סיפור קצר: היא עולה לקרון. גוררת רגליים ברישול אופייני. מתיישבת מולו. רגע של חרדה משותפת, רעד, חיוך נבוך

סיפור קצר: כשהגענו למכון ראינו בחוץ הפגנה של "תנו לאנשים להתרבות". איזה פרימיטיביים. הרי ידוע שאם את לא הולכת על השבחה את הורסת את הסיכויים של הילד שלך לחיים נורמליים

סיפור קצר: על המיטה מונחת התחפושת שלי למחר. שכמיה אדומה מבריקה שאבא שלי הביא מאמריקה. סוודר לבן. מכנסי ג'ינס. מגפיים אדומים. "השנה," אמרה אמא, "תתחפשי לכבאי."

המים החמימים זרמו לי על הראש, בעוד אצבעותיה המיומנות של סבטלנה מעסות לי במסאג' נעים את הקרקפת. זו הייתה חפיפה משכרת מאין כמותה, אין על סבטלנה בענייני חפיפות. הזהרתי אותה שאם היא ממשיכה ככה, אני תכף גומרת. היא צחקה והשפריצה ...

סיפור קצר: כשיצאתי משם הלכתי אל חדר-האמבטיה. על וו בקיר היה תלוי מעיל-הבית החום של אבא. טמנתי את ראשי במעיל ונשקתי לו

סיפור קצר: אחרי שנגמרו שלושת החודשים של עבודות השירות שבית המשפט גזר עלי, הרגשתי הקלה להיפרד מהם. רק עם נפוליאון נשארתי בקשר

סיפור קצר: ואת הילד ששכב עלי, ידעתי שאקח מבעד לדלת כדי להראות להן. הנה אני והנה עוד אחד, חי. לא בשביל להשוויץ, לא בשביל להראות שהחיים יכולים להימשך

סיפור קצר: ''יופי, יופי, מזל טוב, לאן זה, כפרות? לפי מה שאני יודעת את משרתת בקריה, לא במשמר הגבול, לאן את הולכת באמצע סדר פסח?'' ירתה אחותה אורלי

סיפור קצר: יום אחד הקשבתי לרדיו אֵי.אם. שמעתי שיר: "אוה, אני נכסף לראות את אמי בפתח הדלת". באלוהים! אמרתי, אני מבינה את השיר הזה

סיפור קצר: הייתי די מופתע. כלומר, לא כל יום החברה שלך באה אליך ואומרת שהיא החליטה להיות קומוניסטית. היא גם נראתה די רצינית בקשר לזה