אם הבויפרנד שלך מבוגר, צריך שהוא יהיה גם איל ספנות עשיר כדי שהחברים שלך יפסיקו להתעלם ממנו?

יוסקה ואני

אחרות

אני מודה שזה מצב מיוחד אבל גם אני מיוחדת. החיים שלי מיוחדים. הכל אצלי שונה. טוב, לא הכל – האהבה שלי היא כמו של כל אחת אחרת, גם אני מצחצחת שיניים בבוקר (לרוב), שותה קפה, דואגת תיאורטית לבריאות שלי אבל לא עושה הרבה וכן הלאה. אבל בכל זאת אני שונה כי תמיד אצלי הכל הפוך, או לאט. התבגרתי לאט, קיבלתי מחזור שנתיים אחרי כל החברות שלי ולא היה לי חבר עד גיל מאוחר יחסית.
בקיצור הכל אחרת אצלי.
אז במסגרת האחרות גם מצאתי לי בחור שהוא איך לאמר, בלשון המעטה מבוגר ממני. היחסים הבינאישיים נהדרים. פצצות. אמנם יש עליות ומורדות אבל זה כמו בכל מערכת יחסים – לא יותר. אולי קצת כי יש יותר טריגרים, בגלל החריגות של המצב. אבל בגדול נעים לי איתו. ונעים כמו שלכל אחת נעים במערכת יחסים והיא יודעת את זה. כשנעים אז יודעים וכשלא – גם אז יודעים.

גזענות גיל?

אז שוב בקיצור, ולעניין, ואגיע לשורש הבעיה, כי אם לא הייתה בעיה לא הייתה לי שום סיבה לכתוב. כי אם הכל הולך חלק על מה יש להגג ולהרהר ולשתף? אז כנראה שיש בעיה.
והיא מתגלמת בסיפורון הבא, שחברה שלי עכשיו סוף סוף במזל טוב שוכרת דירה, והנה היא סימסה לי שיש עוד חדר פנוי אם ארצה להצטרף. כאילו, הלו? לא שמעת שאני בזוגיות בחודש חודשיים שנה האחרונות? שאנחנו גרים ביחד? מה לי ולחיים סטודנטיאליים של מגורים בדירות שותפים עם אווירה ביתית דלוחה ומחניקה וחללים מעוצבים בעליבות? אמנם אני סטודנטית ענייה אבל עדיין יש לי כבוד עצמי ודאגה לרווחתי הנפשית והפיזית. אבל מילא שחברתי היקרה לא מכירה את סדרי העדיפויות שלי. ניחא. אבל עובדה אחת שרירה וקיימת אל מול עיניה והיא, שיש לי כעת מגורים, תודה על ההצעה, ואני לא מחפשת חדרים פנויים מהצד. ובכל זאת היא סימסה לי שוב! שיש עוד חדר פנוי “למקרה שמתחשק לי” או משהו אגבי כזה.והסיבה שבגללה היא כנראה לא מפנימה את העובדה שאני נמצאת כרגע בזוגיות פלוס מגורים משותפים היא שהפרטנר שבחרתי לי הוא איך לאמר, בלשון המעטה מבוגר ממני.
עכשיו, אם זה היה המקרה היחיד בו אני מגלה אצל מכריי וסביבתי סימני התעלמות מבן זוגי הנוכחי וחיינו המשותפים הייתי אומרת זאת היא, לא אני. לה יש בעיה, היא לוקה בעיוורון חלקי מסיבות שנעוצות עמוק בפסיכולוגיה או בתפיסת העולם המעוותת שלה. אבל לצערי יש עוד דוגמאות.
כלומר יוסקה, בשביל כל סביבתי, כל אלו שדואגים לי כביכול, שטובתי חשובה להם כביכול – פשוט שקוף בשבילם. הוא אוויר או יותר נכון, זכוכית שהם נתקלים בה מדי פעם ודופקים עם היד על המצח: איך שכחנו.
עכשיו, אני בדילמה: איך יכול להיות שחלק אינטגרלי כל כך ממני לא קיים בעיניהם של אנשים שגם הם בעצמם חלק אינטגרלי ממני?
ואני מתחילה לתהות: יכול להיות, שאם הוא היה איל ספנות עשיר, שזוף וכסוף שיער, באותו הגיל, הם היו חושבים אחרת? הם היו באים יותר לבקר אותי באחוזתנו הצנועה שבכפר שמריהו או באשקלונית החדשה?
או שאם הוא היה במצבו, כלומר לא עשיר במיוחד, לא יפה במיוחד, אבל תואם אותי בגיל, גם אז היה היחס אחר?
אז לא הייתי מקבלת הצעות מגונות, מדיחות, לעבור לחדר בדירת סטודנטים מעופשת, ששכר הדירה עליה כלול בהטבות החדשות עליהן החליטה העיריה לעידוד התעוררותו המחודשת של מרכז העיר? יכול להיות.

ולמסקנות

אודה ולא אבוש. מדי פעם, לחץ ההתעלמות המאסיבי גורם לי לפקפק בקיומם של היחסים בינינו. הלא על אף אהבתי הרבה ונעימות חברתו של יוסקה, הלא גם לי יש מוח אנושי שבנוי באופן פגום, לפיו אם אף אחד לא אומר שהמלך הוא עירום אזי המלך לבוש. בקיצור הרוב קובע, כמו בדמוקרטיה, כמו במשחקים מבצפר יסודי.
ואם כולם מתעלמים מקיומה של הזוגיות בינינו, אולי באמת היא לא קיימת? אולי אני רק משלה את עצמי? אולי הוא לא אוהב אותי? אולי אלו יחסים תועלתניים, שאין בהם אהבה אלא ניצול הדדי?
אולי כולם צודקים?
אם כולם צודקים, הרי הם לא יכולים להכיר ביחסים שלא קיימים באמת. ואם הם רואים אותנו יחד ונמצאים בחברתנו כשאנחנו יחד, הם עדים להצגה, למעשה, בה אני ויוסקה משחקים בזוג. והם לא מוכנים לקחת חלק בהצגה הזאת – הם אנשים אמיתיים, שרוצים לחיות חיים אמיתיים, שיש בהם אהבה אמיתית, וקשרים בריאים שמזינים את החיים ואת העתיד, כמו ילדים ונישואים ובריאות ויופי וכולי, כל הקלישאות של העולם שהם מוציאים אחת אחת מתוך הפח. ואז אין לי ברירה אלא לשאול את עצמי: את באמת אוהבת אותו? באמת?
והמסקנה, לרוב, היא שכן, אני באמת אוהבת אותו.
ואז העולם שלי נחלק לשניים: לעולם האמיתי, שבו יש אותי ואת האהבה שלי ליוסקה;
ולעולם הקלישאות, שבו נמצאים כל מכריי וקרוביי שדואגים לטובתי ולרווחתי העכשווית והעתידית.
אבל הרי אי אפשר לחיות לנצח בבועה, והעולם הרי מלא בקלישאות ובנוי מהן, ומדי פעם אני תופסת שיוסקה בעצמו חצה את הגבול ונפל אל עולם הקלישאות, כשהוא מביט מבט ארוך מדי לטעמי באיזה תחת של איזו ברונטית שחולפת על פנינו, או כשהוא אומר לי תוך כדי ריב שאני ילדה קטנה שלא מסוגלת לתת כלום. ואז אני כבר לא יודעת מה אמת ומה שקר, מי צודק ומי טועה.

תגובות

  1. לא יכולת לתאר בצורה טובה יותר, את מה שעובר עלי בדיוק.
    וגם אני נשארת עם השאלה הזאת…
    וכל יום אני מנסה להחליט מחדש עם לתת לזוגיות עוד צ’אנס,
    או להקשיב למה שקורה סביבי…
    וכן, רק אתמול בערב הוא היה שקוע מאוד בבהיה בחזה של מישהי בצד השני של הבר, וכשאמרתי משהו, קיבלתי תגובה של “את כזאת ילדה קטנה, את לא מבינה כלום בכלל,יש לך עוד הרבה ללמוד”.
    אה, ברור-זה שאתה מזיל ריר כאן לא אומר כלום. רק מזכיר לי כמה שאתה אוהב אותי. לא?!

  2. אורחת

    אבל אחרי ששוב ושוב הדגשת עד כמה את לא מוכנה להתקרב למגורים סטודנטיאלים, אי אפשר להימנע מהרושם שאת קצת gold digger… אמנם טרחת לציין שהוא לא עשיר במיוחד אבל הרשי לי לנחש שאתם חיים בבית שלו ולא בדירה ששכרתם יחדיו. הרשי לי לנחש שאת לא תורמת שקל לשכר דירה:-)
    אולי באמת אצלכם זאת אהבת אמת, אבל בדרך כלל זוג כמוכם= משבר גיל העמידה+ חיפוש ספונסר.
    סורי.

    • כל כך נכון.
      אני לא מוצאת הסבר אחר להתעניינות בגבר מתבגר כזה.

      התאהבות?
      בולשיט!

  3. אני דווקא מאלו שמאמינות שהאהבה פורצת את כול המחסומים מעמדות, השכלה, כסף, חיצוניות, גם גיל!!
    מאידך את לא מציינת כאן אף תכונה עילאית שיש לו, עילאית הכוונה מבחינתך, משהו בו שעשה לך את זה, נהפוכו הוא מצטייר בכתבה שלך כיצור זקן ומגעיל שגם יוצא עם עלמה צעירה וגם פולש עיניו לאחרות..
    .. איכס… איך את מסוגלת? באמת??

    • אדל ב.

      לא אני אמרתי.
      הוא לא צעיר, והוא כן מסתכל לצדדים.
      אבל מגעיל? רק כשאני ממש ממש כועסת עליו.

  4. אדל ב.

    שסתם במקרה הייתי פוגשת בסופר את הבן של … שרי אריסון, נגיד.
    ונגיד שהטבע לא חנן אותו ביופי מדהים, ורוב המראה שלו מתבסס על הכסף שהוא השקיע במכוני כושר, בגדים וניתוחים למיניהם.
    אבל נגזים ואפילו נגיד שהייתה שם אהבה ממבט ראשון.
    אז לא היו קופצים כולם ואומרים שכל מה שיש שם זה כסף?
    כנראה שכן, אבל היה יותר פשוט ונעים לחשוב שיש אפשרות גם לאהבה, במקרה כזה.

    במקרה של גבר מבוגר ובחורה צעירה ממנו זה לא ככה. אז ישר עולות לראש כוכבניות פורנו תאבות בצע כמו אנה ניקול סמית,שעשתה עסקה טובה כשהתחתנה בגיל 20 וקצת עם מליונה בן 80 שמת קצת אחרי זה והוריש לה מליונים אחרי מאבק משפטי עם ילדיו.
    בקיצור, המוח במקרים של פערי גילים מתחיל לטחון לכלוך, בכמויות שיספיקו לזהם מדינה שלמה.

    וזה לא שהוא (הלכלוך) נעדר מהעסק בלאו הכי…

  5. גם אני עם מישהו מבוגר ממני בהרבה
    וזו אהבה
    לא כסף ולא טובות הנאה
    א-ה-ב-ה
    ומי שסובל מעצירות למראה זוג “משונה” שכזה, שיקפוץ.
    הוא לא מממן אותי ולא מסבסד אותי, אני מסתדרת ועצמאית ולבד, כך שממש לא מדובר בעונת צייד-העשירים

    אבל רק דבר אחד הפריע לי- באמת קוראים לו יוסק’ה? געוואלד…

  6. יש לי חברה שהיא בת שלושים ושבע ונשואה לגבר בן ששים. יש להם שלושה ילדים קטנים ויש לו ילדים מהנשואים הראשונים שלו שהם מבוגרים יותר ממנה…. אותי באופן אישי זה פשוט דוחה ואני ממש לא מבינה מה היא מוצאת בו. מילא אם היו להם נשואים טובים אבל היא סתם נשארת איתו בגלל ש….. כן, ניחשתם נכון, יש לו הרבה כסף!!

    • להתגרש? את תפרנסי את ילדיה ותהיי בשבילם דמות אב?
      נישואים זה סוג של שותפות. לשותפות מביאים נכסים שיש לשותפים: למשל, גבר בן 40 מביא ביטחון כלכלי, בגרות ומנהיגות ונערה בת 18 מביאה טין ספיריט ושמחת חיים. הוא מעניק לה ביטחון, והיא צובעת את חייו בשלל צבעי הקשת.
      כל עוד מדובר בבוגרים ובהסכמה אין לנו כל זכות להתערב, והציקצוקים מתאימים יותר לנשים רכלניות בנות 80 על הספסל בפארק.

      • מצקצקת בשפתיה

        גבר מביא סטאטוס וכסף. אישה היא קישוט. נישואים הם מין עסק כלכלי שבו האישה נסמכת על הגבר ובתמורה שומרת על גזרה נאה ומנעימה את לילותיו.

        • ברור שאת צודקת. בת ה-18 מביאה את הסטטוס והביטחון הכלכלי ובן ה-40 את רוח הנעורים.
          סליחה.

          • מצקצקת בשפתיה

            ללמוד, לעבוד ובעוד עשור (נניח,בגיל המופלג 28) כן, להביא כסף (למרות שזה מעשה בלתי נשי בעליל).
            ולא כל בן 40 הוא תרח ישיש.
            סקסיזם ואייג’יזם באריזה אחת?

            • איג’יזם? סקסיזם? רק מציאות רגילה של בני תמותה.
              אני בן 30 ומה שאותי מעניין בחברתי הטריה בת ה-18 זה עיניה הירוקות, שכלה המבריק, חיוכה המתוק ושמחת החיים שלה.
              פוטנציאל השתכרות? בחיאת דינכ. אני לא מאלה שמחשבים כל דבר.
              וכן, אני לא מתבייש לומר שהיכולת של גבר להרוויח משכורת סבירה ויציבה מהווה חלק מאופיו ובדרך כלל מראה על אדם יציב ורציני.

      • אני לא מציעה לה לעשות שום דבר, היא את ההחלטות שלה כבר עשתה לבד. נכון שאם היא תתגרש עכשיו יהיה לה קשה לגדל שלושה ילדים לבד (לפרנס אותם לבד היא לא תצטרך כי היא תקבל מזונות), אבל לי אישית היה הרבה הרבה יותר קשה לקום כל בוקר ליד מישהו שאני לא אוהבת מאשר לגדל לבד שלושה ילדים. אבל זו רק אני ואולי קל לי לדבר מהמקום שאני עומדת בו היום (רווקות). לא חסרים זוגות שמתחתנים מכל הסיבות הלא נכונות. כל אחד עושה את ההחלטות שלו ולכל אחד יש את השיקולים שלו ומי אני שאתערב בהם. רק אמרתי שאותי זה דוחה לראות נישואי נוחות כאלה ללא אהבה, וזה היה מגעיל ומעציב אותי באותה מידה גם אם הוא היה בגילה ולא מבוגר ממנה בעשרים ושלוש שנים….

  7. נובלסית

    וכל מה שהיא מוצאת בך זה את יכולת ההשתכרות שלך?
    מה אתה חושב שיש בך שהוא טוב לה יותר מאנשים בגיל שלה – אתה לא נשמע לי מליאן כבד, אם תסלח לי…

    • ואני באמת לא מליאן, אבל בואי נגיד שהרמה האינטלקטואלית, הבגרות הנפשית והיכולת להתמודד עם מצבים מסובכים, הן מעל לאלה של בן 18 ממוצע.
      כנראה שזה, בין היתר, מה שמושך אותה, כי לגברים בגילה יש הרבה יותר ריבועים בבטן משיש לי.

      • אין לי ויכוח איתך על הרבה דברים שכתבת כאן אבל…
        לא מדאיג אותך לפעמים שהיא שם מתוך שמץ של הערצה לבגרות הנפשית שלך, הרמה האינטלקטואלית שלך, יכולת השתכרות ועוד תכונות שיראו לה קצת פחות מרשימות בעוד מספר שנים כשהיא תהיה מוקפת בגברים בעלי התכונות הנ”ל (שיהיו בנוסף גם קרובים לגילה)?
        ויותר חשוב, לא מדאיג אותך שמה שאתה מחפש זה ילדה קטנה שמעריצה אותך? אולי הנוחות בכך שאתה לא צריך להתמודד עם מישהי שקרובה יותר לגילך, מישהי שלא תוכל לזרוק לה (או לעצמך) מדי פעם ‘עוד כמה שנים תביני’ משאירה אותך שם?
        מה יקרה כשהיא תתבגר וכבר לא תספק לך את ה’טין ספיריט’? כשכבר יהיה לך קצת יותר קשה להתמודד איתה?

        • הרי ככל שהיא תתבגר גם הוא יתבגר.
          וכמו בחיים שרוכשים נסיון עם הגיל – הוא תמיד יהיה יותר “מנוסה”, יותר “בוגר” ממנה.
          יש שני מקומות שבהם זה כבר לא תופס, והמקומות האלה הם ביולוגיים – איפה שהבחורה מתקתק לה השעון והיא רוצה ילדים, ואיפה שהבחור כבר ברור שהוא לא בחור יותר, כלומר כשנהיים לו דברים ביולוגים מגעילים כמו מחלות של זקנים.
          בשני המקומות האלה אין משמעות יותר לבגרות ואין יתרונות של גיל, ואלה המקומות שבהם נבחנת האהבה האמיתית, בסופו של דבר.

        • אם היא הייתה איתי רק בגלל התכונות שציינת, אז היא הייתה עכשיו חברתו של המרצה שלה באוניברסיטה בן ה-60, כי יש לו הרבה יותר מהדברים האלה. כנראה שיש עוד משהו. אולי אהבה?

          את בכלל לא מכירה אותי ואת הבחורה, וכבר אומרת שקל לי להתמודד איתה… כל הקטע שהיא מאוד בוגרת לגילה, בעלת אינטלקט מרשים ורטוריקה משכנעת.
          לא הייתי הולך על מישהי שכל מה שיש לה בראש זה “כוכב נולד” הבלגי, טלנובלות בהולנדית ומבטים מעריצים ב”ישראלי שלה”. זה משעמם אותי.
          ובכלל, ניסיון החיים של האנשים בבלגיה (מקום שליחותי) הרבה יותר קטן מבני גילם הישראלים, בדרך כלל, כך שאשה שיכולה להשתוות לניסיוני צריכה להיות בת 50.
          🙂

          • שומרונית

            לוכד,

            אתה בחור מאוד דוחה עם המון שערות בתחת.

            כשאתה מחרבן החרה נתקע שם. ומכאן הכינוי לוכד.

            מסכנה הזאטוטה המנוצלת.

  8. אלמוני

    אני לא יודעת בת כמה את . אבל תחשבי טוב טוב אם את איתו מהסיבות הנכונות ולא בגלל שאת לא מצליחה להתמודד עם בני גילך

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *