הצהובונים של האליטה

כשלון אחד גדול

למוספים כלכליים יש תמיד ריח יוקרתי. לא משנה מה כתוב שם על אמא שלך, תוסיף כותרת עם הבאז האחרון והסתדרת: “אזהרת רווח במשפחת גולדשמידט: אמא שלך לא יודעת לבשל”, או “צמיחה של 42 אחוז בצריכת הקובה של אמא שלך”. אפשר גם להתחכם: “אמא שלך דוט.קום סוגרת את המטבח”.
ככה זה כשאין מודל עסקי רווחי.
אולי אנשים נותנים כבוד ולגיטימציה לדברים כאלה כי הם פשוט לא מבינים, אחרי הכל מספרים ותחזיות תמיד נראים נורא חשובים.
אני, אישית, לא חזקה בכספים, החל משוק ההון וכלה בחשבון הבנק הפרטי שלי, שסובל דרך קבע מטעויות אסטרטגיות, אבל מה, לפעמים חושכות עיניי.

היום בו הביצה והתרנגולת נרכשו ע”י AOL

הבא נקיים דקה דומיה בה כל אחד מאתנו ישנן שוב את משנתו באשר לקשר בין התקשורת למהלכם הסדיר של חיינו.
ועכשיו, אחרי שהקאנו וניגבנו טוב ננסה להבין מהי השפעת מדור כלכלי, לדוגמא, על הכלכלה עצמה, וניקח שוב את התא המשפחתי החם כמשל: ביומו הראשון של השבוע אץ לו רץ לו הכתב הקולינרי של מגזין ‘הדור החדש’ לחפש סקופ. מה לעשות שהזמנים קשים המה, המדינה מתכוננת לשנת מיתון והסקופים כבר לא נופלים עליך ברחוב כמו פעם. ישב לו אץרץ שלנו לנוח אצל אמא שלי ואחר הלך לכתוב על זה, אפילו שאמא שלי זה לא איזו ידיעה מעניינת, כבר כולם מכירים. על הדרך אסף כמה רכילויות ונתונים מספריים והשפריץ אותם על הנייר. 740 מילה (כולל כותרת עם באז משהו טוב). אמא שלי לא נעלבה, אבל בסופו של דבר סגרה את המטבח.
מוסר ההשכל שלי כאן הוא שאסור אף פעם לערבב משפחה עם עסקים, כי זה לא עוזר להבהיר את הפואנטה, רק מסבך אותך.
זוכרת אנוכי תקופה בה אפילו שמאלנים יפי נפש היו זועקים ‘תנו לנשום’, אל עבר העליהום התקשורתי שנעשה למר נתניהו. משונה היא השתיקה האופפת את העליהום החדש: האינטרנט, או שמה יש לומר הכלכלה החדשה.
לעתים נראה כי קל יותר לומר ‘המלך עירום’ מלנסות לעשות לו מט, זאת אף על פי ולמרות שההנחה הבסיסית של משחק מלחמה היא מוטעית. כולנו כאן ביחד, באורך סימביוטי זה או אחר, אז תנו לשוק לנשום קצת. הוא צריך את זה.

זה הזמן לשיחת יחסינו לאן

כשרולניק מסביר למה לקליין הולך להיות קשה השנה, מדובר בחומר נדיר הנבלע בהררי מידע לא חיוני (שלא לומר משעמם/ לעוס/ מטריד).
יש להניח שאף עיתונאי אינו אחראי לקריסת הדוט.קום, אבל למה לשפוך שמן כשאפשר לנסות ולסקר אירועים חיוביים יותר? קחו לדוגמא את השידור החי של ניתוח מוח פתוח מאיכילוב באינטרנט.
כולם היו כל כך עסוקים בתחרות ה”אני מצאתי את ההתרסקות קודם” שהם שכחו קצת את המוח, זה שעומד מאחורי כל הרעיון של כל הטכנולוגיה.
אהה, כלכלה באה, כלכלה הולכת.
האם האטה כלכלית מביאה להאטה במדיום התקשורתי הסובב אותה? יצא לכם לחשוב לאחרונה על ‘קפטן אינטרנט’ נניח? אני אומרת שצריך לצעוד עם הזמן (כן כן, כמו השיער אחרי חפיפה ב’אלסב’).
אם עוד יש על מה לכתוב, אז אפשר לפחות לשנות את השם (של הקפטן, לצורך העניין) למשהו מתאים יותר.
אם אין על מה לכתוב, צריך להתאמץ. דריכה במקום עשויה להרע לתעשייה שלמה, שלא לדבר על ההתבוננות והערכה מחדש שלנו את עצמנו.
תיאוריה נוספת אומרת שצהוב מוכר, אז אולי כדאי לשנות כיוון. ללכת נגד הזרם, לנטוש את האליטה ולרכוש את לב ההמונים: מוסף כלכלי של כולם. תמונות גדולות של גיל שוויד וזוגתו החדשה בדירתם בראש פינה. הייתי הולכת גם על סיפורי הצלחה מהדרום, אולי אף איזה מילון מושגים נגיש ופרשנות לא מתחייבת של יעל בר זוהר על היי-טק ולואו-טק והמשברים הנלווים.
זמן של פרסום רווחים, מכרזים, אזהרות ותחזיות, הוא תמיד טוב לאיזו שיחת יחסינו לאן מרעננת.
לא משהו כבד, אבל שיתן לנו איזה אורח נשימה לפני שעושים דברים שאולי פעם נצטער עליהם.

# שמישהו יעיף כבר את הקישור לפרשנות על הייפרניקס בגלובס, זה שייך להיסטוריונים לא לעיתון יומי.

על הכותבת חגית גל

אשת פרסום במקצועה, כותבת סיפורים קצרים לעצמה ובימים אלו ממש מתאמנת לקראת אליפות העולם בסקי מים

תגובות

    • איוניר

      תוחזר חגית גל למערכת – ל א ל ת ר

      • פעיל תנזים מהר גריזים

        באמת , תוחזר חגית…. הרמה של המאמרים בזמן האחרון , חוץ מהיציאה הגאונית של “שפחה אבל מכחישה” ירדה באופן דרסטי , בייחוד בתחום הרלוונטיות והעניין שיש בהם לגבי הקהל בבננות….

      • אני לא יודע מתי היא הייתה במערכת (כי אני די
        חדש פה) אבל לפי הכתבה הזאת אני מצטרף לדרישה

        תוחזר חגית למערכת!

  1. המקצוענית

    אפשר להתווכח על הרלוונטיות של מוספי הכלכלה וההשפעה המיידית שלהם על חיינו, אבל על דבר אחד קשה להתווכח: המצב על הפנים. קריסת הדוט קומים משפיעה על הכלכלה בארץ שמצבה מלכתחילה אינו מזהיר, והאמת היא שזה לא משעשע, אפילו לא קצת. מאחורי הדפים הורדרדים של מוספי הכלכלה ה”אליטיסטים” מסתתרים אלפי עובדים מפוטרים ויזמים שהחזון שלהם קורס לנגד עינהם (וסליחה על המלודרמטיות) . ובתור מישהי ש”מבלה” בחברת סטארט-אפ שהמשקיע שלה השתפן לו פתאום, והמשרדים שלה ריקים, ורוב העובדים שלה פוטרו, וכל הספקים שלה מעוצבנים פחד, וכל המשכורות וירטואליות, הריני להודיעך: זה מעצבן. זה מבאס, זה חרא, זה מדכא, והדבר האחרון שהאנשים המעורבים חושבים עליו הוא ניתוחי מוח או מה שזה לא יהיה שמרגש אותך בימים אלה (וכבודו של הניתוח במקומו מונח). המפגש עם המציאות לא תמיד נעים, זה נכון, אבל לחלק מאיתנו אין ברירה. ואם לך יש, לא נותר לי אלא לקנא.

    • מקצוענית, ברור שזה לא נעים להיות בלב הסערה
      גם אני, בתור סטודנט למדעי המחשב לא כל כך
      מרוצה ממה שאני קורא לאחרונה במוספי הכלכלה
      אבל השאלה שעלתה במאמר ואני מצטרף אליה היא:
      למה העיסוק המוגזם הזה בבעיות של ההיי טק? נראה לי
      שהתקשורת נהנית להתעלל קצת בענף כשהוא נמצא בהאטה
      דבר שלא כל כך קורה עם ענפים אחרים (והרי רוב המשק בהאטה
      בזמן האחרון).

      ברור שיש בעיות ולא נעים להיתקל בהן אישית, אבל בתקשורת
      הכלכלית אכן שופכים שמן למדורה וחבל.

  2. כנראה לא אינטליגנטית מספיק.
    לא הבנתי כלום.

  3. אלמוני

    מצד שני, אסור לשכוח, התקשורת עזרה גם לנפח את בועת ההיטק.

    אני לא לגמרי מבין בתהליכים ובקשר בין התקשורת לכלכלה מה שכן נראה לי יותר שהכלכלה מכוונת את התקשורת, ולא להיפך.

    כשבאתר ויינט פיטרו עובדים, קראנו על זה במעריב והארץ ולא בידיעות.
    כנראה שככה הכל עובד. או כמו שאיש חכם אמר לי לא מזמן ‘הכל קומבינות’.

    מצד שני נראה לי שבמקרה נטקינג התקשורת התגייסה לטובתם (מישהו יודע לאיזה עיתון או בנק הם קשורים?). נכתב אז שסלקום עומדת לרכוש את נטקינג (או יותר נכון את חובותיה) ומה שנשאר למכירה הוא הרדיו. לאחר כמה ימים נמסר שסלקום חזרה בה מהודעתה ואין היא מתכוונת לרכוש את נטקינג. לי זה היה נראה תרגיל מסריח בנסיון למכור את רדיו נטקינג ז’ל.

    מסקנות:
    – אל תאמינו למה שאתם קוראים בעיתון.
    – התקשורת תמיד אשמה ולהיפך.
    – הקשר הסימביוטי בין התקשורת לחברות לבין בעלי האינטרסים לעולם קשור אחד בשני.

    • אבוקדו

      לא יודע מה איתכם…
      אבל אני לא הבנתי כלום….

      • אבוקדו

        טוב נו כן הבנתי…ובכל אופן אני חושב שהתקשורת סתם נטפלה לכל הצדדים השוליים של ההי טק ( שעות עבודה מרובות, שכר גבוה וכו..) ושכחה שתעשיית ההי טק כמו כל תעשייה אחרה נכפפת לכללים..ובינהם הכלל הבסיסי האומר שעסק, מטרתו לצבור רווחים וכנראה שכמה (הרבה) אנשים נסחפו לזה מבלי שיש להם מושג ולו הקלוש בתעשייה…
        (“היי אורטל..איפה את עובדת ? יש לי חברת הי טק…למה ?…לא יודעת…”)

        • אורח לרגע

          מטרתו של עסק *אינה* דוקא צבירת רוחים.

          מטרתו של כל ארגון היא להמשיך את קיומו. עסק הוא ארגון, שבהרבה מקרים האיסטרטגיה שלו להבטחת קיומו היא צבירת רווחים. עסקים שמצליחים להתקיים בלי להרויח חיים עם זה בשלום.

          תיאוריה ארגונית 101.

    • גם אני לא מבין גדול בתקשורת או בכלכלה
      אבל נראה לי שהתקשורת אכן עושה עניין
      גדול מדי מההיי טק. זה עובד לשני הכיוונים
      בהתחלה היו חגיגות שלמות סביב כל סטארט אפ
      שנמכר לאיזה קונצרן ענק אמריקאי ודיווחים גרנדיוזיים
      על שעות העבודה והתנאים של העובדים בהיי טק, ניפחו
      איזה בלון ציפיות מוגזם קצת.
      היום כשההיי טק נמצא קצת בירידה (טבעית לדעתי, לאור המצב
      במשק) נהנים מוספי הכלכלה לבעוט בו בדרך למטה
      רק השבוע קראתי כתבה על מישהי שעבדה בסטראט אפ
      שלא הצליח שסיפרה איך היא חלמה להיות ממש ממש עשירה
      וזה לא הלך לה. רוח הכתבה הייתה כאילו מדובר בטרגדיה אנושית
      מהמעלה הראשונה, ממש טלנובלה.

      לא ממש ברורה לי ההתעסקות המוזרה הזו של התקשורת
      בהיי טק בזמן שעל שאר המגזרים במשק מדווחים בצורה
      שפויה פחות או יותר. מישהו יכול להסביר?

      • אלמוני

        שתי אפשרויות לשאלה שהעלית:

        א. התקשורת גוייסה

        התקשורת גוייסה במאמצים להלל ולשבח את תעשיית ההייטק במגמה ליצור את הבאז הנכון כדי שאנשים ישקיעו את כספם וחסכונותיהם בהייטק. לאחר ש”העם” השקיע את מיטב כספו וחסכונותיו באותה תעשייה באים ואומרים לו ”חייך אכלת אותה”. הכסף, כולנו יודעים, נשאר אצל בעלי הממון.

        ב. התקשורת רודפת אחר פרובוקציות וסקופים.

        בהתחלה היה מאד מגניב לדווח על שוויד, מירבליס וכל החבר’ה האחרים שעשו מליונים. אותם צעירים הפכו לאליטה עצמה של מדינת ישראל, בעיקר עקפו בסיבוב משפחות עשירות שכיכבו בטבלת העשירייה הפותחת בארבעה עשורים אחרונים.
        טרנד *הכשלון ונפילות* בא לענות על צורך צהובוני וסקופי. כאן אני חושב שהתקשורת כשלה.
        אחוזי ההצלחה מעולם היו נמוכים ביחס לחברות שנסגרו. אמנם בחרו להציג רק את ההצלחות. אחרי שנהיה לכולם משעמם רק מהצלחות וכספם נבלע בבורסה התחילו לדווח גם על הפסדים.

        אני חושב.

        • אלמוני

          אני לא מבין הרבה בהשקעות ובגיוס כספים מן הציבור
          אבל נראה לי ש”העם” משקיע בעיקר בחברות גדולות ומבוססות
          כאלה שלא נופלות מהר כל כך, לא? הסטארט אפים מגייסים כסף
          בעיקר בעזרת השקעות של חברות גדולות יותר, בעיקר מחו”ל שרוצות
          נתח ברווחים במקרה של הצלחה אבל לא פוחדות להסתכן בהפסד
          של ההשקעה במקרה של כשלון.
          אז לא נראה לי שהמטרה הייתה “לשכנע” את העם שכדאי לו להשקיע
          אבל מה אני מבין? אם מישהו שמבין קצת יותר ימצא לנכון לתקן אותי
          אני אשמח ללמוד (אני תמיד שמח ללמוד דברים חדשים)

          עם זה שהתקשורת מחפשת סקופים ופרובוקציות אני לא יכול (ולא רוצה)
          להתווכח, אני מסכים.
          כל הפיסקה השנייה שלך מדוייקת בעיניי מאוד

          • יצא לי אנונימוס כי שכחתי לכתוב שם
            אבל זה אני שכתבתי את התגובה שמעל
            (יש פה שתי תגובות עם אנונימוס, שלי האחרונה
            לפני זו)

      • אורח לרגע

        אם בתעשיית הטכסטיל ארבעה בחורים צעירים היו עושים 400 מליון דולר, התקשורת היתה מלאה בסיפורים על טכסטיל.

  4. אנחנו גדולים מהחיים
    חיים בבועה, לא רואים ממטר
    עושים לאחרים את כל מה שעשו לנו במשך שנים
    ועולם כמנהגו נוהג

    לילה טוב

  5. איקרוס

    לאט לאט אני מתחיל לחבב אותך, פעם לפני שנים רבות גם אני לא הבנתי על מה את מדברת, אבל הם היו ימים חשוכים. היום אני מבין.
    כל הכבוד לי!
    הנסדא”ק עלה ב4.5% , יש
    אל חשש הוא ירד מחר!
    פיטרו אותי, ואני קראתי שיש בעיה ולא שוכרים תכנתים יותר, אז אני חותם בלישכה.
    גאון מי שהמציא את הקפה על הבוקר!
    שימשיכו ככה אולי אנשים יפסיקו לבלוע אקסטזי כל יום, ואני אחשוב שסשימי זה טעים.
    כמו כל גבר שפוי אני מוכן לקבל את העלמה בר זוהר כפרשנית פוליטית כלכלית אולי ננפיק אותה?
    שקרנים כולם! לא מזרח תיכון חדש ולא מלני סי.
    אני הולך ללמוד בלט או ביוטכנולוגיה היו כתבות מפרגנות על התחום!

  6. נוקי

    מזל שזה במחשב נראה לי שאם לא היו נזרקות כאן עגבניות

  7. eskimo dog

    ילדים,
    בכתבה שקראתם יש הרבה מילים מסובכות על עולם ההי טק.
    אבל בין השורות מתחבאת כונפה עם כישרון מאוד גדול
    ויכולת פרובוקציה מרשימה מאוד.
    התוכלו ילדים לעזור לכונפה למצוא את עצמה?

    בין הפותרים נכונה יוגרל מתכנת לבנבן חדש מהאריזה

  8. אוריאנה

    בשביל זה הברזתי משעורי כלכלה באונ’?

    • אוריאנה, עזבי שיעורי כלכלה
      פה זה העולם האמיתי, פה תלמדי הרבה יותר מאשר
      באוניברסיטה. פה מדברים על כלכלה חדשה, לא
      הדברים המיושנים האלה שמלמדים במגדל השן של האקדמיה

      בקיצור, מה שאני מנסה לומר, הברזת אז הברזת, תהני מזה
      בואי לבננות, תקראי שטויות, תכתבי קצת, עזבי בשביל מה הברזת
      העיקר שמבריזים.

      עזבו, אני סתם מנסה להרגיע את הייסורי מצפון (הקלים, אל תדאגו)
      שיש לי כי אני לא בשיעור עכשיו. אבל תגידו את האמת, כמה חדו”א
      אפשר ללמוד? די, נמאס. הרבה יותר נחמד בבננות מאשר בכיתה עם
      המתרגלת הנוראית שלי.

  9. פרחח

    איפה היית צהובה בכל אותם הזמנים?

    חגית יקרה, כן, את צודקת.. הכרומואידים מאמינים שיש קשר בין הכתוב בירחוני הכרומו שלהם לבין המציאות הכלכלית. הם שוכחים שאנחנו חיים על סף המדבר, בארץ שבה יש עדיין חולות נודדים וחסרה יד שאוחזת במוט האוהל, שלא לדבר על מוטות אחרים.

    אצלנו – כתבתי במקום אחר – עושים קאמבק לזמר/ת בגיל 19.
    במכבי חיפה שמו חולצה של שחקן ספסל בשנתו הראשונה על גג היכל התהילה.
    קלישאות נמכרות בקלות יתרה..טוב יותר מבמבה או לפחות מאבא.

    אז היום הכל בזול, על הסכין, מחר ביוקר… ואם לא. אז לא נורא, בעיתון יעטפו את הדגים.

    תעשיית ההיי-טק, לטוב או לרע, תוביל גם בעתיד את המשק.
    רק שהיום, זה קצת לא באופנה.

    אז כפי שבכל דבר היה מן הבלוף, גם בחיים ההזויים של מסניפי הדוט.קום הייתה חדירה של כימיקלים לא ראויים. הברירה הטבעית תכלה אותם.
    במדורים הכלכליים לעומת זאת זה קשור יותר לוותק ולקשרים.

    אם התחזיות של מישהו בעולם העסקים, היו ברמה של המדורים הכלכליים, איש לא היה ממתין למיתון על מנת לשלוח את אותו לא-יוצלח מחברת אוכלי הסושי.

    תחליקי, תכתבי, תשרפי.. רק אל תיעלמי.

  10. Evil the Beaver

    סיפור האהבה-שנאה של התקשורת עם ההיי-טק הישראלי דומה מאד לסיפור האהבה-שנאה של ברק עם התקשורת הישראלית.
    את שניהם ניפחה התקשורת מעבר לכל פרופורציה ובכך הולידה ציפיות מוגזמות.
    והתקשורת, כפי שהיא עושה לעיתים קרובות מדי, באה חשבון כפוי-טובה עם שניהם משום שבטווח הארוך, לא עמדו בציפיות אותן הציבה בעצמה.
    המלכת מלכים ורציחתם מיד אח”כ היא מגמה חוזרת בתקשורת הישראלית בשנים האחרונות וההיי-טק לא יוצא דופן בעניין זה.

    למען ההגינות יש לציין שהנפילה בתחום הייתה צפויה מזה זמן מה.
    כשמידת הצלחתה של חברת היי-טק נמדד עד לא מזמן ע”פ כמות הכסף שהיא הצליחה לבזבז בזמן נתון, אין להתפלא שהקשר בין מציאות אובייקטיבית למציאות עסקית הלך לאיבוד, וסופה של כל בהלה לזהב ידוע מראש.

    לכל הסטודנטים למחשבים אני מציע לא להתרגש. כמו כל תחום אחר, גם ההיי-טק ימשיך לצנוח עד שלא יהיה עוד לאן לצנוח, ואז הוא ייתייצב.
    המשכורת כבר לא תהיה אסטרונומית, אבל היא תהיה בטוחה.

  11. eskimo dog

    1. חיפוש הסקופים המטורף לא התחיל אתמול. ה”צהובונים” הם מציאות. מי שרוצה לשלוט בעולם החדש צריך ללמוד לשלוט בתקשורת המודרנית. ומי שלא מסוגל שלא יבכה. כי זה החיים
    ואין הנחות. כמו ביבי וכמו ברק. נאשים את התקשורת. מה עוד אפשר לעשות?
    2. למה שניתן לעובדות לקלקל לנו את התיאוריה. בעיות בענף הדוט קום? המצאה של התקשורת. מפטרים עובדים? מה פתאום. המצאה של התקשורת. גמרנו את השנה בהפסד כי הלקוחות/ משקיעים לא מסוגלים להוציא כל כך הרבה כסף בלי לראות תמורה? בואו נאשים את התקשורת. למה לא?
    בקיצור, נערי ונערות היי טק.
    מה קרה? הפרענו לכם במסיבה? הלכו האופציות?
    גיליתם שאתם טוחנים כל יום עד 12 בלילה ותמורה לא תהיה?
    זה הכל התקשורת. זה לא קורה באמת.
    בעולם האמיתי הרי כולם נהיים מיליונרים בגיל 25 . זה ידוע.
    וכל השאר זה הצהובונים עם השטויות שלהם.

    • Future Boy

      1. כדאי לעשות הפרדה בין “מפיץ הסקופים המטורף” ל “מייצר הסקופים המטורף”.
      מי שאשם בהייפ ההיסטרי הוא מי שהרוויח ממנו: האנליסטים, החתמים, ומנהלי הקרנות. התקשורת, שאחרי מאות שנים של אנאכרוניזם התמחתה בצהיבות, ניגשה לטפל בנושא באותה השיטחיות והרדידות הכללית המאפיינת אותה. הציבור שגודל באותה סביבה תקשורתית, אכל אותה בבורסה.
      מה שאפשר לעשות נגד זה, זה לגוון את מקורות האינפורמציה המוצעים לציבור, במקום 3 עיתונים יומיים – מאות אתרי תוכן מתמחים, עצמאיים, נטולי יומרות דידקטיות, ובעיקר חופשיים מנטל הציות העיוור למרותן של מספר משפחות “מלוכה”.

      2. לא, לא הפרעתם לנו במסיבה, באתם בתזמון מדוייק, כמו ג’יפ של מג”ב שסוגר את המסיבה בדיוק שניה אחרי שנגמר הווייב, כי מלא חוצנים דלוקים הצטרפו.

      כמו בימי פומפי האחרונים, זעקו כותרות המודעות: “בוא ללמוד תכנותעיצוב אתריםשיווקלנהוג בלאנטיס”, לעבוד בהיטק נהפך להיות משאת נפשם של טיפשים שעד לפני מספר שנים חשבו שללמוד משפטים זו השקעה מצויינת, כל מיני אנשים ששולחים “דואל” בעברית.

      אז סבבה, יש ניעור קל, מנפים את המוץ מהתבן. כולה עשינו רה-סטארט. היו המון חברות מיותרות, יותר מידי יזמים על קוק, ובעיקר יותר מידי עמודי פרסומות בווירד 🙂
      נראה לכם שהכל יעלם? אנשים יפסיקו להשתמש באינטרנט?

      אז זהו, שלא.

      למדנו את הלקח. בפעם הבאה נהיה יותר חכמים. הלכה הווב? סבבה, יהיה נאנו-טק.
      לגבי מה שבאמת מפריע לכם, וזה התגמול הנאות שמקבלים בהי טק על רעיונות מוצלחים,
      אין מה לעשות, כל אחד מקבל את מה שהוא שווה.

      נ.ב.
      אם בגיל 25 אני לא אהיה מיליונר, אני אלך לעבוד בפרסום.
      בחו”ל כמובן, עם כל המשקיעים האמריקאים האלה נהייה לי אחלה מבטא. 🙂

      • היפיפיה הנרדמת

        אכן, מילים כדורבנות.

      • eskimo dog

        שמבין דבר או שניים על פרסום בחו”ל.
        אל תבנה על משרד מלא מנהלים עם עניבות שמחכים רק לך.
        מצד שני, מה אני מנחס. שחק אותה.

        ואם יורשה לי, גם אני לא חושב שהרשת מתה.
        אבל זה נורא נחמד לראות את כל המיליונרים של אתמול
        באים לראיונות עבודה של היום (ולא מתקבלים)
        בחברות שעד אתמול היו מבחינתם ארכואולוגיה.

        וגם זה רק בגלל שאני חרא של בנאדם.

  12. שקדיה

    בשנים האחרונות חשבתי שלכתוב על אינטרנט ומחשבים זה מקצוע, נישה בעולם התקשורת, ואכן הייתי שם. עכשיו שהכל מתמוטט זה יהפוך לעוד תחום בכלכלה שלא מצדיק כתב/תחום נפרד. בגלל זה עכשיו אני קופאית בסופרפארם. יש לכם כרטיס מועדון?

    • שקדיה, כבר עבדת על המבטא?
      כי לשאול על כרטיס מועדון בלי מבטא
      זה כמו לכתוב על אינטרנט בלי לדעת
      מה זה עכבר (אופס, יש כאלה שבטח עושים גם את זה) (-:

      • אבוקדו

        מצטער…אבל מטרתו של עסק היא כ-ן לצבור רווחים שישמשו אותו בקידום התפתחותו
        (שתדרוש רווחים ולאחר תקופה מסוימת תביא לרוחחים נוספים..)

        • ד'ר קום

          לאט לאט חלק מהחברות הגיעו לרווחים יפים.
          אורח נשימה – זה מה שהתקשורת צריכה היתה לתת להם.

    • מכירה את הסיפור מקרוב
      גם בתחום הנדל’ן בנו על ההייטק

  13. ללא ספק חגית גל צריכה להמשיך לכתוב, אלא שבימים אלו של חוסר שכר ותמורה בעולם ההיי-טק האם מישהו מוכן גם לשלם לה בעבור זה.
    תיפסק ההתחסדות הוירטואלית ודמי האתנן שאינם מונחים בצידה.

  14. אלמוני

    גם פרנקל חושב שהכותרות האדומות בתקשורת בעיתיות. הן עלולות להשפיע בצורה פסיכולוגית על כל המשק

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-596151,FF.html

    • אלמוני

      רק רציתי להוסיף שהיום התפרסמה הידיעה

      טוב שיש איש ציבור שיוצא נגד התקשורת באופן גלוי
      ולא סתם אחד
      נגיד בנק ישראל ומומחה כלכלי בעל שם עולמי

  15. אלמוני

    תראו עם כל משבר ההייטק עדיין ההכנסה בממוצע היא גבוהה מאד.

    טוב אז יש משבר בהייטק ממש לא נורא

    והתקשורת אשמה באבו אבוה

    אבל היא אשמה גם בהרבה דברים אחרים
    לא רק במשבר ההיטק

  16. תמיד צודקת

    תעצרו את כל ההתלהמויות ותחשבו לרגע.
    בלי התקשורת מי היה גורם לאלפי העשירים לחלק במשך שנתיים שלמות המון כסף ומשכורות ענק לאלפי מתכנתים ומתכנתות שישבו ודיברו וגלשו באינטרנט והלכו למסעדות בהרצליה פיתוח ולקחו ימי מחלה וטיילו בעולם ופוצצו את הכסף של כל העשירים האלו. שעשו את זה אחרי שהם קראו בתקשורת שזה מה שהם צריכים לעשות.

    • ספיידרמן

      העשירים האלו לקחו את הכסף מהציבור ע’י הנפקה פרטית והנפקה ציבורית.
      אלו שישבו במסעדות היו רק תפאורה להנה תראו אתם גם יכולים להתעשר, רק מה תעשו טובה ותשברו את החסכונות אה וגם תקנו כמה שיותר מניות.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *