איך קרה שהרווקות הפכה לעיר רפאים נטושה? עינת ברזילי חושבת ששוב הכול עניין פוליטי

רווקי כל העולם התאחדו

בזמן האחרון נדמה לי שכל סוכני התרבות המשודרת עשו יד אחת כדי להיפטר מאיתנו, הרווקים. או שזה שוב לא אתם, זאת אני.
3 הזכייניות בערוץ 2 , שזה תמיד ביחד, מלוות אותך באופן אגרסיבי עד לחופה, כשהן קוראות: “קדימה פדלאות, ברעל! אין לא יכול יש לא רוצה!”
אביעד בוחר לך את הבגדים, דנה יוצאת בשבילך לדייט וקושניר ימצא לך דירה. אפילו הדתיים בצו פיוס כבר נכנעים, טוב נו, בשביל חתונה נתפשר גם על חילוני אבל בתנאי שהוא בקיא בשבילי ארץ ישראל.
ועוד לא אמרנו מילה על הפמפומים באינטרנט שלא נותנים לך לגלוש בשקט בלי להזכיר “עינת, כל הרווקים מחכים לך באתר קופידון”.

המתקפה הרב זרועית הזאת אחראית במידה רבה לדיסוננס הקוגניטיבי שמתחולל אצלי בתודעה. רק לפני 6, לא, 7 שנים, היו אחיהם הגדולים של הטלנטים הלא סימטריים האלה (אין על המימיקה של אביעד קיסוס) טל ברמן ודנה מודן אורחים קבועים אצלי בבית, יושבים על ספות קטיפה, שותים יין ומפטפטים את הוללותם לדעת. כל אושיות תל-אביב הצעירה החליפו בשידור חוויות אינטימיות, עלבו זה בזה, נעלבו זה מזה, גילו סודות וצבעו את המסך בירוק ביצה. היחסים היו מסוכנים, סתם “פרפרים” שודרגו והפכו לפרפרי לילה, ואני השתכנעתי ושילחתי מעל פניי את כל מהנדסי האלקטרוניקה, רואי החשבון ועורכי הדין ההגונים שפגשתי אז בבר אילן, כי בטלוויזיה אמרו שחופשי זה לגמרי לבד.
ועכשיו מה? התחרטתם? התבגרתם? התפכחתם? ככה מחליפים אסטרטגיה ולא מודיעים, שנערך, נתכונן, משהו? יופי אז לטל ברמן נולד תינוק, ולכל האקסים המיתולוגים יש כרס או זקן, (חלק חזרו בתשובה) ומה ההורים יגידו: “אמרנו לך”?

סוציולוגים בכירים ממני עוד ינתחו כיצד קרסה קונספציה שלמה ואיך הפכה הרווקות ממחוז כיסופים תלוש ומאושר לעיר רפאים נטושה. אני חושבת ששוב הכל פוליטי. בשלוש השנים וחצי האחרונות, כשמתים פה בלי הבחנה, והמוות חוזר וקוטל באותה משפחה בפעם השניה, או מחסל משפחות שלמות, לפני שהספיקו להגיד “תעביר ת’קטשופ”, מתעורר בחברה שחשבה שהיא מודרנית צורך פנימי קדום, דמוגרפי – לקנן. להרחיב את הקיום האישי בכך שנייצר עוד מעצמנו, כלומר, נביא לעולם ילדים. אנחנו כבר לא מתפתים להאמין למזרח תיכון חדש, כבר לא מצחיק לצחוק על יוסי ביילין, אנחנו מוכנים להתנתק חד צדדית, בלי כאבים, אין סבלנות אפילו לטקסי שלום עם בלונים, לקוסמופוליטיות. אנחנו מבקשים למצוא את הביטחון האישי רק בבועה הפרטית. או זה, או שהכל לא נכון, ופשוט לא מצאנו פטנט אחר, טוב יותר, מאשר גבר-אשה-ילד.

על הכותבת עינת ברזילי

ילידת 1975. סטודנטית לתואר שני בתקשורת חזותית ותסריטאית לעת מצוא. דוברת במשרד החינוך אבל מזמן לא דמות חינוכית, בעיקר במגזר סרוג הכיפה שייצר אותה

תגובות

  1. תוצרת משעממת ולעוסה עד מוות כרגיל

  2. בין ערביים

    לא מסכים. להיפך, רווקות היא המצב הנחשק ביותר, בלי ילדים אם אפשר. רק שכרישי המדיה והשיווק עלו על פוטנציאל הרייטינג והכסף. הרייטינג בא מכל בטטות הכורסא ש”מתגעגעות” לרווקות הוללת שמעולם לא היתה, זה עושה להם טוב לראות את השטויות, והקופיףדונים באים כי הרווקות הנואשות מנסות להתחמם בשמש. עדיין, הסתכלי ברמזורים במכוניות שלצידך, ובחני את החיוכים. למחייכות אין כסא ילדים מאחורה, לעצבניות המיוזעות ודומעות יש.

  3. בחורה

    כולנו בעצם רוצים/ות ללכת עם ולהרגיש בלי – להיות עם בן/בת זוג, אך להרגיש חופשי/ה ומאושר/ת. כל התוכניות הטיפשיות הללו מדברות על דייטים בלבד. זוגיות לא ממש מבצבצת שם. זה נראה יותר כמו טלוויזית פיק-אפ.

  4. מיקי מאוס

    כתוב מקסים וגם כל כך נכון לטעמי.
    חשבתי שפשוט התבגרתי, האם יכול להיות שהאסטרטגיה השתנתה מבחוץ?? מפחיד.

  5. מנדנדת משהו נורא

  6. הכתוב חביב ומעניין, אבל אולי ללא עילה אמיתית. אני רווקה, לא הכי כיף לי ככה, ושמחה מאד שהמסך הקטן חבר אלי ומציג תוכניות זיווגים.

  7. רווקה

    מיליון רווקים פלוס מינוס בישראל הם פלח שוק נכבד.

    מה יותר טבעי מאשר להציע להם אהבה, זוגיות, דירת גן?

    עזבו אתכם מכל אמצעי התקשורת שמטמטמים לנו את השכל. נסו לחיות חודש בלי טלוויזיה ובלי עיתונים ותראו את התודעה מתנקה.

  8. רווקי כל העולם הכנסו והרשמו לאתר נטסטר הרשת החברתית הראשונה בישראל המאפשרת לכל מי שיש לו חברים, מכרים וגם אנשים שאתם מכירים להצטרף לפרופיל לשכם ולבנות רשת אישית של קשרים להכירויות למצוא רק חברים חדשים ועוד. אין יותר בעייה תדמיתית האתר בחינם ומדליק. אני נרשמתי וממליצה לכוולם להצטרף
    http://www.netster.co.il

  9. נירציק

    עינת יקירתי

    נכון הם שכחו להודיע , גם סמנתה וקרי שכחו להודיע ,מצטער אבל הם פשוט התבגרו והתברגנו
    אני פשוט לא מצליח להבין את הקשר לשלוש וחצי השנים האחרונות
    האם קרי וסמנתה, ומוניקה וצנדלר התברגנו בגלל ה 11.9
    עינת, זה פשוט היה צריך לקרות מתישהו !!!

    • עינת ברזילי

      א. יכול להיות ש 11.9 קשור. מאד יכול להיות.
      ב. האם אתה רומז שהגיע גם זמני??
      ג. מחפשים אותך מפסטיבל הסרטים בירושלים, משהו בקשר לפוסטר.

      • נירציק

        היי יקירתי

        א. נו באמת…. כמו שאנשים מתבגריםתיישבים גם דמויות טלוזיוניות מתבגרות, את החברים אנחנו מכירים כבר כעשר שנים וזה קצת מצחיק שהחברים שהם כבר בני שלושים ומשהו ימשיכו לחיות בשלב הדייטים כמו בני עשרים
        ב. עת לצבא, עת ללמוד, עת לדייט ועת להתחתן ( כדברי קהלת )
        ג. לא הבנתי

        • עינת ברזילי

          העניין הוא לא בתוכניות מתמשכות כמו ,סקס” ו”חברים”. העניין הוא
          בתוכניות חדשות, שעלו על נישה שפעם הציעו לה דברים אחרים.
          פעם פנו לרווקים בסקס והיום פונים אלינו בדירות 3 חדרים.
          אבל האמת היא שכתבתי את זה לפני 3 חודשים וזה שכב אצלי..

  10. לא ברור לי איך פספסת את זה עד עכשיו, אבל ישראל תמיד היתה תרבות מתחתנת. כמו כל תרבות מסורתית, ומה לעשות, עם כל האינטרנט-פאלמים-סלולרים-זיונים-בשירותים, השורה התחתונה היא שלא טוב היות האדם לבדו, ואם הוא כבר מצא מישהי/ו, אז שגם יעמיד חופה.

  11. אורית

    אין, פשוט אין על הכתיבה של הבחורה הזו, אותה גיליתי לפני זמן לא רב במאמריה הנפלאים כאן. את כ”כ צודקת, אכן נראה כי כולם מתקפלים נכנסים לכוך בעל 4 חדרים ופורים …

  12. רדוד ופשטני וכבר טחנו את המח עם ההבחנה החדשה שלך

  13. באמת מזל שאני לא בין המגיבות הראשונות, אחרת התגובה שלי הייתה חריפה בהרבה.

    לא ידעתי אם לצחוק או פשוט להגיד “מה, לעזאזל”…אבל שיהיה. כן, אני מתה על תיאוריות קונספירציות למיניהן, על “הכל פוליטי” (וכן, הבנתי שחלק היה בצחוק, אז אל תתחילו לרדת על חוש ההומור “הלוקה בחסר” שלי).

    אבל גברת ברזילי (וכמה מהמגיבים המאשרים) – ניחא, אם אחרי שבוע או חודש היו דברים משתנים לכם בפתאומיות, אולי אז היה מקום לתמיהה שלכם, לשאלות, למסקנות שיש מישהו שם נגדכם. אבל עברו כבר שש, לא, שבע שנים ולאף אחד לא עולה בראש שיש אולי עת לכל דבר?

    שיש עת לחיי הוללות ורווקות (שכבודם במקומם מונח, בחיי), ויש, אחרי כמה שנים, עת – אולי – למשהו אחר? נכון, לא הכל מתאים לכולם, ולא צריך ללכת על פי חוקים או לוח זמנים גלובלי, אבל כן, מה לעשות, דברים משתנים. אנחנו אנשים שונים, ואחרי שנים מספר (ושש-שבע שנים, תודו, זה לא הרף עין, למרות שלפעמים זה בהחלט נראה ככה) יכול מאוד להיות, או לפחות הגיוני להניח, שיש לנו צרכים שונים.

    מבחינתי, זה בדיוק אותו דבר כמו שמישהו היה כותב על כך שבגיל שלוש הוא היה רואה תוכניות ילדים חמודות ומשעשעות וכמה שנים אחר כך, הוא פתאום רואה תוכניות לימודיות. או, אפילו טוב יותר – איזה כיף היה לינוק חלב מתוק וחמים מהציצי של אמא שלי! מה פתאום עכשיו נותנים לי ברוקולי ושניצל ואת החלב אני צריך לקנות במכולת? קונספירציה, בחיי! הכל פוליטי – ולהכל אחראי הלובי של הפרות.

    • עינת ברזילי

      לעניינו- ברור שאנחנו התבגרנו והצרכים אחרים. אבל הגיעה אוכלוסייה חדשה של רווקים בני 25-26
      ומדברים אליהם אחרת ממה שאלינו אז- הנושא הוא לא הרווקים שהשתנו. אלא התפיסה החברתית כלפי רווקות שפעם נהנתה ממנה ועכשו מסתייגת.

  14. עוד מישהי

    הוא בעיקר הידיעה שיבואו תגובות משעממות אחר כך.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *