מחאה במעגלים קטנים

לפעמים נדמה ששמענו כבר הכול על פמיניזם, ולפעמים נראה שרק שכבה דקה של אנשים הפנימו את מה ששמעו ועדיין נשארה הרבה עבודה. לפעמים נדמה שיש תחומים בהם כבר יש שוויון ונוצרת אשליה שנוצר תיקון אמיתי בחברה, למשל בנסיון לשוויון בשכר, אבל עדיין, בארצות הברית מרויחה אשה בממוצע 70 סנט לכל דולר שגבר מרוויח, וקשה לי להאמין שבישראל זה לא כך, אם לא יותר גרוע. אך לא על שוויון בשכר אני רוצה לדבר כאן, אלא על היבטים מטושטשים יותר של סקסיזם שאפשר למחות נגדם, ולמצוא שותפים למחאה. אני מאמינה שמחאה פמיניסטית צריכה להתבצע בגדול וקטן, ועל המחאה בקטן רציתי להתמקד הפעם.

הגברת המודעות במעגל הקטן היא הגברת מודעות בקרב האנשים הקרובים לנו, הגברים שבחיינו, החברים שאנחנו בוחרות להכניס לחיינו, וגם (למרות שלעתים זהו המאבק הקשה מכולם): להגביר את המודעות לנושא זה במשפחה הקרובה, הורים אחים ואחיות. מעגלים קטנים של מודעות עשויים להתרחב עם הזמן על ידי מציאת בעלי ברית, ובד בבד עם שינוי של חוקים ואפליה מוסדית, הגברת המודעות במעגלים קטנים יכולה לגרום לשינוי יסודי בבסיס החברה, ודווקא אותם היבטים מטושטשים של סקסיזם, שגברים וגם נשים יכולים שלא לשים לב אליהן, יכולים לקבל בימה ולהפתח לדיון במעגלים הקטנים הסובבים כל אחת מאיתנו.

תחום מטושטש אחד שיכול לקבל בימה במעגלים קטנים הוא תחום ההטרדה המינית. השאלות מהי הטרדה מינית, וכמה חשופות נשים להטרדה כזו יכולות לשמש לדיונים של שעות ארוכות. כבר דובר באתר זה על החוויות המשותפות לרוב הנשים: חוויות של הטרדה מינית, מילולית, נסיונות “לגנוב נגיעה” ונסיונות אונס, שריקות ומבטים. חוויות אלו המשותפות לרוב הנשים לעתים לא עולות כלל על דעתם של גברים וכמה שכיחות הטרדות כאלו, ולעתים לא עולה על דעתם כלל כי מעשים מסויימים נחשבים בעיני נשים להטרדה. לעיתים גם לא עולה על דעתם כלל שההוויה הנשית היא לעתים ספוגה בעלבון מפני שחלקן פגשו בחייהן אנשים רבים שהתייחסו אליהן רק כגוף. יש נשים הטוענות גם כי הוויתן ספוגה בפחד ואסטרטגיות התמודדות איתו. לא פחד קיומי, ולא בכל שעה משעות היום, אבל פחד: לטייל או לרוץ באזור מגוריהן, חששות ואי נעימות כשהן עוברות ליד שורה של גברברים צעירים (ולא כל כך צעירים), שכבר התחילו לנעוץ בהן מבטים מרחוק, ואסטרטגיות של התמודדות עתידית עם סיטואציות אלו.

אפשר לנהל דיון על הגבולות המטושטשים של המושג הטרדה מינית. זוהי דרך אחת להגביר מודעות לעניין. אני ערכתי דיון זה עם בעלי לאחר שבראיון עבודה אליו הגעתי באיחור המראיין שם ידו על כתפי וגבי באבהיות חמימה ואמר לי לקחת את הזמן עד שאהיה מוכנה להתראיין. בעלי טען שזו אינה הטרדה, וזהו אכן מעשה חמים ואבהי, אבל אני חשתי אי נעימות, ולא הייתי בטוחה אם גבר שהיה באותה סיטואציה היה זוכה גם הוא למגע אבהי וחמים. בנוסף, ביקשתי מבעלי לא לשלול ממני את החוויה שלי, את הסיפור שלי והעלבון שלי.

היבט נוסף של מחאה הוא בנושא ההומור. האם הומור לא קשור לסקסיזם? האם הוא תחום בפני עצמו? האם כל דבר מצחיק? נושא זה עלה לדיון ביני לבין חבריי ובעלי לאחר כתבתי מכתב תגובה לידיד ששלח לי בקביעות בדיחות שביזו נשים. לקח לי זמן רב להבין שהמיילים מפריעים לי. זמן רב רק זזתי באי נוחות כשקראתי בדיחות אלו עד שביום אחד הבנתי שאני לא מעוניינת לקרוא אותן עוד. ניסחתי מייל עדין לידידי, כתבתי שאני מודה לו על מאמציו, אך גם שקשה לי לקרוא בדיחות שמשפילות נשים, גורמות לדה-הומניזציה של נשים ורק מוסיפות לסקסיזם שקיים ממילא במידה רבה מאוד בחברה. על מכתב זה ענה לי ידידי רק במילה אחת “וואו”.

ידעתי כי ידידי הוא לא סקסיסט ולא עלה על דעתו שהבדיחות יכולות לפגוע בי ורציתי לכתוב שוב ולהתנצל על רגישותי, ולהתנצל שאני אחת מאותן “פמיניסטיות חסרות חוש הומור”. במחשבה שניה לא כתבתי לידידי דבר. מילדות לימדו אותי להתנצל, ושאסור לפגוע ברגשותיהם של גברים. הדחף הטבעי שלי להתנצל גם על הבעת מחאה לדברים שפגעו בי היה פוגע במשמעות מכתבי שהיה מנוסח בצורה עדינה למדי ולא פוגעת ככל האפשר.

לסיכום: לפעמים נדמה ששמענו כבר הכל על פמיניזם, ולפעמים נראה שרק שכבה דקה של אנשים הפנימו את מה ששמעו ועדיין נשארה עבודה רבה. עבודה זו יכולה להעשות תוך כדי דיון במעגלים קטנים, דיון שיתן לכל צד להביע את דעותיו ויתכן שגם ילמד את הקרובים לנו להקשיב לסיפורים שלנו ולדברים המטרידים אותנו בצורה שלא עלתה קודם על דעתם.

על הכותבת תהלזר אדם

כרגע סטודנטית לפסיכולוגיה קלינית, בברקלי קליפורניה, מסורה להומניזם פמיניזם ושינוי חברתי

תגובות

  1. כאשר את מדברת על הנשים כקורבן את גורמת עוול גדול לגברים אשר נפגעו מהטרדה מינית וגם דוחקת אותנו לעמדת התגוננות. אני מעולם לא הטרדתי אשה וכך גם גברים רבים, לעומת זאת אני מכיר כמה גברים שהוטרדו.
    אל תהפכי את זה למאבק בין מינים. המאבק הוא בין הטובים והרעים.
    אני בעד חיסול נגע ההטרדה אך יחד עם זאת לא מוכן לסבול יחס של אנס פוטנציאלי. את כותבת בהגדרה שלך שאת גם הומניסטית, אז בואי נכיל את זה גם על הנושא הזה ונתייחס לכולם כבני אדם לפני החלוקה למינים.

    • הרגשת ההטרדה שונה מאדם לאדם ויש גם דברים בהם הציבור אינו יכול לעמוד. להסתכל על בחורה או בחור יפים זה טבעי. את רוצה לעצור אנשים על מבטים?

      • אריאלה

        על מבטים.

        כמו כן, למרות שגברים מוטרדים ונאנסים, ברובה המכריע, מדובר כאן בבעיה נשית.

    • הטרדת גברים, זה עולם שלם וכאוב שלא הגעתי אליו כאן, לא שאני טוענת שהוא אינו קיים ולא שהוא שולי (המספרים כבר מזמן לא זניחים), אבל אני לא גבר ואודה שאני לא יודעת על זה כמו שאני יודעת על נשים. אני יודעת שבאופן כללי מטרידים את מי שנתפס חלש בחברה, נשים ילדות וגברים צעירים לרוב. בבקשה האר את עינינו על תופעות של גברים מוטרדים וכולנו נשכיל. כך או כך . רוב המוטרדים נשים וילדות, או שתסתכל על זה להפך, כמעט כול אשה שתשאל, פעם הוטרדה. לעומת כול גבר שתשאל.
      בנוסף, יש להסתכל ויש להסתכל. אפשר להסתכל בצנעה, לא לדבר עם אשה כשמסתכלים לה על החזה כול הזמן. למרות שזה כן נקודה פוקלית שקשה להתחמק ממנה לפעמים, אפשר להתאמן!

      • ארבינקא

        כשהייתי בצבא, באיזה מקצוע לא-משהו, היתה איתי פקידה שמסיבותיה היא (זה היה רק כדי להציק, למיטב הבנתי) הפנתה כלפי כל הזמן רמזים מיניים, בדיחות גסות, והצעות לשימושים אלטרנטיביים בחפצים עם מק”ט (לא תאמינו אילו שימושים יש לחצובה של מכשיר ראיית לילה, כמסתבר).
        למרות הפצרות רציניות מהצד שלי, זה לא נפסק – עד שפניתי למפקד היחידה, כשלב אחרון לפני גישה למצ”ח. המפקד שם לעניין קץ במהירות וביעילות מרובה, ומאז שקט באגף הזה – אבל לי היה קשה למשך תקופה ממושכת להיכנס לשק”ם, כי הרבה מאוד אנשים חשבו שלהתלונן על הטרדה מינית נגד בחורה זה נורא משונה: “היית צריך להיות מוחמא מזה!”, או “אבל איך בחורה יכולה להטריד בחור”? וכיו”ב, וכנ”ל וכולי.
        אז הבנתי כמה דברים:
        אם גבר יתלונן על הטרדה מינית מצד אישה, הסביבה שלו תתייחס אליו כאילו הוא לא ממש “גבר”. זו אולי גם הסיבה שהרבה לא יתלוננו, וש”לשאול כל גבר” מול “לשאול כל אישה” זו שיטה לא יעילה – הרבה פחות גברים אכן יודו במשהו שהוא לכאורה הודאה בחולשה (לא משנה שזו גישה שטותית, אבל זה המאצ’ו הישראלי. מאותה סיבה אמרה פעם פסיכיאטרית אחת, שמקרי אונס גברים מגיעים אליה במצב נפשי קשה עוד יותר מאשר נשים – בגלל שזה שובר להם גם את ה”גבריות” ותחושת הכח). כנ”ל לגבי מבטים – אם אישה לוטשת עיניים בגבר וחלציו, הסביבה תטען שזו מחמאה.
        באשר למבטים בכלל, זו סוגיה שעדיף לזנוח. ראשית, כי כל מבט נתון להררי פרשנויות, ואי אפשר לדעת מה באמת התכוון המביט, גם אם לעיתים זה נראה ברור (כבר נתקלתי ביותר ממישהו אחד שהתקשה להסתכל לאחרים – גברים כנשים – בפנים, והיה משפיל עיניו. כמובן, כשמדברים עם נשים זה לעיתים היה נתפס אחרת לגמרי).
        שנית, גם הקשר המעורפל בין סוגיית הלבוש והיעדרו לסוגיית המבטים (האם מישהי שיוצאת לדייט ראשון עם מחשוף עמוק עושה את זה כדי להימנע מתשומת לב?), נתון למחלוקת, והטענה ש”אלבש מה שאלבש, אל תסתכל”, היא בולשיט, כי לא לחינם בני אדם לובשים משהו מסויים – למרות ש,כידוע ליודעי ח”ן, נשים מתלבשות יותר בשביל עצמן וחברות שלהן (לפחות בחלק מהמקרים), מאשר בשביל גברים – השפעות סביבתיות קיימות, וההשפעות ידועות. זה לא נותן לגיטימציה לשום דבר מהצד השני, אבל בכל-זאת, היתממות מיותרת כאן.
        מה גם ש, כאמור, למיטב ידיעתי גם נשים בוהות בגברים לא פעם ולא פעמיים, אם כי האופנה הגברית שמה פחות דגש על חשיפת חלקי גוף שונים.
        בקיצור, יש מספיק מה לתקן במעשים, בלי להתחיל לרדוף גם אחרי מבטים מעורפלים (ושריקות – יש לאסור באיסור חמור!).
        אכן, גבר לא היה זוכה לליטוף אבהי. אכן, תופעות כאלו, גם ללא כוונת זדון, יש לשרש.
        אבל כדאי להתמקד במעשים המובילים לתוצאה, מאשר ב”סיפור” וב”חווייה”, שבדרך-אגב מקנים את הכוח לכל מי שנמצא מבחוץ, וכל אמירה שלו שוללת את ה”סיפור” וה”חווייה”. גם קורבנות לא תועיל כאן, כי היא הנצחה של סטריאוטיפ נשי מסויים מאוד.

      • למרות שאכן הבעיה נשית ברובה, אני טוען שהפמיניזם ישפר את מצב הנשים רק אם הוא יצליח לצרף גברים בעמדות השפעה למאבק. ככה זה. זה החיים.
        הוא לא יצליח לעשות את זה אם הוא יחלק את המינים לקורבן ומקרבן.
        ארבינקא ענה לך על שאר התהיות.

        • אריאלה

          שוב.
          לפני בערך מאה שנים, “ככה זה, זה החיים” התייחס לזה שלנשים לא תהיה זכות בחירה.
          לפני בערך ארבעים שנים, “ככה זה, זה החיים” התייחס לזה שנשים תוכלנה ללמוד באופן חופשי באוניברסיטה, מקצועות “גבריים”. הורים חששו לשלוח את בנותיהן לאוניברסיטה, שהנשיות שלהן לא תפגע ושיותר מדי שכל לא ימנע מהן למצוא חתן.
          וממתי לנשים הותר להחזיק רכוש מלשהן? כי אתה יודע, לפני זה, “ככה זה, זה החיים”, התכוון גם לזה שאשה היא סוג של מפגרת שאמורה לעבור מרשות אביה לרשות בעלה, לא ממש מזמן.
          לפני עשר שנים אמהות חד הוריות היו מחזה זוועה נדיר. לפני מאה וחמישים שנה חתכו לנשים דגדגנים כדי לא יאוננו, מה שעלול לגרום להן נזק פסיכולוגי. אני האחרונה שאגיד שהמצב טוב, אבל הנשים עשו דרך ארוכה מאוד, ובלי עזרה מגברים, שניסו לתקוע מקלות בכל שלב של התהליך.

          להגיד שנשים צריכות עזרה גברית במאבקים שלהן זו פטרונות לשמה, הן הצליחו בינתיים גם בלי זה יפה מאוד, כי לחלקן היה מספיק אומץ נחישות ואידאלים כדי לא להגיד, “”ככה זה, זה החיים”.

          • ארבינקא

            א. כריתת דגדגן נהוגה עדיין בחלקים לא מצומצמים של העולם המוסלמי. היום.
            ב. אמת שאין צורך לחכות עד שתתקבל תמיכה גברית, אבל למיטב הבנתי פמיניזם הוא גם אינטרס גברי. והאינטרס הפמיניסטי, בעיני, הוא לא להפוך את העניין ל”אתם הגברים” מול “אנחנו הנשים” ולהיפך. הלוכד לא הביע עמדה אידיאולוגית – הוא טען שיש צורך פרקטי לגייס תמיכה של מי שמחזיק בעמדות כוח. לדעתי הוא צודק. מאבק מלמטה מסתייע מאוד אם יש אי-מי מלמעלה שיועיל לו.

            • אריאלה

              לא רוצות מצב של אגברים נגד אנשים, כמובן ששוויון יפעל לטובת שני הצדדים.
              הויכוח עם הלוכד לא התחיל היום ולא לפני חצי שנה, זה ויכוח בין שני מתאגרפים זקנים שממשיכים רק מכוח האנרציה.

            • אריאלה

              שכל העניין הזה של פמיניזם כן או לא וכאלה, נו, זה דיון שנועד למערב השבע, בשאר חלקי העולם, אנשים בהחלט היו רוצים שיהיה להם מה לאכול לפני שהם מתחילים לבדוק כמה מרוויח גבר יותר מאשה.

              ועוד משהו: לא תמיד כשמישהו מלמעלה מסייע למאבק התוצאה חיובית. הדרך הכי יעילה לדכא תנועות מהפכניות היא חיבוק חונק של הממסד. כדי שמהפכה תצליח, המהפכנים צריכים להיות רעבים ועצבניים.

              • תמיד ישנם נפגעים. אני רוצה למנוע את זה. *אני רוצה למנוע את המלחמה.*
                אם את רוצה מהפכה את מסתכנת במהפכת נגד, וכרגע, כאשר רוב הכוח בעולם נמצא אצל הגברים, מעמד האשה יכול להנזק אם הן תתחלנה לפעול באגרסיביות יתרה.
                התנועה הפמיניסטית היא חלק מהתנועות האחרות, הלאומיות, המעמדיות שהחלו להתפתח בתקופת ההשכלה שאותה פיתחו אגברים שאת כל כך מזלזלת בתרומתם לקידום האשה.

            • חמדה בן יהודה

              הצעד הראשון לפעולה פמיניסטית הוא יצירת מודעות פמיניסטית. זה מה שהמאמר הזה מדבר עליו. הבנה וניתוח של המצב והמתחים שקיימים כיום. רק אחרי זה אפשר להתחיל לקבוע מטרות ולפעול. *איך* לפעול? זו כבר שאלה שיכולה לקבל כמה תשובות. אבל אתה בא ומערער על עצם ניתוח המצב.

              גם שוחר שלום יכול לנתח את תולדות הסכסוך הערבי-ישראלי.

              • ארבינקא

                לא הבנתי
                (לא, זה לא בציניות. מה את אומרת, שאני טוען שאין שוביניזם? או שאם אני חושב שמבטים (בדרך כלל לא תתפסי אותי בהם) הם לא הבעיה, זה פסול? אם אני חושב שהתמקדות בדברים הסופר-נורא-דו-משמעיים שהם אפילו לא מעשה היא מוטעית, זה אומר שאני מכשיר מעשים פסולים?)

                • חמדה בן יהודה

                  אני אומרת שמה שנראה לך סופר-דופר-דו-משמעי הוא כזה רק לעיתים רחוקות. ואסביר: רוב הנשים, כך נראה, לא מתלוננות על המבט הגברי עצמו. להפך, הוא מחמיא ברוב המקרים (ואני לא אכנס לסוגייה התיאורטית של המבט הגברי והאובייקט הנשי, זה סיפור מההפטרה). המבט מתחיל להוות הצקה כשהוא מגיע מגבר בעמדת כוח יחסית לאשה. גבר שהוא הבוס שלה, גבר שהוא בן משפחה מבוגר, גבר שעומד מולה בסמטה צרה, גבר שהוא רופא או מטפל…

                  אז כשאתה מסביר שלגברים מותר להביט – נכון, מותר להם, ונכון, הרבה נשים מתלבשות כדי שיביטו. גם אני. אבל כשגבר ואשה נפגשים בנסיבות לא מיניות, ובגלל הכוח היחסי של הגבר (לא הכוח הפיזי דווקא) הנסיבות הופכות מיניות, זו הטרדה.

                  ולדבר על הנושא הזה, ולמצוא מתי המבט מפריע ומתי הוא לא מפריע, זה נושא לגיטימי – הלא גברים בעצמם (הלוכד, לפחות) מתלוננים שהם כבר לא יודעים מתי מותר להם להתחיל עם אשה ומתי לא.

                  • על כל דבר, ואנחנו מביעים דעה. קראתי כאן נשים המתלוננות על מבטים של גברים על החוף ובסיטואציות תמימות אחרות. ישנה בעיה חוקית להוכיח הטרדה “מבטית” במיוחד אם הבחורה באה בלבוש פרובוקטיבי ומספיקה שעה אחת באוניברסיטה כדי לראות שהלבוש של הנשים הצעירות הפך לפרובוקטיבי במיוחד. בגלל תפקידי אני משתדל שלא לשלוח מבטים חודרים מדי, אבל כשמופיעה בחורה שווה בבגדים לבנים שקופים ובחוטיני שחור גברים רבים ממש מתהפנטים ואני יכול להבין גבר שמגיעה אליו עובדת בלבוש כזה ואשר גונב הצצה מדי פעם. אם היא הבהירה שהיא לא מעוניינת במבטים אלו, זה כבר עניין אחר.

                  • ארבינקא

                    נא לא להוציא מהדברים שלי מה שלא אמרתי. לא אמרתי, עד כמה שאני מבין, ש”מותר” לגברים (או לנשים) להסתכל. בכלל לא התעסקתי בזה – רק דיברתי על כך שזה דבר שלעולם אי אפשר להוכיח אותו.

              • את מתכוונת. לזה האומר שכל קיום יחסי מין זה אונס או לזה הפחות או יותר סביר שאותו מיצגת מישהי בפורום שהיה לה פעם חתול?
                אני בעד מודעות פמיניסטית. אבל לא כזו שמסתכלת על כל גבר במבט של פועל חרושת על בעל מפעל בקיץ 1917 ברוסיה.

                • חמדה בן יהודה

                  נשמה שלי, איך תהיה בעל מודעות פמיניסטית, אם אתה אומר לפמיניסטיות מה הן צריכות לחשוב? 🙂 כבר אמרתי כמה פעמים, שגם פמיניסטיות “סבירות” (=מתונות יחסית, אבל רק יחסית) כמוני, חוו לא פעם ולא פעמיים כעס על גברים. ההבדל בינינו, שאני מניחה שכבר לא יקום עליו שום גשר, הוא שאני יכולה להבין למה ומאיזה מקום בא הכעס הזה, גם כשאני לא מצטרפת אליו.

                  ויפה שהזכרת את 1917, שכן הכעס הוא שלב הכרחי בכל מהפכה. שלב שעובר לבסוף, אבל שלב.

                  • 150 שנה.
                    אם הפועלים ברוסיה היו מגיעים להדברות ולשיתוף פעולה עם הבורגנים (שמצדם עשו טעויות איומות שהביאו לחיסולם הפיזי) היתה נחסכת מהעולם תקופה אפלה מאוד.

                    • חמדה בן-יהודה

                      מסכימה, אבל אם הבורגנים היו מכנים את הפועלים “אנקונדות”, המו”מ היה מתפוצץ מייד. ואולי, בעצם, זה מה שקרה שם 🙂

                    • אשתו של לנין, קרופסקיה, היית מבינה למה פרצה מהמפכה. הוא פשוט חיפש תירוץ להעדרויות תכופות מהבית…

                    • “אשה טובה תעשה אותך מאושר, אישה רעה תהפוך אותך לפילוסוף”.
                      או כמו שאומר אבא ר. “מאחורי כל גבר מצליח עומדת אשה שאין לה מספיק בגדים”

    • חנה בית הלחמי

      ללוכד, אני רוצה להפנות אותך לדיון אחר בנושא, שם התייחסתי לתופעה של הטרדת גברים בבחינת “אדם נשך כלב”. האם ?
      הדיון נסוב בדיוק על בחירת מיקומו של הפורום נגד הטרדה מינית באשכול נשים
      http://www.bsh.co.il/forums/ShowMessage2.asp?id=54483&Fnumber=53&SunId=0

    • אתה צודק שהמאבק הוא בין הטובים והרעים, אבל מה לעשות ומבחינה סטטיסטית רוב כמעט מוחלט של המוטרדים מינית הם מוטרדות – כלומר נשים. ומאחר ובלשון יש בטל בשישים ולא צריך להשתמש יותר בלשון זכר כאשר נכלל ולו גבר אחד, ההתייחסות היא בלשון נקבה.
      אין כוונה לשלול מגברים שהוטרדו את זכויותיהם, כולל הזכות להפגע.
      אומנם אתה ורבים אחרים לא הטרידו, אולם איני מכירה נשים רבות שלא חוו הטרדה מינית כלשהי.

  2. בת הים הקטנה

    רשימה מצויינת. הזדהיתי, במיוחד בעניין ההומור.

  3. סתם אישה

    גבר לעולם לא יוכל להבין איך זה ללכת בשעה 11 בלילה ברחוב שלך, ליד הבית שלך ולפחד! גבר לא יכול להבין איך זה לפתוח את הדלת לשליח של הפיצה כשאת לבד בבית עם חשש קל בלב.
    גבר לא יכול להבין איך זה לרדת למכונית ב21:00 אחרי יום עבודה מפרך להיות לבד בחניון התת קרקעי ולהביט לאחור כדי לוודא שאף אחד לא הולך מאחור.
    גבר לא יכול להבין איך זה שהבוס הנחמד שלך, זה שיש לו אישה, שלושה ילדים, שישה נכדים וכלב מתוק “מפליק” לך על הישבן בחברות ואיך תתלונני, הוא הרי כל כך נחמד וכולם מעריצים אותו, זה לא שהוא קרע ממך את החולצה
    רוב הגברים לא יכולים להבין איך אחרי יום עבודה של 12 שעות את חוזרת הביתה ומתחילה משרה שניה בבית, עם הילדים, כי למרות מה שכבר השגנו חלוקת התפקידים המסורתית בעינה עומדת.
    גבר פשוט לא יכול להבין…

    • על כוכב אחר.
      לכולנו יש נשים היקרות לנו ואני מבין את הפחד הזה. מה שאני לא מבין הוא למה מנסים להפוך את העובדה שיש סוטים ופושעים למלחמה בין מינית. הרי זה משיג את המטרה ההפוכה וגורמת לחלק מאיתנו לראות בגברים הסוטים כאלו הנרדפים על עצם היותם גברים.

    • ארבינקא

      בהחלט.
      אף גבר לא נאנס אף פעם.
      אף גבר לא נשדד באלימות אף פעם.
      אף גבר לא הותקף אף פעם.
      אף גבר לא מסוגל להבין מה שלא קרה לו.
      למה את מגבילה את עצמך בפסקה האחרונה ל”רוב הגברים”?

      יש גברים שיכולים להבין. זו את שלא מבינה.

      • למרות ההכללה, אתה חייב להודות שיש משהו בדבריה. אינני מכירה את כל הגברים ולכן לא אדבר בשמם, אבל סיטואציות הפחד שתוארו הן בעיקר נחלתן של הנשים. הגברים שאני מכירה (שים לב אני מסייגת את ההכללה) לא מפחדים לעבור בשעות הערב ליד קבוצת בנות שיושבות על הגדר ומשוחחות בינהן. אז ודאי שבנים מותקפים ונשדדים – אף אחד לא אמר שלא, אבל העובדה הביולוגית, שגברים חזקים פיזית יותר מבנות, עובדת לטובתם. אונס נובע מכוח, ונכון שגברים מוטרדים מינית ומילולית, אולי אף לא פחות מנשים, אבל תופעת האונס קשורה גם לכוח פיזי. על כמה מקרים של חדירה מלאה בכפייה שמעת? איזה אחוז מהן בוצע ע”י נשים??
        מבחינה טכנית קשה יותר לאישה לאנוס גבר, היא לא יכולה לחדור בכוח לגוף שלו, אונס במובן הזה מבוצע ע”י גברים בעיקר וממנו אנחנו למעשה הכי הכי פוחדות.

        • ארבינקא

          אבל היא עשתה את המעבר מ”זה בעיקר נחלתן של נשים”, מה שהייתי מסכים בהחלט, אל “אף גבר לא יכול להבין”, שזה בולשיט – מדובר בשני מישורים אחרים לגמרי; מישור מעשי, שבו את צודקת, ומישור מחשבתי, שבו היא טועה.
          אגב, למקרה שלא הבנת: רוב גדול של מקרי אונס גברים מבוצעים על -ידי גברים אחרים.

  4. אלמוני

    איך את מדברת על “מחאה במעגלים קטנים” ובאותה נשימה מזכירה את “בעלך”?? ?!!! תיכף גם תגידי שהתחתנתם בחתונה אורתודוקסית (בשביל הסבתא שלו?)
    לכל מלה יש משמעות ובטח למלה המתועבת הזאת. אז אם את רוצה להתחיל בשינויים קטנים- נסי לגרום לאנשים מסביבך למצוא מילים חלופיות. לא חייבים להתחיל מההורים שלו, נסי קודם על החברות/ים שלך.
    אני נעה מ”אישי”, ל”בן זוגי לחיים”, ואשמח לשמוע הצעות נוספות.

    • נקודה טובה העלית. נישאתי בנישואין אזרחיים, ולמעשה אני קוראת לבעלי my significant other או my partner וגם זה יוצר בעיה מפני שכולם חושבים שאני לסבית. לכן אני עדיין מנסה למצוא פתרונות לנבכי הסמנטיקה.

  5. בן אדם + אשה

    כל הדיון שמתנהל נוכח הנושא הופך לויכוח קטנוני בין שני המינים שנובע לדעתי מחוסר הבנה של מהו פמיניזם. הפמיניזם אינו יחיד אלא מורכב מזרמים שונים שאחד מהם והמתקדם ביותר כרונולוגית רואה בפמיניזם תנועה לא רק לשחרור האשה אלא לשחרור האדם.המטרה היא שאף אחד לא יוטרד מינית, וכל אחד יוכל ללכת בשעה מאוחרת ברחוב הריק, אבל מעבר לזה המטרה היא לטשטש את ההגדרות הנוקשות בין הגבר לאשה – כל המיתוסים והציפיות החברתיות ששני המינים סובלים מהם בדרכים שונות. אך יש לציין שמקור הפמיניזם המתקדם הזה כמו כל שאר סוגי הפמיניזמים הוא הרצון הראשוני שקם לשפר את מעמדה של האשה, וזאת מכיוון שההגדרות החברתיות סביבה שומרות על נחיתות חברתית יחסית לגבר. לסיכום, אם נסתכל על היחס בין מעמד האשה לזה של הגבר עד שנות ה60 כיחסים בין העבד השחור לבין האדון נבין שלמרות ששניהם שבויים בהגדרות החברתיות, העבד נמצא במצב יותר גרוע, ולכן הטיפול בו יותר אקוטי. לכן, גברים שמרגישים שמהפכה פמיניסטית מאיימת עליהם צריכים לבדוק יותר לעומק מהי האגנדה הפמיניסטית, אני בטוחה שהם יגלו שהיא מטיבה גם איתם.

  6. איצ'י פיצ'י

    הטרדה מינית פוגעת , קודם כל, בנשים, כי מה לעשות, הגברים הם עם נאלח, שאם אין להם איפה לשים את הידיים שלהם באותו זמן, הם מחליטים שלא יפריע לך אם יניחו אותן על התחת שלך באיזה פליקון “אבהי” כביכול .
    אם את מגיבה- את לא יודעת הומור מהו, והם ייעלבו ממך.
    דבר שני- יש גם נשים שמטרידות גברים, פחות או יותר באותו האופן, ויש גם גברים חלשים שלא יודעים לשים את הגבולות ולהגיד “לא”.
    אבל- לא על זה אני רוצה להגיד איכסה.
    אני רוצה לומר איכסה, על כל הקטע שנעלבים מבדיחות, סקסיסטיות או לא, שובניסטיות או לו, משפילות נשים וכו’. מה, על גברים אין בדיחות מגעילות? ומה עם פולניות? הן לא סבלו מספיק? ופרסים? ורומנים? ובעלי זין קטן או דק? וכל השעירים למיניהם, שזה בד”כ גברים?
    אנחנו באמת מחליטים להעלב מכל דבר?
    בדיחה זו בדיחה, ואם היא לא באה על חשבונך באופן אישי, אז לדעתי, אין ממה להיעלב.
    לא צריך להאשים את הגברים בכל דבר. גם ככה האישה שלהם עושה את זה בבית, תאמינו לי, גם אני עושה את זה.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *