למה בחורים לא יודעים לתת את עצמם בלי שהם ירוויחו מזה? עפרה ניב על בחורים בעידן הכלכלה החופשית

חיסכו ואמצו

שוק קח תן

הייתי נותנת הרבה כסף כדי להבין מה הופך את הזכר הישראלי המסוקס לחתלתול פחדן ברגע שהוא רואה מלצרית עם חשבון. אני מדברת על טיפוס שכולנו אוכלות ממנו בשלב זה או אחר של יחסינו ושאפילו מולייר היה שמח לצרף אל הפארסות שלו: בני ישראל, תסלחו לי, יעדיפו להכניס יד לתוך בריכת תנינים בחמת גדר, רק לא לשלוף לנו את הוויזה פלטינום בסוף דייט. למה? אלוהים יודע.
משום מה יש להם פחד קמאי להוציא עלינו גרוש. בעידן הכלכלה החופשית הם בטוחים שאסור להם לבזבז משהו שאין עליו תמורה. ושימו רגע יד על הלב: כמה בחורים היו באמת לארג'ים אתכן כל זמן שהם ידעו שהם לא יקבלו מכן כלום? הרי אנחנו מכירות את הטריק: אם אנחנו רוצות שצ'קים יתעופפו סביבנו בלי חשבון, אנחנו צריכות לשמור על עמימות לגבי השאלה שהכי מעניינת אותם: מה נפתח אנחנו בתמורה לפתיחת צרור המעות. עמימות של כור גרעיני. כי ברגע שהם כבר יודעים את התשובה – גם לחיוב ובעיקר לשלילה – הם עושים אחורה פנה ומאפסנים את האשראי. מהרגע הזה הם מקמצים יד יותר מדודתי הפולנייה עליה השלום.
יש כאן כל כך הרבה בנים של אמא, יש כל כך הרבה גברים שחרדים מקשר, כל כך הרבה פלצנים שישימו על עצמם את כל הוורסאצ'ה שבעולם. אבל דבר אחד אין פה בכמויות גדולות: בנים עם חשבון בנק פתוח לקראתנו.

הקמצן

הנושא של בחור קמצן הוא אחד הכאובים בעולם הסינגלים. את יוצאת עם בחור פעם פעמיים, ופתאום קולטת שהוא לא בזבז עלייך יותר מכוס קפה דלוח, ושאם הוא שילם על סנדוויץ' שהזמנת הוא מכווץ את הבטן כמו צרבת לפני אלקה זלצר. את ממש רואה על הפנים שלו איך כואב לו להיפרד מהמזומנים, כאילו דרכת לו על הענבים בתנועות של ריקוד דבקה. כמה עולה ערב במסעדה? זה מה שיהרוג אתכם? על זה תהרסו לעצמכם את התדמית? אתם מוכנים לשלם את המחיר שנסתכל עליכם נקיא, ובלבד שהפקיד בבנק לא ירגיש שירד לכם שקל מיותר.
אני לא מבינה איך הם מסוגלים להוריד על עצמם ים של כסף על רמקול מטופש, על פלזמה או על כיסוי חדש לדש בורד. אבל כשזה מגיע ללתת לבחורה שאיתך קצת תחושה שהיא יוצאת עם דונלד טראמפ – פה כבר אסור. על זה הם חוסכים. מה הפלא שאנחנו אומרות להם בלי לחשוב פעמיים "אתה מפוטר"?
אם זה היה נעצר רק בקמצנות כספית, מילא. אבל כולנו יודעות שזה לא נעצר שם. מי שמפחד להיות באובר בבנק מפחד גם מאוברדראפט של חיבוקים. מגיש לך עמלת שורה על כל מילה טובה שהוא מואיל להוציא לכיוונך. חוסם את הכספומט של הלטיפות. ואת נשארת עם פנקס צ'קים רגשי שאין לו שום כיסוי ממי שמולך. זאת הבעיה האמיתית.
כי עצירות רגשית באה על תשתית מסוימת. מי שרגיל עוד מבית אמא לספור שקל לשקל ולא להוציא כלום, מתרגל גם לספור מילים חמות. לקמץ בכמות הכפיות בלילה. ובאופן עקרוני להתייחס אל האישה שאיתו במונחים שלקוחים ממוסף 'דה מרקר' של הארץ: הכנסות בתמורה להוצאות, כינוס נכסים רגשי, וקנייה של רק מה שיביא לך הטבות. בגלל זה הם יוציאו אחד על השני מאות שקלים בנסיעה למשחק כדורגל, למשל, אבל ימנעו מאתנו לילה של חום פשוט, של אהבה בלי מילים, של ביחד.

לתת

בנים יצליחו להתייחס אלינו כראוי רק אם ניתן להם תחושה של גאדג'טים. כלומר אם נהיה צעצועיות הייטק שגורמים להם להזיל ריר כמו מפגרים. אם נתלבש נכון, נהיה מכונות סקס יעילות, ובעיקר אם אפשר יהיה לכבות אותנו תכף אחרי הגמירה שלהם. במצב כזה הם ישלמו עלינו הון. אבל כל זמן שאנחנו פשוט יצורי אנוש, עם חמלה, נתינה, הכלה ו – כן – רצון להרבה חיבוקים חמים – לא כיף להם.
אז שילכו לעשות ביד על האיי פוד. אנחנו ניתן להם את עצמנו רק אם הם יידעו לתת את עצמם בלי שהם ירוויחו מזה בהכרח. שיהיו לארג'ים גם על דברים שאנחנו זקוקות להם ולא רק הם, שיפתחו את עצמם להשקעה יותר גדולה כמו שהם פתוחים לקבל מאיתנו. קודם הם ילמדו לתת חיוך גדול ביחד עם טיפ שמן למלצרית המסכנה שקורעת את התחת בעבודה, ובסוף, מי יודע, הם ילמדו גם לתת חיבוק אמיתי, לא כזה של מעיל דובון. וכשזה יקרה אפשר יהיה למנות פה סוף סוף נגיד חדש לבנק ישראל.

תגובות

  1. הקמצן

    במה חשקה נפשה של הכותבת ?
    האם בצ'קים, ויזות ושאר דברים שהדיון בהם, מקומו בין עמודיהם המשמימים יותר של מוספי הכלכלה או שמא בחום אנושי ומגע אוהב.
    ההקבלה התמוהה בין שני תחומים אלה וההתייחסות אל האחד כאילו הוא השני (וחוזר חלילה) אינה רק שטחית ומקוממת אלא אף מעוררת כבס.
    מדוע נדמה כאילו השוויון אשר אתן דורשות בזכותו מסתיים באחת כאשר המלצר מגיש החשבון ? מדוע אתן מכריזות שמקדמת דנן נפשכן הפגיעה חשקה באומן רגיש ומיוסר ויוצאות עם בעל הפג'רו הראשון שנקא בדרככן ?

    אני מוכן להסתכן ולומר (ודומני שאני מייצג בזאת נאמנה את אוכלוסיית הרווקים שכבר הפכו תקליט בדרך לחמישים): כשם שאת אינך אוהבת להרגיש כמו פות מהלך, כך אין אנו אוהבים להרגיש כפנקס צ'קים מדדה.

    אסיים בנימה אישית: אני *לא*, חוזר *לא* משלם על דייט ראשון (גם לא על שני ושלישי) והסיבה פשוטה מאד. אני מסנן בחורות שעלולות להזדהות עם הכותבת.

    • פמיניסטית מתלהמת

      ביום שיפסיקו לקרוא לנשים "כוסית", או לפסול אותן בפגישה הראשונה כי התחת שלהן גדול מדי, החזה קטן מידי או כי העור שלהן לא "מושלם", הוא היום בו נשים יפסיקו לצפות מהגבר להיות כספומט מהלך.

      הוא גם היום שנשים וגברים יראו זה את זה כפי שהם באמת – כבני אדם.

    • למרות שכמות הכסף שמוציאים גברים על נשים, גדולה לאין ערוך, מהכמות שמוציאות הנשים על בני זוגן, יש נשים מסוימות, שחשות צורך למדוד את עצמן ואת שווי פעולותיהן הזוגיות בכסף ובשווה כסף. תמיד היו נשים כאלה, ותמיד גם יהיו, ולכן לא מוגזם לקרוא לתחושתם זו, התחושה העתיקה ביותר בעולם.

      הכותבת שכנראה מבינה היטב את הדבר, מנסה להסוות וליפות דברים, כשהיא כותבת על חום ואהבה. אך גם לה ברור שאין קשר בין הדברים, ולא אותם היא מחפשת.

  2. רק אני

    סטטיסטית, כל ה"גברים" שלא יודעים לתת פיננסית לא יודעים לתת רגשית.
    ולכל הגברים שעומדים "לצאת חוצץ"- לא כל בחורה חייבת לרצות אתכם וכן, אנחנו רודפות כסף (אם זה מה שנוח לכם לחשוב, במקום האמת – אתם סתם קמצנים…)

  3. מה קורה עם הכותבת? למה לה שישלמו עליה בדייטים,? האם המצב הכלכלי עד כדי כך בכי רי שהיא יוצאת כנערת ליוי שצריכה שישלמו לה על הדייט? אני אישית מציעה תמיד לשלם על עצמי- אם הגבר מתעקש- סבבה, ואם אנו מתחלקים- גם סבבה. אני יכולה לממן את הכוס קפה/בירה/אוכל ומה שזה לא יהיה. אני לא מבינה בחורות שכאלו- בגלל זה פוסלים גברים? ומה הקשר בין חומריות להתקפי החיבוקים שלה. אני מכירה המון סטודנטים תפרנים שאוהבים חיבוקים….גם אם הם לא הוציאו אותך לדייט שנים. אין כל קשר בין הדברים. לכותבת יש בעיית גישה חמורה.

  4. איזה שטויות.
    איזו חומרנות מטופשת. הגבר נמדד בארנקו. כמה שטחי, כמה רדוד.
    אני בכלל לא רוצה להיות חברה שלך.
    דרך אגב, באמת, גם את חברות שלך את מודדת ככה?

  5. שנראה לי שפשוט פיספסתם את הנקודה…
    עפרה – אני מבינה בדיוק על מה את מדברת.

  6. לשלם על בחורה בדייט ראשון או שני זה כמו לפתוח לה את הדלת או לעזור לה לסחוב תיק כבד. עניין של נימוס ואצילות פולנית במובן הטוב של המילה.

  7. סתם קראתי את הנאמר פה מאת עפרה וגם את התגובות שלאחר יד.

    טוב, ישנו מימד ברור שלא תמיד נלקח בחשבון מצד הבחורות לדעתי, אם כי ברור לי ואני מסכים עם הקשר שנאמר, שהרי הוא מרכז העניין והוא הקשר בין קמצנות קמונעית וקמצנות רגשית.

    המימד שלא נלקח בחשבון הוא טיימינג/סיטואציה:
    אני אישית חושב ששפיטה על סמך דייט ראשון או שני לכאן או לכאן היא מטופשת כל כך וחסרת כל פרופורציה לחיים ולאישיות של כל אדם.
    אז הגבר לא הרגיש נוח בסיטואציה והחליט לא להזמין ולשלם מכספו שעמל בשבילו – זה לא אומר מראש על קמצנות.
    אולי הוא לא רוצה לומר: מצאת/לא מצאת חן? אולי הוא לא מעוניין להראות עניין בשלב זה ?
    אני חושב שבדייטים ראשונים יש לעשות הפרדה כספית. אנחנו לא בעידן הקרח. בחורות מדהימות, עושות בדיוק מה שגברים עושים , אינם תלויות משום בחינה בנו. בשלב מאוחר, כשמכירים ורוצים לתת – אז לתת כמה שאפשר.

    בקיצור, בנות , לדעתי שפיטה על סמך עו"ש כרטיס האשראי הוא טעות בשלב מוקדם, אבל מוצדק וליגיטימי ביותר עבורכם בשלב מאוחר יותר, ודא"ג לא חסר גם בחורות קמצניות הן רגשית והן חומרית.

    הכביש הוא לחלוטין די סטרי , כן, עם במקרה זה.

  8. ראשית כל לגברים – סליחה על קיומן של נשים כאלה. צודק הקמצן – כפי שנשים אינן רוצות שיראו בהן פות מהלכת, כך גברים אינם כספומט מהלך. אינני רוצה גבר שישלם עליי, ואם יתעקש – איעלב. ודווקא אלה שלא משלמים – הם המחבקים האמיתיים. עם כל החום וכל האהבה וכל הכבוד ההדדי. כי אני מבחינתו אדם, כפי שהוא עבורי. נשים – שוויון הוא שיוויון – גם במקומות שלא כ"כ נוח! לא שגברים שם – זה ברור, אבל גם אנחנו לא… שהשוויון יתחיל מהתפיסות שלנו…
    ובאותה הזדמנות – תפסיקו לתת לילדכן/ ילדותיכן את שם משפחתו, אלא את שלכן!!!

    • אני לא ילד, עוד פחות משנה אני סוגר 30, יצאתי עם לא מעט נשים, רוב החברים שלי הן חברות, ולמדתי דבר אחד. לא משנה אם אתה חכם, עשיר, יפה וכו', אם אתה אפילו טיפ טיפה קמצן אתה פשוט מנופנף במקום. בחורות בדרך כלל מציעות לשלם ואם אתה נותן לה, כמו שהציעה, חצי מהחשבון, היא מעיפה אותך לעזאזל.
      על כן, אני מציע לך, כדי לא להפסיד גברים שווים, פשוט לרמוז על נטיותייך הפמיניסטיות הקיצוניות במהלך הדייט. לגבר שמעוניין בך זה לא יגרום לזרוק אותך, אלא רק יתן מושג איך לעשות לך טוב.
      אני, למשל, רוצה שלבחורה שלצידי יהיה נוח ונעים, ואם את לא רוצה מחוות מיושנות, אז בכיף. תסחבי לבד, תלבשי מעילים לבד, תשלמי על עצמך. איך שבא לך.

      • שלום לך,
        רק רציתי להציע, שאולי אם מישהי מנופפת אותך כי אתה מוכן שהיא תשלם חצי – לא שווה את זמנך. אני את "נטיותיי הפמיניסטיות" לא מסתירה – אני לא צריכה לרמוז על זה, אני מדברת על זה באופן גלוי וחופשי. בניגוד אליך, אני רואה בזה רק מחמאה. "נוח ונעים" אין פירושו של דבר שיש לי משרת… גם אם יש בנות – ומסתבר גם בנים – שחושבות/ים כך. אולי תדמיין איך זה לצאת עם מישהי שהייתה רוצה שיהיה לך נוח ונעים – שרוצה לפנק אותך, לשלם עליך. אני מאחלת לך לחוות לפחות דייט אחד כזה – ואולי תגלה עולמות חדשים. לא אכפת לך לגוון, נכון…? אם לא היית מאוים כ"כ מה"פמיניזם הקיצוני" שלי לדבריך, אולי בטעות היית מגלה שיש ממה ליהנות, לגלות ולהכיר.

        • שלום גם לך:)
          אני יכול להבין את הבחורה, כי על סמך 30 דקות קצת קשה לשפוט אדם לעומק, ועל כן היא שופטת אותו על דברים פחות עמוקים, וכאשר מדובר בבחורה יפה שיש לה מחזרים רבים, העובדה שלא שילמת עליה עלולה להוות נקודה מכרעת בסינונך.

          ברור שלא מדובר במשרת, אני מדבר על מחוות סמליות של כבוד והערכה. זה שאני פותח לך את הדלת לא אומר שאני סנג'ר שלך או שאת לא מסוגלת לפתוח אותה בעצמך, אלא רק שאני מכבד ומחבב אותך.

          ישנם גם מקרים שגורמים לאי נעימות גדולה לגבר: ידידה שלי הגיעה למעונות האוניברסיטה עם תיק גדול ששוקל משקל רב. היא 165 על 50 קילו ואני, לעומתה, יכול לשאת אותה יחד עם התיק בלי להתאמץ יותר מדי.
          עניין של הבדלים פיזיולוגיים בין המינים.
          היא סירבה להצעתי לשאת את התיק, וכל הדרך למעונות רציתי לקבור את עצמי מרוב בושה בגלל המבטים המוכיחים של הסטודנטים והמרצים (בחורה רזה ויפה עם תיק גדול ובחור חסון שלא עוזר לה).

          אני מודה שדייט שבו הבחורה מתעקשת לשלם על הכול יעורר בי אי נוחות אך לא בגלל פגיעה ב"גבריות" אלא יותר מחמת המוזרות שבדבר. זה פשוט לא מקובל, אלא אם כן מדובר באשה עשירה בת 50 ובחור בן 25 המשמש ג'יגולו.

          • למרות שאני מבינה אותך – הקושי של רוב החברה הדפוקה הזו (בעיני) היא חריגות ושוני – הרווח שבלנסות ולחוות את "הלא מקובל" יכול להיות אדיר…
            אני אישית מעדיפה שתראה לי כבוד והערכה בדרך אחרת – לא בסט קודים שצד אחד שלהם כביכול "מקסים" והצד השני של המטבע הוא איום ונורא – וכובל אותי ל"נשיות" שאינני רוצה בה. אם תתייחס אלי פשוט כאל אדם – בלי קודים חברתיים כובלים – אוכל ליהנות איתך הרבה יותר.
            לגבי סיפור התיק – "השוני בין המינים" הפיזיולוגי הכביכול מובן מאליו – איננו מובן מאליו. יש על כך חומר רב – תיאורטי ומחקרי. אבל לצורך הדיון פה, אני מסכימה שהגבר הממוצע חזק מהאישה הממוצעת – ואין לי בעיה עם זה. אם זו הייתה אני, דרך אגב, והתיק היה לי באמת כבד – הייתי נותנת לך אותו בשמחה – בהנחה ואך ורק בהנחה – שלך זה לא כבד. העניין בסחיבה בעיני – הוא שזה לא צריך להיות מובן מאליו. אם אני יכולה לסחוב, וזה לא ביג דיל ולא ממש כבד – אז למה לא? יש לי שרירים בשביל להשתמש בהם, ולא בשביל שיתנוונו… זה שנשים החליטו לבטל לחלוטין את מימד הכוח בחייהן, רק כי יש מי שהם חזקים יותר – זה עצוב וחבל, והופך אותן למוגבלות יותר.
            לגבי התשלום על הדייט – אני בכל זאת מציעה לך להתמודד עם המוזרות, ולנסות לראות איך זה הפינוק הזה… גם לך מותר להתפנק, אתה יודע.
            מניסיון אני יכולה להגיד לך, שגברים שהייתי איתם נהנו ביותר לאחר שהשתחררו מכל הסטיגמות, הדיעות הקדומות, הפחדים, הכבלים, תפקידי המגדר וכו'… אני בעד להיות אמיתיות/ים – פשוט מי שאנחנו בפנים, וחבל שאנחנו מרשות/ים לכל החוקים החברתיים לעצב אותנו בכוח כזה…
            אשמח לשמוע ממך אחרי ההתנסות "המוזרה"… 🙂

            • את לא חושבת שזה קצת אגואיסטי לתת לגבר להתייסר במבטים מוכיחים בגלל אג'נדות, גם אם התיק לא כזה כבד, ואת אפילו יותר גבוהה וחזקה מהגבר?
              לגביי הדייט, במחשבה שנייה ושלישית הייתי מרגיש מאוד לא בנוח, בגלל החינוך שקיבלתי האומר שגבר צריך תמיד לשלם על עצמו. העניין של "הענקת ביטחון, גם כלכלי, לבת הזוג" טבוע בתוכי כל כך עמוק, עד שאני לא יודע אם אוכל להשתחרר ממנו. אני עוד יכול לסבול מישהי שמשלמת על עצמה אבל שתשלם גם עליי? יהיה לי קשה מאוד, אלא אם כן אני מאוהב בבחורה בטירוף ומוכן לסבול הכול:)

              • לא ממש לא. זה לא "אג'נדות" – זו מי שאני, וכנראה גם מי שהיא. חבל שכ"כ אכפת לך המבטים מסביב, החברה, האישור החברתי או אי האישור החברתי. אולי כדאי שיהיה לך יותר אכפת ממה שהיא רוצה או כל אחת אחרת שאיתך. אגואיסטי זה להחליט עבורה מה טוב לה. העניין פה הוא לא מה טוב לך – היא זאת עם התיק.
                בעניין ה"לספק ביטחון, גם כלכלי" – נו, טוף… אין לי מה לומר… אני מניחה שאתה מבין את עמדתי… אני רק יכולה לאחל לך למצוא את זו שתשמח עם זה – וכנראה שלא חסרות כאלה…
                שתדע אבל ששחרור מהתפיסות האלה משחרר אותך לא פחות… אתה לא יודע אילו עולמות אתה – וגברים רבים נוספים – מפסיד…
                אז כנראה שלא תהיה לך חוויה "מוזרה"… אם כך – שתהיה לך המון הצלחה, עם מי שלא תבחר לצאת לדייט איתה.
                ודבר אחרון – המלצה חמה 🙂 – אל תהיה מוכן לסבול הכול… אתה שווה יותר מזה. בהצלחה עם החיפוש.

                • אבל המאמר היא לא באמת על המחווה הרומנטית/ שובינסטית/ פטרנליסטית/ רגישה/ או כל שם תואר אחר, לשל תשלום בעת יציאה לדייט היכרות ראשון או שני. בכל הכבוד. זה אולי המוטו המדגים, אבל תקראו את המאמר, השאלה היא פשוטה מאד, האם השאיפה ליחסי זוגיות, כפי שהיא מבוטאת על ידי הנקבה העירונית בת זמננו, מושתתת על האלמנט הגנטי – אבולוציוני של מציאת המפרנס האולטימטיבי בפרשנותו לימי חברת השפע כן או לא.

                  מחוות רומנטיות במשחק ההיכרות המקדים בין גבר לאישה הוא סימבולי במהותו, וניתן לטעון כנגדו ובעדו, אלא שבמחילה מנייכו, לא זה הצורם במאמר.

                  • "האלמנט הגנטי" כביכול, הוא ממש לא גנטי, אלא בעיקר חברתי ותרבותי… תיאוריות אבולוציוניות והתפתחותיות אינן "גורליות" – האבולוציה וההתפחות מושפעות מהבחירות שלנו בכל דור ודור… האם ידעת שנשים היום חזקות יותר (פיזית) מנשים בדורות קודמים? האם ידעת שהכושר הגופני המולד שלהן השתפר בדור וחצי האחרונים בטירוף – בשל השינוי החברתי בעשורים האחרונים בגישה לספורט של נשים – בעיקר ברחבי העולם המערבי? מי שמשתמש/ת בביולוגיה, אבולוציה ועוד "שמות מדעיים" בקלות כזו, עושה זאת כדי לשמר מציאות מעוותת לגמרי.
                    אני, כ"נקבה עירונית", ממש לא מחפשת את המפרנס. אני מחפשת את לב הזהב…

                    • קורא משתומם

                      "…שהכושר הגופני המולד <בלי מרכאות>
                      שלהן השתפר בדור וחצי…"
                      אני מניח שהתכוונת לכתוב זאת במרכאות
                      או בכלל בלי המילה 'מולד', כי אם לא: נראה לך
                      שכושר גופני מולד או כל תכונה מולדת מורכבת
                      מספיק יכול להתפתח בתהליך אבולוציוני טבעי
                      בדור אחד בלבד? ואגב, לפי אותו קו מחשבה,
                      מהו,בהקשר האבולוציוני, "דור וחצי"?…

                    • במחקרים זה לא מוגדר כ"דור" אלא על טווח של מספר שנים. הכושר הגופני של נשים – או נערות היום – גבוה יותר משל דור אימותיהן. יש מגוון מחקרים על כך – ניתן לבקרם, כמובן. אם מעניין אותך – אוכל להפנות אותך אליהם.
                      כשכתבתי דור וחצי התכוונתי לומר בכך שהתהליך של שיפור בוכשר הגופני הוא תהליך שכבר נמשך זמן רב, כאשר בשלושה העשורים האחרונים, הישגי הנשים באולימפיאדות, לדוגמא, מתקרבים במהירות הולכת וגדלה להישגיהם של הגברים. השיפור בהישגי הנשים – הוא זה שמשתפר… כלומר בכל מספר שנים העלייה בהישגי הנשים משמעותית יותר מאשר בטווח קודם. אם אני לא ברורה, ואתה מתעניין באמת – ולא סתם מעוניין "לרדת" על הטענות – אוכל להפנות אותך למחקרים אחרונים…
                      ואם לא בא לך, זה גם בסדר…
                      בכל מקרה, כל מה שניסיתי לומר הוא שהטיעונים הדמגוגים של "ביולוגיה" "גנטיקה" ו"אבולוציה" משמשים תמיד את דוגלי/ות השמרנות, ובבחינה ולמידה מעמיקות טענותיהם/ן פעמים רבות מופרכות.

                    • את חושבת שהכושר הגופני מגיע על חשבון, כישורים שכליים או שזה לא קשור בכלל?

                      אני מתכוון בעיקר לדברים כמו הבנת הנקרא, התמצאות במערכת רבת דעות, או היכולת לעכל ולהפנים לפני שפורצות תשובות שאינן קשורות ושאינן מוסיפות להערכה הכללית.

                      אני שואל, פשוט מפני שאני מנסה להשוות לנשים של לפני דור דור וחצי, וזה לא נראה כל כך טוב.

                    • לאור תגובתך אני לא מתכוונת לענות לך באופן ענייני. אם לא הבנת את תשובתי או שאתה חולק עליה – אפשר לשאול או להעיר הערות תוכניות ברמה… אבל הרמזים והירידות שלך ראשית כל מעידים על מי שאתה, ועל הרמה שלך… חבל שכך בחרת להגיב…

                    • שיפורי השיאים של הנשים באולימפיאדה מלמדים פחות על ההתקדמות של הכושר הגופני של הנשים אלא יותר על התקדמות מדע רוקחות הסטרואידים…
                      ובכלל, קחי עשר נשים צעירות ועשרה גברים צעירים שאת מכירה. האם יש סיכוי שאחת הנשים חזקה יותר מאחד הגברים?

                    • אם תעקוב אחרי המחקרים, תראה שזה ממש לא קשור לסטרואידים, אבל העיקר למצוא דרך להפריך את העניין – עוד לפני שהתחלנו להתמודד, נכון?
                      ובנוגע לעשרה גברים ועשר נשים – מה שאמצא היום ישקף הרבה יותר חברה, תרבות וחינוך מאשר יכולות אמיתיות… חברותי ברובן לא חזקות, בעיקר כי הפנימו את העובדה שזה לא תפקידן… הרי תפקידן להיות רזות, חלשות ו "עדינות"…. כפי שקראת לי בטוב לבך…

                    • אלמוני

                      אם אני רואה את מרימת המשקולות הגרמניה בסמטה חשוכה, אני בורח כמו טיל עם כל הפלאברות והדאווינים שלי.
                      הספורט המקצועי אינו רלוונטי, כי הוא לא נורמלי ובחלקו עברייני. עדיף שנדבר על החיים האמיתיים, וכמו שאמרתי, את לא רואה אף אחת מחברותייך גוברת על גבר ממוצע, ואני מתפלא על כך שאת מתווכחת על דברים בסיסיים. ברור שלחינוך יש חלק בחולשה, וחייבים ללמד קורס קרב מגע יסודי את הבנות הצעירות בבית ספר, אך עדיין זה לא יהפוך נשים לחזקות פיזית מגברים.

                    • אני לא מתווכחת על דברים בסיסיים, אלא טוענת שני דברים – שאפשר שלא תסכים עליהם:
                      הראשון הוא, שמה שבסיסי בעיניך,הוא לא בהכרח בסיסי בעיני… ובוודאי ובעיקר שלא הפערים כפי שהם היום – שהם הקצנה כתוצר מהחברה הממוגדרת שאנו חיות/ים בה…
                      השני הוא, שגם אם בנים חזקים יותר, ואפילו אם הם לעולם יהיו חזקים יותר, אין לכך כל משמעות – ובוודאי שאין זה אומר שנשים צריכות להזניח את כוחן הפיזי או תמיד ובאופן אוטומטי לתת לגבר לסחוב…
                      אה ושלישית – לא בהכרח צריך ללמד את הבנות הגנה עצמית – עדיף ללמד את הבנים – ואת הגברים – להעיף את האלימות מחייהם…

                    • אלמוני

                      לא הייתי נחפז למסקנה שהשיפור בהשגי הספורטאיות נובע מאיזה שיפור גנטי גורף באוכלוסיה.
                      לי נראה יותר סביר שמנגנון זיהוי כשרונות צעירים היום מוצלח יותר, שיטות האימון טובות יותר, תזונה משופרת וכו'…
                      כדי לטעון שהשיפור בכושר הגופני של אוכלוסיית הנשים נובע מאיזה שינוי גנטי עלייך קודם להראות את הקשר בין אותו שינוי גנטי לבין שיפור בכושר גופני ואחר כך להראות ששכיחות אותו שינוי אכן עלתה באוכלוסיה.
                      אני לא מכיר דבר כזה, ואני אשמח אם תשלחי מראה מקום מדוייק.

              • ערס פואטי

                אבל לא מזמן אמרתי למישהו, לא זוכר מי, שהגבר היחיד בבננות היה לוכי. כולנו היינו או טרחנים, או תל אביבים מניאקים שבאו לשבור שבר. או – הכי נפוץ, שילוב של שניהם. רק לוכד התנהג כגבר אמיתי

                • אבל זיון אחד לא יצא לי מזה.

                  • שדה הציד באוניברסיטה היה פורה מספיק:)

                    • אני מבינה שאתה מתאים עצמך לבת/בן השיח, אבל כנראה שממש לא קלטתי אותך, הא..? ברור ש"גבר גבר" לא יתחבר למה שכתבתי…

                    • עם כל אחד צריך לדבר באופן המתאים לו. עם בחורה צעירה ועדינה מדברים בצורה אחת ועם ערס פואטי ממולח בצורה שונה.
                      להבהרה כללית: אני והערס חולדות ותיקות מאוד כאן ולכל מילה יש את הניואנס שלה. אם נפגעת מאחת מהן, אני מתנצל.
                      בקשר לאישיו עצמו: את חושבת שלגבר אסור לחפש מין מזדמן בהסכמה עם בוגרת, או עם קטינה הצעירה ממנו בפחות משלוש שנים ואין ביניהם כל תלות?
                      זה די הגיוני שגברים ילכו לאתר של נשים כדי למצוא נשים.

                    • ראשית, אני לא יודעת איך החלטת שאני "בחורה צעירה ועדינה" – שוב הסטריאוטיפ, הא…?
                      שנית, אכן יש היגיון בלהתאים את עצמך לבן/בת השיח, אבל דרך ההתאמה עדיין מעידה על מי שאתה. גם אם הייתי מתכתבת עם הארס הפואטי, השפה שלי והעמדות שלי היו אני – כמו ששלך הן שלך. אי אפשר להוציא ממישהו/מישהי משהו שאין בה/ו…
                      שלישית, לא אין לי שום בעיה לא עם מין מזדמן ולא עם הנאה – ממש להיפך…
                      הכל שאלה של ניסוח, עמדה ותחושה…

                    • אני מעריך שאת לא נהג משאית בן 50 עם כרס בירה וקעקועים. לפחות אני מקווה שאת לא:)
                      אני לא חושב שמה שכתבתי בתגובה לערס סותר את מה שכתבתי לך. גם בחיפוש סטוצים צריך להיות הוגן, ויש נשים, הפלא ופלא שגם הן מחפשות את זה.

                    • אבל זה לא אומר מה אני כן… 🙂
                      בכל מקרה, תהנה עם הסטוצים – ובודאי שיש נשים שמחפשות את זה. אני אמרתי שלא?
                      להיפך – שיהנו. ושאני גם איהנה…
                      וגם אתה…
                      ביי…

                • מרימה כפופים

                  חבל על החד פעמיות. האתר זקוק להחיאה. זו התעללות בגופה מה שאתה עושה. מזיין (את השכל) והולך. בא ותזיין לנו את הצורה. יא מאנייק.

    • לידיעתך את שם המשפחה של הילדים אי אפשר לשנות!!!
      אלא אם כן האדיוט יסכים לשנות אותו ומכיוון שהוא אדיוט הוא לא יסכים.
      וכאן יש הוכחה נוספת איך המדינה מנהלת את הנשים
      כי לי יש משפחה אחד ולילדים שם משפחה אחר.
      ועוד לא התחלתי לדבר על הצורך לקנות את הגט…

  9. אלמוני

    הנושא היה יכול להיות מעניין אבל כתוב בצורה מאוד לא ידידותית ופרובוקטיבית על מנת למשוך כמה שיותר תגובות. חבל, כי רוב התגובות שתקבלי יהיו באותה רמה שאת התחלת בה, קרי פרובוקטיביות ולא מתדיינות. אם המטרה הייתה לפתוח דיון, הרגת כל סיכוי.

    ולעניין, אם לא מוכנים לשלם עלייך, כנראה שאת לא שווה את זה. את לא עושה לבחור מספיק טוב על הלב/זין.

  10. גבר מזן אחר

    אני לא מצפה מבחורה לתת לי בפגישה איתה. אני מצפה להנאה ובילוי ולא סקס או מציצה. כמו שאת אומרת: "כמה עולה ערב במסעדה? זה מה שיהרוג אתכם?" ואת צודקת. הגיע הזמן שתשלמי על עצמך. זה לא יהרוג אותך.

  11. דורית

    כשגבר מתנהג בקמצנות לכאורה, הוא למעשה מתמקח על המחיר הראוי של הטובין ו/או השירות המוצעים לו.
    כשאנחנו מדרדרות את עצמנו ואת שירותינו לדרגה שבה הם לא שווים שום דבר על הנייר ולמעשה קיימת אופציה שנשלם בעצמנו כדי שהעסק ימשיך להתגלגל – צריך להיות בחור טיפש מאוד כדי להתנדב ולשלם כסף טוב על מה שאתה יכול לקבל בחינם.
    נשים נחמדות מאוד עלולות להתקומם לכאורה, כנגד המסחריות הרועפת מהדברים. ואז נשמע הרבה מלל על רגשות, על האדם באשר הוא אשה, על החיבוק השווה מיליונים, על השיוויון ועל התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. והכל כדי לנטרל את היחסים הטהורים מהכסף המזוהם. או, במקרים פחות קיצוניים – את היחסים המזוהמים מהכסף הטהור.
    ונשאלת השאלה – למה, בעצם?

    נשים הרי משקיעות הרבה מאוד *כסף* כדי להיראות נחמדות למראה וטובות למאכל כדי לשאת חן בעיני הבחור שהזמין אותן לצאת. זהו פיתוי במשמעות המתוקה של המילה. ההגיון אומר שאם היא מוצאת חן בעיניו – גם הבחור מצידו ישקיע *כסף* כדי לפתותה שלא לברוח ממנו. ואז כולם יהיו מרוצים.
    אבל מה אם הוא יודע שגם אם הוא לא ישקיע היא לא תברח?

    וגרוע מזה – מה אם הוא לא מאוד מעוניין כרגע, אבל מוכן באופן עקרוני לעשות לה טובה? – ואיך זה ייראה אם הוא ישלם על זה?
    והנה, כשהיא יודעת שהוא עושה לה טובה, עולות האוקטבות הפמיניסטיות מעלה מעלה, כי בדרך הטבע נתקפת כל אשה בפחד קמאי מול המשוואה של סקס פוטנציאלי וכסף שמחליף ידיים – זה זנות וזנות זה מכוער. כל כך מכוער עד כי נשים רבות מעדיפות גרוע מזה.
    כדי לצאת מהמעגל הזה של גרוע וגרוע מזה, הומצאו הנישואים, שבתוכם, איכשהו, כל הסחר והמכר לפחות נשארים במשפחה. אבל כדי להגיע לנישואים צריך חיזור. וכדי לחזר צריך עניין.

    "אני לא מבינה" – לא מבינה הכותבת – "איך הם מסוגלים להוריד על עצמם ים של כסף תמורת רמקול, פלזמה וכו'"
    הם מסוגלים כי יש להם עניין.
    שווה להם. בא להם על זה. הם בטוחים שזה יגרום להם עונג. ככל שזה עולה יותר תחושת ההישג שלהם גדולה יותר והם ישמרו על זה יותר טוב.
    ועל זה נאמר בלב כבד – אופס.

    • לבנות תיאוריה שלמה מסתם גבר שחונך על שיוויוניות ולא מבין בכנות למה הוא צריך לשלם כל הזמן סכומים לא מבוטלים על אשה בריאה שמרוויחה היטב.
      בעידן הגבר המטרוסקסואל גברים משקיעים לא פחות כסף מהנשים במראה החיצוני.
      את מורידה אותנו רמה של בהמות המבקשים מהמוכר פלזמה 64 אינץ', מחשב פנטיום ארבע, ובלונדינית 175/55.
      ולא נמאסה עלייך עדיין הגישה של "הנותנת והלוקח"?

      • מה, יצאה ממך תגובה פמיניסטית…? 🙂 למה חסכת אותן ממני…?

        • מה אני, קמצן? אני אף פעם לא חוסך על נשים חמודות;)

          בשום מקום לא כתבתי שגבר צריך לשלם *כל הזמן* על בת הזוג. ואני הרבה יותר פמיניסט ממה שאת חושבת, כי אני באתר הזה כבר ארבע שנים, ומים ופמיניסטיות הארד קור שוחקות אבנים, לא כל שכן לוכדים בשר ודם…

          • ועוד לא התעייפת? 🙂
            אני שמחה לגלות שיש בך גם צדדים פמיניסטיים יותר… אז אולי גם תצא עם מישהי שהיא קצת יותר פמיניסטית…? אולי תהנה מהאתגר…
            נראה לי שאני בדרך לפרוש מפה, אז אשאיר לך את הבמה בלי להתערב יותר…
            היה נחמד!
            ביי ובהצלחה

      • דורית

        איך בדיוק מחנכים גבר לשיוויוניות? – אבא ואמא בהריון חצי חצי?

        מעניין גם איך כל פעם שמסתמן איזה כשל מערכתי, תמיד יקפוץ הגבר התורן המתחסד, הטובל בניקיון כפיו, ויעלה את ה"שיוויון" על ראש שמחתו – רצית שיוויון, לא? – קרי: יש לזה מחיר, אז תשלמי. פעמיים.

        מעניין אותי גם איפה הוא בדיוק השיוויון הזה? מה מכל מה שכל אשה עושה כיום, לא יכלה לעשות סבתא שלי? או סבתא שלה? שוב פעם תשלוף לי את ה"זכות להצביע"?

        הכי יפה זה איך שגייסת גם את המטרוסקסואלים לטובת העניין. אתה חושב שגבר שכל כך אכפת לו איך הוא נראה, ירשה לעצמו להיראות כמו עלוב נפש קטנוני כשיגיע החשבון?

        אתה "בכנות לא מבין למה צריך לשלם על בחורה בריאה ומרוויחה היטב" – ואתה באמת לא צריך. זו זכות. ויום אחד, אם יהיה לך מזל, אפילו תבין את זה. זה גם כלכלי, מה שמביא אותנו לעניין ה"נותנת והלוקח" – המוטעה מעיקרו. אני חושבת שזה בדיוק ההיפך.
        גבר נותן. אשה לוקחת ומעצימה את מה שהיא לוקחת, ואז זה חוזר אליו, ואז גם החיים יפים, כמו שהחיים יכולים להיות יפים.
        אבל בשביל זה צריך, כמובן, מחוייבות אמיתית.

        אני חושבת שזה האידיאל של כולם. אף אחד לא בוחר במודע להיות ריקא שמחפש סקס חסר משמעות במינימום השקעה. אף אחת לא בוחרת במודע להיות הכתובת לחיפושים האלה. זו סתם ברירת מחדל עצובה מאוד, והיא תמשיך להיות כזאת גם אם תצליח לשכנע את עצמך שאתה צודק.

        • אני צריך לשלם על הקפה של נופר כי סבתה, רחל, הייתה עקרת בית? ובכלל, למה שהיא לא תשלם עליי? ואולי סבא שלי קופח בשנות החמישים והמשפחה שלה הייתה "מלח הארץ" עם פנקסים בצבע הנכון?
          חינוך לשוויוניות הוא חינוך האומר שלאשה יש זכויות וחובות בדיוק כמו לגבר, כולל החובה לשלם על מה שאתה אוכל ושותה, ואם גבר מחליט לשלם עלייך, את צריכה להתייחס לזה כאל מחווה יפה ולא כאל דבר מובן מאליו.
          "עלוב נפש קטנוני" – לדרוש ממישהו לא להיות פרזיט ולהתעלק לך על הארנק באופן קבוע רק כי היא אשה, זו לא קטנוניות, אלא דרישה הגיונית, אלא אם כן מדובר בגבר עשיר בן 50 ונערה יפהפייה בת 18, שהבסיס ליחסיהם שונה מהבסיס ליחסים של בני זוג בשנות העשרים לחייהם.
          גבר נותן, אשה לוקחת, מעצימה ומחזירה? שו הדה? מנטרה של שובניזם נשי. לא יותר.
          אני באמת לא מבין למה ההסדר הכלכלי בין גבר לאשה באותו גיל ומעמד כלכלי צריך להיות שונה לעומת ההסדר הכלכלי בין שני הומואים או לסביות. תנסי להסביר לי בצורה הגיונית. אני אולי לא גאון הדור אך גם לא הכי טיפש.

    • לדעתי הגברת צודקת… (בנוגע לתגובה, לא בנוגע לכותרת)
      בכל חברה יש איררכיה מסוימת. כמו שבעבודה שאנו עובדים בה יש איררכיה מסוימת כדי שדברים יעשו כמו שצריך. החברה שאנו חיים בה היום מכתיבה את אותה איררכיה, יש אשר לא יקבלו את אותה המרות שהחברה מכתיבה וינסו לנתב אותה לצורה המתאימה להם/ן.

      לו יתואר מצב שבו אני נמצא בחנות למתנות ועלי לבחור מתנה, חוץ מלבחור אותה לפי צורכו של המושא אני אסתכל גם על טיבו ואיכותו. אם הכלי יפה, אני אקנה אותו, ועל זה כל אישה תסכים איתי, אם הכלי לא יפה, מן הסתם אני לא אשקיע בו, אם תוכו יהיה מלבב יכול להיות שאני התעלם מהחציוניות שלו ואתמקד בפנים בסופו של דבר העין רואה והלב חומד, יכול להיות שהמתנה כל כך תמצא חן בעיני שאני אקנה גם לעצמי.

      לעניינינו גבר הוא מחזר והאישה היא המחוזרת, לכן בחברה שלנו האישה צריכה לטרוח ולהשקיע בחיצוניות שלה, כביכול למכור את המראה שלה, והגבר צריך להפנים את זה ולהראות שהוא מוחמא מההשקעה ולתת מענה הולם. וכן זה כולל לפתוח לה את הדלת להרים לה את התיק ולשלם עליה במסעדה. האישה צריכה להיות מוחמאת אחרי כל ההשקעה שהביאה אותה לאותו המעמד ולקבל בברכה את אותו המענה.
      (ראוי לציין שלא כל הגברים פועלים לפי המוטיב הזה, אז נשים אל תורידו את רף הציפייה בנוגע להתרשמותו של הגבר אם הוא לא מרעיף עליכן את האמור).

      יש שיחשבו שזה רדוד אבל מי אמר שכדי למצוא אהבה מתאימה צריך לכוון כל כך גבוה. רוב הדברים הטובים בנויים ממכלול קטן ופשוט. אולי הוא לא כל כך לטעמינו אבל הוא עובד, הוא טוב, ובסוף הוא מוכיח את עצמו.

      לגבי כותבת המאמר…
      יש כלים מכלים שונים ולא דומה זה לזה, אם הבחור רוצה לשלם עלייך בפגישה הראשונה שנייה ושלישית, יכול להיות שהוא לא למוד קרבות כמו האדם שעומד מולך ולא מוכן בסופו של דבר זה רק יואיל לך אם תורידי את השכבות שממבט ראשון נראות כקמצנות ובמקום תראי את מה שלאו דווקא נראה לעין בלתי מזויינת, תתאמצי ולא תפסלי בחור שעומד מולך על סמך פעולה מסויימת שהוא עשה או לא עשה.

  12. אלמוני

    וספק אם היא צלחה אי פעם בשלום את המעבר משלב החיזור למערכת יחסים נורמלית.
    גברים ישקיעו בך זמן, חיבה וממון אם יהיה להם כיף איתך.
    בדיוק כמו שנשים ישקיעו את הנ"ל בגבר שהן מחבבות.
    האופורטיניזם שלך זועק למרחקים, וכל גבר שיחוש בו במהלך דייט ישאל את עצמו שאלה פשוטה: שווה ז' או לא? אם כן, את לבטח תמצאי את עצמך שוב ושוב על תקן צעצועית הייטק שמכבים מיד לאחר השימוש.
    מצד שני, אם תשכילי לשנות את גישתך, אולי תופתעי לגלות שמתייחסים אלייך אחרת.
    ולסיום, מי שמגיע לדייט עם רשימות מכולת, בל יתפלא אם ימצא את עצמו כפריט ברשימה דומה, לאו דווקא עם תווית המחיר הגבוהה ביותר.

    מוגש כחומר למחשבה מטעם נשים שמתייחסות יפה לגברים שהן יוצאות איתם.

  13. גבר מקבל טלפון מאימו / בן דודו המציעים לו להפגש עם בן של חבר משפחה ותיק. שניהם עובדים באותו מקצוע ואולי ימצאו נושאים משותפים, רעיונות וכו'. הם נפגשים לקפה בצהרים.
    מה יקרה כשיגיע החשבון?
    לפי דעתי כל גבר יתעקש לשלם, לא משנה של מי תלוש המשכורת גבוה יותר או מי בריא יותר או "ירויח" ממערכת היחסים יותר.
    אז למה אותו גבר לא יתעקש לשלם על בחורה?
    אני חושבת שבאי התשלום נעוץ חוסר השוויון וחוסר ההערכה.

  14. דייזי ביוקנן

    הכנות והישירות בכתיבת המאמר הזה. אין ספק שהטענות כלפי בחורי ארצינו כפי שהועלו במאמר הן קשות ואולי בוטות משהו, ברם, המון מן האמת והמציאות כפי שהיא נהוגה כיום בדייטים תוארה בדיוק נמרץ.

    הדיון פה אינו פמינסטי! צאו מזה כבר. כל הלביאות מלאות הזעם והמרירות, הרגענה! זה לא הנושא.
    הדיון גם אינו על החברה החופשית, כלכלה, קפיטלזים ושאר מילים גבוהות ומושגים מעולם פילוסופית וואט אבר.

    העיניין הנדון פה הוא נימוס אלמנטרי, כבוד ונתינה.
    לוכד – אין לך מושג כמה שאתה צודק. למרות התגובות של כמה בננות כאן. נשים, בייחוד היפות שבהן, לא יפגשו עם גבר קמצן או "נאור" שחלק איתן את החשבון בדייט. נקודה! סוף פסוק. אני לא מתביישת לומר שאני נמנית עליהן. ולא..זה לא בגלל שאני לא יכולה להרשות לעצמי ארוחת ערב או כוס יין או בגלל שאני "מתקמצנת" (נו באמת). זו חלק מהתחושה של להיות מחוזרת. של להרגיש גברת.

    אני מצטערת, אבל גבר שמכבד את עצמו ואת בת זוגו לדייט ישלם את החשבון בדיוק כפי שפתח לה את הדלת או הציע לסחוב לה את התיק.

    כשאני חשה במהלך דייט שיש לי עסק עם בחור מהסוג המתואר במאמר. אני משלמת את חלקי בחשבון ומסיימת את הפגישה בנימוס ובכבוד. אחרי הכל, אין לי שום עניין לשתות קפה או יין על חשבון אחד שישלם על זה "בכאב".

    ו..כן! בהחלט לא נפגש יותר.

  15. אברהם

    לא נצפתה בשלושים השנים האחרונות חינוך המורה על יצירת מצפון להפך כל החינוך מורה על השגיות וציונים , המצפון שיך לרגש האצילי שהחינוך של היום עושה הכל בכדי לטאטה אותו ולקבור אותו וזה לא רק אופיני לישראל אלה לכל ארופה וארה'ב. ישראל במובן זה חקינית גרועה מאוד כלומר: קצונית ללא פרופורציה, מעט התבוננות במיבנה הכלכלי, במילים שמישתמשים באופן תדיר, ותהליכים עוקבים של נניח עשרים השנים האחרונות אין להתפלא מדוע כותבת המאמר מרגישה שמשהו איננו תקין ואפילו מפוקפק מיתרחש מיסביבה, הרגש שלך עדין לא מת לשמחתך. בדקי עים עצמך איזה סוג של גבר את רוצא . בדקי עד כמה הדרישות מצאותיות . מה את מוכנה להקריב. האים בחברה שאת מיסתובבת יש את מה שאת מחפסת.
    זכרי, דייט באופן כלכלי זה יקר, ואת מיתבוננת על מיקרה בודד אופיני, כמה דייטים היו לגבר באותו החודש? כמה " כסף" הוא כבר שפך על הדייטים למינהם? כמה אכזבות היו לו? כמה היו לך ? אולי שיטת הדייטים האופינית שאת באה איתה במגע איננה מתאימה לך מהסיבה שאת הופכת לשלילית יותר ויותר ושלליות זו מונעת מימך לראות ולהרגיש את הגבר הנכון, איזה התענינויות תחביבים וכ' את מיתענינת שהאפשרות למצוא בן זוג מתאים "שרואה" אותך ולא את כרטיס האשראי שבאפשרותך להצתרף כחברה מין המינן להיות פעילה ולקוות "שהוא" יהיה בסביבה,
    תגובה זו שנכתבה מופנה לשני המינים כאחד.

  16. כל מי שמכיר אותי יודע שאני בעד שוויון. ואני תמיד מגינה על זכותינו כשנשים לעשות הכל כמו גברים, אבל כאן מדובר בנושא שונה.
    יש לי שאלה אליכן, בנות: אם תצאו לדייט עם מישהו, והוא יפתח לכן את הדלת או יציע לכן את מעילו כשקר, האם זה ייראה לכן מוזר או שובניסטי? תודו שהבחור יקבל אצלכן כמה נקודות זכות על התנהגות כזו. כי זו התנהגות נימוסית מקובלת, והבחור מתייחס אלייך באדיבות. כך אני רואה גם תשלום על דייט ראשון. אך קודם להבהרה – אני לא מנפנפת מישהו שלא משלם עליי בדייט ראשון, זה לא גורם מכריע בשבילי, אבל אם הוא כן משלם – מה טוב. אני חושבת שתשלום על ארוחה או שתיים לא תרושש אותו, וזה בגדר נימוסים.
    עוד משהו – גרתי בפאריז כשנתיים ושם, למשל, בכל פעם שבחורה יוצאת עם בחור לאנשהו (בין אם זה דייט רומנטי או יציאה עם ידיד), הבחור משלם. תמיד. ואם את מציעה לשלם, הם לוקחים את זה כעלבון ופגיעה בגבריות שלהם. אז מה? זה אומר שהחברה הצרפתית היא שובניסטית? נו, באמת.
    אז גברים, תפסיקו להתקמצן, זה ייתן לכם בונוס גדול אצלנו הנשים. ומי שאומרת אחרת – בעיה שלה, שתשלם על עצמה תמיד ותעזוב אותי בשקט.

  17. childling

    אני צעירה מאוד, רק בת 18, ולא מכירה את הגברים שבחוץ.
    מכירה רק את הגבר שלי, סטודנט נפלא במיוחד שמעניק את כל כולו רק בשבילי בשנתיים האחרונות…
    ולא- אין לו כסף שנשפך מהאוזניים, הוא לא לובש וורסאצ'ה, ובהחלט אפשר לומר עליו שהוא בחור חסכן, שעובד קשה ולומד קשה.
    אבל את כל הכסף שכן יש לו- הוא מוציא רק עליי. לא חברים, לא אלכוהול, לא כדורגל ולא רמקולים ושאר צעצועים-
    אלא סרטים (לפי בחירתי, כמעט תמיד:), נופש, פרחים, דובי פרווה, וכל דבר קטן וגדול שיעלה חיוך על פניי.
    ואהבה? בכמויות!
    הוא לא מפסיק ללטף את השיער שלי ולשחק בו, לחבק את מותניי, ללטף את פס העור שנחשף בין החולצה למכנסיים (הגיזרה הנמוכה, מה לעשות). וזה בחברה.
    כשאנחנו לבד, אין חלק בגופי שהוא לא מתענג עליו, מלטף, מחבק, מנשק- ולא רק מגע בעל אופי מיני.
    הגבר שלי הוא רומנטיקן חסר תקנה- וכנראה שבאמת זכיתי בפיס.

    ולמה סיפרתי לכן את זה?
    כדי שלא תגידו שלא ידעתן- לא רק שיש סקס אחר, יש גם גברים אמיתיים.

  18. מרימה כפופים

    בשורה התחתונה, אחרי הפקה פקה הפמיניסטי
    כמו שהסבתות יודעות:

    גבר מודד אישה בעיקר על פי המראה שלה ואישה מודדת גבר בעיקר על פי תפיחות הארנק

    זו עובדה ביולוגית. הארנק אצל בני אנוש הוא כמו הזנב אצל הטווסים.

    הטרגדיה היא שכולנו מחפשים אהבה חום קבלה והבנה, ומתעקשים להוסיף את הצורך הזה לרשימת הקניות בחיזור.

    אלא שבחיזור קובעים סממנים שיטחיים. והסיכוי לסיפוק הצרכים העמוקים והמורכבים שלנו שואפים לאפס. זו הטרגדיה האנושית אבל סה לאוי.

    • דייזי ביוקנן

      יפה דרשת יקירה. אכן עניין של חוקי ביולוגיה פשוטים.
      אני לא רואה בזה טרגדיה.
      לא בזה שנשים רוצות שיפנקו אותן ולא בזה שהגבר תר אחר אישה יפה נאה להתהדר בה.

      אולי יש בזה מן השטחיות. אז מה?

      אלו הם חוקי המשחק. וזו לא טרגדיה. צריך רק לא לשכוח שמדובר במשחק. וכל גבר שמנסה להתלות על עגלת הרעיון "הפמינסטי" הטוען לשיוויון בעניין זה, מבזה את עצמו.
      ולא חשוב כמה האישה שמולו מחייכת כאילו לא איכפת לה.

      • ההוא ממ"צ

        את העובדה שיש הרבה גברים עשירים ויפים בודדים, ושיש לא מעט גברים תפרנים ולא יפהפיים החובקים נשים מדהימות?
        מה זה אומר? זה אומר שאיש לא יודע מה אשה מחפשת בגבר. גם היא עצמה.

  19. פריירית

    עם כל הכבוד לפמיניסטיות ולמטרוסקסואלים ולכל יפי הנפש שמדברים על שויון-אין אין אין שויון
    ברב הדייטים הראשונים שלי אני מתעקשת לשלם את חלקי ולו בכדי לא להרגיש חייבת
    בהמשך אם האיש איתו אני יוצאת לא מציע לפרוש קצת יותר חסות אני מתקוממת לי בשקט כי הוא יכול להרשות לעצמו-הוא מרויח פי שבע וחצי ממני…ובכל זאת הוא הרי לא חייב שום דבר…
    מתי זה באמת צורם? כשאופס קרתה תקלה…ומי מרגישה לא טוב? ומי לא מסוגלת לזוז בלי להקיא בבוקר ולמי נושר השיער? ומי עצובה עצב עמוק ואינסופי כשהוא מתעקש על הפלה ויפה שעה אחת קודם וברור שלא היית עושה אחרת אבל קיוית שיהיה יותר עדין איתך…
    ומי הבטיח שישלם אבל דחה ודחה עד שפשוט ניתקת קשר כי הבנת שיש לך עסק עם קמצן חולני, שחושב שאת צריכה לשאת בכל העול, הפיזי הרגשי והכלכלי?
    זה לא קשור לעשירים ועניים
    דוקא מי שיש לו מעדיף להשאיר אצלו…
    וכן, יש מקום לג'נטלמניות, אני לא רוצה טובות מאיש אבל אין לי ספק שמחוות כאלה עושות טוב ליחסים, לא לכל ביצ'ית, אבל אם אתה יוצא עם ביצ'ית תשלם בכל מקרה…

  20. הפמיניסט

    איזו חוצפה היא מצדכן, בנות, לגזול את כספו של הגבר!!! איך אתן הייתן מרגישות לו אתן הייתן צריכות לשלם על הגבר שלכן? למרות מה שכתבתי כאן, אני עדיין חושב שאני פמיניסט, משום שאני מאמין בשיוויון מוחלט בין נשים לגברים, גם בחובות ( ואתן לא מאמינות בשיוויון חובות בין נשים לגברים, רק בשיוויון זכויות). הכותבת מופתעת מכך שלגברים יש גם דרישות בתמורה להשקעה שלהם בבחורה. מה היא מופתעת? שום אדם, אישה או גבר, לא היה משקיע באדם אחר לא מתוך ציפייה לקבל בחזרה איזה משהו. ובניגוד למה שהיא חושבת, התמורה לה אנחנו מצפים היא לא רק סקס, אלא אהבה, איכפתיות וגם השקעה. שמתי לב לתופעה מוזרה: כל הבנות שאני הייתי מעוניין בהן והן לא בי ציפו רק שאני אוציא עליהן כסף ולא היו מוכנות להוציא עלי ( ואכן קשר כזה לא נמשך זמן רב ), וכל הנשים ( אבל כולן ) שהיו מעוניינות בי שילמו עלי בחלק מהבילויים שלנו והראו שהן אוהבות אותי לא רק ע"י כך שהן הסכימו לעשות איתי סקס. יש למישהו הסבר לכך?

  21. אני מבינה את הצורך בכך שגבר ישלם בפגישה הראשונה. זה עדיין בגדר מוסכמה, אומנם די שייכת לעולם שהולך ונכחד, אבל כמעט ואיני מכירה בחורה שלא תרים גבה אם הדייט שלה, (בדייט הראשון שימו לב), ייתן לה לשלם על כוס קפה או אפילו ארוחה במסעדה.זהו אקט סימלי לגמרי. אבל שימו לב, מכאן מתחילה צומת הT שמפרידה בין בחורות הגונות וסבירות לבין, אין אחרת להגדיר זאת, חזירות.
    אני אישית מכירה בנות, שלא יתביישו לרושש סטודנט אומלל, על חשבון האגו המנופח שלהן, והגישה של "מגיע לי"
    אותי אישית, בתור בחורה, שעדיין מצפה מבן זוגה לשלם עלייה בפגישה הראשונה, זה מחליא. ולא רק שזה מחליא, זה עושה שירות גרוע לשאר הבנות, אלו המוסריות יותר.
    אבל מכאן והלאה, זה בחירה של הבחור. האם אתה רוצה להיות עם בחורה שעושקת אותך מבלי להניד עפעף? זוהי אותה בחורה שבעתיד תפרפר אותך על האצבע הקטנה שלה, תשלח אותך לסידורים, בעודה מצחקקת מעל ספל קפה עם חברה, תשכב במיטה כמו פגר מת, תצפה ממך למלא כל גחמה שלך.

    • אמיר ניצן

      ונשים כאלו (מהסוג ה"עושק" כמתואר על ידי עינה, השייכת כנראה לסוג היותר הגון), סביר שבעתיד, אם וכאשר יהיה לכם ילד משותף יגישו נגדך תלונות שווא ובקשות לצווי מעצר ידרשו רק ממך לשלם מזונות (גם אם ירוויחו יותר ממך) ואת שכר הדירה שלהן (הדירה ממנה הורחקת) ועוד.
      עצוב שהפמיניזם הקיצוני (או הפמיניזם בכלל, שכן גם פמיניסטיות "מתונות" מתגייסות לעזרת נשים מפלצתיות) השתלט על מוקדי הכח במערכת החוק והרשויות , ובכך פגע בהרבה קשרים ספונטניים שיכלו להיווצר, אך ככה זה. לצערי, אאלץ לבחור טוב עם מי להיות בקשר.

  22. עצבני

    עופרה את מפגרת

  23. ארנון

    לי אין בעיה לשלם וגם לחבק אני אוהב לבשל ומשלם על עוזרת פעם בשבועיים.
    אני אמור להיות ג'נטלמן ולבוא אלייך ולקחת אותך. לא הבנתי מה אני אמור לקבל?
    עפרה – פמיניזם זה גם שוויון בסקס ובחיבוק.
    לא מבין

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *