גברים ומחויבות

תמיד אני נזכרת במילים של השיר החביב (ובמנגינה) של “פורטרט”:
“היי לי למלכה,
ואני העבד
את אחת ויחידה.
מה שתאמרי- פקודה
ואשכב על אבן,
אהיה לך אדמה.
(אבל…)
עד אליך, או הו
לא נוח לי לבוא,
עד אליך, או הו
רחוק מידי!”
אז מה מסקנה המתבקשת?
לא משנה כמה הם יצהירו בפניך שאת מיוחדת/מעניינת/מדליקה, כמה שהם מתים לראות אותך, עדין קו תל-אביב–פתח תקווה (או ציר ז’בוטינסקי, בשמו המקובל במחוזות מסוימים) הוא רחוק מידי, עמוס רמזורים לעייפה ובעל נוף יותר חד גוני מאיילון צפון, למשל.
זכורה לי שיחת טלפון עם דייט פוטנציאלי שבה נתתי לו הסבר כללי: אני גרה בפתח תקווה.
“איפה זה?”, שאל הבחור המבולבל.
לא רציתי להקשות עליו, אבל בכל זאת ניסיתי: “אין לך איזו דודה שגרה כאן? לרוב האנשים שאני מכירה יש איזה פליט משפחה שגר בפתח תקווה.”
נסיונותי נפלו על אוזניים ערלות. “אז מתי את חושבת שתהיי בתל-אביב?”
למה הם יוצאים מנקודת הנחה שכמו שכל הנחלים זורמים לים, כל הבחורות ‘זורמות’ בסופו של דבר לתל-אביב? הו, תל- אביב. עיר החטאים הבלתי נדלית. אני זוכרת שפעם היתה לה את התדמית הזו והיום מנסים לעצב אותה כעיר ‘מיין- סטרימית’, משפחתית ובריאה. עובדה, סוללים שבילי אופניים בשדרות בן- גוריון ואפילו ביום הגאווה אפשר לראות את המשפחות והמנגל חוגגים עם ההומואים והלסביות בגני יהושוע.
ועדין יש לעיר אווירה תרבותית של חוסר מחויבות ואקשן. זו אווירה מדבקת, מתפשטת כמו מגיפה מבאר לדאנסבאר, מרחוב הירקון למתחם בזל. ניסיתי פעם לקבוע עם גבר תל- אביבי במהותו לכוס קפה.
“אז היום בסביבות שבע בערב?”
אני שומעת היסוס רציני בקולו: “אני לא יודע, לא יכול להתחייב על היום.”
“אני לא רוצה שתתחייב, אני רוצה לפגוש אותך לכוס קפה.”
“אני לא יודע, אל תלחיצי. הרבה דברים יכולים להשתנות.”
הרבה תסריטים רצים בראש שלו. הבורסה יכולה ליפול, חייזרים יכולים לחטוף אותו, הוא יכול להכיר בחורה אחרת. אין פלא, אם מוכרים לנו את זה יום- יום: אל תתחייב, עוד מעט יצא דגם חדש יותר, משופר יותר, מבצע טוב יותר ואתה עלול להישאר תקוע.
“טוב, אז אני באה לישון אצלך.”
“אין בעיה, תקפצי מתי שבא לך.”

על הכותבת ענבל גלעדי

בת 30. גרה בפ"ת וחיה בת"א. בעלת תואר ראשון בתקשורת וניהול. כותבת למגזין קוסמופוליטן. חזרה לאחרונה מטיול בניו זילנד, אוסטרליה ותאילנד וכעת מתמודדת עם החיים

תגובות

  1. נחמד, באמת נחמד…

    • חניתה

      אוהו… כמה שאוהוהוהוההוהו..

      כל מילה אמת לאמיתה.. ומי שגרה במרחק מרגמה מירושלים, חס וחלילה, מצבה רע פי אלף… “ירושלים? התחרפנת? מתפוצצים שם!” משתפננים עלי כל המצ’ואים שעד לפני רגע שירתו בסיירת מטכ”ל, כאילו שלא התפוצצו גם בתל אביב ובנתניה ובאור יהודה.

      ואם זה לא מספיק, אז כשהם כבר מסכימים אולי לפגוש אותך באמצע הדרך, מסתר לך שאמצע הדרך בין תל אביב וירושלים בעיניהם זה ראשון לציון, או יפו…

    • במילה אחת?
      גברים!
      בציטוט אחד?
      men, there all the same, it just the size of thier dumcsticks
      ling alley macbill
      ובמשל אחד:
      היה היו פעם גברים חכמים ואז כולם מתו.

    • אין עיר נוראית יותר מתל אביב למעט ניו יורק אולי עם כל הפוזה של הרווקות והאפשרויות הבלתי נדלות רק שבסוף רובם חוזרים מאיפה שבאו בשנות ה30 המאוחרות רווקים משועממים שמתים לברוח לכפר ולחיות בשקט עם אישה טובה וילדים.

  2. מה זה פה? מעריב לנוער?

    • מה שנאמר בחציו הראשון של המאמר פשוט נ-כ-ו-ן. מרבית התל-אביבים לוקים באתנוצנטריות מעיקה, והשאלה הנ”ל, “אז מתי את חושבת שתהיי בת”א” מוכרת לי עד בחילה. למה לצאת מנקודת ההנחה המעצבנת הזו, ש כ-ו-ל-ם רק מחכים לרגע לבוא לת”א, שעד היום לא הבנתי למה קוראים לה (עדיין!) “עיר החטאים”, “ניו-יורק הישראלית” ושאר גיבובי שטויות.

      אני, למשל, לא סובלת את ת”א, והפעמים היחידות (והנדירות) שאני מגיעה אל העיר המכוערת-לחה-דביקה-צפופה הזאתי – הן הפעמים שאני חייבת.
      אני גרה בחיפה; כאן יש לי הר, יער, אויר, הרבה שקט ונוף משגע. ובהיותי מאמינה גדולה שריגוש אמיתי זה בכלל משהו שבא מבפנים, אני לא מחפשת ‘מיליון מועדונים חדשים ומגניבים’ בנוסח “עיר החטאים” (עלאק) כל לילה. אם אני רוצה לצאת ולהשתולל, אני לא צריכה שום ת”א בשביל זה.

      אז לא, לא “יוצא לי” להגיע לת”א. רוצה אותי – תבוא; כבר לא רוצה – יש מספיק תל-אביביות, אולי אתנוצנטריות כמוך, שמחכות רק לך… ביי.

      • מה שכתב ניסן שור במסגרת “אופטימי” של מעריב לפני כמה זמן, בביקורת על הסרט “כולם ביחד” של לוקאס מודיסון: “הסרט הקודם של הבמאי השוודי לוקאס מודיסון, “פאקינג אמאל”, נחקק בזיכרון כמסמך אנושי מרגש על החיים בפרובינציה, ובוודאי נתן לגיטימציה לכל מי שחי באיזשהו חור מיושב הרחוק מהתרחשויות עירוניות לבכות על מר גורלו. לאמור: פאקינג חיפה, פאקינג בית- שאן, פאקינג ראש- העין”…או מיי גוד!!!!! שמישהו יסביר לאדם ההוזה הזה שאין לו מושג על מה הוא מדבר!!! חוץ ממועדוני ריקודים יש פה הכל ואין פה כלום בדיוק כמו בתל-אביב. נוף אנושי “מדליק” ו”משעמם” בדיוק כמו בכל מקום. חיפה, אם אני לא טועה היא העיר השלישית בגודלה אחרי תל-אביב וירושלים (?) וחוץ מזה שיש בה בתי- קולנוע, בתי קפה, מסעדות וכו’, כמו שכתבה ויולט, יש בה ים משגע, הר ירוק- את אתר הבאהיים המקסים, מנזר סטלה מאריס ועוד אתרים יפהיפיים, ואני שוכרת דירת חדר מרווחת עם הול ושתי מרפסות שאחת מהן צופה למימי ואורות המפרץ, ב350 – דולר בלבד וארנונה של 350 ש”ח לחודשיים. יש לי עוד הרבה סופרלטיבים להגיד על חיפה אבל אין לי כח לכתוב הכל. עוד פרטים בICQ: 119265058 –

  3. זוארץ

    אלא גם נשים תל-אביביות לוקות בתסמונת ה”בשביל להגיע לרעננה לא צריכים דרכון ?!”

    גם גברים וגם נשים, בכל תחום ומצב, ככל שהם מתגוררים יותר קרוב למרכז תל-אביב, כך משתנה אצלם תפיסת המרחב, כמו-גם ריגרסיה בתפיסת מיקומם ביחס לשאר היקום. הם מתחילים לחשוב שהם נמצאים ב”מרכז העולם”, שכולם מגיעים אליהם ונמצאים בסביבתם, כך שיציאה מאזור הבית היא מיותרת מעיקרה. וככה, די מהר הם מתנוונים ומגיעים למצב בו כל נסיעה מחוץ לתל-אביב (ובמקרים מסויימים, אף נסיעה בתוך העיר, מצפון לדרום למשל) דורשת הכנה פיסית ונפשית של יומיים לפחות, תוך בדיקת כל החלופות האפשרויות להמנעות מהנסיעה אל עבר הלא נודע…
    ישנו רק קטע כביש אחד שיוצא מתל-אביב וכל תל-אביבי מצוי ישמח לנסוע בו כמה שיותר – 20 הקילומטרים של כביש מס’ 1, המחברים את תל-אביב עם נתב”ג, שהרי הם מובילים ללונדון, פאריס וניו-יורק – ערים הרבה יותר קרובות מפתח-תקוה, לא ?!

    • דרדסדמת

      אני מכירה אנשים שפיתחו תאוריות חברתיות המבוססות על העובדה שאם הם גרים במרכז כל דבר הטוב ביותר בתחומו נמצא מרחק הליכה (עד 25 דקות). החומוסיה הטובה ביותר, לחמים וירטואיזיים, בתי קפה שהם בברור עליוניים על כל אחיהם הדורשי-נסיעה.
      לא שהיה לי אכפת, רק שהאנשים האלה, שהם במהותם באמת לא עצלנים, מגיעים למצב בו הם לא מסוגלים לחנות יותר משתי דקות הליכה מהלוקיישן הרצוי (כי עד שהם נכנסו לאוטו ונסעו זה גם ככה…)
      טוף נו

  4. ענבל , זה נורא נכון כל מה שכתבת פה.
    כרגע אני גרה בר”ג ובקרוב כנראה בת”א אבל עד לפני שנתיים גרתי בראשל”צ .
    אני זוכרת שהרבה בחורים חדשים שהכרתי היו מרימים גבר כשהיו שומעים שאני גרה בראשון.
    “מה,זה נורא רחוק” או “מה יש לך לחפש בראשון? ” וכל מיני תגובות מוזרות כאלה.
    כולה 15-20 דקות נסיעה. מה קרה?
    גם יש את הקטע שהתל-אביבים רואים באנשים שגרים בפריפריות מעין “חייזרים”.
    בסופו של דבר העתקתי את מקום מגוריי כדי שיהיה לי קרוב לעבודה ולחברים וכן- גם כי אני אוהבת את ת”א אבל בשום אופן לא בשל הלחץ החברתי.

    לגבי אי-המחוייבות של הגברים בת”א קיים איזשהו פרדוקס.
    מצד אחד יש המון המון גברים רווקים ופוטנציאליים בת”א ובגלל זה בחורות רבות נוהרות לעיר הגדולה , אך מצד שני מרבית הבחורים הפוטנציאליים האלה כלל לא מעוניינים במחוייבות וחתונה! אז מה יוצא לנו מזה ??

    • אקס מיתולוגי

      לכל הבחורות שמתבכיינות כל הזמן על הגברים
      אז תדעו שזו קונספירציה שלנו כנקמה על ההתנהגות שלכן עד לגיל 25 !

      • מי כאן מתבכיין לו השכם וערב…
        יאללה מותק…
        אני יכולה לכתוב ספר על גברים. אוקיי? ונשבעת לך שעד גיל 25 הייתי הכי בסדר שבעולם.
        אז בבקשה…משהו מציק לך? רוצה לדבר על זה…?

      • רויטלי

        זה ממש לא הוגן! לחשוב שנענשתי בגלל בננות צעירות שזה עתה יצאו מהבקו”ם והעיזו
        לסרב לך/לדחות אותך/להתעלם ממך….
        עכשיו לפחות אני מבינה את פשר נעלי הבית והטרניניגים המתחלפים, את הסירוב העקשני לצאת
        מהבית, את הבהלה שאחזה בך כל פעם שניסיתי לחולל אינטימיות שגבולותיה חוצים את תחום הסדינים הנעימים שלך.
        עכשיו אני לפחות מבינה. הכל בגלל טראומות ילדות.
        אגב, ד”ש.

        • אקס מיתולוגי

          מתוקה, אני לא פוחד משום מחוייבות
          פשוט נהנה מהביקוש הגבוה שאני לא רגיל אליו
          כמו שרובכן נהנתן בגיל צעיר יותר
          כמובן שאם תגיע הנסיכה על הסוס הלבן אז …..

          • שמופיעה שוב ושוב ב”בננות”, לפיה עד גיל 25 הבנות מחוזרות יותר, ולאחריו – הכל מתהפך..? מה הקשקוש הזה??

      • אני כבר בת 26 ועדיין מתנהגת אותו הדבר!!!

    • כבוד הרב מג

      “הרבה בחורים חדשים שהכרתי היו מרימים גבר כשהיו שומעים שאני גרה בראשון”…

      זאת אומרת, שהרבה בחורים מעדיפים לבעול את בני מינם, מאשר לנסוע לראשון לציון! עד כדי כך?

      אלוהים שישמור. אכן, “עיר חטאים היא תל אביב”

  5. עובר אורח

    יש משהו בדברייך

  6. הצעדן

    הצנטרליות הדביקה המעוגנת בחוקי המרחב כפי שהתגבשו ביציקת הקו הירוק גירסת רפי לביא
    ארלוזרוב בצפון, שמש באיילון, ופתח תקווה המשמשת כשם לדרך יפו. והים ספק תוחם יכולות הליכה,תחומי בניה וחניה (עד להודעה חדשה), אבל פונה אל המוות היומי עם כיוון לעתיד
    לא צריך להביא כלום מהבית הכל מאונסטל כבר בפנים, הקפה הכי טוב שיעור הרווקות הגבוה בארץ, וללא משוא פנים גם הבנות הכי יפות בעולם
    תזכירי לי מה חיפשת בראשון?

  7. שלום לכולכם/ן
    בשביל גבירה נכבדה אני מוכן לסוע לכל מקום, אפילו לתל-אביב, למרות הפקקים בדרך (כי כולם נוסעים לתל-אביב) ולמרות שתל-אביב היא עיר מסריחה, או במונחים מודרניים, מועדון הביישנים.

    רק תצאי מהנחה שאם ניצור קשר אני אוציא אותך מתל-אביב ואת תשנאי אותה כמוני.

  8. מחוייבות של גבר אמיתי היא קודם כל לאשה האמיתית.

    ובשביל אשה אמיתית כבר נסעתי לא רק לפתח תקווה ולראשון לציון, אפילו לאילת בטרמפים, באמצע הלילה, ואפילו ללונדון קניתי כרטיס טיסה, בחורף קפוא אחד, כדי לפגוש מישהי

    • אני מחזק את תגובתו של בועז
      אכן בעבור אשה אמיתית יגיע הגבר לפינות הרחוקות של העולם
      גם אני חציתי ארצות למען נשים (טוב לא הרבה אולי אחת…).
      כל הכבוד בועז

      :-()

      • כל הכבוד לכם גברבים יקרים אין הרבה כמוכם השאלה היא איכן אתם גרים?
        כי בשורה תחתונה המקום לפגוש בו גברים כמוכם הוא מן הסתם בתל אביב.
        רוצים להיפגש?

        • ברבי יקרה
          את הנ”ל לא אמרתי עבור הכבוד
          אלא לציון נקודה.

          ואנשים כמוני (ויש כאלה) ניתן למצוא מחוץ לת”א
          והרי הדוגמא אני לא מת”א
          ואם את רוצה עוד אשמח לתת לך
          לגבי הרצון למפגש …
          האם האינטרנט היא המדיה הנכונה לקביעת מפגשים…

          :-()

          • הי תתפלא אבל גם אני לא גרה בת”א. אבל זה אולי בגלל שאני נשואה ואני יכולה להרשות לעצמי.
            את בעלי דרך אגב הכרתי בעודי גרה ברמת גן כך שיש תקווה לפריפריות.

            • ברבי יקירה

              מה שאת אומרת מסתדר היטב עם מה שאני ובועז אמרנו
              “יש תקווה לפריפריות”

              גם את זוגתי שתחיה הכרתי הרחק ממרכז הארץ אי שם בצפון …
              אכן המסקנה היא אם גבר לא בא אולי הבעיה באישה!
              וליהפך אם היא לא באה הבעיה אולי בגבר.

              :-()

        • atmosphere

          ברבי חמודה,
          לא כולנו נשארנו בת”א, קפצי לביקור באמסטרדם…….

    • גבירת הטירה

      אה כן, הבאת לי עווית עצבנית בשריר הלוגיקה 🙂

      אתה רוצה לומר לי שאתה יכול לזהות סו-קולד אשה אמיתית עוד לפני הדייט הראשון? הלא זו הסיטואציה שמתוארת במאמרונצ’יק.

      וגם אני נסעתי ללונדון בשארית כספי, ואפילו עברתי שם חקירה של שעתיים במשטרת הזרים, כזאת שלא היתה מביישת את משטר וישי. אבל רק _אחרי_ שידעתי למי בדיוק אני נוסעת.

      • יש נשים שמבט אחד בהן, מבט מהיר אפילו, מספיק בשביל לשלוח אותי עם כרטיס אשראי ביד לסוכנות הנסיעות הקרובה

        מנסיון

        • ג' ו ל י ה

          ולדעת שבאת לשם בשבילו, כי העיר ממילא מכוערת, מפוחמת, מדכאת ואפורה יותר מעפולה.

          אבל את נסעת בשביל האהבה, ובשביל אהבה נוסעים לכל מקום.

        • מנסיון?? ??
          אכן חזון אחרית הימים.
          משונה, אני מעולם לא פגשתי מישהו יהיה זה בת”א אילת או ירושלים שמיד בראותי אותו אמרתי:
          אוווו יההה…. זהו הגבר האידאלי עבורי, בשבילו אסע עד סוף העולם!
          נו באמת….
          מה עם הכרות ראשונית, מבטים גנובים, נגיעות קלות, וכו’
          והעיקר
          מה לעזאזל אתה עושה בפגישה השניה?
          נוסע בשבילה עד מצפה רמון?!
          בהצלחה יקירי

      • “סו-קולד” אשה אמיתית זה דבר קיים!!!

        אבל אני מסכים שבכדי למצוא אחת שכזאת צריך זמן.

        ונכון בפגישה אחת לא מגלים מי היא האשה האמיתית אבל מוצאים את החשק האם להמשיך ולבדוק

        😉

        :-()

    • נו אז מצאת?

    • אז כנראה שנשארו גיבורים ביננו
      אבל בנינו
      כמה??

  9. להיות רווקה בפתח תקוה נשמע ברבה יותר גרוע מלהיות רווקה בת”א האמנם?
    חברותי הרווקות הממתינות לנצח, אין זה משנה כלל מהו מיקומכן הגיאוגרפי. הכל נתון בראש.
    אפשר להיות מתוסכלות והרגיש לבד גם כשאת יושבת באיזה דאנס באר פלצני בתל-אביב.
    הבעיה האמיתית היא לא בנו אלא בגברים. גבר שמתחיל איתך באיזה בר (תל אביבי כמובן, כי לאן כבר אפשר לצאת בראשון? ליקב אולי) לעולם לא יודה שהוא גר בפריפריה.
    מבחינתו זה סוף העולם ימינה, הוא גם יעדיף כמובן שגם את לא תגורי שם, כי פ”ת וראשל”צ מצלצל לו בראש מ-ח-ו-י-ב-ו-ת, אתן יודעות: זוגות נשואים, ילדים, להיות תקוע בפקק וכאלו.
    אבל בואו ונודה באמת, יש לי חברה שגרה בראשל”צ, יהרס העולם ואני לא אסע לשם, השתגעתם? יש את תל-אביב ואחריה….יש כלום גדול!

    • אקס מיתולוגי

      הסיבה העקרית שאני וגברים נוספים שאני מכיר עוזבים מערכות יחסים היא לא פחד ממחוייבות אלא תוצאה של או שעמום או מריבות שנובעות בדרך כלל גם משיעמום
      אז תתחילו לצאת מהשגרה של תוכנית השלבים : יציאה , סקס, מגורים משותפים וכן הלאה ותתחילו לחיות גם בשאיפות אחרות ואז לכולנו יהיה הרבה יותר מעניין , אתגרי וכייפי
      כן אני יודע שיש איזו מישהי אחת שלא בתכנון הזה ….

    • שושוי

      ההתלהבות המוגזמת הזו מתל אביב היא זו שמורידה מערכה.
      בתל אביב באמת אפשר למצוא את הכול ויותר מזה, אבל בגלל אנשים פלצנים מתלהבים כמוכם תל אביב נראת כמו אוסף של אנשים שמנסים להיות פלצנים ומגניבים כדי להתאים לסביבה.
      פוזה.

  10. הסיבה האמיתית לסירוב לצאת מגבולות ת”א היא בדרל כלל פשוטה וכואבת הרבה יותר :
    *”זה לא אני , זה את”* הכל תלוי באוביקט. משפט כזה שנאמר על ידי גבר הוא פשוט קיצור של
    “האמת שאת נשמעת נחמדה, אבל לא שוס ! אשמח לארח אותך במיטתי אבל אל תצפי ליותר מזה”.
    כי הרי כולנו יודעים שאם אנחנו באמת חושבים שהבחורה היא *ה*בחורה עבורנו נחצה את הסימבטיון עבורה (וכנראה גם את האיילון). כל התירוצים של “רחוק לי” וכדומה הם בסה”כ דרך להגיד “צ’מעי לא נראה לי שיצא מזה משהו”. או “אני לא מתלהבת ! תבין מזה שמה שאתה רוצה”.
    אז אם מישהו אומר לנו משהו כמו “נראה מה יקרה עד הערב” או “פתח תקווה ?? איפה זה ?” כדאי שנדע את מקומנו. ולא נבכה אח”כ שנסענו בשבילו עד תל אביב ופתאום חייזרים חטפו אותו לפנות ערב.

  11. אלינור

    מאמר פשוט מדליק -את המסקנה אפשר להסיק לבד. ממש ממש ככה וזה מאד ברור.
    טוב, עוד גבר שלא יכול להתחייב, מה לעשות? כולנו בסופו של דבר מוצאים את המשלים שלנו…

  12. אני גרה בירושלים- אלוהים ישמור, ובחור שישר אומר לי מתי את מגיעה למרכז? אני ישר יודעת שזה לא מתאים לי. הבעיה היא שעד שלא מכירים ומתלהבים, אין חשק להשקיע, לכן קשר בין עירוני ילך רק כאשר יש התלהבות אמיתית של שני הצדדים- ושניהם מוכנים לנסוע עד קצה הארץ כדי להפגש.

  13. ימני גאה

    אני רוצה למחות על עיתוי פרסום הכתבה כי היא פוגעת ברגשות של מי שגר מעבר לקו הירוק וגם בגילה. מי מכאן השמאלנים יסע לגילה לפגוש קוסית?? אתם יודעים שלא!!!

    • למה שמישהו ירצה להגיע לשם? מחלקים פצצות מרגמה חינם?

      • ימני גאה

        כן גילה גילה ועוד פעם גלה. חשבת פעם שבגילה גרים גם רווקים? גברים אמיתתיים בני עשרים וחמש עד שלושים וחמש או יותר שיש להם לב ורוצים מישהי? אף אחת לא תיסע אלי היום אם אני אגיד לה, אף גבר לא ייסע לשכנות שלי פה שגרות סטודנטיות שהן קוסיות עולם. ומה אני אמור לעשות, לבוא לגור בתל אביב בין הריקנים האלה…… ואת צוחקת על המרגמה ואני שומע את זה על הקירות של הבית, אומנם לא היה אצל י אבל לשכנים היה. וקצת כמו רעידת אדמה היה פה. לא נאה לך לבוא לשבת לדבר, לאכול משהו בירושלים, אולי אחרי זה ללכת קצת למיטה ומי יודע אולי אפילו יצא סיפור יפה!!! אני בן 25 אגב.

        • האמן שפעם נקרא

          אתה הולך לזיין לנו את כל הבנות באתר. קלטתי אותך, עיוני. עד שאנחנו פה, התלאביבים האומואים הריקניים מרגילים את הבנות לחינוך סנטימנטלי – זין עד פתח תקוה, הטלפון של הקסטל כבר בחייגן וכאלה – אתה בא ומציע להן ערכים אמיתיים. יורים עליכם, אתם עמוקים, ויש לכם לב. שלא לדבר על זה שאתה מדבר על “אולי קצת למיטה”, בזמן שהריקניים בעיר הולכים ישר על הקיר. לא כמו מרגמה, אבל משתדלים. כולנו (אני מדבר גם בשם גרשון בלי לשאול אותו, נסה ותהנה לבד) מקווים שהבננות לא יעלו על זה שאתה צודק.

          ותהיה לסיום: אם יש שם רווקים עם לב וכוסיות עולם, איך זה שהמתח המלחמתי לא, אהם, מעודד אתכם לתקוע יתד נוספת באחיזתנו בירושלים?

          • ימני גאה

            מי יש לו זין עד פתח תקוה, אתה יש לך זין עד פתח תקוה? סחתין חביבי תעשה פה שבת…… אם לא איכפת לך שיורים! אני רק יכול להגיד לך שבגילה יש גם ביצועים אמיתים ולא רק ביצועים מלחמתיים…… וזה נכון שגם מתח יש כי כל הזמן הילדים בוכים פה. לגבי השכנות שלי אז הם באמת קוסיות עולם ואני לא מכיר מישהו שיתוכח על זה. אני בעצמי פעם זיינתי אחת מהם אבל זה לא נשנמשך ואחר כך לא נעים לזיין גם את הסטודנטית השניה השותפה שלה. אבל אני לא רוצה לצאת כאילו אין לי לב. אני מעונין ברצינית.
            אז מה אתה אומר אחי יש פה מצב?? איפה כולן למה לא באות? וגלי גם הלכה. אולי רואות אותי בטלויזיה בחדשות עכשיו!!!

            • פשוט גלי

              נו מה, נתחיל לדבר על פוליטיקה עכשיו? גילה זה נושא כאוב, מודה.
              מצד שני, אתה לא יכול לצפות מאנשים מבחוץ להגיע לשם, אם אפילו אלה שבפנים היו מתים לצאת. מצד שלישי – אני מאלה שירושלים בשבילם זה רק כותל, ונא לא להתחיל עם הטפות, תודה. לא מבינה איך אפשר לגור בעיר הזאת, פשוט לא מבינה.

              • ימני גאה

                חשבתי שיש לנו דיבור, אבל אם את מרגישה לא נוח עם לבוא לגילה אז בסדר, אבל אולי ציפיתי ממך ליותרמדי! אני לא רוצה להתיחס שירושלים זה רק כותל או לא, לגבי עצמי אני למדתי שם ראית חשבון והולך שם לבלות ומדובר בעיר נפלאה. אבל גלה מפחידה אותך וזה בסדר לפחד. אבל אין פה אף אחד שיודעת להתגבר על הפחד??

            • נו. שמעתם? את זו הוא זיין. את ההיא לא נעים…נו…
              רק מחכות לו שם עם רגליים פסוקות הבנות…
              סיבה לגאווה…

              • פעיל תנזים מהר גריזים

                אחרי הידרדרות כזו ברמת המאמרים
                ואני מסוייג מאוד אפ אפשר לקרוא להם מאמרים

                לפחות דיון משעשע
                טוקשה עבר לגילה מצד אחד
                והתל אביביב הארטיסטי המודע מאידך
                כיף לקרוא!

                חזק ואמץ

    • אכן בשביל לפגוש קוסית אני לא אסע גם עד גבעתיים.
      אבל כשב”כוסית” מדובר, או פה יקירי יש על מה לדסקס 🙂
      צ’או למתנחלים

      נ.ב
      שמעתי דוקא שיש מתנחלות שהן כוסיות אמיתיות ששווה לנסוע בשבילן מעבר להרי החושך, קרי הקו הירוק.

  14. ענבל מותק, שימי לב: רחוק לו פתח תקווה? תודה רבה, תישאר בבית, חבוב. סליחה, למה את צריכה לשכנע אותו להזיז את התחת ולהיכנס לאוטו? אם זה בגלל שהוא פדלאה – את לא רוצה לראות אותו, ואם זה בגלל שאין לו אוטו – שיגיד תודה שמישהי מסכימה לדבר איתו בכלל.

    נ.ב. ופורטרט? שיחליפו מהר את הפזמון שלהם ויראו איך הקריירה שוב נוסקת אל על.

    גלי

  15. לענבל וכל השאר…

    צריך לראות את הצד החיובי…אם את נוסעת אליו….את תמיד יכולה ללכת….מוקדם….

    • הפמיניסטיות רוצות להיות עצמאיות אז בבבקשה, רוצה אותי? תבואי אלי, אם אני באשקלון או בתל אביב מה זהה חשוב? ואז תוכלי ללכת מתי שתרצי ולא כל הווג’ה ראס הזה, “הזמין לי מונית” “לא הסכים שאני אשאר לישון אצלו” וכאלה. . חוץ מזה תחליטו כבר, אתן רוצות מחויבות או עצמאות?

  16. אריאלה רביב

    איך אתם לא מתביישים לדבר על פ”ת…כשאני פה באשקלון.
    אבל ת’אמת, ולא, לא נראה לי שאני עונה לקריטריונים של בועז בנוגע ל”אישה אמיתית”, יצא כמה וכמה פעמים שדייטים ובחורינים חביבים הרחיקו עד פה. עכשיו נראה לי שזה המדד הכי טוב לדעת מתי נגמר לו, כשאשקלון הופכת פתאום רחוקה מדי.

  17. רק ללחוץ

    יא ווארדי איתכם, מה הבעיה להכנס לאוטו ולנסוע? בזמנו נסעתי בשביל בחורה לקרית טבעון (זה איפשו בצפון, הרבה יותר רחוק מרעננה צפון) מנתניה ולפני זה נסעתי לרחובות בת ים/חולון החשוכים (מה אני יעשה זה היה בעיקר בלילות שישי). ודווקא בנות שגרות על ז’בוטינסקי ר”ג (שאני מבין שזה בגבולות הסביר) היו אלו שהביאו את הבעסה הכי גדולה (“זה לא אתה זה אני…” נשמע מוכר).
    אחרי זה פגשתי את האישה של חיי ודווקא מפתח תקוה. בסוף אפילו עברתי לגור באם המושבות.

    בקיצור בנות, מי שלא רוצה שלא יעשה טובות ולא יחצה קו, ומי שכן, כנראה שיש לו ערך מוסף (וזה לא קשור רק למודל של הרכב שלו)ץ

  18. תל-אביבים הם אנשי השפלה…. קלי דעת ורוח, נהנתנים ושטחיים. רוח הים נותנת בהם שובבות ותזזיתיות. אכן נחמדים ומרבים בלהג.
    ירושלמים הם אנשי ההר – רציניים, חושבים, מסובכים, עמוקים… בעיר כל כך מסובכת וקשה, שעל כל סנטימטר שלה נלחמו ונהרגו מאות אנשים, עיר שכולה עליות, עיר של לחץ, עיר של כעס.
    ולכן חיפה באמת נראית לי השילוב הכי טוב. מצד אחד הר – מצד שני ים. אנשים מספיק מעניינים לעומק אבל לא נטולי פלפל. עיר רבגונית אבל בלי התסבוכים הירושלמיים. עיר שאפשר להנות בה אבל בלי להבלע במחול השדים התל אביבי.

    היידה חיפה.

  19. רות המואביה

    לא שמתם לב לפאנץ’ של המאמר?
    “אני באה לישון אצלך”- “בטח, מתי שבא לך”
    הבה נצא מנקודת הנחה כי הנשים היפות בגוש דן רבות מכדי לאכלס את ת”א רבתי…בסדר,אז מצאנו מגורים בקרבת מקום.מה יש?
    הבעיה היא, שלגבר המצוי אין מוטיבציה בגרוש. הוא לא יעז לצאת מתחומי עיר הקודש אלא אם כן הוא סמוך ובטוח כי אזור חלציו יקבל תמורה נאותה. לכן, אם את באה “לישון” אצלו, אין סיכוי שתתקלי בסרוב…

  20. כל כך הרבה תגובות ואף אחד לא ממש קלע לנקודה, לדעתי לפחות. העיניין הוא לא פתח-תקווה. העיניין הוא סגנון החיים. פתח-תקווה כמטפורה לסגנון חיים. שתי אפשרויות: בראשונה את גרה עם ההורים ואז זה אומר דרשני ולכן לא אתייחס כלל. השניה היא לבד/שותפים. במצב זה את משדרת ישנוניות, בורגנות, מיין סטרים, מכונת כביסה, מדיח, סלון חדש, רק תבוא… וכל זה עוד לפני שאמרת יותר משתי מילים: פתח-תקווה. מה לכל הרוחות יש לרווקה לחפש בפתח-תקווה (חוץ מלבקר את ההורים שלי)?.
    למה הדבר דומה? לבת-ים. בת-ים זה סגנון חיים, צורת התנהגות. ב.מ.וו., לעיסת מסטיק, “חבל על הזמן”, שיער מחומצן, “אחותי”. בת-ים זה כבר מזמן לא עיר, זו תופעה חברתית. בדיוק אותו הדבר זה רעננה/פתח-תקווה. תל-אביב, כמו בורסה, מציעה אופציות. הן שם. הן קיימות. לא בטוח שמממשים אותן כל יום אבל הן שם. הים הוא בסוף הרחוב. הקולנוע הוא שתי דקות. הסופר מעבר לפינה, הפאב עם קו 4 ובאבא לעת צרה. ומה בפתח-תקווה? שממה. כל פיפס מחייב אוטו. כלומר: פקקים, חניה, תכנונים ותזמונים.
    הנקודה היא הרבה מעבר למחויבות או לאי נוחות. הנקודה היא סגנון החיים שמתאים לרווקים לא נשואים ובלי ילדים והאם פתח-תקווה אכן קורצת כל כך….?

  21. timeisnow

    משתתף בצערך..פתח תקווה היא עיר עם הפסקה,עם פקקים ועם דוסים מפה ועד לאללה…וחוצמזה,גם אף אחד לא יודע איך להגיע (ובטח לא איך לצאת…)

  22. חביב מאוד, ומן הסתם גם נכון…!

  23. לפי דעתי האישית פתח תיקווה היא גרועה בדיוק כמו תל אביב.
    אין הרבה הבדל.
    העניין המרכזי פה שדורש טיפול היא עצלנות של כמה גברים, אבל זו כבר בעיה שלהם.

    • אני תל -אבבי וזה שאני שואל אם את תגיעי במקרה לת”א לא מעיד על שום עצלנות מצדי
      ההפך הוא הנכון .
      וחוץ מזה ת”א היא אחת הערים הבודדות שיש בה חיים ללא הפסקה , ככה שתמיד יש מה לעשות שם .
      חוץ מזה רוב האנשים שגרים בערים קרובות מרבים לצאת למקומות בילוי בת”א
      וזו היא עובדה .

  24. המלאך

    טוב כמו תמיד עוד כתבה על …… ועוד ….. אבל לא נכנס לזה אני אישית שונא את תל אביב וכל גוש דן לא משהוא אישי אך ורק עסקים אנשים שם הולכים מסונוורים מהאור האישי של השכן הקרוב אבל לא נכנס לזה עכשיו. איפה הייתי אהה זה שנשים יש להם מערכת ניווט דפוקה בשכל למרות אני אישית מסביר חמש שש פעמים ועוד וברוגע ועוד בטלפון אני צריך להסביר עוד כמה פעמים דפוקות מה לעשות לרוב לנשים אין חוש כיוון חוץ מאשר להגיע לתל אביב אני לא יודע למה אולי יש שם אנרגיות דפקות שמושכות אותכן אבל מי אני אתווכח אני אישית נמשך ל………

    • אתה אישית נמשך ל…..בנים
      ברור אחרת לא היתה נוטפת ממך כזו שנאה לנשים
      תרגע אה

    • אריאלה רביב

      אני חושבת שכדאי להמשיך לשפר את יכולת הביטוי בכתב שלך…מה דעתך להשתמש בסימני פיסוק? אתה יודע: . , ; וכאלה? זה ממש עוזר להבין מה אתה רוצה להגיד.

      ולמה אתה באמת כל כך לא אוהב נשים?

      • המלאך

        אריאלה היקרה
        אני לא שונא נשים, אני שונא את ת”א לא משהוא אישי עיר מגעילה ומעצבנת לאללה, עכשיו בקשר לסמני הפיסוק אני גדלתי בחו”ל ושם כמעט ואין סימני פיסוק אלא שפה קולחת ונקודות שמסיימות כל משפט. ואני באמת אוהב נשים, מה לעשות אבל לנשים יש מערכת ניווט דפוקה מה לעשות שמכוונת אותכן לכיוון ת”א, כמו שאת המוסלמים לכיוון מכה דבר שמוכיח מצא מין את מינו. ואני תמיד צריך להסביר כל בחורה שאני צריך לצאת איתה לניווט משהוא כמו שש פעמים את מהות הניווט ואת הנ”צ עד שהיא קולטת אותם עכשיו את מבינה מאיפה האנטגוניזם שלי.

        אז יהי שלום ותודה על הדגים…..

  25. דולציניאה

    מי שגר/ה בפתח תקוה זה כבר אומר עליה משהו, לא? תל אביב, פתח תקוה ואשדוד הם לא רק מושגים גיאוגרפיים הם גם מושגים תרבותיים.

    • אריאלה רביב

      באמת? מושג תרבותי? וואו, כאן בפריפריה כולם נפעמים…
      ולמה את מתכוונת בדיוק דברים האלה?

      • האמן שפעם נקרא

        התל אביבים שומרים אותם לניו יורק. ואם מעליבים להם את העיר, הם אומרים נכון, חרא עיר, חרא ראש עיר, תגיד אחי, יש משהו?
        מצד שני, הם כנראה (הכללות אחותי, רק הכללות) נפעמים פחות מאשר בפתח תקוה

        • אריאלה רביב

          ואללה יא ערס…אני נראה לי אאלץ לפרוש, כמה זמן שירלי תסכים להחזיק פה אשקלונית פרובינציאלית בעליל? לא נעים בכלל.

  26. ענבל מבטיח לך אני לא אברז לך מקפה לעולם מראה לי שאת פשוט שווה הרבה יותר מזה
    צודק טטועה יש מצב??

  27. בתל אביב לא תמצאו שום דבר שלא קיים במקום אחר.
    אל תגידו לי שאין קולנוע או פאבים מדליקים בפתח תיקווה, ראשל”צ או אשקלון לטובת העניין.
    אז תראו קצת השקעה ,גברים.

    • שטויות !!!!
      תשאלי כול תושב פ”ת , לאן הוא יוצא לבלות, 90% יגידו ת”א
      ואני בטוח שגם את מבלה יותר בת”א מערים אחרות .
      מתי בפעם האחרונה יצאת לפ”ת , אם בכלל .
      ת”א היא עיר של בילויים מגוונים שבה ניתן למצא את כול סוגיי הבילויים 24 שעות וזה
      ההבדל העיקרי .
      כול מי שלא מסכים משלה את עצמו ואת חבריו.
      מצטער , אני מבין את הנסיון הנואש שלך ליחצן ערים אחרות , אבל כרגע אין תחליף ובטח שלא פתח תקווה .

    • מכל התגובות פה, לגמרי ברור שהגבר צריך להשקיע, מובן מאליו שהוא יבוא אלייך.
      אמר כאן מישהו, בשפה גסה, שאת יכולה גם כן לבוא אליו.
      בלי להתייחס לסגנונו, יש בזה משהו.
      את רוצה השקעה? תשקיעי גם.
      הוא יבוא.
      את תבואי גם. זה הכל.
      לא צריך לצפות שרק הבחור יצא מגדרו עבורך. זה לא מובן מאליו.

  28. קשר זה עניין שצריך לתת ולקבל בו.
    אני באופן אישי חושבת ותקראו לי פרימיטיבית שבהתחלה הגבר צריך להוכיח שהוא ג’נטלמן, ולבוא עד אלייך.
    אחר כך לא תהיה לי שום בעיה להגיע גם עד אליו.

    • תסלחי לי , אבל אם כך את לחושבת אז את באמת פרימיטיבית .
      אנחנו במאה ה-21 די כבר להיתפס לנלחת העבר , זה לא משנה מי יבוא אל מי .
      אבל אם המצב היה הפוך הייתי מגיע בשמחה לת”א .
      חוץ מזה שאני חושב שהחברה שלנו נעשית יותר ויותר שיויונית ,וגם הבחורות צריכות להראות
      אותה מידה של השקעה.
      את לא חושבת כך ?
      מה הקשר הארוך ביותר שהיה לך ? אם בכלל ….

      • עם “נחלת העבר”. הרי בתכלס, יש, היו ויהיו הבדלים בין נשים לגברים, ובאופן בו הן או הם תופשים את הדברים (גם מעבר להבדלים הבינאישיים). מרבית הגברים עדיין אוהבים “לצוד”, ובינינו, ברגע שבחורה תראה את אותה מידה של השקעה בתחילת הקשר (במחוות מסוג זה) – היא תוערך פחות ותהיה פחות נחשקת.
        ואגב, בסוגים אחרים של מחוות – כגון הופעה חיצונית – ממילא הנשים משקיעות יותר (מתי בפעם האחרונה התאפרת או שמת קרם גוף, גבר? ואיפור, זה בא בחינם? כן, גם הפמיניסטיות); כך שאיפהשהו, איפהשהו, זה צריך להשתוות.

  29. כרמית

    “ערסים זונות ובני עקיבא אני לא מאמין שאני מפתח תקוה.” פתח תקוה באה במאמר כדוגמא. מה לעשות גם אני גרה בעצמי בפריפריה ממש פריפריה והחבר הקודם שלי היה מתא וכן, אחד הדברים שהכי הפריע לי זה שאני צריכה לבוא לתא. והייתי ישנה אצלו כי זה לא נחמד לחזור ממש מאוחר וכאלה. הוא היה מכוסה. עד שיום אחד מצאתי בחור חמוד מסביון(גם פריפריה -שאף אחד לא טרח להזכיר כי אם הייתן אומרות בוא לסביון המצב היה שונה-אולי) שמוכן לסוע תמיד.

  30. טוב, האמת שכל מילה בסלע
    לכל אלה שתל אביב בשבילם היא העיר הגדולה והחטאה, אז היא כן כזו
    אבל תלוי באיזה צד שלה אתם גרים,
    בתור אחת שגרה ממש במרכה < בין הירקון לבזל> צר לי מאוד
    אבל אני לא יכולה לדמיין את עצמי חיה במקום אחר
    זה לא שבגבעתיים אין פיצוציה מתחת לבית שפתוחה כל הלילה
    זה לא שבאשדוד אין חוף ים במרחק יריקה
    וזה לא שבירושלים אין פאבים שוים
    אבל, את הבית קפה שלי יש רק ממש פה במרחק יריקה,
    והים פה מאחוריי והפיצוציה שמתחת לבית, נו טוב לא מחליפים פיצוציה טובה!

    אבל זה לא רק זה, אני אוהבת את הרעש < לא יכולה להרדם בשקט>
    את מה שמזמנים הימים והלילות ככה בלי לתכנן
    ופה הנקודה! כל החיים כל כך מתוכננים מסודרים וקבועים
    יש סדר יום מאוד ברור של עבודה ולימודים
    למה כל השאר צריך להיות מתוכנן
    מבחינתי ההתאמצות היחידה שאני מוכנה לה היא הדרך שבין הבית והעבודה
    ולהחליט אם לנסוע דרך דיזנגוף או בן יהודה.לא יותר מזה, אל תדרשו ממני
    את כל השאר אני אעשה ברגל ,
    ובכלל מי שכל כך רוצה לראות אותי יכול להגיע אליי
    כן!! פה זה המרכז! הכל מתחבר ויוצא חזרה.
    לא ביקשתי שכולם יגורו פה בסביבה
    ואתם בטח לא חייבים להשתגע על לחות פיח ואספרסו חזק
    אבל אל תציקו לנו, כי אנחנו כן אוהבים את זה.

    • מה זה הבילבולי סכל האלו ?
      רומי, מה אתה מפגר?
      תגדיר לך את ההגדרות כמו שצריך …

  31. כנראה שאני פראייר, כי אני בד”כ זה שמגיע אל הבחורה, לפחות בפגישות הראשונות. והנה לא מזמן יצאתי עם בחורה מפתח-תקווה, ובאמת היה סיוט להגיע אליה מת”א – העיר הזאת (פתח-תקווה) ממוקמת במקום הכי פחות נוח שאפשר מבחינת הפקקים. אחר-כך ישבנו ושתינו קפה במקום הכי אופנתי כרגע בפ”ת, שנמצא בתחנת-דלק (!!!). הבחורה אגב הייתה מקסימה אבל היא זרקה אותי שבועיים אחרי זה. אז מה המסקנה? אולי, אם הייתי אומר לה לבוא לת”א היא הייתה מרגישה יותר מחויבות לקשר ולא הייתה מוותרת כ”כ מהר. מה את אומרת?

  32. עמרי יקר…
    ממש לא.
    אצלינו הנשים הכל עובד קצת אחרת.
    אם היא היתה מעוניינת, לא ממש היה משנה לה אם עשית את כל הדרך עד לפ”ת (וגם אם לא).
    אם היא היתה מעוניינת. המבחן היה ונשאר מבחן התוצאה…
    SORRY זה הזמן להמשיך הלאה … עוד תגיע זו שתדע להעריך את ההשקעה.

  33. הבוס (ואני לא צוחק)

    נדמה לי או שיש כאן איזו שהיא מגמתיות?
    איזו שהיא התארגנות של נשים “מוכות גורל” המחזיקות אחת ביד השניה
    כמו מעגל כח במשחקי ביה”ס? מי שנפלטת מתחתנת?
    אני חייב להבין אייך זה עובד הדבר הזה.

    רבאק! עינבלי, רוגמת ב(א)בנים תוציאי לך את ה”מסכנות” הזו מהמקלדת
    אתן המין המחליש ולא המין החלש ואם תתחילו להביט בדברים מהצד השני של הכוס
    תרגישו הרבה יותר טוב- הרי כולנו יודעים שאתן מסוגלות להשיג הכל ולא דרך המיטה

    המיטה עינבלי- זה קיצור דרך! ואם בחרתן בקיצור, אני, כבר לא אחראי…

  34. ענבל בשבילך!

    צודק! אני ממש לא מסכנה, וכן- לפעמים אני לוקחת קיצורי דרך ועוד אח”כ מתפלאת…
    אבל, כל המטפורה הזו של ת”א-פ”ת (אני כבר גרה שלוש שנים ברציפות בת”א ועדיין לא השתנה מעמדי) באה בעצם לומר: נמאס לי שבחורים, הסוג שמרשה לעצמו, לא בא לקראתנו! לא מוכן להיפגש בנקודת האמצע, אלא רוב הבחורים יעשו מה שנוח להם מסיבות שונות ומשונות שכבר נואשתי מלהבין. לא מדובר פיזית ב”בין שתי ערים”, אלא בגישה של “את רוצה, תקחי. את לא רוצה- אל תקחי, כי זה מה יש!” נמאס לי להתאים את עצמי לעולם הסופראגו גברי ולכן המצאתי לעצמי מציאות!

  35. פיסטוקית

    זה לא שאין להם כוח לנסוע מחוץ לעיר הם פשוט בחרדה שאם לא ימצאו את המקום יצטרכו
    לשאול וכידוע לגברים קשה לקבל הכוונה…..

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *