אולי תחשבי מה היה שם שהטביע אתכם בביצת הזוגיות לפני שאת צוללת לעוד סיבוב? על רגעי פוסט פרידה

נפרדנו כך

אחרי שנפרדתם כולם בטוחים שאת עוד רגע קורסת ועומדים מצדדיך להיטיב אחיזה. כמה רגעים אחר כך, זה שוב רק את. מסביבך כולם ממשיכים בזמזום דייטינג בלתי פוסק ואמא שלך שוב מציעה לך להיפגש עם הבן-של (יש להם עסק משפחתי שהוא עומד לרשת). רגע לפני שאת צוללת לעוד סיבוב, כדאי לנסות להסדיר את הנשימה ולחשוב מה היה שם, שהטביע אתכם בביצת הזוגיות.


אם הוא שותה קולה מהבקבוק, זה לא סימן שהוא לא אוהב אותך, או: איך העברה במסננת רגשית תמיט חורבן על מערכת יחסים
. הנטייה הטבעית להאמין שהעולם סובב אותך, הופכת למפתה עוד יותר בפרוס מערכת יחסים טרייה. המחשבה הבסיסית היא שחייו ומחשבותיו של בן הזוג הם קודש לפולחן הזוגיות. מכאן שכל פעולה סלאש אמירה של בן הזוג היא בעצם ניסיון מוחשי או אפילו בלתי מודע לגרום לך להבין משהו. זה לא יכול להיות שהוא עזב את כף היד שלך כי גירד לו באף, הוא בטח חשב על האקסית. אין סיכוי שהיא עסוקה ממש עכשיו, היא בטח רואה את השם שלך ולוחצת על ‘השתק’ כי נמאס לה ממך. למרות שקשה להאמין, לפעמים מלפפון הוא רק מלפפון, נטול כל משמעות פאלית שהיא.


“תפסיק כבר! אני לא יכולה ככה יותר!”, או: טיפול בשתיקה יעיל יותר
. לכל התחלה אופורית יש קץ בריב מעלה קצף. קל נורא להיסחף אל תוך הטונים הגבוהים, לנקות את מרתפי הפנים מלאי המרמור ובאותה הזדמנות לאוורר את הריאות בסדרת צעקות סופרן, אבל עדיף להימנע. זה מעליב, זה מאלץ את הצד השני להימלט אל תוך אטימות קודרת או אל סדרת צעקות משל עצמו, ובעיקר- התגובה המובנת מאליה של “למה אתה צועק עלי?” תעביר את הוויכוח מרמת התוכן לרמת הצורה, מה שיהפוך את יחסי הכוחות בריב על פיהם וישכיח את המשמעות הקריטית בעצם העניין (בטח משהו מהותי ממש, כמו: “למה דגדגת אותי בזמן שניסיתי לדבר בטלפון?!”)


“יש לך מוסר נוצרי”, או: הערות זדוניות הן מגלשה מהירה במיוחד
. אל אותם הריבים מהסעיף הקודם נוטים להשתחל משפטים מרושעים במיוחד. כל מיני קרעי מחשבות עבר, זיכרונות מעיקים וטינה שנשמרה ונדחסה היטב ועתה הגיעה שעתה להתפרץ. כל ההדחקה הזו לא הייתה לחינם, הייתה לה סיבה טובה, ואחרי קפיצת הפקק, הנוזל העכור ימשיך להישפך עוד ועוד, להכתים את הרצפה כדי להשאיר כתמים שהזמן יסרב למחות. לשקול מילים, אחרי הכל, אתם אמורים לישון ביחד בלילה.


“את יכולה להעביר לי את המלח?”, או: לא תצליח להתעלם מהם לאורך זמן, אז אפילו אל תנסה
. אין לך עניין ממשי בבני המשפחה של בת הזוג, לגיטימי. למעשה, אתה מעדיף לעצום עיניים ולהאמין שהיא אף פעם לא תראה כמו סבתא שלה או תבשל כמו אמא שלה. בהתחלה זה ייחשב כמבוכה מקובלת ונימוס מבורך, אבל שנתיים אחרי, כשאתה נמצא בבית שלה יותר ממנה, כדאי שתרגיש חופשי לצאת מחדר הילדות הדחוס שלה. ובכלל, ממילא הם מדברים עליך מאחורי הגב, עדיף כבר שזה יהיה מולך.


“כוסאמק, מה פתאום נבדל?!”, או: אישיות עצמאית זה סקסי
. הוא יושב בתחתונים ובוהה בעוד משחק של בית”ר ירושלים נגד בני סכנין. מרגש אותך כמעט כמו לבהות בערוץ הרוסי בשלוש לפנות בוקר. אבל בא לך להתרגש איתו, לפצח גרעינים בחדווה, לקלל את כל העולם, אחותו והשופט. אל תעשי את זה. הוא יודע את התשובות לשאלות שלך, אבל לא מתחשק לו להסביר, הוא מיוזע, מרוכז ובוהה. זמן מצוין לעזוב אותו ולהתפנות לכל מה שרצית לעשות ולא הזדמן לך. (זמן מצוין לבקשת בקשות).


“היית צריכה להכנס ברוורס”, או: אם ממילא זה לא משנה, עדיף לא להגיד שומדבר
. מכיוון שבן הזוג הוא בעצם מראה שמשקפת לך סוג של עצמך, זה רק טבעי שיצר הביקורת כלפיו ירקיע לפסגות רמות במיוחד. כל חיוך דבילי והתנהגויות סמי-גבריות מגוחכות מקבלות מימד חסר פרופורציה לחלוטין. לפעמים הביקורת נוגעת לתחומים בהם אין לך ידע רלוונטי ואז זה אפילו כמעט לא מוסרי. גם אם זה ייקח עוד שלוש דקות בחנייה, זה הרי לא באמת משנה.


“כבר יומיים כואב לך הראש”, או: ככה בטח לא מפתים
. בניגוד לזכירת התאריך שבה היא הביטה בך בערגה לראשונה או זמן השיא שלך בריצת חמישים מטר, תזמון סקס זה טרן-אופ היסטרי. אולי זו תקופה לחוצה, אולי כדורי הברזל נשתכחו במגירה והיא קורסת מעייפות לעת ערב, אולי אתה פשוט צריך להריח טוב, להרים אותה באוויר ולגרום לה לחייך. מה שלא תעשה – אל תתרה בה בסימנים על לוח השנה.


“מי זה היה?”, או: חדר משלה
. זה רק נדמה לך שאם התחתונים שלכם שוחים יחד באותה מכונת כביסה, יש לך זכות לפלוש לו אל כל חדרי הלב. גם אם את יודעת את הסיסמה לדוא”ל שלו, אל תקראי את המכתבים שמתויקים שם בסדר אופייני. אל תחטטי לו בהודעות השמורות בסלולרי בניסיון להבין עליו משהו, אל תקשיבי לשיחות שלו בניסיון לדלות רמזים על חייו. הוא היה שם לפחות כמה שנים טובות לבד בלעדייך וגם אם ביחד, לפעמים אפשר פשוט להביט מהצד ולחשוב איזה מזל גדול יש לך, במקום לחטט בפצעונים עד שיתפרץ מהם גועל מוגלתי.


“אין לי כוח לקום מהספה”, או: שגרה זה רע
. אחרי נסיעה מטאפורית ברכבת ההרים של תחילת מערכת יחסים, או אולי רכיבה ממשית בביקור דביק בלונה פארק הקרוב, נדמה שהשקיעה אל שגרת אוכל-זיונים-טלוויזיה היא כמעט בלתי נמנעת. כולם מכירים את כולם ומרגישים בנוח ובילוי בתחתונים על הספה מסתמן כסוג של אידיליה זוגית. זה הסימן הראשון לנמק זוגי, זה הזמן לקום ולטפס על איזה הר, או אולי – לקום וללכת.

תגובות

  1. קארין כהן

    בושה, חרפה וחלחלה. הדימויים זולים, בחירת המלים רדודה, טקסט נחות שלא ראוי להתפרסם בשום אתר. רעיון בנאלי, דוגמאות שאינן מחדשות דבר, תוכן ברמת מחשבה של ילדה בכיתה ג’. אני חושבת שלאתר בננות צריך להיות רף מסוים של הכנסת טקסטים, כי זה ממש מגרד את התחתית. אולי בעצם אלו החדשות הטובות – יותר נמוך מזה לא יכול להיות. יעל פולק, תעבדי קצת יותר בפעם הבאה כדי שנקרא אותך, מסכה תל אביבית שכמותך

    • אריאלה רביב

      הכותבות משתנות, והמגיבות אותן פוסטמות. האם זה נס ביולוגי?

    • נו באמת

      קודם כל יפה שטרחת והשקעת בפסבדון קארין כהן.
      נשמע שיש לך סיבות הרבה יותר טובות לכעוס או להתנכל מרמתו של המאמר שלפיך, לא היתה גבוהה.
      אני דווקא חשבתי שהמאמר נחמד.

    • במאמר היה כתוב – לשקול מילים.
      אנא ממך שנני והפנימי.
      טוב היה לו תגובה זו לא הייתה נאמרת ו/או מתפרסמת.
      ביקורת יכולה להיות ביקורת גם אם היא לא בוטה.תלמדי.
      ובאשר לאוצר המילים, ולדברייך “בחירת מילים רדודה”, קראת מה כתבת ואיך כתבת כדי לתת ביקורת לאחרים? בטוח קראת? תבדקי שוב בבקשה.

      מעבר לכך, מאמר יפה.

  2. ברגע שמתחילים לחטט לו בדואר האלקטרוני, לקרוא את האס.אמ אסים שלו ולחטט במגירות, זה אומר שכנראה היה משהו קודם שהוביל לזה. ברגע שמתזמנים סקס, כנראה שהתשוקה כבר לא שם, שגרה זה לא רע דווקא, אבל זה רק נדמה לי או שצריך לחפש את הגורמים ולא את התוצאות.

  3. לי לא ברור מה רע בלראות טלויזיה יחד בתחתונים.
    מה, גם אחרי 200 שנה צריך שכל מפגש יהיה מרגש ומיוחד ולשניכם יהיו נוצצים בעיניים, והרגליים שלך והסנטר שלו לנצח חלקים?

    ממתי נינוחות היא נמק? ממתי שגרה זה בהכרח רע?
    הרי כל הרעיון של “שובר שגרה” הוא שתהיה שגרה מלכתחילה, ומי שמרגיש משועמם ברגע שהחיים הם כבר לא רק לונה פארק, שייך כנראה למנטליות של דור הפוקימון.

    תנו להזדקן בשקט על קרקרים ודג מלוח ;->

    • אלמוני

      מי שחושב ששגרה זה רע, צפוי לו עתיד רע.
      אי אפשר לחיות לנצח בזוגיות נוצצת ומלאת ריגושים תמידיים.
      יש גם מציאות – אתם יודעים, כביסות, נקיונות, בישולים, סידורים, טיפול בילדים…
      הקסם נמצא ברגעים הקטנים של הביחד. של ההנאה הנינוחה מחברתו של בן/בת הזוג. ולראות יחד טלוויזיה בתחתונים זה בהחלט נעים וטוב.

      תפסיקו להיות כל כך שטחיים. החיים הם לא כל כך שחור ולבן.
      רק מי שיודע להעריך את הרגעים הטובים, הקטנים של האושר, יידע להחזיק מעמד במרתון הארוך של הזוגיות.

  4. אלמוני

    אהבתי זה תיאר בדיוק את המצב בזוגיות כל הכבוד ויעל… אל תתייחסי למה שהפוקצות האלו אמרו פשוט כי את הכי טובה שיש

  5. כוסאמקום

    אני חושבת שתחתונים באותה מכונת כביסה זה כבר קשר מחייב.
    אלא אם התחתונים שלו בעוד כמה מכונות כביסה.

    http://www.kusem.com/

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *