הכינו את הממחטות, השרופה פודה את הצ'ק. זה הזמן לתת דין על השחיתויות, הטעויות, המעידות הקטנות והאהבות שלנו. רשימה כנה ליום כיפור

יום הסליחות שלי

ימים נוראים

”אבינו מלכנו, חננו ועננו, כי אין בנו מעשים, עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו”.
איך זה בתור משפט פתיחה של עבדכם הנאמן? עובד?
אני לא יודעת הרבה על הצדקה והחסד, אבל הקטע של להושיע לא ממש עובד לאחרונה אני שמה לב.
נהיה נורא קשה להושיע בימים כאלה, לך תושיע חמישים אלף רווקות מרירות שראו יותר מדי דוסון. גם אם אלוהים היה רוצה הוא לא היה מצליח למצוא פייסי לכל אחת.
והשרופה שלכם, היא תמיד אמרה שטלוויזיה זה השפעה רעה, רואים יותר מדי דברים שלא קיימים ואז רצים לחפש בסופרמרקט.
אבל גם אני טועה. גם אני הולכת שולל אחרי חלומות של דור שלם שכל מה שהוא רוצה זה למצוא את אהבת חייו (אם אפשר באחוזה בפירנצה, חלק למשעי ועם מטוס סילון פרטי בגינה, שיהיה יותר פשוט לשים את הילדים אצל ההורים).
אז ישבתי והחלטתי לערוך חשבון נפש. לא רוצה מאורע גדול – משהו קטן, אינטימי, שלישיית כלי מיתר תקדם את פני האורחים. 30 דולר לצלחת ועד 03:00 בלילה אנחנו כבר בדרך לשדה.
נראה לי שהחיפוש הזה אחר אהבה יהרוג את כולם עד שהם יגיעו, ואני בעצמי לא רוצה להיות שחוקה לגמרי עד שזה יקרה… בכל זאת 30 דולר לצלחת זה לא מעט.
ובינתיים, אני רוצה לבקש סליחה. סליחה אם טעיתי, סליחה אם פגעתי, סליחה אם לא הבנתי נכון, סליחה אם לא רציתי להבין נכון. סליחה.
עשיתי גם רשימת מוזמנים, כדי שאני לא אשכח.

לא לשכוח לבקש סליחה מ:


בחורים צעירים –
אני מבקשת סליחה מכל הבחורים הצעירים על מה שהם יגלו כשיגדלו ועל ניפוץ החלומות המתמשך הזה שמגלים בחיפוש אחרי חלומות.
מצטערת אם באיזשהו אופן הצלחתי לזרז את תהליך ההבנה של החיים האמיתיים.

בחורים מכוערים –
אני מבקשת סליחה אישית מכל הבחורים שלא נראים טוב. אני מבטיחה שאני לא שופטת לפי מראה חיצוני, ואם אי פעם דרכתי על יבלת היה זה בודאי בגלל תכונת אופי, וגם על זה אני מתנצלת.

בחורים מבוגרים –
אני מבקשת סליחה מכל הבחורים המבוגרים שיצאתי עמם. סביר להניח שלא הוספתי הרבה לחיים שלכם, הייתי עסוקה מדי בלשאוב מכם כל כך הרבה אינפורמציה, וניסיון, וחכמת חיים. בטח נורא התעייפתם, סליחה.

בחורים יפיפיים –
אני מבקשת סליחה מכל הגברים הכי יפים שפגשתי. סליחה, כי יופייכם בטח טשטש המון דברים אחרים. סליחה, כי בטח התאהבתי בכם ממבט ראשון. סליחה, כי בטח בהיתי בכם המון. סליחה, כי בטח לא הצלחתי להוסיף את החצי השני של “הזוג המושלם”.

בחורים חכמים מדי –
אני מבקשת סליחה מכל הגברים החכמים בחיי. אני מצטערת ששאבתי מכם כל כך הרבה אנרגיות, וסליחה שאני נוטה לאהוב אנשים יותר חכמים ממני. סליחה שלא תמיד הבנתי אתכם.

בחורים טפשים מדי –
אני מבקשת סליחה מכל הבחורים הטפשים שניסו לעבור את פתח דלתי ופשוט לא היתה לי סובלנות אליהם.
סליחה שאני מתנשאת לפעמים וסליחה שלא ראיתי בכם יופי אחר.

אחרונים חביבים

והכי בעולם אני רוצה לבקש סליחה ומחילה מהבננות ומהבננים. רוצה להתנצל בפני כל המבקרים האקראיים ומעריציי הנלהבים, אם אי פעם פגעתי ברגשותיו של מישהו מכם.
סליחה אם אי פעם שלחתם אי מייל ולא עניתי.
סליחה אם אי פעם הגבתם ולא הסכמתי עמכם.
סליחה אם הייתי מנומסת ובתוך תוכי קיללתי אתכם, או אם יריתי אש תותחים ובתוך תוכי התחרטתי.
סליחה אם התאהבתי בדמות וירטואלית ולא הודיתי בזה.
אני מבקשת שתסלחו לי על מעידות בדרכי ובעיקר על זה שאני פשוט אני, וזה לא תמיד קל (תאמינו לי), ואני קוראת לכם לכתוב בעילום שם מלא (שזה נורא נדיר כאן) פתק בכותל התגובות, ובו המעשה הקטן שאתם מבקשים עליו סליחה.
מאחלת לכם גמר חתימה טובה, יקיריי, ושיבוא כבר שלום במהירה בימינו אמן!

תגובות

  1. אלמוני

    לאיש הרגיש:
    תכעס על מי ששלח את החיילים. תכעס על מי שהסלים. אל תכעס על החיילים.
    אף אחד מהם לא ראה ילד בכוונת וירה. הם ילדים בעצמם, ירו עליהם, הם ירו חזרה למאיפה שראו אש. כן, זה נורא.
    אבל איך אתה יכול לכעוס ככה ‘אין סליחה ואין מחילה ואין כפרה למי שיורה בילדים לא חמושים’. אני מאמין שהחיילים האלה לא ישנו בלילה עוד הרבה זמן. נכון, גם הילד לא.
    אבל את הכעס שלי אני מפנה למקומות אחרים, לא לילדים הכן חמושים שהיו שם לא מבחירה.

    • הרשות הפלשתינית משתמשת בציניות בילדים, ובכך מבצעת פשע נורא . אנחנו לא אחראים לפשע הזה וזה לא מוסרי להאשים אותנו במותם הטרגי של הילדים. מה אנחנו אמורים לעשות כדי להישאר הומניים? לשלוח מול הילדים הפלשתינים עם האבנים ילדים שלנו עם אבנים?………

    • הירי על הילד היה ירי צלפים , ולמי שלא הבין ירי מדויק , ירי דרך טלסקופ ודרך טלסקופ רואים הכל , את כל הילד!
      האם ילדים ירו אולי, האם צריך להאשים את מי ששלח אותם ואת מי ששלח את הילד ודאי.
      אבל מה לעשות יש “ילדים טובים” ויש “ילדים רעים” , אני יודע לפני 10 שנים גם אני היתי מוצב באותו מקום כנראה באותה חטיבת ח”יר וגם אז ילדים נורו וירו ומי שירה תמיד היה מודע ועוד איך מודע .

  2. אלמוני

    מצטערת, אבל מה הקשר?
    ילד צריך להיות בבית, לא בהפגנה, שלא יגררו ילדים למקום שגם מבוגרים לא צריכים להיות בו.

  3. אני לא מבין

    שיהיה יום כיפור סולח לכולנו ושלום על עם ישראל.

  4. דאוגה

    עושה שלום במרומיו
    הוא יעשה שלום עלינו, ועל כל העולם
    ואימרו אמן

  5. הלוואי וכולם יתפללו ביום זה ……
    הלוואי והסליחות שלנו יוכלו לשנות …..
    הלוואי ויבוא כבר השלום……
    והלוואי שניהיה מאוחדים….

    • גיל הדיסלקט

      הלוואי שכולם, יעשו את מה שכולם, רוצים לעשות.
      לא יתפללו, כן יתפללו, יגלשו בבננות ביום כיפור ר”ל, או או.
      הפתרון וודאי לא יגיע מתפילה של כולם.

      גמר חתירה טובה,
      חבורת חתרנים אולימפיים.

      • איך בשנייה אנחנו נהיים לאומנים. נרדוף , נשיג ונחלק שלל, נכון ?
        והעיקר – שלום על ישראל, כי רק אנחנו חשובים ואנחנו הלא עם סגולה.
        וחשבון נפש וסליחות אנחנו מקיימים בכזאת טבעיות רק בינינו לבין עצמנו. אוי, כמה אנחנו בסדר, קדושים אנחנו.

        (וגם : תודה לג’ו המבתק).

        • מיה, לא הבנתי מילה מהשפה הרזה שלך.
          מילה.
          אולי רצית לומר שאני לאומן ושרק אני חשוב ?
          כי אז טעית.
          דברי היו די פשוטים.
          את מוזמנת להסביר את הביקורת שלך (או את המחמאות שאת חולקת לי) או את מה שלא ניסית להגיד לי שם,
          ואז אגיב.
          בכבוד רב מאוד,
          גיל

          • גיל, אתה מבהיל אותי. אמרת שפה רזה נשמע כמו קללה, בת זונה מאנייקית. לצערי נראה כי הגבתי לדבריך, מן הסתם טעות טכנית שלי, אבל תגובתי היתה דווקא לאלה לפנייך שדיברו על איך זה הגיוני להרוג ילד, ועל שלום על ישראל. זה ההסבר. וסליחה, לא התכוונתי לפגוע בך כלל וכלל.

  6. סליחה היא מילה יקרה.
    אולי היקרה מכולן.
    לבקש להעניק,הרי זה אותו הדבר.
    מה קרה לכם?? ?? ??
    השתגעתם?? ??
    כלם פתאום מצטערים.
    בגלל שיום כיפור??
    ומחר? מחר לא תסלחו?
    לא תצטערו אם פגעתם ,הכאבתם שללתם, מנעתם?
    האח מה נחמד שנה שלמה של הרס עד שנצטרך לבקש סליחה שוב.
    לא רוצה .
    לא רוצה להשתייך למועדון המצטערים פעם בשנה.
    אם אפגע אצטער. אצטער כעת
    כעת חיה
    לא מחר לא בעד שנה .

    וגם אז ,לא כאן .לא כאן אחפש מחילה .
    מה לעשות אלוהים כנראה לא שומר עלי.

    האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב,אין כפרתו מתקבלת.

    וגם אומרים ,יום הכיפורים יום הכיפורים יצילנו.

    רק לאחמד הערבי האמיתי אני שולחת חיבוק.
    אני יודעת .
    יודעת שהוא כל יום מחדש.

  7. לעיתונאית ,שמצאה אומץ להודות בדברים לא קלים.
    איי איי איי, אין לך מושג כמה אני מעריכה את מה שכתבת כאן. דברי איתי בבקשה.(צריך רק ללחוץ על השם שמופיע באדום.)

  8. יום כיפור זה קומיקס ואלוהים הוא דמות מצויירת שעסוק כל היום בלאונן
    לנו מול הפרצוף.
    אמונה היא פיקציה.
    אתה נולד ואתה מת.
    זה לא כזה מסובך.
    ואם אתם רוצים להתנצל באמת פה זה לא עושה את זה.
    תעשו את זה בפני מי שפגעתם בו.
    תעמדו מול הכאב שלו.

  9. מענין שכולם נזכרים לבקש סליחה ביום כיפור, זאת לא חוכמה.

  10. אני רוצה לקבל סליחה. שיתנצלו בפני ובפני הפרח שלי. עברו חודשיים מאז יום כיפור. לא הספקתי אז להתנצל כי שכבתי בבית חולים. אבל גם לא הרגשתי צורך. בחודשיים שעברו המאורעות בשטחים רק הולכים ומחמירים. הפרח שלי היה נצור שבועיים וחצי בצומת נצרים עם 16 מהחיילים שלו. יצא לו להציל אותם מלינצ’ים והתנפלויות, לראות את הסמ”פ שלו מקבל בלוק בראש (הוא עדיין בביה”ח – רפואה שלמה) לחטוף אבנים בראש, לראות את הלסת של אחד החיילים שלו מתרסקת ממכה מכת של רובה של שוטר פלשטינאי, לירות בקצין הסיור המשותף הפלשתינאי בברך ממרחק של 5 מטר כדי שלא יהרוג אותו עם ציר הגרירה של הג’יפ הישראלי שהקצין הפלשתינאי הרגע פוצץ. הפרח שלי, שרק לאחרונה פרח, היה צריך לעמוד בדילמה של ללכת לנחם אבלים במשפחה של אחד ממכריו הקצינים שהתאבד כי נפשו לא עמדה בזוועות או לבקר את אותו חייל שלו, שנפצע בהתפרעות.
    זו לא מלחמה, היינו בסצנות יותר קשות ויכול מאוד להיות שהגרוע מכל עוד לפנינו. אבל בתור ילד שגדל על ההבטחה ש”עד שאתה תהיה גדול כבר לא נצטרך צבא” זה בא כשוק וזה מרטיט את מיתרי ליבו העדינים כל לילה מחדש. עם הסיוטים, עם השאלה – למה הם נפגעו ולא אני, עם רגשות האשם של להפקיר חיילים בשטח, עכשיו שהוא סוף סוף השתחרר.
    טוב סליחה שלקחתי את המקום וכתבתי לא לענין. זה לחץ ופה נראה לי מקום מתאים. נו, אז הצלחתם להוציא ממני איזו סליחה קטנה בסופו של דבר…

  11. צ'רלי

    סליחה, סליחה על זה שהתאהבתי בך
    סליחה על זה שראיתי את החיוך המדהים הזה שלך באותו הבוקר
    סליחה על זה שטבעתי בעינייך השחורות
    סליחה על אותן 2 שיחות בטלפון
    סליחה שהייתי שם לצידך עם לב שבור וחיוך על שפתיי גם בשעה שהיית של אחרת
    אני מצטערת שבסוף עינין באת אליי…
    סליחה שהצלחתי לראות את נשמתך המלאכית מאחורי הררים של חרא
    סליחה על הדמעות שיורדות מעיני
    סליחה שאתה לא יודע

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *