ילד בוא לאמא!

בן כמה אתה???

כשראיתי את זיו בפעם הראשונה חייכתי לעצמי בעליצות. הוא נראה ממש כאילו אחד אלוהינו החליט לייצר לי, הקטנה בבנות שבט בנימין, גבר בהזמנה. הכל, כולל הכל, קומפלט. שיער ארוך? יש. אף נשרי? יש. מבט של אמן מיוסר? יש ויש. וצבע עור כזה, כמו קינמון? יאמי, יש (נכון זה סקסי לאללה, הצבע הזה של אנשים בהירים שכן משתזפים?). בחנתי אותו הלוך ושוב, היו לו גם קמטים נחמדים כאלה מסביב לעיניים כשחייך, ידיים יפות וטוסיק חביב, האיש לא ידע את זה, אבל הוא הסתובב כשמטרה מסומנת לו על הגב.
כינסתי את הבנות להתייעצות ובחינת המועמד, הן לא אהבו אותו, אבל זה רק בגלל שאחת מהן סבלה באותה תקופה ממצב חמור במיוחד של לב מרוסק; מה שהוביל לשנאת גברים גורפת והשניה הייתה בתקופה מאוד מרירה בחייה. זה לא מנע מהן לפרגן לי ולתכנן איך אנחנו מבודדות אותו, אני מקסימה אותו, ויאללה, סבבה אגוזים. פעלנו כמו קבוצת ציידי ממותות מאורגנת היטב (נראה לי שכל התיאוריות על הגבר הצייד והאישה שמחכה במערה הוכחו כמופרכות לגמרי במקרה הזה, כצאן לטבח כיתרנו אותו). האיש מצא את עצמו מבודד וסביבו שלוש מכשפות, ששתיים מהן במצב של עוינות קיצונית כלפי גברים והשלישית מלאת תוכניות זימה כרימון. הייתי מקסימה, מצחיקה ושנונה להלל – אם יותר לי להחמיא לעצמי – ואז, בהתאם לתוכנית, חברה א' שלפה את השאלה שאני לא יכולתי לשאול, כי זה היה מגלה את העניין הבוטה שלי בו. "אז מה זיו, בן כמה אתה?" בלי להתבלבל בכלל, הוא ענה "21 וחצי". כאילו, דה? צעיר ממני בחמש שנים? מה פתאום יש לו קמטים חמודים מסביב לעיניים? הוא לא שמע על קרם נגד קמטים? מה קורה פה? חברה ב' סימנה לי בתנועות עוויתיות שכדאי לסגת, הטרף התגלה כבלתי אכיל. שקלתי נסיגה. רבאק, כשאני הלכתי לגן חובה הוא רק נולד, אבל משום מה החלטתי להתעלם, כי בנוסף למראה המלבב שלו, הסתבר גם שהוא מתוק וחכם והיה לו ביטחון עצמי רגוע כזה.

יתרונות ברורים

כך התחילה תקופה מאוד נעימה שנמשכה חצי שנה. זיו ואני לא היינו "חברים" אבל בהחלט היינו "ביחד". הוא היה שינוי מרענן לעומת סדרת הגברים ה"בוגרים" שהיו לפניו. לאחר מכן עוד כמה חברות שלי יצאו עם בנים צעירים מהן, וכולן היו מרוצות מאוד מהקונספט. טוב נו, נגמור עם הגועל נייפש ונעבור הלאה – יש להם עדיפות גם בסקס. מה לעשות? לחלקם יש הרבה פחות ניסיון, אבל יש להם הרבה יותר יכולת עמידה, אם אתם מבינים למה אני מתכוונת….(אחח, אני מצחיקה). אז אם בהתחלה הוא היה ממש קלאמזי ולא ממש סגור על המיקום המדויק של כל דבר באנטומיה שלי, הוא הפגין מוטיבציית למידה מעוררת השתאות ולבסוף הוכר כמצטיין ברוב הסעיפים. יש בהחלט כאלה שיגידו שזו העדפה בוטה של כמות לעומת איכות, אבל ההתלהבות, שמחת החיים, העליצות על זה שהם מזיינים בכלל, כל אלה דברים שבגיל מאוחר יותר נוטים לאבד. אז בסדר, היה יופי של סקס והרבה ממנו, אבל זה לא היה העניין, או לא רק.
הכל היה פשוט אתו. לא הייתה שום בעיה שאני אבוא אליו הביתה, הוא הכיר לי את החברים שלו בסבבי בבי והיה גאה בי מאוד, גם בגלל הגיל וגם בגלל שהחברים שלו היו מרוצים ממני. באופן כללי הוא היה מאוד לא מסובך או מוכהציניעצורלא בנוי לקשרדפוקמרוט או חבוט.
אז למה זה הצליח בעצם? העניין היה ה…איך אני אגדיר את זה? תמימות? אופטימיות? סתם טוהר מסוים? אני אתחיל בזה שבלי קשר לגיל, או אולי עם קשר, אבל קצת פחות, זה הצליח בזכות זיו וכמה תכונות מצוינות שהוא ניחן בהן, היה לו מרכז כובד כזה של ביטחון עצמי אמיתי. אני לא חושבת שיש משהו מושך יותר מאנשים שהביטחון העצמי שלהם מבוסס על ההכרה הפנימית שהם אהובים ושווים. הוא היה חכם, מצחיק אבל לא יותר מדי, יומרני אבל לא יותר מדי, קצת דיכאוני, אבל באופן חינני שכזה. בתחילת היחסים בינינו עוד ניסיתי לבנות את מערכת הכוחות כך שתהיה לטובתי – אני יותר מבוגרת, יותר חכמה, יותר מצחיקה, ואי לכך אני יותר ממנו. אבל זיו…הוא התייחס לכל הבדלי המעמדות שניסתי לכפות בשוויון נפש כל כך מעורר השתאות עד שתוך זמן ממש קצר הרפיתי מכל השטויות האלה. אבל בכל זאת, ועם כל הכבוד לאישיות המאוד מקסימה שלו, נראה לי שגם לגיל הייתה השפעה מאוד חיובית עלי ועל מערכת היחסים בינינו.
קודם כל לא העיב עליה ענן המחויבות הבלתי נסבל. היה ברור שלא יכולה להיות כאן מחויבות ל"תמיד", היינו במקומות שונים מדי על רצף החיים שלנו, כך שלא נאלצתי להתמודד עם הדילמה "מתי עוברים לגור ביחד", "מתי פוגשים את ההורים", "אצל מי עושים את החגים?" וכו' וכו'. "פגשתי את ההורים" על ההתחלה, בכל זאת, הוא גר אתם, ולמיטב ידיעתי, הם היו די מבסוטים מזה שהילד שלהם מתהולל עם אישה מבוגרת ומנוסה (כן כן, הכוונה אלי). תמיד חשבתי שזה מה שמוצלח בזוגיות של הומואים, נגיד. אין להם את כל המוקשים האלה להתגבר עליהם, זו זוגיות שחיה רק בשביל עצמה וכמוה הייתה מערכת היחסים שלי עם זיו. ברגע שכל מוקשי הלחץ ירדו ממני, יכולתי להירגע ולהתפנות ללהיות אתו וליהנות ממנו, בלי חשבונות, ציפיות או תקוות מעבר למה שיש כאן ועכשיו.

ולהלן המסקנות

היה באמת נעים. אחרי אותה חצי שנה זה נגמר, הוא התחיל ללמוד ואני הייתי צריכה ללכת לחפש מישהו שכשאומרים לידו "ילד" לא מסתובב כי הוא בטוח שהכוונה אליו.
מאוד מעניין אותי לדעת מה היה קורה אם זיו היה בגילי, יכול להיות שכל התכונות המקסימות שלו היו נשארות, יכול להיות שיש אנשים שהזמן לא הופך אותם לחשדנים, מרירים וציניים. יכול להיות שכיום לא הייתי יוצאת עם מישהו בן 21.5, לעומת זאת, יכול להיות שכן. אבל אני לא שוללת את האפשרות שמישהו צעיר יותר יכול לעשות לי הרבה יותר טוב מאשר מישהו בגילי.

אריאלה רביב

בת 30, סיימה ממש עכשיו לחפש את עצמה; הממצאים מפוזרים בכל רחבי האתר. כשתהיה גדולה היא רוצה להתפרנס מכתיבה, חולמת שתהיה לה מספיק משמעת עצמית כדי לכתוב ספר.

תגובות

  1. אריאלה מותק, חשבתי שאת יוצר בודרת ומבושלת… אך את לא!
    להזכיר לך מי המציא המונח "זיונים זה לא הכל".. אחרת את פשוט שרמוטה.
    מכאן, שבדרך דדוקטיבית הסקת כי לצעיר ממך יכולת עמידה רבה ממבוגר ממך
    אך, (קרל פופר) די ומספיק כי נפריך התיאוריה על מנת שנעמידך במערומייך (רעיון טוב אולי בכיכר אתרים או בדיזנגופה פינת אלרוזורובה). אני מעיד על עצמי (ואם צריך הוכחות אשמח לספקך).. חכולת העמידה לפחות 7 פעמים בלילה ולפחות שעה וחצי בכל פעם. משמע.. נכנסת עימי למיטה בשש בערב ויוצאת סמרטוט למחרת בבוקר.. בעוד אני רק התחלתי להנות.
    שלך קושניר

    • אופיום

      התגובות לכתבה של אריאלה גרמו לי לחשוב, ולהתעצב —

      אנשים (ולא רק נשים!)… כמה בקלות אתם מקבלים את מסלול החיים ה"סטנדרטי"?
      צבא, טיול, לימודים, קריירה, ילדים, פנסיה, מוות.

      במדינת ישראל, כבר בתיכון מוותרים על החלומות האמיתיים, וה"חלום" שנוצק לתבנית הינו חלום הבית בפרברים עם בןת זוג, שניים וחצי ילדים, כלב ורכב שטח בחניה.

      במדינת ישראל, בצבא ירצצו את שבבי החלומות האחרונים. ואין את מי להאשים, הצבא כולו מורכב מילדים ששמו להם מטרה למרר את חיהם של הילדים האחרים שנדרשו ללבוש מדים.

      במדינת ישראל, הטיול למזרחלדרום אמריקה, הוא גם כן חלק מהתבנית. הוא לא גילוי עצמי, הוא רק פסק זמן שנלקח כדי להתאבל על החלומות שנותצו ולקבל בהכנעה ששאר החיים ינותבו כהעתק מדויק של חיי הדור הקודם.

      במדינת ישראל, הלימודים שיעקבו אחרי הטיול, יהיו במקצוע "פרגמטי" שלאחר סיומם יהיו לאמצעי להשגת קריירה שתקדם את חלום הבית בפרברים. לא פלא שהדבר היחיד שהסטודנטים בארץ זו נלחמים עליו זה שכר הלימוד.

      במדינת ישראל, הקריירה לאחר הלימודים תהיה בינונית, אבל מספיקה כדי להעמיד על תילו עוד דור של דיירי פרברים.

      והילדים יגדלו ויתופחו. וחלומותיהם ישויפו ויעוצבו ע"י ההורים להיות בדמותם.
      הילדים יטופחו ל"מצויינות" — כדי שהילדים יגדלו להיות "מסודרים", בכדי שכאשר ההורים יגיעו לגיל פרישה הם לא יצטרכו לדאוג לילדיהם יותר, ואז אולי יוכלו להתפנות לטייל בעולם, ללמוד לצייר, לרכב על סוסים.

      והילדים יהיו "מצטיינים", אבל בינוניים עדיין. כי בלי חלומות גדולים, אין גם הישגים גדולים.

      למה לעבור את כל המסלול הזה כדי להגיע לדברים שאתם באמת רוצים לעשות?

      מתוך הכתבה: "…היה ברור שלא יכולה לניות כאן מחויבות ל'תמיד', היינו במקומות שונים מדי על רצף החיים שלנו…"

      בוז.

      • ליהי-נשמה חופשית

        תגובה יפה. הייתי רוצה לקרוא מאמרים כאלה, על החיים.
        "בטחון היא סוג של בינוניות הנפש" – ג'ורג' אמאדו
        "אושר הוא שעמום המחץ" – ז'אק ברל.

  2. לוכד עריקים במיל'

    אצלי זה היה יותר מתאים לכותרת אני הייתי בן 20 והיא בת 32 מה שהיא לימדה אותי על מערכות יחסים אלף בנות 20 לא היו יכולות ללמד אותי אבל זה באמת משהו חריג. בדרך כלל בנות לא מסתכלות עלמישהו יותר צעיר מהן בהרבה (קשר רציני).

    • אנטי הומואים

      אני כנער מתבגר מאוד גאה במה שאריאלה עשתה(הלואי עלי לזיין אחת בת 32)מה אכפת לאנשים כל עוד שני הצדדים מסופקים מינית ונפשית, כל השאר יכולים לאכול את הלב בשקט!

  3. גם לנו מותר ללכת על דור צעיר וטרי אפילו שהמטרה ברורה ומדוייקת (וזה לא לשמוע תקליטים…)

    • קוואק

      you go girl!
      אני בעד… מצאי לך גברבר צעירון!
      והפיצי את התורה גם לחברותיך….
      זה לא רק החלום שלך, איש צעיר, זה כמובן נכון גם בכיוון השני,
      אשה בוגרת ומנוסה הרבה יותר.
      בתקווה לעתיד טוב יותר..
      שבת שלום.

  4. אריאל

    את לא אמורה להיות בהודו?

  5. אינדי_גו

    נו כן, בערך. אני האחרונה שאגיד שלא, עם ילדון בן 22 ברזומה הדי עכשווי. אכן תיארת יפה מה בדיוק יכול להיות קסום במערכת יחסים שכזו, אבל התנאי, לדעתי, שבו נבחנת כל מערכת יחסים, תקף גם כאן: בגובה העיניים. אם את בת לאמשנהכמה, מביטה בעיניים לבחורצ'יק שגם גילו לאממשמשנה, אז למה לא? להיפך, שני הצדדים יוצאים נשכרים.
    אבל, אבל, אבל
    ואני חושבת שזו בעיקר תופעה גברית: הצורך לצאת עם מישהי צעירה יותר כדי שהיא תביט בך ביראת כבוד, תקנה את כל השטיקים שלך בלי לצייץ, כי מה היא יודעת על זוגיות – כאן לא מדובר בגובה העיניים בכלל. מדובר במערכת יחסים לא שוויונית, שיש אנשים מסוימים שיש להם צורך בה, כי יש להם צורך להביט על בת הזוג שלהם מלמעלה למטה, ולכן הם בוחרים אותה צעירה וחסרת נסיון, כי למעלה מכוחם להתמודד עם השוות להם. מכיוון שנדיר שנשים מביאות את המימד הכוחני הזה למערכת יחסים, אני חושבת שבמערכות יחסים של נשים עם צעירים מהן יש יותר סיכוי לשוויון למרות הבדלי הגיל, מאשר במצב ההפוך, גבר מבוגר עם אשה צעירה, שיש בו יותר סיכוי לנוכחות אלמנט של ניצול. ואני מכירה יותר מגבר אחד בן שלושים פלוס, שיוצא רק עם נערות בסביבות הגיל 18. זה מעיד לדעתי על בעיות עמוקות מאוד אצלו, ועל תמימות אצלן.
    וזה גם עניין של הזדמנות. אם מדי פעם מזדמן לך משהו כזה ואת הולכת עליו, סבבה. אם את עושה מזה הרגל קבוע, זה כבר נהיה קצת פתטי.

  6. Tinkerbell

    איזה מקסימה את! את כזו מותק!
    כותבת כל כך יפה…כל כך חמוד… !!! =)
    נהנתי מכל שניה!
    וכשהם אחרי צבא, אגב, אז זה לא ממש משנה אם הם בני 21 או 26 לפי דעתי

    • לא משנה אם הם בני עשרים ואחת או עשרים ושש? לא משנה?!
      הו, זה כל-כך כל-כך כל-כך משנה!! אצל רבים מהם, בסביבות גיל עשרים ושלוש, מתחילות להתמוסס הרעננות והתום והטוהר וההשתוקקות ושמחת החיים והעצבות הקיומית המתוקה.
      עד גיל עשרים ושש הם נעשים נרגנים ומרירים ויודעי-כל ועייפים, כמעט כמו שיהיו בגיל ארבעים והלאה.

      • Tinkerbell

        ברמה העקרונית, ולא אם את מתייחסת לדברים הקטנים, אחרי הצבא הם מתבגרים, חושבים אחרת מביטים בדברים בצורה ואופן שונה מחפשים דברים שונים, שקודם לא במיוחד ענינו אותם, כך שבגדול-הם מתבגרים.
        אם את חופרת לעומק, כמובן שכל אחד מהם מאבד את התמימות בשלב מסוים, אבל הם לא משתנים בהרבה…. את הטוהר והרעננות אגב, הם מאבדים בשלב יותר מאוחר- קרוב יותר לגיל שלושים.
        לא יודעת מה איתך…אבל בכל אפון, כמו בכל דבר אחר בחיים, זה משתנה מגבר לגבר

      • העיקר שאנחנו אופטימיות תיה… זה מה שמצפה לי ? אוי אברוך

    • בתור 23 אחרי צבא (ז"א בדיוק באמצע התחום שקבעת), אני חושב שמותר לי להיעלב קצת מההערה הזו…. ראיתי כמה אנשים בני 21 אחרי צבא – שאלוהים יעזור להם (או במילים אחרות – איך לכל הרוחות הם עברו את השלב של הגנון?) 🙂

      • Tinkerbell

        אני מבינה אותך, אבל בגדול, אני עדיין חושבת (ותסכים איתי…בבקשה?) שצבא הוא בהחלט תקופה שמספקת תהליך התבגרות משמעותי בחייהם של הצעירים, וזו בזכות האחריות והנטל שהם נדרשים לקחת על עצמם…………………………………………………………………..

        • אז תארי לך איך היו נראים אותם חבר'ה בלי לעבור את הפרק הצבאי?? ??
          יכול להיות שהפרק הצבאי בהחלט מבגר, אבל יש מקרים שהוא לא מבגר ל-ג-מ-ר-י….
          וההבדל הוא תהומי…..

          • Tinkerbell

            חחחח:)
            נורא מצחיק אותי…..כלומר, מה בעצם אמרת?
            אמרת בדיוק את הדברים שאני התכוונתי אליהם, ואף הוכחת אותם:)
            נכון שזה משתנה מאחד לאחד (ואם תשים לב אתה גם תגלה שרשמתי את זה בהודעה הראשונה),אבל הצבא הוא תקופה משמעותית שמשנה את כל הפרספקטיבות אצל אנשים, ולכן אחרי הצבא (בהתייחס לחמש השנים שבאות לאחר מכן מינוס פלוס) אין כזו משמעות לגיל…
            אני טועה?!?

            • אני רוצה להאמין שאת לא טועה – לגיל אין משמעות, אבל לא מדובר פה רק על הגיל (זה מה שהתכוונתי להגיד….) – יש אנשים יותר מבוגרים ממני, שהשתחררו יחד אתי (ז"א שלשום) – ואני חושב שצריך לתת להם איזה 4-5 שנים נוספות לפני שאפשר יהיה לדבר איתם על משהו יותר נשגב מפוקימונים….

  7. ערס פואטי

    האלמנט הקלאסי של קשר בין דורי (וכותב שורות אלו לעד ינצור את זכרה של מ', שהיתה בת גילו היום בעת שהוא היה בן 24, ולא, לא הבטנו זה בזו מגובה העיניים) נראה בכתבה הזו מעט מופרך. ראבאק, ילדה בת 25 שמחזיקה מעצמה אשת תענוגות בשלה הצדה באלגנטיות טרף קל ליד בן 21. בינינו, ילדים, זה כמו שאחת מכיתה י"א תצא עם חייל וכל החברות שלה נורא יקנאו בה.

    כאילו, בת 25 עם בן 21? הלסדום היינו, לעמורה דמינו? איזו שחיתות, וואו.

    ולמען הסר ספק, אריאלה, *ניוז פלאש!!!*: אתם בני אותה קבוצת גיל. מנטלית, שיווקית, התבגרותית, תודעתית, צרכנית, מינית, מה לא.

    ולגבי אינדי, ששוב מתקיפה את נטיית הגברים שהיא בוחרת להיות כה שתלטנים, אני אגיב במקום ובזמן שאמצא לנכון.

    • אינדי_גו

      על גברים שאני בוחרת?
      לא ולא. דיברתי על תופעה קיימת ומוכרת, של גברים שחובבים קטינות, ואני רק אומרת, על מה זה מעיד.

      ובקשר לתגובה שלך, תביא הרבה חמאה, בבקשה
      :))

    • ביאנקה

      חוששתני, אריאלה, שהערס *צ ו ד ק*…

      ואת זה אני אומרת לך מכיוון שטעמתי מזה ומזה, היה לי פרטנר שהיה צעיר ממני, הבדל של ארבע שנים ביננו, והיה לי גם פרטנר שהיה מבוגר ממני בעשרים ושלוש שניים, כלומר – בקבוצת הגיל של אמא שלי.

      *אין מה להשוות*, כמובן. עם הצעיר נהניתי להתיילד מידי פעם, עשינו שטויות, לימדתי אותו כמה דברים חביבים אבל לא היו שום תגליות היסטוריות, הוא בעיקר למד איך להתייחס בכבוד למבוגרות ממנו (:-)) ומאוחר יותר הוא למד, שמתישהו מתחילים פערים קטנים, בעיקר בשלב שאנחנו, כנשים(לא כולן, אבל בד"כ), הולכות ומתבגרות, והם כגברים (לא כולם, אבל בד"כ), נשארים תקועים בגיל 26 עוד כמה שנים, וזה השלב שנוצר הפער הזה שהערס מדבר עליו, הפער שניתן להרגיש ברמת מערכות היחסים.

      *לעומת זאת, הגבר בן ה- 55 שאיתו היה לי רומן לא קצר בכלל* היה בהחלט שינוי מרענן ואפילו
      מ-ו-מ-ל-ץ, הוא היה נשוי, אבל גר הרחק ממשפחתו בשל אילוצים פרנסתיים, והדירה שלו באיזור המרכז היתה מקום המפגש שלנו.
      הוא היה כמובן נטול פוזות ונטול צורך קונסטנטיבי להרשים, או לשחק ברגשותיי, או להוכיח מי הגבר בבית, והוא היה נפלא, הוא התלהב מהרצון שלי להיסחף וללמוד כל מה שעוד יש ללמוד בסקס, אני לא הייתי צריכה להתבייש בקטעים כאלה ואחרים, אלא יכולתי לתת ולקבל כמו שרציתי, ובנוסף, לא דפקנו חשבון אחד לשני, בסוף כל מפגש כזה היינו חוזרים איץ' לחייו הפרטיים, עד המפגש הבא.

      מה שבאמת היה כיף בזה, אגב, זה הנינוחות הענקית והקיצוניות המסעירה שליוותה את המפגשים ביננו. *נינוחות*- בגלל שלא היה צורך לדפוק חשבון, על איש בן 55 כבר לא עובדות הפוזות שאת צריכה לתרגל מול גבר בגילך, וה*קיצוניות* היא- ההבדל בין מה שכל אחד מכם מביא, שממלא בצורה מושלמת את הצרכים של כל אחד מכם.

      ואז הוא נסע לחו"ל, וכשחזר נהייתה לו מישהי חדשה, ואני יכולתי להתפנות לי לשעשועים אחרים. וכך עשיתי, ובלי בכי ובלי חשבונאות, ואני רק יכולה להעיד שממה שהוא לימד אותי, הרוויח כמו גדול החבר שבא אחריו. ואני- על אחת כמה וכמה.

      ז ה ההבדל.

  8. אני ממש ..אבל ממש לא חושבת שחמש שנים זה כזה הבדל משמעותי…זה ממש נראה לי בסדר האמת…
    והדבר שאני למדתי הכי טוב במעט שנותיי הוא שאם זה זה..אז זה ממש לא משנה מה הבדל הגילאים…
    אני יוצאת עם גברים יותר גדולים ממני כי אני מרגישה שאין לי על מה לדבר עם גברים בני גילי…אולי זה ישתנה בעוד כמה שנים אולי לא…וברור שהבדל גילאים כן משפיע אבל הוא לא קובע לדעתי…
    בקיצור תחגגי…תשתוללי ותעשי חיים…
    ואהבתי איך שכתבת…

  9. סתם אחת

    הרבה זמן גידלו אותנו על המודל הקבוע של גבר מבוגר יותר – חזק יותר – חכם יותר שאנחנו צריכות לשאת את עיננו אליו. בקיצור – מיסטר ביג. אף פעם זה לא הסתדר לי. אז ניסיתי הכל – גברים יותר צעירים ממני, יותר נמוכים ממני, יותר נשיים ממני. מה שלא יהיה שישבור את המסגרת. אולי זה קצת פתטי אבל זה שלב בדרך אל המטרה, שלי ושל העולם, (יחסים בגובה העניים, אם יש דבר כזה ?!).

    בכל מקרה אני מסכימה לחלוטין בעניין כושר העמידה. למה דווקא כשאנו מגיעות לשיא יכולות ההנאה שלנו, הם מתחילים להתרכך עלינו? אז נעים להיזכר לפעמים איך זה היה אז, כשעוד לא ידענו ממש להינות מזה.

    ועוד משהו בזכות האיזון. היום גברים שאננים, כי הם יודעים שגם כשהם מזדקנים הם תמיד יוכלו לפנות לנשים צעירות מהם. אני פונה לכל הנשים לתקן את המצב הזה – לכו על צעירים!

  10. נורית

    אני איתך, אריאלה !

    כן, כן, הגברברים הצעירים (שחלקם אפילו יודע מה לעשות) הם משובבי נפש..ואני מדברת על הפרש של יותר מחמש שנים…אחד או שניים כאלו "העזו" אפילו להתאהב בי "הקשישה", אבל זה לא משהו שיכול להצליח.

    זה כיף אבל…לא כמערכת..אלא כמשהו זמני.

    כהחלטה של השנה האחרונה…אני לא אלך יותר עם צעירים..מחפשת את הבגרות יותר ולא את זיוני הפאן.

    אבל בהחלט אריאלה, זה כיף 🙂

    • אנאבלה

      קראתי כאן כבר כמה וכמה בחורות שנשמעות "מודעות/מתוחכמות/צופות אדוקות של קארי ושות' ומתות לכתוב כמו קארין ארד" – וכולן, סליחה מראש, די סתומות.

      "גבר צעיר זה אחלה בשביל הזיונים אבל לא בשביל משהו מעבר…."
      "גבר צעיר כי עומד לו כמו…"
      "על מבוגר אני לא עושה רושם כי הוא כבר נשוי"
      "הוא מלמד אותי דברים חדשים…"

      מתוקות, הסיבה היחידה שבחורים בני 23 לא מחזיקים אתכן – כי אתן, כנראה, לא שוות את זה. אתן די טיפשות, רדודות ולמען האמת הציצי כנראה גם לא מחפה על זה – אין סיכוי שתצמח שם אהבת אמת כי אתן מבססות את היחסים מראש על חוסר הביטחון הכרוני הזה של "זה משהו זמני, הוא צעיר ואני כבר לא בשלב הזה שלו". הרשו לי לגחך.

      ואלו ה"בוגרים" בעלי הכרס, מיעוט השיער (ולחילופין כ-ל השיער המיותר במקומות האחרים) – אני מרחמת עליכן אם אלה מלמדים אתכן שיעורים באקרובטיקה מינית וביחסים ללא הצגות ורושם.

      ולמרות שגדולים הסיכויים שתניחו שזה סתם משפט סיום דמיוני (הרי דברים כאלה לא מתרחשים במציאות, נכון…? תהנהנו מול ההשתקפות במראה) – החבר שלי קטן ממני בחמש שנים, בן 22, ודווקא יש עתיד, ומגורים משותפים, וסקס נהדר ושיחות –

      כן, חמודות – במערכות יחסים אמיתיות – זה בא ביחד.

      תנסו להפנים.

    • רגע רגע למי יהיה כוח לספק קשישות??
      הדרישות שלהן עולות ועולות
      וכך שנשארת רק עם הצעירים עם הכוח במותניים

      :–))

  11. ערס פואטי

    לגבי ההתלהבות מכושר העמידה ומהיכולת היותר מרשימה לקימה נוספת מהירה. ונפנה לדימויים מעולם התעופה:

    יש מטוסים המשמשים לאווירובטיקה. הם דו כנפיים. מאוד כפיים, מאוד מהירים, עושים לופים שחבל על הזמן. יה-בה-יה, רכבת הרים, דיסנילנד על גחלים, מה שתרצו, בנות. אמנם יש להם דלק לטיסות קצרות בלבד, אבל מייד ברגע שמרוקנים את הפחית בנזין, הם שוב מוכנים לעשות בזזז. בזזז. בזזזז (רגע של נוסטלגיה. אכן, היו ימים).

    אבל עם הזמן, וההתקדמות בטייסת, אתה עובר לעבוד על המטוסים הגדולים. ואלו, שיהיו בריאים, רק בזמן שמתדלקים אותם האווירובט הצעיר מספיק לעשות עוד בורג כפול לאחור, וגם לבקר את ההורים שלך בלי שתילחצי.

    ואז הם עולים על המסלול. רק האורך של המסלול שהם צריכים להתרומם, יותר מרחק ממה שהדו כנפי השובב עושה ביום שלם של לופים. כפיים נורא, נכון.

    אמה מה, הג'מבו הזקן ייקח אותך מעבר לאוקינוס ועד ניו יורק. הפייפרון הפרפרון לא יכול להתרחק מהרצליה.

    • אינדי_גו

      או שאולי פגשתי את האינקארניישן של לינדברג הצעיר, שהחצה אותי את האוקיאנוס, בגיל 22.
      אה כן, וגם יצא לי להכיר בן 33 שלא הצליח לעשות יותר מסיבוב אחד לפני נחיתת האונס על גחונו.
      בכל אופן, יש בחורים בני 22 שהם מלכים, ויש גם בני שלושים שלא יודעים כלום. חושניות זה משהו שנולדים איתו, ומעבר לזה יש גם את שאלת כמה הבנאדם משקיע, ומי לימדה אותו ואיך. זמני עמידה ותכיפותם פחות חשובים, לדעתי.

    • ariela raviv

      sounds like the classical response of an older man. honey, sorry, but in some cases an F16 is better than a jambo.

    • אלמוני

      well, sounds like the classical response of an older man. sorry honey, in same cases an eager F16 is better than a jambo.

      • אם כבר בדימווים מעולם התעופה עסקינן אז הרשו לי לציין מספר דברים. יש F16 כבר לא מעט שנים ויש ג'מבואים חדשים.
        סגנונות התעופה הם לא תלויי גיל הם תלויי סגנון יש צעירים שהם ג'מבואים וההיפך. מה גם שזה תלוי במרחק מנמל התעופה ותלוי בנוסע. אני יכול להעיד שהייתי ג'מבו עבור אחת וF16 עבור אחרת.
        בסה"כ אל תשכחי שאותו F16 עבורך הוא יהיה הג'מבו של צעירה ממנו. ומבוגר ממך הוא רק מבוגר ממך ולווא דוקא מבוגר.
        ודרך אגב אני חייב לדעת , באיזה גיל אני אמור לתפוח ולהחליף מנוע כדי להפוך לג'מבו או שאולי אני כבר ג'מבו ולא יודע את זה ?
        אינני מסכים עם אינדי שיש כאלה שיש להם "את זה" ויש כאלה שלא, הכל תלוי אינטראקציה ומי שאין לו את זה איתך יכול להיות שיש לו עם אחרת. (מלבד מקרים יוצאי דופן אני מודה).
        כולם נולדים עם החושניות צריך רק לדעת להפעיל אותה.

        • אינדי_גו

          זה הכל תלוי כימיה, באינטראקציה שבין שני בני אדם. אבל, יש אנשים שמראש נולדו עם היכולת לפתח כימיה טובה עם כמעט כל אחד, וזאת משום הנוחות החושנית שלה עם הגוף של עצמם. המודעות והנינוחות מתפתחים (או שלא) עם הגיל, אבל לדעתי הכמות הסופית אליה אפשר להגיע היא משהו שנולדים איתו.

          • אמרת שאני צודק אבל מהרת להוסיף אבל !
            נכון, יש אנשים שיוצרים כימיה טובה מהר מאוד ואולי זה באמת בגלל ה "נוחות החושנית שלהם עם עצמם" אבל (וכאן אני מוסיף אבל) יצירת הכימיה הזאת תעזור להם בהרבה דברים וגם במין אולם לא תיצור להם אינטימיות עם בת/בן הזוג הספציפים. אותם אנשים בתנאים שונים או בשלבים שונים בחייהם ידעו להפעיל את החושניות שלהם.
            אינני רואה את עצמי כמישהו שיש לו נוחות חושנית יוצאת דופן עם עצמו אבל אני חייב להודות שהיו לי קשרים חושניים להחריד למרות זאת. רק צריך למצוא את האדם הנכון בזמן הנכון ואיתו אפשר להגיע אל אותה "כמות סופית".
            להגיד על מישהו שהוא יכול להגיע רק עד רמה מסוימת של חושניות זה בדיוק כמו להגיד על מישהו שהוא "סקס לא טוב" במקום להגיד ש"היה לנו סקס לא טוב"

  12. לא לציפור

    יש יתרונות רבים לנער צעיר ונמרץ. הוא אסיר תודה שאת יורדת לו.
    הוא מתעלף מהערצה, כשאת מסבירה לו (ולא במלים)
    ש"תחת – לא מה שחשבת"

    מצד שני, גבר מנוסה יכול לגרום *לך* להיות אסירת תודה ואחוזת הערצה. הנסיון. הנסיון. אצלנו בשכונה אומרים "תרנגולת זקנה עושה מרק טוב"

    אבל כל אחת ומה שבא לה. גם לא לציפור, לפעמים בא לו סטק, לפעמים גלידה באר שבע

  13. יפאורה תבורי

    אז מה? לא הבנתי. העניין בכתבה הוא רק בגלל שהוא צעיר ממך, או בגלל הפרש הגילאים? או אולי, בגלל שהיה לו בטחון עצמי וממש התאהבת בו? ככה זה נשמע. בכל מקרה, רציתי לספר שאני בגיל ההתבגרות שלי, ועוד לפני הצבא. והחבר שלי עבר צבא, עבר הכל, ובינינו 7.5 שנים של מרחק, והכל באמת בסדר, למשך שנה. אז אפשר או אי אפשר?

  14. arielaraviv

    hay everyone!! i'm in Dharamsalla, and it's very pleasant, reading all the responses from here.

    dear ars – 21 and 25 are not the same age, 21 is just after the army, before taking the long travel, 25 is after having a title, a steady job, and in general the needs are different. furthermore, i don't think that if i would date today a 24 years old boy (speaking in general of copurse, the world is full of exeptions) he would be in the same stage in which i am now.

  15. לפי הנסיון שלי, למדתי, ותקנו אותי אם אני טועה, שלבנות יש קטע כזה שכשהן צעירות ויפות יש להן מחסומים רבים.
    בואו נגיד שאני מתכוון שאותה אריאלה אולי לא הייתה יוצאת עם אותו בחור "חמוד" בן 21.5 שפגשה כדרך אגב בבית קפה כמדומני , ואולי אפילו לא היתה שמה לב לקיומו.
    שכן היום הו נראה לה שונה ואולי היה בו משהו קוסם כי כשהיתה צעירה כולם מסביבה היו כאלה צעירים ושזופים (בטח מה יש לעשות בגיל הזה – הולכים לים אלא מה !).
    אבל מה פתאום היום היא כבר בת 26 וכל הסביבה שלה נהייתה קצת יותר מרובעת מפעם וכבר לא עושים כיף כמו פעם ואולי מתגעגעת לאותו כיף של חופש ושל וואי אני אעשה מה שבא לי.
    מניתוח מהיר של המקרה (ושוב תגידו לי אם אני טועה ..) זה מאוד חופף לעובדה שכרגע היא בהודו . אריאלה let's face it את פשוט מרגישה שאת מזדקנת ואיך אומרים רוצה לחזור לחיים הריקניים ,השטחיים ונטולי הצרות שהיו לך בגיל הטפש עשרה .
    אומרים שבנות מתבגרות יותר מהר מבנים אבל כנראה שבגיל מסויים זה מתהפך והנה בחורה בת 26 מחפשת לחזור איפה שהוא לימי הנעורים, זה לא אומר שאסור להתפרק מדי פעם גם בגיל הזה אבל הסיכוי שעם מישהו בגיל הזה יהיה משהו רציני הוא אפסי .

    כל זאת בהסתייגות קטנה – אני מדבר בעיקר על הצפוניות שביניכן ממרכז הארץ (פיתוח, כפר שמריהו, סביון, ג' – לפרט עוד ?), פשוט לא יצא לי להכיר עוד בנות מהארץ חוץ מכן . .

    וחבר'ה אין צורך להגיב על כל מה שנאמר פה כי אני ממעט לבקר באתר

    • arielaraviv

      i'm 29 years old and not 26. i'm from ashkelon and not from zfon tel aviv, and i met him at work. so, i think the best thing would be just reading what i write, and not trying to analyze me.
      and no, i'm not feeling old. just traying to learn some new things. or is it that after a certain age, wanting to know more about my self is wrong?

    • תסביר לי, איך אתה רוצה שנתקן אותך אם אתה טועה ומצד שני מציין שלא נטרח להשיב כי אתה ממעט להיכנס לאתר…

  16. למרות שאני נמצאת בצד השני, ככל הנראה בעמדה של מיעוט בקרב קוראות/קוראי הכתבות הנ"ל, במחינה כרונולוגית כמובן, חשבתי להגיב.

    לפעמים גם גברים בני שלושים ומשהו לא מהווים את שיא הבגרות. הם אמנם מאבדים את שמץ החן הילדותי שהיה בהם אבל לא הצלחתי ממש להבין מה הם מקבלים במקומו…
    נורא משונה לצאת עם מישהו שהתגייס לצבא כשאני עוד הייתי ביסודי (כך פער תשע-עשר השנים שהיו בינינו נשמע הכי קיצוני..) ולהרגיש נורא בוגרת, מאופסת ומסודרת. חוצ מלהרגיש נורא טוב עם עצמי… לא ממש יצא מזה משהו. מילא אם זו הייתה חוויה חד פעמית. (מה יהיה עם הפולניות המשתפכת? בחיי שזה לא היה בכוונה..)

    מצד שני, גם ילד בן עשרים הצליח לסבך אותי בכבדות ובדילמות תהומיות (איפה הזיון הקליל, איפה?!)…
    האמת שחוצ מלהגיע למסקנה שהעולם הוא מקום משונה, עוד כנראה, לא למדתי שומדבר…
    🙂

    • אינדי_גו

      שאם את כנערה יוצאת עם מישהו בן שלושים פלוס, הרי שאת יוצאת עם אינפנטיל. כלומר, זו בדיוק הסיבה שהוא מחפש מישהי בגילך… וכן, יותר כיף אינפנטיל בן עשרים מאשר אינפנטיל בן שלושים, כי לראשון עדיין יש חן מסוים.

    • לוכד עריקים במיל'

      אני לא בטוח שהיית כלכך בוגרת מבחינה נפשית כאשר יצאת עם מישהו מעל גיל עשרים כשהיית בת14(?). מבחינה חוקית זה נקרא אונס. נקודה. בגלל סיפור כזה הבחור יכול היה להכנס לכלא.
      לא נראה לי שבחורה בוגרת יוצאת עם מישהו שיכול להכנס לכלא בגללה.
      והבחור עצמו הוא דפוק בצורה מדהימה.

  17. אריאלה,מה יהיה איתך?
    את בדרמסלה המדהימה,עזבי אותך משטויות,לכי לבקר אצל הטיבטים המשגעים,תסיירי בדרמקוט,תאכלי ב-"HOT SPOT",שבי ב"שמבלה"ותקווי שריצ'רד גיר יהיה שם..תעשני סיגריית בידי מסריחה ותחייכי המון…
    מה זה משנה עכשיו-ילד בן 22 או מבוגר יותר,בשביל זה טסת להודו…?

  18. לא לציפור

    בשביל זה לטוס להודו?

  19. אין כמו במבה!

  20. אני מתה למצוא גבר שהוא גם ילד וגם בוגר. מה, אין?

  21. צריך רק לחפש .. הם נמצאים בכל מקום ומחפשים גם את הצעירה הנצחית..

  22. בתור בעלת נסיון ב"טעימות" משני הקטבים, (שלוש שנים עם מבוגר ממני ב-16.5 שנה, ושש שנים חברות-שותפות עם בחור הצעיר ממני ב-11 שנה,כן זו לא מערכת זוגית- אך מערכת בפני עצמה),הגעתי למסקנה שאין לי את היכולת ללמוד מנסיון, וכל מקרה לגופו. עם מי שאני מוצאת את ה"שמח" שלי, העניין, האתגר,החום, והמועדף עלי- גובה העייניים
    או פשוט ה- QUALITI TIME, הוא כנראה כוס התה שלי, וקשה למצוא סיבות לוותר על מה שעושה לי טוב, למרות ההבדלים ברצונות על "ציר המספרים" שבו אני מנסה להיות רצינית ולמצוא לי קשר ארוך טווח. אם יש ביחסים שותפות שעובדת לך ומשמחת אותך -לכי על זה, החיים יפים אממה -קצרים! ומכל שיעור יש מה ללמוד, משהו שיחלחל בזמן (ובמקום שייראה לו)
    אל השיעור הבא.
    תגידו,בננות, כל אלה שפגשו צעירים מקסימים, נכון שזה דור אחר לגמרי- לפחות ממה שאנחנו היינו בגילם?

  23. אלמוני

    בתור מי שיוצא עם מישהי מבוגרת ממנו ב 5 אני יכול להגיד שגם מצידינו זה פשוט תענוג, ז"א הסקס. הצרה תבוא כיתחילו הדיבורים על להתמסד. "מה את רוצה ממני"! אני רק בן 23!!

  24. טוב הנה חזרתי, יש כמה בנות פה רוצות לירות עלי חיצים ?! ..
    יכול להיות שכולנו רוצים מדי פעם לברוח מהמציאות ואולי אין בזה כל רע.
    עכשיו, לדעתי יש הבדל בקטע של בריחה מהמציאות שבנסיעה ארוכה להודו/תאילנד לבין לצאת עם מישהו צעיר ממך בכמה שנים טובות (כמו שמישהי הגדירה פה שהיא היתה ביסודי כשהוא התגייס).
    הרי ללכת ולשטוף את הראש בחו"ל זה משהו כמעט בלתי נמנע במדינה כמו שאנחנו חיים וכולנו עושים את זה, מי יותר ומי פחות.
    אבל, לצאת תקופה ארוכה עם מישהו צעיר ממך בהרבה (ולא בשנה שנתיים) זה נראה לי כמו ללכת צעד גדול נוסף בלברוח מהמציאות , מה יש פה מישהי שאין לה כל כוונות או מחשבות על התמסדות בעתיד ? (לגיטימי בעיני אבל לא נראה לי שזה המקרה) ובחייכן הרי אם את אומרת שאת בת 29 ויוצאת עם בן 21 לא נראה לי שזה יוביל למשהו חוץ מלאושר זמני ולחוויה חולפת.
    טוב, אני לא אחד שכופה את דעתו על אחרים אז אתם מוזמנים לחלוק עלי.
    שלכם באהבה.

    • אז לדעתי כל אחד חי את החיים שלו וכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה עם החיים שלו גם היא בחורה בת 29 והוא בן 21 והיו מקרים מעולם שמצב כזה הביא לאהבה עמוקה היא עם הנסיון שלה והוא עם הסקרנות שלו.
      ולא נראה לי שהיא בורחצת מהמציאות בכך שהיא נוסעת להודו או לא יודעת לאן יש הרבה מקררים שבחורות נוסעות בגילים האלה למזרח אחרי שהן כבר למדו ומיצו את עצמם קצת.
      זה טוב וזה מגיע מתישהו גם אם היא כבר בת 29.

  25. לילית

    האמת שהפעם קראתי כמעט את כל התגובות, כמעט בעיון ובריכוז מלא (איך אפשר להתרכז כששותפה שלי שרה באמבטיה), כי אין לי מה להגיד. כן, היינו שם (ואנחנו עדיין) בקטע של ה-26, משקיפות על תקרת ה- 30 ומה שמפחיד אותנו יותר מזה שלא נתחתן הוא העניין שהפכנו להיות זקנות משעממות ומיובשות וכל מה שאנחנו מנסות לבדוק הוא שעוד "יש לנו את זה".
    אבל התגובה היחידה שאני באמת מסכימה איתה (של מי? מי זוכר או למי איכפת?) היא שמנטלית, נפשית מינית וכו' וכו' , אתם בני אותו גיל. יש בזה הרבה, כי אני אישית שמה זין על הגיל. מה שחשוב הוא שאנחנו באותו ראש, שאני מרגישה שיש מולי בן אדם שמרתק אותי, שיש לו ראש פתוח, שאני רוצה אותו ושזה הדדי. למשל, עכשיו אני יוצאת עם בחור חמוד לכל הדעות, בן גילי (פחות שבעה חודשים), נראה טוב, משקיע, נחמד, אבל מה- טמבל. ואני יודעת שזה לא יחזיק יותר משבועיים. אז באמת למי איכפת שכרונולוגית הוא בגילי ומנטלית הוא נתקע בגולני (אולי רק לאמא שלי, הפולניה). הגיל הוא לא בסיס למערכת יחסים ואפילו עדיף להתרחק מגברים בני 26 כמו מאש או כמו ממני (מניסיון)….

  26. קולרגול

    זה פשוט לא יאומן , בן 21 , בת 25 , וואלה גילו את אמריקה

    שמענו עליכן אתן משוחררות , קרייריסטיות וכו וכו

    אז למה בגיל 25 אתן כבר מתות להתחתן ולהתקע עם אותו גבר

    אה , למה ?

  27. 5 שנים הבדל?.. מחייכת לעצמי.. אני כבר כמה שנים מדברת על 20 שנים של הבדל.. (מוכנה להתפשר על 15)… וזה … זה האולטימטיבי.. כמובן שלא לצרכי חתונה אבל הם הצעירים מספקים באמת את האנרגיה הנכונה.. תמימות שעוד לא התקלקלה מצרות החיים… הסקס
    הנפלא.. והריגוש ההדדי שזה גורם לשני הצדדים.

    אבל.. כדי להיות הוגנת.. אני מחפשת נחיריים רוטטים של תשוקה.. של ריגוש.. של חוויה ראשונית.. האם יש גברים כאלה גם בגילי? לא חושבת.. בגילי כבר עסוקים בתלאות החיים.. וכבר היו בסרט וחוו אותו גם בגירסתו השלישית.. אז כן.. השילוב האופטימלי זה גבר צעיר ואשה מבוגרת ממנו וכמה שיותר יותר טוב..

  28. 21 זה אכן גיל מקסים. ממרומי גילי (כמעט 26) אני רואה בעיקר בחורים ובחורות מרירים, ציניים ושבעי מרורים ממערכות יחסים כושלות. אין כמו הקסם הנערי שרובנו אבדנו בסביבות גיל 23 (אחרי כמה מערכות יחסים כושלות, התפכחות ממיתוס השירות הצבאי, קצת חוויות אוניברסיטאיות ושאר ירקות).
    לגיל אין משמעות רבה, אבל 21-25 זו פאזה אחרת לגמרי, בייחוד כשהבחור הוא בן ה- 21 שעדיין מלאה את בת זוגו לדייט בחוויות מהטירונות…..מנסיוני המר

  29. אלכס דה לארג'

    אלכס הולך להיות קצת מגעיל. צריך פעם להצדיק את השם.

    חגיגות אריאלה רביב חייבות להגיע לסיומן. הבחורה עומדת לנסוע, הבחורה נוסעת, הבחורה כבר בהודו – ואלוהים, כמה רעש שהיא עושה. ואולי זה רפיק קימחי בלונגי של זארה?

    הפאתטיות הישראלית במיטבה, כלומר במירעה. למה היא נסעה להודו (מצידה זה יכול להיות טימבוקטו, או טיול שורשים באשקלון)? לעשות מדיטציה, לראות נופים, אנשים, מנהגים, תרבות? מה פתאום: כדי להסתער בשאנטי-שאנטי על האינטרנט קפה, ולהקליד במרץ תגובות ריקניות למאמר ריקני, שלה-עצמה.

    וואי וואי וואי, איזה גדולה את, אריאלה. שכבת עם בחור בן 21.
    נראה אותך שוכבת עם הדלאי לאמה. יורדים (יורדים, הא, איזה שנינות) 10 דקות למטה, למנזר, מפלרטטים עם הנזירים החייכנים – לפני 21, לפני גיוס, לפני שקראו את כתבי בית אריאלה – ומסתערים על האיש הזה עם המשקפיים. טנטרה, בטירוף שלנו.

    ועד שתצליחי, קצת שקט, בבקשה.

    אלכס יכעס אם מישהו יגיב אחריו.

    סוף.

    • דאבל די

      דה לארג' אתה אומר? מכאן נראה שיש לך כזה קטן.

      • אלכס דה לארג'

        1. בורה חיננית.
        אלכס דה לארג' (טייק-אוף על "אלכסנדר הגדול") הוא שם גיבורו הספרותי של סר אנתוני ברג'ס, "תפוז מיכני". אם את יודעת להקליד באנגלית, תמצאי עליו שפע חומר. אז תביני, שגדולתו היא בהיותו חסר אחריות, מצפון, וצביעות. הוא עושה ואומר את שהוא חושב. זו מטרתי.

        2. תגובתך הבלתי-עניינית מזכירה קופיף ירוק ברגע המפגש עם יצור בעל תבונה ניכרת. כל שיש בידיו הוא לצרוח. ואת צורחת, אוהו, בא לך לצעוק שאת פרח'ה. יופי, המסר הועבר. אכן, מדובר בערסית נחותה, בעלק-ניק מסתורי. מה את, חברה של אריאלה רביב? עוד תקועה במיץ של עצמה, שכל שיש בחייה הוא הקלדות עם תחכום ברמת אפס, והכל כחיפוי על חרדות הזדקנות, ואי-מציאת גבר?

        3. את גם לא רואה טוב, אבל זה, לפחות, עוד ניתן לתיקון.
        vidi well, o my sister. vidi well.

        • קרני

          אם זה כל כך נורא, והן כל כך תקועות (העיקר שאתה לא תקוע), אז אולי פשוט אל תקרא את המאמרים של אריאלה, או של כל מישהי אחרת שמרגיזה אותך. כך לא נצטרך לקרוא את הארס שלך (שלא מעיד על תקיעות…פה פתאום?). הרי אתה הגדול מכולם. לא לרמתך האתר הזה. שלום.

        • דאבל די

          1. בור לא חינני
          האינטרפטציה שבחרתי לתת לשמך ה'מהולל' היתה טייק אוף על האינטרפטציה המבריקה שנתת לכותבת המאמר (עדיין אני חותמת שיש לך כזה קטן).

          2. תגובותיך המתלהמות מעידות על חוסר ההערכה עצמית, גרפומניה פאתטית וחרדות תהומיות מנשים. יעבור לך. או שלא. למי בעצם איכפת?

          • אלכס דה לארג'

            דאבל די היקרה,

            "אינטרפרטציה" ולא "אינטרפטציה". כלל ראשון: אל תשתמשי במלה לועזית שאת לא יודעת איך מאייתים כהלכה.
            "חוסר הערכה עצמית", ולא "חוסר ההערכה עצמית". כלל שני: גם אם את כותבת בעברית, מומלץ מאוד להכיר אותה.

            אני מוחמא, קלות, מהתעניינותך החוזרת ונשנית באיבר המין שלי. אולי מצער לדעת, שבמוחי לא חלפה ולו מחשבה אחת באשר למימדיך-שלך. כזה הוא אלכס: טיפשות נשית מדכאת את תיאבונו המיני.

            לעניין. התגובה ל"מאמר" המקורי היתה אלימה, אכן, אבל מנומקת (ככל שניתן לטעון משהו כלפי דבר-הבל כזה). לא מאמר לפנינו, אלא גבב קשקושים, שכל תכליתם הינה האמירה: אני בהודו, ואני שכבתי עם בחור צעיר.

            את תגובתך חתמת במשפט מחץ: "למי בעצם איכפת?". נו, את רואה, כשיש מלים קלות בעברית, בלי שום "אינטרפטציה", את מצליחה!
            ונראה שכן, איכפת לך. אחרת למה הגבת?

            אלכס הולך למילק-באר.

    • ziv looks much better than the Dalay Lama honey, much better.
      and if my articles are such a suffering for you – don't read them. that easy.

  30. אלמוני

    אני חייבת להגיב לאלכס, לוקחת מספר בתור.
    ראשית – אאוץ'!
    שנית, אם פלחת וקטלגת אותנו כמו גרפיקאי שמצייר קווים עם סרגל עץ, אז חביבי פספסת כמה חריצים. אתה יודעת, (בלי להתנצל על מה שאנחנו ומבלי לשפוט אותך), יש עוד כמה דברים שאנחנו עושות חוץ מלכתוב מאמרי נאצה באתרי בנות. אנחנו גם יוצאות מקופסאות השימורים שלנו, מחייכות, מצליחות, משתזפות, מזדיינות ואפילו נהנות, מצפצפות ועוד.
    יאמר לזכותך שעוררת את סקרנותי, אבל, ילד זה כל מה שעוררת!
    אנא הנמע משערויות (תשאיר את זה לנו)

  31. דודו

    חלק מתהליך ההתבגרות של אשה הוא בחורים צעירים. יש את הראשון הפיסי, את הראשון האמיתי (כמו שלמדנו במאמרים קודמים). יש את הנשוי הראשון וכמובן יש את הנער. בדיוק כמו שרבות מכן מגיל מסויים ומעלה מחזיקות בחורים על הקו (הוא תמיד מגיע אחרי הטלפון) כך גם בגיל מסויים, המתקרב לשלושים, תנסו את הבחור הצעיר. אני הייתי בצד השני. כשהייתי בן 21 הייתי שוכב (יפה להגיד מזיין?) עם "זקנות" בנות 30. זה לבטח היה מרענם, כנראה שגם הן נהנו. עכשיו ממרומי כמעט 37 שנות רווקותי אני רואה את בנות ה 32 פלוס מינוס ו…זה נושא לדיון אחר. אריאלה, את ממש לא שונה מאף אחת אחרת. זה פשוט עוד קטע ואם לא תהיי עם היד על הדופק תקומי בוקר אחד ותשימי לב שבחורים צעירים כבר לא ממש עושים לך את זה..ואז תשבי מול המחשב ותכתבי עוד מאמר…ידוע.

  32. ירון

    טוב ראשית עליי לציין שאולי מה שאני רושם פה לא קשור ישירות למאמר אבל זה דבר שמטריד אותי מאד וגורע שינה מעיני. אני בחור בן 18 שמתגייס עוד שבוע. לפני כשולשה שבועות הייתי עם שלושה חברים ברודוס לשבוע. התחלתי שם בבריכה של המלון עם גרמניה מהממת שלא האמנתי בחיים שיש לי סיכוי איתה. קבעתי להפגש איתה בעשר בלובי של המלון. נפגשנו ודיברנו והלכנו לים… היא אמרה לי שהיא בת 15. חזרנו לחדר עד שעה 23:30 (כי ההורים שלה ביקשו שהיא תחזור לחדרה בשעה הזו) ולא עלה בדעתי לעשות איתה משהו גם מאחר וזה הלילה הראשון שראיתי אותה וגם מפני שהיא קטינה. שתינו ביחד וודקה עם רד בול, דבר שתכננתי עליו כל היום, והבנתי ממנה מה בדיוק היא רוצה לעשות. היה לי מאד לא נח בהתחלה, לא מאחר שאני חסר נסיון אלא מפני שהמצפון הציק לי (מה זה אומר עליי??), אך לאחר שהזין עמד השכל היה בתחת. עשינו מה שעשינו וגרמנו לאבא שלה לחפש אותה בכל המלון. העניין הוא שתמיד ראיתי בראשי את עניין הסקס כמשהו שהגברים נהנים ממנו תוך כדי ניצול הנשים. אני לא אינפנטיל או משהו, יכול להיות שזה מרוב צפיה בערוץ בלו…
    אז בתור אחד שיש לו דעה מוזרה כמו שיש לי בעניין, אני צריך לציין שמכל מעשי האלימות שאני רואה בטלויזיה וסרטי האימה ודומיהם, הדבר שהכי מפחיד אותי לראות זה שאונסים בחורה. זה בהחלט הסיוט הכי גדול שלי שמישהי שאני מכיר תאנס.
    טוב, בכל אופן, נינה, החברה שלי מגרמניה, אם אפשר לקרוא לה כך, עדיין שומרת על קשר באמצעות אי מייל ודרך הטלפון. היא רצתה לבוא לישראל לבקר אותי אבל ברגע האחרון לא הרשו לה. היא ביקשה שאני אבוא אליה אבל לא הרשו לי. כשההורים שלי חשבו שהיא תבוא לארץ, יותר מכך שהפריע להם שהיא גויה, הפריע להם שהיא קטינה. תמיד כשאני שומע על בחורות בגילי או צעירות ממני שהן מזדיינות (אפילו אם זה רק עם החבר שלהן) אני נגעל. למה זה? אני מתנצל בפני כל אלה שמרגישים שהם בזבזו את הזמן שלהם בקריאת התגובה שלי. לגבי אלה שלא, בבקשה תגידו לי, אני שמרן מדי במחשבות שלי? אני צריך להשתחרר?
    נינה שלחה לי אי מייל על סוף השבוע האחרון שלה. היא יצאה לקמפינג עם שתי בנות ואולי חמש עשרה בנים. מה אני צריך להסיק מזה? אני צריך לטפס על הקירות או להישאר רגוע?
    עזרה!

    • ירון, שלום.

      כמה שאלות, בתור התחלה:
      1. אולי זו עובדה שידועה רק לשניכם, אבל בכל מקרה לא ציינת בסיפור: מאיפה לך שנינה לא הרבה יותר מנוסה ממך, בעצם?
      2. למה האסוציאציה על אונס? אם הדברים אכן קרו כפי שאתה מתאר, לא נראה לי שחמסת את תומתה בכזריות. שני טינאייג'רים קצת שתויים והלומי שמש בחופשה, עם חדר משלהם ואלמנט מגרה של סיכון (ההורים הזועמים..). אם לעומת זאת, הדברים קרו אחרת, אל תצפה לטהר את המצפון שלך בפורום הזה באמצעות הסתרת חלק מהעובדות.
      3. למה לטפס על הקירות? אתה במילא מתגייס ולא תוכל לעשות הרבה בעתיד הנראה לעין…חוץ מלטפס על ג'בלאות.
      4. מהאי-מייל שלה אתה יכול להסיק כל מיני דברים. בעיקר נשמע לי שהיא מנסה לעורר את קנאתך. גם אם זו דרך לומר "תראה, אני ממשיכה בחיי למרות שאתה לא כלול בהם", היא עדיין יוצרת איתך קשר.. או שסתם מדובר בנימוס יקי (ומספר הזכרים המשחרים לטרף השתרבב לשם לגמרי במקרה). על כל פנים, אם זה מה שיש לה לומר לך, ולא משהו בסגנון "אני מתגעגעת", אין לך מה לדאוג ביחס לעתיד הקשר. אין לו עתיד.
      5. אתה בכלל מתעניין בה? עם יד על הלב, למרות שאולי החוויה ברודוס הייתה מאד נעימה וזכרון כיפי שתשמח לקחת איתך ללילות לבנים של שמירה וכאלה, האם אתה רואה עתיד לקשר? מערכת יחסים בלונג דיסטנס היא לא פשוטה, ודרושה מלתכחילה זיקה חזקה בין שני בני הזוג כדי לצלוח את הקשיים. אתה מתחייל, זה לא היה פשוט גם אילו הייתה לך חברה כאן בארץ. נינה צעירה ממך במידה שעדיין משמעותית, בגילכם הרך, יש מן הסתם הבדלי מנטליות ותרבות, יש הורים מגוננים משני הצדדים, שלא יהססו להקשות, גם אם (ובעיקר בגלל ש) בכוונתם לעשות את הדבר הטוב ביותר. האם ביררת עד כמה היא מתאימה לך, האם אתה מרגיש, אפילו ברמה הראשונית ביותר, שיש עתיד לקשר? ועם יד הלב, בינינו, מה הסיכוי למימוש מחודש של הקשר בשלוש השנים הקרובות?

      אולי אתה פשוט מרגיש קצת ייסורי מצפון ששכבת עם מישהי בלי להיות איתה בקשר בן למעלה משתיים עשרה שעות. קוראים לזה סטוץ. אני מוצאת שזה חמוד שזה מעסיק אותך כל כך. בבקשה תבטיח שלא תאבד את זה כשתגדל. לא רוצה להיות להיות דנה אשכנזי ולומר לך, "כשתגדיל – תבין".

      אם תסביר יותר מה קרה ביניכם ברמה הרגשית (אם אמנם קרה), אולי אוכל להבין יותר ולתת לך את דעתי. בינתיים, אני מודה, לא נראה לי שאחד מכם פגש/ה באהבת חייו/ה.

  33. אז, זה הפמיזנם החדש? חבורה של בנות שחושבת שהן חיות בניו-יורק, אלאק, מזיינות את המוח על ניוטרול, מעמידות פנים שהן ניו-אייג' ודופקות את כל מה שזז? בשביל זה שיפדתן חזיות? בשביל לפתח את הזן הניאדרטלי שמוצג כאן, לראווה, בתור התגובות למאמר? ללכת לחפש זקנים מדי? צעירים מדי? ללכת לחפש את אבא שלך בתחיפושת של מישהו אחר בשביל שהוא יזיין אותך בלי מחויבות וייזרוק לך 200 שקל לעשות אחר כך צבע? זה המיצוי? אז את חכמה, אז את יפה, אז את חושבת שאת מודעת, אבל בסופו של דבר את עוד נעל אחד, של עוד גבר אחד, ואולי הניצול כאן הדדי, אבל, מותק, לזה חתרת? לזה חתרת? לקרי בראדשואיות הזו?

    מצד אחד זה עצוב, מצד שני, מי שמגיע לדרגת העליבות הזו, זה לא עצוב,
    שתלך להזדיין. ואולי היא כבר מזדיינת, ועוד מקבל על זה כסף.
    איזה יופי.

    סחטן עליכן.

  34. זוארץ

    הפעם הראשונה שלי… אוטוטו 19, בתול מהאוזן, כשעוברת מולי בחורה יפה אני מסמיק ממבוכה, בטוח שכתוב לי על המצח "נדלקתי עלייך", ומחפש את הבלטה הרופפת הראשונה להתחבא תחתיה… היא הייתה בת 35, גרושה עם ילד בן 5 – והיא הייתה האמא המאמצת שלי בקיבוץ (הייתי בנח"ל, גם זה קורה…)

    התסכול נבע משני דברים:
    1. לא יכולתי לרוץ ולספר לחבר'ה שאני כבר לא בתול (קיבוץ או לא קיבוץ ?!)
    2. הנסיון המיני שצברתי (4 חודשים של קשר מיני) הציבו אתגר לא קטן בפני החברה הראשונה שלי, חצי שנה מאוחר יותר…

    מאז, במרבית הקשרים המיניים שהיו לי, אני הייתי "הקטן" (אל תדאגו חברים, רק בגיל…), ואת רובם לא אני יזמתי.

    אם תשאלו אותי, אחרי הצבא הגיל מפסיק כמעט לחלוטין להוות גורם מהותי בקשר (אלא אם אחד הצדדים מציב כבר בתחילת השיחה הראשונה את שאלת מליון הדולר – "מתי נולדת?" – ואם התשובה לא נכנסת בקריטריון, הצד השני עף לכל הרוחות). המקום היחיד שבו עלה קושי הוא כשהתחילו הדיבורים על "עתיד הקשר לאן" או "מה אני מחפש בקשר הזה" –
    למה ? בגלל ש:

    1. נשים רבות בסוף העשור השלישי מחפשות קשר יציב, מבוסס, שיוביל אותן לחופה בשלב כזה או אחר (בעיקר בגלל לחצים חברתיים וסיפורי סבתא על ענייני פוריות…)

    2. גברים בתחילת אותו עשור רק השתחררו מצה"ל, עמוסי הורמונים ובעלי אופי של פרפר המרחף לו בקלילות מפרח אחד למשנהו (למדנו במשך 3 שנים איך להשתמש בכלי-זין, אז למה ליישם את זה רק חודש בשנה, במילואים ?!)

    3. כמה אנשים כבר אמרו לי פעם שגברים מגיעים לשיא הבשלות המינית סביב גיל 20, בעוד שנשים מגיעות לשם רק באמצע שנות ה-30 – אבל סקס זה לא הכל (או שאולי כן ?!)

    לדעתי, התפישה שהגבר אמור להיות מבוגר מהאישה היא שגויה בחלקה.
    אמנם ברוב המקרים נשים בוגרות יותר מגברים בהיבט הנפשי, אבל אני מאמין שהגיל לא צריך להוות שיקול ראשוני בבחירת בן-זוג, ***אם קיימת התאמה בן שני הצדדים*** (ולא עוברים על החוק…)

    ואיך רואה את זה החברה שלנו ? ככה…
    מבוגרים וצעירות זה לגיטימי, אבל מבוגרות וצעירים – לא ממש…
    גבוהים ונמוכות זה לגיטימי, אבל גבוהות ונמוכים – לא ממש (זה לא פרקטי מבחינה אנטומית… נראה אתכם מצליחים 69…)

    אבל… אם אתם רוצים להיות עם מישהו (וגם הוא רוצה להיות אתכם) – אתם הולכים למיטה לבד ולא עם כל החבר'ה (אלא אם אתם בקטע…). ושם, בלי הבגדים ובלי האיפור והתכשיטים, אתם רק שני אנשים שעושים אהבה / סקס / משגל (מחק /י את המיותר) – ושם לא רואים את הגיל (במיוחד אם עושים את זה בחושך).

    שורת סיכום: תעשו מה שאתם רוצים, תזדיינו עם מי שאתם רוצים – ואל תתנו דין וחשבון לאף אחד !

  35. אז זה נראה כל כך פשוט – האמא נדלקה על הילד רצתה ויצא להם פצצות לכל הכיוונים
    אבל… כשהילד נדלק על האמא – גם אם זה לא הגיל שמשנה – היא לרוב מתנהגת כילדה ונהיית … איך לומר – hard to get
    אז משחקי ילדים כנראה ישארו תמיד – בעיקר ל"גדולים" (ואל תבינו לא נכון !)

  36. לילית ולא נגר

    אריאלה, בתור אחת שמכירה אותך אני מבקשת אותך לשמוע להמלצתה הטובה של ידדתנו רננה. רבק, את בדרמסלה! זירקי את הלפ טופ אל הגנגס ושהקשר היחיד שלך לבננות יהיה כשתקני אשכול מהן דרך חלון רכבת (אחותי – לא יותר מחמש רופי לאשכול – הם עובדים על ביזונים). אני יודעת שההתמכרות גדולה היא אבל את בננות יהיה לך כשתחזרי לארץ ואת הודו לא יהיה לך כשתחזרי לארץ.
    אגב, בתור אחת שמכירה אותך אני תוהה – שגיאות הכתיב באנגלית הן מתוך זריקת זין או מיתר גלולות ולא כאלה נגד הריון?
    שובי לעצמך ומיד!

    • know me? throw away the laptop? didn't bring it…it's kind of funny, people telling me i should be enjoining India all the time, silly me, i thought that part of the holyday freedom is to do whatever i want, even if its reading bananot, how come everybody feels free to tell me what to do in *my* vacation?
      about the spelling mistakes – the only pills i use are those against shilshul, i'm just more dyslexic in English than in hebrew.
      ps – who are you?

  37. הרעיון נחמד, התתחלה ממש בסדר
    הסיפור מהחיים
    אבל כל כך ארוך וכל כך מיגע שכבר באמצע מפסיקים לקרוא

  38. קראתי את המאמר והייתי שמח ועצוב.

    שמח – כי ממרומי 21 שנותי יש גם לי תקווה שייצא לי משהו עם בחורות בוגרות שיש להם קצת יותר נסיון נפשי וקצת פחות בעיות עם עצמן… שלא לדבר על המין….

    עצוב – מכיון שככל הנראה גם רבות מהמבוגרות מתוסבכות לא פחות.

    והמסקנה המתבקשת היא שהגיל פשוט לא חשוב. נקודה.
    אפשר ליצור קשר משמעותי, ולא רק מיני, בין אנשים מבוגרים. לא כרונולוגית אלא מנטלית.

    אז נכון, יש מוסכמות ויש לחץ חברתי, אבל בסופו של דבר, מי שנותן לסביבתו לקבוע
    עם מי נכון להיות בקשר ועם מי לא, טועה ובגדול. לאחרונה זה נהיה מקובל יותר לעשות
    מה שבראש שלך – וטוב שכך.

    אני מכיר אנשים בני 50 שתקועים מבחינה נפשית איפושהוא בגיל 18, ובנות בנות 19 עם נשמה של בנות 40. ולהיפך.

    אלה ואלה יחפשו את הדומים להם.

    ובחורה בת 25 שרוצה רק זיונים, וכמה שיותר טובים, קשים, ארוכים ורטובים –
    תמצא אותם אצל גברים שנמצאים באותו הלך רוח. והגיל לא משנה. !go get them

    רק חבל בשבילך שזה כל מה שאת רוצה…..

    • one of the things that amaze me, is how people understand what they want and not what is clearly written. OK, read it again, is it written i liked him only because the sex was good, or the sex was another bunos in a great relationship? as i can see, it's written he was sweet, smart and had a lot of self confidence, am i wrong? no!! i wrote it, but isn't it much nicer to believe all i care about is sex? yes, it is. shame.

  39. אלמוני

    יפה מאד.

  40. איה פדרמן

    כן, כן, כן, כן.
    האם זה לא היה ברור עד עכשיו? זה שגברים יותר מבוגרים זה לא הופך אותם לפחות אינפנטילים זה רק הופך אותם ליותר דפוקים נפשית. בגיל צעיר הם הרבה יותר חמודים ומתוקים ואין להם שום חוקים לגבי מה "צריך" ו"לא צריך" לעשות במיטה, שזה דבר נהדר כשלעצמו.
    ואם יש לך קצת סבלנות הם לומדים מהר.
    תרשי לי לצטט את עירית לינור שאמרה "קחי לך גבר צעיר, אחותי"

  41. אחת שיודעת

    נו, מה חשבת שתקבלי חיבוקים וקריאות התפעלות? בטח שלא. את הגברים הבוגרים הבהלת עד מוות (הדיעה שאתה לא משתפר עם השנים היא מבהילה), ובשביל הנשים ה"טובות והמהוגנות" את איום קיומי.
    ולעצם העניין – כמי שהייתה שם, שהצעירים והבוגרים אינם זרים לה, המסקנה שלי שונה משלך: יש צעירים מדהימים, יש בוגרים מדהימים, ויש אותו דבר רק בהפוך.
    והמסקנה: כמו בכל דבר בחייים יש שבורכו בכישרון ויש שצריכים לעבוד קשה כדי להגיע להשגים (ולצערנו בד"כ אלה בטוחים שהם הכי טובים – אז תזהרי מאלה שכשאת מסרבת להם אומרים לך "את לא יודעת מה את מפסידה"…)
    ופרט נוסף וחשוב: קשר שאינו מבוסס על "חברות" ומחוייבות תמיד כיפי יותר. כדי לפעמים לוותר על הכללים החברתיים המקובלים (חבר = בעל פוטנצאלי = מתי נעבור לגור יחד = למה את/ה תמיד עושה את זה…) רק כדי לגלות כמה החיים נפלאים.

  42. ליהי-נשמה חופשית

    רק בישראל עושים ענין מדבר כזה לא חשוב ומשמעותי כמו גיל.
    רק בישראל עושים עניין מדבר כזה לא חשוב משמעותי כמו אישה בוגרת וגבר צעיר. רק בישראל אומרים "תתנהג לגילך".
    מאחת שיש לה קשר לוויני עם כל מדינה בעולם.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *