המחבלים האלו בתוכי
מחתרת אלימה
לפוצץ מבנים נפשיים
הם רוצים
להרוס הכל ולבנות מהתחלה
זאת אני שמסתננת בתוכי
מחבלת במאמצים לא כנים
מניחה מטענים תרבותיים
לנפץ את הבורה האינטלקטואלית
זאת היא התסיסה
זה הוא יצר ההרס
מחתרת אלימה
לפוצץ מבנים נפשיים
הם רוצים
להרוס הכל ולבנות מהתחלה
זאת אני שמסתננת בתוכי
מחבלת במאמצים לא כנים
מניחה מטענים תרבותיים
לנפץ את הבורה האינטלקטואלית
זאת היא התסיסה
זה הוא יצר ההרס
מדהים. חזק
רמונה
אין צורך לתאר במדויק מה הרגשת כשעשינו את זה אתמול בלילה
אולי צריך לבנות גדרות של הפרדה
ולתת אוטונומייה לכל הצדדים המעורבים,
בתקווה שיחיו בשלום
זה לצד זה, לצד זה, לצד זה……
שיר מקסים
ואת מקסימה, כל כולך.
כבר קיווינו מספיק, ואז קיווינו עוד קצת. עצוב, נסיכה, ומדהים שישנם עוד כאלו שמקווים (כמוך למשל). היא צודקת, וגם טועה. החטא הנורא מכל הוא פחד.
ואין עוד דרך. צודקת!
בולגקוב, אני מניחה? היה לו עוד רעיון שאהבתי: הוא האמין באנשים… כולל הכל.
השיר מדהים, רק במישור הפרטי.
מישום מה אני לא יכולה ליראות אותו כפוליטי. מצד שני, אני לא מאמינה בפוליטיקה.
שירים לא מדברים אלי
מינימליזם והתבוננות כן.
אהבתי את יצירותיך.
תודה.
נ.ב כתובת הדואל שלך לא תקינה
את נוגעת במקום הכי רגיש
תודה
היי נעמי
אהבתי את השיר
בימים אלה אני שולח את אחד הסיפורים שכתבתי
לכל מיני יוצרים כדי לשמוע את דעתם
האם תהיי מעוניינת לקבל אחד מהם לקריאה
בתודה מראש
ליאור
פשטני ומתיימר.
Yes! Do not let them! you are lovely with your originality. Do not become one of the tousands who waste their whole life to fit criteria that was set by others.
It reminded me this:
http://stage.co.il/Stories/16319
ואלהל שיר חזק..מאחר ושיעמם לי קצת
אז גם אני החלטתי לכתוב לי אחד (חרוז,ואללה כתיבה יצירתית)
הקולות בתוך ראשי
הכל שקט ואז מתפוצץ סביבי
לפוצץ את הנשמה הם רוצים
ולהוריד לנו את המוטיבציה הם מנסים
אבל עם חזק אנחנו כפי שמתבקש
וב 60 שנות האחרונות הראנו לעולם את מה שעינינו רואות
הראנו להם מה עם קטקנטן כמו שלנו יכול, למרות הכל.
הכל מסביב שורק, כמו רוח סערה
אבל חזק ואמץ אחי ואחיותי ,
הסוף עוד רחוק שנות אור ובליבנו תמשיך עוד התקיווה..
טוב אז חרוזים לא ממש יצאו לי אבל תנו קרדיט בשביל 40 שניות של מחשבה….
Elvis has left the building..
or is it just usless id….
אז טעיתי באיות השם, ביג דיל ….:)
הרגיש לי קצת קצת כמו סקיצה. כאילו לא משוייף עד הסוף. הרעיון קצת מתבלגן בשורה של "זו אני מסתננת" וכו'.
הסיום היה לי מין אבות ישורון כזה ("זה סוד גאות ושפל" וכאלה) מה שהוא כמובן לזכותך. וגם השימוש במסתננים, עם הארכאיות הכובשת שלו והדו משמעות היפה שנתת לו פה.
אורי
(זה שאו-טו-טו עובר לת"א)
ירים את ידו.
ואחר כך ינחית אותה בתנופה על לחיו.
סיכול ממוקד גם כן.
ונומיקי, את תמיד
מחייכת אותי.
תודה סידרתית לכולם
אלו שאהבו ואלו שלא
חיוך מקיף
נעמי, עדכני נא כתובת דוא"ל בדף שלך, הוא מסרב בתוקף לקבל מיילים, ואני נורא רוצה להגיב לך משו…
למי שרוצה לכתוב לי
מגיע עד הבית..טריק גדול
אני הרסתי
זה מכבר
הכל
ולא נותר
דבר
שלא בחנתי
והעיקר
שהתסיסה
תביא אולי
לגאולה