קזנובה: ספרן ומאהב גדול

קטע מתוך שיחה שנערכה בבליינד דייט לא מזמן:
"אז מה אתה עושה?"
"ובכן בין השאר אני ספרן."
"או, מה אתה אומר- אתה ספרן (שתיקה ארוכה ורבת משמעות)".
"תשמע אני חושבת שזה לא ילך."
"למה לא? "
"תראה ספרנים ידועים כאנשים לא רומנטיים, אם אתה מבין את כוונתי. כל הזמן עם הספרים. אני מחפשת מישהו באמת סקסי שמבין את לב האישה."

למרבית הצער לספרנים ולספרניות אכן יש סטריאוטיפ של אנשים שקבורים כל חייהם בין הספרים והתקליטורים וערימות מידע.
אבל ישנו אדם אחד מפורסם שהיה שנים רבות מחייו ספרן והיה גם ההפך הגמור מסטריאוטיפ זה ושמו היה ג'ובאני ג'אקופו קזנובה. קזנובה היה דברים רבים במהלך חייו: מהמר, קלפן, רופא אליל, מיסטיקן, מכשף ומגרש שדים. הוא היה אחד משלושת המכשפים הגדולים של תקופתו (אם כי היה שרלטן) ומאוד לא העריך את שני המיסטיקנים הידועים האחרים של התקופה קליוסטרו וסנט ג'רמין, שכל אחד מהם טען שהוא בן אלמוות (קליוסטרו טען שהוא חי עוד מימי רומא העתיקה, סנט ג'רמין בדרך כלל הסתפק בטענות לאורך חיים של רק כמה מאות שנים). הוא היה גם סוכן חשאי, מוזיקאי, כנר, במאי, מפיק, יזם של מפעלי פיס לאומיים (הוא זה שהקים את מפעל הפיס הראשון בצרפת), כומר, עורך דין, יועץ למכרות, סוחר, מתמטיקאי, נוכל, סוכן משטרתי, סטודנט, טבח, פילוסוף, רקדן, יצרן משי, ג'יג'ולו, בדחן, אסיר בבית כלא שממנו לא היה ניתן לברוח (ושממנו הצליח לברוח) דואליסט ויועץ למלכים בענייני נימוס ונהלים.
אה כן, והוא היה גם סופר. כתביו כוללים כמות עצומה של שירים, ותמלילי אופרה ובין השאר חיבר ספר מדע בדיוני עצום מימדים של חמישה כרכים בשפה הצרפתית בשם "איקונסמרון". הספר מספר על נער ונערה (שהם אח ואחות) שמגיעים לעולם שמתחת לאדמה, שם הם מתחתנים ומולידים אלפי צאצאים(!) ומשתלטים עליו. רק מאה עשרים איש היו מוכנים לקנות את הספר הזה בחייו של קזנובה, מה שהביא עליו אסון כספי.
פרט לכל אלה מקצועו העיקרי היה ספרן ומקצוע זה פירנס אותו בשנותיו האחרונות. הג'וב הזה השאיר לו זמן פנוי רב, ובשנות חייו האחרונות הוא כתב ספר זכרונות שתיאר בגילוי לב מדהים את הרפתקאותיו ומעלליו בארצותיה השונות של אירופה שבה נדד ובמיטותיהן של נשים רבות מספור ממרבית הלאומים האירופאיים (לפחות שניים עשר לאומים). ספר זה הפך לאוטוביוגרפיה המפורסמת ביותר של כל הזמנים. במקור היה זה כתב יד ענק שהכיל 4545 עמודים ויצא לאור בשניים עשר כרכים ותיאר בפירוט מדהים את חייו המרתקים של קזנובה, כולל חיי המין שלו עד שמלאו לו גיל ארבעים ותשע (הוא מת בגיל שבעים ושלוש).
בדיקה סטטיסטית מדויקת שבוצעה בספר מצאה כי לאמיתו של דבר מספר המאהבות שהיה לקזנובה היה מצומצם למדי. הוא מזכיר בספרו רק מאה שלושים ושתיים נשים (אם כי כנראה היו לו יותר שהוא לא מזכיר, אבל לא הרבה יותר) שזוהי עשירית מכמות הנשים שידעו למשל אלביס פרסלי והכדורגלנים והבליינים הישראלים הממוצעים, אם נסתמך על הצהרותיהם. ואם נזכור שהמדובר בפעילות המשתרעת על פני שלושים ושתיים שנה, הרי מדובר בלא יותר מארבע-חמש הרפתקאות אהבים לשנה.
כמובן, קזנובה מעולם לא התיימר לתואר המאהב העסוק ביותר והעדיף איכות על כמות. הוא התעניין לא רק בסקס אלא ובעיקר באישה עצמה.
מאחרי כל אחד ממאה שלושים ושניים הרומנים האלה מסתתר סיפור אהבה של כמה חודשים עם חיזור סוער, יסורי אהבה והרפתקאות אהבה. קזנובה אינו סתם נואף גדול, מכונת אהבה או איזה מן מניאק ששוכב וזורק, הוא גם אוהב גדול ומשום כך מאהב גדול.
למעשה היה קזנובה רומנטיקן ללא תקנה שהתאהב ללא הרף וקבע ש"ללא האהבה כל העסק הזה הופך לעניין מבחיל. שוב ושוב מצא את עצמו מציל את אהובת ליבו מצרה כלשהיא ומסתבך במצוקה בגלל אבירותו."
במאמצים לקנות את לבבות הנשים הרבות ששבו את ליבו היה מוכן להוציא כספים רבים (אחת הסיבות העיקריות שהוא סיים את חייו כדלפון) וניצל היטב את כשרונותיו כמשורר, כנגן, כקוסם וכמאחז עיניים וכאיש סוד הכל כדי לכבוש את לב האישה. כל אישה שכבש קזנובה זכתה בירח דבש מסעיר שלא שכחה עד יומה האחרון. ומה שמדהים הרבה יותר זאת העובדה שהוא יכול היה לחדש את קשריו עם אהובותיו לשעבר גם שנים רבות לאחר הרומן ומה שמדהים אפילו יותר, אם נאמין לו (ובדרך כלל אפשר להאמין לו), אהובותיו של קזנובה שמחו להמליץ עליו זו לזו. אישה הביאה לו את חברתה, אם את ביתה, אחות את אחותה (ולפעמים למפגש מיני בשלישיה) כדי שגם היא תטעם את התחושה של האושר שהיה לה עם קזנובה. ומה שמדהים אפילו עוד יותר, הוא נהג לבקר אהובות לשעבר על מנת לחדש את יחסיהם בדיוק במקום שנפסקו, ולעיתים לאחר שחלפו תריסר שנים ויותר מאז שנפגשו לאחרונה. מסתבר שאהובותיו המשיכו לאהוב אותו גם שנים רבות לאחר שניתק כל קשר ביניהם ומסתבר שהיה ראוי לכך.
בספרו הוא מתאר עיסוק בכל פעילות מינית שידועה לאדם וכל תנוחה מינית שתוארה בספרי המין של תקופת הרנסאנס. ואפילו עסק בגילוי עריות עם בתו, שאותה פגש לראשונה רק כשהתבגרה, ושנטלה חלק במגע מיני שניהל עם אימה ושאותה עיבר לבקשתה זאת מכיוון שבעלה היה אימפוטנט(!).
בדרך כלל אפשר לסמוך על קזנובה שהוא דובר אמת וזאת בגלל שמקורות חיצוניים מאשרים גם את סיפוריו הפנטסטיים ביותר והוא גם מתאר בגילוי לב מקרים של כשלונות שבהם נתקל בנשים שסירבו לרצותו (לא פחות משש עשרה כאלה).
מרבים להשוות אותו עם הדמות הידועה של דון ז'ואן, האציל הספרדי, שגם הוא הירבה לחפש באובססיביות עוד ועוד נשים. לאמיתו של דבר קזנובה הכיר את דה פונטה, היהודי המומר שחיבר את הליברטו לאופרה המפורסמת של מוצרט על נושא זה, ויש הטוענים שדמותו של דון ז'ואן באופרה מתבססת על זו של קזנובה. אבל אין זה נכון. דון ז'ואן הוא אדם שבז לנשיו ומטרתו היא להוכיח שכל אישה היא זונה לפני שהוא זורק אותה בבוז. למעשה דון ז'ואן הוא שונא נשים ועל כן אין פלא שנשים שנופלות ברשתו מתעבות אותו ומתעבות את עצמן על אי יכולתן לעמוד בפני פיתוייו.
לא כן קזנובה – האיש שאוהב, וכן, גם מכבד את האישה. המאהב האולטימטיבי. וכן כן כן האיש הזה היה במקצועו ספרן, ההוכחה לעד כמה הסטריאוטיפ אינו נכון.

אלי אשד

חובב ומעריץ של התנ"ך ושל טרזן, של סיפורי המדרש ושל הסטלאגים של בורחס ואומברטו אקו ושל אבנר כרמלי ואורי פינק, של מדע בדיוני ושל סיפורת היסטורית של פיליפ חוזה פארמר ושל דוד אבידן, של הרצל ושל אלף לילה ולילה של קומיקס ושל תסכיתי רדיו, של מדע פופולארי (במיוחד בתחום הביולוגיה והאקולוגיה) ושל מיסטיקה. ורצוי של כל הדברים האלה משולבים. מתעניין בחייזרים, בעיקר אלה שנולדו בכדור הארץ ובמיוחד בזן הישראלי. פירסם עד היום את הספרים "טרזן בארץ הקודש" ספר אלבומי על חוברות טרזן הישראליות ו"ברוכים הבאים לסטלאג 13" ספר אלבומי על סקס, עינויים ומחנות ריכוז. שני הספרים האלה אזלו זה מכבר מהשוק. ספרן, מידען ותחקירן. עוסק בזמנו הפנוי בסיפור סיפורים ובכישוף כאוס ועמל לקראת היום שבו יבצע מסע בזמן (רשימת התקופות לביקור כבר מוכנה).

תגובות

  1. לוכד עריקים במיל'

    לספרנות.
    עד הקטע של הבת.
    יאק.

  2. יותר מוצא חן בעיני הדימוי הקודם של הספרן, לדעתי.

  3. נילוס

    האמן לי, ידידי, מהנדס חשמל עושה להן את זה
    הרבה פחות.

  4. גבירת הטירה

    לשש עשרה שסירבו לו.

    • גראני

      הן נעלמו להן בערפילי ההיסטוריה מבלי שתהיה להם הזכות והתענוג להיות בזרועותיו של קזנובה.

  5. אמיליה

    אותי ספרנים דווקא נורא מדליקים.

  6. דניאל

    הסטראוטיפ הזה שעליו מדבר המחבר אינו מכוון רק כנגד הספרנים אלא גם כנגד הספרניות . בדרך כלל כשחושבים על ספרנית התמונה שעולה זה של בחורה ממושקפת ומרירה , רווקה זקנה ומלומדת. הצד השני של הדוגמנית , אנטי יעל בר זוהר אם תרצו .
    האם יתכן שגם בספרניות קיימות תעצומות נפש שלא היינו מודעים להם והן למעשה חתולות סקסיות שיעל בר זוהר מחווירה לעומתן?

    • אחת עם קוקיות

      תראה, תשמע.
      מנסיון אישי, ברגע שקניתי את המשקפיים החדשות שלי (מסגרת אדומה משהו ומרובעת), וזכיתי לכינוי "הספרנית" עלו המוניטין והביקוש שלי בקרב גברברי האיזור.

      והם קיבלו תמורה לאגרה.

      • האנתרופולוג

        הי , אחת עם קוקיות ,
        שמח שקנית לך משקפיים ושאת נראה סקסית להפליא , ואני לא פחות שמח שהאגו שלך קופץ לשמיים כמו איבר מין של דורבן בתקופת ייחום של עדר נקבות שלידו (מצטער , אבל זה הדימוי החיובי היחידי שעלה לי בראש….) אבל אל תשחקי לגברברי העיר ברגשות אחרת נאלץ לקשור לך את הקוקיות למרפקים…
        תשמרי על עצמך … ותעשי הרבה כיף.
        אוהב אתכם הרבה

    • חוחית הספרנית

      כבר מזמן עברתי לעדשות, הספרנות הפכה למידענות או במלים אחרות, האלטרנטיבה השפויה לתעודת הוראה לבוגרי מדעי הרוח. טוב לדעת שגם קזנובה עסק בעסקי הספרנות (גם הוא בוגר B.A כללי?) אבל כנראה שהוא לא בחוג שלי, וכנראה גם דון חואן(בח') פרש מהתחום. אבל המקצוע שווה ומתאים לאוהבי ספרים ואנשים כאחד.

    • הן זונות ולא סקסיות

  7. לא יודעת אם אני מצליחה להעלות על דעתי מקצוע סקסי..

    באופן כללי, ניתן לומר שאני, ולצערי גם חברותי הקורובות לוקות תדיר ב"אפלייה על רקע מקצועי" כלומר, לפסול אדם על רקע המקצוע שלו, דבר המקביל ל"אפלייה על רקע השכלה".

    למרות ניסיונותי לעקור את הרע מקרבי, לרוב איני מצליחה, בכל זאת בעולם בו אני חיה.. עדיין הגבר צריך להיות "קצת יותר" מן האישה.. וקצת יותר כולל גם קצת יותר משכיל.

    עצוב ונכון.

  8. קתרינה הקדושה מארגון

    אני דוקא חושקת בספרנים עוד מילדות. שלא לדבר על תעצומות הנפש שחוויתי כשאחי הפעוט הכיר לי את הספרן הסקסי "ג'יילס" מסדרת הטלויזיה הדבילית "באפי קוטלת הערפדים". יאאאממממממייייי

  9. גלעד ד.

    חידה: מה עושה ספרן שנזנח לאנחות בידי עלמת חן בשל מקצועו האיזוטרי?

    תשובה: כותב מאמר של 2000 מילה (לפחות) על למה כדאי לנשים לצאת עם ספרנים (כולם קזנובות, אם מישהי לא הבינה), ומפרסם אותו באתר שכותרת המשנה שלו היא "בנות שמרשות לעצמן", שידעו להן לפעם הבא.

    חוששתני שזה לא יעזור, וכי באופן כללי תימשך האפלייה המינית-מעמדית נגד הספרנים.
    ובכיבוש האינטרנט ננוחם.

  10. כמי שמומחה לקזנובה ומרצה עליו לתלמידי החוג להיסטוריה באוניברסיטה, ברצוני לתקן מספר טעויות במאמר. ראשית, קזנובה היה מיסטיקן למטרות אופורטוניסטיות בלבד, והוא לא האמין בכך באמת. שנית, הוא הפך להיות ספרן רק בגיל 57. היה זה באחוזה נידחת בצפון צ'כיה, לשם נמלט מפני רודפיו. שלישית, הוא היה ספרן גרוע ועסק יותר בכתיבת ספריו מאשר בטיפול בספרי אדונו הרוזן וולרשטיין. רביעית, האיש חשוב ביותר להיסטוריה לאו דוקא בשל נשותיו אלא דוקא בשל פגישותיו עם מלכים ונסיכים ועל מה שהוא חשב וכתב עליהם בזכרונותיו. חמישית, נעשתה השוואה בינו לבין דון ז'ואן. ההבדל העיקרי ביניהם הוא שקזנובה היה קיים (ועד היום עולות בתולות מכל העולם לקברו), בעוד שדון ז'ואן היה רק דמות ספרותית.

    • אענה על הנקודות שלך אחת לאחת:
      1. לא ציינתי כלל במאמר אם קזנובה האמין או לא האמין בטענות המיסטיות, כך שבמילא אין כאן כל טעות , הוא לא האמין וככל הנראה גם עמיתיו ומתחריו לא האמינו אבל אין לכך כל
      חשיבות לעניינינו.
      2. פעם ספרן תמיד ספרן
      3. כנ"ל
      4. אז מה .אני אעיז לאמר שהרבה קוראים מודרניים מתעניינים פחות ברשימת האישים הדגולים שאיתם החליף קזנובה מילה או שתיים ומעדיפים לרפרף בידיים רועדות בסיפורים על יחסיו עם נשים , אני ואתה כמובן לא שייכים לקהל הפרימיטיבי הזה אבל יש כאלה אנשים.
      5. שוב לא ציינתי שדון זואן היה דמות אמיתית , אלא רק הנגדתי את ה"מיתוס " של דון ז'ואן עם המיתוס של קזנובה. ואגבה אני מבין שיש הטוענים שהיה מישהו בשם דון ז'ואן שסביבו נוצרה האגדה אבל שוב לא רלוונטי לעניינינו.

  11. אורית

    בנוגע לשחף, הספרן המעולה, המומחה לקזנובה, ורען של ספרניות ונשים בכלל:
    א. לא כדאי להתווכח עם שחף, כי הוא ידען והסטוריון ודייקן בעובדות (עפ"ר)!
    ב. כספרן מעולה, קבלו את ידיעותיו בספרנותו של קזנובה.
    ג. כידיד ורע של ספרניות רבות שעבדו ועובדות לצידו, עימו, לפניו, אחריו, מעליו ומתחתיו,
    הוא גם מומחה ביחסי אנוש בכלל, ועם נשים בפרט. כולן, נשארות תמיד ידידותיו ונאמנותיו,
    גם אם לא במישור הקזנובי, אלא היותר אפלטוני.
    ד. כדאי להוסיף קישורית למאמרו המאלף על קזנובה הספרן בירחון אסמ"י "מידע וספרנות",
    (כרך25 , מס' 2, 2000 ע' 17-25) המיועד לספרנים (ולספרניות, כמובן!).

    • וכאן כדאי להוסיף שהיה זה מאמרו הנ"ל של שחף ששימש כמקור השראה למאמר הזה. שחף הוסיף ודיבר שם גם על המדען הגרמני לייבניץ כספרן אבל היגעתי למסקנה שליבניץ כספרן יענייין את קוראי "בננות " הרבה פחות מאשר קזנובה כספרן.

      • אורית

        בתגובה לתגובתך , אלי, לגבי מאמרו של שחף,
        לימדו אותנו "האומר דבר בשם אומרו – מביא גאולה לעולם". וכספרנים: ציטוט ביבליוגרפי נכון, כהערה או כביבליוגרפיה בסוף המאמר. וכאנשי אינטרנט – כפי שעשית קישוריות לכתבות בלועזית, לעניות דעתי – "עניי עירך קודמים"……… (שוב מאמרות מקורותינו). ולכן, לדעתי, היה עליך לצטט את מאמרו של ד"ר שחף הגפני.
        אגב, אם עוסקים במקורותינו בענייני מאהבים, יש לזכור את מלכינו הגדולים, כדוד ושלמה,
        אשר כמסופר, היו לא רק מנהיגים, וגיבורים גדולים ואנשי חוכמה ודעת, אלא גם יפי תואר ובעלי אלף נשים….. (כך שקזנובה, ודון ג'ואן האגדי, מתגמדים לידם הגיבורים המיתולוגיים שלנו….)

        • לגבי הציטוט הערה נכונה . אבל אני מביא רק לינקים למאמרים שהקורא העצל יוכל להיכנס אליהם מידית . לא ראיתי טעם להביא ציטוט למאמר שאינו נמצא באינטרנט.
          דוד ושלמה היו אנשי ספר נכון , אבל מכיוון שלא היו ספרנים לא היה טעם להתיחס אליהם ומכיוון שהיו מלכים זה מסביר הכיצד היו להם 1000 נשים ( ללא קשר ליופים ). סורי אני מעדיף להתיחס לאנשים שמצליחים להשיג 1000 נשים גם מבלי שיהיו מלכים או עשירים או אפילו יפי תואר במיוחד.

        • עריק בקבע

          אח…. הדימיון המזרחי…. לא פוסח אף על כחולי הדם….

    • כיום קזנובה בשפת ההדיוטות הינו גבר שחושק בהרבה נשים אך איננו יכול לספקן.

    • את טועה, היחסים של קזנובה אינם אפלטונים

  12. שמעון גלבץ

    היי אלי,

    אף שכמובן הפרזת במשקל שיש ליחס בביוגרפיה של קזנובה להיותו ספרן, כפי שהעיר שחף, אהבתי את הצורה שבה גלגלת את הסיפור לזווית האישית שלך.

    את ההשוואה בין קזנובה לדון ז'ואן עשית לצורך ההדגשה שקזנובה היה מעין רומנטיקן בנפשו, ולשם כך אף חישבת והדגשת שבעצם יחסית (לימינו למשל) לא היו לו הרבה מאוד נשים. ברצוני להעיר שדגם האהבה של המאה ה-18, תקופתו של קזנובה, שונה מדגם האהבה הרומנטית של המאה ה-19. אם מסכמים את ההבדל, אמנם בצורה מעט פשטנית, מדובר למעשה בשני דגמים הפוכים: האהבה של אנשי החברה הגבוהה האירופית במאה ה-18 מתאפיינת בהדחקת הרגשות והחצנת המיניות ואילו הרומנטיקה של ה-19 מתאפיינת בהחצנת הרגשות והדחקת המיניות (הדגם של ורתר הצעיר).

    אין זה אומר שאנשי המאה ה-18 לא היו מוכנים להשקיע חודשים רבים בחיזור כדי להגיע לכיבוש מיני; דוגמה ספרותית מובהקת לכך מצויה ברומן "יחסים מסוכנים" של לאקלו (1782). הרוזן דה ואלמון (ולמי שראה את הסרט, הוא מגולם ע"י ג'ון מלקוביץ') מחזר אחרי רעית הנשיא דה-טורואל (מישל פייפר) במטרה מוצהרת לנטוש אותה אחרי הכיבוש המיני. אין זה אומר שהוא אינו לוקח על עצמו את פרוייקט הכיבוש המיני במלוא הרצינות – הוא העלה את כיבושיו המיניים לדרגת אמנות. בחליפת המכתבים בספר מתוארות טקטיקות ואסטרטגיות למציאת הדרך אל לבה של האהובה הפוטנציאלית, מושא הכיבוש מתוחכם. גם קזנובה זכה לפרסום בתקופתו משום שייצג בעיני בני הזמן דגם אהבה זה.

    • אינדי_גו

      זכה לעוד שני עיבודים ידועים : "הפיתויים של וולמונט", סרטו של מילוש פורמן מ-'89, עם קולין פירת' הצנון בתפקיד ואלמונט ואנט בנינג בתפקיד מאדאם דה מרטיי, והיה גם סרט צעיר וחמוד מ- 99' שעשה אדפטציה מעניינת של הסיפור לקולג' יוקרתי בארה"ב, עם שרה מישל גלר בתפקיד מצוין של המפעילה האכזרית והמפתה של ואלמונט.

      וספרנים הם אנשים משכילים בהכרח, וגם נורא טובים בלשמור על השקט.
      מה יותר מזה? הייתי נשואה לאחד, אפילו.

      • גבירת הטירה

        היה צרפתי, של רוז'ה ואדים כמדומני, משנות השבעים המאוחרות.

        • גם על קזנובה עצמו נעשו כמה וכמה סרטים . המפורסם בינהם הוא הסרט של פרדריקו פליני משנות השבעים שבו גילם דונאלד סאטרלנד את קזאנובה. זהו סרט מצויין , אולם לא מעניין ביותר לצפיה.
          הייתה גם מיני סדרה בריטית כמדומני שבה ריצ'רד צ'מברליין גילם את קזנובה.
          ואולם הסרט הטוב ביותר שראיתי על קזנובה , היה צרפתי דווקה , שמו המדוייק אינו זכור לי "לילה בטילרי " או "לילה בוואלמי" או משהו מעין זה. זהו הסרט שבו קזנובה הספרן הזקן עוזב את הספריה של אדוניו וחוזר לצרפת של תקופת המהפכה הצרפתית שם הוא פוגש בלילה בעירה קטנה קבוצה קטנה של נוסעים שכוללים כמסתבר , את לוחם החירות האמריקני תומאס פיין , את הפורנוגרף וסופר המדע בדיוני הצרפתי רסטיף דה לה ברטון( האיש הראשון שכתב סיפור על העתיד הרחוק ) וזג שמתגלים כמלך ומלכת צרפת המחופשים הנמלטים מפריז המהפכנית.
          סרט גדול , חובה לכל מי שמתעניין בקזנובה , במהפכה הצרפתית , או בהיסטוריה בכלל.

          • חיטוט נוסף בזיכרון ובאינטרנט מצא את הפרטים המדוייקים על הסרט הנפלא הנ"ל זהו La Nuit de Varennes ( או "הלילה ההוא בוורניס" ) של הבמאי האיטלקי אטרו סקולה מ-1982. ושם גילם את דמותו של קזנובה השחקן האיטלקי המפורסם מרצ'לו מסטרויאני שלעניות דעתי נולד עבור התפקיד הזה ( מה שאי אפשר לאמר על סאטרלנד וצ'מברלין) , אם קזנובה לא היה כפי שמסטרויאני גילם אותו בסרט הזה אז הוא היה צריך להיות .
            מומלץ בהחלט. הסרט זה נמצא ברשימת 10 הסרטים ההיסטוריים הגדולים ביותר שלי.

            • קזנובה הוקרנה בטלויזיה הבריטית ב-1971 . את קזנובה גילם שם השחקן פרנק פינלי והמחבר ה יה תסריטאי הטלוויזיה המפורסם דניס פוטר, האיש שמאז התפרסם הודות לסדרה שוברתה מוסכמות שלו "הבלש המזמר " שנחשבת ליצירת מופת.
              "קזנובה" שלו הייתה סדרה של שישה פרקים שבה כל פרק תיאר שלב אחר בחיי קזנובה, מצעירותו ועד זקנתו ועבודותו כספרן. זהו ככל הנראה התיאור השלם והמפורט ביותר בקולנוע של חיי קזנובה. וביחד עם הסרט "אותו לילה בוורניס" זהו התיאור הטוב ביותר של קזנובה שקיים. עותק של הסדרה הזאת למי ש מעוניין לצפות בה נמצא בספריית הסינמטק של תל אביב . בהחלט שווה צפיה.
              עוד על סדרה זאת :
              http://uk.imdb.com/Plot?0066637

            • הופיע גם בסרט איטלקי בשם "קזנובה , 1970" שנעשה ב-1965 שבו הוא גילם גילגול מודרני של קזנובה , קצין צבא שמסוגל לקיים יחסי מין רק כשהוא נמצא במצבים מסוכנים!
              באמת אינני יכול לחשוב על שחקן שמסוגל לגלם את הדמות בצורה אותנטית יותר ממאסטרויאני , אבל הסרט ה ספציפי הזה היה גרוע מאוד .

            • ועוד סרט על קזנובה היה קומדיה משנות החמישים "הלילה הגדול של קזנובה " . שבה בוב הופ מגלם את משרתו של קזנובה שמתחפש לאדונו ומנסה להשיג דרך ההתחפשות את לחיבה של יפיפיה ששמו של המאהב הגדול היגיע אליה.
              קומדיה שיגרתית , אבל יש בה סוף שהוא יוצא דופן מכל בחינה:ראשו של בוב הופ נערף תוך כדי קרב עם הנבלים ( קזנובה האמיתי לא נמצא בסביבה כדי לעזור) ואז הסרט נעצר לפתע ..ואנו שומעים קריין שמודיע שבוב הופ דרש מהאולפן ליצור לסרט סוף חדש מתאים יותר לצרכיו. אנו רואים את הסוף החדש שבו בוב הופ הורג במחי חרב אחד את כל צבא הנבלים שנלחמים בו ויוצא כמנצח. נחמד .
              עוד על הסרט הזה:
              http://www.blockbuster.com/bb/movie/details/0,7286,VID-V+++++8487,00.html

  13. זאת שיושבת בבית הערב

    בחייכן בואו נפסיק להתמם לרגע?
    ממתי מה שמעניין בבליינד דייט זה המקצוע של הבחור
    בואו לדוגמא נחשוב על חתיך מהסרטים גבוהה חסון, פנים יפות, עם אלף נושא שיחה….. מעניין אותנו באמת במה הוא עוסק?? ?? ?
    אז די עם התרוצים

  14. ינשוף

    נכון שזה מעט לא קשור, אבל בנוגע להגייה: Don Juan, כמו שהוא נקרא, מבוטא בהגייה צרפתית כז'ואן, כמו במילה ז'ה- אני- ובספרדית כחואן, כמו חאמון או פאחרו…

    • לתועלת האחד או שניים מבין קוראי וקוראות "בננות " שמתעניינים במידע איזוטרי מעין זה :
      זכרונותיו של קזנובה תורגמו מספר לא מועט של פעמים ולמעשה הם בין הספרות האירוטית המוקדמת ביותר שתורגמה אי פעם לעברית .ניתן לאמר שבשפה העברית היה עניין רב בספרו של קזנובה אך לרוב הזכרונות הובאו במהדורות מקוצרות ומקוצצות כמעט לאין הכר.
      המהדורות של סיפורי קזנובה ה"אוטנטיים " ( כפי שנראה בהמשך היו גם לא "אותנטיים") היו :
      .
      1לילות האהבה של קזנובה . שיצא לאור בהוצאת דפוס מוזס ב-1947 .
      מהדורה זאת יצא לאור בשישה חוברות עוד לפני קום המדינה והיא אולי הסדרה הראשונה שכוללת קטעים "אירוטיים" ( לגבי התקופה כמובן )בשפה העברית בארץ ישראל.לזמנם הם היו מן הסתם מזעזעים ואנשים קראו אותם "מתחת לשולחן" ב"יד אחת" .
      החוברות היו :
      (1)אהבתן של שתי אחיות
      (2)הגבר שהפך לאישה
      (3)נישואין ללא חתונה
      (4)היפיפיה מן המנזר
      (5)הנזירה בחדר המראות.
      (6)בתה של לאורה

      2..אהבותיו של קזנובה. דפוס בלוך הוצאת ש. פרידמן . 1949. 127 עמודים .זוהי מהדורה מקוצצת מאוד וכמעט ללא קטעים אירוטיים אמיתיים . הצנזורה מן הסתם הכבידה מאוד את ידה לאחר קום המדינה.
      3.זכרונות של קזנובה. הקדמה מאת סטפן צוויג עברית נחמיה פורת הוצאת תבל תש". 1950. . 463 עמודים.זוהי כבר מהדורה מלאה הרבה יותר מן הקודמות ועם הקדמה נלהבת של הסופר המפורסם ( מעריץ גדול של קזנובה ) שנתנה הפעם לכל העניין מכובדות ספרותית שלא הייתה למהדורות הקודמות , ומן הסתם הצילה את הספר מחמת הצנזורים ומרימי גבות העיניים למינהם .
      4..קזנובה הרפתקאות ותאורי אהבה סוערים של גדול המאהבים . עברית ב. אוהד . מהדורה א. 1963. מהדורה ב ( עם עטיפה שונה) . 1966. 168 עמודים . ספר זה כבר שונה מן הקודמים בכך שהוא הופיע בתקופה שבה הופיעו ספרים אירוטיים רבים בעברית והדגש הפעם היה על סלקציה של קטעים אירוטיים במיוחד מספרו של קזנובה, מן הסתם מתוך הנחה שזה מה שמעניין את הקורא.
      5. זכרונות קזנובה . עברית אליעזר כרמי בהוצאת מ. מזרחי 1974.תרגום מצויין ( אם כי כמובן מקוצר מאוד ) ועם הקדמה מצויינת של אליעזר כרמי שהפיע בתקופה ליברלית יותר מהקודמות והפעם ניתן היה לשים דגש לא רק על הסקס , אלא גם על ההרפתקאות ותיאורי הווי התקופה וההומור בספרו של קזנובה. . .
      6.זכרוות . עברית אורלי אמרנט בהוצאת אסטרולוג. 1999 .ב 4 כרכים.זהו התרגום המלא ביותר הקיים בעברית , של הזכרונות והוא נותן לקורא העברי את התמונה השלמה ביותר על הספר והמחבר של קזנובה. בניגוד לכל הקודמים ( שהם ברובם נדירים מאוד היום ) אפשר להזמין ממיתוס .

      • ויש גם ספרי קזנובה בעברית שאינם "אותנטיים" , דהיינו הם התיימרו לספר את הרפתקאותיו של המאהב המהולל , אך למעשה היו יצירות של סופרים מקוריים שכל קשר בינהם ובין חייו האמיתיים של הספרן מוינציה היה מקרי לחלוטין :
        הוצאת רמדור פירסמה שני ספרי כיס כאלה על עלילותיו האירוטיות של קזנובה .
        1.קזנובה מלך הוללות הבשרים . רמדור 1964.
        2. 1001 לילות של קזנובה . הוצאת מחקרים ( רמדור ) 1964.
        שני ספרים אלה כאמור היו מקוריים ותיארו בגוף שלישי את עלילותיו המדהימות של קזנובה עם נשים שונות ( למשל נערה בת שלוש עשרה , נזירה אדוקה וחשקנית , עם שתי אחיות , עם נערה שמתחזה לנער וכו' ) במצבים מוזרים ומדהימים שונים ברחבי אירופה. סביר להניח שהספרן המפורסם לא היה מזהה את עצמו מתיאורים אלה של "עלילותיו" וזאת למרות שהספר השני "10001 לילות על קזנובה " הבטיח לקוראים שזוהו לראשונה בעברית " הנוסח האוריגנלי הבלתי מקוצר ללא קיצורי צניעות של גדול המאהבים בכל הזמנים! "
        ומאוחר יותר יצא ספר מקורי נוסף על עלילותיו של קזנובה :
        לילות הניאופים של קזנובה. "עברית" ד. בן אבי י . בהוצאת הספריה האירוטית ב-1971.
        קזנובה היה אז בעיני ישראלים רבים התגלמות הספרות האירוטית וכך אין פלא שהופיעו ספרים מקוריים על מעלליו כפי שלא ניתן למצוא כמעט על כל דמות אחרת מהספרות האירוטית (להוצי א את פאני היל) . .
        אם יש מישהו מהקוראים שברשותו נמצאים ספרים אלה הוא מתבקש ליצור עימי קשר.

        • כן יצא בעברית לפחות סיפור קצר אחד של הסופר רפאל סבטיני ( יוצרו של הפירט "קפטין בלאד") על קזנובה ב"מעריב לנוער" אי שם בשנות השבעים. סיפור דמיוני שעסק בטריק ערמומי שאותו מבצע קזנובה הצעיר על אחד מיריביו בוינציה.
          סיפור זה היה ככל הנראה ראשית הכרותי עם קזנובה. כך שאני זוכר אותו בנוסטלגיה.

          • ינשוף

            אז תרשה לי להיות קטנוני: שישה חוברות??
            ולהוסיף- תודה על המידע והערך המוסף לכתבה. יש גם לא-ספרן אחד לפחות שמצא בהם עניין.

  15. קזנובה היכיר את רוב האנשים החשובים והמעניינים של תקופתו , אבל היו כמה שהכיר שהיו מעניינים עוד יותר מהשאר.
    ב-1770 פגש קזנובה בצרפת זוג אנשים מעניין במיוחד.נודד איטלקי כמוהו בשם ג'וזף בלסמו ואישתו . ג'וזף בלסמו הנ"ל הרשים מאוד את קזנובה בכישורי הזיוף המדהימים שלו , ועורר את עניינו המיקצועי כמיסטיקן מתחזה בטענות שלו שהוא בעל כישורי כישוף מדהימים, כישוריו לשכנע אנשים היו ללא ספק מדהימים. קזנובה הזהיר את אותו בלסמו כמקצוען אחד לשני להיזהר מאוד בשימוש בכישרונותיו או שהם עלולים להביא למותו.
    בלסמו לא שמע להצעתו הטובה של קזנובה . הוא התפרסם בכל אירופה תחת השם קליוסטרו . הוא טען שלמד את תורת הכישוף במצרים ואף טען שהוא בן אלמוות שחי עוד מימי רומא העתיקה ושיש לו את סוד הנעורים הנצחיים. כשהוא משלב אישיות מרשימה ביותר ,ידע ניכר במדעי הטבע וכושר לא מבוטל כלל בפסיכולוגיה הוא הצליח לחדור אל החוגים האמידים והחשובים ביותר של החברה הגבוהה בתור "האורי גלר" של סוף המאה ה-18 , ריפא תחלואים והעלה רוחות רפאים באוב . פחות או יותר אותם הדברים שגם קזנובה היה עושה כפרנסה צדדית אבל בקנה מידה גדול לעין ערוך ועם טענות גרנדיוזיות בהרבה.
    קליוסטרו אף הקים מסדר שלם של מה שקרא "הבונים החופשיים המצריים" שטען שהידע שלו נלקח ממצרים העתיקה ( שבה לטענתו חי בעבר הרחוק).
    לרוע מזלו , המכשף הכל יכול הזה , הסתבך עם נוכלים ערמומיים לא פחות ממנו . הוא הסתבך בפרשת נוכלות שבה נוכלת יפיפיה סיבכה את מלכת צרפת בכבודה ובעצמה בקניה של מחרוזת יהלומים יקרה במיוחד בידי איש כנסיה עשיר שחשב שעל ידי קניית המחרוזת שהייתה היקרה אפילו עבור מלכת צרפת הוא ישיג את חסדיה של המלכה.
    כאשר נחשפה לבסוף הפרשה הועמד קליוסטרו לדין כיוזם הפרשיה ( הוא לא היה) והאשם בין השאר ברצח. הוא הגן על עצמו בין השאר בטענה שהאדם האחרון שרצח היה בפקודתו של יוליוס קיסר…בית המשפט השתכנע מן הסתם ושיחרר אותו.
    אלא שמאז ירדה קרנו בחברה הגבוהה. לאחר פגישה שניה עם קזנובה ( מה חלף בינהם בפגישה הזאת איננו יודעים) הוא חזר לאיטליה ושם נאסר בידי האינקווזיציה של האפיפיור שראתה בו כופר ומכשף מסוכן . הוא מת בכלאו ב-1795.
    ואולי לא , יש הטוענים שלאמיתו של דבר הוא נמלט וחי עד עצם היום הזה .
    הוא גם אחת הדמויות החביבות ביותר לתיקשור בידי מתקשרים שונים שמקבלים מימנו מסרים חשובים על מצב ועתיד העולם והאנושות, והוא אחד מהגיבורים הגדולים של עולם המיסטיקה כולו שרואה בו גאון אמיתי ואדם בעל כישורים עליונים .קוסמים מאחזי עיניים מיקצועניים רבים משתמשים כיום בשמו.
    בעברית הופיעו עליו שני סיפורים היסטוריים מאת אלכסנדר דיומא ( צחבר שלושת המוסקיטרים ) "זכרונותיו של קוסם " ( שהופיע גם תחת השם "האלוף בעל אלף הפלאות " ) ו"מחרוזת המלכה" שמספר את סיפור השערוריה שבה היה קליוסטרו מעורב. אי אפשר שלא לתמוה כיצד היה קליוסטרו אם היה אדם בעל כוחות עליונים כפי שטוענים היום חסידיו המרובים מעורב בשערוריה כזאת , .אפשר לתמוה מה היה עולה בגורלו , אם היה שומע בעצתו הטובה של קזנובה.
    עוד על קליוסטרו כמיסטיקן דגול יש כאן:
    http://www.wisdomworld.org/setting/cagliostro.html
    ואתר בית הכלא שבו היה כלוא…
    http://www.incastro.marche.it/incastro/sanleo/eng/leggenda.STM

    • בעת שהותו בצרפת פגש קזנובה , אדם בעל טענות מוזרות ביותר . איש זה קרא לעצמו הרוזן סנט ג'רמיין , אבל איש לא ידע מי הוא באמת אם כי היו תיאוריות שונות בנושא. האיש בכל אופן כאשר נישאל תמיד חייך ונתן תשובה מתחמקת . באופן כללי הוא טען שהוא בן אלמוות שחי מזה מאות ואף אלפי שנים ( כמו שטען מכרו האחר של קזנובה, קליוסטרו ) בעזרת שיקוי מיוחד של חיי נצח שסודו היה ידוע רק לו.בנוסף הוא טען שהוא יכול ליצור יהלומים וזהב וכל סודות האלכימאים של ימי קדם ידועים לו.
      סינט ג'רמין היה מדבר תמיד על אישים היסטוריים כאילו היכיר אותם אישית עם הערות כמו :" תמיד ידעתי שישו יגיע לסוף רע ". גם המשרתים שלו הוצגו כבעלי חיים ארוכים במיוחד . פעם כשא זכר נקודה היסטורית כלשהיא , פנה סנט ג'רמיין למשרת שלו כדי שיזכיר לו את הפרטים של אירוע היסטורי מסויים בו נכח בעבר הרחוק. המשרת השיב ביובש :" אדוני שוכח שאני נמצא עימו רק חמש מאות שנה".
      את אנשי האצולה הגבוהה ואפילו את מלך צרפת אותו סינט ג'רמין המיסתורי הרשים מאוד . את קזנובה הוא הרשים הרבה פחות . הוא זיהה אותו מיידית כאדם הדומה לו , נווד והרפתקן בעל קסם אישי עצום וידע רב , אבל בסופו של דבר שארלטאן .השניים חזרו ונפגשו פעמים רבות במקומות שונים. .
      הוא נפגש בו באחת באותם פעמים בהולנד בזמן שסינט ג'רמיין היה שם בשליחות דיפלומטית סודית עבור מלך צרפת . קזנובה הרס את משימתו של סינט ג'רמין על ידי כך שהוציא כנגדו "נבואה " מזוייפת שכביכול קיבל כנגדו.
      בסופו של דבר נאלץ סינט ג'רמין לעזוב את צרפת ונדד ברחבי אירופה ומת לבסוף בגרמניה ב-1784.
      ואולי לא , יש רבים הטוענים שהוא לא מת ושהכל סתם שקר ושלאמיתו של דבר הוא חי וקיים עד עצם היום הזה בשמות שונים כפי שהיה חי מאז ימי קדם .
      מייסדת התנועה התיאוסופית , מאדאם בלווצקי , טענה שפגשה אותו במאה ה-19 בטיבט ולמדה שם מימנו .אנשים שונים טענו מאז שפגשו אותו במקומות שונים , וב-1972 הופיע צעיר בטלוויזיה הצרפתית שטען שהוא סנט ג'רמיין שלא מת מעולם, וכדי להוכיח זאת ניסה להפוך עופרת לזהב , כמו שסינט ג'רמיין טען שעשה. . והוא לא היחיד . יש עוד לא מעטים כאלה שטוענים שהם סנט ג'רמיין.
      סנט ג'רמיין השאיר את חותמו גם בספרי הפנטזיה . יש לו ( או למתחזה בדמותו ) תפקיד חשוב בספר של אומברטו אקו "המטוטלת של פוקו ". וסופרת הפנטסיה האמריקנית צ'לסה ירבו כתבה סידרה ארוכה על עלילותיו במשך התקופות השונות שממנה מסתבר שהוא היה ( והינו) ערפד אצילי וסקסי, מן קזנובה כזה שמוצץ דם רק בהסכמת הנמצצות.
      עוד על סנט ג'רמיין יש כאן :
      http://www.alchemylab.com/count_saint_germain.htm
      http://www.occultopedia.com/c/count_saintgermain.htm
      ועל סנט ג'רמיין הערפד דמוי הקזנובה של ירבו יש כאן :
      http://www.sfsite.com/~silverag/yarbro.html

      `

      • האופרה "דון ג'ובאני " של מוצרט היא אחת האופרות המפורסמות ביותר של כל הזמנים . זאת הגירסה החשובה ביותר של סיפורו של רודף הנשים חסר המעצורים דון ז'ואן .
        כותב האופרה הזאת היה יהודי מומר בשם לורנצו דה פונטה. דה פונטה הנ"ל היה אדם מעניין מאוד , חייו מזכירים בצורה מדהימה ממש את אלה של קזנובה . הוא היה צעיר ממנו בכמה שנים טובות , אך פרט לכך חייו התנהלו כאילו היה כפילו של קזנובה. כמוהו בא במקור מוינציה והיה אמור להיות במקור כומר . כמו קזנובה היה נד ממקום למקום באירופה כשהוא מחליף מקצועות שונים בזה אחרי זה ,כמו קזנובה היה מעורב בשערוריות רבות רומנטיות ואחרות. כמו קזנובה היו תקופות שבהם היה מקורב למלכים ולאישים דגולים כמו מוצרט וסליירי , ותקופות אחרות שבהן היה עני מרוד.
        כמו קן היה ידיד קרוב ביותר של קזנובה והשניים ניהלו מערכת יחסים קרובה ביותר לאורך שנים רבות מאוד עד למותו של קזנובה . מחליפת המכתבים בינהם ומהדברים שהשניים כתבו אחד על השני ברור שכל אחד מהם הוקסם מהשני והדמיון בין חייהם ואישיותם היה ברור להם לחלוטין.
        בעת זיקנתו של דה פונטה כאשר גר בארה"ב החלו להופיע באירופה זכרונותיו של קזנובה , ובהשראתם החל לכתוב ספר זכרונות משלו , ספר שאחת הדמויות הבולטות שבו היא מוצרט ודמות בולטת אחרת היא קזנובה. והספר מזכיר מאוד את ספרו של קזנובה אם כי הוא אירוטי הרבה פחות.
        שם מספר דה פונטה על התקופה שבה חיבר אופרות עבור מוצרט ויריבו וסליירי ועל הקשרים שניהל בו זמנית עם קזנובה שחי באותה התקופה בוינה .דה פונטה מספר שהוא פגש שם את קזנובה , לאחר לילה שבו חלם כיצד הוא פוגש את ידיו הותיק קזנובה בזמן שהוא מסתובב עם סליירי , וזה בדיוק מה שקרה במציאות כמה שעות מאוחר יותר. לדבריו המילים שבהם פנה אליו קזנובה בפגישה במציאות היו זהות לחלוטין לאלה שהופיעו בחלומו.
        בין השאר מספר שם דה פונטה על האופרה "דון ג'ובני ".
        קזנובה היכיר היטב את האופרה הזאת. החוקרים משערים שדה פונטה ניהל עם קזנובה שיחות שונות על הדמות ועל העלילה לפני שכתב את האופרה , ומן הסתם דמותו של קזנובה הייתה זאת שעמדה לנגד עיניו כאשר יצר את דון ג'ובני.
        יש חוקרים שחושבים שקזנובה היה קשור גם להפקה עצמה כאחראי על
        הנגנים האיטלקיים מטעם דה פונטה. . הוא גם היה נוכח בהצגת הבכורה העולמית של "דון ג'ובאני" בפראג ואולי כאורחו של דה פונטה .
        ומה חשב קזנובה על האופרה הזאת שמתארת דמות כה דומה לשלו שנזרקת בסוף האופרה בידי פסל לגיהנום ?
        דבר אחד אנו יודעים : בין כתבי היד של קזנובה נמצא בכתב יד שבו העתיק מילה במילה סצינות מ"דון ג'ובני " של מוצרט ודה פונטה.דבר שעשה רק ליצירות שהרשימו אותו באופן מיוחד .
        על דמותו של "דון ז'ואן ":
        http://www.operaheb.co.il/operas/notes/giovanni3.html

        על האופרה "דון ג'ובני " של מוצרט
        http://www.operaheb.co.il/operas/don_giovanni.html

        מאמר בעברית על דה פונטה :
        http://www.operaheb.co.il/operas/notes/giovanni4.html

        על ספר שמתאר את הקשר של קזנובה ליצירת "דון ג'ובני"
        http://shop.barnesandnoble.com/booksearch/isbninquiry.asp?isbn=0871138271

  16. רועי ארד

    כמי שנהנה לקרוא את הספר, נהנתי גם מהסקירה הידענית.
    גם אני לא זוכר מהספר שמדובר בספרן ועל כל פנים, אני בטוח שספרן זה דווקא מקצוע שבנות של היום אוהבות, כי ספרנים הם אנדרדוגים ובעלי דימוי שתקני – שזה המצרך הכי לוהט, עד כמה שאני יודע.

  17. ןולכל המעוניינים לצאת לסיור במקומות שבהם דרכה כף רגלו של המאהב הגדול בהרפתקאותיו ובזמן קשרין עם נשים , קוסמים , סוכנים חשאיים ,פילוסופים וסופרים וכו' , יש סיור מיוחד שמספק את האפשרות לכך :
    http://www.giacomo-casanova.de/catour1.htm

  18. ודווקא בימים אלה של מלחמה וטרור ,מי שרוצה לברוח למציאות אחרת מהנה ותרבותית יותר, אין טוב לו מלקרוא את הזכרונות של קזנובה. בהם מתוארים נדודיו בכל רחבי אירופה של המאה ה-18 ופגישותיו שיחותיו הרפתקאותיו ומשכביו עם בני ובנות כל המעמדות מהמלכים והמלכות ועד קבצנים וזונות .
    וכעת הטקסט המלא ( שהוא ענק ,המדובר בספר בן אלפי עמודים וגם בהם הוא כיסה רק חלק מחייו!) זמין על האינטרנט כאן :
    http://www.hot.ee/memoirs/casanova/
    מומלץ מאוד ,זוהי האוטובויוגרפיה הגדולה ביותר שהתחברה בידי מישהו על חייו.ואחד הספרים הגדולים ביותר (תרתי משמע ) מכל סוג של כל הזמנים.

  19. בקרוב יצא לאור בהוצאת בבל הספר "מטרזן ועד זבנג :סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית". הספר יסקורת את תולדותיה של הספרות הפופולארית בשפה העברית משנת 1847 ועד ימינו ויעסוק בין השאר בסדרות כמו "איש הקראטה פטריק " על הסוכן החשאי בעל הידיים המסוקסות והטרדן המיני הכפייתי ,פטריק קים , המהיר בשולפי המערב ביל קרטר , ספרות הבלשים בעברית , ספרות ההרפתקאות לילדים בעברית , ספרות הקומיקס בעברית , וגם …הספרות האירוטית בעברית כולל פרק שלם על הספרים שעוסקים בקזנובה ובגיבורי אירוטיקה אחרים .

  20. "הוטרדתי מינית בידי דודו טופז" טוענת מאבטחת שהגישה כנגדו תלונה.
    מעבר לרגשות הראשוניים של השימחה לאיד ( כן ,כן גם אני הייתי רוצה להיות עשיר מצליח ומפורסם כמוהו ) עולה התמיהה : בשביל מה הוא היה צריך לעשות את זה?
    הבן אדם הרי יכול להשיג כל בחורה שהוא רק רוצה אז בשביל מה הוא חייב לשלוח ידיים לכל נקבה שבקרבתו ?
    כזכור הוא עשה את זה גם בשידור לאורחת מארגנטינה .
    ואחר כך הסביר ( כמו שהוא מסביר עכשיו ) שזה היה רק בצחוק .עם האיש עשה את זה פעמיים בתוך תקופה קצרה יחסית אז מן הסתם הוא עשה זאת פעמים רבות נוספות .
    ניתן לתמוה כמה נשים הוא שלח להם ידים בצורה גסה כזאת ולא העזו להתלונן?
    ומה יעלה בגורלה של המאבטחת ? נראה לי שכל הענין עלול לעלות לה ביוקר יותר מאשר לדודו טופז.
    וזה מזכיר לי שיר שקראתי בספר שירים שטופז חיבר.השיר המעניין ביותר בקובץ שרוב שיריו היו שבלוניים ומעממים. השיר הזה נראה כמבוסס על חוויה אמיתית של טופז ובו הוא מספר כיצד התחיל עם מישהי במסיבה אבל היה משועמם מידי מכדי להתאמץ . וכאשר אותה מישהי העיזה להציע בחוצפתה שהם יסעו לדירה שלו במקום לשלה החליט שכל העניין אינו כדאי .
    אבל כנראה שזה מספיק שווה מאמץ בשבילו לשלוח ידיים או לנסות לנשק נשים שהוא כלל אינו מכיר, והרושם הוא שהוא טרדן מיני סדרתי .

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2481933,00.html

    • מצד שני צריך לתת לו להיהנות מהספק ולתת לבית המשפט להחליט . אבל עדיין הרושם הרע נשאר.

    • קזנובה בגירסה נשית XDD

      דודו טופז כקזנובה המודרני?!? דודו טופז הוא סתם עוד חיקוי זול של בני סלע ואין מה בכלל להשוות אותו לקזנובה! קזנובה היה אדם אינטלקטואל וחכם שהיה דברים רבים מסתם מפתה נשים זול הוא באמת התעניין בנשים ובאמת היו לו מערכת יחסים על כל אישה שרצה לפתות!! ולא התחיל עם נשים כי "שיעמם לו"!!! אין מה להשוות את קזנובה לדודו טופז וזה בכלל תהיה העלבה אם יגידו שדודו טופז הוא קזנובה החדש!

  21. אילנה

    נפלא!
    האם יורשה לי להעתיק הרשימה, אל הבלוג שלי, כלשונה,עם קרדיט ראוי ומכובד לכותבה?
    מאד מתאים לי, למען הקולגות שלי.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *