שוב השקר הזה?

מארי קירי פוגשת את ג’ניפר לופז

אחד הקורסים שאני מתרגלת הוא ישומי הטכנולוגיה בתקשורת, ובין השאר בוחן הקורס את השפעות הטכנולוגיה על החברה. כבר נשפכו מילים כמו מים על האופן בו שינה או לא האינטרנט את יחסינו החברתיים. במסגרת הקורס קיבלו הסטודנטים לערוך עבודת מחקר על אחד התחומים שמפגישים תקשורת, טכנולוגיה והתנהגות חברתית. אחת הקבוצות החליטה לחקור את אתרי ההיכרויות ברשת ותקשורת בין אישית מתווכת מחשב. עד כאן טוב ויפה, אך מכיוון שמדובר בקבוצת סטודנטיות לחוצה (על ציון ולא על חתן, סובלימציה?) מצאתי את עצמי מחפשת עבורן ברשת מאמרים ומחקרים. לאחר שקראתי את אחד המאמרים שדן באפשרות שלנו להציג את עצמנו כמשהו אחר לחלוטין והבעייתיות שנוצרת כאשר מגיע הבליינדייט והמציאות טופחת על פנינו עד כדי הזדקקות לעוד שנים של טיפול פסיכולוגי, החלטתי לנסות בעצמי, הרי לא יכול להיות שיעבדו עלי עד כדי כך, נכון?
ובכן, פתחתי שני מנויים שונים בשני אתרי היכרויות: באחד מהאתרים הישראליים הפופלאריים בתחום ובארגון שטוען לאקדמאיות מושלמת (לא ביצירת ההתאמה, אלא של חבריו). מנוי אחד היה המנוי שלי, האמת כל האמת ורק האמת, כולל ששת הקילוגרמים העודפים שאני סוחבת. השני, היה פיקטיבי לחלוטין; השם הכי יפה בעיני, המקצוע האידיאלי, הגזרה, צבע העינים, צבע השיער, הגובה, ההכנסה והתחביבים שתמיד רציתי. בקיצור, הכלאה בין הגוף של ג’ניפר לופז, המוח של מארי קירי, חשבון הבנק של גליה אלבין, הפרצוף של יעל אבקסיס והזמן הפנוי של לודמילה תיכון (אחרי הפרישה של דני).
תוצאה ראשונה מובהקת ומאד מפתיעה, אני האמיתית קיבלה יותר פניות! אבל לא באתי לספר לכם על הצלחותי בקרב המין הגברי או למצוא הסברים מדעיים לתעלומה הזו אלא לתאר ולנתח את חיפוש האהבה ברשת והפער בין המצוי לרצוי.

מילוי הטופס – ההגדרות


תכונות אופי
– כמובן שתכונות שליליות אין – עקשנית, בלגנסטית, צינית, מתעצבנת מהר – את כל אלו אהובי הוירטואלי יצטרך לגלות רק כשנגלוש מן האתר למציאות. אז האם אנחנו משקרים או מי שמוכר לנו את כלי התקשורת האלטרנטיבי? המתבונן הרגיש יבחין איך ניתן למכור תכונות שליליות במסווה חיובי (להפוך חסרון ליתרון). למשל, ציניות אין באתר אבל ביקורתיות ושנינות יש! ביישנות אין, אבל פשרנות ומופנמות יש! אישיות נוירוטית אין, אבל שמרנות ופרפקציוניזם יש! שחצנות? למה לקרוא לזה כך שאפשר לקרוא לזה בטחון עצמי? בכלל, בחירת התכונות היא סשן שלם בפני עצמו, איך, אם בכלל, אפשר להסתפק בשבע תכונות? אם אני אבחר ליברליות הוא ירצה סקס בדייט הראשון, אם אני אבחר שמרנות הוא יבהל מהמחשבה שאת חדר המיטות שלי הוא יראה אחרי האירוסין, בקיצור, לא קל הסיפור. אם נחשוב רגע על מכלול התכונות לבחירה נבין שכל אחד יכול לכתוב על עצמו אמת ועדיין לא לומר דבר; יכול בהחלט להיות אנס סדרתי עם חוש הומור, חריצות ושאפתנות, יכול להיות רוצח סדרתי עם פרפקציוניזם וכריזמה. בקיצור, שוב נשאלת השאלה, האם אנחנו משקרים?


תחומי עניין
– שימו לב, מסעדות ובתי קפה הנם תחומי עניין בדיוק כמו ספורט, קריאה או פילוסופיה. ואה, כן, שכחתי, רפואה אלטרנטיבית!


המסננת ההפוכה
– כאן מתבקש מחפש האהבה להגדיר את כל מי שאינו מעוניין בפנייתו. דבר ראשון, טווח גילאים, איזו דילמה, מישהו צעיר ממני? האם יש קשר בין בגרות לגיל? מישהו שהגיע לגיל המופלג 37 ועוד לא התחתן זה בטח אומר משהו? לא? מצב משפחתי: רווק/גרוש/פרוד או אלמן, מה לבחור? אם הוא פרוד אשתו בטח תעשה לנו את המוות. בכלל כאלו שהיו נשואים פעם ונכשלו בטח יש בהם משהו דפוק לא? ומצד שני, אם הם מחפשים שוב אולי הם יותר רציניים? ומה לגבי הגובה או הדת? אולי אני מפסידה את אהובי הנצחי כאשר אני מחליטה על 174 סנטימטר במקום 173?


מה כן אנחנו רוצים
– לאחר שהחלטנו החלטות, שברור לנו כי הן קריטיות לגבי קיומנו מהיום והלאה ושאושרנו תלוי אך ורק בהן והגדרנו מה אנחנו לא רוצים, צריך להגדיר מה כן רוצים. כמובן שחלק זה להבדיל מהקודמים, אינו חובה, אבל באותיות קידוש לבנה מצוין כי פניות שמופיע בהן טקסט חופשי זוכות להרבה יותר פניות באופן בדוק! אז ברור שרובנו לא נחבל בסיכוי למצוא אהבה וננסה את כוחנו בכתיבה יצירתית. בקיצור זוכרים את רשימת המכולת בחנות התכונות לפני שתי פסקאות? אותו דבר רק במלל חופשי.


תמונה
– רגע לפני קו הסיום מתבקש הגולש להוסיף תמונה וכמובן שגם כאן מצוין כי כרטיסים בעלי תמונה זוכים ליותר פניות (זה בדוק!) ויותר פניות זה יותר כסף לבעלי האתר אז מה רציתם, שלא ימליצו? איפה בדיוק למדתם כלכלה? אתם בטוחים שסיימתם?

וזהו, גבירותי ורבותי, עכשיו אפשר לגשת למלאכת הצייד/דייג בין עשרות אלפי הכרטיסים שבאתר. חשוב לציין הבדל אחד בולט בין שני האתרים שמעורר שאלות סוציולוגיות קשות על האקדמיה. באתר ששייך, לטענתם, לאקדמאים ולסטודנטים בישראל מתבקשים הנרשמים לציין גוון עור וכן את גוון העור של אהובנו העתידי. זו דרך נהדרת לברר מוצא מבלי לקרוא לילד בשמו ומעניין שבאתר של העם הבחנה שכזו אינה קיימת כלל.

גברים פחות ביקורתיים לגבי המראה שלהם?

ועכשיו, לעסק, לחפש אהבה ובמרץ. הנה מספר הבחנות:

הרבה יותר בנים מוסיפים תמונה מאשר בנות (בטחון עצמי או שחצנות?). לפעמים הסתירה שבין התמונה לבין ההגדרה של המועמד את דירוג המראה שלו יכולה לגרום להתקפי חנק או התקפי צחוק בלתי נשלטים. זה מעלה את השאלה האם הם נראים טוב מאד בסקצית הצפרדעים או בגלל שהם לא עלו לשלב הגמר בתחרות הגבר המכוער ביותר? בכלל, נראה שגברים הרבה פחות ביקורתיים לגבי המראה שלהם. דמיינו תמונת גוף (מכף רגל ועד ראש) שהאלמנט הבולט ביותר בה הוא כרס הבירה העגלגלה והרכה של האובייקט, לצד תאור הגזרה שבחר המועמד לעצמו, ממוצע או חטוב! והאמת העצובה היא שלגבי הממוצע הוא מן הסתם צודק. במלל החופשי שמתאר את המבוקשת הם מציינים חכמה, נמרצת, עצמאית, אינטליגנציה ואז כמובן, שרצוי רזה.

הם כמובן, כותבים שהכי חשוב האישיות, אבל שכרטיסים ללא תמונה לא יענו.

אין מעשנים באתר יש רק “מעשנים לפעמים/מעשנים לסירוגין” (תלוי באתר) מה שגורם לך לתהות, מאיפה מגיעים כל האנשים שממלאים את בתי הקפה בעשן סיגריות סגלגל.

יש גם את אלו שטורחים לציין שהם לא מבינים מה הם עושים באתר או תוהים איך הם הגיעו לכאן, כאילו הם כאן בשביל לעשות לי טובה. הם בכלל לא מחפשים ואין להם בעיה למצוא, הם גלשו במקרה לאתר וישבו שמונה שעות למלא פרטים ובכלל לא התכוונו לכך.

יש את אלו שמביאים עדות של אמא על טיבם (בנות להזהר!) או שמציינים שאמא שלך, מה זה תאהב אותם (שיתחתנו איתה)

גם המקצוע משפיע על כרטיסי המועמדים, עורכי דין מציעים לבנות להתקשר לראות אם יש “קייס” או מבקשים “ראיות” (תמונה) לכך שאת אכן נראית טוב.

כל מי שאינו בעל תואר והגון מספיק לציין זאת, בוחר בתאור המקצוע את האופציה “אחר”.

כל מי שעבר את גיל 35 מציין שהוא נראה צעיר לגילו (זו כנראה נובע מהפסיכוזה שלנו הבנות, שיהיה בוגר אבל שיראה כמו בר מצווה).

רוצים דוגמאות? בבקשה (איך אומר ארז טל, ” לא נגענו”):

על עצמו: “רק אם את יצירתית, אינטליגנטית, שנונה, חכמה, פנים אובליות, יפה ורזה באמת, בטחון עצמי, בוגרת וילדותית, חובבת מוזיקת עולם ואלטרנטיבית. בעלת מודעות עצמית גבוהה בשילוב מעשיות ומימוש עצמי בעולם” כל מילה מיותרת.

על עצמו: “רווק מזדקן ולמוד ניסיון. קפיטליסט בעל כורחו, עם נטיות חקרניות חסרות שימוש”.
ועל המבוקשת: “קוראת ספרים (לא רם אורן) (הסוגריים במקור, ל.ה.) ומתחלחלת מערוץ 2. תמימה ומפוכחת שמתרגשת מבעיות קורעות לב ונטולות פתרון. עדיפות לחברות אמנסטי על מנויות לאישה. חסרות תמונה, נוהות ביבי ומנחות ערוץ הילדים לא יענו.” גם כאן, כל מילה
מיותרת.

על המבוקשת: “את הפיה הצחורה שמרחפת לה אי שם ומחכה רק לי…” אחרי השלט, קח שמאלה, פניה שלישית מימין.

על עצמו: “בעל חי סטנדרטי אבל מדגם משובך…” (טעות הכתיב במקור) ללא ספק האולטימטיבי.

בקיצור, למי ששרד עד כאן, לא קל לחפש אהבה גם לא ברשת, אז אני מכבה את המחשב, לוקחת את הסיגריות ויורדת לבית הקפה. סלט או עוגה? תנחשו לבד.


מאמר בנושא היכרויות

תגובות

  1. קורדליה

    מה אומר ומה אוסיף? כל מילה בסלע.
    כמנוייה טרייה באחד האתרים מחזקת כל מילה.
    יש לציין גם, שמרבית הגברים מתעקשים להראות תמונה בה נראות הקוביות בבטן.
    או לחילופין הם מופיעים על רקע נופי חו”ל, או בחליפת צלילה, באתר סקי, או על אופני הרים.
    כולם כמובן נראים חטובים ונאים מאוד.

    על פי כרטיסי הביקור, כולם מושלמים, נותר רק לבחור.
    עוד לא הגעתי לשלב המציאות, וגם לא ממהרת להגיע אליו.
    מוכנה לעדכן, האם רק מושלמים פונים, למרות שאני כמובן מסופקת בכך.

    • קורדליה

      תיקון טעות:
      לא “כולם נראים”
      אלא כולם טוענים שהם נראים.
      ההבדל כמובן מורגש.

      • אני גבר! יצאתי כבר מספר פעמים עם בנות האינטרנט המפוכחות. עד היום תמיד נהנתי! תמיד היה כיף, לפחות קשר אחד הפך לפחות לנסיון להיות רציני (כחודשים שלושה של קשר) כך שסה”כ אני חושב שזה ממש נחמד! אין מה להתבייש ואין ממה לפחד.
        נ.ב. גם אני מושלם !!!!

  2. לילית

    כל הכבוד!
    עצוב אבל את צודקת.

  3. גורל אכזר

    נראה לי שאת המתרגלת שלי באוניברסיטה.

    • אלמוני

      נראה לי שאת/ה צודק/ת, אבל (ל-א מניסיון אישי אבל כן מניסיון של חברות) – היא פשוט צודקת בכל מילה וקצרה היריעה מלפרט!

      נ.ב.
      ואם בענייני תרגול עסקינן- גם שם היה בהחלט בסדר, בפרט לאור האופציה השניה….

  4. המממ...

    אנשים התאמצו, כתבו, וכנראה באמת מחפשים.
    אז מה אם הם קצת מנותקים מהמציאות? אז מה אם זה נראה קצת מגוחך? הם נרשמו ואפילו שילמו (את מתכוונת ל”החצי השני” שמפמפמים במרץ באוניברסיטה, נכון? הם היחידים שמתיימרים לאקדמאים בלבד…) והשיפוט הזה קצת אכזרי.
    כל המודעות כמעט נראות מגוחכות (אפילו שאלו שהבאת קצת יותר). למרות שאני חייבת להודות שהמודעות כלשונן באמת משעשעות…

  5. הדב משה

    והנה עוד ציטוט משעשע!
    “הם כמובן כותבים שהכי חשוב האישיות”
    (הטעות הדקדוקית במקור)

    מעניין איך היה מתקבל כאן מאמר אודות הכונפות השונות שממלאות את אתרי
    ההיכרויות, תתפלאו לשמוע כמה מפלצות ששוקלות מאה קילו ומעלה,
    מתעקשות לשים בכל זאת תמונה.

    • לא חשוב

      אה, זה פשוט…

      הן כותבות שהן “סקסיות”…

      וכן בנות, האתרים האלה הם חומר מעולה להשמדת דכאון – קצת קריאה והשוואת נתונים מול התמונה של הקורבן מעלה חיוכים מידיים… מומלץ לגלוש מדי פעם..

  6. אדוארד

    לא מאמין במודעות עיתונים,
    הצבע, הצביעות וחוסר האמיתיות חוגגים.

    צריך לראות, להרגיש ולשמוע כדי לדעת.
    (אין תחליף להסתקלות סביב…)

    בתור בדיחמין לשבת – זה נחמד,
    רחמי על כל המשקיעים לשווא
    (ומי שמצא דרך העיתון, ולטווח ארוך, שילך מייד למלא לוטו)

  7. כל הכבוד כל מילה בומבה

  8. מיכלל

    מה בעצם רצית לאמר?
    תיארת את המצב בצורה משעשעת, אבל מעבר לזה לא קלטתי איזו אמירה משמעותית.

    ולעצם העניין:
    נכון אנשים מבלפים (או נותנים דרור לפנטזיות, מה שלא יהיה),
    נכון אפשרויות הבחירה לתיאור המצוי והרצוי שטוחות,
    ברור שקשה להעביר את תמצית אישיותך המקסימה, על כל גווניה,בכרטיס ביקור שכזה (את מכירה מדיה אחרת בה זה כן אפשרי?)
    אבל, עם קצת common sense אפשר להכיר אנשים בחלט “שווים”,
    ולהמנע מאכזבה אמיתית.

    • ברבא-אבא

      ובכן האמת היא שכולם יפים וחכמים ומוצלחים! אבל….
      כנראה שרובנו לא מספיק עוורים למציאות כדי לראות את זה.
      כמה חבל, הא?
      בכל מקרה די מצחיק לקרוא את השטויות האלו ומזל שאנחנו
      “באמת הגענו לאתר במקרה ואין לנו מושג למה” . חג שמח!!!!

  9. מריה שרייבר

    בואי אני אסביר לך.
    הטענה המרכזית של הכותבת היא שמי שבעצם גורם לעיוות אופיו האמיתי של הגולש וליצירתו של ה- e-Lie (השקר האלקטרוני) הם אתרי ההיכרויות ולא הגולשים, כפי שטוענים רוב המחקרים והמאמרים בנושא. וזאת, כמו שאומרים, חתיכת טענה.
    מבדיקה שערכה הכותבת עולה כי ההגדרות בטפסים עושות כל מיני מניפולציות קטנות, כמו הפיכת חסרונות ליתרונות לדוגמה, מה שהופך את התקשורת הבין אישית מתווכת מחשב ללא אמינה מלכתחילה.
    אם במיוני עבודה עוברים מועמדים מבדקים, ובין היתר ממלאים טפסים שונים, בנסיון לנתח את אופיים ולבדוק את מידת התאמתם למשרה איקס, אז באתרי ההיכרויות האלקטרוניים השונים אותם טפסים שמנסים להתאים בין איקס לווי בעצם לא רק שלא אומרים דבר על אותו אדם אלא מרחיקים אותו מאופיו האמיתי, או במילים אחרות יוצרים את אותו שקר אלקרוני.
    עד כה נטען כי מי שמציג עצמו באור שרחוק כל כך מהמציאות הם היוזרים. הפחד מדחייה יגרום להם להציג את עצמם בתאורה מחמיאה יותר וזה אומר – תמונה מטושטשת או מהטיול השנתי בכיתה ט’ כשהמשקל שלהם היה עוד סביר, להעיד על עצמם בטפסים כאנשי אשכולות, גאונים ועשירים אבל ברגע שמתקיים הדייט פתאום האמת המכוערת יוצאת לאור. לא רזה ולא נעליים. מן המאמר עולה שאנשים אכן נוטים להגזים אבל הפלטפורמה הטכנית נותנת להם את הלגיטימיה לעשות כן.
    זהו, לא מסובך אבל מעניין וחדשני, נכון?

    • מריה שרייבר

      זה היה בתגובה למיכלל

    • מזכרוני, לאחר שמלאת כמה טפסים של מקומות עבודה ושוחחת עם מספר מתאמים / בוחנים, ניתן די בקלות ליצור את הרושם הרצוי, ללא כל קשר לאישיותך.
      די מהר מבינים גם שם את הפרינציפ, ומהן התשובות הרצויות.

  10. אהרון5

    חבל שלא בדקת את המודעות של הנשים, כי היית מגיעה למסקנה שהן משקרות ויצירתיות בדיוק כמו הגברים. מצד שני, אם היית מתחברת כגבר לא היית מקבלת אף פניה (לא כי את גבר לא מוצלח, אלא כי הנשים באתרים האלה מחכות לפניה כמו בחיים בדיוק).

    • דאבל די

      אני יכולה להעיד שהמודעות של הנשים לא פחות יצירתיות ושקריות משל גברים. אממה? אסור לשכוח שהמאמר פונה בראש ובראשונה לקהל היעד של הבננות- נשים.

  11. איילה

    חבל שלא הבאת קצת מהמחקרים (או לפחות לינקים אליהם, או לפחות תמצית קצת יותר מורחבת שלהם), כי מה שכתבת נכון מאוד אבל לא מחדש כלום, בייחוד לא אחרי שני המאמרים שכבר התפרסמו בעניין באתר.

    לא נורא להעמיק קצת.. נעמוד בזה.

    • השכנה ממול

      איילה, תקראי מה כתבתי למעלה. המאמר לא רק מחדש אלא טוען את ההיפך ממה שנטען ב’סוגיות ה e-Lie’, שבזמנו נהניתי מקריאתו (מומלץ! בקיצור).

  12. הבלונדינית הסודית

    הכל במאמר נכון, ובכל זאת, אתרי ההכרויות מהווים כלי חביב ואפילו יעיל (!) להרחבת מעגל ההכרויות. וכמו בכל כלי, צריך לדעת איך להשתמש. אני מכירה אישית כמה אנשים שהחליטו להפוך כל אבן ויוצאים באופן סדרתי עם כל דיכפין, פעמיים ביום (חלש), מה שמביא אותם בסופו של דבר לייאוש וכמובן גם לשחיקה, היות ומדובר בעבודה לכל דבר, ולא מתגמלת במיוחד.
    אבל!
    אם משכילים לסנן בקפידה אפשר בהחלט לפגוש אחלה חבר’ה ואפילו להנות. נקודת המוצא צריכה להיות- אם התכונות או המסר שאובייקט כתב לא נראים לך, אם בתמונה הוא לא נראה לטעמך, ובעיקר אם שיחת הטלפון לא זורמת למשעי- חבל על הזמן. הפתעות, אם יהיו, יהיו רק לרעה.
    הסינון צריך להיות קפדני במיוחד, ואל תפחדו להגיד מפורשות מה אתם מחפשים. הגעתם לשיחת טלפון? אם את מעדיפה בהירי עור, אל תהססי לברר. סולדת משערות בגב? תשאלי. לא על הכל אפשר לעלות בטלפון, אבל נסו לסחוט כמה שיותר מידע (ועשו זאת בחביבות, כמובן).
    עליתם על באג קריטי? על תהססו להגיד בנימוס “לא תודה”, וחסכתם לעצמכם עוגמת נפש.

    קחו את זה בקלות, ושיהיה בהצלחה.

    • איילה-בר

      גברים ששואלים אותך בטלפון כמה את שוקלת (בהנחה ששניכם כבר לא בכיתה ה’); גברים ששואלים אותך בטלפון מה מידת המכנסיים/חולצה/חזייה שלך כדי לגבש דעה מוקדמת; כנ”ל לגבי שאלות על הורדת שערות- איפה, איך ובאיזו תדירות.
      לאותה קבוצה של אנשים שאין שום הצדקה מוסרית להטריח את עצמך ולצאת מהבית כדי לראות על אלו נתונים פיזיים מדהימים הם מבססים את החוצפה וחוסר הטאקט שלהם, הייתי מצרפת בחורות ששואלות בטלפון- אגב, תגיד- יש לך שערות בגב? כי זה נורא לא עושה לי את זה.
      לתשומת ליבך, חומד.

      • הבלונדינית הסודית

        חוצפנים,
        חסרי טאקט,
        חסרי חוש הומור,
        אנשים שקוראים לי “חומד”
        וכן, גם אנשים שאני לא עושה להם את זה. זה לא קורה הרבה, אבל אני חיה עם זה בשלום.

      • קטרין

        ועל המצייעס האלה אפשר להוסיף את אלה ששואלים “כמה את מרוויחה”? או “הדירה שלך”? (וזה קרה לי..)
        חבר’ה, זה לא שאני לא גאה בהשגיי הכלכליים (טפו טפו) אבל אפילו למס הכנסה אני לא עונה על שאלות פולשניות שכאלה…

  13. אלמוני

    הייתי מעוניין לשמוע איך השאלונים אמורים להיות בנויים על-מנת ליצור את הפרופיל הנכון וההתאמה המושלמת כדי להגיע אל היעד הנכסף.

    במידה ואתרי ההיכרויות זקוקים לשידרוג תכני לעניות דעתי הם ישמחו לעשות כן.

  14. קוביות בבטן!

    שלום רב!

    1. מעניין אותי לראות את פניני החוכמה שאת כתבת על עצמך

    2. חוכמה גדולה לרדת על כמה כרטיסים של אנשים באינטרנט. אני מבין שאלו שמתחילים איתך בבית הקפה, סטטיסטית, הרבה יותר יפים וחכמים מהמלאי באינטרנט…

    3. חייב לציין – לגבי האבחנה שלך שאחוז הגברים שמוסיף תמונה לכרטיס גבוה מאחוז הנשים שמוסיף. לדעתי הסיבה מתחלקת לכמה חלקים:
    א. בחורות, מטבע הדברים (השגוי והקלוקל, אם את שואלת אותי) – מקבלות הרבה יותר פניות מגברים. לכן, לפי חוקי הסלקציה האוטומטית, רוב הבחורות אפילו לא יסתכלו על כרטיס של גבר שלא צירף תמונה. אצל גברים – זה להיפך. לבחורה שתפנה לגבר בלי תמונה יש סיכוי הרבה יותר טוב מאשר אם הוא היה פונה אליה, בלי תמונה. (סיכוי להגיע לשלב של שיחה – הכוונה).

    ב. יש לי הרגשה שלגברים, ושוב, בואפן סטטיסטי, פחות מפריע “מה יחשבו עלי” כשהם מוסיפים תמונה. הם רוצים להכיר בחורות דרך הפורום הזה – והם הולכים עם זה. אני לא מוצא בזה דבר פגום – ובפירוש לא משליך את זה על שחצנות. או בכל אופן – לא קופץ למסקנה שגברים סטטיסטית יותר שחצנים מנשים.

    ועכשיו, עוד דיעה או שתיים על הכרויות באינטרנט דרך אתרים, צ’טים ובכלל.
    החיסרון (ולחלק – היתרון) הבולט בהכרות מסוג זה, הוא העדר הסינון לפי מראה, בהתחלה. חלק מנצלים את העובדה הזו כדי לשקר לגבי עצמם – דבר שאני מוצא מגוחך. הרי בסופו של דבר היא תגלה את האמת, לא? (כנ”ל לגבי בנות).

    יחד עם זאת, האינטרנט מאפשר להכיר כמות מאסיבית של אנשים, לסנן בקלות (לא צריך להגיד לא בפרצוף, ולא כל כך נפגעים לשמוע את ה”לא האינטרנטי”), ולבסוף לפגוש כמה פוטנציאלים/יות ולראות אם יש מצב. ומהנסיון שלי – קורה שיש. המלחמה בין הכרות באינטרנט להכרות במציאות היא מטופשת לחלוטין. הסטיגמות המעורבות בעניין גם כן מטופשות – ואני לא בטוח עד כמה הן נכונות סטטיסטית, היום.

    ולסיכום – אם את רוצה להכיר כוסון עם ריבועים בבטן – תכתבי לי למייל.

  15. I don’t know. My experience with meeting over the internet is quite positive. I met
    many nice women. Some where not nice, some lied about their age, but most
    were very nice, smart, well educated and good looking. Reasons for relationships
    not to last are different than what you mentioned. At my age (almost 40) most
    women either are divorced with some kids, and many look for “security” in the
    form of a wealthy man, and those
    that never married are looking for instant pregnancy “before its too late”, both
    are not enough reason for relationship IMHO I can certainly recommend some pages (e.g., http://www.jcupid.com) with, at least in my experinece, many nice women in all respects.
    Sorry for not having a hebrew keyboard in faraway Texas

  16. וכמה הערות ראשוניות לסדר:

    1. בענין התאוריםקודיםשקריםכו’, האינטרנט לא חידש הרבה ביחס למדיה שהקדימו אותו. הוא רק הפך את המידע לנגיש (ומקל, בין היתר, על מחקרים אנתרופולוגיים וסוציולוגיים בנושא).

    2. כשזה מגיע לחיזור, המאמץ להבליט תכונות אטרקטיביות ולהצניע את השליליות הוא חלק ממנגנון ההשרדות האבולוציוני המשותף לכל צורות החיים המפותחות. זה מתרחש בחיי היום-יום לא פחות מאשר באתרי ההכרויות. כמה אנשים מאלו שאתם מכירים יוצאים לבלות בדיוק כמו שזחלו מהמיטה באותו בוקר. גם אלו שנראים כך, מן הסתם צחצחו שיניים מתישהו במהלך היום. טוב, לפחות חלקם.

    3. מי שמתפתה לעדויות “נחתומים” בתכונות שאינן מדידות, מבקש את זה. יתכן שהוא וחבריו משוכנעים שההומור שלו נפלא, אבל אם אותך הוא לא משעשע אז מה זה נותן? (מיליונים, אם נפלת על סיינפלד, אבל אז יש לך צרות אחרות…(וד”ש לג’ורג’)). אותו כלל חל כמובן גם על המראה החיצוני, אם כי את זה כבר קשה יותר לברר בטלפון. חוצמיזה, לא קרה לך אף פעם שהבחור באמת נראה טוב, רק מה, לא הטעם שלך?

    4. למצרפיות התמונה (ובלבד שהיא משקפת נאמנה את הסחורה) ניתן לסלוח על שיפוצים קלים בתאור העצמי שמטרתם לחדור את מנגנוני הסינון הראשוניים. מה, אם גובה אהובך הנצחי הוא 173.5 סנטימטר, הרי לא תרצי שלא לדעת על קיומו רק משום שעיגל כלפי מטה? מצד שני, כשהתמונה מול העיניים, למי חשוב מה שנכתב בתאור המילולי?

    עד כאן ההערות הראשוניות. המשך יבוא. אולי.

  17. מכסח ת’סלאשים! (סעיפים 1,4 בתגובה לעיל).

    טוב, תשלימו מהדמיון.

  18. א- סחה, אהבתי
    ב- תוספות : בפיסקת התיאור העצמי או תיאור המבוקשת (מסר חופשי) קיימים מספר ז’אנרים-

    1. האיכותיים-
    אלו הטורחים לפתוח את המסר לאומה ב “איכותי..בוגר..סוער.” בתקווה לשכנע אותנו (?)
    2. “האיכותי-לא-תצטערי” –
    דומה אבל מבזה ברמת השידול..בצירוף תמונה עם חולצה פתוחה ומבט מצועף ימינה.
    3.החוזרים על עצמם –
    שתי שורות מעל בכרטיס כתוב שהוא מהנדס, בן 32 , חטוב – אבל גם במסר לאומה הוא יפתח ב- “בן 32, מהנדס, תואר שני.חטוב….”- עונש למקרה ולא קראנו לעומק- וסיבה מספיק טובה לא להמשיך לקרוא…
    4.”הפיוטיים-אילוסטרטיביים”-
    להלן “נסיך מחפש שושנה..” , “אינדיאני עם לב של ילד”..
    5. אלו שמאייתים את האימייל שלהם ומוסיפים “כדאי” –
    כמה נמוך אפשר לרדת- -אם נרצה- נפנה אליכם- מי בכלל עונה לדבר כזה?
    6. “לא-יכול-לסכם-בשתי-שורות…”-
    כמה דבילי שזה לא ישמע- כן , הניסוח הבסיסי של האדם בכרטיסים האלו הוא הדבר היחידי שאפשר ללמוד עליו- אז תתאמצו- ולא זה לא מקורי ומגניב לכתוב “אין הנחתום…” מתחברים טוב לאלו ש”אני לא יודע למה אני פה”.
    7.המדברים אלייך (כולל גם את סוג 2 )-
    “אותך..המחפשת…הנסיכה, העדינה, הפיה, הסוערת…”
    8.וזה שאינו יודע לשאול-
    חסכן, לא צירף תמונה, אין לו תיאור עצמי (ריק..) אין לו תיאור המבוקשת- אולי היומרניים ביותר (?) שחושבים ש רווק-1.78 שיער שחור-אופנתי-עיניים כחולות-מנהל-עצמאי מספיק בשביל לעניין אותנו כשיש עוד 800 גברים במאגר?
    9.שקרני תמונה- סוג הכולל מחד את אלו שמצרפים תמונה מלפני 4 שנים בו כל קשר למציאות מקרי או אלו שמצרפים תמונה מטושטשת (?) או ממרחק של 100 מטר עם משקפי שמש בחברת עוד 4 אנשים ותמליל המפרט מי הוא מכל החבר’ה…

    מאידך יש את אלו שנשמעים כנים, לא מתחכמים עד אימה, ונעים לפגוש אותם…גם אם לא יצא מזה משהו לטווח רחוק- לפחות את לא חוזרת עם הרגשת קבס ורצון להקיא.

    • מקס הלוחך

      שנים של התמחות בניפוי “פסולי” על סמך התאור המינימליסטי נשטפות לאסלה במחי 38 שורות. מה הקטע בניסור הענף עליו אנו יושבים בינינו ובין העץ?

      ואם כבר, אז תוספת: 4 סעיף קטן א’ : “הפיוטיות-ספרותיות” – את אלתרמן עוד לא מצאתי שם, אבל חנוך לוין מככב (ע”ע “…ולא בת 16” ; אלא מה חשבתם? שתמצאו את: “נודות עליזים לאויר הצונן כמו נקודות של חן”?). ללא קשר לציטוט, עין מנוסה תזהה בנקל מאחורי ה”ערבי עם נרגילה” את “לבד על הגג שבתות וחגים”.

      וסליחה אם חטאתי ב”התחכמות עד אימה”.

      ואם את עדין נופלת על כאלה שגורמים לך הרגשת קבס למרות הסינון הקפדני (בטלפון ניתן לעלות כמעט על הכל ונראה לי שאת יודעת זאת היטב), אולי זה מפני שעודך צעירה, או שמא את אחת מהם?

      • עושה?- אולי טובה .

        ויש עוד סוג- (מזל שאין שדה “ניסיון ואקסים..” בכרטיסים..)
        אלו שכל מה שהם מספרים לך בשיחה הראשונה(?!!) זה עם כמה כבר יצאו- בחודש האחרון- שואלים הפוך (קצת פרטיות..?)
        נותנים ריג’קטים (הזכירו לי נשכחות..) לכל הקודמות (וגם לשותפה שלהם לדירה )
        בתקווה שתביני ש:
        1. כדאי שתדברי
        2.שתענייני אותו.
        3.שלא תביני לא נכון- הוא רק מצטייר כטיפוס קר – הוא לא באמת..
        4. הוא לא תלותי- רק מתייעץ – אם זה בסדר לבוא לדייט עם ג’ינס במקום מכנסי בד (!!)
        5.הוא לא גס רוח- הוא רק ישיר ובגלל זה הוא לפעמים מתחקר יותר מדי- לא מבין שתיקות- רב עם המלצרית על 3 שקלים (אחרי שהתעקש לשלם עלייך)- ושואל מה את חושבת עליו 45 דקות אחרי שנפגשתם בלי להשאיר לך הרבה מקום לטקט..

        אבל לא- לא נפגשתי / דיברתי עם הרבה כאלה- הבודדים שיצא לי לפגוש – גרמו לי להמחיז את עלילותינו בפני קומץ נבחרות – ולתהות כמה טוב לב וטקט יש בי (ויש- מסתבר..)

        • מקס הלוחך

          טובה למי?

          נניח שכולם יפנימו את התדריך ויתחילו לייצר כרטיסי ביקור אטרקטיביים לאללה, היש בכך לשנות את האישיות של האדם שמאחורי המסר? (לא רלבנטי ל”שקרני התמונה”).
          מה שכן, זה יגזול מאתנו יותר זמן ואנרגיה לזהות אותם ולשמור מרחק. אם כבר יצאת עם אחד שרב עם המלצרית על 3 שקל, לא עדיף שזה ישפריץ החוצה כבר בדייט הראשון?

          למצוא תכונות שליליות אצל בני אדם זו חכמה קטנה ביותר. האם ביקורתיות יתר אכן משפרת את איכות החיים? קחי לדוגמא את המסכן מהמכנסיים (סעיף 4). אם יבוא עם מכנסי בד הרי הוא חנון. אם יבוא עם ג’ינס הוא מוזנח. ואם ינסה לברר את העדפותיך, רחמנא ליצלן (א- לה “עם פילטר או בלי פילטר”), אז הוא תלותי. איך אפשר לנצח אצלך?

          ואם עוד נשאר איזה רווק מוצלח במיוחד המסוגל לצלוח בשלום את ים דרישותייך, האם את כה מושלמת ושווה את המאמץ?

          ועוד משהו: התאורים שלך די משעשעים. יהיו עוד?

          • 1. טובה לשכמותנו- לא ליצרני הכרטיסים

            אלה, אם לא השכילו לדלג עד עכשיו מעל שלב ה”חטוב לא תצטערי” אז הם בטח
            א- בטח לא קוראים טקסטים בבננות – אל דאגה שיטותנו שמורות…
            ב- לא ממש יבינו על מה אנחנו שחים ומה רע בכך מלכתחילה

            2. חס ושלום לא התיימרתי להיות מושלמת (רק לפעמים לשעשע את עצמי במקום לקטר..)

            3. ואגב אני לא סופר-ביקורתית- רק כשזה נוגע לתקשורת בסיסית בין אנשים וטקט (עיין ערך 3 שקלים…ו45 דקות..) ומי אמר שמכנסי בד הם לחנונים?- HELLO. מאיפה זה בא?
            ואגב התשובה שלי לאותו תלותי היתה שזה באמת לא משנה (לי)- ואפילו נפגשנו…ואז הוא רב עם המלצרית…

            4. אין אצלי תבניות מראה ומוצא “בלונדיני-1.80-עיניים מסוקסות וגוף כחול..מנווה סביונים עם גולף..ועבודה כסמנכ”ל ב- JYHGJGFGHXXGFW111?? .”-

            אבל כן יש צורך בכמה כישורים בסיסיים- בגרות למשל (לא המבחן…), חוש הומור (גם עצמי..,) כנות (עיין ערך שקרני התמונה),לא שוביניסט, ובעיקר איזו רגישות בסיסית לאנשים ומידה מסויימת של תאים אפורים ו שכל ישר .

            5. תגיד מקשה קושיות שכמוך – אתה לא מנפה על סעיף “פוסטמה?”
            או סעיף פנאטיות?
            או את אלו שאתה צריך להזמין ולשלם “עליהן” במשך כל 4 הפגישות הראשונות והן לא ממצמצות?
            או את אלו שצאותו יום חייבות לדעת מה אתה עושה (תחקור …) כל רגע וללכת לשם איתך כאילו עד אותו רגע לא היו לך ולה חברים ועניינים אישיים אחרים?

            6. היית נשאר עם כל אותן נשים שהיו מקיימות אחר כבוד כל אחד מהסעיפים שציינתי ?

            DO ME A FAVOR….I FIND IT HARD TO BELIEVE…

            • מקס הלוחך

              לאחר קריאת סעיף 1 בתגובתך, אני מודה שיש קייס. לפיכך, אבקש להתנצל בשמי (מקס) ובשם המשפחה הלוחכת.

              בנוגע ל”חנון”, זו היתה דוגמא לצורך טיעון. אין מה להיתלות בזה יותר מדי. מצד שני, הרבה יותר קשה לחגור ג’ינס באיזור הפטמות… אגב, ראי איזה יצור מופלא הוא הזכר הישראלי: סטיית התקן כה קטנה שגם דייט דפוק בודד יכול לשמש כמדגם מייצג…

              בגרות? רגישות?? תאים אפורים?? אחותי! מאיפה נקריץ לך תכונות כאלה? המן הגרן או מן היקב? אחד מעמיתי באוניברסיטה היה מוכן להשבע שבת דודו יצאה פעם עם אחד כזה, אבל אין לענין סימוכין משום מקור אחר. חוש הומור דוקא ניתן למצוא בשכיחות סבירה (שוב, כל עוד דרישותיך אינן לוקות באנינות יתר). לגבי חוש הומור עצמי גיליתי נקודה מענינת: כל עוד אני מתבדח על חשבוני זה בסדר; כשאחרים עושים זאת, ובאותם נושאים בדיוק, הליברליות שלי פוחתת (וביחוד אצל אלה שאיני מעריך את חוש ההומור שלהם, שכן אז, לתפיסתי, הענין הופך לאמירה מרושעת נטו). עם יד על הלב: איך זה אצלך?

              בענין הניפויים, לתומי סברתי שזה מוקד הדיון בינינו. ודאי שצריך להמנע מכל מי שאינו עומד בעליל בתנאי הסף. הרעיון הוא שכל אלו שהן לחלוטין לא לענין (הפנאטיות, למשל) לא תעבורנה את שלב שיחת הטלפון. אני חייב לציין שעד כה די הולך לי בענין (לא, אני לא סיטונאי דייטים אבל כבר הייתי בכמה…). כמעט כל הבחורות שפגשתי היו באמת ברמה. מצד שני, אצל בני אדם מתוחכמים, לוקח לתכונות מסוימות זמן להתגלות. כך יצא גם לי שניפיתי פעם פוסטמה שיצאתי איתה. “הנדבקת”, לעומת זאת, הספיקה לנפנף אותי לפני שמיציתי את ההנאה מתכונותיה האחרות…

              לענין סעיף 6, עוד לא הייתי בסיטואציה (גם פוסטמה, גם פנאטית וגם לא משלמת…). מצד שני, החיים עם אדם אחר (יש לי אלרגיה למילה “זוגיות”) תמיד מחייבים פשרות למיניהן (נדוש, מצטער).

              אגב, בניגוד למשתמע ממה שכתבתי אתמול, איני פוסל על הסף את “הפיוטיות-ספרותיות”. פרט לחסרונה המצער של המקוריות, אני נוטה להתיחס גם לטיב הציטוט. “שניים, כמו זוג עיניים” לא עובר אצלי (ע”ע “הנדבקת”). “לא כל כך יפה…” לעומת זאת, דוקא מעיד על איזה סוג של בשלות, השלמה עצמית ורכות – תכונות רצויות לטעמי, ששכיחותן בקרב האשה הישראלית דומות לשכיחותן בקרב הוריאציה הזכרית של אותו זן.

              ובענין ה- “DO ME A FAVOR”: אם את נחמדה, אשמח.

              • לא חשוב

                נראה לי היא דפקה תשובה וסיימה את האישו…

                בקשר ל-DO ME וכו’ – לא נראה שהיא תסכים – אבל הלינק של הכתובת עובד אצלה – אז תנסה, בהצלחה…

              • ככה לעוות להסיט להטות לתמרן לנתב לתעל באגרסיביות חלקלקה ובמחי יד משפט צח טהור זך ענוג ו..ציני?

                שכה יהיה לי טוב-

                אתה מוזמן לשלוח התרפסות מנומסת (תוך התנצלות על חוסר הנימוס הפומבי והישירות הבימתית) לאימייל שלי שכמו שעמיתך ציין- קיים.

                ועוד הערה – לסדר היום:
                בנושא ההומור- רשעות עצמית או זולתית אינה הצד החזק שלי… ואני משתדלת שגם לא תהיה.

    • התגובה הנה לטל (שלא יהיו אי הבנות).
      צחקתי (עם כאבי בטן המלויים בדמעות) ונהנתי מכל מילה.

      כתיבה שנונה,מדיקה ומקסימה.
      תמשיכי להגיב.

  19. cookielida

    זה בדיוק מה שזה. לבנות דמות של אדם מהפאזל-מיליון-חלקים הזה היא מלאכה קשה יותר מטיסה לירח וחזרה, וזו הסיבה הראשונית למה אני בורח מהאתרים האלו (מה גם *שאף אחת* לא העיזה להגיב לכל משלוחי “הפרחים והשושנים” ששלחתי במסרים שלי).
    חבל על הזמן (והכסף לרוב) שלכם, מחפשי אהבה נואשים – הצ’אטים הם השולטים!
    ושיהיה לכם יותר טוב!

  20. הנסיך הבלגי

    עבור מי שמחפש סתם להכיר אנשים מכל העולם אני ממליץ בחום על הצ’ט של יאהו .
    לי אישית יש המון מתכתבות שאני בקשר איתן ומאחר שמעולם לא היו לי ידידות אז הן התחליף .
    לאוהבי אדם בלבד ולמחפשים ריגושים כמוני .
    אגב יצא לכם לשמוע על מישהוי שטסו לחו”ל בשביל להפגש עם מישהוי .. ?

  21. אין מה לעשות כדי להתאהב באמת
    צריך להכיר
    ולא לפזר מילים לחלל האוויר או לקיר/מסך

    אלטרנטיבה….
    צאו לרחוב והתחילו לקרוץ?! משם למיון עיניים
    והרופא פננוי חתחך מתנה משמים.

  22. עינים

    “תעשו לי טובה, כל הלא בנויים למחויבות, או הבנויים – אבל לא סגורים על זה, או סגורים על זה – אבל צריכים מרחב – יש המון אויר צח בחוץ”

    מתוך כרטיס שב”אחד מהאתרים הישראליים הפופולאריים בתחום” ויש עוד הרבה אמירות ישירות ולא מתחנחנות.
    אז מרפרפים בקלילות ובזריזות באתרים, בוחרים מה שרוצים לבחור ומיד רצים לספר לח’ברה.

  23. מה? אז לא להירשם באתרי הכרויות? שיט. הלך לי הצ’אנס האחרון…..
    חוץ מזה – יכול להיות שכל מילה נכונה, אבל יש לי הרגשה, שאם חס וחלילה יושב עכשיו בבית ליד המחשב מישהו, ומזהה את הציטוט שלו במאמר הזה (לא! חס וחלילה! האנשים שכתבו את הציטוטים האלה לא קוראים ‘בננות’, את צודקת.), הולך וקופץ בעוד רגע מקומה חמישית – רק בגלל הזלזול והדריכה על הגופות.
    תודה על העצה – אני באמת לא הולך לחפש את בת זוגתי באתרי ההיכרויות. אבל אפשר היה לרמוס פחות את הגופות אחרי שכבר הרגת אותן…. 🙂

  24. גלשתי להנאתי באתר קופידון, ושמתי לב לעובדה מוזרה: הבחורים הממש לא שווים ואף המזוויעים (עפ”י התמונה) נתנו למראה החיצוני שלהם דירוג של 5 מתוך 5. ודווקא רוב הבחורים שנראו דווקא טוב נתנו לעצמם 4 מתוך 5.

    בכלל נראה לי שאנשים בעלי מודעות עצמית מפותחת יותר, במילים אחרות היותר מוצלחים, אלה מאיתנו שלא עברו סשן של הדחקת המציאות ולא מרגישים שיש להם במה להתבייש, לא ירשמו על עצמם סופרלטיבים מוגזמים.

  25. תגידו מה שתגידו
    פגשתי את אהובי לפני תשעה חודשים באתר ספידי
    אחרי חמישה חודשים מצאנו את עצמינו בקפריסין בבית העיריה ובדרכינו לירח הדבש
    אנחנו שנינו מאוהבים עד מעל הראש ותחושת הביחד היא פשוט מדהימה
    תיכנסו, תכתבו ותפגשו
    You Never Know
    אני בגיל 32 מצאתי את האביר

  26. ציפית

    כתבה מרתקת עד מאד.

  27. מי צייר את הציור של הסופר גיק??
    הציור ממש יפה!!!
    האם תוכלי להגיד לי מי צייר אותו?? ?

  28. שלום לירון,
    גם אני כסטודנטית עושה עבודה בנושא אתרי ההיכרויות. אשמח אם תוכלי לעזור לי ולשלוח לי את רשימת המאמרים האקדמים שמצאת בנושא (או קישורים אליהם).
    המון תודה,
    הדס

    • היי הדס- גם אנחנו עושות עבודה על אותו נושא-אם תוכלי לשלוח לי במייל את החומר שיש לך ממש נודה לךךךךךךךךךךךך!!!!!!!!!

  29. אנחנו סטודנטיות מהצפון שגם עושות סמינריון על הכרויות באינטרנט- ם שי לך עוד חומר שאת יכולה להפנות אותנו אליו- נודה לך מאוד!!!!!!!

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *