פול שיחרר את אלבומו הראשון בשנת 99, אך חדר לתודעת הקהל ב- 2003 עם אלבומו "Dutty Rock", שיירה להיטים לכל עבר

בקצב הדאנסהול הג’מייקני

יום שבת בבוקר, סוף שבוע רגוע, אני מכניסה דיסק למערכת ולוחצת בתמימותי PLAY. וואו, הפצצה נחתה, וכבר מהשיר הראשון ידעתי שאני רוצה להמשיך להאזין. מדובר באלבומו החדש של שון פול – “The Trinity”. מאותו יום הוא לא מפסיק להתנגן אצלי במערכת ולא מפסיק להזיז אותי מחיי היומיום השגרתיים. כן, לקראת החורף המתקרב, פול משחרר את האמ-אמא של האלבומים הקיציים המקפיצים ומחמם לנו את הלב. וקוראות יקרות, תשמחו לדעת שכמעט כולו מוקדש לבחורות היפות, שמענטזות על רחבות הריקודים.
פול שיחרר את אלבומו הראשון בשנת 99, אך חדר לתודעת הקהל ב- 2003 עם אלבומו “Dutty Rock”, שיירה להיטים לכל עבר. “Gimme The Light”, שיר המנון הסטלנים, “Get Busy” ו- “Like Glue”, הושמעו בכל מועדון אפשרי, באמ.טי.וי ובתחנות הרדיו נון-סטופ. האלבום מכר כ-6 מיליון עותקים ברחבי העולם ופול חולל מהפכה – מוזיקת הדאנסהול הג’מייקנית, שעד לאותה תקופה נחשבה למוזיקה “מחתרתית”, פתאום הגיעה למאזינים מכל התרבויות. ולא רק זה, אומני היפ-הופ ו- R’n’B שונים החלו לשיר על רידימים שמושפעים מהתרבות הקינגסטונית, עיר מולדתו של פול.
הצלחתו הגלובלית של פול הייתה מפתיעה, גם לו עצמו. לאחר הדואט עם מלכת ה- R’n’B ביונסה, פול יצא לסיבוב הופעות עולמי, מווגאס ועד אתיופיה. באותה תקופה גם זכה בפרס הגראמי המכובד ופרס ה-MTV האירופאי. צריך לזכור שלפני פול, היו עשרות אומני דאנסהול שלא הצליחו לפרוץ אל השוק העולמי, ופול עשה זאת בגאווה והחזיר להם את הכבוד הראוי.
באלבום החדש, פול משתמש באלמנטים של דאנסהול, ראגא-מאפין, רגאיי והיפ-הופ. לאחר הצלחתו בארה”ב, מפיקים רבים רצו לשתף פעולה עם הזמר המוכשר, אך פול לא שכח מאיפה בא, והתעקש לעבוד עם מפיקים ג’מייקנים ולשמור על שורשיו. שלוש שנים באולפן ופול יצר אלבום שבא הישר מן המחתרת של העולם השלישי אל לבבות המאזינים ברחבי התבל.
החיסרון באלבום הוא שבקושי הבנתי מילה ממה שפול אומר. אבל, אפשר להרגיש לפי המוזיקה והקצב באיזה מצב רוח נכתב השיר. השירים שפותחים את האלבום הם להיטי מועדונים קליטים שנוצרו עבור הקלאברים, ללא ספק. ככל שהאלבום מתקדם, פול חוזר לשורשים בביטים כבדים יותר ומקצבים שבטיים, אך עדיין שומר על אווירת המסיבה.
הסינגל הראשון מתוך האלבום, “We Be Burnin'”, הוא ה-להיט ובחירה מעולה לסינגל ראשון. פול בעזרתו חוזר חזק מתמיד, אגרסיבי ובעצם דורש מכולם לזוז, וזה חשוב, במיוחד בג’מייקה. לדבריו, ברחובות קינגסטון נהרגו כ- 600 איש בחצי שנה האחרונה ללא שום סיבה מוצדקת. נתון מזעזע למדי, ולכן, כפי שהוא שר ב- “I’ll Take You There”, הוא רוצה לקחת אותנו למקום בו נוכל להיות חופשיים, בעזרתה האדיבה של המוזיקה.
פול הבין מה זה שכול ואובדן על בשרו. בזמן כתיבת האלבום, חברו הטוב נהרג ברחובות העיר ופול הקדיש לו את “Never Gonna Be The Same”, שיר מרגש שנכתב בהשראתו, אך נותן כבוד לכל שאר האנשים שמתו מוות טרגי טרם הגיע זמנם.
קולו של פול אגרסיבי, כרב זמרי הדאנסהול, אך הוא לא תוקפני, ולכן השילוב עם נינה סקיי ותמי צ’ין עובד כל כך נפלא. “Connection”, שמבוצע ע”י פול וצמד התאומות “נינה סקיי”, הוא שיר חושני, סקסי ונורא מפתה, ופול מוכיח לנו כמה הוא ליידיז מאן, ואם לא השתכנעתם, תקשיבו ל- “Ever Blazin'”, הסינגל השני שלו. פול מספר כמה אהבתו היא לנצח, וילדה, כל מה שתרצי, תקבלי וגם תגיעי לגן עדן מכל האהבה הזאת. השילוב עם Looga Man ו- Kid Kurup, לעומת זאת מורכב יותר מאחווה גברית ומכוח מיקרופון. “Change The Game”, הוא שיר אפל וכבד והוא אחד מן השירים הרבים שבולטים באלבום.
פול מספק הכול מהכול. השירים טיפה מונוטוניים, אבל אם מה שפול רצה זה לעשות לנו שמייח- הוא הצליח, וכשהוא שר על מצוקות החברה- אני מאמינה לו. כי שון פול הוא הדבר האמיתי. עם כל הכבוד הרב שיש לי למתחילי הז’אנר, פול הצליח לעשות את מה שכולם רצו ונכשלו, וזה להביא לעולם את המוזיקה הטובה שבאה מג’מייקה ולהראות שמשם לא בא רק ההרג והייאוש, אלא גם התקווה.


העמוד של שון פול ב AMG

על הכותבת שירי רבר

ילידת 1981, מתגוררת בתל אביב. הוצאתי ב - 2005 אלבום ראפ-רוק בשם אמ.סי שירי - "נסיכת המיקרופון" תחת הלייבל של קובי אוז-לבנטיני.הכתיבה שלי מתעסקת בנושאים חברתיים בכלל, ובנשים בפרט. הסינגל הראשון מהאלבום הוא "מתי תחייכי", שעוסק בנפגעות אונס.האתר שלי:http://www.mcshiri.com

תגובות

  1. בקצב הדאנסהול הג’מייקני אני מתה עלייך שירי!!!

  2. לאה........

    סוף סוף מישו שמבין במוזיקה….. שון פול מ-ל-ך!!!!

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *