שירים

.1
אנחנו לנצח נדבר על השואה
כאילו הייתה מסטיק שדבוק מתחת לאיזה שולחן בבצפר
וזו לא אשמתנו.

.2
חלמתי עליך
לפעמים נדמה לי,
התת-מודע הוא הלונה-פארק
של הקיום

.3
יש בחור אחד בחנות הצילום
שמתחיל לשיר ולרקוד ולעשות כל מיני עניינים כשאני מגיעה
ואני אולי מבינה למה הוא עושה אותם אבל לא הרבה יותר מזה
אם אני מוצאת חן בעיניך, עדיף שתשתוק.

.4
מחר אסתפר שוב
השער כבר נכנס לי למצח
הא.

.5
אחר כך התפשטנו ליד קרפדת הזבל
דחפנו לתוכה כיסא מנהלים שבור
ואם יש מצלמה באזור, אז זו אומנות

אני כל כך מכוערת בפוג'י שזה לא ייאמן.

.6
זמן הוא חור בכיס.

.7
אפשר להגיד שהשמיכה
היא המחברת
והחלומות הם התווים

.8
אני רוצה לספר לך איזו
בוגדת אני, אבל
הפה מתרכסן לי
ואוני נהיית מכנס גברי שותק.

.9
אם מחפשים את העצב בטראומות הגדולות
שוכחים את מה שחשוב
אני די בטוחה שהעצב הכי גדול
בילדות שלי
נספג מ"פינוקיו" מ"הלב" ומ"הדבורה מאיה".

.10
תמיד מדברים על האם, בהקשר של דיכאון אחרי לידה. ומה עם הילד?


אתר מעין

תגובות

  1. יפה אבל סתמי במקצת לא? אבל אפשר להגיד שזה מודרני..כתיבה מודרנית על הא ועל דא:)

  2. לוויתן ורוד

    משעשע ונחמד…
    אהבתי בעיקר את מספר 9!!

  3. אילנה

    האם כתב העת הוא חדש – זה מעודכן לשנת 2005 , ואם לא האם עדיין יוצא?

  4. לא כולם נולדו עם כשרון כתיבה.

    כן כן לא יפה להגיד זבל אבל, כתב עת מיותר .לא ראיתי שורה אחת שניכר ממנה כשרון כלשהו.

    בדיחה במקרה הטוב.

  5. פרופ' וולנד

    מחוננת קסומה, והרי זה נפלא.

  6. גמלת שלמה

    הרבה זמן לא הגבתי באתר, משום שלא מצאתי לנכון להצטרף למבכים את רדידות התכנים, אבל אני לא יכולה להתאפק הפעם. חברותיה של בת דודתי הקטנה- בגילאי חטיבת הביניים- כותבות בבלוגים שלהן "שירה" מעניינת, נוגעת, מחוברת, עמוקה, מזו. ולא שמדובר שם במשוררות דור העתיד (אני מקווה לפחות, לטובת העתיד).

  7. פרופ' וולנד

    וזו יוצרת לעילא ושירתה אומנותה.
    ואולי זה אני, בעוונותי שמזהה
    דווקא במיעוט המילים
    חדות
    וברק מפלח.

  8. גזלן

    חרא של שירים.
    בנאליה ריקה מתוכן שחושבת את עצמה למבריקה.
    כדאי שתפסיקי לכתוב.

  9. גיחי

    חירבון במכנסיים.

  10. יוחנן פאפיוס הראשון

    אל מול שפע המקוריות המרנין כל כך, הרעיונות הכלל לא נדושים והעדרה המוחלט של מחזוריות מעיקה, לא יכולתי שלא להשתאות ולתהות כיצד ניאותה המשוררת להסתפק בעשר הברקות כאלה בלבד. כשטעם סמיך ומעט מלוח של "עוד" בפי, ניגשתי בכוחותי הצנועים להשלים את מלאכתה.

    11.
    ארוחה דשנה היא מעדן לנשמה
    כך גם לגוף
    אתקע לי גרעפס – אקורד הסיום!

    12.
    היום צחצחתי שיניים
    זה כל השיר בנתיים
    קצר, שנון, אותנטי
    ואו! אני אינטלגנטית!

    13.
    איכסה השואה
    בכיינות נדושה במעטה רחמים עצמיים
    זיג הייל!

    14.
    היום חתכתי ת'ורידים
    מרד שקט בדיקטטורת הקיום.

    15.
    אוינק. זה – עמוק.

    16.
    כשהייתי קטנה רציתי ארנבון
    כשגדלתי מעט ביקשתי כלב
    כשהגעתי לבשלות, ביקשתי סייח איתן וחסון
    רק אורגזמה אינני מצליחה לקבל

    17.
    ריקוויאם לקונפורמיזם.
    מלים מחוכמות. בדקתי במילון.
    מי יקרא תיגר על הכותרת שלי?
    מי יעז לצעוק: "המלך הוא עירום"?

    18.
    היום אני בשוונג ממש טוטאלי
    הכל סביבי כה אינטלקטואלי
    מדוע רק אתמול כל זה נראה לי
    כל כך מצוץ מאצבע ואנאלי?

    19.
    קיסם שיניים.
    חריציו הקטנים כולאים את מהות הקיום
    אך מי יכול לחדור פנימה?
    גראס הוא דרך חיים.

    20.
    כמעט שכחתי.
    הבחור מחנות הצילום ששר ורוקד עם הגעתי
    אתמול ניגש וליקק לי את הקרסול
    בא לי להתאבד בשתיית חומצה

  11. דון דליל

    האשה שכולם אוהבים לשנוא?

  12. פלצות

    חבל שהלכת על כאלו, יש לך טובים בהרבה.

  13. Gon Ben Ari

    Sorry for writing in English, it's not that I'm a fart, it's just that I don't have a Hebrew keyboard in my workplace in London.
    I loved that poem more than I liked any poem I read in the last year. It was amazing. This site does not deserve it or even a discussion about it.

    Ho, how beautiful I'm sure you are.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *