מזג חם

מסריח בקיץ. זה שיושב לידי באוטובוס לא שמע על הדאודורנט החדש של דאב ובחושים שפיתחתי אני יכולה להריח כל מה שעבר עליו היום. אף אחד לא חס ומרחם ויוזם פתיחת חלון שחס וחלילה המזגן לא יחמוק החוצה. עדיף כנראה ללבוש עליונית, לקפוא מקור בנסיעה ולאחר מכן להפריש אוקיינוסים שלמים מבלוטות הזיעה.

כולם סביבי כל כך אדומים, עצבניים ונוטפים אולטרה סול שמנוני שמשאיר להם כתמים ענקיים על הבגדים. אני מנסה להפעיל את המיני ונטילטור הידני ששמים מול הפרצוף והוא עושה עליך פו נעים אבל הבטריות נתקעות לי, ובמקום לקבל גוון מוקה יפהפה, כמו שמבטיחים בפרסומות, אני סתם נהיית עגבנייה שנהפכת לחציל למחרת. אחרכך העגבניה מתקלפת עד שנותרים בה רק תאים מתים שחבל לחדש.

לא יקיריי, אף מדוזה לא צרבה אותי היום בים, אני סתם ממורמרת רצח מאיך שהשמש דפקה לי את החיים. כל כך הרבה זמן חיכיתי לקיץ, קברתי עצמי מתחת לפוך וסרבתי להתנער מהסוודרים עד שדני רופ הבטיח שאפשר לצאת החוצה עם גופייה ולא לקבל שפעת. אחרי קניות קדחתניות של מאות גופיות על המשקל בכרמל (שהתבררו כשכפול מדוייק של אלו שרכשתי בשנה שעברה במאות שקלים בזארה) התאמצתי להיזכר למה בדיוק התגעגעתי. לזה שיש אור עד מאוחר וככה אני לא שמה לב שהגיעה השעה שמונה בערב וצריך לעוף כבר מהעבודה? לאובר אליו אני נכנסת מהקנייה האובסיסיבית של מים מינרליים? לעיניים הטרוטות בגלל העובדה שאני צריכה לתמרן בין משקפי שמש אופטיות למשקפי ראייה שהופכות אותי פוזלת? או אולי לבקיני מאשתקד שהשנה יעלה עלי רק אם אעבור קיצור קיבה דחוף?
שלא לדבר על הגנים האשכנזיים הארורים שבולעים אותי בהמון השזוף ובנמשים שמתפזרים לי על הגוף, בנקודות נקודות כתומות כתומות שרק מייק אפ מאסיבי יוכל להסתיר. והאיפור, תוך כדי היום, נוזל לי על האף ועל השפתיים, מה שהיה פעם מסקרה שחורה ומעבת ריסים יושב כרגע כגוש שחור ענקי על הלחיים. אפילו מגבון לח לא משפר את הרגשת הנאחס שאני חווה בעודי הולכת עד המכולת ובחזרה הביתה (2 דקות בממוצע) נמסה, מתה, מתעלפת על ספסל בדרך ומקבלת מכת חום שמחזירה אותי לסגפנות הביתית כמו בחורף. רק שאז לא היתה בררה כי היה סוער ועכשיו אודה ואתוודה שפשוט הפסדתי במאבק במזג האוויר. אני מסתדרת רק באביב ובסתיו ולא באף תקופה אחרת.

אני הולכת לישון ולפתע מתעוררת בצווחות אימים כשעיניי קולטות יצור חום ומגעיל מטייל עלי מהפופיק עד הצוואר כאילו היה זה הגלבוע. כבר מחר הבית יודבר ולא יישטף עד שכולם יהיו ג'וקים מתים או גוססים שניתן למעוך עם הכפכף. גם היתושים, שעוקצים אותי בלי חשבון, לא נרתעים מהתרסיסים שנורים עליהם. כולי מגלידה מפצעים. אפילו אני לא הייתי נמשכת אליי.

הנחמה היחידה בעונה המקוללת הזו היא שלא צריך לחכות שעות עד שהדוד מתחמם. הכי כייף לטבוע באמבטיה ולנסות לשכוח שכשאצא שוב ארגיש מה שמרגישה חתיכת תרנגולת בתוך מחבת. מנסה להישאר שפויה אני מורטת שערות מהגוף, כי פתאום כולם שמים לב מבעד לבגדים שיש לי שיער מיותר על הרגליים והידיים. היו שגם העירו לאחרונה על כך שאני הולכת עם מגפיים מרופדים כשיש 38 מעלות בחוץ, לא ממש בא לי להסביר להם שיש לי בהונות מעוותות של אורנג אוטנג ואם אנעל סנדלים יש גברים שיכולים להיבהל ממני ולברוח עוד לפני שהם הבחינו בכתם הלידה שטבוע לי על התחת.
ואיפה אבלה במקום להתחרדן בים או לתפוס צבע בבריכה? לרדת לאילת? להתחיל לגלוש כמו שרציתי? אני פה בשירותים מרוקנת את האבטיח והמים המינרליים ומחשבת כמה זמן עוד נותר עד שירד גשם. בינתיים אני מתייבשת ומסתפקת בלטבול אחת לשבוע בבריכת הגומי המתנפחת בה אני בדרך כלל רוחצת את הכלבה.

אולי ההוא שאמור לדאוג לנו לביטחון ולכלכלה יתחיל לעשות סוף סוף משהו מועיל? שיתחיל לשנות את דברים הקטנים שבונים אזרחים מרוצים – כמו חתימת הסכמים על אקלים שפוי יותר.
מה זה בשביל שרון לסגור עם הרב עובדיה איזו עסקת חבילה? מיטה גדולה יותר לדרעי ובתמורה ההוא יקמבן עם אלוהים עננים מצננים בשמיי יולי אוגוסט. או בואנ'ה, האמריקאים האלה, איך הם בדיוק מסתדרים שמה בקליפורניה? בטוח שלו שרון היה מברר, הוא היה מפענח מבוש את המרשם לפצצה שמשמידה בשניות חום שעובר את ה-28 מעלות.
ואם לא ימצא פיתרון ומהר, אני מתכוונת לאמץ את ההצעה של הערבים, לפנות את המדינה, ואת תל אביב רבתי במיוחד, ולהיזרק לים. בזכות שיעורי החתירה שלקחתי אולי אצליח להגיע לנורבגיה, אנשים מקסימים, מזג אוויר נפלא, שם הייאוש נעשה הרבה יותר נוח.

להתראות אחרי החגים.

קורן דור

מאסטרנטית באוניברסיטת תל-אביב, כתבת ב-MSN, לילה, הורים וילדים, נישה, אינדקס ועוד מגזינים.

תגובות

  1. גם בים עכשיו לא בטוח. קני בריכת גומי יותר גדולה

  2. פולניה גאה

    הווווווו הויכוח הניצחי חורף או קיץ
    תמיד אמרתי חורף
    ואף אחד לא הבין
    אחרי היום אני מקווה שכולם יודעים ומבינים
    החורף טוב לנו

    יוחזר החורף לאלתר!!!

    שמחה שמישהו מזדהה איתי…

    • בובי של דובי

      גוועלט חורף!
      אחרי ביקור קצר בפולין ומשמעות המילה- קורררר
      אני מעדיפה את הקיץ
      מזגן
      עם תחתונים
      תריסים מוגפים
      קולה עם קרח
      וסדין להתכסות בו

      • אלמוני

        חורף…עם גשם מענג…ואוכל. מישהו מסוגל להכניס משהו לפה בחום הזה?
        מי צריך קיץ? אחרי לקוטב הדרומי!

  3. איזה כיף הגיע הקיץ!
    חום אימים – מזגן – חום איימים – מזגן….
    ושוב פעם אני חולה 🙁

  4. צב מעבדה

    חמסין? תזכירי לי מה זה?
    יושב בקיץ השבדי, שהוא לא יותר מאביב ישראלי שנמשך שלושה חודשים וקורא על חמסין ישראלי. אממ… כמה שהכתבה הזאת עושה לי טוב:)
    לא שאני רוצה לקנטר מישהו עם תיאורי מזג האוויר כאן בקיץ, על רחצה באגם מוקף יער, על אוויר צלול וטרי גם בלב העיר, על ירוק רענן צועק בכל מקום, על פריחה ריחנית ועוצמתית ששוטפת את כל העיר כבר חודש, על ימים ארוכים עד 11:30 ולילות בלי כוכבים (לבנים) אבל עם שמיים כחוליים כהים כמו שיש רק בקיץ הצפוני.
    לא רוצה להקניט אף אחד, אני רק מקווה שאף אחד לא יכתוב איזו כתבה דומה בתשעת החודשים הנותרים של השנה…

    • היי צב,
      שוב מתעלל בחלשים נמסים מחום ונוטפי קרטיב? לא יפה!
      קיץ שבדי זה בערך כמו חורף ישראלי (אין חיה כזאת).
      ובכלל, אין כמו פירות קיץ, ושרימפס יש גם כאן (לא בזהב,רק עפ"י שער הדולר…)

      ובכלל, לידיעת קורן ומפעילי התנורים, עפ"י דני רופ אנחנו עדיין באביב.
      38 מעלות בצל ו25% לחות במישור החוף – זה שרב (חמסין).
      חכי שהלחות תגיע ל 70-80 אחוז, אז יהיה תענוג אמיתי לנסוע באוטובוסים…

    • יאללה לך יא מנייק, אתמול היה כזה גל חום בסן פרנסיסקו ועמק הסיליקון, הזכיר את הארץ בימים הטובים

    • גוונאביר

      יושבת בחום, בלב הגועל נפש שרק התחיל וכבר הגיע לרמות מרשימות של זוועה, קוראת הכתבה ולא ממש מבינה למה נורווגיה שם ואני כאן?

      זה תמיד משמח לשמוע שבלב כל אותם מוזרים הטוענים שקיץ זה נפלא, חום זה קיץ ושזוץ זה יפה נמצאים אחיי לצרה, אלא שלא ממש מבינים מדוע הומצע הקיץ, ולמה נבחרנו אנו לסבול זעמו?
      אותם אוהבי חורף ולבני עור, שלא ממש יכולים או רוצים להשתזף ולכן מוגנים במיני מגעילים דוגמת אולטרסול (אני באופן אישי שוקלת לקנות מניות של החברה עקב הרווח היפה שאני מייצרת להם).
      אותם אלו שמרגישים שגנטית אין הם מותאמים למקום המוזר הזה. כאלה שאמנם אוהבים את המדינה אבל לא ממש מבינים למה היא ממוקמת על קו הרוחב הממש לא נכון.

      אחי אנשי החורף….

      ואתה..
      אתה יושב שם בלב הירוק, הלבן הקר והבלונדיני וצוחק על כולנו…
      צוחק על הנשרפים, על המזיעים, ושוכח בגין מה בדיוק כל אלא מקטרים
      תגיד לא למדו אותך בגן לא לצחוק על חלשים?

      אז אני לא יודעת מה קרה לי. אולי אני נחמדה, ואולי סתם זה בגלל השעה
      אבל רק זאת אומר לך
      תהנה מכל רגע במקום המקסים הזה (אבל תנסה להבין אותנו הסובלים).

      ואגב יש אצלך מקום לאיזה שלושה חודשים או משהו?

      • צב מעבדה

        גוונאביר היקרה,
        ליבי דואב למקרא סבלותיך הקשים מנשוא.
        בצר לי ביגוני עלייך שאלתי את הנחשים שלי (שתי בואות קטנות של מטר שלושים-ארבעים) אם הם מסכימים לארח פליטת קיץ לשלושה חודשים. והם הסכימו לבחון את בקשתך, לכשתוגש.

        מדי פעם אכן מגיעים/ת לכאן פליטים/ות כאלו או אחרים שמשתכנים בחדרי ה'מפואר' (דירת חדר של 18 מטר, מטבח משותף, רבע שעה ממרכז העיר) לפרקי זמן קצובים. רובם/ן נשארים/ות שבוע-עשרה ימים (מקרה חריג של שבועיים אושר לאקסית), כך שהאופציה של שלושה חודשים תצטרך להיבדק לעומק ולגופה.

        בקשה רשמית, לרבות המלצות ואישור מההורים, ניתן לשלוח לדואל הרשום מעלה. כן יש לצרף תמונה עדכנית מהשנה האחרונה.

        • נו צב,
          שכשריחות הקיץ הישראלי נישאים באוויר ומגיעים לשבדיה ומוריקה, המדד עולה?
          עצת יעול: תבקש תמונה עדכנית בבקיני!

          • צב מעבדה

            היי בוטן,
            כמו שאת מבינה הנושא של להחליט את מי ולכמה זמן לשכן אצלי בחדר לא תלוי רק בי. מדובר כאן בתהליך דיי ארוך ומורכב שנתון בידיה של וועדת אירוח.
            אני בסך הכל רק אחד מהחברים, ולאו דווקא מבעלי ההשפעה העיקריים. הוועדה מונה, מלבד טונטו ואסטופידו, שני הנחשים שהזכרתי, גם שלושה עציצים ועדנית של קוסברות, כך שהמצב די מוסבך גם ככה.
            לגבי התמונה בבקיני: אם את רוצה אני יכול להעלות את זה באחד הדיונים הקרובים, אבל קשה לי לראות את זה מתקבל. יותר זה, לפי מה שאני שומע כאן במסדרונות, להצעה הזו אין סיכוי לעבור, ולו בגלל הכוסברות שמשחקות אותה מוסריות ומתרכזות באופי.

  5. אמנם מאז ומעולם העדפתי את קרירות החורף על פני החם הבלתי נסבל של ארצנו הקטנטונת , ובכל זאת יש גם בחם הזה משהו שובה לב , כמו שציין פה בסתר צב מעבדה
    אמנם בשבדיה הכל ירוק אבל אין מה שיחליף את הנסיעה ביום שבת עם כל החברה לים עם עצירות ארוכות בדרך , עם אכילת תאנים טריות התמלאות בחול ים מעדבן ועקיצות ממדוזות ענקיות.
    כן זה נשמע פטריוטי עד להחליא אבל זה עדיין כיף לא נורמלי

    • צב מעבדה

      היי קרן,
      דווקא יש תחליפים לא רעים לים בקיץ עם חברים. בקיץ אפשר ללכת לאגם (או אפילו לים אם את ממש אמיצה) ובחורף אפשר ללכת לעשות סקי.

      אוכל: לא חייבים לאכול תאנים (למרות שאפשר לקנות כאן כאלו תמורת זהב במשקל דומה) אפשר סתם לנשנש שרימפסים טריים

      אבל בדבר אחד ברור שישראל עדיפה על שבדייה: אם נתייחס למכפלה זמן X נגישות הרי הקיץ הישראלי עם הים הקרוב (והיום יותר מתמיד) משאיר אבק לחורף השבדי עם אתרי הסקי שנמצאים מאות קילומטרים מאיפה שאני גר (וחוץ מזה שבחיים עוד לא עשיתי סקי, אז מה אני מקשקש בכלל).

  6. אתם פשוט חבורה של קוטרים!!!!
    אתם מסוג האנשים שמה שלא יגידו או יעשו בשבילם יהיה להם מה להגיד.
    שבדיה?? כנראה כשלימדו בבית ספר יסודי פתגמים וניבים ואחד מהם היה "הדשא של השכן ירוק יותר" , הברזתם!
    קחו את עצמכם בידים, ותנסו להסתכל על הדברים הטובים שיש בקיץ הארצישראלי.
    אז תסגלו לכם קצת אופטימיות לחיים ותלבשו את משקפי הקסם הוורודים. תראו איך הרגשתכם תשתפתר פלאים והחום כבר לא יהיה כל כך מעיק…

    • אלמוני

      שמישהו יעשה לגברת טובה, יוריד לה כפה וישחרר לה את המעצור בבלוטות ההומור.
      הבחורה ממש סובלת!

      • פילוסופית בגרוש

        שמעתי לעצתך.
        הפנמתי.
        העפתי כמה כאפות,
        והאח כמה נהנתי,
        זה היה פשוט נפלא.
        בעיקר בימי החמסין המעצבנים, אין כמו כאפה משחררת…
        🙂

  7. אוי חברים, אוי חברות

    איכה ישבה בדד בגשם הסוחף של יוני. (ניחוש אחד)

    ואפילו הריקוד הזה של ג'ין קלי עם המטריה והשלולית

    לא ישכנע אותי

    להפסיק ולהתגעגע לשמש, לאיפור הנוזל, למסריחים מבית השחי,ולנמשים על פני השקופות מלובן.

    ואיזה כייף שלא צריך להוציא את קצה האף לפני הגוף בכדי להרגיש את מידתה של צינת היום,
    כי הרי ברור שמה שבחוץ חם הרבה יותר מהטמפרטורה האביבית של מדבר גובי.

    ויודעות מה עוד?

    גם בחום וגם בגשם אנו נזקקות למסקרה עמידה במים, אז אולי הדשא של השכנים שייך בכלל ללנקום.

    היו בריאים ומזיעים
    ומבטיחה לבוא גם

    שלום לכולם
    mish 🙂

  8. beat bizzare

    העצבים שלי מגיעים לשיאים חדשים….
    חם של כך ובא לי למות…
    אף פעם לא קר לי בחורף. ויש לי אוסף מעילים ענק ומדהים…
    חורף רק חורף, אפילו המסיבות ביערות לא מטות את הכף.

  9. מותר לאהוב גם וגם וגם?? ?
    את החורף בשביל המרקים והפוך, וכל המים האלה…
    את הסתיו בשביל הגוייאבות ובשביל התענוג ללכת יחפה בים עם מעיל פליס..
    את האביב בשביל להתפעל איך מדהים ואיך ירוק כל הדרך מקסטינה לבאר שבע..
    את הקיץ בשביל ללכת רק עם תחתונים בבית, להתקלח במים קרים,להתחייך כל פעם מחדש כשתופסים בריזה (ויש…) ולעשות סקס במרפסת מול העיר והשמיים הפתוחים (לפחות אצלי- יש ערך לקומה אחרונה…)

    ובקשר לאנשים מסריחים – זה קיים גם בחורף- ניסית פעם ליסוע במונית שירות מירושלים לת"א או להפך כשאף אחד לא מוכן לפתוח חלון כי קר אבל חמיצות הגוף דובקת בכולם?? ?

  10. חוה והנחש

    הכל נכון – החום, הלחות, הזיעה הבלתי נגמרת וכו'. אבל בקיץ לא צריכים ללבוש אלפי שכבות של בגדים, אפשר לטוס על הטוסטוס תוך כדי הרמת המרפקים (לצינון בתי השחי כמובן), ים, בריכה, אוירה של חופשה באויר וכו'.

    איפה שנאתי את הקיץ במיוחד? איפה הקיץ הישראלי נשמע כדבר המענג ביותר? איפה התגעגעתי לריח זיעת החרדים באוטובוס?
    התשובה ? בתפוח הגדול.

    כן, כן, שנה התגוררתי שם, כששרדתי את הקיץ בגבורה, החלטתי שזהו – לעוד קיץ כזה אין לי כוח וחזרתי לארץ.
    הקיץ בניו יורק הוא חם הרבה יותר, לח הרבה יותר ו..מעונן! אתה צועד ברחוב האפרורי, כי השמש מכוסה עננים כבדים שמטפטפים זרזיפים מעצבנים, אתה רותח מחום, אתה רטוב ואין לך מושג אם זה בגלל הזרזיף או בגלל הזיעה. הזיעה שם גם לא מתנדפת כל כך מהר, בגלל הלחות האיומה והמחסור בשמש. המדרכות עשויות ככה שכשקרני השמש (אם זו יוצאת מדי פעם לבקר) פוגעות בהן הן מיד משליכות את זה בחזרה אליך (שטח פנים קטן מאחר ושם המדרכות מרוצפות באריחי ענק, לא כמו אצלנו באריחים קטנים), אתה מרגיש כמו בגריל.
    ריחות באוטובוס? הצחקתם אותי…. תסעו לעבודה ב- RUSH HOUR בסאבווי, את מגוון הריחות, את הצפיפות האיומה, את הזיעה הנוטפת – תנסו לדמיין בעצמכם – אני הדחקתי את הזכרון הזה אל תהום הנשייה הפרטי שלי.

    בקיצור, הכל יחסי חברים. וכן – אנחנו עם של קוטרים – מה שיש לא טוב, זה בסדר, מותר גם לנו לשחרר קיטור, אבל בבקשה לא לכיוון שלי – גם כך חם לי.

  11. אחלה מאמר, אהבתי וצחקתי מכמה תיאורים של איברים בגוף….
    כל כך נכון …

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *