כיצד תמצאי לך גבר שווה?

לעין הבלתי מזוינת נראה כאילו יש הרבה גברים, מסוגים שונים, המסתובבים במין רווקות מאתגרת ושווים בדיקה כלשהי. מאידך, קופץ ומזדקר לו הפזמון הישן הגורס שכל הטובים תפוסים. ובכן, איה היא האמת?
האמת היא, שאם אי פעם חשבת שיש הרבה גברים פנויים ושווים המסתובבים בחופשיות ברחובות, הרי שהיית:
– צעירה ונאיבית.
– בניו יורק.
– סופר מודל.
– תפוסה זמנית.

כולנו מכירות את המצב הזה: את יוצאת עם מישהו, זמני לחלוטין, ומסביבך נמצאים כששלושה או ארבעה בחורי חמד, חכמים, שנונים והשמועה אומרת שגם בריאים בנפשם. לבחורים טובים אלה חסר רק דבר אחד בחייהם: את! כך לפחות הם טוענים. את מחליטה שאין זה אנושי לשבור ארבעה לבבות בשביל בחור בן 28 שעדיין נוסע בטוסטוס וגומרת עם הזמני לחלוטין שלך. אין צורך לומר שלעולם לא תראי את ארבעת הבחורים האלה יותר. לא בחיים האלה, לפחות. סתם נקודה למחשבה בנוגע לגברים ולאבולוציה: האם יתכן שהודיני, אומן ההיעלמות הוא הוא אביהם של כל הגברים המודרנים?
זוהי האמת העגומה. גברים שווים מסתובבים סביבך רק כשאת תפוסה.
ובכל זאת, כיצד בכל זאת תמצאי גבר?
קודם כל , היכן לא לחפש.
הדירי רגלייך מ:
-לשכת התעסוקה.
– חנויות לנעלי טבע מסוג בירקנשטוק.
– אלכוהוליסטים אנונימיים.
– החוג למדעי הרוח.
– המכון לחקר הקבלה.
– פסטיבלים שבטיים למיניהם.
– סוכנות הדוגמנות של עדי ברקן.
– משכן הכנסת.

קל יותר לומר היכן לא לחפש מאשר איפה כן. כל אישה שהייתה ולו לרגע אחד "ציידת" יודעת שהגברים השווים מיומנים במלאכת ההסוואה ממש כאילו התחנכו אצל ה"וייטקונג". ואולם, מדי פעם מבליחים בעולמנו גברברי חמד, עשויים במתיקות וקסם, מושכים ומרתקים, נאמנים ככלבי משמר ומוצלחים ממש כמעט כמוך. הם עשויים להופיע בכל מקום, (להוציא את המקומות שהוזהרנו מפניהם), ולכן הם תמיד יפתיעו אותך. את, שראית כבר הכל, אינך מצפה לבחור חמד שיבליח לידך בכל רגע נתון שהוא, ואולם, זה עשוי לקרות ולו כבדיחה פרטית של הגורל הנהנה לראות אישה מבוגרת מתפתלת.
אך עדיין מוקדם מדי להיכנס לשאננות.

כיצד תדעי בחורף, אם חיבתו של בחיר לבך אינה נתונה לקוטלי תשוקה, הלא הם סנדלי טבע, בקיץ?
כמה מכן, עשויות להזדעק בנקודה זו ולקרוא בתדהמה: מה נורא כל כך בסנדלי – כפכפי טבע? ובכן, הריני להרגיעכן. האמת היא שאין זה חטא שאין עליו כפרה, לנעול קוטלי תשוקה, אלא שיש לדעת מהו הרגע הנכון לשעות זאת. אסביר: זה מגניב שאת והחבר שלך עושים קניות בשוק הכרמל עם כפכפי טבע, אך איך תגיבי אם הבחור החדש שהכרת זה עתה, זה שהתרחצת, התמרקת והתבשמת לפני שהוא בא, מגיע, ומה מעטר את כפות רגליו אם לא קוטלי תשוקה?
אחות יקרה, זה הרגע לשתפך במשהו מארון החוויות האישי שלי. היה לי בחור שהגדרתי כ"מאהב", והייתי שמחה וטובת לב על כי יש לי מאהב והפכתי להיות ממש כאותן הנשים עליהן קראתי בהערצה כשהייתי צעירה בשנים. היה זה מוצאי שבת עת חיכיתי למאהב שיפציע אל פגישתנו השלישית כאשר נשמעה דפיקה בדלת. ניגשתי אל הדלת, תמימה כעורבני, ופתחתי אותה. מולי התנוסס המאהב, ולרגליו, למרבה הצער, קוטלי תשוקה. הקוטלים היו מסוג כפכף והיו עשויות עור
שחור.
לא זמש.
עור.
עור שחור.

רק האל הטוב יודע איזה כמות של אלכוהול הגרתי אל קרבי בניסיון נואש להדחיק את הנעליים שהיו שייכות, כנראה, לאחות קופ"ח מהגיהינום. אין צורך לומר שהמאהב פוטר מתפקידו ואנו פנינו כל אחד לדרכו. לפחות הוא פסע בנוחות אל ביתו, בזה אני בטוחה.