פרס הרווקה הפוסטמה לשנת 2002

שיא השפל: בוקר אחד מגיע פרד, עוזרת הבית המלוכסן, פותח את הפלדלת עם המפתח המשוכפל (לרגע הייתי בטוחה שהלשעבר שלי סוף סוף חוזר הביתה) ומוצא אותי מכווצת על הרצפה במרכז החדר, מוארת תחת ההלוגן ומחסלת חבילת קליניקס. אבל לפרד לא מזיז שיש לי משברים בחיים, הוא רק בוהה בי לא מרוצה, תוהה איך להזיז אותי, כי אוטוטו ספונג’ה ונאנח כתמיד: Lots of dust. בעיית האבק המצטבר על הרהיטים שלי היא כלום לעומת הטמטום העקבי שאחז בי בעת האחרונה, סו קולד בשפת אמי “הכרעות לא נכונות”. גברים שהתאהבו בי, נזרקו על ידי בתירוצים הכי פסיכיים, קלישאתיים ופולניים שהמוח האנושי יכול להמציא כשהוא לא לחוץ על חופה. בפרס הרווקה הפוסטמה לשנת 2002, אני לוקחת את המקום הראשון.

כבר תקופה שאני מייבבת לכל מי שמוכן להקשיב, או עושה את עצמו ככזה, שאני רוצה אהבה, שנמאס לי לבד, שאני מתגעגעת למישהו. אבל אין ממש למי וגם אף אחד לא ממש מתגעגע אלי ושאני בטח אגמור לבד עם מסרגות וחתול רחוב שילקק טונה במטבח. ועכשיו, על מה אני מתבכיינת? כי בסוף עידן “הלבד אין אף אחד” היו לי דווקא אהבות, ועוד מספר שכאלו, רק שהכחדתי את כולן עוד לפני שיכולתי להגיד אקס או מערכת יחסים. למה? כי אני טיפשה, זה למה.

כרגע יושבות כמה חברות שלי מאחוריי גבי ומריצות מערכונים שלמים בקטע של למה בחורה זורקת בחור. אז מה היו סיבותיי לפרידות? בוידוי קורע לב אני פותחת ואנא מכן, למדו מטעויות.
אחד, נקרא לו אריק, בחור שנון, נראה סבבה, אפילו אלכוהול הוא לא שותה. אבל מצד שני, גם לא אוכל. כמעט כלום, אולי פה ושם מלקט חסות. מה שכבר מביא את הג’ננה- לדייט שלך יש גינונים של דוגמנית, או הפרעות אכילה, בעוד את צריכה דחוף דיאטה. הבחור היה רזה ממני. ולא שהיה לו אכפת שהג’ינסים שלי גדולים עליו. הוא לא העיר בחוסר טאקט על גזרתי המתעבה, אבל אני דווקא כן סבלתי מלעמוד לצידו ולהשוות אגנים או היקפי בטן ומתישהו גם מלצאת אתו למסעדות להזמין סטייק ולראות אותו שותה מיץ סחוט בלבד. הוא הבטיח לאכול ולהשמין, סבתא שלי אפילו דאגה לו לעוגות שוקולד, אבל או שהוא היה מקיא בכוונה או שאני זו שהשגתי אותו בללקק את הצלחת. ובחור שיותר רזה מבחורה, הוא לא משהו שכדאי להשוויץ בו. גם אי אפשר להכריח אותו להשמין או לדלל את התפריט, כך שלא היתה ברירה אלא לשלוח אותו למצוא אנורקסית מותאמת במידות ולהידלק על בחור חדש מקסים, חייכן, דאגן, איכפתי שיש לו רק יותר מדי טלפונים. לא בענייני עבודה, אפילו לא בענייני משפחה, אלא מכל מיני ידידות. תחקירון לא מעמיק במיוחד העלה שהידידות האלה הן למעשה אינספור יזיזות עבר, שראו את מה שאני עדיין לא הספקתי לראות, ועכשיו מתקשרות כאילו לבקש עזרה בתיקון מכונת הכביסה ומעכבות אותו לכוס קפה וגם קצת לחריקות מיטה. כשמגיעים למצבים אינטימיים הן פתאום על המזכירה: הי רוני, זאת שירה זוכר? אל תשאל נפרדתי מתום ואני הרוסה, בבקשה תבוא. והוא מיד רץ, כי שירה מכירה אותו מאז הגן ואני סתם מלפניי שבועיים וחוץ מזה אם מה שמנחם את שירה זה מציצות פיטמות אז זה מה שצריך לעשות למענה. זה לא משנה כמה זה לא משמעותי ביניהם, אני לא מוכנה שאיזו שירה תשעשע את הבנזוג שלי, גם אם הוא בחיים לא יתחתן אתה ואיתי אולי כן.
לבועז, 7.3 בעד פרידה, היתה בעיה אחרת. כשהכרתי אותו הוא היה שפוי. כלומר, כזה שיודע מינונים במתי להתקשר, מתי לבוא, מתי לשלם על בחורה ואפילו מה להגיד, ועוד בטיימינג הנכון רק שכעבור כמה שבועות הוא חזר בתשובה. במקום לשמוע סלין דיון ברקע, שמענו אמנון יצחק ובוא נגיד שקשה לגמור כשברקע מספרים לך שהישועה לא תבוא מכאלה חטאים. אחר כך נסחבנו לבתי כנסת ולהרצאות בהן נאלצתי להצטנע, כלומר להסתיר את חולצת הבטן וגם להאריך את המיני. כמי שמשקיעה המון בשיזוף זאת לא היתה המלתחה שרציתי להראות אתה לא בשביל אף אחד, גם לא בשבילו.
ואחרון חביב עידן. שידוך מתוק, מתחשב, מצחיקן אבל מה נקיין, כלומר סטרילי דרגה אלף אלף בדירוג ברק וניצוץ בסקר האחרון של ג.יפית למען הקהילה: בודק אם שוטפים ידיים אחרי הארוחה, ואחרי השירותים, ומצחצחים שיניים תמיד לפני שמתנשקים (כולל חוט דנטלי ומי פה מסיר פלקס), שלא לדבר על פליית כינים מאזורים נסתרים וגם חליצת נעליים בכניסה ועד ריב על גרגר פרינגלס שנפל על הרצפה. בקיצור, העדפתי להיות בזוהמה של עצמי. חוץ מזה, יש לי את פרד שמנקה במקומי ומזכיר לי שבמציאות יש דברים קשים יותר מחיי אהבה כושלים, כמו למשל המון אבק על התריסים ומסטיק בזוקה שקשה לגרד מהאסלה. אח.

על הכותבת קורן דור

מאסטרנטית באוניברסיטת תל-אביב, כתבת ב-MSN, לילה, הורים וילדים, נישה, אינדקס ועוד מגזינים.

תגובות

  1. איך הצלחת לדגום 4 מקרים הלקוחים ישירות מבין ערפילי סטיית תקן 3? נפלא מעיניי…

    • אינדוקציה

      כל אחד בתחום אחר.

      על החתום
      החברים שלך מסטיית תקן שלוש

      • אלמוני

        זה לא מתכנס…
        אבל תפיסה רומנטית ויפהפיה, אני מודה, עם ניחוח פלורליסטי ואוהב אדם. כמה נהדר לדעת, שישנם עוד אנשים…

        ואת את/ה מתעקש/ת לסחוט וידוי- אני אכן נמשכת לאנשי הערפילים.

        פזית,
        שלא בטוחה אם עליה להתהדר או לבוש בנטיותיה האקסצנטריות 🙂

  2. נו אז מה

    אחותי אני לא מבינה את הבעיתיות שבעניין
    הכל מוצדק ונכון
    והכל הוא גם ברמת ההרגשה שלך
    (גם אני לא יכולה לסבול בנים יותר רזים ממני
    הם חייבים לעבור את מבחן מידת המכנסיים )

    כבוד על הזכייה בתואר
    הוא לא כזה מפוקפק

    • לא מספיק כבר עם כמהשוקל.תאיך נראהיותרשמןממנייותררזהממניחתיךמאמםכוסיתפצצות דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי מספיק עם הקבירה העצמית מאחורי איך נראים
      מבחן המכנסיים? אידיוטית למשעי את על התקנים שלך נו אז מה את קיימת עוד בכלל?

  3. אלמוני

    את לא פוסטמה. רק לא מתפשרת, זה הכל. וזכותך. מקסימום את לבד.ביג פאקינג דיל. מוזר באיזו תכיפות נשים מכנות את עצמן “פוסטמה” או “איזו טיפשה אני”. כמעט שלא שמעתי גברים אומרים את זה על עצמם. בנות תתאפסו !

    • ברזילאית

      אנונימוס צודק. מה זו ההלקאה העצמית הזאת? וחוץ מזה, אף אחד עוד לא מת מאבק. אם לא בא לך להתפשר, זה לא אומר שאת פוסטמה. בבקשה להתרומם מהרצפה!

  4. מאיפה הבאת את הטיפוסים האלה? גברים נזרקים על דברים הרבה יותר קטנים.
    לבחורות מסוימות יש דרישות וסף קבלה שהוכתב על ידי אמותיהן וחברותיהן (הוא ברמה שלך, איך את יוצאת עם אחד כזה וכו’).
    התוצאה: רווקה מתוסכלת בגיל 35 עם דרישות גבוהות ובלי אף אחד חוץ מזיון מזדמן פה ושם.
    אני מקווה שזה לא יהיה גורלך.

  5. חזיז ורעם

    על זה שבכלל נהיית בת זוג של כאלה מקרי קצה את זכאית לדעתי לפרס אחר לחלוטין.

    אני בזאת גאה להעניק לך את מדליית הבחירות המוצלחות לשנת 2002 בפרט והעשור בכלל.

    אני לא מזלזל או דורך על יבלות (אולי רק קצת) אני פשוט נדהם ושואל את עצמי – ומה איתי ?

    אני כנראה לא מספיק בשוליים

  6. זו שיודעת

    זה ממש לא משנה מהי הסטייה התורנית, העובדה היא שיש כאלה שאנחנו לא מוכנות להתפשר ועל אלו שכן, הם לא נוטים להישאר…
    אני למשל עברתי בשנה האחרונה (וזה רק בשנה האחרונה) 3 חודשים עם בחור מצחיק אך נמוך ומלחיץ, בחור שעיר שלא הוריד את החולצה בזמן האקט, בחור שעשה קנקים כל רבע שעה (וכמה נורא, לא הבין את הבדיחות שלי) ומי שהכניס את כולם בכיס הקטן- הלא-נאמן, או כמו שהצגת אותו, בעל הלב הרחום כלפי היזיזות שלו. אז מה אם הייתי היזיזה האהובה עליו, בסופו של דבר מצאתי את עצמי הולכת איתו לארוחות ערב עם חבריו הנשואים ואוכלת ארוחת בוקר לבד…
    אין מה לעשות, זה גם קריצה לכיוון החורף והגיל, אבל אסור לאבד תקווה או לחשוב שהדשא של השכן ירוק יותר (מגראס או מקינאה?)

  7. כן, פעם אחת זה מקרה, פעמיים זה צרוף מקרים, שלוש, זו כבר תופעה

  8. לא פוסטמה בכלל..

    זה לא נורא יש יותר גרועים, כמו:
    1. בחור שהפגישה הראשונה איתו רומנטית להפליא , רק שבפגישה השניה הוא להוט ללמד אותך טנטרה באופן מלחיץ, מדבר על כמה הוא נפלא במיטה ויודע לענג וכו’ וכשמגיעים איתו באמת לעניין, העונג היחיד שמעניין אותו זה רק שלו..מיותר לציין שמפגישות רומנטיות אחרות אפשר לשכוח…
    2. בחור שחושב שהגיינה היא עניין לנשים בלבד.
    3. בחור שהשיחות היחידות שהוא מוכן לבצע לא יהיו איתך,
    אלא, מסתבר בדיעבד, עם הפסיכולוג שלו.
    4. בחור שאחרי פעם אחת במיטה איתך כבר רוצה בפעם השנייה לגוון את חיי המין ולהצטרף לאורגיה, ו”כן את מוכרחה לבוא יהיה סבבה..”

    אפשר להמשיך את הרשימה ולמנות את כל ה”דרקעס” שמסתובבים שם בחוץ ומחכים שתפלי להם לידיים, אבל ה-HIGHLIGHT של הקטע הוא שאת לא פוסטמה אלא פשוט בחורה ממוצעת, שמחפשת בסך הכל אהבה ומסתבר שבימינו זה יותר מדי..

  9. אינדוקציה

    א. הבחור שנורא נורא רוצה בטובתך ולכן מוכן לממן לך ניתוח להגדלת חזה. (“זה יהיה במקום מאד נקי, אולי בשוויץ. את תראי, את תרגישי הרבה יותר טוב אחר-כך. אנשים ידברו אלייך אחרת. אפילו אם תפגשי סתם מישהו בטיסה הוא ידבר איתך אחרת”) זה ציטוט מדוייק.
    ב. בחור נורא מוכשר שכותב סיפורים קצרים… על סקס עם גופות. רק על סקס עם גופות.
    ג. כוכב להקת הרוק בהתהוות, שמריח מאלכוהול ונוטש אותך באמצע דייט כי יש לו מוזה.
    ד. אחד שנראה חנון ורגיל עד שאת מגלה שהוא חושב שהחיים איתך הם משחק, ואילו עולם הדי אן די עם המפלצות והטרולים זה החיים האמיתיים.

  10. פרסיליה

    מ-ע-ו-ל-ה
    כל מילה מיותרת
    פשוט במקום, כל מה שתארת כאן. בכל אופן, אני מזדהה.

  11. מועמדת לפרס

    רק כמה אחרונים:
    1. אחד שמנקה ללא הפסקה ומתגע בכך ש”הוא יותר טוב מכל בחורה בנקיונות”.
    2. אחד שהכל טוב אצלו הוא רק לא מאושר וכל השיחות איתו מסביב לאושר שלו…
    3. אחד שמתקשר רק לשמוע את קולי כי זה גורם לו אושר, אבל בגשם לא הולך לסרט – כי קר.
    4. ואחרון חביב: מוזיקאי שאחרי שנפרדים ממנו מתקשר לחברות (שלי) ומספר להן את כל “סודות” שהוא חושב שהוא יודע ….עליי כמובן.. שקשורות לחברות שלי כמובן….

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *