והפעם תסביכים מעיקים: ציצי, תסרוקת ומראה. על שלושת מוקדי החיכוך שעומדים בינך לבין הלוק המועדף, או הביקורת העצמית שאוכלת אותך מבפנים

שלוש הערות על תסביכים

1. תביאי לראות את הציצי שלך

(סתיו 1994, מחנה 80, מקלחות בנות).
רעש של זרנוקי מים נחבטים על רצפת בטון קרה.
גדוד של בנות מתהלכות חופשי ונעמדות ערומות תחת זרם המים. חיילת חיילת בתורה.
ורק חברתי הביישנית מביטה לצדדים בפחד, פורמת באיטיות את אגודת שערותיה, יושבת על ספסל לח וממתינה שאחרונת הבנות תסחט את פלגי המים מצמתה הקלועה ותסתלק לשק”ם כדי לרכוש לעצמה טורטית ונובלס. רק לאחר בדיקה דקדקנית שהשטח אכן פנוי, היא מסירה מגופה את האריג הצבאי וניצבת עירומה תחת סילון המים הקפואים.
במהלך השירות הצבאי נכפה על רוב הבנות לחלוק עם שכנותיהן לפלוגה את מערומיהן. יש בנות שמעדיפות לפסוח על שלב המקלחת המשותפת ומכוונות שעון מעורר לארבע בבוקר רק כדי להתקלח בגפן. פרצופה של חברתי היה מתלהט בסומק עז בכל מעמד של עירום משותף. היא התביישה לחשוף את ציציה האגסיים שצמיחתם נעצרה בשלהי כיתה ט’, לעומת שכנותיה לנשק שהיו מאובזרות בציצים שהתנדנדו במשיכה כבדה לכיוון הטבור.
החיילת, במהלך שירותה הצבאי, נחשפת לשיא בכל מה שקשור לנשיותה החדשה. היא משווה את עצמה לאחרות בהיקף הציצי, במוצקות הישבן, בערוגות הצלוליטיס הנחפרות במעלה הירכיים ואפילו בשרשרת החרוזים הענודה לקרסולה של שכנתה לאוהל. בצבא את לומדת שהמצב שלך הוא רע. רע מאוד. וכל מי שלחש לך בשמינית, מאחורי גדר המחששה, שאת כוסית-עולם ושהציצי שלך מושלם לכל כף יד, שיקר לך במצח נחושה.
אבל לפחות בדבר אחד לא הוליכו אותנו שולל. פעם קראתי, שהגבר משול לתינוק. הוא מבקש שד לינוק ממנו, ולא אכפת לו שדה של מי. ציצי קטן או ציצי גדול. רק תתקשרי לפני שאת באה.

2. לא ביזבזתי. הסתפרתי

יש לי חברה, שכל גבר שמעביר ליטוף קל בשערותיה, שומע לפתע צליל קריספי כמו של גלגול ביצה קשה על השיש לפני הסרת הקליפה. השיער שלה כה מוכה וחבול מרוב שטיפות חמצן וצבע שכבר מזמן איבד מזוהרו. כבר שנה שלמה אני מבקשת ממנה בקול תחנונים של פושט יד ברחוב, אנא, הניחי לפדחת הפצועה שלך. תני לה לשגשג ולצמוח. את חונקת לה את הצורה.
לפני שנה הוזעקתי לדירתה. היא פתחה לי את הדלת באצבעות מוכתמות בחום ומהצדעיים שלה נשרו נטיפים ארוכים של קרם צביעה לשיער. “אל תשאלי,” היא התנפלה על צווארי ופרצה בבכי. “רציתי לצבוע את השיער לצבע חציל בהיר ויצא לי גוון של דלורית רקובה, ועכשיו אני מנסה לתקן את הנזק עם שאריות של צבע חום שהיו לי בבית ואני לא יודעת מה לעשות!!!”
ניסיתי להשקיט את זעמה ודבר ראשון שעשיתי היה לגרור אותה אל חדר האמבטיה ולתחוב לה את הראש לתוך כיור. “בלי פאניקה, קודם נשטוף ממך את כל הכימיקלים האלה”.
חפפתי לה את הראש בתנועות קרקפת יסודיות, ייבשתי במגבת ואחרי כמה דקות של ייבוש בפאן מקצועי וסירוק נוקשה, היא שוב פרצה בבכי קורע לב . פקעת שערה הארוך הפך לגוון של אלומת חציר יבשה שנלקחה מהאסם של לורה מבית קטן בערבה.
נשים היסטריות בכל מה שקשור לשיער שלהן. במיוחד לאחר ביקור במספרה. כשאת מבקשת מהספר שיגזום לך לא יותר משני סנטימטרים רק כדי לסלק את כל השרופים הנבקעים בשיער, הוא כשלעצמו, סבור שאת זקוקה לשינוי. רק כשאת יורדת מהכיסא את נפעמת לגלות שחצי מהשיער הגולש שלך, טואטא אל שולי הרחוב מחוץ למספרה ושלפתע יש לך קארה קצר. כשאת מגיעה הביתה את גם קולטת שיש לך דירוג קופצני ושובב בשיער. ואז הבכי מגיע.

3. מראה מראה שעל הקיר מי הכונפה בכל העיר?

לחצי מנשות העולם יש תסביך מראות. חשיפת הנתון כמה פעמים ביום אישה סוקרת את עצמה במראה, לעומת הגברים – תהיה מפחידה. עדיף כבר לא לגלות, מחמת הבושה.
מרגע שבחורה יוצאת בבוקר מפתח ביתה היא עוצרת בכל הזדמנות כדי לסקור את השתקפותה. במעלית, במראה הקדמית במכונית, במראות של אופנועים חונים על המדרכה, דרך עדשות משקפי-שמש של עוברים ושבים, בחלונות ראווה, בדלתות הזזה של המשרד ואפילו דרך מצקת של מרק עשויה מנירוסטה. באמת. במו עיניי ראיתי.
פעם, באחת מגיחותיי הרבות לניו-יורק (כן. בטח), חלקתי את מושבי עם בחורה צעירה, שכל משך הטיסה הצמידה את עיניה למראת כיס קטנה עד שעפעפיה כמעט נגעו בזכוכית. מפעם לפעם פרצה אנחה מגרונה. ככה זה כשאת מזועזעת מהקלסתרון של עצמך. במהלך הטיסה היא התחילה להטלטל במושבה כאילו סבלה ממיחושים עזים במעיים. כשדרשתי לשלומה, היא הסתכלה עלי ומלמלה: “המראה…נפלה לי המראה”.
וככה מצאתי את עצמי בארבע לפנות בוקר, שעון ניו-יורק, זוחלת בעלטה מוחלטת בין המושבים הצפופים של המטוס, כשפרצופי המעוך מתנגש בסוליות מטונפות של נעליי ספורט וגרביים חמוצות מציצות בגלגול מרושל מבפנים.
היה מסריח אבל לבסוף קיבלתי טובלרון.

תגובות

  1. ציון קורנפלקס

    מאיפה זה בא, אני שואל את עצמי, איך זה שנשים – היצורים הנשגבים של אלוהים – דווקא הן כל כך מתוסבכות בנוגע למראה שלהן, בשעה שגברים – היצורים השעירים, המכוערים והבהמיים, שביום רע דומים לקופים וביום טוב לקופים נחמדים – דווקא גברים בטוחים שהשמש זורחת להם מהתחת והם נראים פשוט
    מ-צ-ו-י-י-ן ??

    ואפרופו, תסביכים. אולי די עם ה”ציצים” ו”ציצי”, הרי כבר עברתן את הגנון וגן חובה, אפשר להשתמש במלים של בני אדם, ולא במושגים של חיבה והקטנה, מושגים לא מיניים, שרק גורמים לכן ולסביבה להתייחס אל גופכן כאל מגרש משחקים? מה זה הציצי-ציצי-ציצי הזה, תחשבו על זה. הרי גברים לא אומרים “הבולבול שלי”, אלא “הזין שלי” (מעניין למה, באמת!!!!) הכל מתחיל מהיחס שלכן אל עצמכן.

    אני נזכר עכשיו בשיר של בילי ג’ואל ”
    אוהב אותך כפי שאת”
    I LOVE YOU JUST THE WAY YOU ARE

    וכשאני אוהב מישהי כמו שהיא, אני לא מפרק את גופה לגורמים ולא מתייחס לאיברים באופן מנותק מהכללי.
    אני אוהב אותה כפי שהיא.
    אולי תאהבו את עצמכן כפי שאתן?

    • רחוקה ממושלמת

      קל מאוד לומר “אני אוהבת אותך כמו שאת”. בפועל זה לא כך!!
      הרי הרושם החיצוני הוא הקובע ואם מישהי לא מוצאת חן בעיניך בחיצוניות שלה
      למרות שהיא בן אדם מדהים, לא תיתן לה הזדמנות שניה.
      אז למה להיות צבועים ולא לומר את האמת? די עם ההתחסדות!
      תפסיק להיות יפה נפש ותתחיל להיות כן. בנות מעדיפות כנות על צביעות,
      בכל אופן, כך זה לגביי.

      • ציון קורנפלקס

        ראשית, עדיף להיות יפה-נפש ולא “מכוער נפש”. כך אני חושב

        שנית, כשאוהבים מישהו ונמשכים אליו זה לא בגלל גודל השדיים או צבע השיער. כולם אוהבים אנשים יפים, אבל משיכה אינה קשורה (בהכרח) ליופי אלא למכלול של דברים, וכבר נערכו כאן אלף דיונים בנושא הזה

        העובדה היא שיש אנשים מאוד יפים שהם בודדים ויש אנשים לא יפים, לפי הפאראמטרים של החברה, שכן מצאו אהבה והקימו משפחות והם אפילו מאושרים

        יופי זה חשוב. אבל זה לא הדבר היחיד שחשוב, ואפילו לא הדבר ה-כ-י חשוב

        ועוד קצת: אפשר לשפר מראה, אפשר ואפילו כדאי, גברים ונשים כאחד יכולים לעשות את זה, אבל השוואות מתמידות גורמות לתיסכול ולתחושת ערך עצמי נמוכה. חבל

        • ליידי די

          יפה אמרת ציון. רק שלפעמים יש כל כך הרבה ריגשה עד שמגיע מישהו שבאמת אוהב אותך כמו שאת והשריטות נמחקות אט אט.
          רק שאלה קטנה, השוואות מתמידות גורמות לתיסכול גם אצלכם? גבר שנחשף לישבנו המוצק של חברו לנשק מתבאס? מראה המטען הגדול והמרשים של החבר לא צובט איפשהו?

          • הביזון המטורף בשיחים

            בתשובה לשאלה שהועלתה כאן: האם גם גברים?
            הו, כן. כן. רק שגברים הם יצורים יותר פרימיטיביים ולכן קנאתם מתמקדת לאותו מקום שבו נפגשות הירכיים.
            כן, בנות, בשירותים של בלומפילד, כמו גם בהשתנה הקולקטיבית אחרי מסע בטירונות, גברים משפילים מבטם לאמוד את עוצמת האיום שטמונה בחלציו של השכן. וככל שהמטען גדול ומרשים וכבד יותר – תחושת ההתגמדות והקינאה חזקה יותר.
            זה לא רציונלי ולא משנה כמה פעמים יסבירו לנו ש”הגודל לא קובע” או ש”זין גדול מדי זו צרה צרורה”, גם לא העובדה שהאשה שאיתך תישבע בספר התורה ובאמא שלה גם יחד, ש”זה הזין הכי גדול שהיה לי בחיים”. אנחנו תמיד נרצה יותר. ואם נמצא במילואים הבאים בחור מכוער, טיפש ועני, אבל עם צינור השקיה עצום שמשתלשל בין רגליו, אנחנו נהיה מוכנים להמיר את הג’וב הטוב שלנו, את הפנים היפות שלנו, את הבלורית ואת ההשכלה האקדמית, באותו תותח אימתני שהברנש מתחזק בין רגליו

            כן, כן. זאת האמת.

            • פורצלן

              זין גדול זה הכל?
              אולי אצל ביזונים מטורפים בשיחים זה ככה. ממש לא נראה לי שגבר נורמלי יוותר על הכל רק בשביל עוד סנטימטראז’
              דבר בשם עצמך, ביזון

        • ציון קורנפלקס, אין כמוך!

          • חרגוליקו

            אחרי הבריכה, נכנסים למקלחת
            אני מסתכל לו על התחת:
            אם יש לו שערות על הגב, אני שמח
            אם הוא מקריח, לי שמח ומבדח
            אם הוא ננס, אני לשמיים טס

            לא רק אתן, בנות
            גם אנו עושים השוואות

        • רחוקה ממושלמת

          אמנם אפשר בהחלט לשפר מראה אבל אני רוצה מישהו שיקבל אותי כמו שאני.
          האם זה כל כך הרבה לבקש??

        • מה זה האתר הזה ?
          תלמדו מהאתר 4GIRLS
          http://WWW.4GIRLS.CO.IL

      • little ran

        beautie is so diffrent from one to another
        and evrey body is attracted to something else.
        my work connected to sex.
        you can say that i am working in the indestry, and i know for a fact that there is a big demaned for pics and movies of :FAT WEMAN, HARRY WEMAN even OLD WEMAN
        and it means that pepole likes it
        not evrey body like these HEROINE SHICK
        infact, most of the pepole dont like it
        so miss, “FAR FROM PERFECT” its true that the way you look is importent to the other side, but the other side likes the way you look
        and we all preety far from perfect.
        exept REVITAL of course, couse she is realy closer to perfect i think.
        but the point is, to my opinion of course
        that the fact you seposly reject them is not becouse the way you look
        its the way you feel about your self
        nobody wants to be with someone bitter about himself
        but evrey body likes deffrent things
        exept yourself the way you are
        and pepole will love you
        its a fact……

        and exuse my english but i dont have the energy to check my spelling

        ran haktantan

        • רחוקה ממושלמת

          maybe there is a demand for picyures and movies of fat and old women, maybe even guys wanna have sex with them but it doesn’t mean that a guy would like to date a woman like that. sex is one thing and dating is another. think about it.

      • הביזון המטורף בשיחים

        נשים, אם יש דבר שהן מעדיפות, זה שקרים.
        הרי כשחברה שלי שואלת, “השמנתי?” אני מוכרח לשקר ולהגיד “ממש לא”. כי אם אני אגיד לה את האמת, היא תהיה בדיכאון, היא לא תרצה להזדיין איתי כי לא יהיה לה מצב רוח, היא תחשוב שאני לא אוהב אותה כבר. נשים אוהבות פנטזיות ולא מציאותיות. את בעצמך אולי חריגה, אבל נשים לא יכולות להתמודד עם האמת וכנות זה דבר שממש מרתיע בחורות (מתי לאחרונה שכבת עם גבר שבא אלייך ופשוט אמר לך: “את יפה בעיניי, אני רוצה להיכנס איתך למיטה?)”:

        אל תעני לי, אפילו

        • רחוקה ממושלמת

          אני מעדיפה שיאמרו לי את האמת בפרצוף ומה שלא ארצה לדעת אני פשוט לא אשאל.
          אני מעריכה אנשים שאומרים את האמת ומתייחסים אליי בישירות ובכנות. אנשים שמשקרים לי
          כדי לא להכאיב או כדי להשתיק אותי לא זוכים בהערכה מצידי, להיפך, זה נראה לי מזלזל
          ומתנשא לחשוב מצידם שאני לא יכולה להתמודד עם האמת.
          אבל פעם ידיד שלי אמר לי שאני טיפוס מיוחד אז אולי בנות אחרות מתנהגות אחרת. אני פשוט אמרתי את הדברים מנקודת המבט האישית שלי.

      • המתרגם הלא רצוי

        באיזה שלב, בדיוק, החלטנו שכל הגברים בטוחים שהשמש זורחת להם מהתחת? אני מכיר לפחות זכר אנושי אחד (מצביע על עצמי) שגם לו יש תסביכי מראה, וגם הוא נעמד מידי כמה דקות מול המראה כדי לבחון את הפרופיל, את הבטן ואת הקרחת המתקדמת, פולט אנחה נוראית, וחוזר להתחבא מתחת לשולחן עד יעבור זעם.

        ואני לא היחיד.

      • יש הרבה צעירים שעודם בשלב הדילוגים ולהם מה שקובע זה אכן המראה, וגם אם הכל מושלם הם מדלגים הלאה. אבל מי שלא יצא מזה ימשיך לדלג לעד כמו באין ספור סדרות הטלויזיה האמריקאיות המנציחות אינפנטילים כמו סיינפלד וצ’אנדלר פוסלים עוד אשה ועוד אשה בגלל שהיא מעקמת את האף כשהיא מתעטשת או מצחקקת בקול עז בשעת האוכל, הכל רק לא להתבגר.
        גברים אמיתיים (גברים, לא ילדים או בחורים) עוברים את שלב המראה החיצוני מהר מאוד ובונים קשר עם האשה שבפנים ולא עם השדיים (ויורשה לי להצטרף אגבית למחאת ציון קורנפלקס על השימוש הנשי בביטוי הבזוי “ציצי”) או שיער הראש.
        ועוד סוד קטן שכדאי לדעת בגילך הצעיר … היפים והמתוחים שכל הדימוי העצמי שלהם נבנה על זוית הבלורית וגוון האישון, אכן מתקמטים ודוהים ברבות השנים, אבל הדימוי העצמי שלהם נשאר מבוסס מראה חיצוני ופגום כשהיה וכשהם מעומתים (בהפתעה, זה תמיד בא להם בהפתעה) עם העובדה שהיופי כבר איננו והקליפה נסדקה, המשבר הינו איום ונורא.
        אז … עזבי אותך מחיפוש הילדים המדלגים ונסי גבר, יותר שווה.

      • מה זה אין תגובות על הציצי של הבנות הסקסיות האלה?? ??!!!! אני הייתי כותב על זה המון!!!
        הפטמות שלהן מבריקות והציצי שלהן ענקי פשוט סקסי ושומני ויפה ורך ונעים למגע של בנים כמובן!

      • ממש לא מושלמת

        זה ממש לא העניין אם מי שמספיק חשוב יאהב אותך כמו שאת,ברור שהוא יאהב
        אחרת הוא לא יהיה חשוב…
        העניין הוא שאת צריכה לאהוב את עצמך,כמה בנאלי,ככה נכון.אני מאמינה שמה שאת משדרת זה מה שאנשים רואים,פגשתי מיליון ואחת כונפות לא נורמליות שמסבבות גברים כמו כלום,
        והאמת היא שלא משנה כמה טוב נראה תמיד המין השני(המכער יותר)יטרח להעביר ביקורת
        אז למה להתאמץ בכלל?תעשו דברים בדרך שלכן ותראו סבבה בשבילכן ותלמדו לחיות עם עצמכן
        בכיף
        תאמינו לי,זה ישתלם.

    • מדוזה

      צודק.
      מה אני אגיד לך? צודק! אבל……………
      ותמיד הרי יש “אבל”. כן, אנחנו יודעות שכל אדם צריך לאהוב את עצמו וללמוד להשלים עם המגרעות שלו, שהרי הן מאוזנות ע”י התכונות הטובות ( ע”ע “אולי אני שמנה אבל שמנות יותר טובות במיטה” או “אני בנאדם מאד מענין ומצחיק ולא מוכנה להשקיע את הזמן היקר והמצומצם שלי בפן” וכד’)
      אבל אנחנו חיים במציאות וכולנו יודעים שיש לחיה הזאת נטיה מעצבנת, אך בלתי ניתנת לריסון, לזרוק לנו את האמת בפרצוף.
      אני נשואה ויש לי שני ילדים מקסימים, ואפילו בעל אוהב ומתחשב (בד”כ…) שלא אומר מילה על משמני. שדי (אכן, כבר לא ציצים) התעייפו מהמלחמה בכח המשיכה ונכנעו בקול ענות חלושה והכריזו ” we are working breasts, not ornamental any more ” וגם הגוף, שכנראה לא כ”כ התלהב מההריונות החליט שאם אני נהנית כ”כ מההריון, אז הוא מצדו מוכן להשאר ככה לתאאאאמיד!
      דיאטות הופכות אותי למפלצת עצבנית ומפחידה ואנשים (כולל משפחתי האהובה ) מתחילים להביא לי שוקולד בתור מנחה להרגעת החיה המטורפת לפני כל נסיון הידברות איתי.
      והתעמלות…………בואו נאמר ש……לא! לא בשבילי. תודה, אבל לא. אני מעדיפה לשבת על התחת המרופד עד כדי נוחות מירבית ולקרוא, למשל.
      עוצמת ההקרבה של שעות שינה, ובמיוחד בבוקר, למען פן מוס וג’ל כדי להכריח את השיער שלי לעמוד שלא כדרך הטבע, נשגבת מבינתי, ומיכולתי.
      אין לי יכולת נפשית להתחייב לצבע שיער מסויים, ולחתום קבע אצל הספר כדי לשמור שלא יראו שורשים חס וחלילה.
      אז בלית בריריה, או בלית כח רזון/רצון מספיק, נכנעתי ואני מסתפקת בקיטורים על החברה שמעדיפה את הלוק הספציפי הזה.
      אני מוגדרת בתור בנאדם “מעניין”.
      אני מסוגלת לנהל שיחה מגרה אינטלקטואלית וגם מינית, אני מסוגלת להצחיק, ליעץ עיצה לא מטומטמת במיוחד, לנחם את המדוכאים, ולשתוק כשצריך (לא ממש).
      בסיכום הסופי ממש לא רע לי. יש לי את מי לאהוב ויש מי שיאהב אותי. וזה הרי מה שבאמת חשוב.
      וכאן בנימה אופטימית זו, צץ ה”אבל” הבלתי נמנע.
      כן שופטים אנשים לפי המראה, ואני ממש לא יוצאת זכאית מול השופט. זה לארג’ ונכון להגיד לכל אלה ללכת לחפש אותי בסיבוב (אני שומרת הפעם על טוהר הלשון) אבל זה לא עוזר.
      נכון שיש אנשים שלא אכפת להם במיוחד איך אדם נראה, אבל זה ישים הרבה יותר לגבי גברים מאשר נשים, וחוץ מזה, אלה הם מיעוט זעום. הרוב הזועם והבלתי מתפשר דורש יופי and won’t take no for an answer , ואיתם אנחנו צריכות לחיות.

    • אך הלוואיציון היקר…הלוואי שהיינו מאושרות ביחס לעצמנו
      הרי לא משנה אם את דוגמנית מושלמת או סתם מותק של השכנים תמיד יראה לנו כי אנחנו לא מספיק טובות ולמי מספיק טובות אתה שואל ?..לאותם יצורים בהמיים ושעירים..
      שהאבסורד הוא שלעיתים התמזל מזלנו והיצור אכן מתאהב אנחנו תמיד נחשוב שהוא טועה או עיוור או סתם עוברת עליו תקופה כי הרי בלי ה – 5 קילו עודף…או השיער לא כמו ההיא מהטלויזיה או שלל שינויים )שהרי ברור שמה שיש לנו זה הכי לא טוב..) הוא היה אוהב אותנו יותר….
      תסביך נחיתות זה מה שיש לרובנו…

    • ציון אתה מצויין
      פשוט ככה

    • חבר שלי כן אומר “הבולבול שלי” ואני מוצאת את זה מתוק…
      להתייחס לעצמך קצת פחות ברצינות….

    • ציון קורנפלקס-
      WILL YOU MARRY ME?

  2. נהדר!!! במיוחד הקטע של המספרה כי אצלי זה עוד חוויה טריה.
    ואתם לא רוצים לדעת מה הוא עשה לי

    • הביזון המטורף בשיחים

      אנחנו בהחלט לא רוצים לדעת מה הוא עשה לך.

      ספרים הם הומוסקסואלים שרק רוצים שכל הבחורות ייראו כמו נערים.

      ולכן הם מאוחדים במזימה אחת, לקצץ לבחורות כמה שיותר מהשיער, ולצמצם
      את הפער בינן לבין הנערים

      ועל זה אמר כבר מי שאמר: “מותק, הסתפרת אצל מישל ומוריס?
      אפשר לחרבן על העבודה שלהם”, שילשל את מכנסיו והוריד לה גוש על הראש

      • עם כל הכבוד למישל ומוריס, גם בבט לא טמנה ידה בצלחת. אחרי לימודים מפרכים ודיפלומה משוקי זיקרי (בטח…., תמימה שכמותי) היא פרסמה עצמה במדיום המצומצם של הפרובינציה שלנו, ואני האמנתי והפקרתי את פדחתי בידיה. במקום התספורת של הבחורה מהז’ורנל שראיתי, קיבלתי איזו פאה מוזרה (לא האמנתי שהשיער שלי עלול להיראות ככה, אני מאלו עם השיער הנוח ולא בעייתי) שיותר מכל נראיתי בה כמו פליטה משנות השמונים, הכלאה מחרידה בין אלי אוחנה ומק’גיוור שלא עשה פן. מראה פודלי מזעזע שלא האמנתם שניתן לראות על מישהי עם שיער חלק. ובבט, לאחר שהבחינה (סוף סוף) במבט המבועת שלי שלי שאלה “מה? את לא אוהבת את זה? זה ממש יפה.” (דההה…) פרצתי בבכי שכמותו לא ידעתי זמן רב. כל הדרך הביתה הדרך היתה מעורפלת ואני רק חשבתי איך אפשר לקבל על התספורת הנוראית הזו ימי מחלה ולא לצאת חודשיים מהבית עד שזה יגדל (וזה מה שכולם אומרים: זה יגדל).
        ביום הראשון לאחר הקטסטרופה הסתובבתי עם כובע צמר. אחר כך התחלתי ללכת עם סיכות.
        זה כבר לא היה “bad hair day” זה היה “bad hair life”.
        בסוף (אחרי שזה גדל) אבא סידר לי את השיער, יישר מאחורה, ושוב החיים חזרו לחייך אלי.
        מאז אין לי יותר אמון בספרים.

        • כבר לא מחושמלת אך עדיין חוששת

          אוך כמה שאני מבינה אותך…

          אני, יש לי שיער מאוד בעייתי, והפחד שלי מספרים הוא בלתי יתואר שאני מאוד חוששת להיכנס למספרה, והספר היחיד שהצליח אי פעם לעשות לי טוב היה בסן פרנסיסקו- ואעפס, לא כ”כ נוח לי להפוך אותו לקבוע…
          לי בארץ היתה bad hair year ונקראתי מחושמלת, ומיותר לציין שזה קרה בגיל מאוד רגיש- בדיוק במעבר מחטיבת הביניים לתיכון, כשכל הנושא של הביטחון העצמי מתעצב- זה לא כ”כ הוסיף…

          מה שגם רציתי להגיד, שאני לא בחורה שנראית רע בכלל לא אפילו, אבל רזה אני לא- גם לא שמנה, יש לי שלושה קילו שהייתי מורידה בכיף, אבל מה גם אני כשאני בדיאטה אני עצבנית, ואני אוהבת לאכול, ואני באמת רוצה מישהו שיקבל אותי כמו שאני. אבל: אני צריכה קודם לקבל את עצמי.
          לא הולך לי, לא מצליחה לאהוב את עצמי, לא מצליחה להיות גאה במה ומי שאני, לא טוב לי.
          אז מה עכשיו?

  3. נסטסיה פיליפובנה

    הילי שלום

    עצה מנסיון:
    המנעי ככל האפשר משימוש במילה “ציצי” בכל סביבת בננות כולל השטח האזורי שלה. אותי כבר העליבו שעשיתי את השימוש הזה. פה צריך להגיד “שדיים” ואז אפשר להמשיך.
    בברכת דג שמח ~~~
    נסטסיה

    • בועז כהן

      אני גאה בך

    • מה רע בציצי?
      הנה
      ציצי ציצי ציצי.
      שדיים זאת מילה ממש מכוערת.

      • שדיים זו מלה נהדרת.

        ומי שאומרת “ציצי” – אני מאחל לה לפגוש רק “בולבולים” בחייה, ואף לא זין אחד

        • ציצי זה כמו בולבול.
          שדיים זה כמו פין.

          וזין – אין לו מקבילה לאיבר הנשי.

          הגבר הראשון שיקרא לציצים החמודים שלי שדיים יקבל כאפה.

          • אורני

            כוס – מילה דוחה ומגעילה עד מאוד – אמורה להיות המקבילה למילה זין

          • ג'וליה

            אני כבר יכולה לראות את תורות הממתינים….
            לדעתי, הגבר הראשון שאת תגידי לו “איזה פיפי חמוד יש לך”, ירגיש גם הוא צורך להוריד לך… כאפה, לא את התחתונים.

            • בועז כהן

              זו הדרך הבטוחה להפוך את הגבר הכי חרמן בעולם, לאימפוטנט. “קוקי שמופי, איזה בולבולונצ’יק חמודונצ’יק יש לך”….
              טראאחחח.
              הלכה הזיקפה.
              נגמר הערב.
              אפשר ללכת לישון

              • צחוק מתגלגל
                גם זה נכון מה שאמרת

              • שלגיה

                זה משפט שדווקא נתקלתי בו לא מזמן… תוך שניות הפך לזין זקור וגאה.
                אבל הפעם הקודמת ששמעתי שימוש במונחים האלה היתה בערך כשהייתי בת חמש, וילד אחד מהגן אמר שאם אני אראה לו את ה*פיפי* הוא יראה לי את ה*בולבול*.

                ואם אתם חושבים שהמנוול הקטן לא ברח אחרי שהראיתי לו… אתם טועים!

                -:)

              • עענננקקקקקק
                :))))))))))))
                נתת לי רעיון אדיר!!!
                תודה רבה.
                כבר לא צריך “כואב לי הראש”

          • רגע…
            אז מה זה כוס?
            לא המקבילה של זין?

        • מיכל עלק

          אבל רק על הציץ אני יכולה להגיד שהוא הלך להציץ לכיוון הקורקבן ולבדוק מה שלומו…

          • בועז כהן

            לא סתם בוחרים להשתמש בטרמינולוגיה זאת או אחרת. הפוליטיקה של השפה היא עניין סבוך, חמקמק ונכלולי. הנסיון להשתמש בכינויי חיבה והקטנה בנוגע לאיברי הגוף האינטימיים הוא מתוך פחד להשלים עם המיניות האמיתית, הבוגרת, ונסיון לדבוק בביטויים ילדותיים, לא מזיקים, לכאורה.
            בגרמנית, למשל, יש המון שירי ערש (ארס?) שהם וריאציות על חרא, חירבון, צואה והפרשות אחרות.

            • מיכל עלק

              רק שהטרמינולוגיה הנכונה נבחנת על פי הקשרה, ואם ההקשר הוא מראשיתו מבודח, אז ציצים היא לטעמי מילה תקינה בהחלט.

              • בועז כהן

                ציצים היא מלה תקינה בדיוק כמו כוס, או כוסית. מלים מכוערות. זיהום של השפה, לטעמי

                אין קשר לקונטקסט, בעיני. המשפט הקלאסי מספרי פטריק קים “הוא חפן את שדיה בידיו המסוקסות”, הוא מצחיק ומבדח מאוד, למרות השימוש ב”שדיה” ולא ב”ציצים שלה”

                • מיכל עלק

                  להביא את פטריק קים בתור איזה דוגמא לפי.סי. (אפילו מהצד של ההומור) זה קצת כמו למלא את האמבטיה אחרי שכבר שפכת ממנה את התינוק…

                  • ג'וליה

                    אבל בועז צודק, כל השימוש בפיפי וציצי זה אינפנטילי לחלוטין. הגנון עבר מזמן, והצבא ומונחיו הדוחים ברוך השם עבר גם כן. מזמן. אני לא יכולה לתאר לעצמי בכלל את השימוש במילה פיפי בהתייחסות לאברי המין. נשמע אפילו פדופילי במקצת.
                    וציצי, וחזה… נו.
                    חזה יש לתרנגולות.
                    שדיים יש לאישה.
                    ציצי יש למי שלא השלים עדיין עם קיומו של הנכס הזה.

                    • אלמוני

                      שדיים זו המילה בה בחרו בני הכתה שלי להשתמש בגיל 14, כשהתייחסו אליהם כאל שני מכשירים, גידולי בשר שאמורים לענג אותם ורק אותם. השדיים היו אז כמובן “גדולות” וכו’ , חלילה לא “גדולים”,”יפים” וכו’ . הרבה מאד שנים עברו מאז, אבל הקונוטציה בשבילי נשארה.
                      מאז, אני מעדיפה שיתענגו דוקא על הציצים המפוארים שלי, על החזה המושלם שלי, רק לא שדיים. ועם בועז הסליחה.

                    • שלגיה

                      גם אני אצטרך להסתכן בפגיעה ביחסיי עם ג’וליה ובועז 🙂 –
                      ציצים – זה השם שאני אוהבת!

                      חוץ מזה, מה אני מבינה… לי אפילו אין שום בעיה עם המילה “כוס”. בעיקר אני אוהבת שנעשה בה שימוש ב”אני חולה על הכוס המתוק/יפה/טעים שלך” – זה מחרמן בטירוף, ואני לא רואה שום מילה אחרת שיכולה להתאים שם (בטח לא בלהט התשוקה).

                    • בדיוק
                      יפה אמרת

                    • אם את לא מזדהה עם דעתם את מסתכנת בפגיעה ביחסים איתם??
                      וואלה??

                    • מיכל עלק

                      אז ככה.

                      “הנכס” על מקומו מונח. (והייתי אומרת ש”מונח” זו הגדרה מציאותית למצב הנכס אחרי שתי לידות והנקה ונטיה מולדת להוכיח שניוטון ידע מה שהוא אומר). הנכס שימש ומשמש אותי לצרכי עינוגים ולצרכים פונקציונאליים והוא הולך לפני בגאווה. סופרייזינגלי אינף אני אפילו לא לוקה בקנאת חזה המדוברת למטה מזה, סופרייזינגלי אינף, אפילו לא ידעתי שיש תסביך כזה, ורשמתי לפני לפתח אותו בזמן הקרוב. אני לא אשאר ככה מאחור מקופחת תסביכים (בטן שטוחה, חפה מכל סימני מתיחה שאחרי לידה היא החלום הרטוב שלי, אם כבר..)

                      ובאמת אני מסכימה בעקרון עם בעז, טרמינולוגיה חשובה, ומילים יוצרות מציאות. מאידך, כמו שאולי את מבינה מהטקסט הזה, אני נוטה להתייחסות משועשעת לכל העיסוק בנושא הזה. ו”ציצים” משעשעים יותר מ”שדיים”. דווקא להתחיל עם כל ההתייחסויות הפילוסופיות למה שהוא, מראשיתו, התייחסות משועשעת, לא רק שאינו ממין הענין, אני חושבת שהוא גם מונע התייחסות רצינית לאמירה שבהחלט ראויה ליחס רציני.

                    • אבל ציצי זה לא אותו דבר כמו פיפי
                      לפיפי יש קשר לשתן
                      לציצי אין קשר למשהו לא נעים
                      לא?

                    • הכבשה השחורה

                      מה בדיוק תגידי לחברה שלך :
                      וואהו, איך גדלו לך השדיים או איך גדלו לך הציצים?

            • ליאתי המתוקה

              גם הציפיה שנשים יגלחו את שיער ערוותן קשורה בסירוב לקבל את המיניות האמיתית, הבוגרת.
              לנשים יש שיער בכוס. טבעי, רך ולא מפריע לאף אחד.
              ניקיון ובריאות אלה דברים חשובים- אבל השתעבדות לגילוחים ??
              הרצון שהכוס שלה יראה ורוד וקירח כמו כוס של תינוקת או ילדה לא בשלה מינית, בא מאותו מקום לדעתי.(רק שבסוף הוא יהיה ורוד רק מפצעונים של גילוח, וזיפני וקוצני מאותה סיבה… איכס.)

        • לא מסכימה איתך הפעם בגדול

          שמעת…?
          בגדול
          ושלי יותר גדול…
          חיוך מפגר

    • ציציפיפיציציפיפיציציפיפי
      מה יש לכם
      שכל אחד ישתמש במילה שבאה הכי בטבעיות
      שדייםפותשדייםפותשדייםפות
      מה ההבדל הרי כלום יודעים למה הכוונה
      ?

  4. שני ענינים-
    1. ספרים זה נורא… במיוחד שאחרי שכבר הבנת את גודל הקטסטרופה של התספרות עצמה, עוד מתברר שהספרית המוכשרת הוסיפה חטא על פשע, ומיסמסה את השיער במוס בריח קוקוס, ואני בכלל אלרגית לקוקוס… כך שכל בדרך הביתה אני לא רק עצבנית ומתוסכלת, נראית כמו זונה צוענייה, אלא גם מתעטשת בטירוף!
    2- אפרופו גוף… באופן מפתיע ולא רגיל, נהניתי עד מאוד מתכניתה של מרב מיכאלי אמש, שעסקה, כמה מפתיע- בגוף האישה. האם יש הסכמה לדעתי שכשמרב משתחררת, ופשוט ‘נכנסת לזה’ הכל זורם הרבה יותר נעים ומעניין ואינטליגנטי, מאשר כשהיא מצטטת אנשים לעצמם, לא מקשיבה לתשובות ורק עסוקה בלהשמע ולהראות ‘נכון’ (עיין ערך- מיכאל הר-סגור, ואפילו יאיר לפיד)?

  5. ג'וליה

    הילי…. רק שלוש הערות על תסביכים? שלוש? יש עוד!!!
    נשים סוחבות איתם כל כך הרבה תסביכים לפעמים, זה ממש מדאיג…
    שכחת לציין את אלה שצובעות לבלונדיני בגלל שאמרו להן שגברים מעדיפים בלונדיניות, והן האמינו והלכו וצבעו לבלונד פלאטינה, הזוהר למרחקים על רקע עורן השחום-שחום, ולצד גבותיהן הכהות-כהות… ושכחת את אלה שלקחו כל כך קשה את עניין האף (שבטח לא נראה ממש גונזי לפני הניתוח, ובטח התאים להן לפנים י-ו-פ-י ) והלכו ועשו כזה ניתוח פלסטי, אצל איזה קצב, שקיצץ באכזריות והשאיר להן פיסת אף פחוסה וקטומה, שמכאיב להסתכל עליה ובטח מכאיב עוד יותר לנשום דרכה…
    *אבל איך יכולת להתעלם* מהתסביך הכי מצחיק בעיניי – הקטע הזה, שנשים הולכות יחד לשירותים (במסעדה או מקום בילוי אחר), וכמובן, כמובן כמובן – *”קינאת חזה”* – למרות שזה, ללא ספק, נושא לכתבה שלמה ונפרדת לחלוטין…

    • בועז כהן

      אני רוצה עכשיו, ג’וליה, במעמד חגיגי זה, הסבר מפורט כולל דוגמאות של תופעת “קינאת החזה”.
      תמיד חשבתי שרק אצלנו יש את אלמנט הגודל-הו-הו-קובע-ועוד איך קובע

  6. וכל זה היה נכון עד שמצאתי ספר ירושלמי אחד, שעלה לארץ מאנגליה, ויחד עם חבר (אנגלי גם הוא) פתחו בירושלים מספרה מגניבה, שמוכרת כל מיני תכשירים טבעיים מצויינים , והוא, סם, האנגלי המתוק הזה- אז תגידי איך בדיוק בדיוק את רוצה שאני אגזור. ככה? את בטוחה שזה לא יותר מדי? חבל על השיער שלך…
    שש שנים, גם כשהפסקתי לגור בירושלים, ר-ק אצלו אני מסתפרת. רק…

  7. שלגיה

    הוא בדיוק המקום בו החלה ההידרדרות… 🙂
    רק בשנים האחרונות הבנתי שלפני כן הייתי כוסית-עולם על אמת!
    (והעיקר שאפשר להאשים את העוגיות-חינם בצבא).

    הילי – כהרגלך, כתבה גדולה, שועשעתי מאד.

    ולכל יפי-הנפש למיניהם – הרושם הראשוני הוא שקובע ואין מה לעשות בקשר לזה, אך לא תמיד ניתנת ההזדמנות להוכיח מה יש מעבר.
    ולכן בנות מפתחות תסביכים.

    כ ל כ ך פ ש ו ט.

  8. מיכל עלק

    בטח, בטח…. הנושא החביב עלי. נשים ומראה חיצוני. פני האשה המודרנית לאן. שאיך ככה אנחנו מדברות שוויון ותובעות הכרה בגין כישורינו האינטלקטואליים והרגשיים, ובסוף הכל (טוב, טוב, לא *הכל*. שמונים אחוז) מתרכז ל – “אני כוסית”?

    איך שאני אומרת לחברים שלי שבכלל לנשים יש שלוש אונות במוח. אונה שמאלית, אונה ימנית ואונת “איך אני נראית”. וכמה שהאונות האחרות במצב דיכוי זמני, נגיד, די בכך שאונת “איך אני נראית” מלבבת דיה, וכל מצב הרוח שלנו משתנה בהתאמה.

    אה?!? מה, לא ככה? ואיך זה שמשברים רגשיים חמורים אנחנו פותרות (ולו זמנית) בחנות הקרובה עם השמלה השחורה, הצמודה והצרה שעושה אותנו כוסית העולם?

    ממרומי תחילת גיל הארבעים אני מדברת. ככה וככה תארים, ככה וככה הצלחות מקצועיות, ככה וככה הצלחות אישיות, שני ילדים מדהימים (מדהימים אמרתי!) ומה? כל יום בא העינוי הסיני הנשי העתיק. קמט פה וקמט שם, ומצלוליט ישחרר רק המוות, ובכלל אנא אני באה?

    ואיך זה שגברים פחות באמת? הם פחות… אפילו שגם הם נשפטים במפגש ראשוני גם על מראה חיצוני. והם פחות, משושי ליבי, אינפנטילים מתוקים שכמותם. נושאים את הכרס שלהם בגאווה, בעוד אני נאבקת עם העלה חסה הבודד, לתפארת ארוחת הצהריים, וגם לשימור האתר הארכיאולוגי, אני וגופי.

    סטטיסטיקה. יאללה. כמה נשים מעדיפות זיון ראשון בחושך, לעומת אחינו הגברים? אני מהמרת על רוב מכריע לנשים.
    כמה אנחנו מתענות על המריטה, משיכה, שעווה וסופט אנד כואב לך, בזמן שהם מגדלים את כל השערות בגב האלה.. ? (לא על החזה יהושוע. על החזה במידה סבירה זה גברי)
    איך זה שלנקום היא עשרה אחוז מהתקציב השנתי שלי? (אה… בטח, בטח… אליזבט ארדן זה העשרים אחוז הנוספים. זו היתה שאלה מכשילה).
    ואיך זה שקילו פחות עושה אותי מאושרת, וקילו יותר מת העולם, ואני בכלל לא שמנה?

    איזה מורשת קדמונית נשית גועשת בדמנו. “תהיי יפה ותשתקי”. בנוסחו הנוכחי זה “יאללה, אוקיי, אוקיי, מילניום וכאלה, שרפתם חזיות, השתחררתן… בסדר… מקובל עלי.. תהיי דעתנית, ורחבת אופקים, ומשכילה, ומצליחה, ומוכשרת, ותדברי, אצלי גם תדברי, רק במחילה, מותק, אם אפשר… אכפת לך להיות גם יפה”?

  9. רגיש וחרמן

    אוי בנות בנות……..

    הבעיה האמיתית איתכן היא שאתן קונות את כל הלוקשים שאנחנו הקופים
    אמורים לקנות.

    לא, לא כולנו מעדיפים שדים גדולים ותחת מוצק. הייתן מאמינות??
    רבים וטובים מעדיפים שדים קטנים (ציצים) ותחת שמן.

    ושיער?? זה הדבר האחרון שקובע לסקס אפיל! ואני לא מדבר על
    שיער הערוה. זה האחרון כמה שלא יהיה מטופח תמיד יתקבל בברכה
    לפחות עלי (נשארתי לבד?? לא ממש).

    ולקינוח על טעם ועל יופי אין להתוכח, כל אחת ויופיה המהמם בעיני
    המחזר התורן.

    צאו מזה, אנחנו הקופים מסתנוורים מנוכחותכן, לאו דוקא מהיופי
    המלאכותי של ערוץ האופנה.

  10. רגיש וחרמן

    אתן רואות מה זה?
    כמה רגיש – לא יודע לעמד כמו שצריך ולהדגיש מילים.

    אני ממש אהיה מאושר אם מישהי תגיד לי איפה טעיתי
    ואיך עושים זאת נכון.

    • מייקי

      כוכבית אחת לפני המילה המודגשת, וכוכבית אחת אחריה
      *כוכבית*

      • בועז מאחורי הקלעים

        והדגשות אחרות אם רציתם:
        ^מוטה^ – שיפט 6
        ~מוגדל~ – הגל הזה מעל הגרש שלא משתמשים בו
        |מוקטן| – הקו האנכי, בד”כ מעל הלוכסן ההפוך
        _וקו תחתון_ – קו תחתון שיפט מינוס

        סתם חשבתי שיעניין אתכם

  11. מאמר גדול!!!
    אחד הטקסטים הבודדים שגרמו לי להפסיק את העבודה לדקות ארוכות, וגם לגחך לעצמי מול המסך ולגרום לחברי לצוות להטיל ספק בשפיותי, הנתונה בספק בלאו הכי..:)
    נכון – אנחנו מלאות תסביכים בנוגע למראה שלנו ועוד יותר בנוגע למה שגברברי ארצינו חושבים עלינו..
    נכון מאוד – אנחנו עשויות לשפוך ליטרים של דמעות על כל פגם קטן בהופעה ולשפוך ים של כסף כדי לתקן אותו.
    יותר נכון מנכון – אנחנו מוכנות לרצוח בלב שקט ועם המון סיפוק בצד כל מי שמאיימת על המוניטין שלנו בתור הכוסית של המשרד..
    נולדנו עם זה, מסתבר. מי יותר ומי פחות – כולנו “אובר – מודעות” למראה החיצוני שלנו..
    ברור שכל גבר נמשך לאישה יפה.. אבל אני עדין בין אלה שמאמינים שזה לא הכל, ואפילו לא הרוב…. אני מאמינה שאישה שמשדרת יופי פנימי( שיט, אני נשמעת קלישאית להחריד..:))
    בטחון ושמחת חיים – תקרין יופי גם אם היא לא עונה על הרבה מהדרישות של המושג יופי..
    באופן עקרוני – טבעי שננסה לשפר את המראה, אחרי הכל, בשביל זה אנחנו נשים.. למה ,לדעתכם , נוצרו נשים אם לא כדי לפרנס רבבות מעצבים שהעיצוב שלהם הוא סיפור עצוב לכשעצמו, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת..:)..
    אבל כדאי שנלמד להשלים עם כל אותם פגמים שאין דרך לשנותם.. לא. אנחנו לא סינדרלות..
    ולא כל ברווזה שמנמנה ומחוצ’קנת יכולה להפוך לקלאודיה שיפר.. אבל כל אחת, *כל אחת*!!!
    יכולה למצוא את זה שיאהב אותה כמו שהיא, אם היא רק תרגיש טוב עם עצמה, עם גופה ונפשה כאחד..
    בתקווה שכל אחת מאיתנו תמצא את הקופיף שלה. …ובלי הרבה עיכובים
    🙂
    יעלי..

  12. בלגניסטית מהעבודה

    כל אישה משוכנעת בסתר ליבה שאם רק תרזה X קילוגרמים , תסתפר במספרה הנכונה , אזי תכבוש בסערה את ליבו של נסיך שוודיה . האמת היא שנסיכים נמצאים בעיקר בפנטזיות שלנו , ואין בפנטזיה כשלעצמה שום דבר רע , אלא בהשלכות שלה . הפנטזיה מונעת מאיתנו ליצור אינטימיות אמיתית , בן הזוג , אם לא נשייך לו דם כחול , לא ימצא חן בעינינו , ועל מנת שנהיה ראויות להוד נסיכותו , גם בעורקנו חייב לזרום אותו סוג דם .
    נסיכות לא יכולות להיות שמנות , לא יכולות להסתובב עם חצ’קונים ותספורת לא מוקפדת . מי שלא נסיכה , לא ראויה לנסיך , מי שלא נסיכה לא ראויה לאהבה , מי שלא נסיכה ראויה אולי לזיון טוב ולפעמים אפילו לא לזה…
    אבל אם את כן נסיכה והצלחת לעשות את הדיאטה , למגר את החצ’קונים ולמצוא את הספר הנכון
    את בטוחה שאת כוסית המאה . למה שנסיכה כמוך תסתכל על סתם בחור,כשמכל המראות נשקפת אלייך דמותך המשופרת והצנומה ? נסיכה כמוך לא תניח לבחור פשוט להתקרב אליה , נסיכה בערבון מוגבל כמוך תערים קשיים ומכשולים .
    אם ימצא אותו אביר שיוכל למכשולים , את תיהי בצרה אמיתית , אסור יהיה לו לגלות לעולם שלא נסיכה את , אלא בת תמותה מורעבת . משום שלא השכלת לפתח את היכולת לאהוב את עצמך בשלמות שלא מוציאה את הצדדים הבלתי נסיכותיים בעליל של עצמך , תשבי לך במגדל השן שאת יצרת בודדה ומורעבת בחסות מראה ההירואין שיק .

    • שלגיה

      פשוט כואב כמה שאת צודקת –

      לא שאני מתיימרת להיות נסיכה, אבל מספיק פעמים *נעלבתי*, פשוט כך, מהחוצפה ומהתעוזה של כל מיני מוטציות שבכלל העלו על דעתם להתחיל איתי.

      • אפשר, אולי, להתחיל איתך
        😕

      • מה זה “מוטציות”? מה? גבר שלא נראה כמו הנסיך על הסוס הלבן? מה הקטע שלך, סנובית?

        • ג'וליה

          הלו, יגאל….
          Hold your horses
          בחורה איכותית כמו שלגיה – לא סנובית! ותרגיע את עצמך!
          ואנחנו באופן כללי בעד כל גבר, בלי סוס לבן מצידי, אבל שיהיה בנאדם כמונו- לא מושלם, ועם זאת…

          • כל מיני מוטציות שבכלל העלו בדעתם לנוסת ולהתחיל איתי…הלו, היי, come onגיברת, זה לא אני כתבתי, נכון? זוכרת – מי שהתחילח פה בלהעליב זה שלגיה שכמו כל בהחורות הישראליות חושבת שרק נבחרים יכולים בכלל לדבר איתה
            מה זה אם לא שיפוט חיצויני ושטחי הכי בעולם

            • ג'וליה

              זה לא מה שהיא התכוונה, לדעתי. כי אני יודעת במקרה על מה היא מדברת. יכול להיות שהיא התנסחה לא מדוייק או יכול להיות שאתה מיהרת לענות לפני שחשבת על זה, אבל בכל מקרה זה לא העניין.
              ואתה, מי רוצה להעליב אותך בכלל? :-)) ואלך תגיד שוב את המושג הזה “כל הבחורות הישראליות”, יען כי יש יוצאות דופן בדיוק כמו שיש יוצאי דופן, וההתייחסות שלך בהכללה היא *שיטחית בדיוק* כמו שיפוט חיצוני…
              אני צודקת או שאני צודקת?

              • בטחה ש יא צודקת וישר יוצאת להגן על החברות שלה האמפתיה הנשית הזאת איזה גועל אני צודקת או שאני צודקת אולי הכי טוב אני מפגרת או שאני מפגרת

                • ג'וליה

                  או שירדת מהפסים או שירדת מהפסים.
                  אני מבינה שאם לא מסכימים איתך אז אתה לא יודע לענות לעניין. חבל. חשבתי שיש לי פה עסק עם אינטיליגנט.

            • שלגיה

              איך, יגאל, *אתה* יכול להיעלב – אלא אם כן *אתה* מחשיב את עצמך כמוטציה?!

              והנה הארה: השיפוט החיצוני והשטחי (בשלב זה) הוא *בדיוק* מה שמניע מישהו להתחיל איתי!

              תתפלא, אבל היתה לי מערכת-יחסים ארוכת שנים ובן-זוגי לא היה נסיך כלל, ו”שרדתי” את המבטים המעליבים ברחוב של: “מה, לעזאזל, היא עושה איתו?”
              אהבה כזו, מבחינתי לפחות, יכולה לצמוח רק מתוך ידידות וקירבה נפשית גדולה. כלומר, כשיש הזדמנות להכיר אדם במסגרת מעמיקה יותר, מאשר ברחוב, נניח. וזכותי המלאה לא לתת אפילו צ’אנס למי שלא נראה לי. הרי גם הוא לא היה פונה אלי אם לא הייתי נראית לו.

              אז ממש לא מעניין אותי אם זה נשמע לך שטחי או “ישראלי טיפוסי” שאני לא מעוניינת במוטציות סביבי – כולה מה ביקשתי? שהמוטציות יפתחו קצת מודעות עצמית (או לפחות יקנו מראה 🙂 )

          • מוטציה

            סיפור אמיתי
            נסעתי לאמסטרדם
            הלכתי למועדון
            ניגשה עלמה
            היא סופר מודל
            אני מוטציה
            אמרה :
            אתה חמוד
            היום שנתיים אחרי
            אהבה פורחת
            אפשר לאהוב מוטציות אם נותנים להם צאנס

            • רויטל

              ג’וליה – לשלגי יש פה משלה. תפסיקי עם ההגנות האלה בבקשה. ממש לא לעניין.
              מוטציה – אני איתך. לא משנה מה יגידו, אנחנו מצליחים להביא אותה בקטנות. גם לי יש ברזומה את אחד החתיכים הירושלמים הכי הורסים שאי פעם תניחו עליהם עין. הבחור גבוה, שחיין, עם כל האפקטים הויזואלים המנצחים, ואני התחלתי איתו, ואמנם לא יצא מזה מערכת יחסים, כמו שאמא שלי מתה שיקרה, אבל הוא כזה פגז של גבר, שעכשיו אני צריכה לעשן סיגריה ולהירגע. וגם האקס האחרון שלי, שדווקא כן היתה לי מערכת יחסים איתו, ואמא שלי שמחה לשלושה חודשים, והאקס הזה, אולהלה כמו שאומרים בצרפתית, היה גם בנוי לתלפיות.
              יגאל – שום נסיך ושוש סוס. תהיו טובים, אמפטים ותזיינו כמו שצריך, ואנחנו שלכם.
              וזהו.

              • מוטציה

                כל הכבוד
                וגוליה ושלגיה האליטסטיות ימשיכו לקטר אל כמה שלא מזיינים אותן, וימצאו את עצמן מחבקות את הויברטור בלילות חורף נהדרים.
                טוב זיון עם מוטציה
                מאורגזמת ויברציה

                • אינדי_גו

                  ומי שלא ראה מוטציה סקסית מימיו – שיילך לראות את “אקס מן”,
                  שטוחון קליל אך רב פעלולים, שהגבר הכי סקסי בעולם מככב בו (הו, פטריק פטריק)

                  מושג היופי הוא די נזיל והוא עניין של טעם, כפי שאני טוענת תמיד.
                  מתי כספי – יפה? מכוער? ג’ימי נייל המתוק – אני כנראה סוטה, אבל הוא יפה בעיני.
                  כנ”ל הרי דין סטנטון. אז מה? אז בראד פיט לא לטעמי, סורי. קורה.
                  וגברים קרחים הכי עושים לי את זה בעולם.
                  ואני לא היחידה. מעבר למוסכמות ולנורמה של מהו יפה, יש קשת מגוונת מאוד של טעמים,
                  וזה בדיוק מה שמאפשר לכל אחד ואחת למצוא מתישהוא את זה או זו שבעיניהם הם יפים.
                  וזה – בלי להזכיר במילה את המושג המשומש-מדי “יופי פנימי”, שהוא תנאי הכרחי הרבה יותר
                  להתלהבות אמיתית ממישהו.

                • שלגיה

                  אני תוהה – איפה בדיוק קראת את הקיטורים האלה שאתה מדבר עליהם?

                  לא, לא, אל תדאג לג’וליה ולי, “האליטיסטיות” עלק, ובטח ובטח שלא אמרנו נואש עד כדי הסתפקות בשאריות מוטציוניות למיניהן.

                  נו טוב, אולי בתור קופירייטר סוג ז’ יש לך עתיד.

                • ג'וליה

                  ממש קפצתם פה גבוה בלי סיבה מוצדקת. בואו נירגע רגע, בסך הכל היה כאן נסיון לתאר מצב פשוט, שקרה בטח להרבה, משהו סטייל “אפשר להתחיל איתך? את הבחורה הכי יפה שראיתי” (לדוגמא) וכשההיא עונה “לא, תודה”, היא מקבלת מהבחור תשובה מפגרת נוסח “יאללה, מי בכלל רוצה להסתכל עלייך, יא מכוערת”. *זה הכל*. זהו. ומפה והלאה הבחור המדובר הוא בהחלט מוטציה, גם אם רק ברמה של לא-מסוגל-להתמודד-בכבוד-עם-תשובה-שלילית. גם זה מספיק בשביל שהוא יהיה מוטציה. ראבאק, מהרגע שמישהי מסרבת לך, פתאום היא מכוערת חיצונית? וזה בדיוק אותו דבר, יגאל, כמו להגיד לי שאני מפגרת רק בגלל שלא הסכמתי לך, באמת, איך העזתי?!
                  אז קפצו עלי כאן כולם, מי שקרא לעצמו מוטציה (למה?) ואחרים… עם כל הכבוד, ואני אומר זאת שוב, יגאל, להתייחס בכוללנות לבנות כאל “כל הבחורות הישראליות” זה שיטחי בדיוק כמו לשפוט בחורה או בחור לפי צורתו החיצונית. זה אותו דבר בדיוק. נסה ותראה.
                  ולך, שמכנה את עצמו “מוטציה”, אני באמת מעריכה את תשובתך העניינית שכללה גם ויברטורים וגם התייחסות אלי כ”אליטיסטית”…. נו, אם ככה אתה רוצה לחשוב, מי אני שאהרוס לך את התיאוריה שאתה כ”כ בטוח בה. עדיף בהחלט זיון עם ויברטור מזיון השכל שלך.

                  • בועז כהן

                    ג’וליה יקירתי, את באמת הרבה יותר מדי מוצלחת מכדי להתרגש מנאצות (בעיקר כשהן נאמרות בעילום שם ובעילגות לשונית מביכה כל כך…)

                    ג’וליה, וגם שלגיה – ברור לכן, הרי, שהתוקפנות היא נשקו של החלש. זה ברור. זה בנאלי. אנשים שקופצים עלייך במטרה לרמוס אותך, על כל מלה שאמרת או לא אמרת, מונעים מאותן תחושות תיסכול, מרירות והערכה עצמית נמוכה.

                    קל יותר לשלוף עלבונות, לנסות לגמד אותך, להציע לך להתייחד עם הויברטור, להזדיין עם ערבים, לקרוא לך סנובית או השד יודע מה, מאשר לנסות ולהבין ש”כשאת אומרת לא – את מתכוונת ל’לא’ והעולם לא נחרב”.

                    מוזר כמה קשה גברים לוקחים, עדיין, סירוב נשי (זה בסדר, נשים לוקחות סירוב בצורה הרבה יותר קשה) ובכל מקרה, אין צורך להתרגש מיגאל זה או אחר – השם משתנה, התופעה נשארת. צריך ללמוד לחיות עם זה. זה לא פשוט, כי מלים קשות פוגעות ומעליבות, אבל זה עוזר כשמבינים מה המנגנון שמוליד תוקפנות וכוחנות (אגב, המלה מוטציה היא גם “שינוי, גילגול של משהו לדבר אחר, בעולם החי והצומח” ולא רק “עיוות גנטי”)

                    אני, בכל מקרה, אוהב אתכן, שתיכן. יום יפה היום

                • מדוזה

                  האמת חייבת להאמר: *הויברטור הוא המצאת המילניום*
                  הוא אולי לא ילחש sweet nothings באוזני, אבל האביונה הברוכה, המדהימה,
                  והמשחררת בוא תבוא ללא כל צל של ספק!
                  אישית, אני תמיד אעדיף זיון עם הויברטור על זיון שכל מגברבר שהחליט שהוא
                  יודע.
                  זה לא ענין של לוק, וזה לא ענין של גודל, ולכן ענין המוטציה מה-זה לא קשור.
                  גבר אמיתי יודע לתת לאישה להרגיש מדהימה במיטה ומחוצה לה, וכל השאר
                  מענין לי את זה שנשבר לי……(מה לעשות? גדל, ונשבר. גדל, ונשבר.)

              • לא נכון. אני רועדת מהתרגשות. באמת יצאת עם מיקי חליקה? אפשר להעריץ אותך?

            • בלגניסטית מהעבודה

              זה דבר יחסי ,וגם… לא תמיד יודעת המוטציה ,שהיא מוטציה !

        • ככה מדברים לנסיכה?
          אצלנו בארמון,היו עורפים את ראשך.

      • בלגניסטית

        אני מתארת לעצמי שאותם מוטנטים , הם אנשי הייטק נובורישים במזדה בני 30 + והסיבה
        שאת קוראת להם מוטנטים נעוצה בחדגוניותם .

    • לא כל אישה
      בכלל לא

  13. כי אני לא יודעת

    אני די מבינה למה הדתיים אומרים “ברוך שלא עשני אישה” ,זה כי אנחנו קמות ואומרות “למה אני לא נראית כמו שירז טל”.

  14. אורני

    קודם כל – כתבה מצוינת!!!!

    בן זוגי היקר לי מכל, שאומר לי שאני שמנה רק בראש, שהבטן שלי (אבוי, מבנה הגוף שלי בגד בי ולעולם לא תהיה לי בטן שטוחה ) מתוקה ונעימה וחמודה, והטוסיק (אבוי, הגדול…זוכרים את מבנה הגוף…?) נראה מעולה בשימלה, ושבכלל אני היצור הכי יפה שמהלך על פני האדמה הביא לתשומת לבי כתבה של יאיר לפיד בסופשבוע של מעריב לפני כמה חודשים, ומאז הוא מקפיד להזכיר לי אותה.
    תמצית הכתבה: נשים, להבדיל מגברים, רואות אחת את השניה בחלקים!
    תגלית, הה?
    הוא, ויאיר לפיד שאפשר לדבר בו רבות, טוענים בעוז שכשהם רואים אישה – ברחוב, נגיד – הם בהחלט מסתכלים עליה ומתרשמים ממנה, אבל הם מסתכלים על כולה, רואים אותה בשלמותה, בלי להפריד לחלקי חלקים.
    כשהם שומעים שתי נשים מדברות על – “כמה הגבות שלך יפות, ראית את הירכיים של ההיא? מה את אומרת על הדלדול שיש לה מתחת ליד? מה את אומרת על הישבן שלי? רואים שהשמנתי קילו?” הם פשוט לא מבינים במה מדובר – או שאת נראית טוב או שאת לא נראית טוב. נקודה.

    ואני יכולה לספר לכם שעות איך הייתי חצי אנורקסית, איך השמנתי הכל בחזרה, איך אני חיה במשטר קפדני חודשים על גבי חודשים, ואז מתירה את הרסן לחודש – חודשיים ואוכלת כמו שאני רוצה -מ בשביל עוד שנה שנתיים של יסורים. ואיך לפעמים אין לי חשק להתאפר ולפעמים אני מתאפרת – all the works – איך לפעמים אני מחליפה שבע פעמים בגדים בבוקר לפני שאני יוצאת מהבית או שא ני זורקת על עצמי משהו ועפה, ואיך אני שונאת את האף הסולד שלי (סולד מדי) ואיך השדיים שלי קטנות מדי כשאני שוקלת כמו שאני רוצה ואיך אני שוקלת יותר מדי כשהשדיים שלי מספיק גדולים…

    יש לי כל כך הרבה מה להגיד, אבל ממילא אמרו לפני ויגידו אחריי…
    איך משתחררים מתסביכים?
    תאמינו לי, שאם לא הייתי בטיפול פסיכולוגי בתחילת הקשר שלי עם בן זוגי הנוכחי, הייתי מן הסתם הורסת את הקשר לפני שהתחיל, כהרגלי לאורך השנים, בגלל האמונה שאני לא שווה את זה ולא מגיע לי, אבל בכל זאת – למרות הבן זוג הנפלא, האוהב, התומך – התסביכים לא נעלמו. והם משתנים ומשתכללים, אבל הם בסיסיים והם טבועים בי ואין לי מושג ממתי – אני רק יודעת – שעד עולם, קיבלתי אותם מאימותיי ואוריש אותם לבנות בנותיי.

  15. מיכל עלק

    כמות הפעמים ששמעתי את המילים “תאהב את עצמך ותקבל את עצמך כמות שאתה” כמרשם לחיים בריאים של בן אדם עם עצמו, שווה בערך לכמות הקילוגרמים שאקורדיאון ממוצע מוריד בימי חייו (8,000 פלוס).

    סליחה? מה זה בדיוק ה”תאהב את עצמך” ברמת המעשה? לא ברמת הססמא. ברמת הפרטים.
    יש איזה מניואל הפעלה מסודר, יד ראשונה, מרופא, באחריות, הצלחה מובטחת?

    לא. לא בציניות. באמת. יש לי איזה מושג סוביקטיבי אישי של מה זה אומר. מענין אותי מה דעתכם/ן.

    • עץ הקיפודים האנגלי

      תתקשרי ל”לנדמרק” ותשאלי מתי הפורום הבא. אי אפשר להסביר לך. את צריכה לחוות

      • לנדמארק,זה כמו לאדן?
        אולי אחמד יודע?

        • דודה נחמה

          נוריק’ל
          לנדמארק זה כת. לא כתת יורים. כת.
          בלאדן ליבעראלען (אני מבקשת שתקפידי על השם המלא) יש על הראש סמרטוט ולא מדברים. יורים. מניפים רגליים.
          בלנדמארק זה משלמים כסף בשביל לדבר כל הזמן.
          ואחר כך נהיה טוב ושרים לחיי העם הזה.

          בלאדען ליבעראלען מקבלים כסף בשביל לפוצץ.

          וחוץ מזה לנדמארק זה שוק של בשר פנויות. ככה שמעתי. ואין שמה אחמיידלאך, כולם שם מאמילך במקום.

      • מיכל עלק

        אם מישהו היה נותן לי את התשובה הזו על השאלה לעיל, לפני אי אלו שנים, הדבר האחרון שהייתי עושה, היה לצלצל את הטלפון הזה שאתה מציע לי.

        כי, אפע’ס, “תתקשרי ללנדמרק ושם כבר תחווי את כל מה שאת צריכה לחוות בדרך אל האושר” זה שרלטני ויומרני בערך כמו “תאהבי את עצמך והכל יהיה בסדר”.

        מה בסדר, מי בסדר, איך בסדר? בעיקר “איך בסדר, בדיוק? מה זה זה? פודינג אינסטנט? תערבבי את החומרים במיקסר של לנדמרק ותראי איך החיים נהיים קצפת, הדובדבן עלינו”?

        וכתבתי “לפני אי אלו שנים” כי בנתיים היו לי סדרת הסדנאות שלי. שמות אחרים. חומרים דומים. קורבן/אחראי, מחויבות, שבירת פרדיגמות, חשיבה אוטומאטית, רשימות, אתה בטח מבין על מה אני מדברת.

        והגם שאני בוגרת סדנאות, ואולי דווקא משום כך, ויש לי את ארגז הכלים בבגאז’, וחוויתי את תחושת ההתעלות, וגם את החלחול הזעיר והאיטי שבא אחרי האופוריה הראשונית..

        שכל אחד לוקח מהסדנאות האלה את מה שמתאים לו, אם בכלל (!) ואת החוויה הראשונית מחליפה דרך ארוכה ועבודה קשה, אישית מאוד. לא בהכרח הדרך שבה אני מחלחלת חומרים היא הדרך שלך.

        ומה שאני שואלת זה בדיוק את הדרכים האישיות האלה, המשתנות,את הפרטים שלהן, את העשיה המעשית, הממשית, הפיזית. נו, אוף, כמו תוכנית שלוש עשרה העיקרים של הנגמלים האנונימיים לדורותיהם.

        קופשתי?

      • נסטסיה פיליפובנה

        היי עץ קיפודים, מתי עשית את הפורום? אמנם הסיכוי נמוך אבל אולי עשינו ביחד?

    • מש-תמ-צ-מת

      לאהוב את עצמך זו אכן הסיסמה השחוקה ביותר, ומילא אם רק היתה שחוקה. היא גם לא עוזרת. לקום כל בוקר ולשאול: נו, זה כבר הגיעה? החבילה של האהבה העצמית מהדוור? אני לא רואה שום תוצאה, חוץ מתסכול אדיר.
      הכוח האמיתי, מה שאולי לא מביא אהבה אוטומטית אבל נותן הארה, זה לעמוד מול המראה ולומר: אני לא ממש אוהבת את עצמי כרגע, נראה לי שאף אחד אחר לא בדיוק חושב עלי עכשיו. דאם איט, אז מה? אני יצור חי, פועל, ואני הולכת עכשיו לעבודה ולוקחת את היום הזה כמו שהוא. פשוט כי אני חיה, ולא מעלה על דעתי להפסיק את זה. עכשיו לא ממש טוב. אבל כשיבוא לי, אני אוהב את עצמי (מה יש, את בן הזוג אנחנו אוהבים כל רגע ורגע? אהבה זה דבר שבא בגלים) וארגיש יופי, ואחייך.
      נשמע קר וקשה? אולי. בעיני זו דרך אחת לצאת מהמילכוד המטומטם (כבר אוהבת’ת עצמי? עוד לא? אולי עכשיו כן?) ולחיות כמו שצריך לחיות – יום עסל, יום בסל. זה החיים, חבר’ה. אפור, ורוד, שחור, לבן, וחוזר חלילה. זה זן.

      • מיכל עלק

        אה, משתמצמת, מה שכתבת נכון, אני חושבת. רק הערה אחת, באיזשהוא מקום זה כאילו התשובה מכילה גם את השאלה, כי היא כוללת את הרכיב של לקבל, בעוד שהשאלה הראשונה כוללת גם את “אוקיי, אוקיי, איפה בדיוק מתחיל התור למקום הזה שבו מקבלים את עצמנו (ואת המציאות שלנו) כמות שאנחנו”?

        היתה איזשהיא תקופה חשוכה בחיי, שעבדתי במקצוע הזה שעורך את הדין ומגיש אותו לשולחן לשופטים משועממים. אני זוכרת את עצמי, בימים המאוד ראשונים מתחת לגלימה, עומדת מחוץ לאולם המשפטים, קצת חוששת “מגודל המעמד” ובעיקר מ”כבודו” שלא בהכרח נוטים להיות חביבים לעורכות בראשית דרכן המקצועית. “תרגעי, עלק” הייתי לוחשת לעצמי בשקט “כבודו הוא בסך הכל בן אדם, גם הוא משתין, מחרבן ומפליץ בדיוק כמו כולם. יכול להיות אפילו שהוא מפליץ בתדירות גבוהה מהרגיל”.
        אם את מתכוונת ב”קבלה” הזו ליום שבו הסכמתי להודות בפני עצמי שגם אני (שומו שמיים) מפליצה, מחרבנת ומשתינה, פוי, *אנושית ממש*, על כל הנלווה לכך, אז כן. אני איתך.

        • נשים לא מפליצות. אבל לפעמים יש להן גזים, זה נכון. כולנו בני אדם

          נשים לא מחרבנות. הן הולכות לשירותים, כדי להתפנות

          ועוד משהו שאופייני רק לנשים: הן הולכות לשירותים בקבוצות…

          • ג'וליה

            מי יהיה הראשון שיפתח סוכנות נסיעות, כזו שתארגן את כל ההליכה-בקבוצות-של-נשים לשירותים? אפשר לעשות מזה הרבה כסף. ממש סטארט-אפ… 🙂

            • בועז כהן

              שמישהו יסביר, שמישהי תסביר, אחת ולתמיד את התופעה הזאת. למה נשים הולכות לשירותים ביחד? כאילו, מה הקטע? למה ביחד? למה בקבוצות?

              • נסטסיה פיליפובנה

                נשים שאוהבות אחת את השניה (כמו הקבוצה הנשית אליה אני משתייכת) אוהבות להיות הרבה ביחד, וגם ללכת לשירותים זה זמן שאפשר לדבר, לצחוק ולבכות. כאילו- כשנפגשות, אז לא מבזבזות אף שניה של להיות ביחד.בטח יש עוד סיבות סוציוג’נדריאליות בלה בלה בלה.

                • בועז כהן

                  תסבירי כמו שצריך, בבקשה. בלי להתחמק. למה את הולכת עם החברות להשתין? למה??

                  • בלופ בלופ

                    זה התחיל מהמנהג של “ללכת לפדר את האף”, כשמישהי החליטה שהמייק אפ שלה צריך תיקון, וכולן הצטרפו מתוך מחשבה שאם לא יועיל, לא יזיק. המנהג פשוט נשאר, גם כשהיום את חייבת להוכיח את עצמך במתן שתן , אחרת אין לך מה לקום מהשולחן במסעדה. וחוץ מזה, יש לנו שלפוחית קטנה יותר.

                  • יש לנשים את הקטע הזה, של לא לעשות דברים לבד.
                    “את באה איתי לשירותים”? נגיד, לקום משולחן באירוע- וללכת לשירותים. כאילו פחות נעים לחצות את האולם לבד… ואולי זה רצון לסוג של אינטימיות- נלך יחד, נגיד אחת לשנייה בדרך דברים פרטיים, שלא נגיד אותם לידכם… איזה צורך לחלוק דיבור פרטי. לא ספציפי. לא שיש לי משהו ספציפי להגיד לה. אבל בא לי להגיד, בשקט ומקרוב- אוף, אני עייפה והסלטים היו מגעילים, ומה דעתך- השיער שלי נראה בסדר?
                    לשמוע איזה חיזוק או סתם השתתפות בתחושה לגבי הסיטואציה. אני חושבת שזה הדיבור הנשי הזה, שהדרך לשירותים או העמידה המשותפת ליד המראה שם אומרת.
                    ואני דווקא לא דוגמא טובה, כי אני מעדיפה לעשות לבד מה שהרבה בנות אוהבות לעשות ביחד… אבל בפעמים שזה כן מתאים לי- אז אני חושבת שזו התשובה.
                    גם יכול להיות שלנשים יש איזה צורך בהעמדת פנים משוחקת או קבועה כשהן בחברה מעורבת, כשהן חלק משיחה שאת רוחה מכתיבים הגברים שנוכחים שם. לא תמיד הדיבור סביב השולחן הוא דיבור בשפה “שלהן”- גם אם הן משתתפות דומיננטיות בו. ואז עולה איזה חשק לדיבור פרטי וגלוי. אפילו אם הוא סתמי ובנאלי, לא שיש משהו ספציפי להגיד… אז את באה איתי לשירותים?

              • יש כזה דבר?
                באמת נשים הולכות ביחד?
                מה…כזה…בואי איתי לשרותים?
                יו
                זה מוזר נורא
                לא קרה לי אף פעם
                כלומר
                היו נשים בשירותים אבל
                לא משהי שבאה איתי
                אולי משהו לא בסדר איתי
                אני חייבת לבדוק את זה
                אני חשבתי שכל הכייף בללכת לשירותים זה
                תחושת ההקלה
                וגם
                להכיר אנשים חדשים לא?
                חיוך

          • מיכל עלק

            אוזניים תצילנה ממש. שוב שכחתי לבדוק במילון לשפה תקנית לפני שסיבמטתי. מצד שני, אני אף פעם לא הולכת לשירותים בקבוצה, ככה שיכול להיות שאני פשוט לא אשה, וזה רק ענין של זמן עד שהידיעה על כך תגיע גם אלי.

          • שלגיה

            נכון!!!

            הן *עושות פוקים* :-)))))))

  16. כי אני לא יודעת

    ואם כבר מדברים על משפטי פסיכולוגיה בגרוש הנה עוד אחד:”תלמדי להנות לבד”
    אז לפעמים לבד זה נחמד-כמו עכשיו שהשותפה שלי יצאה ואני יכולה לגלוש בלי רגשות אשם ולבלוס במבה,או ללכת לטייל במושבה הגרמנית ולחפש הפתעות.
    ולפעמים זה בדיוק כשאת לא רוצה להיות לבד, כמו אתמול שכל חברותי נתקפו התקף חרשנות בדיוק כשנורא רציתי ללכת לסרט ויחד.ואפילו את בובי דונל (פרקליטים) לקחו לי בשביל לראות את אקי אבני מקבל פסל מכוער ומודה לסנדי..
    מי שיגיד לי עוד פעם-תלמדי להנות מהלבד כשאני מספרת לו שנמאס לי מזה – אני לא אחראית למעשי.

    • פיצית

      חוץ מזה שבירושלים יש באופן כללי “כפייה זוגית”, כזאת שאי אפשר ללכת לבד לסרט/הופעה/בית קפה וכאלו.

      מה שכן, לסינמטק, חוץ מבלילות חמישי-מוצ”ש אפשר ומומלץ ללכת לבד, ואף אחד (או כמעט אף אחד) לא מסתכל במבטים עקומים.

      אבל אם את רוצה עוד משפט כזה “תלמדי להנות לבד, או שתרחיבי את מעגל החברים…”

      ובא לציון גואל

    • את בערך הבנאדם היחיד שאני מכירה חוץ מאנשים שקרובים אלי שמשתמשת בביטוי “לחפש הפתעות”
      הייתי מציעה לך חברות אבל אני קצת מתביישת….:)

      • בועז כהן

        מושג מאוד ירושלמי, “לחפש הפתעות”. כמו “ברחל בתך הקטנה”. כמו “מא-א-תיים”. כמו “נחלת” (נחלת שבעה) “לשפצר” (כמו לשדרג, אבל בעברית יפה יותר) ויש עוד כמה, שכבר שכחתי

      • kianiloyodat

        1. לחפש הפתעות-מאחר ואני לא ירושלמית גיליתי כמה הפתעות נעימות במושבה-כמו מקס ברנר ולזה הכוונה.
        2. המשפט הזה נאמר לי אחרי פרידה עצובה מחבר שאהבתי הרבה שנים .

  17. מאמר גדוללללללללללל
    וכל כך נכון
    אני יוצא עם מישהי כבר שבועיים, חמודה נורא, פשוט לאכול אותה
    אבל משום מה היא כל היום מחפשת מה לא טוב אצלה
    ואני אומר לה כל הזמן, 7 פעמים בטלפון, את מושלמת!!!! תביני!!!!
    והיא לא מבינה.
    נשים יקרות, אתן מושלמות.

    • בועז כהן

      לפעמים, חשדתי בה שהיא מאוהבת בתסביך.
      כל בוקר אותו טקס חדגוני. עמידה בעירום מלא מול המראה הגדולה בחדר השינה, סקירה מדוקדקת של הגוף מכף רגל עד ראש ואנחה כבדה. “השמנתי! השמנתי! אני פרה! אני בהמה!”
      ואני, מתוך שרעפי שינה, רדום אך עדיין ג’נטלמן, מנסה להרגיע: כפרה, נשמה, את יפה, את סקסית, אין כמוך בעולם”
      והיא בשלה. אוחזת בעקשנות של פרד סורי בשדות חאלב בתסביך ומסרבת להרפות וכשאני מנסה לקום ולהוכיח לה, במו ידיי הגדולות והאוהבות, עד כמה המציאות שונה מזו שהיא חושבת שנשקפת אליה מהמראה, היא זועקת:
      ת ן ל י ל ה ת ב ו ד ד ע ם ה ש ו מ נ י ם ש ל י!!!!”

      • ג'וליה

        כמה אנרגיות אנחנו מבזבזות לפעמים על השטות הזו, אפילו כשמגיע מישהו שאוהב אותך בלי תנאים, בלי ביקורת, בלי לנסות לתקן אותך – את עדיין, לפעמים, מנסה לאחוז בתסביך הזה, כדי שלא יחשדו בך שנוח לך עם הגוף שלך, אפילו שהוא לא מושלם.
        כמה חבל.
        ידיים גדולות ואוהבות. מבחינתי זה מספיק בשביל להעביר את הספק הכי גדול שיש.

  18. שוקי זקורי

    יוחזר השיער לבית השחי- לאלתר !

  19. שולה שגילחו לה

    איחססססססססס

  20. בועז כהן

    נשארנו בלי תשובות לשאלות החשובות של היום:
    למה נשים הולכות בקבוצות לשירותים?
    מה זה קינאת חזה, ובמה ומתי זה מתבטא?
    האם נשים באמת רואות נשים אחרות בחלקים, לעומת גברים שרואים את השלם?

    תשובות, תשובות.

    • חרמנית ורגישה

      אני דווקא מעדיפה ללכת לשירותים עם בן זוגי, מין רטרו שכזה…

    • אני חושבת שהעניין שבנות הולכות, או אני הולכת, יחד לשרותים, התחיל מהפחד להנעל בפנים… כן, כן. כלומר, כדי להשלים את התמונה – מכיוון שלא נועלים, נוצרת חוסר יכולת לתפעל את העמידה באוויר בשרותים לא נקיים עם המבט תקוע על הדלת מפחד שמישהו יפתח ועם יד אחת בעמדת כוננות להחזיק את הידית מחשש שתיפתח. מכאן גם הביטוי ששמור לשירותים ציבוריים – “את מוכנה לשמור לי?” וגם – “תעבירי לי את הנייר טואלט כי אצלי נגמר.”
      וחוץ מזה, הרבה פעמים אנחנו מתאפקות, אני מתאפקת, ואז כשמישהי הולכת זה “מזכיר לי” שגם אני צריכה ואז כבר הולכים ביחד.

      • שלגיה

        כי אנחנו לא רוצות להיתקל בסיטואציה שהוצגה – כרגיל – בגאונות, ב*סיינפלד*:

        DO YOU HAVE A SQUARE TO SPARE?

    • אני מתפלאת עליך בועז, דוקטור לנשים ולא יודע מה זה קנאת חזה, מה כל כך קשה להבין? זה הקנאה בשדיים היפים יותר, הזקופים יותר, העגולים יותר, הקרובים יותר והגדולים יותר (בגבולות ההעדפה של כל אחת או אחד) של מישהי אחרת שהיית מתה שגם לך יהיה כי זה יפה וסקסי, וכי הרבה גברים מסתכלים על שדיים של נשים וזו נקודה מאד מרכזית בסקס אפיל של נשים, ולהבדיל מזין, זה גם בולט לעין כשלבושים. איך זה בא לידי ביטוי? יש נשים שאצלן זה בא לידי ביטוי בזה שהן עושות ניתוח פלסטי. אני סתם אומרת וואו ומתנחמת בזה שציצים פחות מרשימים לא פחות חרמנים ומנקודת המבט של מי שעונדת אותן – זה מה שחשוב באמת.

  21. kianiloyodat

    למה ביחד לשירותים?
    צריך משהי שתחזיק את התיק בזמן שהיא מחכה בתור.
    הזדמנות טובה להגיד מה שאי אפשר אתכם

    לא יודעת אם זה קשור אבל כבר היו מקרי אונס בשירותים ציבוריים, שכחת בועז שאנחנו מאויימות על ידי יצורים עם עודפי טסטוסטרון ומאותגרי אישיות.

    וקנאת חזה-זה פשוט-
    אני רוצה יותר גדול שיהיה קל למצוא חזיות ולהראות טוב עם מחשוף.
    היא רוצה קטן כדיי שיהיה קל למצוא חזיות ולהראות טוב עם מחשוף.

    • Hello from sunny California, where people are busy making fast money and working there guts out in soon-to-make-the-millions startups.
      Well, folks, I just spent 30 minutes reading 110 responses, and laughed all the way to the bathroom. It’s so good to read Hebrew. Such a wonderfull language, crispy, sassy and so fuckingly funny. All this Sheinkin talks about tits size, ass et cetera. What can I say? Just keep up the good writing. Cheers! Thnks for making me laugh!

  22. שמיים-בת

    אוי אחיותי הייקרות.
    אני כ”כ שמחה לגלות את הפורום הזה
    בעניין הספרים – ב נ ו ת !! בבקשה איזרו עוז בשבילי ותעשו את מה שאני עשיתי בתספורת האחרונה.
    נמאס לי אבל פשוט נמאס לי, לשלם חצי משכנתא לכל ספר אדיוט שמחשיב את עצמו ומחרב לי את הראש, אז פשוט יום אחד, אחרי שהסברתי שעה -מה בדיוק! ! -אני רוצה, ואף צויידתי בתמונה – אין אין גבול לדמיון הפרוע של הספרים ולתדהמתי מהתוצאה- ואז.
    פשוט לא – ואני חוזרת לאאא שילמתי.
    עמדו על שלכן ונתאגדנה כולנו כנגד הקונספרציה הכללית של כל מלעון בעל שם לחרב את ראשונו ולעשוק את כיסנו.
    לא קיבלת מה שרצית – אל תשלמי!
    לעניין המראה באופן כללי, שנים רבות אני יוצאת מהבית עם תחושה של – אוי איזה כוסיות יש במדינה הזו…..
    למה למה למה לא חוננתי באלמנטים מרשימים, עד שיום אחד נפל לי האסימון, וכן מיכל עלק – למרות הנדושות של המשפט – צריך פשוט להכניס לתודעה שאשה, קטנה או גדולה, קרן מיכאלי או אילנה דיין – לכולן יש דבר משותף – והוא כמובן “הנשיות”, ואני מסכימה עם הגברים כאן שלכל אשה יש את היופי שלה, ואני לפחות למדתי לחנך את עצמי, אחרי שראיתי כלבות ביצ’יות מכוערות ורעות עם נסיכים מהחלומות, הבנתי שהכל עניין של גישה ולא של שדיים, תחת וכד’, למדתי לחזק לעצמי את הביטחון העצמי, שככל שאני אחשוב על עצמי דברים טובים ככה אני ארה יותר טוב, ואם לא יבחרו בי לכוסית של השנה – על הזין שלי – שבנות אחרות יאכלו 2 עלי חסה ליום, ויוציאו משכנתא לשיפוצי חזה-אף אוזן גרון.
    אני הכי מדהימה בעולם, וזהו!
    מיכל וכל אחיותי – בבקשה תשננו לכן את המשפט הזה – תאמינו לי שהוא עובד יותר טוב מכל פסיכולוג-מנתח פלסטי-דיאטנטיקאים ושאר סוחרים ממולחים שלמדו לעשות עלינו כסף, וחלילה אני לא אומרת להזניח עצמנו, להיפך להתפנק ולפנק עצמנו, מתוך אהבה ולא מתוך תסכול ופנטזיה.
    אתן הכי יפות ומושלמות בעולם!
    ואם לא חושבים עליכן ככה – אל תסתובבו ליד אלה שלא חושבים ככה.
    ושלא תחשבו שלי אין רגעי שפל, אבל מיד אני טורחת למצוא לי עיסוק אחר לנפש, ולחייך לעצמי במראה – זה עובד!
    יפות וחכמות שלי, אתן שנונות ומבריקות ואני כבר אוהבת אתכן רק ממה שכתבתן כאן, אז על אחת כמה וכמה בוודאי יש גבר אחד ואף יותר שיסכים איתי.
    שלכן באהבה – שמיים
    בעניין המינוח לציצי – שדיים – חזה, אני פשוט קוראת להם – צילי וגילי או – בז’יזיניה!
    לגבי החלק האחר שלנו – עדיין לא מצאתי את המינוח האולטימטיבי – אשמח לשמוע הצעות מקוריות.

  23. זה בקשר לשער
    רציתי כמה מילים

    כשאני מרגישה על הסף
    אני קושרת את השערות
    חזק חזק שלא יברחו
    את כל העצבים בשער
    אני תופסת ומאלפת
    בחוזקה
    שלא יחשוב לעצמו

    ואז עומדת מול המראה
    מסתכלת בעצמי
    רואה אחת
    שניסתה לאלף את השערות שלה
    והצליחה
    ניסתה לאלף את עצמה
    וניכשלה

    חיוך

    • הכבשה השחורה

      כה יפה אמרת.

    • חרמנית ורגישה

      אהבתי את הסונטה שלך, אהבתי עד מאד, רק דייייייייייי עם החיוך!!! בבקשה……

      • חרמנית ורגישה…טאצ’י לחיוכים?
        אני מה שאני
        חייכנית כזאת כשיש לי חיוך
        וכשאין לי אז אין לי
        כמובן שלא הייתי רוצה להציק לך בעין עם החיוכים שלי
        ולכן
        לפנים משורת הדין אני אתן לך
        חיוך נטול חיוך
        ועוד כמה נטולי חיוך למקרה הצורך שברי את המסך והוציאי לאוויר העולם

      • אה…ותודה

        • חרמנית ורגישה

          אני מעדיפה לראות חיוך (או לשמוע) ולא לקרוא ‘חיוך’. זה הכל, להתראות בשמחות…

          • אני לא כאן בכדיי לספק אותך יקירתי
            למה הפרצוף העצוב?

            • חרמנית ורגישה

              את באמת רוצה לדעת?

              • לא הייתי שואלת אם לא הייתי רוצה לדעת
                כן
                אני באמת רוצה

                • חרמנית ורגישה

                  ובכן………..
                  באתר אחר בו אני כותבת הסימנים יוצאים הפוכים (וגם האנגלית) ולכן הקדמתי תרופה למכה ובכוונה לשלוח לך פרצוף שמח ומאושר התברר לי שדווקא בבננות הסימנים עובדים בסדר גמור… כך שאין דברים בגו (המבתק) ו(כמעט) הכל בסדר ברמה הגלובלית ונפלא ברמה האישית (החרמנות קצת מציקה) תודה, סליחה ולהתראות בשמחות…:-))))))

                  • טוב נרגעתי
                    את מרשה לי לחייך חיוך אחד קטן ולא נטול?
                    כי אם לא אז לא
                    ……………….
                    ובקשר לחרמנות
                    מקווה שתבואי על סיפוקך
                    לא יכולה להתאפק
                    ומחייכת בכל זאת
                    }{

    • לאלף את עצמך?
      הרי אילוף בחורה משול לפקודה על נחל להפסיק לזרום.
      נראה לי כי אין מצב בו מאלפים בחורה
      וטוב שכך

      • כשאני מתכוונת לאילוף עצמי אני מדברת על
        לוחמה באוטומטי
        זה האילוף היחידי ששווה בעיניי
        לראות מי אני מעבר לתגובות האוטומטיות שלי
        לא יודעת אם הסברתי את עצמי
        ויש לי תחושה עמומה שאוטומטי כותבים אחרת
        אבל אולי אני טועה
        חיוך

  24. בננים יקרים, לעד תנסו לשווא לנחם את בננותכן ההוזות על פגמים מדומיינים. והסיבה שלא תצליחו לעולם במשימה כפויית-טובה זו היא ש, סליחה, כן? אבל דעתכם לא מזיזה לנו את קצה הצמיג. דעתכם אמינה בעינינו בערך כמו הבטחה של ערפאת. כל מילה שאמרתם – אמת טהורה. אתם באמת לא מבחינים בקילו הנוסף, בקמט החדש, בתספורת המחרידה שהספר דפק לנו. אתם רחומים, חנונים וטובי-לב (ואטומים כמו בלוק!) ואנחנו יודעות שתאהבו אותנו בכל מצב צבירה (כמעט). אבל אנחנו רואות ה-כל. אנחנו מצטבעות, מסתפרות, מתלבשות ומתפננפנות למען דעתן האמיתית, הקטלנית בכנותה, של הבננות הקולגות, שלא יהססו להשמיע אותה אם נשאלו ואם לא.
    לט’ס פייס איט גאלס, קנית שמלה. אהובך יאמר לך (אם הוא בכלל הבחין) שאת נראית נפלא. חברתך הטובה תאמר לך, לעומת זאת, שהשמלה חביבה, אבל עושה לך קצת בטן. “ממש לא נורא, לא שמים לב בכלל, זה רק התפר הזה שלא יושב לך בול במקום” – והשמלה חוזרת מיד למאיפה שהיא באה ממנה.
    או, קמת בבוקר. דפקת הופעה שחבל לגמרי על הזמן. הגעת למשרד. מה יעשה לך טוב יותר על הבוקר? חיוך מהבחור הזה מהמשרד ממול או המשפט : “אחותי! איזה יפה את היום!” נפלט בבוז מלווה בבחינה מדוקדקת של תווית המכנסיים ואריג החולצה מאחיותייך למשרד?
    או, היה לך שבוע מהגהינום. באת הביתה כל יום וירדת על מגש פיצה, חפיסת שוקולד וכמה בורקסים קטנים לקינוח. בסוף השבוע הריצ’רץ’ לחוץ עד קשיי נשימה קלים. חוץ ממך עצמך – מי עוד יבחין מיד בקילו ורבע שנוספו לך? אהובך? בחיים לא. אבל תקום מי שלא שמעה את השאלה “חמודה, השמנת קצת או שנדמה לי?” מחברתה הטובה ביותר, זאת שתמיד אומרת לך את האמת!
    בננות יקירות, אחיותיי, חברותיי – אנחנו גורמות את זה לעצמנו. ורק אנחנו יכולות לעזור אחת לשניה לאהוב את עצמנו. קצת פחות חדות אבחנה וכנות בשם האחווה הנשית תעשה לנו רק טוב. דיד איי מייק מיי פוינט?

  25. מידה 75D בחזיה בגוף קטן זה תסביך ילדות
    שהטראומות עדיין שקועות בו.כל גבר ברחוב
    פשוט לא מוריד את העיניים,מביך ביותר.
    לקח לי המון זמן להפוך את החזה הענק שלי
    לפלוס ענקי!

    • פנחס מהשק"ם

      מה זה חרמן עשית אותי, לא יכול לעשות ספירת מלאי עכשיו מהחרמנות. וואלאק בואי שבי לי על הפנים, אינעל ראבאכ שיראה מקרוב את הפזזים האלה שלך, שאני יהיה כפרה עליהם

      • ג'וליה

        הרגת אותי מצחוק, פנחס. כמה פעמים כבר ספרת את הטעמי?…

        תגיד, ואם היא היתה כותבת לך מידה דאבל-אפ (FF), כמה פעמים היית סופר שוב את הקרמבו?
        …. :-)))

        • פנחס מהשק"ם

          FF
          זה וואחאד גדול זה כמו הג’אנט של המשאית של משה שמביא את הסחורה ביום חמישי ימבה ארגזים של מצופים והבוחתה של הארגזים של הדיאט קולות שאני תוקע את הבנות מהבה”ד עליהם, אשכרה תוקע בשביל קופסה של מקופלת פנחס חרמן ורוצה לתקוע פנחס נשאר שבת ורוצה בחורה שאפשר לדחוף לה אצבע לתוך התחת בזמן שהיא מוצצת אין כמו להיות שקמיסט בבסיס של בחורות שכולן חרמניות
          אנשים חושבים שמפקד חיל האויר זה הג’וב הכי טוב בצה”ל… זובי! פנחס יושב על הג’וב הכי טוב כי יש הרבה בחורות שרוצות לשבת על פנחס

          • Thank you, Ayouni, thank you for making our lives so easy. See, compared to you we are all (almost) angels, look (and smell) decent, even considered to be half intelligent. Only cuz we have someone like you to help us, by setting new (low) standards, against which we – the apes – are measured.
            And even if you are simply a parody of yourself — thank you all the same.

      • אלמוני

        מאיזה בית חולים שיחררו אותך לעזאזל?

        אני לא חושבת שבכלל היית מסוגל לתפקד במיטה

        רק מהמראה היית מתעלף!

        לא שיש לך סיכוי קלוש להציץ עליהם עם בגדים.

        חתיכת מטומטם

    • הכבשה הבלונדינית

      75B + חבר הולכים יד ביד לאורך שדירת רוטשילד. ממול עוברת 75d’. אוטומטית החבר ושאר בעלי הטסטוסטרון שבסביבה מסיטים את מבטם אל ה-D.
      B מתפחלצת כל פעם שהסיפור חוזר על עצמו.

      • אזדרכת

        אין מה לעשות.
        גם את, הכבשה הבלונדינית, מפנה את ראשך
        לעבר כל בחור שנראה טוב ברחוב.
        גם אנחנו, הבנות, חרמניות לא פחות מבני המין השני.
        באותה מידה, את לא מדמיינת לעצמך בראשך רומן סוער
        עם גבר שלא נראה טוב, אף על פי שהוא ספונטני
        ובעל חוש הומור.
        לעומת זאת, כאשר תראי בחור חתיך בהיסטריה, את תסכימי לקטע
        מטורף איתו אף על פי שמנת המשכל שלו שואפת למנת
        המשכל של בלטה.

  26. אלמוני

    מה זה אין תמונות סוטות?

  27. המאוכזב

    חשבתי שזה אתר אחר… חיפשתי בגוגל בנות ציצי וערומות, ותראו מה קיבלתי!

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *