בננות בנות שמרשות לעצמן
'אם ברצונו להלל את האישה עדיף כבר שישתוק!' כתבה לנו קוראת אחת, נזעמת במיוחד, בתגובה לרשמיו האחרונים של השוביניסט.
קוראת אחרת כתבה: 'אני דווקא מוצאת עניין מיוחד בהגיגיו של שוביניסט מעניין זה לגבי מנגנון הווגיניזמוס הנצחי. נדמה לי כי פליאתו מקורה בבעיה מסוימת, וסטייתו בתשוקה מכאיבה', ועוד המשיכה ותמהה: 'הייתכן שהיה קורבן התעללות מינית בילדותו?'.
קוראים אחרים שהצטרפו, מסתבר, לקהל המנויים של המגזין בעקבות אותו פרסום חדש שלנו, וחלקם, מסתבר מחובבי העיתון 'שוביניזמוס' כתבו לנו: 'לזאת אתם קוראים שוביניזם?! ישודרג השוביניסט לאלתר'. וקורא אחד אף כתב: 'יושתק השוביניסט הארכיאולוגי-מתפורר הזה לאלתר. הבו לי לכתוב בירחונכם! אני אראה לכם מה זה שוביניזם!'.
במענה לכותב זה ברצוני להודות על הצעתו הנדיבה מקרב לב ועם זאת לסרב לה בנימוק שגם אם הוא שוביניסט כולי אמונה שכנראה אינו ארכיאולוגי, ומכיוון שכך אין לו רלבנטיות לימינו. עלי להדגיש שוב ששוביניזם סוף האלף השני היה מעורב באידאולוגיה אמיתית בניגוד לשוביניזם של ימינו שהינו אופנה תרבותית, כגון פריטי לבוש או סגנון התנהגות מסוים.
נדמה לי שלא אשגה אם אומר שהפרק השבוע מאוזן יותר משני הפרקים הקודמים ויספק כר מחשבה ודיון פורה לשני הצדדים הניצים.
מיקי יובב,
עורך הירחון – ווגיניזמוס, מחקרים במיניות האלף השני
7/9/99
הימים הופכים קרים, לעזאזל! יומן יקר. הלכתי היום לקסטרו, אותה חנות אקסקלוסיבית המעודדת את תופעת האקסהיביציוניזם הנשי. ראיתי שם אישה יפה מאוד והתרגשתי.
בסופו של דבר ניגשתי אליה. דיברנו מעט על הא ועל דא, על אפוד או רדיד זה או אחר. לבסוף באנו לקיתוני וקיימנו יחסי מין.
והנה מה שעלה בדעתי:
אתה יודע מה באמת נחמד בעולם הזה, בלי קשר לענייני גברים ונשים? לכל אדם בעולם הזה יש מקום שאם תגע לו שם זה יהיה לו נעים (אני, כמובן, לא מדבר על סריסים). זה הגיוני מאוד שאנחנו מכסים את המקום הזה, יומני. הנודיסטים הם אידיוטים. כי המקום הזה הוא אנחנו. הוא אנחנו ללא מסיכה: פגיעים, חושקים, חסרי הגנות ונואשים.
מה שבאמת נחמד זה שגם לאישה הכי קשוחה יש את המקום הזה שאם תיגע לה שם זה יהיה לה נעים. והיכולת הזאת להיכנע לנעים היא היכולת להיות אנושי. מי שמכחיש את המיניות שלו מכחיש את הנבזיות והפגיעות שלו. הוא מכחיש אנושיות.
ולמה חשבתי על זה?
האישה ההיא הייתה כרותת דגדגן. מסתבר שהיא מוסלמית במוצאה והדגדגן שלה נכרת/נחתך לה בהיותה בת שנה או פחות. מסכנה. בגלל זה אני חושב שנשים שכרתו להן את הדגדגן הן כנראה לא אנושיות. אין להן את מה שהופך את בני האדם לאנושיים.
9/9/99
היום הלכתי ברחוב אבן גבירול וראיתי דוגמנית. היא הסתובבה שם ברחוב עם חולצת בטן וחצאית מיני קצרצרה שכמעט ראו לה את התחתונים ותוואי תחתית ישבנה המפוסל נראה לעין. כל הרחוב הסתכל עליה. אנשים הצביעו בהתרגשות ואמרו: 'אתה רואה זאתי דוגמנית'. חוץ מזה היו שם גם ריבות צעירות ורעננות שכל הזמן אמרו, 'אני גם רוצה להיות דוגמנית'. הן לבשו בגדים מאוד מגרים הריבות הללו. הן היו בנות שלוש עשרה בערך וקצת התגריתי. אחר כך הרגשתי קצת רגשות אשם.
בכל אופן אחת מהריבות כל כך רצתה להיות דוגמנית שהיא הורידה את המכנסיים והתחתונים לחלוטין, ליטפה לעצמה את הכוס החלק שלה וקראה, 'הביטו עלי. אני יפה!'. פתאום אמא שלה קפצה עליה וסטרה לה בפנים פעמיים 'אמרתי לך שאני רוצה שתהיי דוגמנית ולא זונה'. הבטתי בנערה הצעירה בריכוז בעת שאמה סטרה לה. נדמה לי שאני מכיר אותה מהיכן שהוא.
אני חושב שאתה זוכר את דעתי בעניין. בכל מקרה, אני חושב שסוגיית הזנות והנשיות היא מסובכת לא פחות מסוגיית הדואליות הפסיכו-פיזית של הפילוסופיה. באופן כללי, אין לי ספק שכל בחורה היא זונה במידה זו או אחרת משום שהיא מפעילה את המיניות שלה על מנת להשיג דברים במודע או שלא במודע, ורובן במודע.
באופן פרטי אני חושב שאמא שלי ואחותי בטוח לא זונות. באופן עקרוני אני חושב שאני אידיוט.
11/9/99
שוב פעם חלום רטוב. אני אומר שוב פעם כי זה היה השני שהיה לי בחיי. חלום משונה. חלמתי על הריבה שהורידה את התחתונים בכיכר רבין.
עמדנו שנינו ליד אבני הבזלת שמסמנות את הקבר של רבין ועל האבנים של רבין שכבה הדוגמנית בבגדים צמודים והצטלמה. הריבה הורידה את הבגדים, אבל אף אחד לא שם אליה לב באמת. היא נעה בצורה מוזרה כאילו תקעו לה בתוך הגוף כמה מוטות אנכיים ואופקיים והיא מוזזת על ידי בובאי לא מוכשר. 'תביט בי!' היא אמרה לי 'אני מגרה אותך? יש לי שפתיים ורודות'. שאלתי אותה אם אני מכיר אותה מהיכן שהוא, אבל היא הביטה עלי בכעס ושאלה שוב, 'אני מגרה אותך?'
התעוררתי עצבני כי התלכלכה לי הפיג'מה אבל גם בהרגשת סיפוק.
13/9/99
אתמול בערב השתתפתי בישיבה מחתרתית של חברי המפלגה. שמוליק ניהל את הישיבה. 'חברים' הוא אמר 'אנחנו חיים בתקופה אפלה. כיום זו תקופה קשה לגבר. גבר המגיע לגיל 18 נאלץ להתגייס לצבא ולשרת פרק זמן כפול מפרק הזמן הנדרש מאישה. בעבור כל אחד מהחודשים האלו הוא מקבל פחות כסף, גם במשכורתו וגם במענק השחרור. הנשים כיום כבר לא בוחלות בכלום על מנת להתקדם. הן מקבלות חצי נקודה מס על היותן נשים. הן שודדות את הזרעים שלנו ואחר כך תובעות מאיתנו מזונות לכל החיים. היזהרו לכם מנשים, אני אומר לכם'.
כמובן שהסכמתי עם כל מילה ממלותיו. אכן המצב כבר בלתי נסבל זה זמן מה. הנשים לא בוחלות בשום אמצעי על מנת להתקדם. האישה חולשת הגבר. הן חושבות שאנחנו מגונים משום שאנחנו נכנעים לפיתויי הגוף שלהן. הן לא מבינות שאנחנו הסובייקט ואילו הן הגוף. מה יותר מגונה? גוף הנכנע לנגיף או הנגיף עצמו? בשר האישה מגונה מתחילתו!
הטקס הסתיים במילים: 'ברוך שלא עשני אישה'. האישה היא שורש כל רע. הלנה הביאה למותם של אינספור ארגאים, אכיים, דנאים וטרויאנים בחולות איליוס של אסיה הקטנה ואילו האישה של היום הורגת אותנו בצורה איטית וכואבת פי כמה בין צריחי הטנקים וחריצי הקיובקלים המשרדיים.
הבורגנות. הנשים הן בורגניות באופיין. הן שונאות את הקיצוני ואוהבות את הנורמל. הן אוהבות את הגוף ואת החומרי. על ידי כך שהן מפתות אותנו לחומרי, שהוא גופן, הן מפתות אותנו הלאה לעבר שאר החומרי ומבערות את כל שהוא רוחני בגבר.
הגבר הוא יצור רוחני מבסיסו. מספיק להביט בזורק הדיסקוס היווני כדי להבין את זה. היצור הספרטקאי הזה ושרירי השיש הלבנים שלו מתנשאים מעבר לגוף והופכים לדבר רוחני משהו. ונוס ממילו בוקעת מהים, מקצף הגלים. היא מביאה איתה את נוזליותו המגונה והמטביעה של הים. את החומר החונק כל.
13/9/99
ההתעוררות תגיח מתוך הסבל הגדול ביותר. מתוך הדקירות נטולות החיים שבלב תבליח נשימה רעננה.
דווקא את חלק ב' של 13.9 אהבתי במיוחד.
משפט קלישאתי להחריד, אבל בימים האלה הבנאליה חוגגת במחוזותיי.
זהו. גמרתי.
שלום ותודה.
הלוואי שגם אני הייתי גומר כל כך מהר.
לא קראתי את הפרקים הקודמים.
וטוב שכך.
השוביניסט חדור פחד שמייצר שנאת נשים. באותה המידה הפחד יכל להתרגם לפחד מערבים.
הציטוטים וההתייחסות לקלאסיקה מראים כי אותו שוביניזם יש לו שורשים עמוקים בתרבות רק בגלל שרוב אנשי הרוח והאמנים של העת העתיקה היו גברים גם הם. תחשבו על זה.
ז"א צודקת את מריה.
השובינז לכאורה הזה לא מסוגל להתמודד עם נוכחותן של נשים בעולמו בכלל.
מבחינתו כולן זונות רק מה לעזאזל עושים עם אמא?..
ככה שזה לא שובינזם שמקבע נשים במקום מאוד מוגדר אלא סתם פחד.
העובדה שהוא כותב סהרורי ומשנה סגנון כל ארבעה משפטים
רק מדגישה את הצורך שלו בפסיכיאטר טוב או במין אנאלי (מריה את לא).
מה שבא קודם.
במקרה השוביניסט הסתם מפחד נראה לי פחד עמוק ובסיסי….אני אומרת טיפול אנאלי מסורתי עם מלפפון.
היום הם שוב פעם הזדיינו ושוב שמעתי אותה, חבל שאי אפשר להעביר לכם את גוגל הזוועה אבל
היא נוהמת, נעמות דוביות כאלה ארוכות, ולחשוב על הנתון הזה ועוד עם העובדה שהיא נראית
כמו סבתא שלי ביום רע במיוחד מגעילה לי את החיים, חוץ מזה שהיא קוראת לאיש המערות שלה פשושי (בחיים שלי לא ראתי דבר פחות פשושי ממנו) ממש מגעילה לי את הישבן הלבן והמקסים שלי.
ככה זה כשאת גרה בבלוק עם אקוסטיקה מ-ע-ו-ל-ה את הכל שומעים, אז צחקתי, כי זה הצחיק, הם בטח שמעו, אוייייייי איזו חדירה לא נעימה לפרטיות…..
it must be michachu
אני רוצה (שוב) למחות על כך שהיצירה הזו לא מתפרסמת כשלם, אבל היינו שם כבר..
עוד לא נאמר שום דבר שמקפיץ אותי לתגובה מלבד כמה נקודות:
1. קצת על זנות (לא קשור אל המאמר, סתם לידיעת הקוראים).
http://today.walla.co.il/ts.exe?tsurl=0.428.3959.0.0
http://www.maytal.co.il/heb_articles/article_12.html
2. הרעיון של טומאת הנשים הוא נוצרי כמדומני, ונמצא שם ממש מימי הנצרת הקדומה. יש מתקנים? מי יכול להרחיב אם ישנן תרבויות נוספות שקיימו מיתוס טמא של נשיות? מי שיאמר איזה מכניזם שינה את המיסטיפיקציה של הנשיות לדמוניזציה שלה?
3. ככל שאני חושבת על זה יותר אני מחבבת יותר את התחזית שיום אחד שוביניזם יהיה אופנה חברתית המוקפת על ידי נורמל שוויוני, כמו אותם אנרכיסטים מתוקים של היום..
ושוב אני שואלת, הייתכן שיש פה ביקורת סמויה על שוביניזם ומסג'ניזם על ידי חשיפתם כאוסף חולשות ופחדים של אדם אחד? כפי שאמר פה פעם מישהו: ניצור לנו תמונה של דמון, כדי שנוכל לזרוק עליה חיצים.
יש פה בעיני גם סאטירה מדוייקת ומאוד כואבת על המחיר שגובה התרבות האסתטית שלנו מאיתנו, למשל בנות השלוש עשרה המבולבלות והשטוחות (ואין הכוונה למידת החזיה), למשל הנשים שמיניותן מדוכאת, למשל הגברים שתופסים כל סקסיות נשית כזנות.
כרגיל, זה נוקב, מעורר מחשבה ואנושי עד מאוד.
תודה מר יובב ושבת שלום.
הלינק השני, אגב:
http://www.maytal.co.il/heb_articles/article_12.html
אופס. הלינק יוצא דפוק.
צריך להיות קו תחתון בין heb לבין articles
חברות כפריות ברמות פפואה שבגינאה החדשה.
המוסד החברתי החשוב שלהן הוא "נאמה". זהו טקס התגברות גברי המכשיר את הזכרים להיות לוחמים פראים. רק הגברים מכירים את סוד הפולחן.
ולענייננו, מפעם לפעם גורמים החניכים לעצמם דימום מן האף והקאה כדי לטהר עצמם מטומאת הנשים.
וזהו רק מקרה אחד.
טומאת נשים איננה המצאת נוצרית. יש לה היסטוריה עניפה בהרבה חברות.
באסה שזה נהיה פחות ופחות טוב, את הראשון הערצתי, את השני אהבתי אבל זה….. זה לא משהו. וחבל.
ההשוואה בין אישה (רחוק מלהיות כולן אבל ממש לא מעטות) לזונה עלתה בי לא מעט פעמים. האישה שרוצה פמיניזם ושויון אך מצד שני רוצה שישלמו עליה במסעדות (מה זה סטייק תמורת זיון?) או בכניסה למועדון, או כל הנשים שפשוט באות ליציאה בכלל בלי כסף (כי הן באות עם גוף). והנשים היפות (או שחושבות שהן כאלה), שתמיד מלוות עם מישהו אחד או חמישה, שסוגדים לגופה, שמשלמים עליה שכר דירה וטיולים לחו"ל, מסעדות יוקרה עם לובסטרים – והכל בשביל זיון, ואולי בסוף תקבל גם אפשרות להתחתן איתה – שזה אומר "אפגרייד" לכרטיס אשראי ויגואר ופרוות מינק, ואח"כ גם הסכם גירושין, שאומר שהיא "התרגלה" לחיים ברמה גבוהה, ולמה שפתאום תחזור לדירת ארבעה חדרים עם שכנים וחס וחלילה תצטרך אפילו לעבוד??
זוהי זנות מהרמה הכי גבוהה, חברי וחברותי. או כמו שאומר חברי אלון: ההבדל בינן לבין זונות בבורסה בר"ג – הן שאלה בבורסה הן מחוץ לארון וזולות יחסית ואלה שכתבתי עליהן הן בתוך הארון והן גם יקרות הרבה יותר.
יואב, פשוט לא נכון, ופשוט כואב לראות את המילים שלך.
אנא יואב, הקדש עשר דקות לקריאת המאמרים שצירפתי לתגובתי למעלה, הם הבסיס לדברי כאן.
יש הבדל תהומי, ומהותי, בין נשים שמחליפות עצמאות כלכלית עבור אהבה (ואיני מחווה דיעה על כך), לביו נשים שמשיגות עצמאות כלכלית דרך מכירת גופן.
ישנו שימוש במיניות להשגת תשומת לב ואמפטיה, והוא דבר שכולנו עושים ברמה כזו או אחרת, במודע או שלא במודע, ויש שימוש בנקבים (ולא בחיוב במיניות) על מנת להתפרנס, וככל הנראה, ממחקרים שנעשו בנושא: על מנת לשחזר טראומה ישנה ועל מנת להעניש את הגוף שחווה את אותה טראומה.
בעיני ההקבלה שעושה המסג'ניסט בין שימוש במיניות כאשר האובייקט הוא אישה, לבין זנות, הוא ביקורת סמויה על התפיסות בהן אנו שבויים, מה שהוכח כנכון ונורא כל כך כרגע..
הרי דוגמא:
בהיותי באמסטרדם פגשתי יהודי מאד מבוגר ועוד יותר מאד מאד עשיר שיש לו במרכז העיר מספיק בניינים מהמאה ה-17. דיברנו, והוא אמר שהוא כמה להתחתן עם בחורה צעירה, עד גיל 25. אין לו אשליות שהיא תאהב אותו, אבל הוא רוצה שהיא תחיה איתו ותעשה לו ילד. היא תשב ותחיה כמו מלכה באמסטרדם, תירש אותו אחרי לא הרבה שנים, ותעמיד לו זרע.
עשיתי סקר בארץ וגם בניו-יורק בין היהודיות – והיתה ממש הענות מדהימה. רבאק! הבחור בן 60 ומשהו, לא נראה בשיאו.
אני לא מדבר על קשרים של כל החיים, שבהם יש אהבה ושיתוף, ואז זה באמת לא משנה מי משלם ומה. אני מדבר על:
1. תחילת קשר שבו הבחורה מצפה שהגבר ישלם עליה תמיד.
2. נשים שמתחתנות עם מישהו בגלל מה שיש לו, שעל זה דיברתי. כאן בגרמניה יש עכשיו בלאגן מאד רציני עם הגירושין של הטניסאי בוריס בקר, לדוגמא.
יצא לי להתקל בנשים מסוג (1) [כמו זו שאמרה לי "מה אני יצא עם אחד שמוציא עלי 20 שקל?!"] ואז לא יכולתי להמנע מההקבלה.
קרא שוב יואב. קרא את מה שכתב מיקי, קרא את המאמרים, קרא את מה שכתבת אתה, קרא את מה שאני כתבתי, ואחר כך נמשיך.
אין הקבלה, אתה מערב מין בשאינו מינו ובשאינו מין כלל, אלא אלימות ותוצאותיה ההרות אסון.
באחת: יש הבדל בין החלפת עצמאות כלכלית תמורת אהבה וסטטוס לבין השגת עצמאות כלכלית תמורת היות אישה בובת מין.
ובוא לא נפתח דיון על ההבדל מה שקורה כאשר גבר משתמש במיניות שלו (ג'ו המבתק, ריקי מרטין) למה שקורה כאשר אישה עושה את אותו הדבר (השרופה, מדונה בראשית דרכה).
שמתי לב לדיון שהתנהל פה ורציתי להגיב. אני מבין את ההבדלה שjoe מנסה לעשות פה אבל אני חושב שלמרות שהיא אולי תקפה מה שיואב מתאר ושמוכר כל ך הוא לא פחות נורא אולי.
אולי זה סוג אחר של זנות, וגם אם זה לא זה מגעיל לא פחות אלא יותר. בגלל שזה צבוע מתחסד ובמיוחד שזה מלווה בהתנשאות מוסרית על הזונות. הזונות שכל גבר אהב כל כך ולמד להעריך (טוב נו, לא כל גבר אבל כמה מאיתנו).
לרוע המזל אנו חיים בעולם שבו האמת היא מצרך נדיר וביל קלינטון לוחץ לזונה אנה ניקול סמית' את היד.
ואם היא לא זונה, היא משהו גרוע יותר. וגם שרון סטון, וגם פאמלה וגם כל שאר חברותיהן המושחתות וחסרות הבושה. נושאות מסרים שמרניים ויורקות על כולנו.
אני מודה.. גם לי היה קשה בהתחלה עם הגישה הזו של גברים, עם דרך החשיבה שלהם עד שידידי היקר חשף אותי לשיטה. טכניקת המיון.
לבחור יש שני מבחנים מאוד פשוטים, מאוד, שהוא עושה בדייט הראשון לבחורה איתה הוא יוצא.
בהתחלה זה נראה לי חולני ודוחה.. "איך אתה מעיז לבחון אותן ככה" שאלתי אבל אחרי הבנת ההיגיון שמאחורי הדברים קיבלתי את השיטה..
אין ספק שיש הבדל בין מכירת הגוף בבורסה, בתל ברוך או ברחוב החלונות האדומים אבל בשורה התחתונה.. אם נרשה לעצמנו להתעלם מהמניעים שהביאו את אותן נשים לעסוק במקצוע הזה אזי שגם קשר על בסיס כסף.. תנאי מחייה, איכות חיים לא שונה בהרבה.
ייתכן ומרבית הזונות באו מרקע קשה של התעללות ואלוהים יודעת מה עוד אבל בחורות צעירות שבוחורות במודע לבלות בחברת הכסף לא שונות בעיני.
לדעתי האישית.. כפמיניסטית, מי שמגיעה לדייט בלי ארנק היא אופציה ריאלית מאוד להפוך לטפיל בהמשך הקשר וטוב יעשו הבנות אם יכבדו את הבחור שאיתן ויציעו לשלם את חלקן.
זה הרבה יותר מכובד ומעיד על האופי.
והמבחנים הם?
ספרי שנלמד
יש זונות וזונות צמרת. זונות הצמרת מקבלות את מה שיואב תיאר ואלה מן הרחוב מקבלות טיפ קטן על הדרך.
יואב, דווקא ממך החזקתי טיפל'ה יותר נאור, האמת.
זה קצת יותר ממוגזם להאשים את הנשים בזנות.
אני לא יודעת עם איזה אנשים אתה מסתובב, אבל אני והחברות השיוויוניסטיות שלי בהחלט דואגות לשים מינימום מאיה בארנק לפני שיוצאים לאיזה מקום.
אם הבחור שלי רוצה לשלם עלי, אני לא ישר אתקוף אותו ואאשים אותו בשוביניזם. אני אדאג לקנות כרטיסים לסרט בשבוע אחר כך, או משהו דומה. אני לא דגה אחר עשירים, ואם מישהו חושב שבגלל שהוא בעל המאה אז הוא בעל הדיעה, אני אשלח אותו לחפש את עצמו במקום אחר, בטח לא בתוך מעגל החיים שלי.
נשים שמשתמשות במיניות שלהן בשביל להתקדם, זו באמת בעיה בפני עצמה, אבל עדיין, יש הרבה שטח אפור בנושא. אם אני עושה חנדעלך בשביל לקבל משהו בעבודה, נגיד, זה נראה לי לגיטימי. אני מכירה גם הרבה בחורים שמשתמשים בקסם האישי שלהם לשכנע אותי לעשות דברים. לפעמים, מספיק שתחייך אליי באותנטיות ותבקש יפה, ולא צריך שתוציא את הארנק מהכיס. הכרתי פעם מישהו שחשב שהעובדה שיש לו כסף מתרגמת לכך שאני אכרך אחריו ויהי מה. אני, יואב, בחרתי שלא לשחק את המשחק הזה. לצערי יש בחורות שבהחלט להוטות על ממון, ושיהיה להן לבריאות.
הבעיה, כמו שג'ו כתבה כאן, היא שגברים שמתמשים במיניות שלהם להשיג דברים, אז זה לגיטימי. בחורות שעושות את אותו הדבר, ואולי אפילו פחות, נתפשות כזונות.
ותשמע, חבל לי לנפץ לך מיתוסים, אבל מאחורי כל זונה טובה מסתתר סרסור מזדיין.
איכשהו ידעתי שאם אכתוב משהו טיפל'ה פרובוקטיבי, ישר יתנפלו עלי.
קראי נא טוב: אני לא האשמתי את הנשים בזנות, אבל אני לא מכיר שום גבר שיוצא מהבית בלי כסף, כי היא תשלם עליו. אני לא מדבר עלייך או משהו כזה (ולצערנו בארץ באמת צריך לשים מאייה לפני שיוצאים לשתות בירה), וברור שאני לא מדבר על קשר של חברים, שמי סופר ומי מחשבן חשבונות. אבל אני כן מדבר על נשים לא מעטות שבאופן קונסיסטנטי עושות את זה, עם כל אחד, וגם בקשר, לא פעם-פעם, אלא תמיד.
ובחורות כאלה, כשאני פוגש, אם אני פוגש, מעלות לי את האסוסיאציה.
אתה לא חייב לצאת איתן פעם ראשונה, בטח שלא שניה.
הן לא חייבות לצאת עם מי שלא רוצה להוציא עליהן מאיות.
אני לא חייבת לצאת עם מי שחושב שהוא אמור או יכול לקנות את תשומת ליבי.
וכל שאר הגרסאות…
ואפשר גם לתאם כוונות, לפני, תוך כדי, בדיעבד, בדיון צבורי ובכל אופן לא מוכרחים לקבל את המצב כמות שהוא ואחר כך לכתוב "זונות", על אף אחד.
למיטב ידיעתי לא תקפתי אף אחד, אני מתנצלת אם זה הרושם שנוצר, יש בעיה עם העובדה שלא שומעים את טון הקול. אור (!) לעכשיו, אשמח להמשיך להשתתף בדיון הזה.
זה הרבה יותר עמוק מזה.
זה תמיד היה ככה, תראה סרטים של שנות הארבעים והחמישים, או אפילו אל תלך רחוק מידי לעבר, גם היום, הגבר תמיד הוא מרוויח יותר, עם עבודה בטוחה, ולא דואג מה יקרה אם הילדים חולים, האישה תשאר הרי בבית, העבודה שלה חשובה פחות. יש קבעון בחברה שלנו, שאומר: "היי, תראי, אני גבר, אני מרוויח יותר, תני לי לשלם עלייך, נזדיין קצת, נכיר, מה רע, אחר כך נתחתן ואת תקראי לי בעלי". שורש הבעיה כאן נמצא בגברים, שמתנהגים לנשים בזלזול, ולא משנה מה תגיד ותצהיר על נכונותך לקבל נשים כשוות. נשים לא שוות לגברים. לא בסקטור הציבורי ובטח גם לא בפרטי. בראיונות עבודה שהיו לי לפני חצי שנה, שאלו אותי אם אני מתכוונת להתחתן בקרוב, ומה עם ילדים. אני בטוחה שלא שואלים גברים שאלות מיותרות כאלה, כשהם באים להתראיין. כל התפישה הזו, מביאה לכך שנשים הופכות לסוג ב' בעבודה. אנחנו מרוויחות פחות, ואנחנו משלמות הרבה יותר בחיים שלנו. זה מתחיל משם. הצמאון של נשים "לתפוס חתן עשיר" מגיע מתוך הנחה די מבוססת, שאולי באמת עדיף לשבת בבית, לגדל את צאצאיו של הברון ולנפוש פעמיים בשנה באיזה קלאב מד.
יואב, אני מעריכה ומכבדת אותך, אבל אין לך מושג מה זה להיות אישה. אין לך מושג מה עבר על הנשים בתל אביב, כשהאנס הסדרתי זיין לנו את הצורה. זה הכל מתחיל שם, בהתנשאות המקוללת הזו על המין הנשי, על הצורך הזה בשליטה, בלהרגיש "גבר". ולכתוב דבר כמו "נשים אופרטיוניסטיות הן כמו זונות, רק עם קלסה שעולות יותר כסף", זו שטות.
אתה רוצה שנשים יפסיקו לחפש חתן עשיר ולסחוט את כספו? סבבה. גם לי זה מכאיב לראות נשים שמתמשות במיניות שלהן על מנת לקבל מעמד יוקרתי. במיוחד בתקופה של הפמיניזם, שכל כך משתוקק שנשים תוערכנה במידה שווה.
אז עכשיו חלק מהנשים משחקות את המשחק הפסבדו גברי. המשחק דומה מאוד, הכללים כבר מושרשים, אז למה לא בעצם? למשחק החדש בעיר קוראים "סטייק תמורת זיון". יופי. שיחקו אותה הנבלות. בוא נגדיל קצת ראש ונפתח את המשחק. אפשר גם "מציצה תמורת בית מלון", אבל לא נכנס לזה עכשיו, אני מתפזרת מידי.
העניין הוא, שאחרי השחרור המיני המתוקשר של הנשים, מגיע המבחן הגדול. מה נעשה איתו? אז יש כמה שרלילות, שאין להן בעיה להיכנס למיטה, כי לאבא שלו יש בנק, או סטארט אפ מצליח, זה אפילו עובד להן מצוין. מצד שני, תראה: הן בעצם הולכות אחורה. הן נראות כמו הדמויות המפתות של שנות הארבעים, שמחכות לבעל שלהן עם ארוחת ערב חמה ונשיקה על הלחי. בבוקר, כשיתעוררו אחרי זיון סוחף, היא תגיד לו שיש לה קניות לעשות, הוא מצידו ישאיר לה את אחד מכרטיסי האשראי שלו.
בצד השני של העיר, בוקר אחד אני אתעורר עם גבר, שבעצם חולם על אישה כנועה וצייתנית, שלא תהיה דעתנית מידי, כי היא לא יפה כשהיא מתעצבנת, אבל הוא בעד שוויון, כי זה הטרנד החדש, הוא גם יתעצבן כשישמע על אישה מוכה בחדשות של שמונה בערב, ולא יבין איך אפשר להרביץ לנשים, כי הן חלשות. הגבר הזה תיכף יעוף מהמיטה, כי פרצופו האמיתי נגלה אחרי איזה כמה דייטים, ימשיך הלאה בלי בעיות, יקלל אותי קצת, ויגיד "כל הנשים זונות". ואז אני אלך להתקלח, ואסתכל בראי, מבואסת לאללה, וקצת אקנא בזאת שעכשיו עושה סקי על חשבונו של הנדבן שלה.
כי הוא לפחות, הנדבן, הפרצוף שלו ברור. הוא לא מתחפש באלפי מסיכות של שוויון ויענו מתקדם ונאור. הוא כבר הבין, שהמשחק אותו משחק, וכלום בעצם לא השתנה.
עצוב.
ותוספת קטנה ומלמדת מאוד, סדרה של שאלות. הנשים שבחבורה מוזמנות להרהר בזה, הגברים מוזמנים לשאול את סריית הידידות שלהם ולהסיק מסקנות אחר כך.
האם הוטרדת מינית? האם חשת בשינוי היחס כלפייך בגלל המגדר שלך?
בצבא (חסרות דוגמאות?)?
בעבודה (נו…)?
ברחוב (קריאות גרפיות במיוחד על המראה החיצוני, חשיפת איברי מין על ידי סוטים, נגיעה בגופך שלא לרצונך באוטובוס או בתור)?
רוב הגברים ששלחתי אותם לבירור כנה בנוגע לכך חזרו המומים למדי לאחר שגילו שאחוז מזערי מהנשים שהם מכירים *לא* חוו יחס מפלה מאיזשהו סוג בשלב כלשהו של חייהן.
לטעמי אחוז גבוה מידי מן האוכלוסיה, נשים ובעיקר גברים נמנע מבהייה בלבן של עיני המציאות: אנחנו חיים בעולם שעודינו נגוע לעומק ולרוחב על ידי יחס לא שוויוני. החברה בה אנו חיים איננה בטוחה לנשים, לא קצת ולא הרבה, פשוט לא בטוחה. נכון, זו בעיה שמשתקפת גם ביחס כלפי גברים, אבל כאן והיום נשים וילדים הם עדיין הקורבנות הנפוצים והזמינים יותר.
ולכל מי ששואל את עצמו, זה באמת לא קשור למאמר, זו הערת ביניים.
וזה כן קשור למאמר, ג'ו.
"הנשים הן בורגניות באופיין… הן מפתות אותנו הלאה…"
זו התפישה המקוללת שדיברתי עליה. זה ככה הם מסתכלים עלינו, כאל כשף ארור, כמו במיתולוגיה, ששם נשים לא בחלו בשום טאקטיקה לכבוש את הגברים שלהן.
הטרדות מיניות, אמרת? ואני נזכרתי במילואימניק המניאק שהיה בבסיס שלי, וכשהתלוננתי במצ"ח, החוקר שאל אותי אם עשיתי משהו שיכול היה להתפרש כפיתוי. אם הזזתי את הראש באיטיות, או פיזרתי את השיער, או נגעתי בו במקרה.
אז אמרתי: "מה זה קשור? אני יצאתי מהמקלחת, הסתרקתי, אחר כך הראיתי לו איך להפעיל את המחשב, הוא חיכה בצד והסתכל עלי, פתאום הוא נישק אותי וכשאמרתי לו ללכת וקמתי לחדר, הוא הלך אחרי ותפס אותי מאחורה".
במשפט שעשו לו, הוא קיבל נזיפה. עשו לו נונונונונו. אחרי שנה הגיע עוד פעם למילואים וצחק לי בפרצוף. "יש אלף כמוך", אמר לי. חשבתי להתלונן עוד פעם, רק על זה שהיה מגעיל אלי, חשבתי יש לי זכויות, שלא יעליבו אותי. אחר כך חשבתי שבטח החלקתי על השכל, הרי על תקיפה מינית עשו לו נונונונו. אם אני אתלונן עוד פעם, בטח יעלו אותו בדרגה.
על צ'יטוט בדיון ציבורי (שייקפצו לי, זה נושא חשוב).
אני אומרת שוב: הסיפור עצמו הוא לדעתי ביקורת סמויה, יצירת דמון, יצירת קיצון שנוכל למקם את עצמינו לפיו. הפוך על הפוך. מה שעצוב הוא שיש מי שלקחו את מה שכתוב כרצוי ולא כמצוי.
ולגבי המצוי, מה אומר? שאני מבינה אותך רויטל? שהייתי בסיטואציות דומות? שיותר מידי נשים שאני מכירה יכולות להזדהות עם תרחישים כאלו?
ואם אגיד, האם יסווגו אותי ואותך כמשופמות לוחמניות ובלתי נשיות?
כנראה, אבל את יודעת, דווקא המשפטיים האחרונים שלך, זה כל העסק המלוכלך כאן.
זה באמת או או סיטואיישן?
או שתהיי כוסית חלקה משיער, ותביני שאת אישה, אז תהיי יפה ותשתקי
או שתהיי מכוערת עם שפם ותלחמי על זכויותייך.
אני אומרת – שקר. יש מספיק שטח אפור ורחב. כבר דיברנו ולעסנו את זה שוב ושוב. זה עניין של חינוך, חינוך ועוד פעם חינוך. חינוך לשוויון. חינוך לסובלנות, חינוך לשוני בין המינים. שוני מבורך, שעושה לנו לא להשתעמם, אבל בטח לא שוני שיביא לפערים עצומים בגלל דעות קדומות והנחות לא מבוססות מימי הביניים.
אז בואי נבהיר.
אני מתדיינת פה מעל כל בריקדה אפשרית, ולא אכפת לי שיסווגו אותי כברקודה. ברור לי שגם אם מגחכים מעט, יש סיכוי (יותר מסביר) שחלק ממה שנאמר פה יזכה למחשבה נוספת.
אני "שווה", אני נשית, *ו*אני פמיניסטית. אני יפה, אני מתכוונת לדבר, וגם לשכנע. גם את, לא? ומי עוד?
ושוב אני מזמינה את כולם לשאול את עצמם ואת הידידות והידידים שלהם בנוגע ליחס מגדרי, מובטח לכם ערב מעניין.
זה כמו בויכוחים פוליטיים. זה דומה מאוד.
אז לדבר לא עוזר, ואז גם פעולות לא עוזרות. המרפקים שלי כבר כואבים, נשבר לי הצ'ופצ'יק מלהוכיח את כישוריי שוב ושוב, כי יש רף גברי שקובע ת'כללים.
גם כשניהלתי פרויקטים מדהימים, וקיבלתי פידבק מההנהלה, הפידבקים לפעמים באו עם קריצה.
ואם עכשיו אני מצליחה לעבור מזכירות בשביל לקבל תגובה של איזה סמנכ"ל לגבי כתבה שאני מכינה, אז הסמנכ"ל יקרא לי בובה ויגיד לי סחתיין, וגם יזרוק משהו לגבי הקול שלי בטלפון.
אז אני מכחכחת בגרוני, מבקשת להיות עניינית, ושואלת אותו שאלות, והוא לא מבין איך אני מבינה כל כך טוב במחשבים, ואולי כדאי לתת לו לדבר עם איזה מנהל, שבטוח מבין יותר בכל הממבל ג'מבל הטכני. כי "תביני, זה לא אישי, אבל גברים מבינים יותר מהר". ולא יעזור שיש לי רזומה מפה עד עפולה, ונסיון עשיר ויכולת פרקטית לבחון דברים. הוא רוצה לדבר עם גבר. אז אני בטח לא אכנס איתו לויכוחי סרק, כי בגילו המופלג הוא כבר יודע הכל. אז כל מה שנותר לי זה לעשות יחסי ציבור, לא לכעוס עליו, בטח לא להעליב אותו, ולסתום את הפה. פשוט לא ליפול לתוך המלכודת, שהוא בעצמו לא מודע לקיומה.
אני לא באה לשכנע אף אחד שאני שווה לו באותה מידה מבחינה של ערך.
אני פועלת. מדברת פחות מכאן, זה בטוח.
ואז הפעולות שלי מתרגמות לאסרטיביות המאיימת על המין הגברי.
ואז אני בדילמה רצינית.
כי כמה שאני אסרטיבית יותר, אני מאבדת כוח.
מסובך,נכון?
אין לי מושג מי את – בטח האחות הבכורה מנשים קטנות – אבל אני כבר בעדך, ובענק.
ג'ואי יקרה, מעלות רבות מנית בעצמך, ואני בטוח שכולן נכונות. אבל שימי לב לסדרי העדיפות שלך …. שווה, יפה, נשית (עד כאן נגיד שלך ולי יש את אותם עקרונות אסטתיים), פמיניסטית (מה זה?? ?? ? לא מבין. זו אחת ללא חזיה? או אחת שאומרת זיינתי ולא הזדיינתי?).
איכשהו חסר לי את ג'ואי לעומק … ג'ואי של שייקספיר, וג'ואי של החוכמה, (את ג'ואי הדעתנית אנו מקבלים בשפע, ובכיף).
ככל שידוע לי, גברים לא יסווגו את עצמם ברצף הנ"ל דווקא, ויעדיפו תכונות עומק על-פני סקסיזם לא כל-כך מוסווה.
אז מה? אשה תגדיר עצמה לנצח כסימבול מיני?
הדיון היה על כך שמי שהיא פמיניסטית נחשדת מיד בהיותה מכוערת ולכך גם התכוונתי, אם אתה רוצה לסטות מהנושא את מוזמן לפורום או לחילופין לתא הדוא"ל הפרטי שלי.
אגב, אני לא יודעת מה איתך, עבורי מה שהוא עמוק הוא גם אישי בדרך כלל, אני לא בטוחה שהאינטרנט הוא המקום, אבל זה לדיון אחר.
מה שלדוא"ל , קיבלת לדוא"ל.
קראי את הרצף ותראי שהצ'יטוט שלך החל מנקודות הרבה יותר עקרוניות ורחבות מאשר רק השילוש הנשי הקדוש: יפה, אופה, זונה. בכל מקרה גם התייחסות אישית (וסליחה על-כך, לא אשוב לזה באופן מפורש), היא רק לכאורה, משום שבאה לאפשר דיון במכלול האמיתי של 'בעיות השיוויון' שבין גברים לנשים.
האפ אתן חושבות באמת שפמניזם (בכל רמותיו ואופני הגדרותיו) הוא עסק רע לזכרים? לעניות דעתי כל גבר אינטלגנטי שייתן לעצמו דין-וחשבון יאמר מייד שזהו העסק הטוב ביותר שהזכרים עשו בעת המודרנית.
מישהו / מישהי כתבו על הסרטים של שנות הארבעים ועל סטריאוטיפ האשה הנרכשת ונשלטת. בקלאסיקה ,מדובר היה בעסק דוו-כיווני ומעייף גם של בעלי הפין. עסקי חיזור, הם מעייפים גם לזכר.
דווקא הפמניזם (+ הגלולה – האיידס והקונדום) אפשרו את ה- one night stand. סוף עידן הפמניניזם ותחילת עידן הפמיניזם. סוף עידן המאצ'ויאזם ותחילת עידן הפרייריזם. וכן סוף עידן העידון ונטילת האחריות בסקס לטובת עידן העצלות. הפמניזם שיחרר את הגבר מלדאוג לאורגוזמה של האשה. מעתה, שתדאג לעצמה.
נאמר פה בדיון קודם (בפרק הקודם כמדומני) שהפמיניזם שחרר גברים באותה המידה ששיחרר נשים, למשל מסד חוסר היכולת להביע רגשות ולהחצינם, ולמשל מעול היותם מפרנסים יחידים…
אכן מהפיכה טובה היא מהפיכה שמשרתת את כל הצדדים, אך איפושהו במהלך הדרך התפקששו לנו עקרונות ההשוואה האמיתיים, או למען הדיוק – התעכבו. אני מתכוונת כמובן לנושא מיסוי עובדי משק בית וחינוך, ולמימון ממשלתי שלהם, לחופשות לידה, להשוואת הזדמנויות קידום ולמה שהוא דחוף אף יותר – הפסקת האלימות כלפי נשים.
הפמיניזם הוא עסק מצויין לגברים, כמה הייתי רוצה שלא רק לרווקים שביניכם…
או , המהפיכה שלא תצלח.
מהפיכה פמניסטית מושלמת אפשרית רק כאשר תתאפשר מהפיכה מרקסיסטית מושלמת. ושתיהן מהפכות שבאספמיה, בלתי אפשריות, משום שבעיקרן הן עומדות בניגוד לטבע האדם, ובעיקר לרכושנות שטבועה בו. הצורך לנכס רכוש ובני זוג עומד בסתירה מוחלטת לאפשרות הצלחת הפמניזם האידילי. בפמיניזם, כמו במרקסיזם הממסדי של ברית המועצות, אפשר לכל היותר להגיע לשיוויון מלא ברמת החקיקה, אולם לצערי אינני רואה את הנשים שעומדות חשופות חזה (מטאפורית כמובן) ועולות על בריקדות השיוויון. טשטוש התפקידים הביא להסרת האחריות המחאה של הגבר מתחזוקת האשה, אך לא העלים את טבע הניכוס ההדי. ובשם קידוש הניכוס יוותרו שני הצדדים על עקרונות מסויימים של שיוויון, ובדרך-כלל הנשים מוותרות יותר.
ו-ד-י ל-א-ל-י-מ-ו-ת
נ"ב – לא הבנתי את הפסקה האחרונה…
מישהו אמר שנשים וגברים אמורים להיות זהים? שיקום מייד! אני לפחות למיטב זכרוני אמרתי שאמור להיות שיוויון הזדמנויות ושיש מקום לבירור השונות ומוצאה. אם הייתי חושבת שחשיפת הפטמות שלי לשמש הישראלית הקשוחה היא שיוויון הייתי הולכת חשופת חזה, רק שאין לה שום קשר, שום קשר, לשיוויון, רק לתפיסות פשטניות של אמת פשוטה אחת: נשים אינן נחותות מגברים.
זכות הניכוס איננה ממש קשורה בעיני לדיון על הפמיניזם, מה שכן קשור לפמיניזם ואליו לא התיחחסת כלל הוא הסדרת עבודות משק הבית למשל, או עניין ענישת עברייני מין.
הסבר לגבי הפסקא האחרונה: כל עוד הפרשנות לפמיניזם תישאר שטחית (אהם אהם), הוא יישאר משהו שרק גברים רווקים נהנים ממנו באמת, למשל בשחרור מהאחריות לאורגזמה הנשית, בשחרור כביכול מעול הפרנסה, בזכות שלא לשלם (וזה לא מקרה שיש פה סתירה רצינית), בקבלת המין המזדמן כסממן תרבותי (אינני מחווה עליו דיעה) ועוד ועוד ועוד. היה נהדר אם הפרשנות היתה מעמיקה מעט יותר ואם כולנו היינו נהנים מהמהפיכה הזו במידה שווה.
וכי אני דברתי על זהות בין מינים? כישלון שיוויון הזדמנויות הוא פאן אחד של שאלת הפמניזם, פאן אחר הוא עיקרון הניכוס. ובעצם פראדוקסלית שניהם קשורים זה לזה. הזדמנות שווה היא כמו זכות קדימה בכביש. לא מקבלים אותה בחינם, יש לדרוש אותה ויותר מזה לקחת אותה בתוקף. בוודאי שלא עניתי לדוגמאות לא רלוונטיות בעיני , כגון: הקלות במשק הבית וכו'. אלה שאלות טכניות לא מהותיות, שעצם העלתן על-ידי נשים יש בה בשביל לבוא ולאמר – היי – ניקיון הבית הוא באחריותי, ואחריות בעלי זה לשרוץ בפאב ולהפיח אוויר בלווית חבריו …..
את מתכווננת לצד הטכני של החיים, ל-'פרטים הקטנים', ואני מבקש להשאיר את הדיון ברמה אחת לפחות גבוהה יותר. בצד הטכני, זה עניינם של בני זוג להגדיר את ה- ground rules שלהם, ולכל היותר צריך אז רק לדבוק בהם ולרענן אותם. ואז המשוואה של גבר אישה (בעל – אישה) היא יותר דינאמית ואמורה לספק את הפיתרונות הטכניים.
אבל אם אנו חוזרים לשאלה העקרונית – פמניזם נותנים או לוקחים? שיווין – נותנים או לוקחים? והתשובה היא ברורה לחלוטין – לוקחים. בכל תחום. וכשלוקחים שיוויון, שאלת האשה – זונה, עלולה רק להתחזק, עקב בעיות הזהות של תהליך הגמילה מהמצואיזם הצרוף. מכלול הבדיחות על נושא זה יותר מאשר מבטאות את המצב לאשורו הן מבטאות את החרדות והחששות של הגבר שנדרש לחלוק באמצעי הייצור. ולכן שאלת הבעלות והניכוס הוא כל כך חשובה, והפעם אני מקווה שאת גם עוקבת אחרי.
וכיצד הפמניזם (השטחי) משחרר רק את הגבר והאשה הרווקים? האם שיוויון הזדמנויות מלא, לא מעביר בהכרח את הפוקוסס האישי – מקצועי של שני בני הזוג מהמרחב האישי – פרטי שלהם למרחב כללי יותר, שבו האינטראקציה הבין-מינית איננה קורת עוד במעגל פנימי כי אם המעגלים מורכבים יותר בעלי חיתוכים מורכבים, המחייבים את בני הזוג לפתח בהכרח פינות אינטימיות הסגורות בפני בני הזוג הרשמיים. משמע – הפמניזם 'השטחי' ההופך סכנה לעצם האפשרות לחיות בזוגיות קלאסית. ולכן – האם הניסיון לחיות את החופש והמימוש העצמי ולוותר על תחושת הניכוס הזוגי לא מביאה בהכרח לפירוק התא הזוגי ?
נמצאת בפרטים הקטנים, חנטריש, "ברחל ביתך הקטנה"..
כוונתי לא הייתה להתחשבנויות ביתיות, אלא להפיכת עובדות משק בית להוצאה מוכרת במס, מה שישחרר נשים רבות מעצם הצורך להחלם עם בני הזוג שלהן -חקיקה מאוד פרטנית שמשנה את פני הכלכלה המקרו-ישראלית. חקיקה כזו כבר נעשתה במספר ארצות באירופה ומשם ההשוואה, א-פרופו, אם יצא לך לנהוג אולי באירופה המערבית ייתכן שגילית שיש ארצות בהן זכות קדימה היא דבר שכל אחד כמעט מעניק, ושהמקבל מודה עליו ולוקחו בשתי ידיים. אבל מספיק מטפורות.
המודל שאתה מעלה מניח את נחיצות הזוגיות הקלאסית באופן כללי ובעולם המערבי של ימינו, כמו גם את היתכנותה. כל המהפכות ההומניסטיות בסופו של דבר נדרשות להשוואת רווח מול הפסד, אך לשם קיום דיון הולם יש קודם להבהיר את המונחים.
הסכמנו כבר הפמיניזם מהותו שנשים אינן נחותות מגברים.
הסכמנו שעצם העיסוק בו גורר אותנו להגדרה מחודשת של כל מונחי הגבריות והנשיות ולסימון מחודש של הטריטוריה.
הסכמנו כבר שיישום מעשי מחייב שיוויון הזדמנויות. שיוויון הזדמנויות מחייב חקיקה ואכיפה בכל המגזרים, וכן ייצוג שווה בבתי המחוקקים (בין אם במייצגי אינטרסים או בחלוקה מיגדרית).
– כלומר שום זוג לא מצופה ולא יוכל לממש ב"גופו" את עקרונות הפמיניזם, ואני מרשה לעצמי לא לפרט יותר. יש לקוות שכל זוג מקיים דיאלוג עליהם וששני חלקיו רואים את עצמם מחוייבים במידה שווה להשגת שיוויון ההזדמנויות הרצוי להם.
עניין הניכוס נשאר לעת עתה בעייתי כשהיה בגלל דלילות אחזקת הנכסים ועמדות הכחו על ידי נשים, שככל הנראה מושפעת מהאוליגרכיה הקיימת (הגברית) ומארגון כל שיטות החינוך והכלכלה שלא בהתאם לשיוויון ההזדמנויות.
ובאשר לחיתוכים השונים של המרחב האינטימי והכללי: אם הבנתי אותך נכון אתה נמצא תחת הרושם שלא אמורה להיות זליגה משטח לשטח, מה שיעשה את המשך הדיון איתי מעט בעייתי. האפרות השניה היא שאתה באמת חושב שלא תתכן משיכה מינית בתנאים של שיוויון הזדמנויות, או שלא ייתכן מימושה. נאי לא יודעת מה מהפרשנויות בעייתית יותר, שתיהן לא מקובלות עלי.
ובאשר לפמיניזם השטחי: אני אבהיר שוב. הוא תורם בעיקר ל*גברים רווקים*, מעט יותר לגברים נשואים ואחר כך לנשים לא נשואות ולנשים נשואות. וודאי שאינו תום לילדים בשום שלב.
עובדי משק בית. לא רק עובדות.
אני לא מושלמת, עובדה.
🙂
הערה קטנה לפסקה האחרונה (לפני שאעבור שוב על הטקסט הדחוס שלך. בסופו של דבר אנו עוסקים בפרשנות). עולה ממנה, מסר לא שיוויוני לחלוטין. דירוג הנהנים מ-'האשה המשוחררת', היידה לניצול המיני. מה זה? שפשף וצא? מאזן רווח והפסד? לעולם לא אסכים, שבשם הנחות יסוד כלשהם, אתעלם מעיקרון היסוד של הבחירה החופשית. להזדיין זה קודם על הכרעה אישית של כל אחד מבני הזוג בנפרד.
שוב חוזר הניגון…."הסכמנו". מי הסכים, את , אך לא אני. עבורי הפמניזם איננו מכלול של חוקי על הניתנים לכפייה על ידי מערכת חוקים משוכללת עד כמה שתהיה. פמניזם – זהו stste of mind , כתוצאה מחינוך? הכרה? אימוץ? אבולוציה? … תבחרי את. עוד לא קמה החקיקה שתצליח לגדור גדרות מושלמים. ראי לדוגמא את חוקי התעבורה, ותשווי זאת עם שמירת הטבע (וואללה , אפילו דוגמא יפה, משום שמלמעלה , ערכי טבע נרמסים כל יום בחקיקה, ולעומת זאת הניסיון הפרטי של שמירת הצמח הבודד הוא מוצלח למדי).
אינני כופר במכלול חוקים שיאפשר את מיסוד השיוויון, אבל, כאשר התכוונתי לכך שפמיניזם לוקחים ולא מקבלים, התכוונתי כן למכלול ההכרעות האישיות שכל אשה (וכל גבר) מבצעים בבואם לבחור מקצוע על מעלותיו וחסרונותיו. ואני מחזיר אותך לזוגיות (או לחד-הוריות. היינו הך ויותר גרוע בעצם): משלב מסויים שני בני הזוג נמצאים בדילמה לגבי עתידם הביולוגי. אז איך מוותרים ומי מוותר וכמה מוותרים ניא ניא שתגדיר את הצלחת הפמיניזם השיוויוני המוחלט.
וכמה נשים עמדו לאחר תיכון בדילמה, איזה מקצוע ללמוד. וכמה הלכו ללמוד הוראה עוד כרווקות, על מנת שיהיה להן יותר נוח לכשינשאו.
ג'ו יקרה. לא הכל פורמליזם פשוט. הנושא טעון בהכרעות ערכיות אישיות יום-יומיות.
מותר הפמניסטית מן האשה – הרחם הפעילה.
לא הבנתי, מה עקרון הבחיה החופשית קשור לבחירה מודעת ולמה שאני כתבתי? אני רק אמרתי שהפמיניזם השטחי משיג מטרות שטחיות.
פמיניזם הוא כל התשובות שנתת בעיני: בחירה, רב שיח, דו שיח ומונולוג של כל אחד מאיתנו. חקיקה שוויונית ומתקנת חייבת לבוא איתו, כמו גם השינוי התפיסתי שאותו שום חקיקה לא תצליח לחולל לבדה.
אבל, וזה חשוב: לפחות במציאות הנוכחית נשים שבוחרות בענפים גבריים נתקלות בלא מעט בעיות, חלקן פתירות, חלקן פחות. וישנו גם הדיון על "למה", למה אין יותר נשים או גברים בענפים מסויימים. שניהם חשובים, כמו גם הפניית משאבים למחקר רציני של הסוגיות האלו: נגלה מה המצב, נחליט אם אוהבים או לא ואם לשנות.
ושוב: שום דיון פרטני ובחירה פרטנית לא יצלחו ללא דיון ציבורי ומאמץ תחיקתי מלווה, ולהיפך, בכל נושא, לא רק בפמיניזם.
מותר ההומניזם מ"בלעו חיים".
1. סרטים משנות ה-40 – אמריקאים בלבד, אגב. תסתכלי על סרטיהן של מרלן דיטריך המדהימה(שהקבר שלה 5 הליכה דקות מהבית שלי), שעשתה מהפכה מאד גדולה בשויון נשים בגרמניה. היא היתה האישה הראשונה שעישנה בפומבי, דבר שהיה אז בגרמניה מאד-לא-מקובל, או בסרטים של אינגמר ברגמן ועוד. אבל האמריקאים הם ככה. גם הסרטים היום, כמו "משתגעים על מרי", לא מראים יותר מזה.
2. נשים מרויחות פחות – זה נכון ועצוב. עברתי את זה עם חברה, שגם הרויחה פחות ממישהו שעשה בדיוק אותו דבר, וגם אותה סיפחו בשעות הפנאי להיות קצת מזכירה פה, קצת קפה שם, והנה תעני לטלפונים, ויש לי איזה דבר לתייק. והיא ממש לא מזכירה. זה עצוב מאד מאד מאד. אבל אפליה מתקנת לא תפתור את זה.
3. בארה"ב אסור לשאול גיל, אסור לשאול מצב משפחתי, בטח שלא ילדים. בתור מעסיק בניו יורק ידעתי שאני מסתכן בתביעה על אפליה בקבלה לעבודה. זה קצת חולני שם – אבל נכון.
4. אני לא חושב שיש גבר שירצה שאשה תשלם עליו, כי לאבא שלה יש סטארט-אפ או בנק.
אבל כמה ימי מילואים אתם עושים בשנה.. זה כן.
רויטל, את צודקת בדברים שלך, אבל כבר עברנו את השלב של להאשים את השחרור המיני והנשי לא…?
מיום שעמדתי על דעתי הפמינסטית הטיחו בי, בעיקר אבא שלי וחברותיי, את הסיכונים הגלומים בכך. הטיעון של יואב, לפיו בנות לא מגיעות עם ארנקן לדייט, מגוכך בגלל העובדה שאם הן כן מבקשות לשלם – בן הזוג שלהן נעלב. בשביל הספורט, התווכחתי פעם חצי שעה עם זכר מזדמן על זכותי לשלם עבור שני ספלי האספרסו ששתיתי. הוא נכנע לבסוף, אבל יומיים אחר כך הודיע לי בחגיגיות שזה לא ילך ביננו, כיון שהוא מרגיש נחות ומאיים לידי. 20 שקלים עמדו בינו ובין תחושת סיפוק לאגו החמוד והגברי שלו.
יותר יותר פעמים אני מוצאת עצמי מוותרת בחינניות על הרצונות והעקרונות שלי, על מנת שלא להעליב את האיש שאיתי באותו רגע. אני לא יכולה להיות נדיבה, מצחיקה ויוזמת – כי זה מפחית מערכו הנקוב כגבר החלומות של כל אשה.
המשכתי וקראתי את השוואת הנשים לזונות, ונזכרתי באיזה משפט שמישהו אמר לי כשהייתי נערה צעירה ופוחזת: כל הנשים זונות, אבל כל הגברים בני זונות…
מלבד זאת – מאמר מעולה. משעשע ומעלה תהיות. כמו שמאמר צריך להיות.
אני רק לא מבינה איך אתם יכולים להתעלם מהגילוי הכנה של כותבו – גברים פשוט מפחדים מנשים. זה עצוב, כי אנחנו לא ממש מפחידות, ויכולות להיות אפילו נעימות ומעניינות במקרים מסויימים (כלומר, לא בתקופת הוסת), ואולי אם היה בכם מעט אומץ והתעלות מעל צורכיכם הקטנים, הייתם טורחים ומצליחים להנות.
שבוע טוב.
פתטי. גם הכתבה וגם התגובות וההקבלות בין נשים, זנות ועוד כל מני שטויות. אין לכם דברים יותר נחמדים לומר? מאיפה אתם לוקחים את גיבוב השטויות הללו? מי שחושב שנשים הן זונות כי הן רוצות שישלמו עבורן במסעדה או כי נישאות וחיות על חשבון הגברים הוא מסכן לטעמי. שילך וימצא חיים (באנגלית זה נשמע טוב יותר). תתבגרו.
מי שנותן חסדים מיניים עבור תמורה חומרית הוא זונה (או היא לשם הדיון). קאובוי של חצות.
או שמא אני טועה במשהו?
יחסי מין. עניין הדדי שנעשה בתנאים של בחירה חופשית בין שני מבוגרים.
כפי שמראים לא מעט מחקרים רוב הזונות שעוסקות במקצוע עושות זאת מבחירה, אבל לא בחופש. משהו כמו "אי שפית" זמנית.
ואם אתה הולך לפי ההגדרה הזו הרינשים שיוצאות עם גברים ונותנות להם לשלם לא עומדות בהגדרה, ומובן שיש להזהר מאוד מה ההגדרות שאנחנו נותנים ומה החושך שאנחנו מאפשרים, פן תקרא אתה סרסור ביום מן הימים, וכל האקסים שלי נערי ליווי.
לא בהכרח, ותשאלי את בילי.
הכתבה באמת יותר משעממת…נו…אחרי הסילווסטר כל הכותבות נכנסו לדיכאון??!!
אמל'ה התחלתי לחבב אותו
איכסה עלי
או שה"מאמר" הזה נשלח לארץ אבותינו תוך כדי סיאנס?
רע. פשוט רע, ברם (והנה משהו טוב, וזה הדבר היחידי שאציין ואשבע שלא נכתב על ידי ואכחיש עד שגופי ידחה אותי מעליו) הכתיבה שלך זורמת, נעימה לעין והעברית שלך תענוג.
תמות.
אני בכלל לא יודע איך אני אמור להתייחס להודעה הזאת.
מיקי,
בתור אישה, לקרוא הקבלה של אישה לזונה זה דבר מכעיס.
אפילו מכעיס מאוד.
כמובן שיש דמיון מסוים בין שתיהן אבל מפה עד ההקבלה הזאת, אוי, כמה מרחק.
אבל, אם כבר נתת את הדימוי הזה, אני אנצל את זכותי להגיד שגברים מתנהגים כמו סרסורים.
ז"א, אם האישה היא זונה לפי כך הגבר הוא הסרסור.
אם הגבר משלם על האישה והאישה הזו לא תעשה איתו משהו (ואני מתכוונת *משהו*) בטווח הקרוב הוא ירגיש שהוא ביזבז עליה כסף, בשביל כלום.
הגבר הזה, שילם ועכשיו הוא מרגיש כאילו הוא רכש את האישה הזאת, והיא חייבת לו כל מיני דברים.
נכון שזה דימוי מעצבן נורא? נכון.
לגברים שקוראים הכתבה האווילית הזאת ותומכים בכותב, הנה לכם.
הלוואי שישימו גברים כמוכם באי נידח, כזה שיש בו קוקוסים וכבשים.
ברור שכן. ויש גם תעריף: כמה עבור מציצה, כמה עבור זיון, כמה עבור זיון בתחת.
ואם את לא רוצה להכנס לעסק הזה, שבסופו הגבר ידע אם היה לו שווה או לא – תבואי עם כסף בעצמך.
למה שלא יהיה?! גברים זה קק"ל? אין תרומות.
צריך להיות אטום בשביל להתעלם מהמשמעות של מחוות הקשורות לכסף בחיים שלנו.
לכסף יש משמעות כזו גדולה ומושרשת שנוצר סביבו מעגל טקסי.
כשגבר משלם על אישה במסעדה הוא בעצם אומר לה באופן סמלי – אני יכול לפרנס אותך ולהגן עלייך. או לפחות, אני מראה לך שאני יכול ואוהב לפנק אותך.
זו מחווה. כשאני יוצא עם ידידה לאכול הסדר התשלום בינינו ברור. לא משנה אם מתחלקים, אם אני אשלם עכשיו והיא בפעם הבאה או להיפך. המחווה של "אני אשלם" היא לא חלק מהעניין.
לטוב ולרע, בבסיס הקשר והמשיכה בין גבר לאישה עומדת הסוגיה של ההגנה והדאגה לצרכים.
נשים באמת נמשכות לתחושת הכח והכסף של גברים מבוגרים במעמד גבוה. גברים באמת מקבלים תחושת גבריות מלהראות שהם מסוגלים לשלם עבור בת הזוג שלהם.
בקיצור, כל מי שהתפלסף על זיון תמורת סטייק ושוגר דדיס, הגיע הזמן להוציא הראש מהתחת ולנגב עד שיתייבש.
גברים מקבלים תחושת גבריות או שנשים נמשכות לתחושת כח. האגו של הגבר נמדד על פי השגיות. פעם דיברו על מי מהגברים צייד מוצלח, היום ההצלחה של הגברים נמדדת בכח וכסף.
ובסנטרימטראז' מריה. לא פחות חשוב.
טוב, את עוד תמימה. הדברים יתבהרו בהמשך.
הגם אתה אסקימו מסרב להאמין שנכנסתי להריון מרוח הקודש? בוא ואני אספר לך סוד, הסנטימטראז' היה אלוהי.
אם גמרת פעמיים (לפניו)
אם בסוף הוא זה שנרדם על הרטוב
אם כבר למחרת הוא התקשר להגיד שהיה נפלא
אז באמת אפשר להגיד שתפסת את אלוהים בביצים
צחקתי.
אסקימו אתה צודק!
בגלל זה הדבר הזה כל כך הרגיז אותי.
למה, למה למצוא משמעות מרושעת ומגעילה שכזו למחווה פשוטה, יש כאלה שיגידו, נורמה.
אז הנורמה נוצרה בעקבות זה שנקבות הן זונות? לא נראה לי.
בסך הכל ביטוי חיבה.
אנשים שמפרשים דברים כאלה בדרך שכזו, זה רק מראה שההודאה שלהם שהם באמת אידיוטים כל כך נכונה.
אז יצא לי, לא פעם ולא פעמיים, לשלם על גברים אלה ואחרים בדייטים. התגובה שלהם תמיד שיעשעה אותי (משהו שהזכיר התקף חרדה או התקף לב), וגם בשביל הפמיניזם אני מוכנה לעשות הכל. בפעמים אחרות שילמתי על עצמי.
לאחרונה, בלחץ הקהל, אני מרשה שישלמו עלי, אבל רק סכומים פעוטים, או כאשר אני יודעת שבפעם הבאה אשלם, או אחזיר בדרך אחרת – מדובר פה הרי בסחר חליפין. ואני לא מתכוונת לשלם בגופי, אלא בארוחה שאכין בבית, עם מיטב המנות: טבעול, מרק משקית ומנה חמה.
האם כל זה הופך אותי לאשה שהיא לא זונה? לא, גם אני זונה. זונה בכל רמ"ח אברי.
ובמלים אחרות – הקשקוש של יואב מברלין באמת מוציא אותי מהכלים.
נו באמת. למה התחביב כאן הוא להוציא דברים מהקשרם.
אני לא מדבר על פעם, אני מדבר על בחורות שבאופן סיסטמטי לא מביאות ארנק בכלל, שזה ברור להן מאליו שזה כך. אני אפילו לא מדבר על בחורות שבדיוק שהחשבון מגיע, הן צריכות לסדר ת'איפור בשירותים, אלא על כאלה שבריש גלי ובלי להתבייש – כל יציאה ועם כל אחד.
וזה מעלה לי אסוסיאציות של זנות. כן.
סיפור: בשוויץ יש הרבה מסעדות, שהבחור והבחורה מקבלים תפריט זהה, אבל בתפריט של הבחורה לא רשומים בכלל מחירים, רק בזה של הגבר. כי מה זה מעניין אותה כמה זה עולה?!
מזכיר לי את ה- pickup line הטובה ביותר שאני מכיר:
"Can I buy you a drink or do you prefer cash"
אם מישו היה מתבדח איתי בסגנון הזה הייתי חושבת שזה מה-זה מצחיק לתת לו לאכול את המפתחות של המכונית..
טוב, את כבר העדת על עצמך שאין לך חוש הומור. אין דבר, יש לך המון תכונות טובות אחרות.
לומר על עצמי שאין לי חוש הומור היתה מן סוג של בדיחה, גם לומר שאני אשית עונש קטלני על מי שיש לו חוש הומור קלוקל זה מן סוג של הומור. אבל עזוב שטויות, יותר נעים להיות זונות.
אני כבר לא מסוגלת להבין אם היומן הזה שוביניסט או פמיניסטי או מה בכלל?
מישהו מתנדב לעזור?
חבצלת המתלבטת,
כריתת דגדגן זה חוקי בישראל?
זה לפני או אחרי שכרתו לך את האונות של המוח?
אם היה חוק הבדואיות לא היו עוברות כריתה מזעזעת.
הן לא עוברות כריתה, כי אם חבלה והקזת דם., משהו הדומה למילה הגברית.
בניגוד לכריתה מלאה, ההנאה מעיסוי דגדגני נשמרת. ומשום שאין תהליך המילה מושלם, רשויות החוק מעלימות עין. בג"ץ עקרוני נגד מילה בכלל ומילת נשים בפרט יכול להיות מאד מעניין ובעל השלכות מקומיות רבות. ממתין בקוצר רוח לבעל המאה שמוכן להתענג על משפט טוב במקום לבזבז כספו על עוד דפיקה.
ההנאה נישמרת, אתה אומר אורח לרגע? וזה על סמך ניסיונך כבדואית כרותת דגדגן?….
מאיזה שבט אתה? משהו בנגב הצפוני? קרוב לבאר שבע? יותר דרומה? קרוב לאילת?
כי בחדרי המיון של בתי החולים בשתי הערים הללו מכירים מקרים של ילדות שהגיעו לשם עם זיהומים קשים אחרי שבוצע בהן המעשה הברברי הזה.
תעשה לי טובה. האורגזמה הנשית ידועה כמשהו חמקמק ולא מובן מאליו בשביל הרבה נשים, אז בוא לא נדסקס ברצינות הנאה של נשים שעברו פגיעה כזו. ולא נמדוד כמה מילימטרים בדיוק החסירו מהן. כמה מילימטרים כבר יש שם בכלל… וזה היה איזכור על המילימטראז' בשביל אסקימו ומריה, וכל העניין האלוהי והחד פעמי…
האמת היא שבכלל חשבתי לפרוש מהדיון הזה. רק שג'ו אמרה לי "בואי למאמר של מיקי, הולכים מכות, אני צריכה עזרה…" אז לא היה לי לב לסרב…:-)
אז בואו נגיד רגע משהו ברור על כסף.
אי אפשר לאכול את העוגה משני הקצוות. ואני לא מתכוונת למה שפמינסטיות מתכוונות בדרך כלל, להיפך.
אם נשים מקופחות בשוק העבודה ובשכר, כלומר, אין שיוויון איפה שמרוויחים, אז לא יכול להיות שיוויון איפה שמבזבזים.
ברור?
אם למרות שיש לה אותן שנות השכלה כמוך והיא עובדת במשרה מלאה כמוך, אתה מרוויח פי שלוש או פי חמש ממנה ולפעמים גם פי שמונה או יותר (כי יש עניין שתחומי עבודה נשיים מובהקים כמו עבודה סוציאלית או הוראה מתוגמלים באופן גרוע במיוחד, למרות שהם דורשים השכלה גבוהה ועובדים בהם קשה מאד)
ובכל זאת אתה מצפה שתתחלקו חצי חצי בחשבון במסעדה, אז אתה סתם קמצן. הההה…. אין מילה אחרת, סורי.
אגב, כדאי להזכיר בהזדמנות זו שכדי "לצאת" ביחד, ושהעלמה תיראה כמו שהיא ואתה רוצים שהיא תיראה, היא השקיעה השקעה מוקדמת…
לא רלוונטי? בטח רלוונטי.
אם הבגדים שלה והקוסמטיקה והתספורת (מישהו יכול להגיד לי למה תספורת של אשה עולה לפחות כפול מזו של גבר, גם אם יש לה שיער קצר? מה זה, שארית מהסבנטיז כשכולן עשו אבו עגילה ותסרוקות מסובכות? )
בקיצור, לפני שהתיישבתם שם להזמין את הסטייק, היא כבר השקיעה בעצמה בערך פי ארבע כסף ממך.
מצד שני, לבנים יש בדרך כלל אוטו יותר גדול ויותר חדש… אבל אולי לנו יש אוטו יותר קטן ופחות חדש ולפעמים אין לנו אוטו בכלל רק בגלל שאנחנו מרוויחות פחות, ומה שאנחנו כבר מרוויחות הולך על הפריזורה?
🙂
את צודקת מאוד מאוד מאוד.
תסלחי לי, אסתי, אבל כשאני פוגש מישהי פעם ראשונה, אני לא מפעיל נוסחא מסובכת שמשקללת את שנות הלימוד שלי ושלה פחות שורש השעות שהברזנו לים, מכניס בלוגריתם הפוך את האיי-קיו ואת ציון הפסיכומטרי, את כמות הסמינריונים שהיא כתבה, מול הפרוייקט גמר שלי באקספוננט – ואת זה אני משווה להבדל של השכר שלנו חלקי מספר שעות העבודה בניכוי ימי החופש וימי המחלה בריבוע פלוס האופציות.
בפגישה הראשונה אני פשוט נפגש איתה. ואם ניסע לפארק הלאומי בר"ג אז באמת לא צריך ארנק, אחרת שתביא. כשנהיה מאוהבים ונתחשב זה בזה, אז נתחשב זה בזה – ואז באמת נפסיק לספור. כי כשאוהבים, אין כמו תענוג הנתינה בלי חשבון.
יואב מברלין… זה שלא התבייש להשוות אותנו לזונות כשהתשלום לא הולך חצי חצי?
קודם תתנצל, אחר כך (אולי) אפשר יהיה לנהל איזה דיבור הגיוני.
אה, וסליחה אורח לרגע, זה לא היית אתה עם הדגדגנים הכרותים, זה היה ראש חזיר… סורי.
מעניין מה יש בי שאני מזכיר לך ראש חזיר. בדרך כלל זה קורה רק לאנשים שבאמת יודעים איך אני נראה 🙂
מצטער יא-חביבי , אבל אמר כבר מי שאמר, שפמניזם הוא רע מאד לראיה. והנה ההוכחה.
אסתי יקירתי את מבלבלת בין היגיינה וסניטציה לבין הנאה וסקס. אבל מי אני שאתווכח אתך על דגדגנים, לעולם לא אדע מהי החוויה הנשית של אורגזמה, למרות שעבדתי בפרך ליצור כמה וכמה כאלה.
המסקנה שלי בעקבות מעקב אחר האשה והאורגזמה – שמוצאה של האשה הוא מהכבשה. איך זה שהן מתחילות לפעות ברגע השיא.
אני כבר רואה את מתקפת הנגד של הצדקניות: יא ראש חזיר שכמותך, אם טיפוס כמוך אפילו לא הייתי טורחת לזייף, או – יא ראש חזיר, זו לא כבשה זו החזירה שלצדך שמתאימה לך…. וכו'.
אבל מה לעשות, תצפיותי מגובות גם בספרות המקצועית, ושום אשה לא תוכל להכחיש שאין דבר יותר מצחיק מאשה גומרת.
אני מבלבלת בין הגיינה וסניטציה לבין הנאה וסקס??
כשכתבת שהן לא עוברות כריתה אלא "חבלה"
זה היה תיאור של סוג של פעולה סניטרית??
סניטרית??
תיפח רוחי.
ועכשיו ניזכרתי בבדואי אחד שהתראיין פעם אצל דן מרגלית ב"ערב חדש", לאחר שמקרה אחד כזה התפרסם. הוא ישב באולפן ותיאר באיזה אופן הם רגילים לבצע את הפשע הזה. אני לא זוכרת את הפרטים כמובן, אני רק זוכרת שהוא השתמש שוב ושוב במילה "ניקיון".
"צריך לנקות את הילדה"… "אחרי שזה נקי"…
צמרמורת.
אתה מבין, זה נראה להם דרך לשמור עליהן "נקיות"… אם אין ממה להינות אין אולי גם סיבה להתפתות לכל מיני חטאים… סניטציה מוסרית אולי.
זוועה.
אתן לא רואות שהפמיניזם הזה רק מביא רע?
מעמיסים על האישה להיות גברית ולהיות נשית ביחד.
זה הורס את הזוגיות. די!
תפסיקו להתחרות בגברים . קחו צעד אחורה תרגעו.
לנשים יש את הכח שלהן את הסגנון שלהן. תפסיקו ליצור סכסוך בין מיני.
אני חוששת שג'ו ואסתי ישארו רווקות זקנות בקצב הזה של מיליטריזם.
ולעצם העניין: האם רק אצלי במחשב נמחק הצד הימני מההודעות או שאצל כולן?
אם זו בעיה כללית אז מיקי תעשה משהו בתור גבר להציל ת'מצב!
ג'ו ואסתי (ודומותיהן) אכן מצמצמות את מאגר המועמדים לנישואין, בכך שהן פוסלות גברים מטיפוס מסוים – אותם גברים שמרגישים מאוימים ע"י נשים אינטליגנטיות ובעלות אישיות דומיננטית – אבל בה בעת הן מגדילות את האטרקטיביות שלהן עבור גברים אחרים.
קיצוץ האותיות יכול לנבוע משילוב של רזולוציה גבוהה במסך ובחירת פונטים גדולים כדי לחפות על זה (אם את משתמשת ב IE). זה בכל אופן מה שהיה אצלי עד ששיניתי.
שרלילה, אם את באמת אשה, את עושה בושות לכל הנשים בדיעות המפגרות שלך
שלום חברים,
קיבלתי מסר שחלק מכם לא קיבלו תשובות על אימיילים ששלחו לי.
יכול להיות שמדובר בבעיה טכנית. בכל מקרה, כל מי ששלח לכתובת שצוינה קודם מוזמן לכתוב מחדש לכתובת החדשה שמצוינת למעלה.
micky_y@corky.net
אני לא נכנסת לדיון של מי צודק, מי זונה ומי סרסור.
עשו את זה רבים וטובים לפניי.
רק דבר אחד רציתי לציין – הדימוי של ונוס העולה מקצף הים,
האישה המכלה כאותו ים טובעני.
אם היה הכותב יודע מעט על פירוש חלומות,
היה יודע שאחד הסמלים המובהקים ביותר בחלימה
הם המים.
מים = רגש
מה אומר את זה יותר מזה?
כן, נשים מלאות בחומר המכלה הזה, ה"חומרי" הזה.
נשים באות עם כל הרגש הזה שלהן ומאיימות להציף
גם אתכם בו.
אז ברור שאתם חייבים להגיד שאנחנו זונות בפוטנציה,
פוסטמות במציאות וקמצניות מפונקות ביומיום.
אחרת, איך תוכלו לתרץ את הבריחה המטורפת שלכם
מכל הרגש הנוראי הזה?
מים = תת מודע.
לכן גברים פוחדים מנשים. נשים הם תת מודע.
איך נשים הן תת מודע?
מיקי יקירי – חשבת פעם מה כל כך מפחיד בתת מודע?
מה יש שם סך הכל? כל האמת, המרה והמתוקה.
בתת המודע שלנו לא מסתתרת שום מפלצת איומה,
רק שדים שלנו שאנחנו בעצמנו הכנסנו לשם.
זה הכל.
ואם להתמודד עם אישה, אומר להתמודד עם הפחדים
הכי עמוקים שלך ולהוציא אותם מהחושך אל האור,
אז מה כל כך נורא בזה?
אני, כאישה [ולא הכי מיליטנטית בעולם] עושה את
כל המאמצים להוציא כל מה שאפשר מהתת מודע
אל המודע, להתמודד, לגמד את הפחדים, ולהמשיך
הלאה חזקה יותר ועם פחות שדים חבויים.
זה מה שכל כך מפחיד בנשים?
זה התת מודע ה"מלוכלך" שמננו עולה ונוס?
יו כמה שאנחנו שונים.
אני רואנ את התהליך דווקא כהתנקות.
רגע רגע רגע
למה למהר לקחת על עצמינו את התפקיד הזה…
ככה להיות במקום הזה של כל החמרים המודחקים
"נשים זה תת מודע"
מה זה היציאה הזאת
עכשיו את כאילו אומרת הגבריות זה רק ראציונל נקי.
זה לא הומני זה
גם לנו יש תת מודע
ופחדים והדחקות משלנו
מודע יש לשני המינים
תת מודע יש לשני המינים
צורך להדחיק יש לשני המינים
וגם אם יש טענה כזאת
שמעתי אותה כמה פעמים
שלנשים יענו יש יותר אומץ להתמודד עם חמרים כאלה
זה עוד לא אומר
שכבר יש לנו מונופול על העניין הזה.
זה הכל עניין של איזונים.
כמה שאת תגידי אני יותר בתפקיד הזה
הוא יהיה פחות.
תהיי פחות
הוא יהיה יותר…
סופרבייב היקרה,
להזכירך השוביניסט ואני אינם אותו האדם. אני רק מייצגו של השוביניסט.
אם תרצי, היחסים בינינו מזכירים את היחסים בין המודע (אני) לתת מודע (השוביניסט).
השוביניסט עצמו הוא תת מודע שמפחד מעצמו. את שוגה בכך שאת מאשימה אותו. אם כי הדבר מובן. ואכן, איך אפשר להתדיין עם תת מודע. אני רק חושף את תת המודע שהוא השוביניסט.
ואכן אסתי צודקת. אני עצמי איני בטוח שהנשים הן תת מודע. רק שליתי אמת מנפשו של השוביניסט ועשיתי כך משום שאני שאת התחלת בעסקי ניתוח החלומות וכאדם שיש לו מספר מכרים קרובים בצורה מחרידה שעוסקים בפסיכולוגיה כמקצוע, הזדרזתי וחקרתי אותם קצת על משמעות המים בחלום (ואכן אני מודה כי תורת החלום אינה תחום ההתמחות שלי). המילה הראשונה שפלטו המכרים הייתה תת מודע.
ואני מסכים, התמודדות עם תת מודע עלולה להיות מרתקת למדי לעיתים מזומנות. ועם זאת, אני מאמין בכל צורה של אמונה שזוהי מלאכתנו פה. והרי כאן בשוביניסט עסקננו בתת המודע ובהתמודדות עמו. ואם לא עשינו זאת, מה היינו עושים?
בברכת שבת שלום,
מיקי יובב – עורך הירחון ווגיניזמוס
אסתי ומיקי היקרים.
קודם כל, אני לא באמת מאמינה שהאישה היא התת מודע
בניגוד לגבר המונע ממקום שונה.
תגובתי היתה בנוגע לדבר אחד בלבד – דיומויה של ונוס
העולה מן הים המלוכלך, לעומת דמות הפסל, הספורטאי
הנערץ.
תיאורו של הים בסיפור, גרם לי להרגיש את הפחד הנובע ממנו,
המקביל לפחד מן האישה.
אני אישית חושבת שלכולנו מודע, תת מודע, פחדים וכו.
אני מכירה יותר מאישה אחת המונעת לעתים מיצרים בלבד,
כן – זה כולל גם אותי, וההבדל, אולי, הוא הקישור בין כל חלקי המוח,
המינון של המודע לעומת תת המודע. זה הכל.
אבל האמת היא שכולנו רק מנחשים ואין באמת לדעת
מהו ההבדל בין נשים לגברים.
צריך רק לקבל את העובדה שאכן יש כזה.
ok, at first it was nice…
(well, actually, it's nice now, too)
but now it's just perverted and sick