הקרב על הצומת

בימים בהם נראה כי כתבים מקבלים בונוסים על אייטמים הכוללים מפולות, הפסדים ונפילה של תעשייה שלמה, ושעה שכולנו מזילים דמעה מלוחה על חלומות שמתנפצים, צומחת תעשייה חדשה בקרבנו: תעשיית האבטלה, הכוללת חברות השמה, בתי קפה ולא מעט אנשי תקשורת שיטרחו לערוך לכבודכם כתבת סוף שבוע מהודרת בנושא.
אלא שבאבטלה כמו באבטלה, אין כמו עיצות ממובטלת אמיתית.

משוואה עם נעלם אחד – משכורת

זמן פנוי הוא סוג של פנטזיה, אלא שכל מובטלת מגלה עד מהרה ששום פנטזיה לא עובדת במשוואה בה אין זרימת מזומנים.
עוד עובדה שתגלי על עצמך תוך חיפוש תעסוקה לזמנך הפנוי, היא שאת נוהגת לקרוא הרבה יותר מדי עיתונים, שם ינסו להסביר לך כמה כיף זה זמן פנוי.
בחישוב מהיר של העובדות, שוב תגיעי למסקנה שהתקשורת עוינת ושכל קשר בין הנון שלאנט של עיתונאי זה או אחר לבין המציאות מקרי בהחלט.
לכשתפני למדורי הצעות העבודה תוכלי ללמוד מעט על אמצעי שיווק פופולרי שאינו ידידותי למובטל: מודעות הדרושים.
אחי ואחיותיי, מאזיני רגאיי מושבעים ואוכלי בשר מדמם באשר הם, האמינו לי אין זו אלא חתיכת נייר שנועדה לשדר עסקים כרגיל, שלא לדבר על ניסיונות נואשים לשמור על שווי המניה.
על כל פנים, עבודה לא תמצאו כאן.
על כן מתבקשת כאן רק מסקנה אחת: אל תקראו (תקראי) עיתונים.

חיפוש עבודה

למובטלת ההייטק ישנן שתי אופציות העומדות על הפרק: האחת היא להמשיך להאמין במקצוע הקיים והשניה היא לפרוש לעיסוק אחר. על כל פנים, הכסף היחידי שתראי בקרוב יינתן לך ממקום שיזכיר לך בצורתו את בית הספר היסודי, בצבעוניותו את מדבר סהרה ובהווייתו את החיים.
לשכת התעסוקה, גבירותיי ורבותיי.
בו בזמן שאת מתייבשת לקראת התשלום הראשון של הלשכה (אותו תראי יחדיו עם הפנסיה) אין להתייאש. יש להמשיך ולחפש לעצמך תעסוקה.
מי שבחרה לפנות את התמקצעותה בהיי טק לזמן מה, תופתע למצוא שלל רב של תעסוקה בקרב חברות שסיפקו שירותים לעובדי הייטק בזמנים טובים יותר. חברות הליסינג לדוגמה.
הם ודאי לא עומדים בלחץ המכוניות השבות לבסיסן. זה הזמן להציע עצמך כסדרנית, או כמו שאוהבים לומר בהיי טק – סמנכ"לית לוגיסטיקה.
ואם ברכבי חברה עסקינן, אז ניתן לתקוף את חיפוש העבודה מזווית אחרת: הכיני לך באוטו או תחת זרועך תיקייה ובה מספר עותקים עם קורות החיים המאלפים שלך וצאי לסיבוב קטן בעיר.
בכל רמזור בו תעמדי תוכלי לזהות רכבי חברה (סימן מוסכם על צדו האחורי של הרכב, או מדבקה של חברת ליסינג בתחתית מספר הרכב). לאחר זיהוי שכזה פצחי בתנועת "פתח את החלון אחי, יש לי שאלה" והתקיפי את הנהג עם קורות חייך. מי יודע לאן מועדות פניו?

פיתוח תחביבים

בטלה היא זמן מבוזבז לכל מי שאינה יודעת לבשל לדוגמה.
זה הזמן ללמוד איך לא לשרוף את כל הבית בנסיון לעשות ביצה קשה, זה הזמן להתחיל לסרוג לעצמך סוודר משבצות לחורף 2002 (כולל צמות עבות) וזה בטוח הזמן הנכון לנקות את הבית.
ניקיון כולל של הבית עשויה להיות חוויה מפחידה ויש להיערך אליה בהתאם: לבשי חליפת מגן ורכשי מגזמת שיחים, כי תחת מיטתך ובפינות נסתרות תגלי גידולים טרופיים, שלא לומר חיות טרף עוינות.
לכשיקפוץ עלייך חיידק שפותח במעבדות העובש המיוחדות שתחת כיורך, תוכלי תמיד לברוח מהבית להאזנה מודרכת למוסיקה קלאסית או לרסיטל קיקיוני בקמפוס, ישלמו לך כדי שתהיי שם.
תחביב אחרון עליו אני ממליצה בחום הוא טריינספוטינג, או בעברית צחה 'איתור רכבות'. הכיני לעצמך סנדביץ' ושתייה וצאי לתחנת הרכבת הקרובה לביתך. קחי מהמודיעין לוח זמנים של הרכבת שעוברת דרך בנימינה ובדקי האם היא מגיעה בזמן, האם שירותי רכבת ישראל אמינים וכו'. מדובר כאן ביום שלם של חדווה.

שלב הייאוש

תוך הבנה כי על כל משרה פנויה קיימים מאות פונים ועל כל גיוס הון פושטות את הרגל עשרים חברות, תמצאי את עצמך במהרה בימינו בשלהי שלב הייאוש (ע"ע אהוד ברק) המתבטא בתחילתו בשינה ארוכה ופניה לחברות השמה וממשיך למחוזות האופוריה בהן מתחילים לרכוש בגדים ונעליים ולתכנן רכישת דירה. זהו, אגב, השלב הנכון לפנות לקופת החולים לבקשת סבסוד לפסיכולוג.
שיטה עוקפת לספת הפסיכולוג היא סקס טוב.
אקסיומה: קל יותר להשיג פסיכולוג מעולה מסקס מעולה.
לכשתסיימי את מיטב ספרייך (כולל "זן ואוננות אחזקת האופנוע" שבחיים לא סיימת), את הסרטים הטובים שמציגים (ואת הרעים), את התערוכות והטיולים על חוף הים, את השיחות הארוכות, הדיונים הסוערים והריבים הלא מתפשרים בינך לבין עצמך, או אז תגיעי למסקנה החשובה מכולן: האביב בפתח ולא הורדת שערות מהרגליים מאז חורף 89'.
זאת עבודה!

חגית גל

אשת פרסום במקצועה, כותבת סיפורים קצרים לעצמה ובימים אלו ממש מתאמנת לקראת אליפות העולם בסקי מים

תגובות

  1. חגית יקרה
    המאמר הקודם שלך עוד לא נעלם מהדף
    הראשי וכבר את עושה את מה שמחית
    נגדו באותו מאמר. מוזר, לא?

    זה נמצא רק 4 מאמרים למטה, לא יכולת
    לחכות עד שזה ייעלם בארכיון האתר?

    • סימונה

      היא כתבה מיומנה של מובטלת. מה בדיוק דומה לכתבה ההיא?

      נראה לי שהתקשורת הביאה לכך שיהיו לא מעט מובטלים בשטח

    • חגית גל

      זה הזמן כנראה, לקרוא שוב את המאמר הקודם שלי, ושוב את הטרי, כולל הפתיח, האמצע והסוף ולהפנים.
      לאחר מכן, אשמח לקבל התנצלות.

  2. אינדי_גו

    התחביב הכי מומלץ הוא התמכרות לאינטרנט,
    מוגש בחסות ספק האינטרנט שלך ובזק.

  3. מובטלת

    ולי יש לספר על ההנאה הצרופה בלישון עד הצהריים או להסתובב באמצע היום בחוסר מעש מוחלט . לקרוא עיתון בבית קפה, להמשיך לים, לקפוץ מחברים לחברים. הבעיה היחידה נוצרת כשנגמר הכסף מהלשכה, אי אפשר לחתום יותר ואת אומרת לעצמך ' מה כבר נגמר? עכשיו שוב צריך לחזור למציאות ? שיט'

  4. כן כמו שתארתי לעצמי
    זה ה"דבר" הבא
    מפוטרי היי טק
    והם עושים כותרות.
    אני מפוטרת היי טק זה שבועיים שלמים
    והבעיה היא שאחרי שנתיים
    שאתה נותנת את הנשמה שלך 14 שעות ביום
    חוזרת הביתה ויכולה גג לנגב את הלשון בשטיח
    זה פתאום להתרפק על החופש הלא יזום הזה.
    לקפוץ לסופ"ש בלונדון עם מישהו שבדיוק יש לו כרטיסים
    לעשות ניקוי יבש לבגדים שלא חשבת שתלבשי עד העונה הבאה
    לקום אחרי שמונה בבוקר בלי שהשמיים יפלו
    ולטייל בשנקין בלי שאחד העובדים שלך מתקשר בהיסטריה שהמשרד נשרף
    ואגב למי שלא ידע לשכת העבודה בת"א ממוקמת מטר משנקין הההההההההההההההההה (-:
    אז יש בזה משהו מדהים בחופש…והבחירה לעשות מה שאתה רוצה
    אבל שכר דירה זה שכר דירה ולחולת עבודה כמוני זה פתרון לשבועיים אולי…

  5. דנה דגן

    ומשרכשת את המיומנות הנדרשת לבישול ביצה קשה, ניתן לעבור למרק שביבי פשתן עטוף בויניגרט זרעי כמון קלויים. בקשות למתכון תיעננה מיידית.

  6. נפגע הייטק מיואש

    גם אני מנפגעי הייטק

    במקום 20 אלף ברוטו + רכב המשכורת ירדה ל 18 + רכב

    במקום 3 סוגי בשר בשבוע קיצצו ל 2

    במקום משכורת 14 נשארה רק משכורת 13

    אוי החיים קשים פשוט נורא

    אולי אני יעבור לעבוד ככתב באתר בננות , נראה לי שחגית עושה מיליונים

  7. רויטל

    כן, כן.

    הייתי שם, לפני שנה. עצוב. ארבעה חודשים הייתי מחוסרת עבודה, גירדתי את הקירות מרוב שיעמום. אחרי שבועיים כבר נדמה היה שאני מכירה את תל אביב בע"פ על כל רחובותיה וסימטאותיה, מכירה בעל פה אופרות סבון של בוקר, גיליתי לוח משדרים מגניב בערוץ ההודי, וזו רק ההתחלה. בתור בחורה עם גאווה פולנית מוקצנת, האמנתי שלחתום אבטלה זה משהו שאני לא יכולה להרשות לעצמי, כי הנה, או-טו-טו מכונית-נית אני מוצאת את העבודה המיוחלת, עם המשכורת הגבוהה והתנאים, ומה פתאום לדאוג, הנה, זה בא, הנה זה בא.

    וזה לא בא.

    נכנסתי למינוסי אסטרונומי, הייתי חייבת כסף, לא עשיתי כמעט קניות, בטח שלא לדבר על סיבוביישן בשיינקין ותואמיו, למרות הרצון העז והסיילים של סוף עונה. למרות כישוריי וניסיוני העשיר, החלטתי לוותר לזמן מה על עבודה במחשבים, לעשות קצת חושבים ולעבוד בינתיים בעבודה שלפחות תממן לי ת'שכר דירה וקצת הוצאות נילוות.

    הלכתי ונהייתי מוקדנית בשרות לקוחות של איזו חברה קטנה, ובמקביל חיפשתי משהו שיותר מתאים. אני כבר החלטתי. לא עוד הייטק במובן של הייטק, זאת אומרת שעות מטורפות, דד ליינים לא אנושיים וסביבה תובענית.

    אחרי תריסרי ראיונות עבודה, הגעתי לאן שהגעתי. במקביל חזרתי לגור אצל ההורים, אפילו סגרתי שמונים אחוז של המינוס. עוד שתי משכורות ואני הולכת לצ'פר את עצמי בנסיעה לאמסטרדם.

    הנקודה שלי היא, שכל נקודת שבר בחיים היא מקום לצמיחה. גם לכם, עדת המפוטרים, ליבי איתכם. אני למדתי המון על עצמי בתקופת האבטלה, גיליתי מחדש מה אני באמת, אבל באמת רוצה לעשות, והזכרתי לעצמי שחלומותיי ראויים להגשמה.

    עכשיו אני ממציאה לעצמי חלומות חדשים.

    • יישר כח !!
      נהנתי לקרוא את שכתבת…כמוני כמוך. מיהרתי להסיק את המסקנות ולעשות שינוי כיוון

      תהני באמסטרדם..

  8. ומי יכול על אופטימיות שלך זילונקה אה? ((-:

  9. הצמחוני השמייח

    כל ההתבכיינות הזותי על סקס חרא. בחייך חגית פסיכולוגים זה לא משהו
    סקס מעולה לפחות לי קל להשיג
    לא יודע מה איתך
    ופסיכולוגים לא משתווים לאיזה סיגריה משובחה

    ככה זה, הבועה מתנפצת, וכל מי שלא התעסק במשהו באמת שווה בהייטק נסגר. אלו החיים. כמה אפשר לנפנף בPRים מוצלחים. מה שקובע בסופו של דבר זה אם לחברה היה איזה מוצר למכור (אז אתם בחברות הקש הכאילו הייטק האלו, תחסכו ליום גשום שבטח יבוא)

    נתראה בצומת. קטעים שמה

  10. מובטלת2

    רק עכשיו פתאום כולם שומעים על מובטלי היי טק. הם בקטגוריה אחרת מהמובטלים ה'רגילים'. הם בטח נעלים יותר מאותו האב שמפרנס עשרה ילדים ושאיבד את העבודה במפעל המעפן שלו או בחורה רוסיה אקדמאית שעובדת בניקיון.
    אז כן, בא לי לצעוק ולהגיד שחלאס. אין לכם פריבילגיות מיוחדות. וולקאם טו דה מציאות.
    ובטח שאל תשכחו שאתם נהנים עכשיו מדמי אבטלה גבוהים.
    כמו שרויטל כתבה למעלה, אפשר לרדת קצת מהעצים הגבוהים שישבתם עליהם. אפשר לעבוד במשרה שלא תואמת את השכר האחרון שנהניתם ממנו או כזה שלא מבטא את הכישורים שלכם.
    מה שלא הורג מחשל.

    • בלה בלה בלה….
      יאללה תאמיני לי שכל שקל שקיבלתי תאם את הכישורים שלי
      קרעתי את התחת ועבדתי קשה כמו שמעט מאוד אנשים שאני מכירה עבדו…
      רק מה לעשות קראו לזה הייטק
      וזה תופס כותרות.
      ונכון שהמון קיבלו משכורות מנופחות ללא סיבה
      אבל היו כאלה ואני בינהן
      שכל שקל ושקל בסוף החודש הצדיק הצדקה מלאה את מה שעשיתי
      ולכן אני לא רוצה לבזבז אז הכשרון שלי על לשבת ולענות לטלפונים…
      אבל כשלא יהייה כסף לאכול אני גם אלך למלצר אם צריך!
      אז חומד
      קצת יותר בשקט אה?

      • מובטלת2

        גם אותם עולים חדשים הם עם אותם כישורים
        להיפך, אין סתירה
        אבל יש סטירה
        אפילו חזקה לכל אלו שמאבדים את העבודה
        כולה אמרתי וולקאם טו דה מציאות

      • יהושע זנגויל

        בקיצור: תתרגלי.
        בשוק העבודה – אנשים שלמדו תארים מתקדמים נאבקים כדי למצוא עבודה, כדי להיות תחת בוס חרא, לקבל 3000 או מקסימום 4000 ש"ח.
        מזכירות ומזכירים אבל גם מוכרים, מלצרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, מורים.

        בקיצור – כמעט כולם חוץ מהיי-טק. אז ככה זה. לא קל לחיות. ואולי גם ירד מפלס האף הגבוה של אנשים, כאלה שלפני חמישים שנה אבא שלי ואבא שלהם ייבשו ביצות, והיום אחד אוכל את השני.

        • לעניות דעתי מה שעובר, נכון לעכשיו, על שוק העבודה בהייטק זהה למה שקרה לפני מספר שנים בתחום עריכת הדין. ביקוש והיצע – עשרות אלפי בוגרי פקולטות ומכללות מסתובבים בשוק. המשכורת, אגב, לעורך דין לאחר סיום הסטאז' לא עולה על 4000 ש"ח. עכשיו, יוקר המחייה בישראל גבוהה מאד ביחס לשכר כך שלקנות דירה כאן בארץ הוא בהחלט דבר בלתי אפשרי.

  11. רוזנת רוסית

    כבר לא פעם ולא פעמיים איבדתי המון מזמני בנסיונות בלתי מוצלחים לתרגם לרוסית "אנשי הייטק"! לא שאין היי-טק ברוסיה, פשוט ההגדרה הזאת לא מספיקה לרוסים. ברוסית יש משהו (שוב תרגום מאוד-מאוד לא מדויק!) כמו "תוכניתנים" ומה שהתוכניתנים עצמם קוראים "כוח עזר המשכיל". תוכניתן – זה לפחות 5 שנות לימודים, קריעת התחת בלי חלוקת פיצות בתור עבודה זמנית. "כוח עזר" – לפעמים גם הוא צריך ללמוד 5 שנים, אבל עם פחות השקעה. האם יכול "כוח עזר" להרוויח טוב? כן, אם יש צורך בעובדים, אבל אחר-כך לתמונה נכנס מודל "היצע וביקוש" ואיש מחשבים זוטר יצטרך או להסכים לשכר-מינימום (אם מישהו ישאל אותו) או לעשות הסבה מקצועית. אגב, בדיוק מהסיבה הנ"ל אני בכלל לא אתפלא אם אחרי המשבר הזה מרכזי ההיי-טק יעברו לרוסיה או סין.
    האם יכול סופר-מקצוען למצוא את עצמו בלי עבודה? כן! קידמה טכנולוגית עוד לא ביטלה תאונות טכנוגניות ואסונות טבע. אבל כמו שאחרי המבול המים ירדו כך גם מקצוענים נמצאים ע"י HEAD-HUNTERS , כי בתנאים העכשווים אפשר לבנות מרכז פתוח תוכנה באזור סיבירי נידח בחצי שנה, אבל להכשיר סופר-תוכניתן יקח לפחות 8-10 שנה.
    מאי אמרה שהיא "חולת העבודה"? תעזבי, מאי! זה מחיר הגלובליזציה: עבודה היא חיה בוגדנית, היום היא פה, מחר בורחת לסין, ולא מעניין אותה שאנחנו מוכנות לרוץ לשם אחריה. סינים מוכנים לקבל פחות וזה כל מה שחשוב לה. לא כדאי להשתגע על עבודה, כדאי להשתגע על עצמנו. איך למכור את עצמנו, מה להוסיף שיהיה לנו ערך מוסף.
    אם כבר השקענו כ"כ הרבה בלימודים וברזומה, אז צריך לשבת בשקט, זה פשוט תאונה, אסון טבע ותוך זמן קצר זה יגמר. אגב, אני לא רואה סיבה לא לקבל דמי האבטלה. זה כמו דמי ביטוח לאוטו. האם יש מישהו שלא ידרוש פיצויים מחברת ביטוח שלו אחרי שהאוטו נהרס?
    ואם כל הידע במחשבים הוא מהצבא ומקורסים בני חודשיים ממכללת קריית-כלום, לא יעזרו אפילו כמה שנים שעבדת 16 שעות באיזהשהי חברה (מה הפלא, סינים בסך הכול כולם עובדים 16 שעות ביממה).
    ההיי-טק העולמי לצערי לא ילך לעולמו בלעדינו. הוא ימצא לו קורבנות במקומות חדשים. בואו נעבוד למען עצמנו, ולא למען חברה X שהבטיחה לנו איזה אופציות.
    אני באופן אישי ממליצה על לימודי כלכלה במסגרת אקדמאית קלסית. דגים זה לא, חכות אולי כן, אולי לא, אבל מה שבטוח, זה כלי מדויק בשביל להבין אולי אנחנו בכלל חיים במדבר איפה שאין דגים ויש לחפש סוג אחר של אוכל.

    • אחותי
      "מכול מלמדי השכלתי"…
      וממה שכתבת אקח עימי דברים
      דיברי חוכמה השכלת לכתוב
      ועל כך אני מעריכה ומוקירה.
      קבלי ח"ח ואני חושבת שאני אפתח שבוע חדש של בטלה
      אולי דווקא בחיוך ((-:
      שבוע טוב לך.

    • אריאל

      אז נכון שכל העולם (ובעלה) מדברים על משבר ההייטק, כולל מוסף משברי ענק במעריב (שהיה הדבר הראשון שראיתי במטוס בחזרה מהסקי), אבל בסה"כ, כמו שאמר מנהל חברת השמה אחת: עד לפני חודש היו לנו 10,000 משרות פנויות, עכשיו רק 5,000. עדיין חסרים עובדים בכל מקום (אם כי מדובר יותר על עובדים שעושים הייטק ולא כאלו ש"עובדים בהייטק"), וההיסטריה רק פועלת לטובת המעסיקים שיכולים לקצץ משכורות והוצאות. הרי מי ירצה לעזוב מקום עבודה כשבכל המקומות ליד מפטרים?
      תגובה לרוזנת רוסיה: מנסיוני עם "מתכנתים רוסיים" שעלו לפה אחרי 10-20 שנות נסיון רוסי, גם אחרי 5 שנים ללא חלוקת פיצות, הם לא הדהימו אותי. יסודיים מאוד, אבל איטיים מאוד. אני לא חושש מנדידת החברה שלי לרוסיה בשלב זה, מאותה סיבה שהאוניברסיטאות פה עומדות בשורה הראשונה במחקר במתמטיקה ומחשבים. אני לא יכול ממש להגיד מה יש פה שעושה את זה, אבל זה לא טריויאלי וזה לא קורה במקומות אחרים בעולם.
      והמהירות הזו של הויתור על כל נושא ההייטק, בחזרה למקצועות הישנים – למה מה, שם אין פיטורים? המשכורות שם יותר גבוהות? השעות שם יותר נוחות, נכון, אבל זה כי שם זזים יותר לאט – ומה שזז לאט נכחד. דווקא ע"י תעשיות סיניות זריזות.
      אז מיומנו של איש הייטק שעודנו עובד, ולומד, ומחכה כבר לחופש הבא איפשהו בחורף 2002, לא מומלץ להתרגש מהפיטורים, ומזה שהמון חברות גרועות ומיותרות ואיתן גם הרבה חברות עם עתיד אבל בלי מזל נסגרות, יש גם המון חברות שיחזיקו מעמד (ע"פ מודל ההיצע והביקוש, כמובן) והן עוד ישכרו את העובדים שמפוטרים עכשיו.

      אתר מצויין, בננות.

  12. מישהי

    תנסו לא לעבוד חצי שנה…החיים הרבה יותר מתסכלים אלא אם כן אתה צאצא של רוטשילד. לשכת העבודה מדכאת…גם אם אתם במחלקת אקדמאים אי אפשר שלא להדבק באוירת הנכאים שאופפת את מאורת המובטלים, לא קל בכלל…

  13. מצחיק וסימפטי וכתוב טוב. נהניתי.

  14. מישהי

    חגית יקרה,
    בד'כ מין זמין לא רק שהוא לא מן המוצדקים שביחסי המין, הוא גם בד'כ לא להיט.
    לכי תאמני אותו בלילה אחד מה בדיוק את רוצה ואיך בדיוק את אוהבת את זה. אבל עדיין שווה כל דקה ולו בגלל העובדה הפשוטה שהבחור אינו מתעלק אחרי.

  15. יואב מברלין

    אנשים שכחו כבר שלעבוד בהיי-טק זה תת-קבוצה של להיות עובד. ולהיות עובד זה להיות תחת בוס, לעבוד, לקוות לקידום מתישהו, לקוות שלא יפטרו אותך, לבוא בזמן, תוספת יוקר, הסתדרות העובדים החדשה והישנה.

    שכחנו. ואז פתאום המשכורת לא רק עולה, אלא גם יורדת. פתאום (איך אומר לי חבר), "לפני שלושה חודשים קיבלתי 30 הצעות עבודה, עכשיו רק שש". ואיך הגיבה חברה בסרקזם: "רק שש?!!! מסכן!".
    ובכן, כנראה שנגמרו הקלמנטינות קצת. היתה בועה שכולנו קפצנו עליה איכשהו. נסיעה לחו"ל כל החברה פעם בשנה, מבחר של תשע-מאות מסעדות בהרצליה פיתוח לארוחת צהריים, ג'ים ובריכה, מחלקת רווחה בגודל של חצי חברה. כולנו. והיי-טק זה גל שמסביב ל"קרביים" (כלומר אנשי הפיתוח) צמחו גם מלאן ג'ובניקים, חלקם פלצנים בהיסטריה: אנשי שיווק מכל צורה עם פלאפונים, אנשי תוכן שעשו עיתונים אלקטרוניים שבינינו אף אחד לא קרא, מנהלי/ות לישכה ועובדי/ות רווחה ומגייסי/ות כ"א, חברות יחסי-ציבור שעשו מסיבה על כל תת-גרסה, מסעדות בהרצליה/עתידים, אולמי אירועים וקונגרסים, חברות תשתית שלקחו להיי-טק מחירי תופת, חברות כ"א, חברות נסיעות (שעל כל נסיעה דחופה דחפו מחיר דחוף) והרשימה אינסופית.

    אז החגיגה קצת נגמרה. יש כאלה שהיו מסביב להיי-טק ועכשיו כבר פחות יהיו.
    ואלה ששוים, ימצאו עבודה. כי עבודה – זה כמו בן-זוג: צריך רק אחת.

    והאמת היא שזה לא רע. בימי ההיי-טק הזוהרים – עובד היה מלך עד שהוא קיבל את ההצעה. אח"כ הוא היה עבד על כסא מזהב, שנאלץ להתמודד יומיומית עם דד-ליינים מטורפים ועם מחסור תמידי בכ"א שגרם לו לעשות עבודה של שלושה.
    אז עכשיו גם ננוח ונפתח תחביבים. אז לא ניסע לפריז עם כל החברה – אבל לפחות נזכה סופסוף לאור שמש מחוץ לחברה. ולחיים. יש דבר כזה.

    • כל מלה אמת.
      מי ייתן והמיתון יוריד קצת מהלחץ.
      אני מוכן לקצץ 7000 שקלים ממשכורתי עבור מפגש מחודש
      עם השעות 17:00 – 22:00 (לא פגשתי אותן שלא בתוך המשרד כבר שנים).

      • זוארץ

        האמת היא שהענף ההיי-טק בישראל הוא פלופ אחד גדול.
        אבא שלי (כן, אבא שלי…) מנהל קרן הון-סיכון והוא עדיין מגייס עובדים פה ושם. הוא חבר בוועדה שהמליצה לממשלה לפני מס' שבועות למנוע ייבוא עובדים זרים (מהודו) לתעשיית ההיי-טק בישראל.
        הבעייה התחילה כאשר חברות ההיי-טק הציעו תנאי עבודה מפתים והמופרכים בכל קנה מידה – ידעתם שמתכנת מתחיל וחסר נסיון מרוויח בישראל יותר מאשר בארה"ב (במספרים מוחלטים).

        אז עכשיו יש מצוקה בענף (ודרך אגב, ההיסטריה בארץ לא פרופורציונלית למצוקה האמיתית…) וכולם בהסטרייה – אבל מה, בדיקה קצרה מעלה שמחפשי עבודה רבים פשוט מחפשים הכנסה גבוהה, לא עבודה….

        תרדו מהעץ, תתחילו לעבוד תמורת שכר שפוי ותפסיקו להתייחס להיי-טק כאל מקצוע אליטיסטי… מתכנתי ההיי-טק הם בסך הכל פועלי ייצור, אז במה אתם שונים מתושבי עיירות הפיתוח ומובטלי הטקסטיל ?? ?

        • יואב מברלין

          בתור מי שהיה יואב מניו-יורק, זה נכון – בדרך כלל. המשכורות בארה"ב הן לא בשמיים, לעיתים קרובות מאד נמוכות מהנהוג בארץ. רק בארץ יש מיסים מטורפים ומחירים בשמיים שגורמים לאלה בארה"ב להשאר עם יותר ולחסוך יותר.
          משכורת שנתית של 6 ספרות בדולרים, כלומר $8.333 בחודש ברוטו השוים ל-34.000 שקל בחודש היא ממש משכורת גבוהה, ובארה"ב לא מקבלים סל ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות, אובדן כושר עבודה ובטח שלא פיצויים (ראה ערך: hire & fire), דברים ששוים הרבה כסף (למעלה מ-20% מהמשכורת) וגם לא שום ארוחה בשום מסעדה.
          וזה בלי להכנס למה זה משכורת שפויה או לא. הרי זה הכל כלכלה ובכלכלה כמו בכלכלה: הכל עניין של היצע וביקוש. הרי גם מחירי הדירות בארץ לא שפויים. אז אולי נתחיל עם להוריד את מחירי הדירות לקנייה, ועם העלאת הסטנדרט של דירות להשכרה יחד עם זה שאנשים יוכלו לשכור דירות כל חייהם בלי לקנות – ובלי לפחד שמר מועלם הבעלבית יעיף אותנו ולא יתקן לנו את הצנרת המוציאה ג'וקים.

        • יואב מברלין

          היי-טק הוא מקצוע אליטיסטי ואי אפשר להשוות אנשי פיתוח, למרות הסימפטיה, לעובדי יצור בטקסטיל:
          1. לאיש פיתוח יש השכלה (פורמלית לפחות) גבוהה בממוצע.
          2. עובד יצור לא צריך ללמוד הרבה במקום העבודה, ולכן הוא תמיד בר-חילוף, בעוד שאיש פיתוח הופך עם הזמן לעובד שלא ייסולא בפז, מבחינת הידע.
          3. אנשי היי-טק טובים יכולים להתקדם והשמיים הם הגבול. ראש צוות, מנהל פיתוח, ראש פרוייקט, מנהל מוצר וכו'.

          כל אלה ועוד הופכים איש פיתוח בפוטנציה לאיש ששווה כל משכורת שנותנים לו ושעזיבתו עלולה להיות מכה קריטית לחברה, בעוד איש ייצור תמיד, גם אחרי 20 שנה, יכול להיות מוחלף בין יום.
          אז למרות מה שאמרתי – את/ה לא צודק/ת – איש היי-טק טוב הוא איש היי-טק טוב ולאלה אין תחליף.
          (ואני מתכוון להיי-טק. לא לכותב תוכן בחברת אינטרנט)

          • זוארץ

            כל תעשיית ההיי-טק בישראל (כולל מזכירות חברה, מנהלי כח-אדם ושאר זוטות) מונה כיום בסך הכל פחות מ-50,000 איש… אנחנו מייצרים המון רעש וטרררם סביב ענף המעסיק פחות מאחוז אחד מאוכלוסיית המדינה, או בקושי 2% מכוח העבודה בישראל….
            לא נראה לכם קצת חסר-פרופורציה ?
            ובעניין ההשוואה לפועלי ייצור – לפני 40 שנה בשביל להתקבל לעבוד על קו ייצור במפעל מתכת, היית צריך רקע בתחום.
            הסטנדרטים משתנים: פעם תעודת בגרות הייתה מספיקה בשביל לקבל שכר סביר בעבודה לא מקצועית – היום בלי תואר ראשון אף אחד לא משתין לכיוון שלך…
            לכן אני עדיין חושב שנכון להשוות בין פועלי הייצור של פעם לפועלי ההיי-טק של היום – שניהם מבצעים את העבודה השחורה בפיתוח מוצר שאחר-כך נמכר בכמות היצף ומגלגל סכומי-כסף גדולים, מבלי שהם יראו את מזה משהו…
            אמרת "אופציות" ?? ? גם לעובדות של "מתפרת רמון" יש מניות במפעל – הן למעשה קנו אותו ומנהלות אותו עכשיו…
            בקיצור, הסטנדרטים משתנים אבל הפועלים השחורים עדיין הם אלה שעושים את העבודה – פשוט החליפו להם את צבע הצווארון מכחול ללבן…

          • הילה

            אכן קישקוש.
            איש היי-טק טוב, בדיוק כמו פועל ייצור טוב וכמו ראש ממשלה טוב, אם יש דבר כזה, הוא בר-חילוף. בין יום.
            אין לי שום בעיה עם המשכורות הגבוהות שקבלו ועוד יש שמקבלים "פועלי" ההי-טק. יש לי בעיה עם המשכורות המעליבות שמקבלים פועלי הייצור, שאמנם לא צריכים להשאר במשרד עד שעות הערב המאוחרות על מנת לשלוח אי-מיילים לכל החבר'ה ולהחתים כרטיס שיוכיח שהיו במסנג'ר לפחות עד השעה 22:00, אבל עובדים בד"כ קשה יותר.
            אף אחד לא צריך לרדת משום עץ, צריך רק לתת את לאחרים את הכלים להיות מסוגלים לטפס גם הם לעצים גבוהים יותר.

  16. הבלתי רצוי

    ליבי ליבי עליכם, אנשי הייטק מסכנים, על שצברתם הון קטן מיצירת מוצרים שלא הניבו שום רווחים, ועכשיו נותרתם ללא עבודה. ליבי ליבי על כל אלו שעברו קורס הסבה של יומיים וחצי באיזה בי"ס פטרייתי, וכעת גילו שכשהביקוש לעובדים יורד, מי שנושר ראשון הם אלו בלי ההשכלה האקדמית בתחום. פשוט רחמים עליכם.

    ממני, שנשארתי בכלכלה הישנה, ולא עומדים לפטר אותי בעתיד הקרוב אלא אם אני עצמי אפשל,
    הבלתי רצוי.

  17. צ'יקיטה

    ואני אומרת, הלוואי יפטרו אותי.
    יש אנשים שבשבועות האחרונים זו משאת נפשם. מה לעשות לפעמים דברים צריכים לבוא מבחוץ ולא ממך. אני במקומך נשמה, הייתי חיה על דמי אבטלה עד השקל האחרון ומנסה בזמן הזה להעביר עצמי קורס: "כיצד אוכל לבלות את שעות הפנאי שלי מבלי להוציא כסף?". התשובה אמנם תשמע מעט מטרידה (כאילו אתמול חזרתי מהודו) אבל אנא, ברצינות, יש הגיון בדברים.

    נסי לחיות תקופת מה חיים אנטי צרכניים. אני רצינית. אני חושבת שזה נורא חשוב להיות מסוגל לעשות זאת ורובנו לא מסוגלים. לא ייתכן שההנאות שלנו ינבעו רק ממסעות שופינג! יש איזשהו צורך לדעתי, להיתנקות מסגנון החיים הצרכני הכל כך מאפיין אנשי היי טק.

    אני לא רוצה להציע פה אפשרויות להעברת הזמן כי לא זו הפואנטה, אני חושבת שאדם זקוק לקצת בטלה בכדי להיות מסוגל להסתכל על דברים בפרספקטיבה. אז עזבי אותך רגע מקורות חיים ונסי להנות קצת מן הזמן שנפל לידיך (בדרך נס ממש!). הודי על המשבר הכלכלי שיאפשר לך אולי לזנוח עיתונים לטובת ספרים, לטובת סרטים טובים, לטובת עצמך.

    (מודה, אני אולי דרמטית מדי, מה לעשות)

    • מישהי

      מילה בסלע. אבל כשההיא מהבנק מתחילה להשאיר לך הודעות על המזכירה חוזרים מהר מאד למציאות.

    • הבלתי רצוי

      אולי, אבל סרט טוב (וגם גרוע) עולה כיום 30 שקל (אלא אם במקרה כבר הספקת לרכוש לעצמך טלוויזיה נאה ווידאו או DVD בכמה אלפי שקלים טובים, ואז לשכור סרט עולה פחות…), וספר טוב עולה בין 50 ל-100 ש"ח. דיסק נחמד יעלה לך 70-90 ש"ח, מנוי לכבלים יעלה לך מאה ומשהו-מאתיים שקלים, כנ"ל ללווין, חיבור לאינטרנט יעלה לך משהו כמו 15$+99ש"ח לחודש (ספק+בזק), כוס קפה בבית הקפה שמתחת לבין תעלה לך בין 5 ש"ח (תחי ירושלים!) ל-15 ש"ח (מוות לת"א!), ואפילו הבגדים המרופטים ביותר בעולם (כמו אלו שאני לובש דרך קבע) לא באים בחינם.
      ועוד לא דיברנו על גז, מים, חשמל, שכ"ד, ארנונה, דלק, ביטוח, טיפולים לרכב (או לחלופין – אוטובוסים (איכס!) או מוניות), טלפון, סלולרי, ועוד כמה דברים שבטח שכחתי, כי אני גר במעונות, אז אני לא משלם הרבה מהם. נו, אז איזה כיף זה להיות מובטל?

      אה, כן, נזכרתי בעוד אחד – אוכל. טוב, אבל לנשים זה לא בעיה, אתן בכל מקרה בדיאטה…

      • מריה שרייבר

        דיאטה, הלוווו? תחשוב לרגע, גם על האוכל שאנחנו מקיאות מישהו צריך לשלם.

      • צ'יקיטה

        מסכימה איתך שאי אפשר להיתנתק לרגע מעולם הצרכנות לרבות דאגותיו המרובות.
        לא הצעתי הקמת משק לסיפוק הצרכים האישיים אני מדברת על שינוי תפיסה או אם לדייק, פכיחות מה בכל הנוגע לכסף.
        אמת אמרת ספרים לא זולים, אבל מה עם ספריות עירוניות? אני יודעת שלעירוני הממוצע האפשרות מופרכחת אבל למה? סרטים הם אכן עסק יקר בארץ ועל כך אני מוח בכל פה. ההוצאות אמנם יקרות, מודה, אבל ניתן להתחמק מן המרכזיות שהן תופסות בחיינו,
        הן צריכות לדעתי פשוט לתפוס מקום שולי.

        • יואב מברלין

          גידי משלם לספריה עירונית 145 ש"ח לשנה, ומוסר שהמבחר שם עלוב.
          אני משלם 10 מארק (20 שקל) לשנה לרשת הספריות העירוניות של ברלין, שכוללת: ספרים, דיסקים של מוסיקה, סרטי וידאו ומשחקי מחשב.

    • סידני

      לצ'יקיטה היקרה,
      מוזר לקרוא הצעה כזו ממישהי שבמקום לקרוא עיתונים וספרים (כהצעתך), גולשת באינטרנט וקוראת אתרים. זה אפילו אירוני, בהתחשב בנושא שבו אנו עוסקים בפורום הזה.

  18. כל אדם מתאים יכול להקים עסק עצמאי העוסק בפיתוח של קהילת צרכנים. ההכנסות החודשיות שיתקבלו יהיו מתמלוגים ומענקים. לא נדרשים כישורי מכירה. עיסוק זה מתאים במיוחד לאנשים היכולים להעניק לאחרים.ההוצאות הנדרשות להפעלת העסק הן נמוכות ולכן הסיכון נמוך והרווחיות גבוהה.
    באתר http://www.immlm.com תכלו לקבל מידע נוסף .בהצלחה.

  19. Jane_Lame

    איזה מאמר נהדר, מרנין ומלבב. במיוחד בהתחשב בעובדה שאני בהיי-טק וכן יש לי עבודה.

    LOL.

    טריינספוטינג.

    נהדר.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *