הפמיניזם הרג אותנו

הפתיחות, המתירנות והקלילות בה אנו מסוגלות לתקוע גרעפסים בציבור הביאו אותנו למחוזות, שאינני סגורה באשר ל’חפצנו’ שלהם.
נכון, השחרור הפמיניסטי הביא לעולם תוכניות עומק בימי שבת בבוקר ואת פנינה רוזנבלום (כמעט) לכנסת ואפילו סידר לעירית לינור עבודה. אבל, אם להתעמק בענין, אז פנינה בכלל הגיעה לאן שהיא הגיעה בזכות השוביניזם ולא בזכות הפמיניזם. נקח את זה אפילו קצת יותר רחוק – לו הפמיניזם היה אמיתי, מושרש ונכון, פנינה רוזנבלום לעולם היתה נשארת אשת עסקים מצליחה ולא פוליטיקאית, אבל הרי כולם חשבו שזה נורא קטעים אם יהיה עוד זוג שדיים בכנסת, מה שמעיד על צדדים מכוערים מאוד של כולנו.
הפמיניזם הישראלי, שהוא יצור כלאיים משונה, הביא עימו בתחילת הדרך משב רוח רענן: על הבחורה הראשונה בקורס טיס אמרו “סחתיין”, על גברים שמנקים את הבית ונשים שמביאות פרנסה אמרו “מגניב”, וכהשבחורה התקשרה ראשונה היא יצאה גברת.
לימים, נהפכה הפמיניסטיות לסימפטום מעיק ולבסיס קנטרנות קטנוני, מה גם שגילינו שנשים לא מקבלות את אותן משכורות כמו גברים וטייסות קרב מסיחות את דעתם של שאר החיילים (נורא קשה להתאמן ככה).
לפעמים אפילו המזרחים הרגישו מקופחים עקב חלוקת תשומת הלב החדשה באזור. פתאום נשים מופלות הרבה יותר לרעה מהם.
הבחישה הזו בכח הנשי, אם לא רוצים לגעת בפרה קדושה כמו מרוקאים למשל, נהייתה דומה מאוד לתסביך הכושים בלונדון, לצורך הענין. שליפת הנשק הנשי החדש נעשתה באופן מיידי וללא כל סינון הגיוני, בכל ארוע חגיגי או תחושת אומללות כללית, ללא קשר ישיר בהכרח למעמד האשה או יכולותיה.
ישנם אולי דברים שיש להניח להם לזרום בטבעיות.
פמיניזם לדוגמא.
שיוויון האשה הוא תוצר ישיר והכרחי של התפתחות התרבות ולא היה מקום בלעדיו. יחד עם זאת, השנים מוכיחות כי החברה הפנימה די יפה את כל הענין. האם יש לנו צורך לדרוך במקום ולשאול את עצמנו שאלות שהזמן יענה עליהם בצורה נאותה מספיק?
ואם כבר מתערבים אנו בנעשה, לצרכי מקצה שיפורים, האם אנחנו אכן מתעכבים על הנקודות החשובות?
ומה עם מערכות היחסים? מה קרה להן מאז פרוץ הפמיניזם העברי?
לי מצלצל איזה משהו שקשור בסטטיסטיקות. 2 מתוך 3 זוגות מתגרשים ועוד מיני מספרים.
הפמיניזם, הוא אמנם לא הסיבה העיקרית לסטטיסטיקות שכאלה, אך משמש קלף חזק במשחקי החברה המתירנית, בה מערכות היחסים הולכות ומתרחקות מאידילית התא המשפחתי ההדוק.
אבל למה לדבר על גירושין, כשאת נזקי הפמיניזם ניתן לאתר עוד הרבה לפני החתונה (אם מתמזל מזלך לחוות אחת).
התעוררנו בבוקר יום בהיר אחד, מחלום רטוב, ופתאום אנחנו צריכות לעמוד בכל ההכרזות הסמי מזויפות שלנו. לא בעיה. מי בכלל צריך גברים?
אנחנו ניזום, אנחנו נחליט, אנחנו יותר חכמות וגם יכולות לגדל ילדים לבד. ובכלל, כל התפקיד שלכם, גברים, זה להיות יפים ולשתוק (ואם אפשר מדי פעם לספק איזה זיון טוב, זה עשוי לתרום לכולם, תודה).
הטבע, אין לו איזה מילה כאן?
אולי בכל זאת ניתן לו קצת קרדיט. בכל זאת, גברים ונשים לא נראים אותו דבר, לא תמיד מרגישים אותו דבר, לא בהכרח מתפקדים אותו דבר ובכל זאת די משלימים האחד את השני.
עברו כבר 450 מילה ואני, כל מה שרציתי לומר זה שנשבר לי הזין ליזום את הטלפון, או הנשיקה הראשונים, להחליט מה יהיה ולאן הולכים, להיות חזקה וחופשיה ולנפנף בהצהרות שנגמרות לרוב בבדידות נוראית.
אני רוצה שהגבר שלי יוביל את הוואלס. רוצה לחזור הביתה ולשים עליו את הראש מבלי לחשוב על מאבקי כוחות, רוצה שהוא ירים אותי על הקיר כי הוא החזק, רוצה שהוא ידאג לי וישמור עליי וידפוק מכות לכל מי שצועק לי “אשה” כשאני חותכת ליכודניקים על הכביש. לא רוצה לרדוף אחריו, רוצה שהוא יתקשר ויקנה לי מתנות ויציל אותי מהרוע. אני רוצה שהוא יציע לי חברות.
ועכשיו, בעידן בו יש לנו הנשים את הכח לומר ולעשות מה שאנחנו רוצות בואו נצא לככרות ונצעק את האמת:
“תעשה לי טובה, תהיה גבר”.
את החוקים לתיקון החוקה הפמיניסטית אני מתחילה ואתם ממשיכים. בכל זאת, לא תתנו לנו ליזום הכל, נכון?

1.
זה בסדר להיות למעלה, אבל תני גם לו לזיין אותך מדי פעם.

2.
שישלם כשיוצאים, ולא כי את קמצנית.

3.
לעולם לא תיזמי את הנשיקה הראשונה.

על הכותבת חגית גל

אשת פרסום במקצועה, כותבת סיפורים קצרים לעצמה ובימים אלו ממש מתאמנת לקראת אליפות העולם בסקי מים

תגובות

  1. סתם בחור נחמד

    ומה לגבי ה דייט הראשון?

    • jחגית בק

      חגית קטנה אחת, חשבת פעם איפה היית אם אנחנו הרבה לפניך לא היינו פמניסטיות? הזלזול הזה והראיה בקטן היא שמובילה אותך לכתוב את השטויות הכאילו חינניות שלך. במקום להתגייס למאבק כנגד האלימות כנגד נשים. במקום להתגייס למאבק לחמשכורות יותר גבוהות בעבודות שנחשבות לעבודות נשיות . את עסוקב בחיבוקים שלך ובכתף הגברית המרגיעה . תגדלי, תתבגרי ותתעסקי קצת במחויביות חברתיות ובאחוות נשים. תהיי לי בריאה ותחשבי על הבת שלך.

    • כמה שאת צודקת, מסתבר שאחרי שנים של לימודים ועבודה כרופאה , אני תמיד רוצה לחזור לעידן התמימות , שנשים יחזרו לתפוש את מיקומם האמיתי, מסתבר שאפילו בחברות נהורות נשים סובלות יותר משיויון המדומה, לעומת חברות נכשלות כמו הבדווים שנשים עובדות קשה יותר ואף עוברות כריתת דגדגן , מסתבר שהם אפילו יותר מרוצות. לו רק היה ניתן להחזיר את הגלגל חזרה, נשים היתעוררו!!!

  2. 3א. שישלם בכלל
    כשיוצאים, כשנכנסים, כשטסים וכשנוחתים…

    4.שישאל את אבא שלו איך חיזרו אחרי בחורות פעם, כשהוא היה בגילו. ואיך אף אחד לא חשב להיכנס איתן למיטה בערב הראשון. ואיזה אסירי תודה הם היו כשהן הסכימו…

    5.שיחליף את שם המשפחה שלו לשלך אם הוא רוצה להתחתן איתך, או , לחילופין שיסתובב הוא עם שם כפול…

    6. שילמד לבשל. עם כל הפוזה, אין בעיה, ואל תשכחי להגיד לו איזה כישרון קולינרי יוצא דופן הוא ואיזה בזבוז זה שהוא לא נסע לצרפת ללמוד להיות שף. בזבוז היסטרי…

    המשך יבוא. לא בטוח שאני באותו הראש איתך, חגית, אבל מילא…

    ובבקשה לא לטרוח להצביע על סתירות פנימיות בדברים שלי. הפמיניזם הרג גם אותי.
    סתתאאאאאאם, לא ברמה האמיתית, אלא רק ההתמודדות עם הדימוי הפופולארי של המונח הזה, שהוא מעט טרחני, לא אטרקטיבי, ולפעמים מאיים. ובכן: מומלץ מאד לעיין במאמר של אלה דותן “סליחה, אני פמיניסטית?” ובדיון שאחריו,המופיעים ברשימת הנבחרים של בננות…:-)

    • המלכה האם

      חגית גל היקרה, אני נוהגת לומר ליערנים שלי: כשחוטבים עצים, עפים שבבים. כן, גם המהפכה הפמיניסטית, שהפכה אותי מאשה פשוטה ונרצעת למלכה אם תותחית ורוצעת

    • לעתים,יש בלבול. למשל הפמיניזם הוא (לפחות בעיניי) תנועה שמטרתה השגת שוויון זכויות פורמלי ומעשי לנשים. יש שטועים לחשוב שמטרתו התעליינות, יש שחושבים שיש בו הוראות ביצוע קפדניות. רוצה לומר: אם תנהגי כך הרי את פמיניסטית ואילו אחרת הרי את פושעת – ברבית מצוייה.

      למשל מתבלבלים גם בין רצון לשוויון זכויות מלא למיעוטים לבין אהבתם. אין מתכון ל”איך מתנהגים כלפי מיעוטים”. יש רק דרך אחת פשוטה, שוויון. כלומר: מה שאתה מצפה שיעשו עמך, שיתנהגו אליך, לפחות את אותו הדבר תעשה לאחרים. שוויון למשל אינו – מה שעשו לי אני אעשה גם להם. זה נקמה.

      למשל מתבלבלים בין דמוקרטיה לזכויות יתר של הרוב. כלומר: בדמוקרטיה, לרוב אין זכויות יתר.
      הרוב בשלטון, הרוב מכריע בהכרעות רבות, על דרך ועל אופן. אך לרוב אין זכויות יתר. דמוקרטיה אינה דיקטטורה של הרוב. למיעוט יש זכויות פרט שוות בדיוק לאלה של הרוב. ויש לו זכויות מיוחדות הניתנות למיעוט כגון רגישות גבוהה יותר לזכות למחות ולחופש הדיבור.

      לכאורה אין קשר בין דברים אלה, לבין המאמר של חגית. אבל לדעתי זו אותה הגברת. כלומר, האם השוויון הוא מתכון או החופש לבחור…

      אני מוצא דווקא במאמר של חגית ביטוי לפמיניזם ולא לויתור עליו.
      כי אם פמיניזם היא הזכות להיות שוות, ללא תנאים, פורמלית ואף הלכה למעשה, הרי שזכות הבחירה למימוש שלו – כלומר איך ייראה המימוש הזה – בידי כל אחת ואחת, על פי דרכה.

      רוצה, תחזרי אחר הגבר – רוצה, המתיני לחיזור מצידו.
      רוצה, הזמיני אותו לסרט – רוצה, הניחי לו לשלם.
      רוצה, לכי לחייל קרבי- רוצה, לכי להיות פקידה.
      רוצה היי למעלה – רוצה,לכי על דוגי-סטייל.

      כל עוד יש לך את זכות הבחירה, כל עוד המעמד שלך כשווה, קיים, כל עוד את עושה את אשר את חפצה ולא את אשר חפצים ממך, עכל עוד אלה הם המניעים והסיבות, הרי שאת מיישמת את הפמיניזם שלך.
      את מבינה, גם לבחור ב”להיות ברבית” זו זכות שלך ואין לאיש זכות לקחת אותה ממך. לא בשם הפמיניזם ולא בשם אידיאולוגיה אחרת.

      הבת הקטנה שלי, אוהבת נצנצים וברביות, ובכלל אם לשפוט על פי טעמה האישי הרי שעל העולם לנהוג כבורדל. בורדל איכותי, אבל בורדל.
      ואני, לא מגדל אותה להיות טום בוי ולא מגדל אותה להיות ברבית. לא מונע אותה מזה ולא מכוון אותה לזה. שתבחר. שתדע: הכל פתוח בפניה.
      לילדים (בנים) יש פחות בחירה..אולי. (אוי לילד שיעדיף את הברבי על פני אקדח הרעם)

      אז לרצות להניח את הראש על הכתף שלו זה בסדר חגית, אולי בתנאי, שגם לו יהיה מותר להניח את הראש שלו על הכתף שלך. כל אחד, בעת שיהיה הדבר על נפשו.

      כן, אני אוהב לפתוח את הדלת בפני אשה, להניח לה להכנס ראשונה, לשלם את החשבון…
      אני אוהב נשים. את אלה שמשחקות כדורגל ואת אלה שמתעבות את המשחק. את אלה ואת אלה אני רואה כשוות לי.

      ולגבי מי למעלה ואם זה יהיה דוגי-סטייל, לא ידעתי שזה עניין לשוויון, תמיד חשבתי שזה עניין דווקא להעדפות והתאמות.. אבל….
      אני רק פרחח!

      • המלכה האם

        פרחח פרחח, אבל עם ערכים…
        אני מעולם לא הייתי טום בוי. מאז ומעולם חיבבתי את שיערי הארוך, את השדיים המלאים שלי מעולם לא הסתרתי, לא יצאתי מהבית בלי שפתון מרגע שמלאו לי 14 וחצאיות מיני הן האובססיה שלי. לאנשים רבים זה נראה לא פמיניסטי, אבל אין לי אלא צחוק גדול לצחוק בפני כל אותם מנסחי אמנות פמיניסטיות, ספרי חוקים וספרי הדרכה שתכליתם ללמד אותך כיצד להיות פמיניסטית.
        אני רציתי תמיד להיות היא ולא הוא. מגוחך בעיניי שחלק מהפמיניזם החדש גורס שיש לתת לבנות שמות של בנים. כאילו בזה יווצר השוויון. כאילו שאם ישגעו את הגננות והמורות שלא יידעו אם זיו, שחר, נועם ואופיר הם ארבעת המוסקיטרים או ארבע ברביות – זה מה שיציל את העולם מקיפוח של נשים.
        בעיני הפמיניזם צריך להתמקד בשתי חזיתות במקביל – אחד, לחזק דווקא, בהתרסה, את הנשיות שלנו. שמות נשיים הם שמות יפים. לא צריך ללכת ולגנוב לבנים את השמות, כי זה לא יציל את הבנות המתוקות שלנו מהמניאקים. גם בגדים נשיים הם בגדים יפים. ליפסטיק זה טריפ. לקנות חזיה זה משהו שגבר לעולם לא יבין.
        ובמקביל לחיזוק הנשיות – גם זו המופגנת – להילחם במקומות הנכונים. לא “האם להתלבש סקסי במקום העבודה, או לא”, אלא אכיפת החוק למניעת הטרדה מינית. לא “האם להוריד שערות ואיך”, אלא לפוצץ במכתבים ותגובות ועצומות את מערכות העיתונים ודובר בתי המשפט, בתגובה לפסקי דין שערורייתיים שמקבלים הנבלות וחלאות האדם שאונסים את בנותיהם ומכים את נשותיהם
        אני הדוגמה המצויינת ביותר לכך שאפשר להיות הכי אשה והכי מלכה שבעולם עם הציצים הכי בחוץ והמיני הכי טרנדי, ועם זאת הכי פמיניסטית לוחמנית. בעיניי, אשה שבוחרת לקרוא לבת שלה “ארז” פועלת בצורה לא נכונה. זאת דעתי, אל תתנפלו עלי בבקשה. הרעיון הוא לא לטשטש את ההבדלים בין המינים, אלא ללחום למען שוויון למרות ההבדלים.
        ותודה, פרחח על תגובתך המצויינת למעלה

        • ג'וליה

          לדעתי אנחנו מקימים אי פיקטיבי מול חופי תל אביב, מעניקים לך תואר אצולה חדש וכתר מנצנץ, קוראים רחובות על שמך, מסמנים ביומן יום חג למלכה-האם ואפילו מוציאים ליין ליפסטיקים תחת השם “טריפ” במיוחד בשבילך.
          מה עוד את רוצה? עד חצי המלכות ניתן לך, את החצי השני הבאת ממילא כבר, ובגדול.

        • את צודקת לגמרי, מלכה. אין שום עניין שיוויוני בלתת לבנות שמות של בנים. זה רק מעיד על כך שמה שמייצג גבריות (במקרה הזה, שמות של בנים) ניתפס כ”שווה” יותר. באוירה של שיוויון אמיתי, הייצוג הטיפוסי הנשי צריך להיחשב כראוי ושווה כמות שהוא. עובדה שזה לא קורה הפוך- אף אחד לא קורה לבן שלו מירב או איריס או אלישבע…

          • בועז כהן

            אסתי צודקת בהחלט. מעולם לא הבנתי את השטות הזאת, לתת לבנות שמות של בנים. אני מנסה להיזכר מתי זה התחיל. הרי כשהייתי בתיכון לא היתה אף נערה שנקראה “זיו”, “נועם”, “אופיר”, “אורי” (בשורוק) ופתאום, התחיל המבול הזה של טשטוש הזהויות, אבל תמיד לכיוון אחד – הבנים ממשיכים לשאת בגאווה שמות של בנים. הבנו לא. הן רוצות כמו הבנים
            .
            בגן של קארין אני לא יכול לעולם לדעת, לפי רשימת השמות, כמה בנות וכמה בנים יש. אדם בעל תפיסה עתיקה כשלי עלול לחשוב שיש שם רוב מכריע לבנים, למרות שבפועל המצב הפוך.
            אני מנסה לחשוב עד לאן אפשר לקחת את הגיחוך. אם קוראים לבת בשם “נועם” (לפי אבן-שושן, המילון, מדובר במלה שהיא זכר לחלוטין) למה לא לקרוא לבת בשם “משה” על שם משה רבנו? אם “זיו”, אז למה לא “יהושע”?
            (ואז היא תהיה שחקנית תיאטרון ובתוכניה יכתבו: בתפקיד נורה ב’בית הבובות’, יהושע מצא)

            • יואב מברלין-ניו-יורק

              רק רציתי להגיד שיצאתי פעם עם מישהי ושמה אייל.
              זה צעד לפני להפשיט מישהי ושמה בועז.

              First we take Manhattan
              Than we’ll take Berlin

              • בועז כהן

                יואב היקר, צחקתי מאוד… ולמען האמת, כמו שזה נראה כרגע, לא רחוק היום ותוכל להפשיט ואף לשגול בחורה יפה ששמה בישראל יהיה בועז או יואב

                • רגע רגע רגע, חשבתם פעם, אפילו לשניה שנגיד “יובל” זה שם ממש יפה לבחורה, אני חושבת שזה ממש חמוד שבישראל, בגלל העובדה שזו מדינה עם שמות חשים יחסית, יש שמות שהם יוניסקס, לא בתור הצהרה פמיניסטית אלא באופן פשט יור, גם רחל שנולדה לה בת וגם שרה שנולד לה בן אהבו את השם עופר, מי אתם שתגידו להן לא, מה אנחנו בבלגיה שיש ספר שמות מוגבל ושום אופציה חדשה לא תתקבל?

        • לנשק כל מלה ממלותייך. פשוט ככה. אני מסכימה לגמרי עם כל תפיסת העולם שלך וכל דעותייך והלוואי והיו פה עוד הרבה כמוך. העובדה שאת מתנדבת בפועל למען נפגעות הופכת אותך מרק מלכה אם לקדושה של ממש. הרבה פמיניסטיות באתר הזה מדברות הרבה על כמה שהבנים ככה ולא אחרת ועל זה של אמכבדים את זה שהן שונות, ומה הבנות האלה בדיוק עושות? מטשטשות את ההבדלים. מתלבשות כמו בנים. מדברות כמו בנים. קוראות לבנות שלהן בשמות של בנים. אז מה עשינו בזה? הרי אנחנו לא רוצות להיות גברים בשביל שהיהי צדק ושיווין זכויות. אנחנו רוצות להיות נשים, נשים, נשים – וגם שוות זכויות וזה לא הגיוני שאני אקרא לבת שלי שמואל בגלל פמיניזם שירד מהפסים ולא הגיוני שאני לא אוריד שערות ברגליים בגלל ש,”בנים לא מורידים שערות ברגליים”, …
          כתבתי יות ר מדי שלא כהרגלי אבל זה באמת בגלל שנראה לי שמתעסקים הרבה פעמים בשטוית ולא באמת במה שיכול לעזור לשיפור המצב. צריך להתחיל בדברים הגדולים, כמו שכתבת, המלכה האם, בזה שאין הרתעה מספקת נגד אנסים – ולא בדברים הכי מפגרים בעולם, כמו לתקוע לבת שלך שם של קצין בחיל האויר ולהפוך אותה לטום בוי

          • בועז כהן

            “דיברנו זמן רב מדי בארץ זאת על שוויון זכויות.
            דיברנו על כך במשך מאה שנים או יותר.
            הגיע הזמן לכתוב את הפרק הבא.
            ולכתוב אותו בספרי החוק”
            (לינדון ב. ג’ונסון)

    • אני לקוח ?

      למה גבר צריך לשלם על אישה בדייט ?
      מה היא זונה שצריך לשלם על שירותיה ?
      צריך לשלם על זמנה היקר ?
      צריך להכיר לה תודה על שהסכימה לבלות איתו ?
      צריך לתת לה חיזוק כספי כדי שתצא איתו שוב ?
      שתדע שהוא רוצה “להשקיע” בה , משמע הוא “רציני” (קונה רציני) ?

      תארו לכן איך זה נראה , אתן יוצאות עם בחור ושמגיעה שעת
      התשלום הוא מסתכל עליכן ועל הארנק שלכן , מצפה שתשלמו עליו
      ורוצה גם שתשלמו טיפ נדיב לוודא שאתן לא קמצניות …

  3. גבר מניאק

    עכשיו תאכלי ת’עוגה שאפית, אשה!

  4. בלגניסטית

    הפמיניזם מעודד לקיחת אחריות ! אני לא מצפה למצוא במאמרים כלליים ( מכל סוג) פתרון
    לבעיותיי האישיות ,אני פותרת אותן בעצמי ,כמו שמתאים לי וגם נושאת באחריות …!
    וזה בדיוק מה שהפמיניזם מעודד.

  5. Grace Kelly

    הגרסה שלי לפמיניזם אומרת שנשים צריכות לעשות מה שהן רוצות – הזכות לבחור עומדת בראש המניפסט הפמיניסטי שלי. אם אני רוצה, אני עובדת בעבודה “חשובה” ואם לא אז לא. אם אני רוצה אני משלמת על הדייט, ואם אני רוצה אני יוזמת את הנשיקה הראשונה. אני לא נעצרת על ידי המקובלות ולא מפסיקה להינות מהחיים. בן זוג תומך לא עומד בסתירה לכך וגם לא היות בת זוג תומכת. ומעל לכל – אהבה: אני שמחה לקבל אותה כמו שאני מאושרת להעניק, נהנית מהתמיכה שלו כמו גם לתמוך בו.
    ואני שלווה ושלמה

    • השכנה שלא ישנה

      פמיניזם אמיתי זה לא להיות אישה כוחנית שמחלקת פקודות, זה אפילו מטומטם וזה “לעשות דוקא” לגברים, משהו בסגנון של: “אתם דיכאתם אותנו כל החיים, עכשיו תראו מה זה!”
      אני במחנה שלך, גרייס, ואני לא קוראת לזה פמיניזם בכלל, אני פשוט מגדירה את זה כמודעות. ראינו איך היו הדברים בדור, שניים מעלינו והבנו שאנחנו רוצות לחיות חיים יותר הומנים (human), יותר חופשיים.
      בתפיסה החדשה אנחנו פשוט עושות מה שבא לנו, ולא מה שהגבר מכתיב לנו.
      יכולה להיות מישהי שהיא עקרת בית (כביכול פרימיטיבי ותפקיד של “חוסר הגשמה עצמית”, בכלל הפמיניזם הזה עם המונחים הפוליטקלי-קורטק שלו…חיוך) והיא האישה הכי משוחררת בעולם – כל הסוד טמון במילה “בחירה”. תעשי מה שבראש שלך!
      בא לך להיות אשת קריירה ושהוא ילך לקחת את הילדים מהגן? – סבבה!
      בא לך לבשל כל היום ולגדל את הילדים נון סטופ? – סבבה!
      בא לך לשלב בין השניים? (תנחשו לבד מה המילה הבאה)

  6. רגיש וחרמן

    חגית
    יותר מכל את חסרה לי בזומביט המיתולוגית, עוד משדרים את זה?
    הפינה שלך עם עדי סקופ אם אני לא טועה, זה פשוט משהו סקסי
    שלא ניתן להסבר. איזה מתח מיני משובב נפש. אתן פשוט נראות נהדר
    ומשדרות סקס יותר מכל דבר אחר.

  7. כי אני לא יודעת

    בדיוק היום בצהרים נסעתי עם אימא לבקר את סבתא והיא תהתה מתי מישהו נחשב חבר שלך בימינו, התלוננתי קצת באוזניה על קשיי הרווקה של ימינו, שכל אחד שבקושי יודע איך קוראים לך חושב שזה לגיטימי לצפות שתכנסי אליו למיטה מקסימום בדייט השני (אם אפשר לקרוא לזה דייט).ואז היא אמרה לי שבימיה בחורה לא יכלה לחשוב על להתקשר לבחור, שבחור מחזר אחרי בחורה ולא ההיפך, וכמה שטוב לנו עכשיו בלי כל המגבלות המיותרות.
    אז הנה יש התקדמות.
    אבל האמת, אני לא רוצה להתחיל עם אף אחד, אולי זה מפחד מדחייה, אולי זה כי אני פשוט עדיין בטראומת הפריידה ,אבל אם מישהו רוצה אותי הוא יצטרך לעשות משהו בנדון בשלב זה של חיי. והוא יצטרך ליזום את הנשיקה הראשונה, (אלא אם כן אני לא אתאפק…).
    אבל טוב שאפשר גם ההיפך.

    ובאשר לעליה בשיעורי הגירושין- זה הרי נפלא שאנשים יכולים להחליט מה מתאים להם ומה יעשה להם טוב , ושלא צריך לפחד מדעות קדומות וריכולים מגעילים. נראה לי שלהשאר עצובים ונשואים לא עושה טוב לאף אחד בסביבה.

    אני רואה את הדור של ההורים שלי ,ויודעת שלנו יהיה טוב יותר, חופש יותר.

    • שימי לב מה את אומרת ומה הקשר שלו לפמיניזם… יש כל כך הרבה גברים שכמוך לא מסוגלים לא רוצים להתחיל עם אף אחת.
      אולי את מעדיפה גברים שכן… אני אישית מאוד אוהב נשים עם יוזמה. אף על פי כן, לפעמים, בהתאם לסיטואציה – לא מטעמי שיקולי אידיאולוגיות בין מיניות – אני נאלץ לקחת את היוזמה לידיי.

      • איזו אשה, פמיניסטית או לא, בכלל תרצה אותם?

        • חורפית

          אם מול הביישנות שמקשה עליהם להתחיל עם בחורות- יש להן תכונות מצוינות אחרות (בגרות נפשית, יכולת נתינה, יכולת הקשבה, אכפתיות)- אז ת-ת-פ-ל-א…

          • אלא אם כן את מכנה הערכה עצמית נמוכה בשם “בגרות נפשית”.

            • המלכה האם

              שלום לך אבי, נציג אסכולת האסרטיביות ההערכה העצמית הגבוהה החוצפה וההשקעה – כפתרון לכל. אבי, שמאמין במצויינות בכל מחיר, שחושב שאם בן אדם לא שואף להיות הכי טוב שיש במשהו שהוא אוהב, הוא לא בן אדם מספיק טוב, שביישנות היא תכונה מגונה …

              אז ככה – גבר ביישן הוא גבר מקסים. הוא גבר לא מסוקס עם בדיחות של מילואים אלא גבר שרמנטי. כגבר, אבי, אין לך שמץ של מושג מה זה לפגוש שוב ושוב בחורים שמשוכנעים לחלוטין שהשמש זורחת להם מהתחת, שבטוחים שהזין שלהם זה האובליסק המצרי שנפוליאון קיבל במתנה, שהראש שלהם הוא הבלחה אלוהית וחד פעמית.

              המלכה האם מכריזה בזאת על הקמת קרן עידוד לביישנים.

              ביישנות מתקשרת עם ענווה וצניעות – ולא בהכרח עם הערכה עצמית נמוכה. את המשוואה ביישנות = הערכה עצמית קלוקלת אני משליכה לפח מיד. תנו לי ביישנים ואזיז את העולם

              • צניעות היא ערך, אני מסכים.
                אבל ביישנות? ענווה? מה התועלת בהם?

              • ועוד משהו,
                1. העובדה שישנם אנשים שבטוחים שהשמש זורחת להם מהתחת לא אומרת שהיא לא
                (זורחת להם מהתחת).
                לא כל מי ששחצן משתחץ ללא כיסוי.
                2. הנזק שגורם לעצמו הענו גרוע יותר מזה שגורם לעצמו השחצן ללא כיסוי.
                3. אין מה לעשות, אבל המציאות היא כזאת שבשביל הישגים צריך להתאמץ. המציאות היא גם כזאת, שמי שמתאמץ, ומאמציו עולים יפה ומשיגים תוצאות, הוא גם מאושר.
                למשל:
                אם אני אוהב אשתי, ואני מתאמץ ומשקיע ואוהב אותה יותר ויותר עם כל השקעה מצידי, אז זה עושה טוב לא רק לה, אבל גם לי. בעיקר לי. במילים אחרות, האהבה שלי לאשתי עושה אותי מאושר יותר.
                לשיטתך, לא הייתי צריך להשקיע ולנסות לאהוב אותה יותר ויותר, אלא להסתפק באהבה שלי כפי שנראתה בנקודת זמן מסוימת בעבר?
                מה הייתי מרוויח אם הייתי פועל בשיטתך?
                ומה הייתי מפסיד?

                • המלכה האם

                  חתכת פנימה מכל וכל ועשית סלט ירקות. סליחה, אני לא אוכלת את זה, כן?
                  אין שום קשר בין השקעה באהבה לאשתך לבין ביישנות. ביישן יכול להיות מאהב נפלא, אדם צנוע יכול להצליח מאוד בעבודתו ועוד משהו, אבי, עובדת טבע שאפילו אני המלכה לא יכולה לשנות:
                  השמש לא זורחת מהתחת של אף אחד. אף אחד. השמש לא זורחת בכלל, היא תמיד שם. זה כדור הארץ שמסתובב.

                  יש אנשים מוכשרים שמצליחים בעבודתם בזכות שכלם החריף וחריצותם, ויש אנשים שלא מצליחים למרות שכלם החריף וחריצותם. הסיבות שונות ומשונות, ובכל מקרה גם לאדם חרוץ, חכם ומצליח אין שום סיבה לנהוג במידת הרהב והשחצנות.

                  • את מלכה גדולה וחכמה באמת. אמרו את זה קודם, לפני, זה לא משנה

                  • ולעצם העניין,
                    מי שניחן בשכל וחריף ובחריצות צריך לתת דעתו לשאלה:
                    1. “למה אני לא מצליח בעבודה שלי”
                    2. לענות עליה
                    3. לשאול את שאלת ההמשך: מה אני צריך לעשות על-מנת להצליח בעבודתי.
                    4. לענות גם עליה.
                    5. ליישם במציאות את סעיף (4) לעיל.
                    ההצלחה מובטחת.

                    • חורפית

                      כה אמר אבי, גבר ישראלי טיפוסי, אף פעם לא יוצא פראייר, יודע לקחת מה שמגיע לו, ומשוכנע שהשמש זורחת לו מהתחת. מלכה מלכתית, אין כמו ההגדרות שלך. את אלוהית.

                    • פשוט מפריעה לך העובדה שהאושר הוא בהישג ידכן; שאתן אחראיות לו; ולעצמכן.
                      שאם אתן לא מאושרות, אתן האחראיות הבלבדיות לכך.

                      אני בז לך.

                    • חורפית

                      מעריצה אותך, כמובן…

                    • המלכה האם

                      תחושת בוז היא פועל יוצא של תחושת עליונות, שהיא בדרך כלל אחותו התאומה של חוסר הבטחון. מאחורי כל זה אבי, כנראה לא מסתתר אושר גדול אלא פחד גדול. אדם שחש בוז כלפי אדם אחר, תחושת הבוז מעידה עליו הרבה יותר מאשר על מושא הזלזול והלעג שלו

                    • אב המנזר

                      1. לשאול את עצמך את השאלה “למה אני לא מבין”.
                      2. לענות עליה.
                      3. לשאול את שאלת ההמשך – “מה אני צריך לעשות בשביל להבין”.
                      4. לענות גם עליה.
                      5. ליישם במציאות את סעיף (4) לעיל.

                      ההצלחה מובטחת. (אם תיפתר סוגיית הרצון..).

                      ולעניין. נראה לי ש…

                      1. ביישנות כן נובעת בד”כ מחוסר ביטחון.
                      2. חסר ביטחון יכול להיות:
                      (א) רגיש ומתחשב.
                      (ב) סקסי להחריד.
                      (ג) הרבה יותר נעים ממוכה קרינה שמשתחץ (ואפילו בצדק…).
                      (ד) וגו’.

                      ביישנות היא רק תכונה אחת ממגוון, אבל בכל מקרה כדאי מאוד לעבוד עליה – זה פשוט פספוס גדול אם לא.

                    • בלגניסטית

                      בחור ביישן , סקסי עד כדיי אבדן חושים וחסר בטחון להחריד . רק בדיעבד הסתבר לי שלא
                      רק אני נלכדתי בקסמיו , אלא ששאר מעריצותיו התבוננו בו מרחוק , קשרו כתרים של מיסתורין
                      וכובד ראש לביישנותו , ואני פשוט השארתי לו פתק על הדלת , עם הזמנה לארוחה ( שיטה
                      שהעתקתי מאקס מיתולוגי שלי , כשחיזר אחרי .)…

                    • הלכתי לחפש במילון, שמא טעיתי.
                      בוז הוא חוסר כבוד, ולכך בדיוק התכוונתי.
                      הכותבת ההיא לא ראויה שאכבד אותה.

                      מה הקשר לתחושת עליונות?

                    • Grace Kelly

                      הבוז שלך אל חורפית ותגובתך לדברי המלכה האם נובעות שתיהן מכשל הבנתי בסיסי. אין לך פשוט מושג מה חורפית אמרה ושבכלל לא התייחסה לשאלה אם אנחנו יכולות לגרום או לתרום לאושרנו – היא רק התייחסה לשאלת הביישנות ואמרה, בצדק, שאין זהות בין ביישנות ובין חוסר ערך, לא בגבר ולא באישה. בד”כ יוהרה היא אכן הורתו של הבוז, אבל היא בתו של חוסר הבטחון העצמי. במלים אחרות, הבוז שלך הוא לא פחות ולא יותר מאשר אח תאום לביישנותם של אותם…

                      ודרך אגב, המלכה האם – מלכותך נפלאה ומכבדת אותך ואת בנות מינך
                      אני נתינה נאמנה גם אם יש לי שם של נסיכה…

                    • מלכת הלילה

                      אנחנו יודעות שהאושר בידינו אני רק
                      מחפשת את מי להאשים כשרע לי.

                    • המאצ’ו הישראלי לא מפריע למי שרואה את ההבדל בין שני סוגים:
                      א.בחור חסר ביטחון שמפצה על זה על ידי הפגנה של ביטחון מופרז. פסיכולוגיה בגרוש אבל לפעמים נכון.
                      ב. בחור שיש לו על מה להתגאות, שבטוח בעצמו ואין לו תסביכי נערה מתבגרת, וכל הכבוד להם.
                      אז יותר מדי ביטחון עצמי זה… לא משהו, אבל דבר אחרון, בבקשה לא ללכלך על הגבר הישראלי כי יש לו כל כך הרבה יתרונות לפעמים, אז על תלכלכי על גברי ארצך כי את רואה רק את הסטריוטיפ ולא את האמת

                  • כי אני לא יודעת

                    אם לא הייתי יוזמת הקשר הכי חשוב בחיים שלי לא היה קורה.
                    הענין הוא שכרגע זה לא מתאים לי, להתחיל עם מישהו,אין פה אידאולוגיה-מחר אני יכולה לראות מישהו שאני ארצה מספיק והכל ישתנה.

  8. אינדי_גו

    נדמה לי שצריך להבדיל כאן בין שתי תלונות נפרדות שלך, חגית:
    הראשונה היא שהמהפכה הפמיניסטית הציבה את הנשים במקום שהוא לכאורה משוחרר יותר אך למעשה שלל מהן כל מיני “זכויות יתר” שהיו להן פעם, בתקופת הסבתות שלנו. אני לחלוטין לא מסכימה עם החלק הזה. אני חושבת שהמהפכה פשוט עוד לא נסתיימה, ואנחנו בעיצומו של תהליך שמתישהוא בעתיד הבלתי ידוע יביא לשוויון אמיתי בין גברים לבין נשים, שוויון שמכבד ומתחשב בהבדלים בין המינים ולא מנסה להכחיש אותם ולהאחיד את כולנו לתבנית אחת – כי זה בלתי אפשרי. גברים ונשים אכן שונים, גופנית, נפשית, רגשית. אבל, העובדה הזו אינה שוללת את זכותו של אף אחד מהצדדים להתייחסות שוויונית, בכל תחום שלא יהיה.

    בחלק השני של המאמר שלך אני קוראת משהו אחר לגמרי: התלונה שהפמיניזם שינה את כללי המשחק בין המינים ושכתוצאה מכך נעלמה הרומנטיקה. עם זה אני קצת מסכימה, אבל לא לגמרי. אני כן חושבת שזה מבורך שאם אני רואה מישהו שמוצא חן בעיני, אני יכולה להתחיל איתו, ולא צריכה להתחיל לעפעף לכיוונו כדי לעורר את תשומת ליבו ושהוא יתחיל איתי – ואם הוא גבר לעניין, זה יחמיא לו, לא יאיים עליו. (ממילא אם הוא הטיפוס שזה מאיים עליו הוא לא בשבילי). אני לא חושבת שנשים חייבות להיות פסיביות בתהליך החיזור. זה כבר עניין אישי לחלוטין של אופי ושל בטחון עצמי, ויפייה של המהפכה הפמיניסטית, בעיני, היא הלגיטימציה שהיא נתנה – לנשים, אבל גם לגברים, להיות מה שהם, ומידת החופש הגדולה הרבה יותר היום לשני הצדדים, להרשות לעצמם לשחק בהתאם לקודקס האישי שלהם, ולא לפי סט נוקשה של כללים חברתיים.

    ובמסגרת הזו, כן, יש למשל גברים שירצו להיכנס איתך למיטה כבר בדייט הראשון. ויש נשים, (כפי שהוגדרו במאמר הקודם בנושא, “החתיכות החדשות”), שגם יקפצו איתם למיטה בשמחה. אם זה מתאים לשני הצדדים – למה לא?
    איש הישר בעיניו יעשה. כל עוד זה מתאים גם לצד השני. הבעיות לדעתי מתחילות כשיש הפרשי ציפיות. אישית, אני לא אכנס למיטה עם אדם לפני שאני מרגישה שאני מכירה אותו מספיק ומעריכה אותו מאוד כדי לרצות שזה יתפתח ליותר. זה לא תמיד היה ככה, אבל, עם הזמן, זה מה שהתגבש לי רגשית כדבר שהכי מתאים _לי_ . ומי שאני יוצאת איתו צריך לכבד את זה, כי הוא צריך לכבד אותי. וכן, אני אחכה שהוא ינשק אותי ראשון, כי לי אישית יש צורך באיתותים כאלה של “אני רוצה אותך”. אבל אני מבדילה בין הצרכים האישיים הספציפיים שלי, ולא מנסה להכליל אותם כ”ככה זה צריך להיות בין כל הגברים וכל הנשים”. זה כל כך תלוי-אינטראקציה וכל כך מגוון…

    זה מה שטוב בעיני במצב העניינים היום: הכל לגיטימי. כן, את צריכה לעמוד על שלך, שזה לשדר (או לומר גלויות) לצד השני איך את ספציפית רוצה שהמשחק הזה יתנהל. איך זה איתך.
    כי איך המסכן אמור לדעת אם את לא רוצה שהוא ייגע בך לפני ששניכם סגורים שיש ביניכם התאמה במישורים אחרים (כלומר, אחרי כמה וכמה מפגשים), או לחלופין את בכלל שואלת את עצמך בסוף הדייט הראשון “מה עשיתי לא נכון, למה הוא לא מנסה להשכיב אותי, מה, אני לא מספיק סקסית?” ומה איתו? הרי גם לו יש ציפיות, רגשות, עכבות, חששות, והדרך שבה הוא היה רוצה שזה יקרה. זה לא תמיד תמרון קל (תמרון במובן של מנובר, לא של מניפולציה), למצוא את הדרך שבה שני אנשים ילמדו להכיר ואולי גם לאהוב זה את זה, בדרך שתתאים לשניהם, ובלי לכפות את דרכו של צד אחד על הצד האחר. ולא תמיד זה הולך.
    (ומה עם הרומנטיקה? אם שניכם טיפוסים רומנטיים, למה לא? ואם זה שחפצת בו הוא לא טיפוס רומנטי, ואת דוקא אחת שממש זקוקה לבחור שישלח לך זר פרחים ביומולדת, ושייתן לך את הז’קט שלו כשקר בחוץ וכו’, אז את צריכה להחליט האם את מוכנה להתפשר על פחות מזה)
    ואם זה לא הולך – הכי חשוב: לא בכוח.

    • בלגניסטית

      השאלה היא מדוע גברים ונשים הם שונים האם כתוצאה מחינוך שונה או ממבנה נפשי , הורמונאלי אחר ? אם השוני נובע משני הגורמים גם יחד , איזה מאפיין הוא מאפיין נשי פיזיולוגי, שאיננו בר שינוי , ואיזה מאפיין הוא תכונה נרכשת או מודחקת כתוצאה מחינוך?

      • המלכה האם

        בלגניסטית, השאלה האמיתית היא לא זאת. מה זה חשוב מאיזה סיבות אנחנו שונים, הורמונליות או סביבתיות. צריך רק לקבל את העובדה שאנחנו שונים, יש לנו גוף שונה, טעמים שונים,
        שמות(!) שונים ובכל זאת אנו ראויות לשוויון

        • בלגניסטית

          ברור שהשוני בין גברים לנשים הוא לא הירארכי . אבל , זה חשוב לדעת על מה הוא מבוסס .
          אם הוא מבוסס על חינוך , אז אולי אנחנו לא כל כך שונים

          • Grace Kelly

            השוני בין נשים לגברים, כבר הוכח, הוא בראש וראשונה (מבחינה כרונולוגית) ביולוגי, ובהמשך חברתי.
            אין כל חשיבות לידיעה הזו מול הצורך בקבלת העובדה – אנחנו שונים אבלים זכאים לשוויון מלא.

  9. והפמיניזם יגיע למקום שהוא צריך להיות בו.
    שחרור האישה איננו פריצת דרך הוא תהליך.
    כדרכם של תהליכים, הוא מתקדם הרבה יותר לאט משהיינו רוצות (ורוצים).
    אי אפשר לשנות מסורת חינוך ותרבות של אלפי שנים בדור וחצי, אפילו אם זה מאוד מאוד חשוב.
    אוקיי, אנחנו מאוד מסכנות ודיכאו אותנו המון שנים, אבל האחריות לשינוי היא גם שלנו.
    אי אפשר לבקש זכויות שוות ולסרב לשאת את נטלן של חובות שוות.
    אי אפשר לבקש שיוויון בשכר ולדרוש לעבוד פחות שעות.
    אי אפשר לרטון על המחסור בנשים בכנסת כשאחוז המתמודדות בפריימריז כל כך נמוך.
    אותה בחורה שסיימה קורס טייס לא סיימה כי היא קיבלה ימי חופש בעת כאבי מחזור, היא עבדה קשה מאוד כל הקורס ובחרה לחתום על מסמכים שביטלו את הפריווילגיות שיש לנשים בצבא (כן, יש גם פריווילגיות) היא מחויבת לשירות מילואים כשל גבר. גם כאשר תינשא, גם כשתהפוך לאם, היא תשרת ככל נווט קרב אחר, יום מילואים לשבוע עד גיל 45 (המעטות שבינינו שמשרתות במילואים משרתות עד גיל 24 או עד החופה, מה שמגיע קודם).
    אם אנחנו רוצות לקבל שוויון, אנחנו צריכות גם לתת שיוויון.
    אנחנו רוצות יותר נשים בכנסת? אנחנו צריכות להתמודד או לתמוך בנשים שאנו מוצאות כמתאימות. אם נשים מתאימות לא נבחרות משום שהן נשים – אז נצעק!
    אנחנו רוצות שיוויון בשכר? נעבוד באותה מידה ואותן שעות, בלי הקלות מיוחדות. אם השכר שלנו עדיין יותר נמוך, יש לנו סיבה להתלונן!
    ולענייננו, גם במערכות יחסים, החוקים הם אותם חוקים.
    אם אנחנו רוצות קשר שיוויוני, גם אנחנו צריכות להיות שיוויוניות.
    לא שצריך להוציא מחשבון מהכיס בסוף הדייט, אבל “הסרט עלייך, הפופקורן עלי” היא לדעתי גישה מבורכת.
    להתקשר בפעם הבאה משמעו להראות נכונות להמשך הקשר ולהפוך את החיזור למשחק הדדי (גם גברים נהנים שמחזרים אחריהם).
    להתחיל קשר בדפוס של “שנינו נותנים ושנינו מקבלים” נראית לי הדרך הטובה ביותר להמשיך אותו למערכת יחסים שיוויונית.
    כמו שאמר ביבי…
    “יתנו – יקבלו, לא יתנו – לא יקבלו”

  10. חגית
    אם היתה ניתנת לי הזדמנות אחת לתקן טעות שעשיתי הייתי חוזר ללילה בו היינו בדירתך ובשל היותי פמינסט/שפן/צפרדע/רכיכה לא קרה דבר. אוי, הלב, הלב. תנו לי את גלגל הזמן ואשיבו לאחור.
    ייתכן כי הפמינזם לא הרג אותנו אך אין ספק שהוא כייווץ לנו ( הגברים ) את הביצים לגודל מינמילי הפוגע בייצרנו החייתי וכמיהתנו לביצוע כישורנו הטיבעיים כצייד,הרבעה,התגוששות וגירבוץ.
    לא פלא אפוא שתקופת הצבא, בה הגבר שוהה בחברה עתירת אשכים, מהווה נקודת שיא בחייו של הגבר הישראלי המודרני. כך ניתן להסביר מדוע מוסד המילואים ממשיך להוות נקודת אור בחייהם של פמיניסטים רבים כל כך.
    אגלה לך סוד קטן. אנחנו לא רוצים אותכן פמנסיטיות !!! אל תהיו אסרטיביות, תנו לנו להוביל ותפסיקו לנבוח בכל פעם שאתן לא מקבלות את “הכבוד הראוי”. מתחת לתחפושותינו המאוסות מסתתרות חיות המשחרות לטרף ואם לא לטרף אז לפחות לבחורה שתיפול לזרועותינו שבורה, בוכה וחסרת אונים.
    חגית ! מי ביקש מאבקי כוחות ? מי ביקש אגרסיביות ודעתנות נשית ? מי רוצה שתובילו את הוואלס ? ואני בטח לא ביקשתי שתיזמי את הטלפון.
    אין ספק שהביצה בה אנו חיים מקשה עלינו הנסיכים לצאת מדמות הצפרדע אבל יותר מדי פעמים זה בגלל שהנסיכה לא מבינה שבשביל נשיקה (או לפחות זיון טוב) לא צריך להתנהג כמו המ”פ של סיירת צנחנים אלא פשוט כיאה לנסיכה: ענוגה, תמימה, כנועה במידה, ובעלת עור משי. (חומר למחשבה).
    חגית, תני לי להניף אותך, להדביק אותך לקיר, לסובב אותך שלוש סלטות, לתלות אותך על המנורה, לקרוע ממך את הבגדים ולזיין אותך עד שתצא לשנינו הנשמה. בקיצור חגית תני לי ליזום את הנשיקה הראשונה.

    • אחי
      בוא ניסע לנצרים, ונהרוג כמה ערבושים!

    • “הובלה” ומנהיגות לא מקבלים, אלא לוקחים.

    • אני בינתיים אחכה לגבר שמסוגל לרצות אותי לא רק בגלל שאני יודעת לעפעף ולהתעלף אלא גם בגלל שאני מתאימה לו, אחד כזה שיוקל לו שכשהוא חוזר הביתה מותש מהעבודה, הוא רואה שאשתו מסוגלת לחיות גם בלי שהוא יהיה שם ויסייע לה להתגבר על משברי ציפורניים. אם אתה אוהב בחורות קטנות וחמודות שיודעות להתעלף מג’וקים, תהנה. אני יכולה להרוג אותם לבד.

  11. יואב מברלין (לשעבר ניו יורק)

    איזה מגעיל זה (ותסלחו לי על זה אבל זה באמת מגעיל), שיש פשוט נשים, ששכחו גם שהם נשים מרוב פמיניזם. יצא לכם כבר להיות בראיון אצל איזו אישה בכירה? אני מכליל, זה לא תמיד ככה, אבל כשמראיינת אתכם אישה בכירה, ואח”כ, אם מזלכם קרץ לכם, ואתם קיבלתם את העבודה, והאישה הזאת היא באמת בכירה, והיא הבוסית של הבוסית של הבוס שלך, לפעמים הן כל כך קשוחות, אובר-קשוחות. אז זה ממש קשה להיות מנהלת בעולם של מנהלים גברים, אבל דחילק, קצת עדינות, למייק טייסון כבר יש פחות דרישות.
    אז זה נהדר, ואני פמיניסט מוצהר, אבל לפעמים זה נראה כבר כמו אינתיפאדה.
    כאן באירופה דברים הרי הרבה יותר מתקדמים בעניין והנה – באיסלנד התחילה איתי מישהי, אבל ברגע שאני התחלתי ליזום לכיוונה קצת, חטפתי ממנה בוקס, בוקס אמיתי וכואב מאד, בסנטר. ונשבע לכם שלא ניסיתי משהו יוצא דופן. והכל בשם שחרור האישה.

    ויאללה. שיהיה לכם לילה טוב בישראל. יואב מניו יורק הפך בן חודש ליואב מברלין, ומחר הוא בא לביקור בן שבועיים לארץ הקודש. וזה היה העדכון לאלה ששאלו.

    • אם אתה טוען בעד ביטול הדרישה המטופשת לשיוויון בכל, אתה בוודאי יודע שבוקס מאשה – כל עוד היא לא שוקלת 50% יותר ממך, הוא בקושי לטיפה.
      תפסיק לבכות, ותהיה גבר.

      • המלכה האם

        בהחלט, יואב, שים לב למה שאבי אומר ויישם את המסקנות! חדל בכי, מיד ובדיעבד, צנחנים אינם בוכים וגברים אמיתיים אינם בוכים – אלא אם הם זמרים מזרחיים, וגם אז הם בוכים בלילה

        תהיה גבר. תשתה בירה. תפליץ ליד המדורה וספר לחבר’ה איך תקעת את ההיא, הפקידה הפלוגתית, אל תהיה ביישן כי גבר אמיתי הוא לא ביישן ואל תזיל דמעות כמו איזו נקבה מטופשת

    • בלגניסטית

      מה עשית שחטפת בוקס בעין?

      • יואב בתל-אביב

        לא משהו שאת היית מכניסה לי עליו בוקס
        ואפילו לא המלכה האם
        ואפילו לא ג’ו ולא פרחח ולא בועז כהן
        בקשר לג’וליה אני לא יודע.

        • ג'וליה

          גם ג’וליה לא מכניסה בוקסים…. אני מאמינה בכוחו של הליטוף. רך וממיס. אין צורך בשום דבר נוסף.

  12. מתנדנדת

    כמה עובדות פשוטות:
    1. יש לנו רחם וממנו יוצאים מדי פעם ילדים. למרות שהחוק (המבורך)מאפשר לזוג לחלוק בחופשת הלידה, תראו לי הרבה זוגות שמנצלים את זה. ביולוגיה, חברים, ביולוגיה. תינוק קטנטן צריך את אמא, ואפשר לדבר על פמיניזם מפה עד כפר סבא ועדיין זה כך. גם כשחוזרים לעבוד, הראש של מרביתנו נמצא פחות בעבודה מאשר קודם לכן. אז מסתכלים עלינו קצת עקום …
    2.השכר הממוצע לאשה נמוך משכר גבר העובד באותה עבודה.
    3. בצמרת (האקדמית, פוליטית, כלכלית וכיו”ב) יש נורא מעט נשים.
    וכך הגענו לקונפליקט של האשה המודרנית- לכל בחירה יש מחיר. תמיד הפסיבולוג הוא זה שמרוויח (אגב, משיטוט באתר נראה לי שפסיכולוגים הגולשים בו מחככים ידיים בהנאה למראה הפרנסה הפוטנציאלית). תרצי להיות מצליחנית- סבבה, תעבדי קשה (יותר מגבר) ויהיה בסדר. תרצי להיות פטמה עם גדוד זאטוטים וסיר מרק על הגז (המרק, לא הזאטוטים) ויהיה לך טוב- סחתיין. הבעיה מתחילה כשמתחילים לפזול לצד השני, ולרצות גם. אז רובנו מוצאות להן מין דרך ביניים, חצי קפה חצי תה, ומנסות להיות מאושרות, עד שפה ושם מבצבץ לו תסכולון.
    דווקא אלו שיש להן רק אופציה אחת (משיחותי עם כמה נשים חרדיות) יותר מאושרות, או לומדות לשמוח במה שיש. הבנתם למה החיים בגטו לא כל כך גרועים? העולם בחוץ מפחיד!
    אבל לנו אין הלוקסוס הזה. ועם כל התסכולים לא הייתי מחליפה. הכי חשוב- להכיר ולהתנסות במה שיותר, ואז שכל אחת תבחר במה שמתאים לה.
    ובעניין גברים וזיונים- לא צריך להתלהם ולנבוח. בסופו של דבר, רק מה שמתאים לשניים תופס. תתחילי איתו או תעפעפי בביישנות, תדפקי ותזרקי (סתם מגעיל, אבל זו כמובן רק דעתי, וגם זה רק אחרי התנסות אישית משני הצדדים) או תתני לו לבנות לך ארמון ואת תקשטי אותו בגובלנים- העיקר שיהיה הוגן ויתאים לשניכם. ושתדעי מה את עושה, ושתהיי שלמה עם זה.

  13. בדיוק מה שאמרתי פעם:
    “אני רוצה אותו רגיש ומאצ’ו”, אבל מה.. אז נכנסו בי כל מיני חכמולוגים שאמרו לי אי אפשר הפכים, את לא יודעת מה את רוצה ואת לא מבינה מהחיים שלך.

    כן, אני רוצה ובעד שיוויון אבל אני רוצה את זה בדרך שלי.
    בקריירה, תשאירו לי את ההחלטות מה לעשות, תשאירו לי את המו”מ על המשכורת וההטבות, ביום יום תשאירו לי את ההחלטה אם ללכת עם חזייה או בלי (לא שאני יכולה להרשות לעצמי ללכת בלי… כוח הכובד, אתם יודעים) אבל בזוגיות.. כן. אני רוצה את הגבר של פעם. את זה שישלם על הדייט, ויתקשר אחריו ויביא פרחים ושוקולד ויזום את הנשיקה הראשונה ויזמין אותי אליו ולא יצפה שאני פשוט אגיע כי אני אסרטיבית. לא מתאים לי לנגב לו את הדמעות באיזה סרט קיטשי (ותאמינו לי שגם זה כבר קרה).

  14. מלכת הלילה

    קשה לי לקחת מושג כמו פימינזם ולחיות לפיו,אני חיה
    לפי הערכים שלי,שגדלתי עלהם,אף פעם לא אספו אותי
    מהבית בדייט,לא הסכמתי אף פעם,באותה מידה אני לא
    נותנת שישלמו עלי בשום מקום(לרוב אני שולפת את הכרטיס
    אשראי לפני שהוא ממצמץ,ואני לא עושה את זה בשביל להביך
    אותו),אף פעם לא יצאתי עם גבר שהתחיל איתי,רק עם
    כאלה שאני התחלתי איתם(וזה המון),וספורים הגברים
    שנשקו אותי בפעם הראשונה לפני שאני הספקתי.
    ומצד שני אני חושבת שנשים על הכביש זה אסון,בלי
    להעלב.
    אז קשה לי לקטלג את חיי תחת הגדרה מסויימת ולהיות
    מחוייבת,מוסרית,לפעול על פיה.אני פשוט רגילה לפעול
    לפי מה שנכון מבחינתי בהתאם לסיטואציה הספציפית,
    בין אם אני אתחרט או לא, אני פשוט אתמודד עם
    הטעות.

    • ג'וליה

      לי יש בעיה מעניינת, אני גדלתי עם ההבנה ששוויון זה דבר ברור מאליו. עם השנים הסתבר שלא כך הדבר, אבל איפה שצריך היה להתעקש עליו – התעקשתי. לעומת זאת, זה עשה את ההישגים הפמיניסטים, לכמעט ברורים מאליהם, למרות שאני יודעת שהמאבק עדיין גדול.

      כמו מלכת הלילה, גם אני מוצאת את עצמי לפעמים במצבים של פמיניסטית-שוביניסטית כזו. שילוב מרתק, אין רגע שקט.
      אני חושבת שעם כל השאיפה לשוויון מוחלט, יש דברים שאנחנו לא נתגבר עליהם והם טבועים בנו כמין סוג של חוקי הטבע, אפילו חוקי הג’ונגל, אם תרצו לקרוא להם כך.
      לדוגמא בכביש – אני נוהגת כמו נהגת שודים/מרוצים, ו- 99% מהפעמים בהן אני מתרגזת על נהג אחר- זו נהגת *אישה*. זו לא סטיגמה, זו עובדה.
      בכתבה שפורסמה כאן לפני מס’ שבועות דיברנו על נשים בשירות המדינה,כחברות כנסת ובעמדת ראשות-עיר, וגם שם טענתי שלמרות הצורך בשוויון, בדרך כלל מה שקורה זה שאנחנו מקבלים עציץ חייכני (אני בכוונה מגזימה בדימוי) ולא חברת כנסת/אשת ציבור מדהימה בהישגיה. למה? לא יודעת. אין לי הסבר לזה. יש בזה מן הסתם שילוב של הגבלות תנועה מצד השותפים הגבריים שלה, אבל מצד שני אני תוהה אם תמיד אפשר לטעון שהריצפה עקומה? כלומר… כלומר. (*ויש יוצאות דופן*, אני יודעת. אני מדברת כאן על הממוצע).
      כן, אני הכלאה של פמיניסטית ואישה מהסוג הישן, תקראו לזה ככה.
      החיים שלי הם תוצאה של חינוך מהבית – אמא קרייריסטית, שותפה שווה בבית, מצב של “ברור מאליו” בכל מה שקשור למה שמגיע לי כאשה, כבן אנוש.
      מצד שני, יש דברים שאני נהנית מהם – והם כולם קשורים בריטואל, בטקסים הקטנים של החיים שמפרידים בין גבר לאישה. כמו החבר הקודם שלי שהתעקש לפתוח כל דלת ולתת לי להיכנס (או לצאת) לפניו, כמו החברים שלי (הידידים…) שלמרות שהם מדברים איתי על הכל, בלי צנזורות, הם עדיין נותנים לי את ההרגשה שאני הכי נשית שיש.
      יש עוד עשרות דוגמאות, אבל הנקודה היא שאני מבינה את המלחמה הפמיניסטית, אני חיה אותה כברורה מאליו – זו לא חוכמה, נכון, כי אני באה מעמדה נוחה, אבל מצד שני יש דברים שהם נשיים בבסיסם, שאני אשמור עליהם כל החיים כ- Must, כמו ההתנהגות הג’נטלמנית המינימלית הנדרשת מצד הגבר שאני איתו (ולא משנה אם הוא ידיד או בן-זוג), כמו התענוג שבלתת לגבר להיות הדומיננטי במיטה (לפעמים), כמו השמירה על ההערצה הקטנה הזו אלייך כאשה, רק בגלל שאת אישה, וכמו לזכור שמתחת לאסרטיביות במידה והשוויון המופנם בגישה שלי לחיים – אני עדיין מסתובבת בגוף של אישה, עם לבוש של אישה וכל מה שבא עם זה.

      • אבל ג’וליה- למה את חושבת שפמיניזם אמיתי סותר את כל הדברים המצוינים שהזכרת?

        מי שמרגישים מאויימים מן השינויים במעמד האשה ומאובדן זכויות היתר שלהם- מתאמצים לגחך את הפמיניזם, להפריך אותו, ליצור לו דימוי תוקפני ולא אטרקטיבי. לא צריך להיבהל מזה. אבל אין שום סתירה, ההיפך הגמור והמוחלט- בין כל הדרישות הצודקות, לבין נשיות אותנטית.
        (פמינה= נקבה/אשה.)

        • ג'וליה

          אסתי, אני לא אמרתי שהוא סותר את כל הדברים המצויינים ההם, אבל את יודעת מה? – הנה עוד נקודה לחשוב עליה –
          יכול להיות שלקחו את הפמיניזם צעד אחד רחוק מידי? כלומר, כשעולה רעיון חדש, תמיד יש מי שינסה לטפל בו בדרך השקולה והשואפת באמת לשינוי, ויש מי שיתפוס טרמפ על העניין וינסה לקחת דברים לקיצוניות הכי בוטה. יכול להיות שזה בדיוק מה שגרם לפמיניזם, התנועה הנשית כאמור, להפוך למוקצה מחמת מיאוס בעיני חוגים מסויימים?
          “*התנועה הנשית*”… שימו לב כמה רוך יש במושג הזה. וכמה אומץ.

          • ג’וליה, הפמיניזם רוצה שינוי.

            שינוי מפחיד אנשים. וגם נשים לפעמים. מי שהסדר החברתי הקיים, שיש בו היררכיה בין המינים מתאים לו- לא רוצה שהוא ישתנה.
            כל שינוי נראה לו “מוגזם”, כל טענה נראית “קיצונית”.
            לפמיניסטיות האנגליות שרצו זכות בחירה לפרלמנט קראו לסביות מטורפות, ולא התביישו לייחס להן כל סוג של מופרעות אפשרית. היום גם באיראן יש לנשים זכות בחירה. זה גורלם של מאבקים לשינוי.
            הבעיה הגדולה היא, שנשים לא אוהבות להיחשב ל”לא נחמדות”. וברוב נחמדותן, הן לא מסוגלות להפוך לקבוצת לחץ שתידאג לאינטרסים האמיתיים שלהן.

            (למשל, ייצוג פוליטי, שיוכל להיאבק למען דברים שכנראה יותר חשובים לנשים מאשר לגברים- לדוגמא, הכרה בהוצאות טיפול בילדים לצרכי מס. מה שיהפוך את הדילמה בית-קריירה למשהו אחר לגמרי, הרבה יותר הגיוני, כמו בכמה מן המדינות היותר מתוקנות בעולם.)
            יש המון סוגים של הוצאות מוכרות לצרכי מס , וכולן מתאימות לסדר העדיפויות הגברי….
            ברור שאם זה ישתנה הקופה המשפחתית תיהנה מזה, אבל עובדה, זה שינוי שרק נשים יכולות לדחוף, מפני שהן אלו שמוציאות את רוב משכורתן על מטפלת…

            • המלכה האם

              אם היו יותר נשים אמיתיות בבית המחוקקים הדבילי והשובניסטי שלנו, אולי אפשר היה להעביר חוקים כאלה
              אבל מה אפשר לצפות מכנסת שלא יכולה לחוקק אפילו עונש מינימום כמו שצריך כנגד אונסי בנותיהם ומתעללים בנשותיהם

              • אין שום קשר בין חקיקה מתקדמת ושוויונית או ייצוג נשי לבין עונש מינימום בעבירת אונס.
                סוגיית עונש המינימום היא שונה.

                אין עונש מינימום לשוד מזויין.
                אין עונש מינימום להריגה
                אין עונש מינימום. נקודה.

                לטענת רבים, עונש מינימום עלול להביא לזיכויים, במקרים רבים, ובכך לגרום להיפך. דווקא בתחום התביעה והשפיטה יש להפעיל לחץ על התובעים ועל השופטים להחמיר את הענישה שהחוק מאפשר.

                עונש מינימום הוא פופוליזם (במידה רבה, כמו עונש מוות.)

              • מתנדנדת

                חמודה, אז למה שאת לא תעשי משהו בנידון במקום לקשקש בצ”אטים?

                • המלכה האם

                  מתוקה, בזמן שאת מתנדנדת לך, להנאתך, על ערסל או על זין, מול המסך או בינך לבין עצמך, המלכה האם מתנדבת שלוש פעמים בשבוע למען נפגעות אונס, במעון לנשים מוכות ועוסקת בעוד אי אילו פעולות

                  מתוקה, תמשיכי להתנדנד, זה בסדר. אני עושה את זה גם בשביל נשים כמוך

                  • מתנדנדת

                    גם לך, וגם לי:
                    1.יישר כח, לא ידעתי, התנצלות
                    2. ממש לא מתנדנדת בערסלים (זין- לפעמים) , מאחורי כינויים אינטרנטיים נמצאת מישהי שעושה (ולא נתחיל להשוות)
                    3. הקץ ליהירות, הענווה- מידה טובה

              • זה נפלא שיש נשים בכנסת כל עוד זה לא אני, הכנסת זה מקום שנכנסים אליו שני סוגי אנשים, אידיאליסטים ותאבי כוח, אבל יוצאים ממנו רק אנשים מהסוג השני

          • נסטסיה פיליפובנה

            דיברת על נשים כחברות כנסת וכראשי עיר וכו’ וכו’ ואמרת שהן לרוב לא יותר מאשר עציץ מחייך. אבל אני חושבת שזה לא בגלל שמדובר בנשים אלא שהעיסוק הוא שגורם ל”תופעה”. הרי מעטים הגברים במשרות מהסוג הזה שלא נראים כמו לוויתן פצוע או חציל כבוש או חרגול רדום. אז הם לא מחייכים. אז הם צורחים ומקללים. זה עושה אותם יותר ראויים? נו, באמת. המשרות האלה מושכות אליהן אנשים בעלי אופי עלוב/ירוד בדרך כלל, בין אם נשים הם, בין אם גברים. ללא קשר למיגדרם. וכמובן שתמיד יש יוצאי דופן. יוסי שריד ושולמית אלוני למשל.

            • ג'וליה

              וגם ציינתי שיש יוצאי דופן, אולי לא שמת לב.
              בכל כלל יש יוצאים מן הכלל, זה חוק ראשוני.

              עוד דבר מגוחך הוא שהמישרות הציבוריות מוצפות בגנרלים שפרשו זה עתה מן הצבא, ולא מתאימים בכלל לתפקיד אבל נמצאים בו כתוצאה מנורמה אדיוטית לחלוטין הקיימת במדינה שלנו, שמי שהיה תא”ל בוודאי יהיה גם מנהל תיכון או ראש עיר נהדר. נו, לא מפגר?
              אבל זה נושא לכתבה אחרת לגמרי.

              • נסטסיה פיליפובנה

                נכון נכון
                את גם יפה וגם צודקת
                אני לא סתם אומרת- ראיתי אותך לפני כמה שבועות- את ודאי יכולה לנחש איפה… ואת באמת כוסית!
                אז אחלה!
                ילה ביי

                • פורצלן

                  כי להוציא מחמאה גופנית מאשה אחרת זה קשה יותר מלהוציא שערה מהתחת עם כפפת איגרוף

                  • חורפית

                    בחורות מאד אוהבות לפרגן לחברות שלהן. אם הן לא מפרגנות זה רק אם הן מרגישות שהן במצב של תחרות עם מישהי בגלל סיבות ספציפיות. ובמצבים כאלה גם גברים לא ממהרים להחמיא למתחרים שלהם.

                    • פורצלן

                      אכן אני מתפלאת מאוד, חורפית יקרה, מכיוון שנסיוני מוכיח שגברים מפרגנים ונשים לא. תשמעי מנשים את הביקורת הפיזית הקטלנית ביותר על אחיותיהן, וגם אני עצמי לא נקיה לגמרי מזה…

                  • סתם אחד

                    נסטסיה אינה אשה…

                    וזוהי עוד הוכחה בסדרה!!!

                    • ג'וליה

                      נסטסיה היא אכן אישה, עכשיו אני כבר נזכרת במי מדובר והיא אישה, ראיתי.
                      ועל איזה סידרת הוכחות מדובר כאן?

                    • בועז כהן

                      כמה שאתה טועה, סתם אחד. כמה שאתה טועה. נסטסיה היא אשה, או הו, איזו אשה, או הו… חבל לך על הזמן. במלוא האחריות

                • חורפית

                  ואם היית, נגיד, כותבת עכשיו לג’וליה- ראיתי אותך ואת מדליקה…
                  דווקא כוסית? מה רע ביפה/סקסית (ואפילו מילים של הסבנטיז כמו חתיכה ושאפה)
                  ואם היית רואה את ג’ו היית אומרת “ראית אותך ואתה זין”?
                  כוסית, בעברית, זה “כוס” בצורת חיבה או הקטנה.
                  ראית את ג’וליה ראית כוס?
                  זה מה שראית לה? זה מה שראית בה?

                  • ג'וליה

                    בכל מקרה, היא כנראה התכוונה להחמיא… אז תודה, נסטסיה… *:-)))*
                    (אולי יש כאן איזה קופירייטר שיביא אותה עם תחליף מושגי ל”כוסית”?… אנחנו כבר נגמול לו כיאות)

                  • תראו מה זה

                    מניפלאות שנות האלפיים השיוויוניות: קוראים לבנות זיו ושחר ועוד מעט גם משה, וכדי להחמיא להן על נשיותן קוראים להן כוס (ית). התקדמנו, מה?

                  • ג'ו המבתק

                    כי בתחילת הערב פניה היו כבושות בכר בעוד המבתק עובד מאחור, ומאוחר יותר פני שלי היו כבושות בין ירכיה

                    • המלכה האם

                      אם ככה אינך רק ג’ו המבתק. אתה גם ג’ו הצוללן? יפה, יפה

                    • נסטסיה פיליפובנה

                      פינוקיו, כזכור לי, למרות שלוש האותיות הראשונות של שמו, זכה אמנם לכמה סנטימטרים נוספים, אבל לא באיבר שיגרום לו לרצות לשקר שוב ושוב, למורת רוחה של בלה הקטנה (וכמאמר טל פרידמן: “תשקר, תשקר”). אז ככה יפה, ג’ו?

                      ולמלכה-
                      נסטסיה עדיין בעניין של צלילות וטרם ידעה את תענוג הביתוק הרקטומיאלי, ככה שכן מבתק..לא מבתק… מי שמשחק איתי חייב גם להיות צוללן בחסד.

                      ולג’וליה- את יפה ונראית מתוקה, אני חשבתי שכוסית זה מחמאה, אבל לא אכפת לי. מצדי לא כוסית. יפה. סקסית. או שגם סקסית אסור?! איזה פחד פה.
                      ביי ביי

                    • ג'ו המבתק

                      סליחה, אבל את ראית שכתוב רקטום באיזשהו מקום? נסטסיה כפרה, לא דובר שם על ביתוק אנאלי – שימי לב. זה הכל בראש שלך. חדירה מאחור אינה חייבת להיות שלא כדרך הטבע

                      LOLOLOLOLOLOLOLOLO

                      (-:

                      את צחוקו של ג’ו המבתק שומעים עכשיו גם נצורי שכונת גילה

                    • נסטסיה פיליפובנה

                      אה, טוב, סליחה.
                      ומה תגיד על “סתם אחד” שמכריז פה שאני אינני אישה? מעליב ומתמיה!
                      האם אתה סבור שבדבריי לג’וליה או בדברים אחרים שהעליתי פה על הכתב יש איזו נימה לא נשית? איך תוכל להסביר את דבריו של סתם אחד? אולי הוא פשוט אף אחד או סתם פה אחד… בלה בלה בלה……..

                  • סתם אחד

                    לא, זה הולך ככה:
                    ראיתי אותך X ואתה שמוק!!!
                    :–)
                    ודוחף לויתן דווקא חשב שראוי לקרוא לו אשכיסט.

                    התחליפים ל”כוסית” ידועים:

                    חתיכה, שאפה, פצצה.. כוסית נולדה בקרקסטינים.. ושמוק טרם התבגר כראוי…

                    • בועז כהן

                      רוצה דווקא? תעשה דווקא. את עובדת היותה של נסטסיה פיליפובנה שלנו אשה צעירה ומצודדת עד מאוד, לא תשנה. אז תמשיך לשחק בארגז החול הוירטואלי אם זה עושה לך נעים

                    • סתם אחד

                      מעניין שדווקא מכולם, בועז יודע שהנ”ל אשה ואף מצודדת
                      באיזה ארגז, בועז?
                      בשל אברם המג”ד, אולי?

                    • בועז כהן

                      סתם אחד: אתה גם קשקשן גם עילג וגם פחדן.

                      ולרוע מזלך, הזכות להכיר את נסטסיה נפלה בחלקי, ולא בחלקך, ב”פורום” של לנדמרק

                    • המלכה האם

                      יפה דרשת. אני אולי המלכה האם אבל אתה בהחלט יכול להיות הנסיך בועז הראשון

                    • נסטסיה פיליפובנה

                      היי בועז- תודה על ההגנות!!!
                      אבל אם אפשר- קצת צניעות עם הפרטים המזהים…
                      תודה
                      נסטסיה

                    • נסטסיה פיליפובנה

                      איך זה שהשם המפואר שלי מתקצץ ב”מאת” ובמקומו מופיעות שלוש נקודות עצובות?

                • אנה ומלך סיאם

                  ודרך אגב, יש בנתניה ראש עיר אישה, וכולם מאד מעריכים אותה.
                  ובקשר לכנסת, באמת תשאלו כמה נשים מתעניינות בפוליטיקה וכמה מוכנות לשרת שלוש שנים כמו הבנים, וכמה מהבנות שלומדות בבר-אילן (או בלשוננו: בר-איראן), מוכנות לעשות שמונה קורסי יהדות כמו הבנים ולא שבעה. ונקודות זיכוי ממס ויחס שווה בקבלת חזקה על ילדים (ואל תחנטרשו לי על החיבה האימהית, אני תמיד הייתי מעדיף להיות עם אבא שלי).
                  אז אני מקווה שיהיה שויון הזדמנויות ולא שויון זכויות ולא שויון חובות. וזה נכון שנשים מקבלות פחות שכר, ונכון שהן נאבקות בכל מיני מקומות עבודה עם בוסים שובניסטיים ונאלצות לחיות עד גיל שלושים בכל מיני דירות מעופשות בתל-אביב עם שותפים, ומקבלות כלמיני תפקידים משונים כל הזמן ונאלצות להיות מתחנפות נורא בראיונות עבודה בשביל לקבל 3500 שקל ברוטו בחודש ואח”כ לעמוד על שלהן שהן גם לא עושות קפה, ולא עושות כל מיני דברים שמגברים בחיים לא היו מבקשים. וזאת דוגמא חיה מטלי השוסברית. או, טלי. יום אחד יהיה טוב. יום אחד את, וג’וליות אחרות, תעמודנה על רגליכן.
                  ועד אז, אני מבטיח להיות בוס הוגן.

            • Grace Kelly

              אני מתכבדת לצרף לרשימת יוצאי הדופן את יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה
              אשה עם כל מה שצריך, פעילות וייצוגיות ומעל הכל הגינות ויושרה

      • מלכת הלילה

        אני לא יודעת אם זה נשמע רע או לא
        אבל לפעמים אני מוצאת את עצמי מתפנקת
        על השובניזם,לא בגלל שאני לא יכולה לעשות
        את מה שהוא עושה,אלא אך ורק בגלל שלא
        בא לי לעשות,אני יודעת להחליף גלגל באוטו
        אבל לא בא לי לשבור ציפורן.
        מבחינת יכולות,אני יכולה הכל,אני המלכה,
        אבל תמיד יהיה מי שיעשה את זה ברצון
        גדול יותר,שלא יהיה אכפת לו להתלכלך.
        הפמיניזם נח לי בדברים יותר מהותיים
        כמו עבודה,אבל שוב אני לא מודדת את
        הדברים הנעשים בחיי בתור אקט פימינסטי
        אלא רק בתור אקט.

        • ג'וליה

          לא כל דבר בחיים שלי נמדד כ”האם עשיתי זאת מתוך היותי אישה מתקדמת או שמא לאו…”

          גם אני יודעת להחליף גלגל, אבל לא מתאים לי לעשות את זה בעצמי באמצע הלילה בכביש ת”א- חיפה (הישן)…. אחרי שחזרתי מליל תענוגות אצל אחד, שעצם הנסיעה אליו היתה לחלוטין פועל יוצא של פמיניזם בוהק.

          • מלכת הלילה

            את ממש בחורה כלבבי

            • ג'וליה

              …תודה
              מבחינתי, לילה זה הזמן הכי טוב להיות בו מלכה.

              • מלכת הלילה

                אלה השעות שלי

              • המלכה האם

                לילה זה הזמן לישון טוב, למתוח את האיברים המלכותיים במיטה הזוגית הגדולה והנעימה, לחכך את הרגליים המלכותיות זו בזו ולשקוע בשינה נהדרת

                מי שהיא מלכה אמיתית, כמוני, אין לה עונות, שעות וימים. היא מלכה חזקה, נדיבה ואכזרית
                EVERY NIGHT EVERY DAY AND IMPOSSIBLE WAY

                • מלכת הלילה

                  לילה-זה הזמן.
                  המלכה הנוכחית מתועררת ללילה החי,
                  היפה והאמיתי של ירושלים,אחרי שיורדים
                  על שיבס,יוצאים מהמיטה ומתחילים לחיות.
                  השדים מתחילים לצאת מנפשי הרדומה
                  רק אחרי הכוכבים.

                  • בלגניסטית

                    תשמעו תשמעו גרמתם לי חשק אמיתי לרצות להתקשר לידיד הארוטי שלי , שעושה לי נעים
                    אני אתקשר עכשיו לפניי שיהיה מאוחר מדיי
                    ביי

        • מים שקטים

          מלכת הלילה המיוחדת!
          חשבתי כי אין נשים כאלו בעולם.
          חשבתי כי אני אחת יחידה ומיוחדת.
          אני לא מגדירה את עצמי בהגדרות של שוביניסטית/פמיניסטית.
          אני פשוט עושה את מה שמתאים לי בזמן שמתאים לי.
          אני מהנשים המוזרות האלו, כשאשר הרכב מתקלקל, בן זוגן מרים טלפון ואומר:
          “ממי , הרכב נתקע, בואי לחלץ אותי”
          אני יודעת למתוח כבל מצמד, לכוון פלטינות, לפרק קרבורטור… רק אל תתנו לי לבדוק מים ושמן.(עצלנות גרידא!)
          אני יודעת לעשות את כל המלאכות המוגדרות כגבריות, אני מכירה כלי עבודה ויודעת מה לעשות איתם, אולם אני לא עושה זאת על מנת להיות פמיניסטית, אני עושה את זה כי לא מתאים לי להיות חסרת אונים ולהיות תלויה בחסדי אחרים, כשהרכב נתקע והפיתרון להנעתו הוא פשוט ובסיסי , אני לא מוצאת טעם לחכות כשלוש ארבע שעות עד להגעת הגרר, כאשר יש צורך בתלית תמונה, נעיצת מסמר איננה ענין לגבר…(למרות שהוא זה הדופק…).
          פעלתנותי אינה הופכת אותי לפחות נשית ואולי אף להיפך, אני טיפוס נשי ומטופח…
          מוצאת את דרכי, ואף למעלה מכך, במטבח, במיטה, בגידול ילדים(לא שלי בנתיים), אין תחום, נשי או גברי, אשר בו אני אומרת תשמעו – לא מתאים לי מתוקף היותי אישה.
          לא מתחשק לי כרגע?
          נכון!
          אבל להודות בעובדה כי אינני יכולה אך ורק משום שאישה אנוכי? חס וחלילה, לא בשם הפמניזם ולא בשם השובינזם!
          ביכולתי לעשות הכל!

          אחיותי היקרות:
          נסו ותווכחו:
          אין דבר יותר סקסי במוסך מאשר אישה הנותנת פקודות לבעל המקצוע, מתוך ידענות אמיתית, ולא התפלצנות…
          התגובות חיוביות!

          אצלי במוסך יודעים ניתן לסמוך על שיקול הדעת שלי, הם לא מתקשרים לגבר שלי על מנת להתייעץ איתו לגבי הטיפול ברכב.
          אני זו המתמצאת.

          זה לא פמיניזם: זה שיוויוין!

          הזהרנה אך ורק מדבר אחד..
          גברים מתמכרים מהר לדברים טובים…
          הקפדנה כי יהיה קיים השיוויון ולא “אני עושה”

  15. ציון קורנפלקס

    טוב, נו. אני מגזים, כמובן. הוא לא הרג אותו לגמרי, הוא רק חבט בו קשות, במשך 30-40 שנה והשובניזם הישן והרע מדמם עכשיו, מנסה כמו פרדי קרוגר בכל פעם לזקוף את ראשו המכוער, וחוטף שוב.

    בנות ובנים, תבינו: מדובר במלחמה. כמו שהפלשתינאים לא יפסיקו (תכניסו לכם טוב טוב טוב לראש. לא יפסיקו!) להילחם עד שהר הבית לא יהיה שלהם, כולל מדינה פלשתינאית שבירתה מזרח ירושלים והסתלקות מכל ההתנחלויות הטפשיות והקנטרניות – ככה גם נשים לא תהיינה עדינות ונשיות, כמו המודל הישן, כל עוד יש קיפוח ועוול ואי שוויוניות בוטה כל כך

    כמו השמאלנים, כך גם חגית גל – נציגת הפמיניזם המזוייף, מתקפלת מהר. מכריזה על משבר אמון, על זה שאין פרטנר. הלו, רק התחלנו וכבר את רוצה להרים ידיים ולהניף דגל לבן?

    העובדה שיש מלחמה לא אומרת שצריך להפסיק את הדיונים. פרדוקס? אולי.
    העובדה שנשים קשוחות כלפי גברים לא אומרת שצריך להפסיק את הזיונים. פרדוקס? אולי.
    אבל המציאות היא לא צבועה בשחור-לבן וכמו שענת אמרה “אני רוצה מאצ’ו רגיש”, כך אפשרי להתקדם קדימה תוך כדי לקיחת שבויים, מדי פעם, כי זו מהותה של מלחמה.

    אי אפשר להשיג דברים בטוב. את זה ההסטוריה כבר יודעת יפה מאוד רק שיש אנשים שמסרבים להפנים. ברק לא ייתן לעראפאת מדינה פלשתינאית עד שלא יתפוצצו פה עוד שניים-שלושה ערבים בקניונים ועוד איזה אוטובוס לקינוח ועוד לינץ’, אולי, והרבה כדורים שיחטפו תושבי גילה ומטעני צד בגוש קטיף.
    הנשים לא יזכו ליחס שווה ולשכר הוגן כל עוד הן ימשיכו לשבת ולחייך ולסדר את החצאית ואת השפתון, להיות עדינות ולתת לגברים “לזיין אותן”, כדברי אחד המגיבים כאן.

    הדבר היחיד שהפמיניזם עשה, בינתיים, זה לבלבל קצת את סידור הקלפים העתיק. עכשיו גברים חושבים פעמיים לפני שהם שולחים יד לטוסיק של פקידה פלוגתית וגם לפני שהם פותחים את הפה לפלוט איזו שטות על יכולת הנהיגה של הגברת בסובארו שלידם. מי שזוכר התבטאויות שרווחו כאן רק לפני 20 שנה, יודע שהיום השובניזם (אחיו הקטן של המאצ’ואיזם) נמוך ורזה בהרבה מהענק השמן שהשתולל כאן פעם

    • אמרתי לכן, אין כמו ציון קורנפלקס…

    • הפלסטינאים בסך הכל הוכיחו שהם רוצים “נכבה” אחת לחמישים שנה.
      ממש כמו הנשים שמפנטזות על אונס בספרים של ננסי פריידיי.

    • השכנה שלא ישנה

      מר דגן, אשמח אם תסביר לי למה התכוונת במשפט: “הנשים לא יזכו ליחס שווה ולשכר הוגן כל עוד הן ימשיכו לשבת ולחייך ולסדר את החצאית ואת השפתון…”
      …מה? מה אתה רוצה מאיתנו בדיוק?

    • ציון קורנפלקס

      טועה. טועה מאוד. הבהלה אחזה בה, אבל זה כמו חציית גשר חבלים – אין אפשרות לחזור אחורה, מוכרחים למרות הפחד להמשיך קדימה אל הקצה השני, שבו שוב הקרקע בטוחה.

      נשים לא צריכות להיות “רכות” או “כוחניות” – הן פשוט לא צריכות. אתם באים עם רשימת דרישות, ומצפים שיסמנו V ליד כל אחת מהדרישות.

      תנו להן להיות מה שהן רוצות. חשבתם על זה פעם?

  16. לא רק במערכות היחסים עם הגברים הפמיניזם הרג אותנו. הוא בכלל הרס לנו את החיים.
    בגלל הפמיניזם אנחנו לוקחות על עצמנו עול כפול ומכופל. גם ילדים גם בית גם קריירה. לפחות שלוש משרות ביממה אחת. החיים הפכו להיות תובעניים ולחוצים. אנחנו חיות עם עין אחת על השעון כל הזמן כדי להספיק הכל ולהצליח בהכל. ומה יוצא לנו מזה? איפה היופי והרוגע? ומתי מגיע תור ההנאה ממה שעושים? והתשלום הוא גם פיזי. כבר ידוע שבעולם המערבי אחוז גבוה יותר של נשים חולות בסרטן השד גם כתוצאה מקצב חיים לחוץ מדי.
    תחזירו לי את מה שהיה לפני הפמיניזם. את שנת היופי בצהריים. את הקפה עם חברות והזמן לסתם פטפוט. יוצא להורג מי שהמציא את הפמיניזם…

    • ציון קורנפלקס

      את יודעת מה את מזכירה לי, נילי? את הסיפור על העבדים, שאחרי ששוחררו וגילו שאמנם אין עבודת פרך, אבל יש צורך לארגן לעצמך את האוכל ולמצוא דיור ועבודה אחרת – הם חזרו לאדונים שלהם, ודרשו לחזור לבקתות שלהם, לכבלים ולהצלפות.

      לא ברור למה אתם מרגישים דחיפות להאשים את השיחרור מהכבלים ולא את עצמכם. אף אחד לא עומד לך על הראש ואומר לך להיות גם אשת קריירה וגם אמא למופת. האם תאשימי את הקניונים בכך שאת מפוצצת קניות ונכנסת לאוברדאפט? האם תאשימי את הקונדיטוריה בכך שהיא מעמידה בפנייך פיתויים שאת לא מסוגלת לעמוד בהם ומשמינה?

      אולי הדוגמאות לא מוצלחות כל כך, מוקדם מדי בבוקר בשבילי, אבל בכל אופן השיחרור פשוטו כמשמעו הוא חופש. חופש בחירה. את, בניגוד לסבתא שלך, יכולה להגיד לבחור שאת יוצאת איתו: בא לי לשכב איתך וגם “אני לא חושבת שזה מתאים לי היום”. את יכולה לצחוק מבדיחה שהוא מספר או להגיד לו “אני לא מוכנה שתדבר אלי ככה”, את יכולה שהוא יבוא לאסוף אותך, או להיכנס למכונית שלך ולנסוע אליו.

      לספר לך משהו? זו רק תחילת הדרך. בעוד עשר שנים חופש הבחירה יהיה עצום הרבה יותר. כל הזמן הנשים צוברות עוד זכויות, והפער בינן לבין הגברים מצטמצם.

      בסוף יהיה טוב

    • נילי, את אוהבת ללבוש מכנסיים? את אוהבת שמותר לך להתחתן אחרי גיל 12 ועם מי שאת רוצה? את אוהבת שמותר לך להנות מסקס ושאף אח לא מוריד לך איברים חיוניים בגוף? אולי לא אבל אני חושבת שכמו שאמרו כאן עשרים אלף פעם, פמיניזם זה שיוויון, את לא צריכה להיות גם גבר וגם אישה, את צריכה שתהיה לך הבחירה להיות מסופקת מהחיים שלך ושלא אחיך או בעלך או אבא שלך יקבעו לך הכל. את יכולה להתלונן שאת קורעת את התחת אבל תעיפי מבט או שניים ותחיי לפי מה שאת רוצה ולא לפי מה שפמיניסטיות מזויפות אומרות לך ואל תרקי לבאר שממנה את שותה.

  17. 2. “שישלם כשיוצאים, ולא כי את קמצנית.”
    לא כי את קמצנית, כן כי מה?!

  18. המצב הזה פשוט לא יכול להמשך! בנות אל תיפלו בפח! מה לעשות שלא בחרנו את החינוך שלנו…לא בחרנו את הערכים שיחדירו בנו (אם בכלל) ובכלל לא בחרנו את הביצה המקומית בה אנו חיים.אז נכון שאת רובנו חינכו ש”גבר” הוא אותו המאצ’ו שמפגין כוחניות וביטחון מצד אחד אך מצד שני יהיה הראשון שיתנדב לפתוח לנו את הדלת ולסחוב את השקיות מהסופר, ונכון שאותנו חינכו שנשיות זו אותה התנהגות שקטה,נעימת הליכות ונטולת פרובוקציות,ואם בדרך גם יהיה לך שער ארוך וגולש (דגש על הגולש) אז אין ספק שנכנסת לנישה של ” אוי, אני כל כך נשית”. שימו לב בננות,לדעתי נשיות לא חייבת להיות עדנה וענווה, נשיות היא מכלול, נשיות היא כוח! לדעתי אישה הפועלת לפי רצונותיה ולא לפי תכתיבים היא ולא אחרת האישה הנשית,האישה המשוחררת ,האישה של המאה ה21.ותאמינו לי שיהיה לכולנו חיים יותר קלים אם נבין שגבריות בניגוד למה שחונכנו לא חייבת להתבטא בזה שהוא משלם עלייך במסעדה, תאמינו לי שהטיפול הפסיכולוגי הדרוש בלהשתקם אחרי כמה יציאות לא מבוטלות עם כל המאצ’ואיסטים לסוגיהם יעלה לנו יותר,ותאמינו לי(מניסיון) במקרה הזה הם כבר לא יתנדבו לשלם. אז למה לנו לאמלל את עצמנו?שהמצ’ואים יחפשו את הנסיכות המסכנות והכנועות שלהן, אנחנו- המלכות נחפש את הגבר האמיתי.

    • ובכן: כל עוד דופקים אותנו בשכר, כלומר- כל עוד נשים בממוצע מרויחות פחות מגברים (בגלל אלף סיבות), זה נראה לי מאד הגיוני שהוא ישלם רוב הזמן.
      זה לא “בעיה שלך” שהמשכורת שלך היא חצי משלו. (רק במקרים שזה ככה, כמובן), זו בעיה חברתית, ובינתיים,

      שכל אחד ישלם לפי היכולת האמיתית שלו ולא לפי איזה מדד אבסולוטי של שיוויון מופרך.

      מעניין, כמה קל לנשל אותנו מהפריוולגיות הישנות, וכמה קשה לגרום לגברים לאמץ התנהגויות שדורשות לתת לנשים קרדיט אמיתי.

      • מי שחושב/ת שדופקים אותו/ה בשכר – נדפק/ת בשכר.
        (ההודע/ה מיועד/ת לגברים/ות כאחד/ת.)

        • אבי היקר
          האם לא שמת לב שמקצועות רבים שנחשבים ל”נשיים” סובלים משכר נמוך באופן כללי?
          אחיות, מורות, עובדות סוציאליות- כולן בעלות מקצוע שדרש לפחות 4 שנים של לימודים אקדמיים.
          ובכל זאת….
          אי אפשר להתפרנס מהם.
          וזה לא תלוי באישיות הספציפית או בנבואות העצמיות של אותה מורה אחות או עובדת סוציאלית.
          אז די לעיוורון החברתי.
          מנגד, ממקצועות גבריים מסויימים, שנדרשת עבורם הכשרה הרבה יותר קצרה(נהג משאית, טכנאי טלויזיה וכו’) דווקא אפשר להתפרנס…

          • ציון קורנפלקס

            ומי שמסרב לראות זאת הוא או אטום
            או רשע

            • מתנדנדת

              אתה ציון או ציונה?

            • ציון – תודה על התגובה העניינית.
              נעמה –
              “אחיות, מורות, עובדות סוציאליות”.
              נו באמת.
              בשלושת המקצועות אפשר לעבוד כמעט אך ורק במוסדות ממשלתיים. אני מקבל את הטענה שבכל מה שקשור בעבודה בשירות המדינה נשים מרוויחות כמחצית משכר הגברים. הייתי רוצה להוסיף רק, שגם עבור גברים, העבודה בשירות המדינה אינה מציאה גדולה.
              בחרת להיות אחות – למה לא רצית להיות רופאה?
              בחרת להיות מורה – עבדי עבור מכללה פרטית, או מכון לפסיכומטרי.
              שמעתי ש-$50 לשעה זה רק שכר היכרות שם.
              בחרת להיות עובדת סוציאלית – גם הגברים העובדים הסוציאלים מקבלים שכר מחפיר.
              היום במדינת ישראל, מי שרוצה יכולה להרוויח כמו גבר.
              זו לא אמירה תיאורטית, אני מכיר אישית כבר מספיק נשים שהקריירה
              שלהן מהווה עבורי מודל לחיקוי.
              מי שרוצה – מצליחה.

              • אבי, האטימות שלך שוברת שיאים. נסה להסביר למשל את העובדה התמוהה לפיה כאשר אחוז הנשים במקצוע מסויים עולה- השכר מידרדר?
                זה קרה להוראה מזמן, זה קרה בהמשך לתקשורת וזה קורה גם במשפטים.
                לכל אחד מהללו ניתן לתת גם סיבות נוספות, אבל אי אפשר להתעלם מן העובדה האוניברסלית- במקומות עם סטטוס ושכר גבוה- נמצא יותר גברים, ולהיפך- נשים.
                בכל עיסוק- אם יש לו סטטוס גבוה יהיה בו רוב גברי (ואז תנאי העבודה יתאימו פחות לנשים, לנשים יהיה יותר קשה גם להתקבל לשם וגם להתקדם בתוך זה- היי טק… טייס…) וברגע שהסטטוס מדרדר נשים יתקבלו בקלות ויתקדמו בקלות.
                אה, כן. ופעם הוראה היתה עיסוק מכובד. מורה היה מקצוע מכובד. גברים מורים פרנסו משפחות מן המשכורת שלהם. פעם.

                • אטימות שלי??
                  אנשים בוחרים להם הוראה ועבודה סוציאלית כקריירה, ואני האטום?

                  אני לא מכיר את המצב בתקשורת ומשפטים.
                  אני כן יודע שחבריי עורכי ועורכות הדין מרוויחים לא רע בכלל.
                  הוראה, אגב, היתה מקצוע מכובד לפני שהלאימו אותו.
                  אני חוזר, ברשותך, לענף אותו אני מכיר היטב, יחסית.
                  נשים בהיי-טק משתכרות כמו גברים.
                  מי שרוצה להרוויח כמה שהיא שווה, שתתאמץ קצת, ותלמד את המקצוע המתאים.

                  • כל כך ברור לך שהמקצועות הללו נועדו לא להינות משכר הולם…. הדימוי הנמוך שלהם כל כך מובן מאליו שאתה לא מתפנה לבחון אותו.
                    למה מקצוע שצריך ללמוד ארבע שנים באוניברסיטה יכול להיות מתוגמל כל כך גרוע?
                    למה מנהדס שעובד במוסד ממשלתי מרויח יותר ממורה שיש לו אותה רמת השכלה ועובד לא פחות קשה בעיסוק לא פחות חשוב?
                    כן, אני יודעת שגם הם לא מרויחים כל כך הרבה. אבל יותר ממורים.
                    למה??

                    • השאלה אינה למה מהנדס במשרד ממשלתי מרוויח 10000 שקל בעוד מורה
                      מרוויחה 5000 ועובדת סוציאלית מרוויחה 3000.
                      השאלה היא למה המהנדס מרוויח 10000 כשבחוץ הוא יכול להרוויח 30000?
                      אם אנחנו מדברים על מישהו שהוא מהנדס כבר 30 שנה, מילא.
                      אבל מהנדס/מורה/עובדת סוציאלית מתחת לגיל 35 עושים פשע לעצמם אם הם עובדים בשירות המדינה. פשוט פשע.
                      אגב, גורם אחד שעדיין לא נכנסנו אליו,
                      הוא שעובדי המדינה מקבלים שכרם מהמיסים שאני משלם.
                      שאלה טובה היא האם אנחנו בכלל צריכים מהנדס, מורה,
                      ועובדת סוציאלית שהם גם עובדי מדינה.

                    • המלכה האם

                      איזה שאלות אתה שואל, בחיי… אתה בטח שלא צריך מורה או עובדת סוציאלית שעובדת בשירות המדינה, כי אתה מרויח (כך הבנתי) מצויין. אבל לא כולם – תתפלא – מרויחים כה מצויין. ולא תמיד – תתפלא עוד יותר – זה באשמתם הישירה.

                      חברה נמדדת ביכולתה להחזיק גם את החלשים שבקרבה ולא רק ביכולתה הפנומנלית להפריט הכל, להוציא הכל משירות המדינה, לשלם משכורות עתק במיגזר הפרטי ולהתפתח על חשבון השכבות החלשות, שאין להן ולא יהיה להן לעולם מה שלך יש כבר בגילך הצעיר

                      סוציאליסט אתה לא, זה ברור לגמרי, אבל יש גבול לקוצר רוחו של הלב, אתה לא חושב?

                    • – מה זה “קוצר רוחו של הלב”?
                      – גם אני הייתי עני פעם.
                      – מי מתפתח על חשבון השכבות החלשות?

                    • אני שונאת להיות האחרונה להתאהב בזו שכבר כולם רודפים אחריה. אבל זהו, קנית גם אותי.

                  • ג'ולין

                    כדי שאנשים יוכלו להגיע להיי טק הם צריכים ללמוד לכתוב ולקרוא בכיתה א’. הם צריכים למוד אנגלית וחשבון בסיסי לפני שיוכלו ללמוד מתמטיקה. הם צריכים ללמוד אזרחות וקצת טבע וקצת תנ”ך כדי להיות בני אדם וכדי להיות אזרחים מועילים. אז אי אפשר שכל המורים ילמדו לפסיכומטרי. לגבי הצורך בחינוך על ידי המדינה אני מניחה שלא צריך להסביר.

                    כדי שרופאים יוכלו להקדיש את זמנם לאבחנות וניתוחים והליכים מסובכים צריכים להיות אחים ואחיות שיקחו דם ויבצעו בדיקות ותתפלא כמה צריך ללמוד בשביל זה, לא מדובר פה על מנקה.

                    המדינה כמערכת צריכה אנשים משכילים ובעלי יכולת בתחומים האלה, אי אפשר להחליף אותם בפועלים זרים.

                    גם משק בית הוא מערכת. מי שמוליד ילדים ועובד כל יום עד 11 בלילה מניח שמישהו אחר יטפל בילדים, ינקה את הבית. ילך לקניות ויעשה כביסה. יש הרבה חברות בתעשיית ההיי טק – אם כי בהחלט לא כולן, שמצפות מהעובד להשקעה כזאת על בסיס קבוע.
                    חלק מהשוויון שהמהפכה הפמיניסטית שואפת אליו הוא גם מתן משקל לנשים בעיצוב דמותה של החברה. זה לא צירוף מקרים שביפן מעמד האישה נמוך כל כך ותרבות העבודה דורסנית כל כך (שלא לדבר על החינוך התחרותי להחריד).

                    • הסברת את זה מאד יפה, ג’ולין. שינוי מערכתי. ועד שהוא לא יקרה, נשים ימשיכו להישחק בתרגילי אקרובטיקה כדי לשרוד במערכות שנוצרו ע”י גברים ומתאימות לסדר העדיפויות שלהם.

                • המשכורות בתקשורת ירדו מאז שהתחום הפך נשי יותר?
                  איזה שטויות. ממש לא. דווקא בתחום הזה את טועה לחלוטין, בתקשורת אין אפליה בשכר בין נשים וגברים.
                  ועוד דבר…. בהמשך התעמקתם בסוגיית הלימודים והמשכורות…
                  דווקא אני כמי שנטשה באמצע י”ב, בלי תואר, בלי תעודה מושלמת וגם אישה (וואו, ואלה ממש לא נקודות פתיחה טובות הא?) לא מתלוננת על המשכורת ובטח לא בהשוואה למה שמרוויח גבר בתפקיד שלי.
                  הכל עניין של בחירה.

                  • בתקשורת אין אפליה- כולם מרויחים גרוע (חוץ מכמה כוכבים)
                    תשאלי עיתונאים שעוסקים במקצוע 30 שנה. התנאים הדרדרו- וזה קרה בפירוש במקביל לחדירת נשים למקצוע. לנשים משלמים פחות כי המשכורת שלהם נתפסת כ”משכורת שנייה”…
                    לידיעתך- פעם עיתונאי היה מקצוע שגברים פרנסו ממנו משפחות. (נכון, כמו מורה)
                    משלב מסויים בקריירה שלהם אנשים רציניים יכלו להפוך לחברי מערכת בעיתונים, להינות מקביעות וביטחון.
                    היום כולם פרינלנסרים או עובדים על כל מיני חוזים, ולא יודעים איפה הם יהיו בעוד חצי שנה.

                    • כמו בכל תחום בחיים הדברים מתחלקים.. נכון, יש מערכות עיתונים או משרדי הפקה שבהם המשכורות לא משהו אבל מצד שני יש מערכות עיתונים ומשרדי הפקה שהמשכורות שם משומשו.

                      אני שוב אומרת לך, רק מניסיון אישי שלי, עבדתי עם בוסים גברים, עם בוסיות נשים, עם גברים ועם נשים והמשכורת שלי לא נפלה משלהם בשקל ואפילו הייתי מאוד מרוצה ממנה ומהתנאים שנילוו לה.
                      הכל תלוי בך ובאיזה מקום את נמצאת.
                      ומי שמרגישה שדופקים אותה שתיקח רגליים ותחפש מקום עבודה אחר עם משכורת טובה יותר.
                      גם זה קיים.

              • הנקודה היא לא למה היא אחות ולא רופאה. הנקודה היא שבמקצוע גברי מקביל מבחינות סך הכל הדרישות (השכלה+מאמץ+תנאי עבודה וכו’,) – נגיד, נהג משאית – ישתכרו יותר מאחות. גם בשירות הציבורי במקצוע גברי כמו מהנדס ירויחו יותר מאשר במקצוע נשי כמו פסיכולוגית למרות שהיכולת , ההשכלה והנסיון הנדרשים אינם נופלים מזה של מהנדס. הנקודה היא שבמקצוע שהוא נשי מרויחים פחות אך ורק מהסיבה שהוא נשי.

                • נהג משאית למד 4 שנים באוניברסיטה כדי לנהוג במשאית?……. את רואה, זה אפילו יותר גרוע… נכון שעבודתו לא קלה, אבל גם אחות שעושה משמרות לילה ושבתות וחגים ועומדת על הרגליים כל היום לא עושה עבודה קלה… והיא למדה בשביל העבודה הזו… שנים…

            • הצדיקה

              אין עוד מקום לספק, ציון קורנפלקס הוא כוכב חדש בשמי הבננות.

              • הכושים הם לא האירים של העולם?

                • ג'ו המבתק

                  “האירים הם הכושים של אירופה” (רודי דויל, ‘הקומיטמנטס’)

                  • הם האירים של אנגליה?
                    לא נראה לכם קצת מגוחך, כל הרלטיביזם הזה?

                    • ג'ו המבתק

                      RELATIVISM
                      היא ההשקפה שגורסת שלאמונות ולעקרונות, בעיקר אלה שיש בהם יסוד של הערכה, אין כל תוקף אוניברסלי או נצחי, והם תקפים רק בתקופה מסויימת או בעיני קבוצה חברתית מסויימת (מעמד האשה, הוצאה להורג בככר העיר, רדיפת הומוסקסואלים – כל אלה מדגימים את עקרון הרלטיביזם, ולא – הוא ממש לא מגוחך)

                      2.
                      רודי דויל כתב את המשפט “האירים הם השחורים של אירופה” בהקשר מוזיקלי, מכיוון שהאירים נוטים במוזיקה שלהם לבלוזיות, להדגשת העצב ודפוס ארבע התיבות שמסתיימות באקורד השביעי של המפתח המקורי, שאחריו ארבע תיבות אחרות שחוזרות אל המפתח המקורי. המוזיקה האירית קרובה ברוחה למוזיקה השחורה, ולכן נשתל המשפט “האירים הם השחורים של אירופה” בספר (שיצא בהוצאת “מודן” והוא הראשון בטרילוגיה של דויל) ובסרט של פרקר

                    • יהודית

                      איך זה יכול להיות שבן אדם כל כך חכם כמוך עם ידע עצום והבנה אמיתית, מלכלך את הפה בצורה הכי גרועה שאפשר לפעמים?

                    • ג'וליה

                      רמת האינטיליגנציה והידע אינה בהכרח ראי ליצרים המתחוללים בנפשו ודמו של אדם.
                      זה נכון לטוב וגם לרע.

                    • יהודית

                      מה דחוף לך לקפוץ כל פעם שאני מגיבה לג’ו? מישהו שאל אותך? את הדוברת שלו?

                    • ג'וליה

                      את רוצה להתמודד עם הנושא או שאת רוצה לריב?
                      נתחיל במשיכת שערות או שנלך ישר על ההתקוטטות בבוץ?

                    • בלגניסטית

                      את לא מרשה לה?

                    • ג'וליה

                      או שאת לא מרשה לי?

                    • בלגניסטית

                      ממתי את צריכה את רשותי? סתם תהיתי…

                    • ג'וליה

                      :-))))))))

                    • וגם אם יש לאדם יצרים גדולים, הוא אמור לדעת מתי צורות ביטוי מסויימות ליצרים הללו, הן פשוט לא מתאימות.

              • ציון קורנפלקס

                אבל תודה בכל זאת

          • little ran

            nurses makes almost like doctors and sometimes more.
            schoolteachers work like 5 hours a day.
            and a fireman makes less then a socialworker.
            read racheli, she wrote correctly.
            work like i do, 10 hours a day, in the same position and you will make the same.
            i am not saying the sitioation is perfect, i am not saying women get the same treatment, there still some work to do.
            but dont complain for complaining.

          • אני לא זוכרת איפה זה היה אבל קראתי פעם שאחיות מרוויחות שכר יותר גבוה מזכרים באותו מקצוע אבל בשאר התחומים זה נכון. מורים למשל מרוויחים יותר ממורות, אותה עבודה-פחות כסף, אבי יקירי, כסף זה לא רק עניין של מחשבה, זה עובדות.

      • יואב מברלין בביקור בת"א

        לא נעמה. הוא לא ישלם עלייך כי הוא מרוויח יותר (וזה לא עסקך, בטח לא בפגישות הראשונות כמה הוא מרוויח). כמו שאת לא תוותרי לו על כל דרך החתחתים שגבר צריך לעבור בארצנו.
        או שויון לכ-ו-ל-ם בהכל או לא.
        וחברי לבננות בטח מהנהנים בהסכמה, כי הם יודעים מה זה. תסלחי לי על הפנדורה, אבל בארץ אם גבר הוא לא מאצ’ו ולא מתייחס לבחורה כאילו הוא לא באמת צריך אותה, אלא מתחיל להשקיע מההתחלה, אז הוא מה שקרוי “קל מדי להשגה” ומסווג עם מילים בעלות אופי שלילי כמו “חנון”.
        אז טוב. אז אני לא אשקיע ולא אשלם, ואז את תרדפי אחרי.
        שוב, כמו שאמרה יעל, פעם ביולי 98, אני רוצה מישהו רגיש ומאצ’ו. שבהתחלה יהיה קשה ואח”כ שיתרכך. דרך אגב, זה בעיקר ככה באזור ת”א. לא בברלין. למזלי.

        • שטויות במיץ עגבניות.
          ואם היא מרוויחה חצי ממך, אבל אתה מצפה שהיא תוציא על הבילויים המשותפים שלכם בדיוק כמוך
          (כאילו היא לא הוציאה כבר פי כמה ממך על בגדים וקוסמטיקה וכו’ כדי להיראות ככה שתרצה לצאת איתה…)
          אז אין לזה שום קשר לשיוויון, אלא לסתם קמצנות מן הסוג הבזוי. בנות שונאות קמצנים. אל תשכח את זה…

  19. אורית

    מאמרים ורעיונות בנוסח זה הם הם אלה שהופכים את הגברים של היום לנצלנים, לעצלנים וכל היוצא בזה, ואתם יודעים מה? הם לא אשמים! עם כל המסרים הכפולים של הפמיניסיטיות במרכאות, אי אפשר לצפות מהם ליותר. תפתח לי את הדלת של האוטו, תשלח לי פרחים, תציל אותי מהרוע אבל באותה נשימה גם תתן לי להיות אשת קריירה, אל תשלח אותי למטבח לבשל לך ארוחת ערב. מאוד דומה לנשים בעבודה – מנצלות כל טיפת נשיות ומיניות כדי להצליח אבל דיר באלק אם תחמיא להן – הן ישר לוקחות אותך למשפט בגין הטרדה מינית. בקיצור, קצת קשה להעביר מסרים כפולים ולצפות שהגברים יידעו איך להתנהג, מתי אנחנו רוצות שוויון ומתי להרגיש נשיות וכיו”ב. אולי לא פופולארי לומר זאת בפורום זה אבל עם כל זה שהם רחוקים להיות מושלמים, יש פן מסוים שאני יכולה מאוד להבין אותם. ועם כל הפמיניסטיות הסליחה.

    • ציון קורנפלקס

      את צודקת, בנוגע למסרים הכפולים והמבלבלים, אבל זה לא נושא הדיון שהתפתח כאן

      ערבי במדינת ישראל, אשה בחברה מאצ’ואיסטית, כושי באמריקה – כל אלה יכולים להעביר מסרים כפולים ומבלבלים, וזה עדיין לא נותן זכות לצד השני לנצל, להשפיל וליצור אפליה!

      • מלכת הלילה

        זה רק אפשרות להתעלות מסויימת ,של
        “המין החזק”,באשר הוא,לעשות דבר מוסרי
        ופשוט להבין ולפעול בעד שינוי מסויים.
        רק בגלל,שכביכול,אנחנו עם”חלש”,אנחנו
        הרבה יותר חזקות ברובד הנפשי,הרבה יותר
        ממכם,נשים הפכו לעם החזק,רק שאנחנו
        לפעמים שוכחות את זה.

  20. אורית

    יש קצת הבדל בין סביבה נתונה שניתן לבחור אם וכיצד חיים במסגרתה, לבין עיצוב של חברה מסוימת, או לפחות חל’קים ממנה ונטילת אחריות על התוצאות.
    הנקודה שלי היא שהפמיניסטיותיצרו ועודן יוצרות בתהליך מתמשך סביבה מסוימת, לנוחותן, אך כפי שנראה הן עדיין אינן מסוגלות לשאת בתוצאות. נורא קל להתלהם ולשרוף חזיות, אבל אם בעקבות זה הציצים נופלים – יש בזה מן האבסורד להאשים את הגברים ועל פניו נראה שזוהי בדיוק השיטה בה הולכות הנשים המתקדמות של היום. מעל לכל, יש משהו פתטי בניסיונות להאישם באופן תמידי את הגברים, חוסר ההבנה שלהם את המין הנשי (שגם אנחנו הנשים לא ממש ירדנו לסוף דעתו), חוסר הרגישות וכל אותן מרעין בישין. כמו בכל תחום בחיינו הקטנים יותר והקטנים פחות, בכל פן, הכל היה נראה הרבה יותר טוב (גם לחברה וגם לאינדבידואל) אם היינו לומדים לקחת קצת יותר אחריות על מעשינו.

    • המלכה האם

      לקחת אחריות, כן. בהחלט.
      בראש ובראשונה להצית את בתי המשפט שבהם מתעללים בנשים שעברו התעללות
      לאנוס את השופטים שמצ’פרים את האנסים בשנתיים-שלוש בכלא
      לסרס את הח”כים שמסרבים להעביר חוקי ענישת מינימום

      אני רוצה לראות נשים לוקחות אחריות באמת. לא על מי ישלם בסוף הדייט, אלא על הדברים האמיתיים והמזעזעים באמת, שעליהם אף אחת ואף אחד לא דיבר כאן, גם לא הקדוש החדש והצדקן ציון קורנפלקס

      • איך אף אחד, או אחת, לא שורף צמיגים מול בית המשפט ביום מתן גזר דין לאנס?
        איך אף אחד לא כותב מאמרים נגד שופט אטום כמו אמנון סטרשנוב.

        • המלכה האם

          בקרוב מאוד אציג בפניכם קצת נתונים על המקומות שבהם סופג הפמיניזם מכות נוראות באמת. בתי המשפט של הרפובליקה העממית החצי-דמוקרטית שקוראת לעצמה מדינת ישראל, מדינת יהודים

          • לדוגמא:
            ממשלת ישראל שילחה במפגינים ברשיון שוטרים ללא מדים וללא תעודת שוטר.
            כידוע, מותרת הגנה עצמית כלפי מי שמכה אותך. אסורה בשום מקרה הכאת שוטר.
            כך למשל קיוותה מדינת ישראל להפליל מפגינים שיכו שוטרים.
            הם לא “אכלו” את הפרובוקציה, ובסוף נעצרו ונשפטו על שטויות אחרות, כמו “הסתה”.

            • המלכה האם

              אטומה וערלת-לב כלפי פשעים מזעזעים נגד ילדות, בנות, בחורות ונשים

              • חורפית

                אז מה את אומרת, מלכה. תגידי. מה אפשר לעשות?
                ולמה הדתיים, שיודעים שגילוי עריות זה “ייהרג ובל יעבור” לא דורשים שגברים מנוולים שבעלו את בנותיהם יקבלו לפחות מאסר עולם, שזה העונש שנותנים אצלנו על רצח?
                הילדה הזו, נפשה נרצחה, הרי.

                ובלי קשר לפמיניזם- הרי גם בחברה שמרנית אך מוסרית, גברים מאמינים שמחובתם להגן על נשים וילדים.
                למה אין שום התארגנות גברית שמנסה להקטין את ההתעללות בנשים וילדות ?

                • המלכה האם

                  המלכה האם לבה פצוע ונפשה שותתת-דם כשהיא חושבת על מקרים איומים ונוראים שכאלה. האם מישהי ראתה “מבט נשי” האחרון? לשמוע את הדברים של שז, ולבכות. פשוט כך.

                  ולמה דתיים אינם עושים דבר, אלא משתיקים ומשאירים את הכל בתוך קהילתם הסגורה? אולי מפני שגם גברים דתיים הם גברים אטומים וחשובה יותר מראית-עין מהצדק ואולי מפני שבחברה החרדית האשה היא שיפחה חרופה יותר מאשר בכל מקום אחר, חוץ מאשר בארצות המוסלמיות, ואולי
                  אין לי מושג
                  שאסתי תענה

                  • כי בעולם הדתי יש שוביניזם כמו בכל תחום אחר. אין בזה שום חדש.

                    ובמקרה הזה זו החמצה גדולה במיוחד, כי היהדות מצידה מתייחסת לגילוי עריות כמו לשפיכות דמים ועבודה זרה- שלושת הדברים היחידים שעליהם נאמר

                    “ייהרג ובל יעבור”.

                    ולמה הפוליטיקאים החרדים עושים כאלה מלחמות עולם על שבת ועל חזיר ועל עוד עניינים שלא נאמר עליהם ייהרג ובל יעבור, אבל נותרים אדישים לגמרי
                    כלפי הסלחנות הפושעת שנוהגים בתי המשפט כלפי מנוולים כאלה- זו שאלה מצוינת וכואבת.

                    גברים בכנסת, גברים בבתי דין רבניים,גברים בבתי משפט, גברים במשטרה.
                    נשים שכמעט לא מצליחות להשפיע על המנגנונים האלה מבפנים.
                    וילדות קטנות שאף אחד לא שומר עליהן. מחריד.

                    • כאילו שהחרדים מתנהגים אחרת כאשר מדובר באונס של ילדים.
                      כאילו שזה נוגע לשובניזם שנפשו גסה בילדות תמות.

                      החרדים הם פשוט חברה סגורה שנפשה גסה באנושיות באשר היא. הם שומרים על התדמית של המשפחה, של הקהילה, על חשבון ילדים, על חשבון נשים על חשבון החלשים.
                      הם מגינים על החזקים, על בעלי השררה ועל הפושעים שבאים ממשפחות מיוחסות. כי ככה זה אצלם.

                      בנוסף, הם שובניסטים.

                    • מלכת הלילה

                      אתם עושים יותר מידי הכללות,בכל חברה יש
                      את היוצאים מהכלל,את הפאנטים,הפושעים
                      והסוטים למינהן,וכך גם בחברה הדתית.
                      בתנ”ך יש גם קטעים פימינסטים שלדעתי נתנו
                      השראה לניקטה,גיבורות כמו נעמי או דבורה
                      או רות,האישה בתנך היא בעצם הכח,היא
                      משנה דברים והגבר פועל ביעוץ איתה, כמו
                      אברהם ושרה.
                      הדת הוא דבר מדהים שנהרס ב”זכות”חבורת
                      פנאטים שנתנו לכפיה להשתלט,בינהם גם חבורת
                      רבנים שדואגים לכיסויי תחת,טייוחים ואינטרסים
                      אישיים,וזאת בעצם הבעיה שלנו שנתנו לזה לקרות.
                      שכחתי כבר על מה בעצם אני אמורה להגיב,
                      אז אני בטוחה שדבריי קצת סטו מהנושא.
                      הפימנזם כן קיים בדת.

                    • זה נשמע טוב, לחשוב שהתנ”ך, זה שלנו דווקא, הוא פמיניסטי. כמה חבל שהוא לא כזה.

                      נכון, בהתאם לתקופה שבה הוא נכתב יש בו פרקים נאים ואף מתקדמים… לתקופתו. זה היה לפני יותר מאלפיים שנה!!!

                      בנות צלפחד, היא דוגמה לשוויון מסויים לנשים.
                      אבל רות? במה בדיוק היא הצטיינה, בהליכה לגורן לאחר שסכה את גופה ואז להניח את ראשה תחת מראשותיו של בועז.. (מה את חושבת ראשה עשה בדיוק במראשותיו?!)
                      ודבורה? כן היא הלכה בראש הצבא לצד ברק. אבל רק כי ברק פחד. ולא כלוחמת, אלא כנביאה ואז התנ”ך מציב עונש לברק.. שאשה – רחמנא ליצלן – היא שתהרוג את סיסרא. מי שהייתה שם גיבורה, היא יעל אשת חבר הקיני. היא הייתה ניקיטה. באה לאוהלו של סיסרא, הביאה לו את כל מה שחלם עד שנרדם ואז יחסלה אותו. אבל דבורה? וזה סמל לשוויון?

                      ונעמי? היא הרי ויתרה על הכל על מנת ללכת אחרי בעלה, מה היה גיבור בה? ללכת חזרה לארץ אבותיה ולשלוח את כלתה לפתות בליעלה בלילה את בועז, כדי שיפרוש עליהן את חסותו בגברית, כדי שייבום אותה.. ייבם, זה מה שהוא עשה, זה מה שהוצע לאלמנה צעירה, את קרוב משפחתו של בעלה כדי להקים לו שם!!

                      ושרה? כאן כבר עברת את הגבול.
                      כשהגיע אברהם עם שרה למצרים, נתן אותה לפרעה ללילה והשביע אותה לא לספר שהיא אשתו והיא מה? היא הלכה לפרעה. וככה גם לאבילמלך מלך גרר.
                      ובמה התבטא כוחה ועוצם ידה,? בכך שדרשה לשלוח למדבר את הגר ואת בנה?

                      נו באמת…

                      אז יש בתנ”ך דברים מתקדמים לתקופתם.. כמו דיני עבודה, כמו דיני מאסר, ודברים נוספים.

                      אבל התנ”ך שאף הכיר בצרכיה המיניים של האשה ואת זכותה להנה, מעולם, מעולם, לא היה בעד האשה ולא הכיר בה כשווה. לא להצטרף למניין, לא לעדות בבית משפט ואפילו לא לשתיית יין.

                      אשה כוס אחת נאה לה
                      שתיים מנבלת את פיה
                      שלוש דורשת תשמיש בפה
                      ארבע, אפילו חמור בשוק יאה לה..

                      כן, זה התלמוד השוויוני..

                    • מלכת הלילה

                      לא פימניסטי אבל הרבה פחות שובינסטי ממה
                      שאתה מציג אותו,על אסתר המלכה יש לך מה
                      להגיד?ואני חושבת שתמיכה נשית כמו של דבורה
                      הייתה חשובה הרבה יותר מלהלחם.כתבתי מה
                      שזכרתי משיעורי תנך,עברו שנים,יצאתי נגד ההכללות
                      שנתמכו מעל,טעיתי בפרטים,אבל מחאתי היא
                      מחאה של סטגמטיות מסויימת מצדך ואני לא חושבת
                      שבזה טעיתי!
                      יש לי נטיה לחפש את הדברים הטובים בכל מיקרה.
                      אשת חיל מי ימצא

                    • מלכת לילה יקרה,

                      הבעיה בתפיסת התנ”ך את האישה היא הבעיה הקטנה בעיני, בעיקר אם אני מסתכלת על תפיסת האישה בעיני עצמה.

                      את באמת נותנת את אסתר המלכה כדוגמא? להזכיר לך למה היא הגיע לארמונו של המלך? היא היתה יפה. להזכיר לך מה היא היתה אמורה לעשות שם? להזדיין עם המלך עד שהוא יאבד את הכרתו ויחוס על היהודים. מ-אוד פמיניסטי.

                      את כותבת “הגבר פועל ביעוץ איתה” כהוכחה לכך שהאשה היא היא הכח בתנך.
                      הרי אם היא היתה באמת בכח, היא היתה פועלת בעצמה!

                      אז תקראי שוב, תנסי להחליף את שם האשה בשם של גבר, ויקפוץ לך לעין ההבדל בתיאור.
                      אין פמיניזם ואין נעליים. ואת המילה שויון לא נזכיר אפילו. האישה נתפסת כרכוש, והיחס הנאור אליה נובע מתוך הכרה מאלפת שמדי פעם, יש נשים ששוות יותר משולחן, נניח. גם זה ביום טוב.
                      אז יש מדי פעם מי שמשכיל להשתמש בשירותי המין של הכוסית שאיתו,
                      וככה, פעם באיזה ספר או שניים, מישהו גם מתייעץ עם האשה שלו.
                      באמת תודה.

                    • מלכת הלילה

                      כשאני קוראת את הנאמר שוב,אני נזכרת למה באמת הגבתי:
                      להכללות שאתם עושים לגבי הדתיים,כן יש בדת דברים
                      שמעריכים את האישה,כן יש שיויון,על זה גדלתי בקטנותי.
                      כל כוונתי הקטנה והפשוטה היא פשוט,כן לראות, את השיויון
                      ולא את השובינזים שקיים.לא אמרתי שאין שוביניזם אלא
                      פשוט לראות את השיויון שקיים היום,לעומת הזמנים ההם
                      לפחות.הוא קיים בתנך,אל תדונו במיקרים ספצפיים,על זה אני
                      לא חולקת מפאת זיכרוני הקצר,אז אל תתקפו אותי.
                      משפחתי הקרובה איננה דתיה, אלא הסובבים אותי,אף פעם
                      לא התייחסו אלי כנחותה בגלל עצם היותי אישה ותמיד שאלו
                      את דעתי,אולי כן יש יוצאים מהכלל שאתם פשוט לא נתקלתם
                      בהם ואנשים אחרים כן.
                      והדתיים עלהם אני מדברת אינם חובשי כיפה סרוגה,אלא דוסים
                      שחורים שטורחים לשאול את דעתי כאדם ולא כאישה,
                      לכן קטונתי מלקטלג אותם כשובינסטים.

                    • ואני אנסה שוב, כשאני מתעלמת מההכללה שלך במשפט “ההכללות שאתם עושים לגבי הדתיים”..

                      נשים לרגע בצד את מה שאני חושבת או לא חושבת על התנ”ך, נתעלם מההערכה שיש לי או אין לי לאוכלוסיה דתית זו או אחרת,
                      אני לקחתי את הסיפורים שאת הבאת פה, והתיחסתי לפן שאת מייחסת להם.
                      הסיפור של שרה שול אסתר הוא סיפור שמסופר ללא פרשנות, את הפירוש את שמת שם, ולזה התייחסתי.
                      לעובדה שמכל הדוגמאות בעולם בחרת להתיחס לאישה שמשתמשת בכישורי המיטה שלה (זה אפילו לא היה רעיון שלה, אם זכרוני אינו מטעני, ותודה למרדכי החכם) כדי להשיג את מטרתה, ולאשה שנמצאת שם כרקע (מייעץ, אבל רקע) למעשי בעלה, כדוגמאות פמיניסטיות, היא העובדה שהקפיצה אותי להגיב.

                      אולי יש דוגמאות אחרות, אבל דוקא שתי אלה, נו, איך לומר, מתיחסות לאישה יותר טוב מאשר לדחליל, אבל הן לא עושות את כל המסר קשור לפמיניזם, בשום אופן, צורה או צבע.

                    • אין שיוויון בתנ”ך, ברור שאין, אף מיתולוגיה שנכתבה בעת העתיקה אין לה יומרות שיוויוניות. ועדיין יש שם דמויות נשים מעניינות מאד,שבמגבלות הזמן והמקום ידעו לפעול בתבונה ובאומץ. (האין זה הסיפור של כל הנשים בכל הזמנים? ונשים שפועלות היום בשטחים מסויימים- לא נאלצות להתחשב במגבלות הזמן והמקום, שרחוקות עדיין משיוויוניות אמיתית? )
                      ואם תציצי שוב במגילת אסתר, תגלי אישיות הרבה יותר מורכבת ממה שניסית לתאר כאן עכשיו.

                    • דבורה הנביאה היא דמות מופת תנכי”ת. שופטת ונביאה ומנהיגה וגם משוררת.
                      וכשאתה מנסה להקטין את דמותה- מה שאפילו התנ”ך שנכתב כמובן ע”י גברים לא העיז לעשות, אתה לא תורם שום תרומה להבנת שורשי התרבות שלנו, אלא רק מעיד שאתה תוצר של חינוך חרדי, שלא יכל להתמודד עם דמות כמו שלה, ולכן ניסה להמציא כל מיני פרשנויות שיקטינו אותה. הפנמת אותם לא רע, את הפרשנויות האלה. חבל מאד. משום שהפשט של המקרא מציג אותה במלוא הדרה,מופת מיתולוגי של חכמה ואומץ נשיים.

                    • מלכת הלילה

                      תודה!
                      ניסחת את זה הרב יותר טוב ממני

                    • צר לי. שובניסטי לחלוטין.

                      דבורה הייתה שופטת ומשוררת אך אפילו בשירתה: “עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר, קום ברק ושבה שבייך בן אבינועם”

                      הטענה אינה שלא היו נשים גיבורות בתנ”ך, הטענה היא הפוכה. התנ”ך הקטין את דמות האשה.
                      התנ”ך הקציב לה מקום מועט. העובדה שאותה דבורה “מענישה” את ברק בכך שבגלל רצונו שתצא אתו לקרב סיסרא יפול ביד אשה, היא הבעייה

                      כי על פי התנ”ך, גם כאשר האשה היא מנהיגה, היא רואה בהנתן האוייב בידי אשה, עונש, או משהו נחות..

                      על כן הבעייה היא בתנ”ך.

                      הפכו והפכו בו ולא תמצאו בו פמינזם.

                      נשים גיבורות – כן. אבל התנ”ך לא מעניק גם להן אלא מקום מאד מוגדר.

                      דווקא האשה שחרגה מדמות זו, ברוריה, שהייתה מצטרפת למניין והייתה אשה מלומדה, היא הייתה הדמות שמבטאת חופש ושוויון.

                      אבל לאותה ברוריה הציבו כמובן את הפשע הנורא. היא לא עמדה ב”ייחוד”. וכאשה נשואה שכבה עם גבר זר!!!

                      אז אפשר לספר על דבורה תשבוחות ולהאדיר את שמה עוד, זה לא יהפוך את התנ”ך לשוויוני.

                      מה לעשות, הוא פשוט אינו כזה.

                      ושוב, לתקופתו, הוא היה מתקדם.

                      אגב נשים באותה עת בתרבויות אחרות היו גם קיסריות. ויש כמובן גם את קליאופטרה…..

                    • בודאי שהתנ”ך לא היה שיוויוני. ועדיין הוא פינה מקום לנשים גיבורות, ולהקטין את דמותן זה עוול תרבותי.
                      ברוריה שהזכרת היתה כמובן דמות תלמודית ולא תנכ”ית, וכאן המקום להגיד, שמעמד האשה בתקופת המשנה התלמוד- הדרדר לעומת מעמדה בתקופת המקרא.
                      (בעיקר בהשפעת תרבות יוון, כן, יוון הקלאסית המופלאה- ערש התרבות המערבית, היתה תרבות מיזוגנית, כך לפחות למדתי אצל פרופ’ דבורה גילולה המופלאה שלימדה תרבות יוון באונ’ העברית.)
                      אין תנאיות ואין אמוראיות במשנה ובתלמוד ,יש רק חכמים גברים, שלא מפסיקים לנסות להגדיר מה היא אשה טובה ומה היא אשה רעה ומה טוב בשבילה ומה היא צריכה. (מה שמזכיר לי כמה מחכמי בננות…)הקול הנשי מושתק כמעט לגמרי בתלמוד, ולכן, בהשוואה אליו- התנ”ך עשיר מאד בקולות נשיים מרתקים.

                    • ודווקא דבורה גילולה, הלא מופלאה, חטפה ממני ועדת הוראה, זה היה כשלמדו במייזר…

                    • פרופ’ דבורה גילולה, חוקרת ותיקה (ותיקה מאד. היא עדיין מלמדת או שהיא פרשה לגימלאות?) של תרבות יוון, מרצה בחוג לתיאטרון ובחוג ללימודים קלאסיים באונ’ העברית, אחת הנשים המופלאות שזכיתי ללמוד מהן. זה שפרחח כמוך היה מסוגל לעשות לה צרות, אני מאמינה בקלות…

                    • עץ הקיפודים האנגלי

                      שלוש כוסות יין – והיא תדרוש תשמיש בפה?
                      שיעשו לה, או לעשות לו?

                      שלוש כוסות יין? זה הכל. וואללה, היה כייף בתנ”ך

                    • מי שמדבר על התנ”ך צריך להכיר אותו, לא שאני מתיימרת להיות הרבי מלובביץ’ אבל את הפרקים בבראשית שמדברים על שרה אני דוקא מכירה די טוב ואם יש אישה בתנ”ך השוביניסטי (את זה אי אפשר להכחיש) שלנו שהייתה אישה פמיניסטית, זו הייתה שרה. לאו דוקא במעשי גבורה אני מדברת אלא בפשטות, שרה נתנה לעצמה את החופש להתווכח עם בעלה, לתבוע ממנו דברים כמו בסיפור עם הגר, זו הייתה מערכת יחסים שיוויונית מאוד יחסית לאז. אברהם עשה משהו שהציל את ראשו, עד כמה שלא נעים לנו לחשוב על זה, מה היית מעדיף, לתת למישהו לשכב עם אישתך או למות ושרה הייתה מעדיפה שיהרגו את הגבר שהיא (לפי הפרשנויות המסורתיות) אוהבת מאשר לשכב עם איזה מלך לילה אחד? נו באמת, למה להסתכל על הפרטים הבולטים ולא על כל הסיפור

                    • מצטער לדפק את האידיליה

                      אין בין גילוי עריות ובין אונס כלום.

                      למשל לגבר “לשכב עם אחות אביו זה גילוי עריות , זה ייהרג ובל יעבור, אבל לאשה ששוכבת עם אחי אביה זה לא גילוי עריות. זה לא אסור בכלל.

                      לצורך ההשוואה וה”נאורות”:
                      לשכב עם דודה שלך זה גילוי עריות ותיהרג ובל תעבור אבל לאנוס את הבת הקטינה שלה, זה יסתדר בתשלום כופר!!! נאורות, אכן….

                      משכב בהמה זה לא גילוי עריות.
                      משכב עם קטינה זה לא גילוי עריות.
                      אונס קטינה זה לא גילוי עריות…

                      הדת היהודית לא הייתה נאורה בתחום זה.

                      ודווקא בקשר לאונס הייתה נאורה יותר… שבדת היהודית לעולם מה שהתחיל בכפייה ייחשב לאונס!

                    • שמע, יש לך דחף לשיפוט כוללני ולא הוגן. החרדים הם “חברה שנפשה גסה באנושיות באשר היא”?? נו, באמת.
                      נסה להיזכר בגמח”ים שלהם. ובגילוי עריות התכוונתי קודם כל לדוגמא הפשוטה של אבות ובנות. אח ואחות. ועל זה נאמרו דברים ברורים לגמרי. ולא בא לי להתדיין איתך על זה, כי אתה רווי שנאה כלפי כל מה שמריח מדת.

                    • גמ”ח…. וכמה מזה באמת בסתר?
                      יאללה, זה לא איסוף מצוות לפי הספר?

                      אח ואחות, ביג דיל1 זה לא החרדים שאסרו על כך, זה התנ”ך.
                      לא מתעב דת, קשה לומר שאני חש סימפטיה למרבית הדתיים.

                      ואל תתווכחי! מי הכריח אותך?

                    • התנ”ך אסר על גילוי עריות. נכון. זה מה שכתבתי. הצטערתי על כך שהנושא הזה הוא לא בנפשם של החרדים כפי שהיה ראוי שיהיה. ומתגובתך אני מסיקה שלא קראת בכלל מה שכתבתי.

                    • פורצלן

                      ואם התנ”ך לא היה אוסר על גילוי עריות? אז מה? זה היה בסדר שאבא חולירע יפתח את הבת שלו בגיל עשר? מה איכפת לי התנ”ך, אם כתוב שם נגד הומואים ומין אנאלי או לא כתוב, אני לא רוצה שישרפו גברים שמעדיפים גברים במיטה ואני רוצה שנתחיל לחשוב במושגים של אנשים מתקדמים במאה ה-21 בלי שום קשר לזה שכתבו על זה פעם בתורה או עשו את זה ביוון העתיקה. אני רוצה שוויון וצדק חברתי – כאן ועכשיו

                    • ג'וליה

                      להעריץ אותך מרחוק, כל מילה שלך פורצלן טהור, ולא בצחוק.

                  • זו הבעיה עם קהילות סגורות כמו הקיבוץ וחברות דתיות שהם פשוט לא רוצים להוציא את הלכלוך החוצה ולהיות חשופים לביקורות והכפשות וזה חוזר אליהם כמו בומראנג.

      • נפתלי נפתלי

        יש כמה ח”כים שבכייף הייתי מסרס. בכייף, אשכרה. עושה לי איזה קפה טורקי קטן, ומשחרר אותם לנצח ממשא האשכים

      • לאנוס את מי שלא כרוחך, אגב את מעדיפה שזה יהיה עם מקל של מטאטא או שתסתפקי בדילדו מרוכך עשוי סיליקון טבול ב KY ?

        לאנוס, לשרוף להצית……..

        ומתי פעם יצאת רק מעט להפגין?

        מי שחושב שנקמה היא הדרך, דרכו להרס רב יותר.

        חינוך ועוד חינוך ולא לשתוק ולצעוק ולהתריע ועוד פעם לא לוותר

        לא לוותר על זה שקוראים לך כוסית
        לא לוותר על זה שבלשכת האלוף הקריטריון של הפקידה יהיה מראה חיצוני
        ל לותר כששומעים שמישהו נגע “רק קצת”

        לא לשתוק.

        (עדיף על התלהמות של בוא נשרוף ונאנוס)….

        • המלכה האם

          הפגנות. עצומות. ניירות עבודה. מכתבים לדובר בתי המשפט לשעבר משה גורלי. שיחות לתוכניות רדיו. תגובות לעיתונים. כל זה עשיתי ואני עושה יום יום, חוץ מעזרה ממשית (בהתנדבות) לנפגעות אונס ושיקום של נערות שעברו התעללות מינית.

          ועכשיו, פרחח חובב הטפות שכמוך, מה יש לנו עכשיו? יש לנו מעון לנשים מוכות. לא את הגברים סוגרים מאחורי סורג ובריח, אלא את הנשים. היית פעם במקום כזה? אני נמצאת שם 3 פעמים בשבוע.

          זה מאוד יפה לדבר על אי הצורך בנקמה

          • יקירתי, את מתבלבלת…

            מעון לנשים מוכות אינו פתרון. מעון לנשים מוכות הנו צורך לספק הגנה למי שמאיימים על קיומה ואין לה אמצעים עצמיים, למשל. את האלימים – כל האלימים – יש להאשים, לשפוט, להרשיע ולכלוא. לשם כך יש צורך להתלונן.
            לצערי, נשים אינן מתלוננות מספיק (לא מאשים את הקרבן חלילה), עדי ראייה אינם מתלוננים, וכך האלימים יוצאים נשכרים.

            אני חושב שלא לשתוק, זו חובה של כולנו – גברים ונשים כאחת. לא לשתוק אין הכוונה למחות רק כאשר הפשע הגדול קרה. לא לשתוק זה כבר מההתחלה. כבר ההתבטאות השובניסטית או האלימה הראשונה.
            מי ששותק לאליים, מי ששותקת לשובניסטים, מי ששותק לשובניסטים, משתף פעולה עמם, מעניק להם חיזוקים.
            כן, נחמד לצחוק לבדיחות, ובדיחות גזעניות מצחיקות.. יש מהן מעולות. אבל כאשר אתה צוחק לבדיחה בגנות אחרים, כאשר אתה משלים עם השפלתו של האחר אתה גם מחזק את המשפיל…

            לכן, אם כוסית זו מחמאה, ואם את מוכנה שבלשכת האלוף תשב דווקא חתיכה, את נותנת לגיטימציה לגלילי המניאק, הסכמה שבשתיקה, היא פשע.

            מי שזוכר את הסרט עם ג’ודי פוסטר שנאנסה על הפיןבול וגברים רבים (ונשים) שרו מסביב והניחו לזה לקרות, יכול להבין שהם הפושעים הגדולים.
            החולירע שמפעיל את האלימות מפעיל אותה מגיל צעיר, כי החברה שלידו איפשרה לו, נתנה לו אור ירוק..

            זו לא הטפה לא לשתוק.
            זו לא הטפה לא לנקום.

            מי שמגיב באלימות כנגד שופטים (למשל, שביקשת לאונסם) נותן גם הוא לגיטימציה לאותה האלימות לאותם הדפוסים.

            את כותבת שאת נאבקת, אני מסיר את הכובע. באמת.
            אבל, יש צורך להיאבק עוד, לאסוף שותפים, להמשיך..

            כי עוול נורא דורש מאבק ארוך וקשה.

            • חורפית

              ואתה, כגבר בעל מצפון מפותח- עושה משהו באופן אישי?

            • פורצלן

              שלא תדע לעולם מה זה. שלעולם לא תצטרך ללכת עם בתך להגיש את התלונה, לעבור איתה את החקירה הנוראית, המשפילה, לחתום על העדויות, להתעמת עם החולירע בבית המשפט ובסופו של דבר לראות אותו יוצא מחייך, עם שבע שנים שמתוכן יורידו לו שליש

              פרחח, אני מאחלת לך ומתפללת שלא תדע. לעולם. שלא תדע – אבל אין סליחה לאנסים, לאנשים שמסוגלים לאטום את לבם לבכי ותחינות של ילדה בת 16 ולהמשיך לקרוע את בגדיה גופה ונשמתה

              רק שופטי ישראל חושבים שצריך לנהוג במידת הרחמים. ולא כלפי הנאנסת

              • אני לא סולח לאנסים. אני חושב שעבירות מין בכלל ואונס בפרט הן עבירות קשות שיש לטפל במבצעים אותם במלוא החומרה.
                אני בעד החמרת עונשים גם בגין הטרדות מיניות ולו גם בגלל שהן מכשירות את השרץ…ואין להתייחס אליהן בקלות ראש כלשהי.

                אני מאמין שיש לכלוא אנסים לתקופות ארוכות ולאפשר שחרור מורקדם יותר רק בתנאים של טיפול תרופתי.

                אין בלבי חמלה ורחמים כלפי הפושע המתועב שביצע אונס.

                אני מאמין שיש להלחם בשופטים ובתובעים שנמנעים מענישות קשות.

                ופורצלן יקירתי, אונס נורא גם כאשר הנאנסת אינה קטינה. האונס, הוא עבירה קשה של אלימות ברוטלית, הוא אינו מעשה מיני כלל וכלל. הקרבן לעולם קרבן ואינו לוקח שום חלק שהוא בעידוד.
                בדיוק כפי שהנרצח לא מעודד את רציחת והנשדד את שדידתו.

                לעולם לא קיבלתי ולא אקבל שיש לראות באשה מושכת ולבושה באופן מושך, או לוקחת טרמפים בלילה או כל התנהגות אחרת נסיבות מקילות כל שהן.
                בעיניי אונס של פרוצה, חמור גם הוא באותה המידה עצמה.

                אני מקווה שהמפלצת שפגעה בך לא תשוב לפעול. אני מקווה שאם הוא יעשה כן הוא יישלח למאסר ארוך וממושך.

  21. פעיל תנזים מהר גריזים

    אוי ואבוי ואבוי אבוי אבוי….
    תקראו את הדיון שמעלי , מה קופץ לכם ישר אל תוך הלבן של העין?
    כמה עויינות , כמה וכחנות של סתם , כמה התכתשות על שום דבר….
    זהו שורש הבעיה , וזה גם שורש הפמיניזם – האם מתוכנת (נכון שהגברים
    מעט דומיננטיים יותר בעניין , אבל גם הנשים אינן טהורות לחלוטין) למלחמה
    והתכתשות , מספורט ועד פעילות תנזים משובחת , סתם בביל להראות
    שהוא יותר טוב ויותר כדאי להזדיין איתו , משהו חברתי-ביולוגי קטן שאם
    תשאלו את סר צ’ארלס דארווין הוא יספר לכם שקשור לברירה הטבעית והמשכיות
    המין האנושי..

    אז כמה שהמאבקים טובים , לא כל כך יפים , אבל בהחלט לגיטימיים כשיש בצידי
    המתרס יהודי וערבי , בית”ר והפועל , בריטי ואירי , גרגמל ודרדסבא , ככה כל הלגיטימיות
    נעלמת לאוויר השקוף כשמדובר ב”מאבק המינים” המפואר בין גברים ונשים.
    למה?

    כי אני לא רואה בעיני רוחי (המופרעת , יש לציין) את גרגמל עושה אוראלי לדרדס , יהודי
    מלחך זקנקן ערבי בתשוקה , או אורגיה ענקית בהשתתפות אלי אוחנה ויוסי אבוקסיס…
    מה שאני מנסה לאמר , בדרכי הגברית והולגארית ( מה לעשות , זה מה יש,) שלגברים
    ונשים יש דרך מעולה להוציא את האגרסיות ולהוכיח עליונות פיסית ומנטלית ומה שלא יהיה-
    במיטה!

    לכו , תזדיינו כמו שפנים (ושפנפנות) ותצאו פעם בשלוש שעות לעשות פיפי , וגם זה רק
    בהסכמה המוחלטת של שני הצדדים.
    תאמינו לי שאם כולם היו עושים סקס ,וסקס טוב , והרבה הרבה הרבה הרבה סקס במקום
    להתעסק במשחקי כוחות מטופשים , היינו מבחינים בנקל שבעצם לא גירשו אותנו (עדיין)
    מגן העדן

  22. eskimo dog

    אני רוצה להציע עמדה שונה.
    אסקימו חושב שאינטרסים כלכליים קובעים אמות מידה מוסריות.
    למשל היחס לילדים בעולם הישן (כח עבודה, מבוגרים נמוכים) לעומת העולם החדש
    (אסור לכפכף ילדים אפילו אם הם שלך – חוק!). היחס לבעלי חיים (כח עבודה בעולם ישן או ובעולם חדש הומניות רבה ומודעות לאכזריות).
    כנ”ל לגבי נשים. אצל הערבים מותר לשאת הרבה נשים כי זה אמצעי כלכלי וכח עבודה זול, לעומת זאת בנאפל למשל, כל האחים מביאים אישה אחת בלבד הביתה והיא האישה של כולם ושוב בגלל אינטרס כלכלי. בשתי החברות האלה זה יהיה המעשה המוסרי!!! הנכון.
    גירושין למשל, פעם גירושין משמעותם היה חסך רציני קיומי לילדים ולכן הם היו טאבו
    והיום, מכיוון שאפשר לתת לילדים עתיד נפלא גם אם מתגרשים, זה לגיטימי.
    אונס. השיטה הרומאית של “להזריע את עצמנו בתוך האויב” היתה אינטרס כלכלי מקובל במשך מאות שנים של כיבוש והיום אין לה משמעות. האונס מתבצע נגד נשים “שלנו”, מעמיס על המערכת השלטונית ולא תורם בשום דבר ולכן היחס אליו הופך שלילי יותר ויותר.
    אז מה אתן אומרות? האם יכול להיות שהפמיניזם מקבל כזו תנופה משום שהאינטרס הכלכלי הוא שנשים לא יישבו יותר בבית??
    האם בעולם מודרני בו אישה כמו גבר יכולה להתפתח ולהצליח כלכלית (ז”א כזהות צרכנית מפותחת) יש לגיטימציה מוסרית להתייחס לנשים כאל שוות??
    המםםם?

    וחוץ מזה, חגולד, חוזרת מצויינת בתשובה.
    אנחנו בישיבת “עור מתוח” מחככים בדריכות לבאות.

    • ג'ו המבתק

      אסקימו דוג, אתה מציע נקודת מבט מסויימת, אבל אין שום אפשרות לראות אונס כלגיטימי, בשום חברה, בשום אספקט, בשום מצב.
      כפי שהפרחח כתב, גם בתנ”ך יש אמירה נחרצת נגד כפייה מינית ובכל תחנה בזמן, אם ברומא העתיקה ואם בבוסניה המודרנית, אונס הוא עניין מזעזע ומחריד ובלתי לגיטימי. אז נכון שנורמות משתנות ולפעמים הרבה מאוד הוא בעיני המתבונן אבל…
      אונס מעולם לא היה לגיטימי בעיני הנאנס…

      • מלכת הלילה

        בתור אחת שכמעט עברה את זה,זהו
        פשע בלתי יסולח שדורש סירוס ומצידי
        הוצאה להורג,זהו פשע נתעב שאין עליו
        סליחה,זה להשאיר אותי בן אדם חי ונושם
        אבל מת בפנים,לקח לי זמן להתגבר על
        זה והדרך עוד ארוכה.
        אני לא סולחת ועם כל הרצון גם לא שוכחת.
        אני איתך,המלכה האם,בעצומות והפגנות,
        זה לא נכתב מרצון פימניסטי להלחם בנושא
        אלא פשוט להלחם בבן זונה שחושב שיש
        לו זכות לגוע בגופי ללא הסכמתי,על זה
        אני פשוט אלחם לצידך,אונס הוא נושא שדורש
        מלחמה בכל החזיתות.
        אתם מעלים לי משקעים שהדחקתי שנים
        בא לי לצרוח ולבכות,אבל אני משתדלת לנצח
        ואני אנצח בסוף

        • פורצלן

          בתור מי שעברה את זה, כן, את “זה”, אני יכולה להזדהות איתך. לא כמעט. לגמרי. ואת השטן הכניסו לכלא, כשהייתי בת 18 אבל כשהייתי באוניברסיטה, בגיל 25, הוא כבר היה אדם חופשי. חופשי לעשות זאת שוב, ואולי גם עשה. מבחינתי הוא לא שילם שום חוב והעובדה שאחרי ארבע וחצי שנים הוא היה בחוץ, היא דוגמה לכך שגופן ונשמתן של נשים הוא הפקר. לא עזרו גולדה מאיר ושולמית אלוני וגאולה כהן ויולי תמיר ודליה איציק – לא עזרו במאומה. שופטים גברים מזדהים, כנראה, בתוכם עם האנס. משום מה הם לא מזדהים עם הבת שלהם, שהיתה יכולה להיות במקומי..
          ולכל אלה יפי הנפש שמדברים נגד סירוס וכו’, אני לא רוצה שתרגישו מה שאני הרגשתי. באמת שלא. זה סבל גדול מדי. אבל תנסו להבין שהצדק לא מתבצע ולא נראה…לא במדינת ישראל

          • אכן עונש קטן למעשה כל כך חמור…

            כמה חבל רק שדווקא נשים שופטות מקילות בעונשים על עבירות מין.

            יש צורך להחמיר בענישה. ויפה אנס אחד קודם.
            (אגב, לאחרונה בית המשפט העליון החל להחמיר מאד בעונשים של עברייני מין – דבר שמשפיע על ערכאות נמוכות)

            ופורצלן…
            לבי לבי לך..

          • אכן עונש קטן למעשה כל כך חמור…

            כמה חבל רק שדווקא נשים שופטות מקילות בעונשים על עבירות מין.

            יש צורך להחמיר בענישה. ויפה אנס אחד קודם.
            (אגב, לאחרונה בית המשפט העליון החל להחמיר מאד בעונשים של עברייני מין – דבר שמשפיע על ערכאות נמוכות)

            ופורצלן…
            לבי לבי לך..

            • נשים שופטות נוהגות כגברים שופטים.למה? מפני שנשים הן המיעוט שמנסה לחדור למערכות גבריות, וכדי להתקבל לתוכן ולהתקדם בתוכן הן מפנימות את צורת החשיבה הדומיננטית.

              אחרת הן מקוטלגות כ”לא מתאימות למערכת”. (ככה וככה הן נתקלות בסוף בתקרת זכוכית שלא מאפשרת להן ייצוג רחב במוקדי הכח האמיתיים.)
              כדי להשפיע על דפוסי החשיבה עצמם (ובתי המשפט הם רק דוגמא), על סדר העדיפויות ועל סדר היום, הן צריכות להפסיק להיות מיעוט, גם מספרית וגם מנטלית.

          • מלכת הלילה

            כל אהבתי אליך

          • וואו, איזה זבנג בלב חטפתי כשקראתי את מה שכתבת, זה נורא. פשוט נורא. אין לי מילים.
            אני רק נזכרת במה אני עברתי כש”רק” היייתי צריכה לשמש פיתיון כדי שיתפסו איזה בן זונה שהסתובב ברחובות ועשה בנשים מה שבא לו, הספיקה לי התחושה של “ליד” של “אופציה” כדי לשתק אותי ולעורר בי סיוטים, אז קל וחומר מי שעברה את זה ממש..
            אני מקווה שאת מתגברת ומתחזקת עוד בכל יום.

          • יואב מברלין

            ליבי מצטרף לליבו של הפרחח.
            פעם חשבתי שנאנסות נשים רק בסרטים של מייק לי. בשנים האחרונות, בגלל הפתיחות והמודעות, נתקלתי בהמון, ממש המון נשים, חלקן חברות טובות, שפתאום, להפתעתי, נודע לי שהן עברו תקיפה מינית עד אונס, חלקן בגילאים שהן עוד לא ידעו בעצמן מה זה.
            ועל כולן זה השפיע. יש כאלה שהיו חזקות מאד, ויש כאלה שמאז מטופלות בכלמיני ולא מצליחות ליצור מערכות יחסים נורמאליות, גם 10 שנים אח”כ.
            וכן, הענישה היא מקלה הרבה יותר מדי. גם בכאלה שעברו את זה איכשהו, שבע שנים זה הרבה פחות מדי. אני לא חושב שצריך להיות עונש מינימום, אלא שצריך להיות שיקול דעת הרבה יותר מסודר לשופט, ולזה – לוקח זמן.
            הענישה מקלה, וסילחי לי פורצלן, אבל לא רק באונס. אני עברתי פעם תקיפה, לא מינית אבל כואבת, בתוך תחנת דלק ביפו, ע”י שלושה ערבים ששלפו סכינים. מליון עדים, טרטורים ומסדרי זיהוי והמתנות של שעות במשרדי חקירות משטרתיות ובסופן, מודיעה לי הפרקליטות ש”אין עניין לציבור” וש”החשודים הוזהרו”. זה כמובן לא שווה לאונס, אבל חיי אדם, בריאותו ורכושו שווים פחות מדי בארץ, אלא אם כן זה הוולבו של האשמדאי עובדיה יוסף ימח שמו וזכרו, שאם גונבים לו אותה אז מקפיצים מסוק משטרתי.

            • דברים מעניינים מאד כתבת, שעוררו בי הזדהות.
              אבל משום מה נדמה לך שיש אנשים שמותר להגיד עליהם הכל.
              שירלי?
              ואם מישהו היה כותב כאן על ברק או פרס “ימח שמו וזכרו”??

      • בלגניסטית

        איזה אבסורד זה להגיד שהנאנסת קיימה יחסיי מין בהסכמה . הרי אם הייתה מסכימה לא
        הייתה קוראת לזה אונס , הלא כן?

    • נו באמת אסקימו (בגוף שלישי) דוג…

      העובדה שהרומאים אנסו על מנת להפיץ את זרעם לא עושה את זה ללגיטימי באיזה שהוא אופן בדיוק כפי שהעובדה שהנאצים עשו ניסויים בבני אדם, שקלו את הערך המסחרי שבהשמדת עמים, אינה לגיטימת. לא פחות ולא יותר.

      אילו היו הרומאים חיים בימינו היו עומדים למשפט. ככה פשוט.

      הרומאים השמידו עמים, הפכו בני חורין לעבדים, הטילו את חתיתם ואת הטירור שלהם
      ו…. עפו מעל במת ההיסטוריה.

      מבחינה דארוויניסטית למשל, הבחינה שבזכותה אתה מדבר.. דווקא היות העם היהודי חלש ולא מאורגן במסגרת מדינית, דווקא עוובדה זו הפכה אותו להיות “וול פיטאד”

      ג’וזף הלר ב”מילכוד 22″ שם טקסט נפלא בפי איטלקי זקן בבית זונות מרופט.

      שם, מסביר אותו זקן מופלא, כי כוחה של איטליה הוא בכך שכובשים אותה. והכובשים דינם הרי להפסיד בסוף ולהמחק ואילו הנכבשים, יחיו לנצח…

      אונס הוא פשע של אלימות. אלימות קשה. אין שום דרך ואפשרות להצדיק אותו. לא באמצעות דרוויניזם ולא באמצעות שום רומאי. זה נסיון פאתטי להיות מובחן בזכות עמדה רדיקלית שלכאורה היא מיוחדת.
      עמדתך, אסקימו, נמסה בחום ולא נותר ממנה אלא כלב לרפואה.. 🙂

      • בועז כהן

        אנחנו מדברים על הצורך באבחנות. כן לשפוט – לא לבצע לינץ’. כן לחנך – לא להתלהם. כן להבחין בין גברים לבין נשים, אבל לא ליצור אפליה בשל השוני

        אז אני רוצה לבקש שלא נכלול בתוך הדברים הנוראיים (אונס, גילוי עריות, הטרדה מינית) את הדברים הנוראיים פחות

        צריך להבחין בין פשעים חמורים שמבצע אנס נאלח לבין בדיחות שובניסטיות שמספר קצין חסר טעם במשרד הבטחון. אם לא נבדיל ולא נבחין בין הדברים, ונחליט שהכל גרוע והכל חמור, יווצר טרור של המחשבה וחופש הביטוי

        נח כתב כאן בזמנו, באחת הכתבות, שהוא אוהב לספר בדיחות שואה וגילוי עריות. יש כאן עניין של טעם וסגנון, ולא של מהות. כתבתי לו, בתגובה, שאותי זה לא מצחיק אבל אני מוכן להילחם כדי שיתאפשר לו להמשיך ולספר בדיחות אלה, גם אם הן על חשבוני. רוב הסאטירות והמערכונים המצחיקים שאני מכיר שואבים את עוצמתם ההומוריסטית מהגחכה של ציבור מסויים וירידה על יהודים, כושים, הומואים, נשים וכו’.

        אם נקים צעקות על כל משפט ובדיחה שמישהו אומר ונטווח אותו בכל האש המילולית האפשרית, זה יפחית את עוצמת האמירה כנגד הדברים הקשים באמת. בעיני יש הבדל מהותי בין אמירה לבין עשיה. גם אחרי רצח רבין היה בעיניי מגונה מאוד המירדף אחרי כל רב סהרורי שהסית או לא הסית, הוציא דין רודף או רק אמר שצריך להוציא, וכו’. אנשים יכולים לחשוב ולומר מה שהם רוצים, גם אם זה מזעזע אנשים אחרים. ברגע שהם נוקטים פעולה – כמו יגאל עמיר – הם צריכים לעמוד לדין על מעשיהם

        אני מודע לכך שיש הגורסים כי אלימות מילולית גרועה כמו אלימות פיזית. לדעתי יש הבדל ברור ומוצק בין הבעת דעה, מגעילה ככל שתהיה, לבין ביצוע מעשה ממשי

        זו דעתי

        • בועז ידידי

          אלימות מילולית אינה נוראה כמו אלימות פיזית… אני מסכים, בוודאי שאני מסכים.

          אבל.. כדי להלחם באלימות הפיזית יש להלחם באלימות המילולית ויותר מכך..
          יש למנוע לגיטימציה ממי שנוקט באלימות המילולית לנהוג כך.

          אתה מבין בועז, בחברה שהבריון מתלהם ומוחאים לו כפיים, מעודדים אותו לתת את הבוקס.
          בחברה שבה צ’אפחה תיחשב לחדירה לפרטיות, ומי שינקוט באלימות מילולית יידחה על ידי סביבתו הסיכוי לאלימות פיזית יקטן.

          לכן, כדי למנוע הטדות מיניות ו/או אונס, חייבים לצעוק חמאס כבר בשלב המילוי הנמוך.

          לא לשתוק.

          לא לשתוק כשמישהו מתנהג ברחוב באלימות מה כלפי ילדיו
          לא לשתוק כששומעים צרחות של אשה מוכה מהדירה הסמוכה – גם אם לא נעים
          לא לשתוק כשהמפקד אומר אני רוצה את ההיא אצלי בלשכה
          ולא לשתוק כשמישהו אומר שהיא שווה כי היא כוסית..

          ומי שלא רוצה.. שישתוק!

          🙂

        • חורפית

          לספר בדיחות שואה באזניים של ניצולי שואה זו התנהגות אטומה ומכוערת מאד מאד.
          לספר בדיחות על גילוי עריות באזניים של קרבנות גילוי עריות זו התנהגות לא אנושית.
          לספר בדיחות שוביניסטיות באזני נשים-
          זה חוסר טעם, במקרה הטוב, זה מגעיל ופוגעני במקרה הרע.

          • בועז כהן

            מסכים איתך, שמדובר בפגיעה ברגשות, אבל מה הפיתרון? איפה יושם הגבול? יש כאלה שבדיחות על התנ”ך פוגעת ברגשותיהם או הצגת דמותו של דויד המלך בצורה לא מחמיאה. תמיד יימצא מישהו שנפגע ממשהו.
            מה האופציה?

            • ברור שקשה להעביר גבול ברור. כדאי להפעיל קצת שכל ישר וטאקט. ומניסיון אישי: כשמישהו מספר לך שהוא נפגע- שיא החוצפה זה להאשים אותו, שהוא נפגע רק בגלל שאין לו חוש הומור.

            • המלכה האם

              בועז, השאלה שהעלית כאן לדיון היא יוצאת מן הכלל, מכיוון שתמיד נוטים להאשים פמיניסטיות בדלקת קרום הצחוק .
              אז ככה, בועז יקיר הממלכה, בספר שאני קוראת בו עכשיו מצאתי משפט הולם: “אוהבים אנו את הבדיחה שמלטפת את גבנו בשעה שהיא מעיפה את זולתנו בבעיטה מכל המדרגות”. כלומר, אם אתה גבר, בדיחה על אשה במצב מביך ומשפיל עשויה להצחיק אותך כגבר (לא אותך אישית, אתה נראה לי מקסים, בניגוד לבבונאז’ הכללי), להצחיק אותך עד דמעות, אבל לא בהכרח אותי…אותי היא יכולה לעצבן ולקומם – ובצדק.
              את הדתי תכעיס הבדיחה על המלך דוד. את המזרחי תעצבן הבדיחה על המרוקאי והסכין. תראה, בועז, הומור זו תרופה טובה שמרבים להשתמש בה לרעה.
              ומסקנה מלכותית – אין אפשרות להגביל את חופש הצחוק והקטעים, כי באמת אין מה שיכריע מהי בדיחה בעלת טעם טוב ומהי הלצה סרת-טעם, אבל כמובן שלא הכרחי לעשות זאת בסביבה לא הולמת.
              אתה יכול לשוטט עירום בארמוני, ואני אגיב בשלוות נפש אצילית, אך אם תעשה זאת בלב לבו של הדיזנגוף סנטר, מן הסתם יעצרו אותך פן נתבלעה עליך דעתך או בשל הטרדה מינית לציבור

  23. eskimo dog

    אם מישהו הבין ממה שאמרתי שאני מצדיק אונס באיזשהיא צורה, אני מתנצל.
    ואו ואו ואו, רק רגע. אני לא מצדיק אונס.
    וברור שצריך להתייחס בחומרה מכסימלית לאנסים (מה שלא קורה עדיין אבל יקרה די בקרוב).
    אני אומר שהיחס שלנו כחברה לנושא כמו “אונס” הוא פועל יוצא של אינטרסים כלכליים
    שמהם אנחנו בונים מערכת ערכים מוסרית (ואפילו מוכנים להגן עליה בלהט) והאינטרסים הכלכליים האלה משתנים לאורך ההיסטוריה וגם ממקום למקום וזה מה שקובע את מה שנקרא “המוסר הנוהג” (המקובל בחברה).
    זה לא אומר שאונס הוא בסדר. אבל זה כן אומר שבתקופות קדומות לא התייחסו לזה כאל משהו
    “מפלצתי”. היה מקובל מאוד שחיילים אונסים את נשות האוייב, אפילו כתגמול על יציאתם לקרב.
    בפרספקטיבה של זמן אנחנו מסתכלים על זה היום כמפלצתי. אבל לא תמיד זה היה כך.
    אם תבחנו את היחס שלנו לאורך ההיסטוריה לנושאים כמו “חיי אדם” “כפייה דתית” וכולי
    תבינו שאני צודק. והשאלה היא מה השתנה? לדעתי, האינטרס הכלכלי השתנה ובעקבותיו
    גם המוסר. אם יש למישהו מה לומר על זה אני אשמח.
    ומה זה כל הגברים האלה באתר? לאסקימו הובטחו נשים מתירניות וזה מה שנותנים?

    • המלכה האם

      אסקימו דוג עצוב ומיואש. הבטיחו לו (מי בדיוק?) בנות מתירניות והוא מקבל גברים משופמים

      1.
      מי תציל את אסקימו מהמלכודת השעירה שאליה הוא נפל, שלא בטובתו?
      2.
      מי תסביר לאסקימו דוג שאין אמת בפירסום?
      3.
      מי תגלה לאסקימו דוג שמי שהבטיח לו להיכנס ל”בננות” כי מחלקים שם בנות מתירניות למצטיינים, הממ, איך נאמר בעדינות – מעט לא דייק?

      • ובכן, היתה תקופה מסויימת בבננות, שבה הגברים שביקרו כאן התחרו ביניהם על דיבור מאצ’ואיסטי וולגרי, כמה יותר שוביניסטי- ככה יותר מצטיין, ובנות הריעו להן בשם המתירנות כמובן. אז אסקימו הבין שאלו הם כללי המשחק.

      • eskimo dog

        מלכה, למה באמת את לא יורדת לעם?

  24. נסיכותי היקרות
    אשליות אשליות רבות יש לכן לעולם לא יהיה שיוויון מלא בין גברים לנשים ולא בגלל שלא צריך אלה בגלל חוק הכלים השלובים כאשר הנוזלים הגיעו לשיוויון נוצר חוסר תנועה הין 2 חלקי הכלי
    לכן בשיווין מלא יווצר מעין נתק מוחלט בין המינים למגינת ליבנו וליבכן.
    בימים אלה השיווין נוטה לצידכן וזה בסדר עד שיגיע לנקודה מסוימת בה השיווין יתחיל לנוע חזרה אלינו כי הרי אנו יצורים מיניים ולא שווים לכן תמיד קים אי שיווין הגורם לתזוזה כזו ואחרת

    גם בטבע אם לא היו הפרשי טמפרטורות לא היתה רוח וכולנו יודעים כי ימים שהאוויר לא זז הם סיוט
    אז נסיכותי המשיכו ליהיות מקסימות ובעיקר נשיות כי בלעדיכו אין לנו חיים
    שלכן YOAD

  25. האמת שרק היום נכנסתי לפה. פעם ראשונה. וניגשתי לכתבות שכן עניינו אותי. ובחרתי להגיב. אני לא יודעת כמה אנשים באמת יקראו את זה ובכל זאת.
    זה לא הפמיניזם שהרג אותנו. זו התפיסה המעוותת של המושג היפה הזה. פמיניזם, צר לי להודיע, זה לא לשרוף חזיות בחוצות, או לשלם על עצמי, או לעשות קריירה משגשגת. זה רעיון שלם יפה ואמיתי על האשה ומעמדה. בתרבות הגברית ובעולם הגברי ובמושגים הגבריים שלנו קשה לתפוס את זה. אני אישה ואני שווה לגבר. אני שונה ממנו. אבל שווה. הפמיניזם שלי לא מתבטא בלזיין גברים כל היום. ממש לא. כי זה לא פמיניזם- זה לנסות לצאת נגד גברים ולהתנהג כמותם. ואני לא כמותם. שימו לב למשל לשפה הגברית בה אנו משתמשים: גבר לעומת גברת.
    אותו אדם חזק לעומת אותה אדם שברירית ונשית כביכול. שלא לדבר על אישתי (האישה שאיתי) לעומת בעלי (הבעלים שלי).
    זו התפיסה הגברית שאיתה אנו חיים בחברה כביכול מודרנית. האישה נתפסת כחלק מרכוש הגבר. היא לא עומדת בזכות עצמה כאדם אלא כחלק מאדם שלם אחר – הזכר.
    הרעיון הוא לשנות את דפוס החשיבה הנוראי הזה. אני אישה חופשיה ומשוחררת במובן זה שאני עומדת בזכות עצמי. אני אדם שלם גם בלי להשתייך לאדם זכר כלשהוא.
    זה כל הרעיון.

  26. קראתי רק מספר שורות ולא הייתי מסוגלת להמשיך.
    את בטוחה שאת יודעת בכלל מה זה פמיניזם ?
    פמיניזם זה לא להיות כמו גברים !!!
    פמיניזם זה בין השאר לחשוב על זה שגברים ונשים יצרו את העולם ביחד, אך הקול הנשי נעדר מן הידע המערבי עשרות שנים, פמיניזם זה לאפשר לנשים לבטא את עצמן, למצוא לעצמן מקום בשפה (השפה עצמה היא גברית), זה לקרוא את המציאות מחדש, לערער על המובן מאליו.
    למה תמיד נשים צעירות ומשוחררות חושבות שפמיניזם זה להיות ביצ’יות ודורסניות ? זה לא פמיניזם, נהפוכו.

    • נסטסיה פיליפובנה

      נעמה- תגובתך קצרה ולעניין. והכותרת שהייתי נותנת לעניינה היא *הפמיניסט/ית בעיני השוביניסט/ית*. ולפי הראייה שלך, שהיא כנראה מאד קרובה לזו שלי, רוב הא/נשים הן/ם שוביניסטיים/ות.
      לילה טוב

  27. לא נמאס?
    אתן לא מרגישות שנסחפתן?
    שוויון – אבל שהוא ישלם.
    שוויון – אבל שהוא יהיה יותר גבוה.
    אני שווה – אבל תעזור לי להוכיח לך את זה.
    סיפור – שלהי 94 ועודי בצבא, ערכתי סקר אצל הבנות מה דעתן על שירות שווה לנשים גם באורך השירות. תדהמה והלם נפלו על הבננות – איך העליתי כזה רעיון קלוקל?
    להיות טייסת זה אחלה, אבל שפקידה תשרת 3 שנים כמו בחור? למה מה – בחור פקיד לא משרת שלוש שנים מלאות?
    אתן רוצות את השוויון אבל בהנחה, רק מה שטוב לכן, לקבל רק את התפקידים השווים, ולהתבכיין כשקשה. אתן לא יודעות מה שאתן רוצות, ואתן לא מסוגלות להגיע לשום מקום בגלל זה.
    אני עשיתי קורס טיס באזרחי – לא היה לזה שום קשר לפמיניזם, רק הרבה אהבה לטייס. את הירידות וחוסר הפרגון קיבלתי מבנות, הבנים חשבו שזה אחלה. הבעיה היא לא בהם, לא הם עוצרים אותנו, אתן עוצרות אותנו!
    אתן צבועות ובכייניות ומגיע לכן להתקע במטבח.
    כן, כן לכו תלמדו באוניברסיטה חצי שנה, תכירו את הבעל לעתיד, תתחתנו, תעשו 2.4 ילדים ותאשימו אותם בזה שהפסקתן ללמוד, כשבעצם למצוא חתן הייתה הסיבה היחידה שלכן לצאת מהבית לפני 11:00 בבוקר.
    יאללה, יאללה, תצאו בחוץ !

  28. רוני הכהן

    הרבה אין לי מה להגיד כי לכל מי שיש קצת שכל כבר היה מבין שאת קשקשנית ולא יותר מזה. את שקועה בסטריאוטיפים ומסרים שובניסטים ש”נספגו” בך מגיל אפס, יש לך אפס מודעות למצב של נשים בעולם ובישראל, וחבל מאוד שכל מה שאת יודעת לעשות זה להצדיק את הסטריאוטיפים האלה ולתת לגיטימציה יתרה לאי השיוויון החברתי הזה.
    תתחילי לקרוא קצת…
    הנה המלצות:
    מה זה בכלל פמניזם- טלי רוזין
    וכמה ספרים או כתבות של andrea dworkin,catherine Mackinnon
    ואפילו קצת לקרוא עיתון יכול לעזור לך במצבך העגום.
    אני.

  29. חגית,חמודה,
    שנים של עבודה והנה באה בחורה כמוך ומנסה להרוס הכל. ומה שבטוח – את בכלל לא מודעת לנזק שאת גורמת. איך זה,שכמעט כל נערה ואשה היום מדברת על דיאטה כל משפט שני,ויש לה הפרעות אכילה ורגשי אשם בין שהיא רזה ובין שהיא שמנה,שלא לדבר על מה זה רזה כי מהויכוח הזה אנחנו לא נצא.ואיך זה,שתעשיית הקוסמטיקה מרוויחה מליוני דולרים אם לא בליוני דולרים מידי שנה על חשבון פנינו הנאות,ואיך זה,חגית,שרב עמדות המפתח כיום עדיין נשלטות ע”י גברים,והשכר במשק לא שווה בין גבר לאשה,ואיך זה – שלא משנה כמה ננסה אף פעם לא נצליח להרגיש באמת שלמות עם עצמינו אלא אם כן נביא2.5 ילדים,יהיה לנו בעל מקסים ושרמנטי,ובית עם גינה,ובנוסף לכך תהיה לנו קריירה משגשגת וחיי סקס מדהימים.
    ובכן,התשובה מאוד פשוטה – הפמיניזם הכרחי,והכרחי להיות חזקות ולא להישבר.
    לכל אחת מאיתנו יש רגעים שבא לא לזרוק שנים של עבודה לפח ולומר לגבר חלומותיה – “קח אותי עכשיו,תן לי,תחבק אותי,תשלם עליי ותפתח לי את הדלת”, אבל אילו היינו עושות את מה שאת מציעה הרי שהיינו חוזרות אחורה כל כך מהר ואשה הייתה שוב נמדדת בכמה טוב היא יודעת לבשל,איך יצאו הילדים שלה(חובה שאחד רופא ואחד עו”ד),ומספר הפעמים שבעלה בוגד בה(כמה שפחות יותר טוב).
    בכל מקרה,הנקודה היא שצריך להיות חזקות אל מול המחלחמה היומיומית הזו שאנו נלחמות בה,כי אם לא נהיה אנחנו חזקות,אז מי יעשה את העבוד בשבילינו?
    וגם כאן התשובה ברורה – אף אחד. אז קדימה,
    שנסי מותניים,טלפני לחברה טובה,תשכירי סרט ותעבירי את הערב בכיף,אולי אפילו תזמיני פיצה,ותראי שלבד זה לא נורא כל כך,ואפשר ביחד גם בלי לזרוק את הפמיניזם לפח.
    ישר כוח.

  30. דודי בן עמי

    נכנסתי כדי לבדוק לצרכי קישור לשיר שלי, את “הוצאה להורג בדולר תשעים”, ומצאתי את זה .
    אין לי חשק לדיון. אומר רק כי נדמה לי כי הפמיניזם הבוטה, הורג את הרומנטיקה.
    כרומנטיקן חסר תקנה, קבלי נא שי צנוע שיר שראה מסך רק היום.

    אַוָואלוֹן 2

    לא מִפְרשׂ,
    רַעמות סוסֵינו, החלִיפו נִסֵי התּרָנִים.
    רחוקִים השְׁחפִים מהים,
    עִמנוּ אל ראשׁ המְצוקִים הֵם נוֹסקִים.
    אף הדגים ישׁירוּ בַּלֵיל,
    כּמו קול מֵיתרים ותּוּפּים לי עוֹנים,
    אַוַואלוֹן.

    רָביד ומחשׂוֹף לך,
    חלום עפעפּי, ארמון לך טוויתי קוּרים.
    גיזָת הזָהב, אוצרות מצוָותך.
    ערב, פּני הלבנה לי ראי מכסיפים.
    צל סגלגל על שׁדייך. בַּפֶּלג
    בּבוּאה לך, אפור ולילך ופנינים,
    בּאַוַואלוֹן.

    מֶשִׁי שְׁחור שְערך
    אֶדן חלון, לך בַּשָחר ילְטף מרפּקים.
    סָיף אלטושׁ לי על אבן בּיום.
    להיות לך מגן כּמצוָות אוֹהבים.
    תקדיש לך השמש, שׁטיח
    אצל גְדַת הדשׁא, בצל הָדָסים,
    בּאַוַואלוֹן.

    מֵי דבשׁ ולחם,
    בֵּין ערבּיים, שׁירת אגדה נזמֵר חבוּקים,
    מוּל המדוּרה, על כֶּתף ההר,
    נָריע בּקרן עם אוֹר לַפּידים,
    אָת שׁלי.
    שׁלי אָת,
    עוֹנים בּהרים ההֵדים,
    אַוַאלוֹן.

  31. רע ומר עולמנו אם להיות פמיניסטית משמעו להיות ג’י אי ג’ין, וזה לא שאני מזלזלת בה פשוט אם יש לי בחירה בין ורוד לחקי אני לא אלך על לנסות להיות גבר כי זה לא המשמעות של פמיניזם בשבילי, לדעתי זה סוג נוסף, קצת מעוות של שוביניזם. הרעיון של פמיניזם מעוות בידי נשים פרנואידיות וגברים שמאויימים מכלום, לפי דעתי לא משנה מי משלם כל עוד זה שמשלמים עליו לא מרגיש שערכו נמוך, ש”איזה מזל שיש כאן ג’נטלמן חסון שישלם עלי כי אני, בארבי הענוגה לא מסוגלת לחיות בלעדיו” אני לא חושבת שלהיות עקרת בית זה שוביניסטי אלא אם הרגשת שהכריכו אותך לעשות את זה.
    לפי דעתי פמיניזם, משמעו שתהיה לך את הזכות, בדיוק כמוהו לבחור מה את רוצה להיות כל עוד את מספיק טובה בשביל זה, שתוכלי להגיד באותה מידה “אני רוצה להיות גנרלית” ו”אני רוצה לגדל את ילדי ולפנק את בעלי” בדיוק כמו שכביכול גבר יכול לעשות.

  32. טליכ

    אני מסכימה במאת האחוזים עם חגית , הבנות של הדור שלנו פשוט נדפקות ( ולא לשם הנאה ) מכל המתירנות והפתיחות של היום . היום הסיכוי שתמצאי גבר מעל גיל 30 שאין לו תסביכים , שהוא מחפש קשר רציני , שהוא לא מנוי במקביל לקשר שלכם בעוד 3 אתרי הכרויות ושהוא מוכן לחזר אחריך הוא ממש אפסי .. וזה לא שזה לא כיף כל החופש הזה לעשות מה שאת רוצה ולהכנס איתו למיטה בפגישה השלישית אם יש את זה בינכם אבל מתישהוא זה מתיש את לא בת 16 ובא לך כבר משהו לבנות איתו עתיד משהו ברמה שלך הרגשית והאטלקטואלית משהו בריא בנפשו ואז מבינים שיש משהו דפוק בכל פתיחות היתר שאנחנו חיים בא .
    מה עושים ?

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *