מדור חדש: הסופר יוסי סוכרי בוחר את חמש הנשים שעשו אותו ובלעדיהן לא היה מי שהוא

הנשים שעשו אותי


סבתא שלי, אמיליה סבן, שעליה כתבתי את ספרי “אמיליה ומלח הארץ. וידוי.”

אמיליה הייתה אנטיתזה מובהקת לסטראוטיפ הרווח כל כך בישראל של האישה המזרחית, כלומר לאותו דימוי שתמיד רואה את האשה המזרחית כמי שקשורה בטבורה למטבח, כמי שכל עולמה סב סביב גידול ילדיה והתכונות המרכזיות שמאפינות אותה הן: חמימות אנושית, טוב לב(שתמיד מוצג באופן זול), עממיות, תמימות, צייתנות ודמיון מופלג הנוגד את המציאות הרציונאלית. אמיליה הייתה אישה מרדנית שלא צייתה מעולם לסמכות גברית כלשהי ולא לקונבנציות השליטות בחברה, סלדה מבישול, הייתה בעלת אינטליגנציה נדירה בכל קנה מידה, בעלת חשיבה אנליטית לעילא, בעלת נטיה ברורה למחשבה אבסטרקטית, ותמיד מבחינה בין מה שרוצים שהיא תחשוב על המציאות לבין מה שהיא צריכה לחשוב עליה. בזכותה הספר שלי זכה למה שזכה והגיע למדפיהם של חנויות הספרים היוקרתיות באירופה.


סימון דה בובאר

בגיל צעיר מאוד התוודעתי ליצירות הספרותיות ולכתבים הפילוסופיים של ז’אן פול סארטר. דרכם הגעתי לכתביה של בת זוגו לחיים, סימון דה בובאר. הטקסטים שלה הן בעיניי יצירות מופת צרופות. הן תמיד מאגדים בתוכם את הצירוף, הכל כך נדיר בעולם המחשבה הגברי, של עומק בלתי סופי כמעט וצלילות פוצעת. סימון דה בובאר לא רק התוותה דרך חדשה למיליוני נשים בעולם המודרני, אלא סילקה משדה הראיה הגברי, לפחות זה שלי, באופן מתוחכם מאין כמוהו, את כל המוקשים שהוטמנו בו במשך מאות בשנים על ידי גברים ועל ידי נשים שאימצו, שלא בטובתן, את נקודות המבט שלהם. יכול להיות שזה מצער לומר זאת אבל במקרה של סימון דה בובאר לא יהיה זה נכון לומר על הוגה פמיניסטית כלשהי את המשפט – התלמידה עלתה על הרבנית שלה. עד היום, שנת 2006, אין בנמצא שום הוגה פמיניסטית שמתקרבת לרמתה. לא ג’וליה קריסטבה, לא ג’ודית באטלר וגם לא לוס אירגארי או מרתה נוסבאום. סימון דה בובאר הייתה ונשארה הגדולה מכולן.


וויסלבה שימבורסקה

מאז ומתמיד אהבתי לקרוא שירה, אבל מהרגע שנתקלתי בשירתה של המשוררת הפולניה, כלת פרס נובל, וויסלבה שימבורסקה, האהבה הזו הרקיעה שחקים. שירתה של שימבורסקה הדגימה בפני כיצד ניתן לשלב באופן מושלם סיפורים בעלי מימד היסטורי מובהק וארועים פרוזאיים הלקוחים מחיי היום יום של מה שקרוי האנשים הקטנים. השירה שלה היא מבחינתי עדות מילולית מוחצת לכך שניתן להבין בצורה הכי עמוקה את שבריריותו העקרונית של האדם אל מול העולם ומבלי להרפות לרגע אחד מהרצון להפוך אותו עמיד מולו. אהבת האדם של שימבורסקה משרטטת את השורות שלה בצורה כל כך אסתטית עד שלא פעם יצאתי מביתי כשאני מרגיש שהן שוכבות בראשי בסדר מופתי.


רעייתי יעל ויסבורד

כאשר פגשתי בה הייתי גרוש, אב לתאומים ואדם שלא מוכן לשמוע מילה על מוסד הנשואין. המפגש בנינו הציב אותי בפעם הראשונה בחיי מול מישהו שמאגד בתוכו את הצירוף של אינטליגנציה יוצאת דופן וטוב לב טהור, שתי תכונות שאחת מהן נוטה להימוג מהלך חייו של אדם. יעל הפכה אותי לאדם סובלני עשרת מונים יותר מזה שהייתי. הנרקיסיזם שלי הלך ואיבד מכוחו בעקבות כך שהיא הסבה את תשומת ליבי בעדינות אין קץ לאימפליקציות הבלתי נעימות שלו. הצניעות והחוכמה שמעצבים את מילותיה והתנהגותה הפכו אותי לאדם טוב יותר, לאב טוב יותר ועד כמה שזה יכול להיראות מוזר לסופר טוב יותר.


אלזה מורנטה

כאשר סיימתי לקרוא בפעם הראשונה את “אלה תולדות”, הרומן של הסופרת האיטלקיה אלזה מורנטה, היה לי ברור שקראתי את אחד הספרים הגדולים ביותר שנכתבו מאז ומעולם. אף אחד לא כותב כמו אלזה מורנטה. כישרון הכתיבה שלה מסוגל לגרום גם לאתאיסט המושבע ביותר להשתמש בביטוי “מתת אל”. מורנטה לימדה אותי שניתן לכתוב ספרות שהיא מצד אחת בעלת דמיון עצום, חסר תקדים כמעט, ומצד שני בעלת פיכחון כמעט אכזרי. בדרך כלל כאשר אני קורא ספר אני מיד עורך אותו בראשי, דהיינו מוחק חלקים מיותרים, משנה דימויים, כותב פסקאות מחדש וכו’. אצל מורנטה אף פעם לא נגעתי בכלום. אף על פי שבדרך כלל ספריה עבי כרס אין צורך להזיז בתוכם ולו משפט אחד. מורנטה גם לימדה אותי להכיר את כל רבדיה של התרבות האיטלקית, דבר שבמקרה שלי הוא בעל חשיבות מיוחדת לאור העובדה שאימי ובני משפחתה סמוכים על התרבות הזו בגלל הרקע הלובי שלהם.

תגובות

  1. אלמוני

    כל הגברים השווים תפוסים

  2. נטע-לי

    הוא באמת נראה טוב, אבל למה זה צריך לעניין אותנו?
    “הנשים שעשו אותי”
    לא מעניין.

  3. מעניין מאוד
    תודה, כן ירבו
    ןאכן סימון דה בובאר היא הצודל שלי

  4. אפשר להקשיב להרצאה שלו ולהנות מכל רגע, אני שקעתי באחת כזאת ונהנתי אין ספק שהאיש אוהב להתפלסף ועושה זאת עם המון התלהבות, אבל הוא מעצבןןןןן בטירוף, ואוהב את עצמו יותר מידי ….

  5. מהעיר

    אופלללללה…..

    יש ידיעות על נשים אחרות לחלוטין….

  6. הוא התראיין בתכנית של קובי מידן.
    קובי שאל אותו שאלות והוא התעלם מהן. הוא בכלל לא הבין איפה הוא נמצא, כל מה שעניין אותו זה לספר כמה סבתא שלו מיוחדת למרות שהיא מזרחית, לדפוק כמה שיותר מילים לועזיות וכמה שיותר מושגים פילוסופיים בלי שום הקשר.

  7. הייתי סטודנטית שלו ואני חייבת לציין שלמדתי אצל מרצים רבים בחיי אבל אף אחד לא היה מסור,קשוב ואינטילגנט בטירוף כמו שיוסי היה.הוא השקיע בתלמידיו עבודה עצומה והיה תענוג ללמוד אצלו.הוא בהחלט נרקסיסט לא קטן אבל כל הגאונים האמיתיים הם כאלה.

  8. רק חבל שהוא טיפוס שנשוי בשנית ועדיין מפנטז על בגידה באשתו למרות שטוען שהוא אוהב אותה . אז הלו איפה אתה חי?

  9. אלמוני

    יש גברים שזורקים לך פמניזם בפנים-שיטת חיזור כמעט מפתה
    תמיד יוצא שהן נופלים בביתם מבצרם. העיקר שאשתך “צנועה”-נפלת חזק, כמעט חשבתי שיש גבר למופת סבתך

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *