  נכון, בננה יקרה – נשוי זאת לא מחלה. אפילו להיפך! גבר נשוי הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לנסיכה קטנה שלא מעוניינת כרגע בקשר מחייב.
                  (מנסיון אני מדברת, ורק מטוב לב אני משתפת את אחותיי הגולשות)
                  נשוי הוא גבר שיודע מהי אשה, איך לפנק, איך להיות אסיר תודה. נשוי הוא בדרך כלל מישהו שפעם הסכים להתחייב, ולא עוד טמבל שצד ערב אחרי ערב בפאבים ועל שפת הים, בלי יכולת אמיתית להגיע לאינטימיות.
                  נשוי הוא מי שייתן לך לינוק את הצוף, אבל לא ישלוף כלפייך את העוקץ. מסיבה פשוטה: כללי המשחק ברורים, לך וגם לו, והמטרה היא לחוות ביחד סוג של אינטימיות זמנית, ריגוש ארעי (ריגוש הוא תמיד תוצר של משהו לא בטוח. קבלו עוד טיפ: מי שרוצה בטחון, שלא תבכה אחר-כך שהריגוש מת. זה לא הולך ביחד. אף פעם לא)
                  ולסיכום: הנשוי הוא מי שיבוא אלייך, במיוחד אלייך, בשבילך, אבל לא יישאר אחר-כך לישון, לא יבוא אלייך בדרישות, לא יעיק, לא ינג'ס. רק הטוב שבגבר, בלי הרע. הפתרון המושלם לתקופות של אין-חבר-אין-רצון-להיכנס-למחוייבות. גבר נשוי הוא לא מחלה, הוא רפואה שלמה. מנסיון.
                  הנסיכה הקטנה (והמאושרת, כרגע…)

            • שירלי צ'לצ'ינסקי

              לתשומת ליבך אין מקום באתר לתגובות שפוגעות בגולשים האחרים (בשביל זה יש דואל). באמת שהיינו מעדיפים לנצל את זמננו היקר לדברים יותר קונסטרוקטיביים. אז בבקשה להיות יותר סובלניים אחד כלפי השני.

              • הנסיכה הקטנה

                1. זה יפה, מצד אחד, לשמור על תרבות הדיון ושאף אחד לא ייפגע
                2. זה בעייתי, מצד שני, לצנזר. אינטרנט אמור להיות עולם חופשי מסתימת פיות. לא?

          • שימי

            אתי יקרה,
            קבלתי את שני התנאים שהצבת ואת מוזמנת לתאם עם בועז את הפגישה המדוברת.
            עד אז קבלי ממני נשיקה וירטואלית, דמייני את הרטוב… 🙂
            שימי

        • יד אלוהים

          נו בנות, ראיתן?

          יותר משלושים שנה, מאז שנענעתע אותו בעריסה אני מכוון את החיים שלו. ועכשיו, אחרי שנות בי"ס – לא היה קל איתו שם – רופא ואחות, הכשרה וצבא – גם שם היה לא פשוט – אחרי שנות בחרות שחלק מכן נאלץ לסבול אותו שם. כן, גם שם.

          אחרי יותר משלושים שנה, לפתע השתנו חייו כי הוא ביקר אצלכן באתר.
          לא סתם חייו השתנו ..כל חייו השתנו.

          אז שימי, שמע.

          זו היד שלי שמשחקת לך בביצים. אל תתבלבל!!!

  16. כולנו משחקים משחקים מטופשים, אחרת איך יוכלו להווצר כל אותם סיפורי אהבה סוחטי דמעות
    ואופרות סבון למינהן.
    אולי אנחנו רוצים משחקים, מעדיפים את האתגר, חושבים שבלעדיו לא נוכל לדעת שעשינו משהו בעל ערך. ומי "שנתפס" ברשתנו, לא שווה לשמור עליו, כי זה היה קל מדי.

    אבל בסופו של דבר הפאסון תמיד נושר והאגם מתגלה.
    רק חבל שבכמה מהמקרים הפאסון יותר מושך אדם עצמו.

    • יושי פלד

      ומקומו במערכות יחסים פולניות.
      אנשים במחזיקים מהפאסון ומתאהבים בפאסון, ולא בבנאדם האמיתי, יש להם בעיה, והפאסון בדיוק משחק על זה. מה שנקרא מצא מין את מינו.
      מי שהפאסון משך אותו יותר מהאדם האמיתי, מה להגיד, מגיע לו, בעצם. או כמו שאומרים מי שמסתכל על הקנקן במקום מה שיש בו, כנראה יש לו הרבה מקום ריק להניח עליו את כל הקנקנים האלה.

  17. היי אתיקה!
    כמו שאת רואה הספקתי להיכנס לאתר ולהנות מהמקלדת המושחזת וצרור התגובות.
    תגידי לי מתוקה מה קורה פה ? מה זה כל המלחמות והבלאגן שאת מחוללת למבקרי האתר, לדעתי חייבים לתגמל אותך לאלתר. חוץ מזה אני מבין שבקרוב הולכת להיות פגישת מחזור ב"אברקסס" ואם לא תארגני את זה מהר גם איצטדיון "רמת גן" לא יספיק, עכשיו אני מבין למה כבר שבועיים אין חניה בנחלת בנימין ואני אפילו לא מצליח להגיע לשולחן ה"פול" שלא נדבר על סיכוי לאיזה משחק, דרך אגב השתפרת מאוד מאוד וזה יפה. לעיניננו הרי את כבר מכירה חלקים מהשקפתי אבל בכל זאת כמה מילים. ראשית אין ספק שיש הרבה מן האמת במה שכתבת אך גם בדברי מבקריך החביבים יש טעם רב, כנראה שאין "אמת צרופה" או "נוסחה מנצחת" וטוב שכך אחרת היה מזה משעמם בלי כל ההפתעות. צריך לומר בכנות שחלומות, פוזות, משחקים, ומקסמי שוא הם חלק אינטגרלי מהתנהלותנו בדרך להשיג את מה שאנחנו חושבים שאולי טוב עבורנו, אבל אורך החיים שלהם קצר ובאמת זה לא ממש עושה לנו את זה. קצת עצוב לראות אנשים תקועים עם הפאסון שלהם ועוד משוכנעים שזה הדבר הכי אמיתי שיש אבל כנראה יש לזה סיבה ויש כאלה שמוכנים ליסבול את זה, מתעלמים, מדחיקים, מתפשרים ולא רואים, הרי כבר נאמר ש"הפאסון מעוור עיני חכמים". והמלצתי הקטנה והנאיבית משהו היא "תהיו מה שאתם, לבסוף אחרי כל המשחקים מה שאתם מקבלים ונותנים זה מה שאתם שווים".
    אתיקה ביי…..

    • אתיקה

      תודה על המחמאות. אני חושבת שאת השתפרותי בתחום ה"פול" אפשר לתלות ב"חוק הסרטים הכחולים": כשמסתכלים בעיון מספיק זמן, בסוף גם לומדים משהו.
      ביי ביי,
      אתיקה.

  18. אלזה קלאנץ'

    רק שתדעי שחוסר פאסון – שווה קסטרו
    פאסון שווה – חייטות עילית, משהו בסגנון ולנטינו.
    כשאת זועקת "אני רוצה שאייבע ועכשיו, לא רק שגבר יברח ממך, אפילו השכנה שלך לא תשאיל ממך סוכר וחלב.
    ואת יודעת למה?
    נואשת מעולם לא נראתה מעולם טוב על אף אחד. חוץ משבויי מלחמה סרבים שהראו את הפרצוף שלהם באיזה כתבה בסי.אן.אן – הם מעוררי רחמים באופן שבא לחבק אותם.
    ויותר מזה, כשריח הנואשות עולה מאישה, הוא הרבה פחות גרוע מזה העולה מגבר.
    ואני אגיד מדוע: כל הגברים האלה שאומרים שהם לא רוצים להתחתן, ונותרים בעמדת העקשנות האינדיבידואליסטית שלהם, גם הם יבשילו להיות פרי ביאושים שיתאפס על עצמו בגיל 40 מרוב ייאוש ותסכול, ואת הבחורה הראשונה שתהיה מוכנה לישון כל לילה עם מפרצים וכרס קטנה של תחילת גיל ה- 40 שלהם, הם יאספו לחיקם.
    לכן, היי שלמה עם עצמך, ואת ייאושך כיבשי בכרית שלך.
    צאי אל העולם גאה ושמחה בחלקך – בלי שום קשר לחתן, חופה וקידושים.
    העולם מלא בהצעות הרבה יותר מפתות כמו קריירה, נסיעות, פינוקים, חברים והרפתקאות.
    ומרוב שתעמדי בקרן רחוב ותמתיני לחתן המיוחל, יעברו על פנייך
    מועמדים רבים וטובים.
    הנונ שלנטיות והפאסון הם מצרך שיש לעשות בו שימוש מבוקר.
    נהגי בו ביעילות ובתבונה.

  19. אתי היקרה,
    קודם כל סאחה על המהפכה,
    לדעתי,
    שורש הבעייה היא שאנו מכוונות את חצי הפאסון לעבר גברים רווקים בני 30+ והם הם הרי הגרועים מכל.
    הם הנמצאים בראש הפירמידה, חישבי על מצבם: הם נישאים על כפיים בידי רווקות בנות גילם שמוכנות למצוץ 3 פעמים ביום (ואפילו לבלוע) רק בכדי להכניס אותם מתחת החופה (זה עוזר דרך אגב).
    כל חברהם הנשואים מקנאים בהם ורק מחכים לשמוע את סיפורי הכיבושים שלהם על מנת למלא את הפנטזיות הפרטיות שלהם.
    ילדות בנות 20 מעריצות אותם ורואת בהם סמל הגבריות עלי אדמות (וגם בעלים בפוטנציה אבל הן פחות מאיימות כי השעון הביולוגי עוד לא מתקתק במרץ) ואם כל זה לא מספיק אז גם הנשואות חושקות בהן לאיזה פלירט מרענן מהצד.
    האם לא ברור למה הם בורחים ממחויבות ואף מנימוס אלמנטרי כמו להחזיר צלצול?
    על כן עצתי לך, להתמקד באחת מקבוצות הגיל הבאות:
    1. 50+ כפי שיעצה לך חברתך הטובה, בני 50 + נטולי הפאסון , מלאי הבגרות הנפשית אשר בעינהם את פרח שרק מתחיל ללבלב. מלאי רומנטיה וגינוני טכס עתיקים, אבל מצד שני הכרס אחותי הכרס!!!
    2. ןזאת המלצתי הכנה, לבחור בדובי וחבריו העוללים.
    לצערי דובי זכה לזלזול רב באתר וחבל. בו מצוי הפוטנציאל האמיתי. תחשבי עלם צעיר בימים וחרמן לאלה (גברים בני 21 הם בשיאם המיני את יודעת) יעשה הכל בכדי לזכות בחסדיה של בחורה בשלה ויפה כמוך. את תלמדי אותו כל מה שאת יודעת ובתמורה תקבלי נאמנות חסרת פאסון. כך תזכי בעלם אטרקטיבי חכם בעל נפש רגישה שעוד לא יודע מה הוא שווה בשוק.
    חתונה אולי לא תצא מזה (לפחות לא בעתיד הקרוב) אבל יש נחמה בלהיות אלילת הנוער. לא?

  20. קראתי את הכתבה ברגשות מעורבים
    כי סך הכל אני שונאת פאסון ואופטימית תמיד להאמין שאכיר לי את הגבר שלי בלי צורך במישחקים…
    אבל קרה לי משהו לאחרונה שהמחיש בוודאות שיש מישחק כזה ושאין מה לעשות
    ומה קרה אתם שואלים?
    קרה שהכרתי בחור שמשחק אותה HARD TO GET
    ואני דווקא נדלקתי
    אז כל עוד שהייתי אני והתנהגתי כמו שאני מרגישה הוא לא בדיוק ענה על הציפיות שלי וכמעט לא שמעתי ממנו אבל ברגע שנפלו עלי כמה דקות של אסרטיביות ואמרתי לו בקרירות שנמאס לי ממנו (דבר שרחוק מאוד מהאמת) פתאום הוא התחיל להתקשר אלי בקצב רצחני!!!

    אז תגידו לי אתם גברים נכבדים שהגיבו בנחרצות נגד הפאסון מה פה קורה פה?

    • דנה יקרה, מזל. מזל שאת פה. כי בנים את יודעת איך הם (מכחישים), ובנות? ברגע שבנות התחילו לצעוק עליי כבר לא ידעתי מה לחשוב. פתאום אמרתי, אולי דמיינתי הכל בסוג של פאסון עצמי. עכשיו אני יודעת שהכל בסדר. או כמו ש(לא) אומרים – זה לא אני זה באמת אתם.

      • תרדמת החורף חלפה, ואניצי אופטימיות מלבלבים באוויר. בועז, דובי, שימי, אתי, בילבי ומי לא, מביאים לנו בשורה מחרמנת משהו. לא עוד פאסון, אנחנו רוצים זמינות. סקס ללילה או חתונה, מה זה משנה, העיקר שלא נשחק משחקים מתישים.
        כל מה שאומרת העובדה שהבנים מכחישים את אהבתם לפאסון, אתי, היא שהבנים פה באתר, אותם אלה שטורחים לדון בסוגיות הרגישות הללו, באמת חושבים שהפאסון הוא אסון.
        ומעודד לראות את הנהוני ההסכמה של הבנות,
        אבל כמה כאלה יש באמת? ואיך, לשם השבחת איכות החיים (וגם הסקס המזדמן), הם נפגשים?
        אם להיות מציאותיים, זאת השאלה האמיתית. את העולם קצת קשה לשנות (וסליחה על התכליתיות).
        הרבה אנשים טובים מחפשים קשר שבו הם יוכלו להיות הכי 'הם' שאפשר. הרבה מהם מתקשים למצוא.
        כנות אגב, ממש כמו עירום, יכולה להיות דבר מאוד מגרה. צריך רק לפתוח לה צוהר.
        לאחרונה שמעתי על פתרון קסמים. "תהיה נרקסיסט, תאהב את עצמך", אמרו לי, שזה במילים אחרות- אמץ את היכולת להיות מי שאתה עד הסוף. כשזה יתפוס מישהי, תדע שהיא נדלקה עליך, כמו שאתה, גולמי ומרוכז. יש בזה אירוטיות, אבל חלון הראווה נראה כאילו הוא מעלה אבק, והתנועה ברחוב מדולדלת.

        ומילה קטנה לנעמי. כמה רוך, כמה קבלה. עולם ללא פאסון. חזון אחרית הימים.

        • נתי. קודם כל שלום. ראיתי שאתה חדש, אבל מאוד פעיל. אז עלה והצלח. ולעניננו: נכון, אתה צודק, אין שום תועלת בהגיגים וירטואלים כפי שהם באים לידי ביטוי באתר זה בכלל, ובמאמרי בפרט. המאמר יצא מתוך אובייקטים אנושים בהם נתקלתי פה ושם, הלך אל הוירטואליה, ההגזמה, הסטירה, ושאר האלמנטים של הבדיון וחזר אל החיים – אל הגולשים בבננות.
          יכול להיות שכל מי שענה והגיב הוא סתם מאנייק שמתעלל בבחורות בשעות שהוא לא גולש, וכאן מציג פסאדה שונה. לא יודעת. אני כן יודעת שבאינטרנט, כאשר אתה מרגיש שמישהו עושה לך פוזות אתה פשוט מקליק ומעביר הלאה. בחיים, אתה לא יכול להקליק אותה. ואז – אתה עומד מול בנאדם בפוזה, לא יודע אם לצחוק או לבכות, ובעקרון- מרגיש אידיוט. במקום אגב, שהוא ירגיש אידיוט. ולכן, המאמר הזה נכתב מתוך המקום החנוק ההוא בבטן, כשנעלמות לך המילים. כמה פעמים את/ה נאנחים אל הכרית, דקה לפני ההירדמות ואומרים: 'אח, אילו יכולתי להחזיר לו ולהעמיד אותו על מקומו'. אז הנה, כנראה שהמאמר קצת החזיר להם, לחובבי הפאסון באשר הם. ועכשיו אפשר לישון בשקט.
          אז מה הפתרון? "תהיה נרקסיסט, תאהב את עצמך". המממ… סיסמה יפה. הדבר הראשון שכל פסיכולוג מתחיל יגיד לך: אם אתה תאהב את עצמך, גם מישהו אחר יאהב אותך. בולשיט. שהרי אנחנו שואבים בטחון עצמי והערכה, גם, ובעיקר, מהסובבים אותנו. חוץ מזה, החיים מוכיחים כי ככל שזה קשור לגברים – נשים אוהבות להיות המטפלות. ולעיתים, דווקא ככל שגבר משדר יותר חוסר אהבה לעצמו (ואלו האגואיסטים הכי גדולים!) הן מתמסרות אליו כדי להוכיח לו שהוא היצור המקסים ביותר עלי אדמות. כן. כמו תינוקות. ובסוף אחרי שנים של השקעה ושכנוע, הן מוצאות את עצמן מרוקנות, אחרי שהוא מצץ מהן את כל האנרגיות והלך לאיזו ביץ' שלא מסתכלת עליו בכלל.
          "להיות גולמי ומרוכז…" אנשים עם פוזה הם אכן אנשים מרוכזים. אבל בעצמם. ושוב, ראה הערתי הקודמת.
          אחרי המאמר יצא לי לחזור אל מקורות השראתי- אל החיים עצמם, וגיליתי שאמנם, העולם אינו שחור ולבן. יש פאסון ויש פאסון. יש את אלו שיושבים בבית ובאופן מיכני מתכננים את ההתנהגות הפאסוניסטית, ואז הם הולכים לאוקטופוס או לדוגית להתאמן עליו בפרהסיה. להם אני בזה ואם הם מרגישים נעלבים מהמאמר, מגיע להם. זו היתה הכוונה.
          מצד שני, גיליתי שיש גם אנשים שחיים בתוך בועת פאסון, שלא באשמתם. הם יודעים שהם משדרים את זה, והם מתים להשתחרר מזה. רק מה, עניין של אופי. לא תמיד אפשר ולא תמיד זה הולך בקלות. מן הסתם הם אלו אשר העירו כמה מן ההערות היותר מחכימות במאמר זה, ולהם, לא רק שאני סולחת, אלא שאם הוא עזר להם להבין קצת איך הצד השני מרגיש, אזי עשינו מעט מן המלאכה לפחות לפעם הבאה.

          • אתי,
            ראשית, תודה על הברכה.

            שנית, סוגיית הנרקסיזם לא נוסחה בבהירות, אז אני אנסה שוב, ממש בקצרה.
            אני לא חושב שנרקסיזם הוא פתרון. מה שרציתי לומר הוא שאהבה עצמית משמעותה הערכה למה שיש לך, וכשזה קורה, קל ובטוח הרבה יותר להוציא את זה החוצה. מאותו שלב, שכוחות השוק יכריעו.
            בנוסף, וזה כמובן משתנה מאדם לאדם, יש אנשים עם נטיה להאמין רק למה שתואם את הקריטריונים שלהם ולהתייחס למחמאות מאחרים בצורה די מסוייגת. אצלי זה מוביל לביקורת עקבית על עצמי ולחוסר סיפוק, ובינתיים אני חי בתוך בועת פאסון (אולי מביישנות, אולי מחוסר בטחון) וזה טפשי, מתסכל ולא מוביל לשום מקום. לשם כיוונתי כשניסיתי להיות מעשי.
            מבחינתי, בנות, כל יוזמה שלכן היא יוזמה חיובית. עזבו את הפאסון, לרוב הוא מזוייף.
            (ואולי אני סתם נאיבי כשאני חושב שנכון להתעלם)

    • זהו. שיש ויש.

  21. אהלן,
    תגובה:
    סבתא שלי אומרת – ויש לה מה להגיד – שחברות תמיד יש, והרבה, וגם ככה הן רואות את עצמן כמשהו כמותי ולאו דווקא איכותי, ואז זה השלב בו צריך לבדוק מי היא חברה, שבאמת אוהבת אותך, ובהתאם, מרגישה סוג של אחריות לגרום לך להרגיש נפלא וטוב עם עצמך עם מה שאת, ושלא תחפש סיבות להיותך רווקה שנובעות מהתחושה שאם אין לך חבר משהו אצלך חייב להיות מקולקל.
    אני בת 27 ועוד לא נשואה. וכבר 4 שנים רווקה (ההתמדה היחידה שלי החזיקה חצי שנה), ומנסיוני האישי, הבעיות הקשות ביותר במערכות יחסים הן בגלל חוסר בטחון עצמי של אחד הצדדים, כי אז מתחילים להיות מונעים מהפחד.
    כדי לאהוב משהוא, ולהסתדר ביחד, צריך קודם כל להעריך את עצמך. לאהוב את עצמך,
    לקבל את עצמך עם הרבה חום ולדעת שאת יודעת להעניק לעצמך דברים (- כן, גם אם אין לך חבר, ולא משנה מה יגידו לך, עדיין מותר לך לאהוב את עצמך!!!!).

    כולם, אבל כולם, גם הגברים, בסופו של דבר, מחפשים את החום והאהבה, ולא משנה מה הם יגידו, אנחנו אנושיים ולא יכולים להתקיים בלי החום הזה, ולכן, וכשאת אוהבת את עצמך (לא במובן הנרקסיסתי) זה מוקרן באופן מוחלט החוצה. ואז, אז זה קורה, הם עומדים פשוט בתור, הם רואים מולם יצור שלם, שנולד רק כדי לגרום אושר לעולם. ואז, כל שנותר לך זה לראות את מי את אוהבת, מהלב.
    אהבה, אהבה אמיתית, דורשת חיבור מיוחד מאוד, אז לפחות שתנאי הפתיחה היו מבוססים.
    זה נשמע אולי קיטשי ורומנטיקני אבל זה הבסיס, הפשוט והמובן מאליו שאולי כבר שכחנו ממנו.

  22. את יודעת אתי, היתה לי תקופה- לפני האינטרנט, כלומר האינטרנט כבר היה אבל אני עוד לא גיליתי אותו אז- שברגעי הבדידות הכי קשים הייתי מתקשרת לאחד המספרים המופיעים בעיתון לאשה, כן, אלו של השיחות הארוטיות. עם מישהו שהמשרד נותן לך את הטלפון שלו. את לא משלמת על זה והוא כן.אז…כשהקול שלו לא נשמע לי לא התפתחה שיחה, וכשהקול שלו כן נשמע לי……התפתחה שיחה………לאו דווקא שיחת סקס, ולפעמים דווקא שיחת סקס….לפעמים מופלאה……. ולפעמים דיברנו שוב….. ושוב ושוב……..והיו פעמים שפגשתי אותו. את לא יודעת עם איזה אנשים דיברתי דרך השיחות האלה…….פעם אחת נפלתי על מורה שלי מהאוניברסיטה…..כן, כן, וזה נשאר סוד של שנינו……. האמת היא , שהיום עם האינטרנט אני נכנסת אליו ברגעי הבדידות. אבל אז………. טוב, למה סיפרתי את כל זה? עם מעט הבחורים שפגשתי מהשיחות הללו ( מופרך ככל שזה נשמע, היו לפחות שניים שווים ביותר..כן, כן…)- אחרי שבוע שבועיים של שיחות אינטימיות- שיחות נפש, שיחות סקס- טוב, אז היה משהו מוזר בפגישה- כי למרות האינטימיות הטלפונית היינו בעצם זרים. והמפגש היה מפגש ראשון.אבל…. לא היה צורך בפאסון. בכלל. בכלל לא. היינו זרים אבל חשופים באותה עת. זה היה קיצור דרך לכנות. אחרי ששבועיים אנחנו מודים אחד בפני השני שיש לו/לה קול סקסי, מתוודים על פנטזיות, פחדים, שאיפות, ניסיונות עבר- והכל בתוך מטרייה של משהו לא לגמרי מציאותי- הלא לא יכול להיות שקשר אמיתי, מהחיים- יתחיל משיחת טלפון אירוטית……….
    אבל זה באמת היה קיצור דרך מדהים. ולא היה מקום לפאסון. כמו שאמרתי : עדיין זרים אבל כבר חשופים. זה גלש לבקרים וללילות שלנו, השיחות הללו…הקול מאחורי השפורפרת כבר היה שותף אינטימי…….אולי היום זה קורה גם, לאנשים שמכירים דרך האינטרנט. אצלי התפתח סיפור אחד כזה כמו שתיארתי לקשר ארוך מאד. וכל הזמן היתה לי הרגשה- לא יכול להיות שאת השותף של חיי מצאתי דרך קו טלפון של שיחות אירוטיות…….. בסוף נפרדנו (לא בגלל זה כמובן)

  23. ג'ו המבתק

    אתי
    את להיט
    תראי כמה תגובות
    ומתוך כל אלה המגיבים אין אף אחד שמוכן להיות
    ה ח ת ן ?

    • בועז כהן

      אם אתה רואה את עצמך כמועמד, בוא ל"אברקסס", ג'ו… במוצאי שבת.
      אתי תבחן אותך על שולחן הביליארד

  24. בחורה

    פאסון זה הכרח.
    פאסון הכרחי לכל גבר הרוצה להרשים בחורה ולכל בחורה הרוצה להרשים גבר.
    המשך התגובה תרשם בלשון נקבה אך תפנה גם לזכרים באשר הם….
    אם את עומדת בפני גבר חלומותיך סביר להניח שתעשי את כל הטעויות שקיימות (זו הסיבה שאנו האנושיות מכדה"א ולא "קרציות מנגה versus נודניקים ממאדים").
    בכללי, העצה שלי היא: "אם אין לך משהו חכם לומר, עדיף שתשתקי !!!".
    נשים רוצות גברים חזקים, משהוא להשען עליו (לאו דווקא חוזק פיזי, גם חוכמת חיים מתקבלת, אבא עשיר, רגישות חמימה או מצואיזם ראשוני – כל אחת והסריטות שלה).
    גברים רוצים…. אם הייתי יודעת…
    אולי בתולה חסודה, אולי אשת קרירה קשוחה, אולי אימהית וחמה אולי all of the above….
    זאת הסיבה שלשמה אנחנו צריכות/ים פאסון.
    חוסר ידיעה לגבי הצורך של המין השני המתובל בעוד קצת חוסר ביטחון עצמי (אותו טא'ץ קטן המלווה את כולנו לכל אשר נפנה) וקבלנו את הנוסחה הנשית של רוברט דה נירו בסרט "נהג מנית"
    (do you wanna fuck with me, ahh, do you wanna piece of me ?? …).
    אם יש לכם מערכת יחסים ולא רצים לכם סרטים שהכניסה מתחת לגיל 18 אסורה להם, משהו לא בסדר.
    או אז תתחילו לדאוג, כי אם חס וחלילה זה יתפתח לחתונה…
    שיהיה לכם מות נעים חברות וחברים !
    אם הצלחתם לצלוח את הנהר הסוער ומצאתם מרגוע זמני על הרפסודה הרעועה בה אתם נאחזים,
    wellcome
    הגעתם לגבול שבין ארץ הפנטזייה לארץ המציאות.
    וזה כבר סיפור אחר לגמרי.
    בהצלחה.

    • welcome?
      זה כבר מזמן פאסה ברשת
      מטבע הלשון היותר­שגור הוא
      welcum
      והוא גם הרבה יותר מתאים לענייננו כאן

      לא?

  25. אם כבר פאסון אז אני "מדאם פאסון" כן , כן ואני רק בת 18.
    עצוב ,לא? כמו כולן למדתי בדרך הקשה שרק עניין הפאסון עובד עם העם המפגר הזה שנקרא "בנים".
    אבל שתי שאלות לי אלייך , אתי יקרה :
    1. מה עושים כשנמאס לך לשחק אותה מדונה (הבתולה) ,קרת רוח או כפי שמכנים אותי חלק מידידיי "מלכת הקרח"? כן , מגיע איזהשהוא שלב בחיים שהקרח כבר נמס ואין לי יותר כח להצגה הזו ואז העניינים מתחילים לההסתבך לי והבנים מגלים את הנקודות החלשות ומתחילים להתעלל בי ,אפילו אותו אחד שטוען שאני אהבת חייו והוא עוד עושה את זה מבסיס בדרום הארץ.
    2.מה אני אמורה לעשות כשהבחור שאני התאהבתי בו מחליט לשחק לי את מלך הפאסון?
    זו פשוט זוועה הציפייה לטלפון או לשבת במסיבה כשהוא לא מתייחס אלייך אבל שולח לך מבטים מהצד בעיניי הכלבלב התמימות שלו.
    די ,נמאס לי, אני עוברת לבנות!!!!!!!!

  26. נסיכה

    שלום לכם ידידים יקרים,

    מרתק לקרוא את תגובתכם ( אני לא רוצה לפגוע חלילה באתי, ולומר שהתגובות אף מרתקות יותר מהכתבה, אז לא אציין זאת…)

    מוזר ומתוסבך לחיות כצעיר/ה מתבגר/ת (אני נותנת לעצמיי מחמאות כיוון שסימתי להתבגר…בעצם, לעולם לא מאוחר!) החיים היו פשוטים לפני כמה עשורים: בחור פוגש בחורה,
    מתאהבים ומתחתנים" והיום?? לא! היום יש כללי התנהגות, כל אחד ואחת מייעצים מה כדאי ויותר מה לא כדאי לעשות.

    די !!! נמאס !!! רוצה חיים פשוטים, אוהבים ונעימים !!!

    זה אפשרי ?? ?

  27. ג'וליה

    רק רציתי לעצור ולומר שקראתי הכל, ה – כ – ל….. והיה מרתק, ובאותה נשימה גם רציתי להגיד לבועז כהן ולג'ו המבתק (הלו?! ביג-אפל?!) ולשימי שאני אוהבת אתכם. נורא. נורא. נורא. נורא.
    וגם אותך, אתי, הכי מכולם.

  28. אלמוני

    ההיכרות הראשונה שלי עם האתר המוצלח מאד שלכם, אני חייבת לציין, הייתה לפני
    כחודש וחצי, מאז אני מעבירה בו הרבה מזמני הפנוי. היום נתקלתי בכתבה הזו, בעוד אני מדפדפת בין הכתבות הקודמות שפספסתי, שדרשה ממני התייחסות ותגובה אליכם:
    כל כך הרבה נשים ממורמרות, רווקות עקשניות שלא מוכנות להתפשר וללכת עם הזרם.
    ובכן, כולנו היינו ב"סרט" הזה ואני מאמינה שהפתרון הוא פשוט:
    אם וכאשר מופיע בפנינו האידיאל – אז אנחנו מוכנות לוותר על העקרונות הפמיניסטיים שלנו, פשוט מכיוון שתופסים את מקומם עקרונות חשובים הרבה יותר.
    הבדידות היא זרע רעיל שצומח וגודל להיות מרמור נוראי, פסימיות לחיים, ראיה מעוותת והכל מתוך היעדר אושר, מה שבאופן טבעי משנה והופך אותנו לגרסה שלילית מאד של עצמנו. לא ייתכן שבמקום לחפש את האושר, אנשים מתעצלים (אף אחד לא אמר שיהיה קל) ומטיחים האשמות בכל העולם.
    צריך להתפשר ! גם בעולמנו האכזר, כי אין ברירה וזאת הדרך היחידה להישרדות בתור חברה.
    באופן אישי אני רואה את הגברים כשווים מהבחינה הזו וגם בינינו יש כאלה שאינן נסבלות..
    כמובן שכל אדם יכול לדאוג רק לעצמו (ובכך לקדם את האינטרסים האישיים שלו ביתר הצלחה) מבחינה תאורטית, אך מבחינה מעשית – לא תוכלי להתקיים ללא חברה, ללא בן זוג והשוני הזה שבין המינים – הוא שהופך את החיים שלנו לאתגר, והסיפוק שבהצלחה,לאחר עשיית המאמץ להתאמה – הוא עצום !
    אבל את, הרווקה המסכנה – אם יתגשמו כל משאלותייך ותוכלי לשלוט במצב לחלוטין:
    שהגברים, החברים, המשפחה והמצפון ייקודו לפנייך, הרי שגם אז לא תהיי מאושרת – אחותי – זו הבדידות – ואת תעשי לעצמך את החשבון.
    אני מאחלת לכולן בהצלחה, רק לצאת קצת מהדיכאון, להרים את הראש ולנסות להתחיל מחדש בכל פעם. וצריך תמיד לזכור שאנחנו לא צריכות לסבול את הדפוקים שביניהם, אבל עמוק עמוק
    בפנים, בים של הדגים יש גם לנו זיווג שכתוב בכוכבים…
    בנימה אופטימית זו אסיים בהבעת תודה על תשומת הלב, תמיד שווה לפחות להקשיב

  29. מריה

    אולי תדווחו לנו איך אתה הפגישה באברקסס? הסקרנות, הסקרנות

  30. שוגיפלצת

    לכל באי האתר הנבוכים והמבולבלים,
    נכנסתי למחשב של שותפתי לדירה שתחיה ואתר זה כייכב ברשימת הפייבוריטס.
    נכנסתי לראות אילו בעיות מעסיקות שותפתי להלן ש. נחרדתי נדהתי ודמעות הציפו את גרוני כשראיתי מה מטריד בחורות שיושבות בבארים לשמור על פאסון או לא לשמור על פאסון להסתכל או לא הסתכל על בחור החמוד /היפה /הסקסי שיושב ממול. והשאלה הלכאורית זו לא האם בא לי לעשות זאת אלה האם זה צעד טקטי טוב.
    א. לכל המעוניינם המשפט המדויק" החיים זה מה שקורה בזמן שאתה מתכנן תוכניות"
    ב. גם שאנחנו רואים בחור או בחורה שמוצאים חן בעיננו לא בטוח בכלל שאנחנו באמת רוצים אותו אז אם אנחנו יוצאים נמקודת ההנחה שאנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים תכפילו את זה במה שאנחנו משחקים יוצא " תסבוך" לא לדעת מה שאתה רוצה זה אנושי לשחק משחקים זה כברנראה דבלי אני אומר את זה בתור גבר עם ניבסיון שלקח לו זמן להבין למה הנשים הנצוקות והנחמדות של יום ראשון קרות ורעות ביו שני "אני אוהב אותן חייכניות ונחמדות כללללללללל יום.
    החיים מספיק קשים גם בלי שיחכה לך תשבץ הגיון כשתחזור הבית אחרי יום עבודה מפרך.
    ג. יש מליון סוגים של נשים מיליון סוגים של גברים בחורות שניגשים אלהין ואומרות לא היום עלולות לומר כן מחר העיקר לשמור עלרוח טובה זו לא מלחמה
    כולם מחפשים צומי ואהבה נמאס לי לכתוב אז ביי……….

  31. קרפדה מקפצצת

    הייתי רוצה להמליץ לכם על שיטה מיוחדת שגיליתי שהיא כאמור
    man trapped אך גם fat trapper!!!!
    כל מקרה, ניגש לעניין: פעם הייתי צפרדע נבולה מקומטת ולמען האמת גם לא קיבלתי מי יודע מה… בכל מקרה חיי השתנו לבלי היכר אחרי ביקור שלי במכולת השכונתית (יש לציין גם את העובדה שבתקופה ההיא גרתי בשכונה מגעילה עם שותפה פלצנית וגם המכולת לא היתה משהו…), בנות עזבו אותכן משטויות, מפאסון, מלק, ממסקרה ואפילו מלהוריד שערות ברגליים-תקפצצו!
    לקפצץ זו לא רק פעולה זוהי תורת חיים שלמה, תחיו בקלות תקחו הכל בקלות תקפצצו ממערכת יחסים אחת לאחת מפיק אפ למשנהו או פשוט תגיעו פתאום למדף הגבוה במכולת כמו שקרה לי באותו היום, הקפיצה שהבאתי כדי להביא את הפיתות מלמעלה פשוט פתחה בפני עולם חדש ואחר לחלוטין! החיים נראים טוב יותר מלמעלה ולא צריך ללבוש פלטפורמות אפשר פשוט לקפוץ!
    מאז איבדתי 85 קילוגרמים ממשקלי שערי הפך באורח פלא לזהוב ואני אטרקיה רצינית מה גם שעברתי דירה ועכשיו אני חולקת חדרון עם שותף מסוקס ונפטרתי מאדי הריח של שותפתי הקודמת.

    הקיצר בנות- את תבכו- ת-ק-פ-צ-צ-ו!

    זה עבד בשבילי, זה יכול גם לשנות את החיים שלכן!

  32. אצלה גאצלה

    תגובתי הנעותה והנבונה והגאונית היא שאיון לי מושג אל מה אתם מדברים אז אין לי תגובה….
    soo fuck u all
    babababababaybay

  33. יש לי חבר שתמיד אומר שלאנשים כמונו, כמו לרוב האנשים שבסביבה, יש שריטה: ההבדל הוא שלנו יש לפחות שריטה חיובית…

    האמת היא שהבעיה של בחורים כמונו – וצריך להודות שזה לא פשוט להיות בחורים כמונו – זה שאנחנו פשוט לא יודעים לשחק, גם אם אנחנו נורא רוצים. וזה מדהים איך אצל רוב האנשים זה אחרת. לא משנה כמה תיראה/י טוב, לא משנה כמה אינטילגנט/ית את/ה, אם אין לך את ה"קוליות" הזו – את/ה בבעיה. כי רוב האנשים עשויים כנראה מחומרים אחרים.

    ולמרות הכל, הרי בסופו של דבר כולם (אוקי, לא ממש כולם – רובם) מחפשים בסוף הדרך את מה שאנחנו מחפשים כבר מתחילתה: קשר שהוא אמיתי, בלי משחקים – לפחות לא כאלה שצריך לנצח בהם, קשר שכמו שכתבת יגרום לנו לקום בבוקר עם שיר בלב. אז נכון שזה מאריך לפעמים את הדרך, ואצלנו היא גם קצת יותר קשה מאחרים, אבל אצלנו לפחות כל בחור/ה מתוק/ה הופכ/ת די מהר לסרט רומנטי. ובסרטים הרי הטובים תמיד מנצחים בסוף, לא?

    אחלה מאמר…

  34. נורית לויליכט

    אתי, אני מזדהה עם כל מילה.
    גם אני אף פעם לא היתי מאותן הבחורות שיודעות לתפעל גברים.

  35. I like your articles

  36. בלונדינית

    אז ככה…
    בנים רוצים רק לזיין ותו לא.
    בנות רוצות מערכת יחסים לכן הן משתמשות בפאסון, כשגברת לא מראה פאסון, אז הגבר יחשוב שאין לה "ביטחון" יפתח חסינות והכל ילך לאבדון?
    אני כבר מבולבלת?…אמרנו שאנחנו לא רוצות פאסון , אנחנו רוצות כנות. אבל כשפוגשים בה בוחרים להתעלם מנוכוחותה.
    המשחק הזה מרגיז, הוא מוביל רק למצב אחד תסכול מתמשך.
    אני חושבת לעצמי, בואו נוותר על הכל ונשאר רק עם הסקס! אפשרי?

    • גם אני הייתי רוצה להבין… ניסיתי. את הקטע של רק הסקס. לא עבד אצלי. כי באופן טבעי אצלי להגיע למצב כזה עם משהו, דורש שתהייה משיכה. פיזית. ואז כשהקטע מתחיל, נוצרת איזו שהיא קירבה… והרגש פתאום מחליט לו להופיע. הבחור מן הסתם קולט את העניין ובורח כל עוד נפשו בו. למה?? למה מפתחים בכלל רגשות? למה ההוא מחליט לברוח??
      בקיצור. סקס בשביל סקס אפשרי רק אם אין רגשות ואין סיכוי שיתפתחו להם מאי שם.

      תקנו אותי אם אני טועה.
      ובכלל, איך יודעים אם הבחור רציני או שהוא רק רוצה להשכיב אותך?
      הוא מחזר, מתקשר, יוצאים מבלים הכל נראה סבבה. הענייינים מתחממים…. את לוקחת לך את הזמן… אבל אז כשהרגע הגדול מגיע….. אחרי הקטע את לא רואה אותו ממטר. הכי נורא זה שהוא אפילו לא טורח לסיים את הקשר כמו שצריך… כבר אין את המשפטים כמו: "תראי, זה לא את, זה אני" (או "זה לא אני, זו את"… במקרה הרע) הוא פשוט לא מראה את הפרצוף שלו. מתעלם משיחות טלפון, שלא נדבר על להתקשר. למה?!??!
      מתוך תסכול וייאוש, נשאלת השאלה: האם כולם ככה?!?!!? או שמא נפילה חד פעמית?

  37. באשר לשאלתך, לצערנו, כולם כאלו.
    ולצערי למרות שהמאמר בן שנה פלוס הוא עדיין תופס. ולצערי העוד יותר גדול, מתגבש כרגע מאמר המשך.

  38. הודיה

    זה המון

  39. מתפלאת

    נפל לי האסימון לגבי אתי. לפי התבטאויותיה בכתבות שלה, נותר לי להסיק שהיא שונאת גברים בתחפושת.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *