בלוז ליפי הנפש

בשבוע שעבר קם ארגון הנקרא “חיים וסביבה” נגד מבצע השיווק של סלקום, המשתמש בדמותו של הארי פוטר, זאת בטוענה כי הקמפיין מיועד לילדים מתחת גיל 14 להם עשוי להזיק השימוש במכשירים סלולאריים.
ראשית, עליי לציין כי מתוך בליל המחקרים המציפים את השוק, עדיין לא ברורים נזקי השימוש במכשירים סלולאריים. שנית עליי לומר לחבר’ה מארגוני הסביבה – שמא נרדמתם בשמירה ידידיי? הביטו טוב טוב סביבכם ושנסו המותניים, יש הרבה עבודה.

אגודת יפי הנפש

אין ספק כי זהו הזמן המתאים להקים אגודה שתשמור עלינו מפרסומות המזיקות לסביבה, ישמרנו השם. אני ממנה את עצמי בזאת לראש האגודה, ועוד היום אפנה לגורמים המתאימים בממשלה על מנת להתחיל לפעול בנדון. תחילה אעשה מאמצים למנוע כל קמפיין המקדם שימוש במכשירים סלולאריים, שהרי, על פי ההשערות, הם מזיקים לא רק לילדים כי אם לכל מוח אנושי בעל יכולת ספיגת קרינה. אני גם מבקשת להסיר מעיני הציבור הרחב את כל הפרסומות הכוללות רמזים שוביניסטים למען לא תפגענה ציבור הנשים הלוחמניות, וכן גם קמפיינים בעלי תכנים פמיניסטיים למען שמירה על שוויון. לך תדע איזה נזק עשויה לגרום פרסומת המעודדת גברים לשטוף רצפות. שמורות טבע שלמות בארץ ישראל עשויות להינזק בצורה בלתי הפיכה. מתוקף תפקידי, אבקש גם למנוע קמפיינים של דברים מתוקים המזיקים לבריאות, מוצרי בשר הפוגעים בחיות וכל מוצרי הדגים שאינם דולפין פרי (dolphin free) למען הסר החשש שאולי נהרג דולפין או שניים בדרך אל סנדוויץ’ הטונה שלי.
אדרוש להסיר מעיני הפעוטות כל קמפיין המכיל רמיזות מיניות או שימוש בסלנג הפוגע בשפה העברית, למען הסדר הטוב ובריאותם הנפשית של אנשי האקדמיה. ובאשר להפרעות אכילה, הייתי ממליצה להסיר כל פרסומת המציגה מוצרים על ידי בני אדם שמשקלם מתחת לשישים קילוגרמים ושחיוכם החינני עשוי לנסוך מרירות, תסכול או כוונות התאבדות בקרב הצופים. ואם באנורקסיה עסקינן, לא הייתי ממליצה על שיווק מוצרים דיאטטיים, כמו גם שיווק מוצרים משמינים כגון גבינות, עוגות ובורקסים, על מנת לחזק את העם ולעודדו לאורח חיים בריא ותוחלת חיים ארוכה יותר.
כלי הרכב הם הגורם מספר אחת להרג במדינה, על כן אני יוצאת בהצעת חוק חדשה האוסרת פרסום מכוניות, משאיות ואופנועים. ‘חזרה לגמלים’ הוא שמה של תחרות פרסום חדשה בחסות האגודה שלנו, המעודדת שימוש ברכבים שאינם מזיקים לסביבה, לאיכות הסביבה ולעם היהודי באשר הוא. הציבור מוזמן להשתתף ב’גמלים פארייד’ הקרוב, אותו תממן עיריית תל אביב, אשר מנפיקה בימים אלה ממש מדבקות חניה מיוחדות לגמלים. דולפין פרי.
כמו כן העברתי באגודה המלצה חמה להוצאת מוצרי החומוס מהפרסומות שכן חומוס גורם לנפיחות מסריחות במיוחד מה שמהווה נזק לאיכות הסביבה וגורם מספר אחת לפירוק משפחות. ראו פרטים נוספים במבצע ‘אזרחים למען אוויר נקי’ שיצא לקראת החגים.

לפעול למען הקהילה

תראו את זוגלובק. הא לכם דוגמא לחברה שחשבה רק על טובתנו, תוך יצירת מסע הפרסום האחרון. כל פעם שתאכלו נקניקיה – חצי שקל מהרכישה הולך לחייל בודד. חצי שקל!
המחשבה על חצי שקל ועל חייל בודד, ביחד או לחוד, תוך כדי נגיסה בנקניקיה, יכולה להרוס לבן אדם את הארוחה שלו. בחיי. אסור להקל ראש בהשפעת המדיה על התנהגות של ציבור שלם. אנחנו חייבים לזכור שחשיפת הציבור לחומרים כגון אלו היא בעלת השפעה לטווח ארוך. ההתנהגות שלנו, התרבות שלנו, החינוך שלנו מושפעים מהרעה החולה הזו. אם נמשיך לפרסם אבקות כביסה על ידי נשים, יגדלו הגברים הישראליים בתחושת תסכול נוראית. אם נמשיך להשתמש בילדות בנות 20 לפרסום מזון לתינוקות, יגדלו ילדינו בתחושת אכזבה נוראית נוכח מראה אמם.
אני שואלת איפה האחריות הציבורית שלנו? איפה המקום בו אנו לוקחים את עצמנו בידיים ואומרים לא לסטייק מדמם 300 גרם? היכן הוא המקום לעצור ולשאול את עצמנו האם נכון לחשוף את ילדינו למני פאר? איפה המקום בו אנו מתערבים ואומרים אל תעשנו לידי?

על הכותבת חגית גל

אשת פרסום במקצועה, כותבת סיפורים קצרים לעצמה ובימים אלו ממש מתאמנת לקראת אליפות העולם בסקי מים

תגובות

  1. נדמה לי שאני המגיבה הראשונה!
    איזה כיף!!!
    לא שהפעם יש לי מה “לאמר” , אבל אתם יודעים-זכות הראשונים וכל זה…
    כתבה מלאת חוש הומור שלשם שינוי לא גולש לציניות. הידד לחגית!!!

    • לירון

      שוב פעם הצליחו להשיג אותי…

    • קלמנטינה

      בלי ציניות?? ??

      • טוב, עם ציניות,אבל מהשוג הבולט לעין שאינו גורם לקורא התמים לקחת את הכתוב ברצינות יתר (ראה כתבה של אתי אברמוב על סוגיית “הגודל”)

    • שיח קוצני

      פשוט הוצאת לי את המילים מהפה. הבעיה של אותם ארגונים שהם פשוט לא מבינים שבגדול הם די צודקים והמטרות שלהם אכן מוצדקות. הבעיה שלהם היא הדרך, הסגנון, הדימי הציבורי שלהם. יש להם מין דרך פאטלית ושחורה להציג דברים. כלומר -אם לא תעשו כך וכך סוף העולם עומד בפתח. וכל זה בגלל שאני מעדיף דיאודוראט ספריי (מת על פראון) ולא על ספידסטיק.
      ההתמקדות שלהם בתפל כמו על הפרסומת עם הארי פוטר או לסירוגין בחירת מטרות גדולות – גלובליזציה (מת על ביג מק) וכדומה.

      חסרה להם היכולת להעביר מסר פשוט וצודק בזמן הנכון ובדרך הפשוטה לאזרח ישראלי.
      תמיד, אבל תמיד, יופיע בטלויזיה איזה גיק או גיקית – אשכנזים לבנים רהוטים – שמדברים כאילו שהם לא מפה וכרגע חזרו מנורווגיה או דנמרק מהאסיפה האחרונה על מצב יערות הגשם.

      לכן טוב שעלית על הנקודה הזו והעברת אותה בדרך טובה ומבדרת. רק שמישהו מאותם ארגונים יתפנה לרגע בין שהוא קושר עצמו לספינה סינית שמטפטפת מזות לאוקיינוס לבן שיח “הפמיניזים בראי המאה 21- תמורות ושינויים”.

      • גבירת הטירה

        אתה לא אוהב אשכנזים שמדברים על אקולוגיה? בוא נחשוב רגע ביחד. אם היה מופיע מולך ז’וז’ו אבוטבול, עם האותנטיות והכל, והיה אומר – אחי, אל תקנה טונה, זה הורג ת’דולפין. אז, אני מבינה, כן היית מקשיב.

        עוד משהו מעניין – אתה מת על ביג מק, ולכן המאבק נגד מק’דונלדס (או נגד הגלובליזציה? או שגם אצלך הם מתחברים?) נראה לך “מטרה גדולה מדי”. גם הקשר בין הדיאודורנט לבין החור באוזון נראה לך מופרך. אז לפי דעתי, טווח הראייה שלך פשוט קטן מדי. קרוב מדי. אתה לא רואה, בנאדם, והכל מתחת לאף שלך. החור באוזון, בעצם, זה בדיוק מעל האף שלך. ואם אתה מדחיק אותו, אתה מדחיק את כל כדור הארץ.

        נכון שיש אלף אלפי מטרות מופלצות, מסוג “השרקרק הירקרק ביערות הגשם”. אבל מבין כולן, כל העשרות,, באמת לא מצאת ולו אחת שראויה לכתף? תחשוב רגע.
        ניסויים מיותרים בבעלי חיים (בעשרות מוסדות בארץ), ילדים פליטים (לא בגאנה, בעזה), כתמי שמן ונפט על הים (לא באלסקה, בחיפה), אוויר מזוהם (לא בצ’רנוביל, פה ברחוב אלנבי), חוסר מקום לשבילי אופניים…… ולא יודעת מה עוד. אם אתה טוען שכל הדברים האלה לא רלוונטים לך, מה כן רלוונטי?

        • גבירת הטירה

          קראתי שובפם מה שאמרת. זה בעיקר ה_סגנון_ שלהם שלא נראה לך. אז מי פה באמת יפה הנפש?

          • שיח קוצני

            חסכת לי תגובה. בכל אופן כפי שהבנת ברוב הפעמים קשה בכלל לצאת נגד הטענות של הארגונים הירוקים כי בגדול הם צודקים וכל אחד מאיתנו רוצה לחיות בעולם יותר טוב או לפחות לשאוף לכך. ואם לצאת מהתגובה שלך אז הטענות שהעלת מחזקות את הטענה המרכזית שפשוט אותם ארגונים ירוקים ואנטי למינהם יוצאים בתקשורת כאנשים תלושים. לדבר על הירקון ועל פיח בתל אביב ומפרץ חיפה עדיף מההפגנות עם מונחים גלובליים שקשה להתחבר אליהם ביומיום. תתחיל בקטן אצלך בחצר בגובה העניים הישראליות, כי קשה להרים את הראש מהחרא שאנו מתבוססים בו.

            כמו כן, ישנו סדר עדיפויות גרוע במדינה, שחלקו בגלל רשעות, ציניות, חלמאות ופוליטיקה מכוערת וחלקו בגלל המצב המדיני והבטחוני. קשה להצעיד אלפים על בעיות כמו איסור על ניסויים בבעלי חיים (חשובה בפני עצמה- לפני שאת מתנפלת עלי) כשישנה תחושה שכרגע הבית בוער ומתמודדים עם בעיות קיומיות. לצערי, בעיות “ירוקות” ואיכות חיים נתפשות בעת הזו כלוקסוס.

            • מספיק לנסות למחזר שקיות ניילון, להשתמש בהן במקום שקיות אשפה קנויות, לקחת לפעמים שקית או שתיים לקניות, כדי לא להצטייד בחדשות.
              גם אפשר לקנות שמפו ודומיו עם תוויות של “לא נוסה על בעלי חיים” וכדומה. יש יותר ויותר כאלה.
              ודאודורנטים ספריי כולם כבר עם תווית של “ידידותי לסביבה” או משהו כזה. אז לא צריך להשתמש ברול-און.
              יש גם חומר ניקוי ידידותי לסביבה, אמנם יקר אבל בעיני שווה..
              דברים קטנים שאפשר לעשות. שכל אחד יכול לעשות.

  2. סמנכ"ל התאג"ד

    או ששוב אין תקשורת עם מה שחגית גל רצתה לומר?
    כלומר, קטונתי. אנא הסבירו

  3. לוכד עריקים במיל'

    יפי נפש? למה את חושבת שאדם המנסה לשמור על רמה סבירה של טלויזיה הוא “יפה נפש” ?
    פרסומות הן חלק מתוכניות הטלויזיה ולכן זכותו של כל צופה להתרעם על רמתן והמסרים שלהן.
    אני בחרתי בדרך אחרת. אני צופה רק בחדשות פעם ביום (אם יש לי זמן) ובמשחקי כדורגל טובים.
    ברדיו אני שומע “קול המוזיקה”. אין שם פירסומות.

    • אתה צודק. מנקודת מבט מסויימת זה לא נקרא יפי נפש. הבעיה עם הקמפיין המגוחך הזה כנגד הסלקום עם הארי פוטר וכו’, היא שיש דברים הרבה יותר חשובים להלחם עליהם מאשר אם לדבר לילדים בגיל 14 על פלאפונים או לא (אפילו בתחום של האירגונים ירוקים!), וגם אני הייתי מעדיף שהטלוויזיה תהיה קצת פחות ממוסחרת ופחות אינפנטילית. מצד שני, עד שנגיע למצב שבו נוכל להרשות לעצמנו את הלוקסוס של להתפס לפרטים כאלה קטנים – הדרך עוד ארוכה ומייגעת…

  4. האקס המיתולוגי

    חגיתגל היקרה, הייתי רוצה לצרף את מחאתי הנמרצת נוכח ההתעלמות הקבועה של ארגוני החיות מהפרסומות האיומות הקוראות להשמדת אוכלוסיית היתושים והזבובים מדי קיץ.

    זוהי רק עוד דוגמא למוסר הכפול הרווח בפינת הגלובוס האומללה שלנו.
    מדובר ברצח עם, שחור על גבי עיתון, והעולם שותק.
    צבועים.

    בכל אופן,
    בננות יקרות, לוחמות עזות, סקסיות, רכות ואמיצות שכמותכן,
    שתהיה לכן שנה טובה.
    שנת אושר וחיוכים, הומור וגיחוכים.
    שנה של אהבה וסקס פרוע, ובילויים אחו-שרטוע.
    שנה של רוגע והתעלות, שנה של משאלות והתגשמות.

    שלכן, גם אם קצת הזנחתי לאחרונה,
    האקס המיתולוגי המקורי.

    ולמתחזה ,
    האם מדובר בהומאז’?
    אם כן, אנא הקפד על משקלים וחריזה, אני נורא רגיש לזה.

  5. פעיל תנזים מהר גריזים

    איך הוא שר?
    כמה הוא מכר?
    מה יהיה עם השמות של התכניות ברדיו?

    או להבדיל

    חצי סרט
    חצי פיצה
    חצי סרט
    חצי פיצה
    צריך את הכל
    וצריך
    להפטר מזה

    • כי החיים לא קלים בכפר.
      החיים קשים בכפאאאאאאאאאר !!!! (הגלובלי)
      אני טקסט פוליטי.

  6. ריאליטה

    בעיני הכתבה לא מצחיקה, אלא צינית ועוקצנית מאוד, ובעצם מוכיחה כמה רבים הדברים שאנו מתרגלים “לחיות איתם” ולא למחות על קיומם הלא צודק, הפוגע והמסאב, עד שזה נדמה לנו כנורמה, וכאילו ההשלמה וההטמעה של נורמות אלו הן סימן להגעה לבגרות. אך האומנם זה הסימן לבגרות? אותה פרידה מהכמיהה הפנימית הילדותית (?) התמימה (?) לעולם שכולו טוב? האם זה רק בגדר פנטסיה יפת נפש? כן זה יכול להיות מצחיק. בהחלט רעיון מעניין. אבל משום מה זה לא עובד כאן. וחבל.

  7. סנופקין

    היא רק האמצעי.

    והיא חסרה, כל כך חסרה המטרה בפאמפלט שלעיל!

    ושאלה בלוגיקה:

    אם להיות יפה נפש זה רע, מה ההיפך הטוב?

    להיות מכוער נפש?

    לאכול דולפינים בחלב אימם, ולבצע בטובעים בחוף תל אביב הנשמה מפה לפה רק אחרי שאכטה של סיגר קובאני?

    • גבירת הטירה

      תמיד בהפוך על הפוך על האמא-של-ההפוך. עד שכבר לא יודעים מה ומי (אולי לכן אני לא מגיבה למאמר אלא לתגובות. פשוט לא הבנתי אותו).

      או בקיצור – שוב צדקת.

    • אני באמת חושב שלא ממש הבנת (אתה וגבירת הטירה) את ההגדרה ה”עממית” של יפה נפש.
      יפה נפש הוא בן אדם שמטיף לסובלנות – עד שדוחפים אותו בתור (ואז הוא מה זה אלים…), בן אדם שמטיף לאיכות הסביבה – עד הרגע שבו הוא צריך לוותר על המזגן המפוצל בגלל הCFC (מה פתאום? יהיה לו חם!!!!) וכו’. אני לא בטוח אם זה מה שהיא התכוונה, אבל להטיף נגד תמריץ לילדים לקנות פלאפונים נראה לי קצת מיותר בזמן שהם רגילים לקנות סכינים ואולרים (וחלק מהזמן גם להשתמש בהם….). זה נקרא להיות יפה נפש. וזה רע.

      • גבירת הטירה

        יפה נפש, בעיני, הוא אדם שמטיף לאידיאלים, גם אם לאחרים הם נראים תלושים מהמציאות (או ממה שמישהו קורא מציאות).
        מה שתיארת עונה יופי להגדרה “צבוע”.

        • לא מסכים. מה שאני טוען זה שיפה נפש הוא סוג של צבוע. אין שום רע לדעתי באנשים שמטיפים לאידיאלים (מסויימים, מנקודת המבט שלי…). הבעיה שלי היא עם אנשים שמטיפים לאידיאלים ולא מסוגלים ליישם אותם בעצמם.
          האנשים המדוברים הם יפי נפש פשוט בגלל שמה שהם קוראים נגדו הוא פרט קטן בתוך נושא גדול, שאם הם יצטרכו ליישם אותו – אני די בטוח שרובם פשוט ירדו מהעץ הזה, שהם טיפסו עליו בטעות…
          אני מוצא את עצמי מטיף לא פעם ולא פעמיים לאידיאלים, אם הייתי מתייחס לזה באופן אישי, אני חושב שהייתי מוצא את ההגדרה שלך די מעליבה…

          • … וחוץ מזה (נזכרתי במשהו…), אם ניכנס קצת לסמנטיקה – ההגדרה של אידאלים היא כל דבר שמישהו מאמין בו. לפי זה, כל מי שאי פעם ניסה לשכנע מישהו לגבי כל נושא שבעולם – הוא אידיאליסט. ואם ככה – שאלוהים ישמור אותנו כמה יפי נפש יש בעולם…

          • גבירת הטירה

            זה נורא נורא קשה ליישם הכל בעצמך, במיוחד כשאתה חי בעולם שכולו צבוע בצבע גלובלי. אני יודעת שמקדונלד’ז זה לא טוב, אבל אוכלת שם. הייתי יכולה להחרים אותם בקלות. הייתי יכולה לעשות הרבה דברים, כל אחד וסדרי העדיפויות והנסיבות והאילוצים שלו (ולאכול שם זה לא אילוץ, זו פשוט עצלנות, מודה).

            אני מכירה בחורה ששומרת בקנאות על אידיאלים של “יפי נפש”. היא עוסקת באינסוף פעילויות פוליטיות, מסייעת לתושבים לא חוקיים, צובעת את הבית בצבע ידידותי לסביבה, הולכת לסופר עם סל (כדי לחסוך בשקיות פלסטיק מזהמות) מקפידה לא לטוס או לטוס כמה שפחות (כי זה מזהם), וכל מיני דברים כאלה. אבל בגדול, מה שהיא לא תעשה לא יספיק.

            אז מה, להגיד לה להפסיק? כל אחד עושה מה שהוא יכול. אם היא היתה מיישמת עד הסוף את האג’נדה שלה, היא היתה גרה היום באוהל ומגדלת ירקות בגינה. זה מה שאפשר לעשות. זה כמו שתאמר למישהו לא להצביע בבחירות, כי ממילא הוא לא חבר מפלגה. ואחד ממעשי המינימום האלה הוא להכריז ולהצהיר על דעותיך, ולומר אותן לכל מי שמוכן לשמוע. זה מה שאפשר לעשות.

            • עדיין לא קלעת להגדרה שלי, מצטער. מה שתיארת למעלה לא נקרא בעיני כצבוע (למרות שאני באמת לא אוכל במקדונלדס…). להכיר בבעיתיות של ההחלטות (למשל – לא לגור באוהל…) ולשאוף לפתרון שיום אחד יוכל לפתור את הבעיות האלה, לא נקרא בעיני צבוע.
              צבוע הוא בן אדם שמאמין בכל ליבו שצריך לעשות משהו, ומטיף את זה לכולם, אבל כשזה נוגע אליו, הוא לא מיישם את זה. אני לא בטוח כל כך שצריך להיפטר מהמזגנים (מה לעשות, גם לי חם….), אלא שצריך למצוא פתרון מהיר ומיידי לבעיה של הCFC, וזה למשל במקום לפתח דברים אחרים, שכרגע לא מזהמים כמו מזגנים. הצבוע הוא בן אדם, שגם כאשר יוכשרו התנאים בשבילו ליישם את האג’נדה שלו – הוא לא ממש יעשה את זה…. (כי זה יקר, כי צריך לעבוד קצת יותר קשה בהתחלה וכל מני תירוצים כאלה…).

    • חזיז ורעם

      אל תבזבז סיגרים קובנים איכותיים על הנשמות מפה לפה. נובלס מספיק טוב

  8. זכות הקיום היחידה של פרסומת היא היכולת שלה לעניין את מי שצופה בה.
    באירופה ובארה”ב עושים את זה יפה והפרסומות לפעמים מענייות יותר מהתוכניות שמקיפות אותן. אצלנו האמת, הרוב גועל. למשל, בפסיטבל קאן לפרסום זכו במקומות הראשונים פרסומות שמראות איש קופץ ראש לתוך וואדי (בחסות פוקס) ואישה ששוברת את מכונת הכביסה שלה עם הסקט בורד של הילד, מביימת נפילה ומאשימה אותו בצרחות. (“כל מה שהיא רוצה זו מכונת כביסה של ___” בחסות חברה למכשירי חשמל ביתיים כלשהי). הפוליטקלי קורקט מת. פרסומות זה לא משאל עם ולא דמוקרטיה. מי שלא מוצא חן בעיניו שיזפזפ. במדינה הזו יש ליותר מדי אנשים חוצפה לדחוף את האף שלהם לכל חור, להתלונן ולזיין את השכל. מי שלא מוצא חן בעיניו שיזפזפ ויסתום. למה לא מתלוננים על התחת של מדונה באם טי וי? כי הפרסומות זה משלנו?
    סה אבסורד!
    ואותך כונפה, עוד נלכוד.

  9. גלגלית בהודעה בתולית

    את בעד או נגד כביש חוצה ישראל?
    לא. כי זה חשוב

    • כביש חוצה ישראל זה אסון למדינה, אבל זה כבר דיון אחר. וכן, אני מסכים שזה חשוב!

  10. מתי נתעורר??????

    מתי נתעורר כבר, כל הנשים, נסתכל רגע ימינה ושמאלה—–
    ונראה איך אנחנו במו גופנו מביאות להרס התרבות הנשית.
    התרבות הנשית?
    זו תרבות של סוד, קסם, מסתורין, חמוקים הצופנים מתיקות ותענוגות –
    צופנים! צופנים!
    זאת אומרת לא מופשטים ומוצגים בתור המוצר לוואי המובן מאליו יחד עם:
    מכונית, שוקולד, ג’ינס….ומה לא?
    ביומים האחרונים אני לא מפסיקה לקלוט פרסומות ולהתרגז-
    על מה שעושים לגוף שלנו
    על מה שעושים לגברים שצריכים להחשף לזילות הזו ולדרך המבישה הזו לעורר את תשומת לבם
    (והלוואי שזה היה נכון שמי שרוצה “מזפזפ”, מדובר בשלטי חוצות ענקיים ובמודעות עתונים)
    אז חייבים ללכת למאה שערים שמישהו יבין מה מפריע לי?? ?? ?? .

  11. הגל המסנתז בדרכים

    וטוב שיש לנו גם קצת ציניות זרקניות שיישמרו עלינו מפני הדיקטטורה של ה PC כי הרי בסך הכל זה הכל עניין של איזונים ובלמים. מאבק בין קיצוניות (לא יודע איך כותבים ת’מילה הזאת).
    אני חושב שאני יעביר עכשיו לערוץ האופנה לתצוגת בגדים תחתונים של אנורקסיות מעוותות ומקסימות בו זמנית. היידד לאמביוולנטיות

  12. את האמת? לדעתי הפרסומות צריכות להכיל רק את המוצר עצמו וכמו כן תכונות ומעלות הקשורות לגביו אך לא בקנה מידה החורג מצורת המוצר. לצערי, בגלל תרבות הרייטינג הכושלת ותרבות הצריכה “הגרועה” של הישראלים הפרסומאים “חייבים” לרדת לרמה יותר נמוכה שתתפוס את עיני כל ה”צרכנים” שחלקם קורבנות תמימים שאינם מסוגלים לקנות את המוצר עקב המיתון שנוצר עקב מדיניותה הירודה והגרועה של ממשלתינו.
    אנשים נוהגים לבחור בדרך הקלה ולא בדרך הטובה (משפט שדרך אגב לקוח מספרי הארי פוטר). שרת החינוך מעדיפה לתלות דגל בכל בית ספר בארץ על מנת לתמוך בלאומיות וברגש הציוני אבל בעצם הצעד שצריך להעשות הוא שלום בין הגופים הממשלתיים של העמים.
    הכל תוצאה של חטא הבורות והבטלה, רצון להרוויח מהר ובמכה אחת. גם אני רוצה להרוויח מהר ובמכה. אך אנשים מחשיבים את יצירותי כאומנות שאינה אמורה להימכר.
    הספר הארי פוטר איבד את אלמנט האומנות כאשר יצא בכמויות סיטונאיות והופיע על מותגים של מקדונאלדס, תיקי גב, פלאפונים, וכמובן הסרט – הכל התמסחר ואיבד קסם אישי.
    התייחסות זו מופנית אל פוקימון שהיה אמור לסמל מן מדע חדש ופריצת דרך בעולם המיחשוב אך הגיע להיות מופע יחיד של עכברון צהוב ומתקתק החולק את העולם עם ידידו המפגר בעוד הם מופיע בכל בית בישראל ובעולם שבו מתגורר זאטוט שהורס לעצמו את הידע שלו על עולם החי וכן את השפה בה הוא מדבר: (פסיידאק, נידורן ומאצ’ופ הם דוגמה קלאסית לגיבוב הפוקמוני ההגיוני).
    שלא לדבר על מסחור הקליפ של בלייר: “קופי אנד טי-ווי” על ידי תנובה. כך אבד קסמו של הקליפ ונטמע במסחורה של תנובה כדוגמת המקרנה הרדודה שנעשתה רדודה לחלוטין על ידי שטראוס בפרסומת: “מילקי הורס”. לא זה בלבד. ה”פירגון” של עיתוני הנוער בקשר לפרסומות עובר כל ביקורת ומטמיע מסחריות בראשם של בני הנוער כאמתלה של חינוך לצריכה “נבונה”.
    דוגמה קלאסית היא הפירגון של עיתון הילדים “כולנו” בנוגע לתינוק של במבה(הפירסומת מבוססת על שיר דאנס), ז’וז’ואים תוצרת הקומדי סטור, התמיכה של מעריב לנוער בנודלס תלמה והמיסחור של “התינוק המרקד” בתוכנית “אלי מקביל”. הכל תוצאה של צרכנות גרועה והרגלי פירסום המבוססים כביכול על אינסטינקט ראשוני של בני האדם.

    • הפרסומות והמפרסמים לא חייבים לך שומדבר. למה אתה מאשים אותם בהזניית האומנות? מישהו הכריח את “האומנות?” ליוצרי המקרנה הצמידו אקדח לראש ושדדו מהם את הזכויות למילקי? מפרסמים רק רוצים לעשות כסף והם עושים את זה הכי טוב שהם יכולים/ מבינים/ רוצים. כל העולם המערבי הולך עם זה כבר שנים. מכסימום תאשים את המפרסמים בטעם רע. אבל שטיפת מוח? הזניית האומנות? הקניית הרגלים רעים?
      בחיית, כל ילד עד גיל 6 רואה יותר זיונים בטלווזיה ממה שיהיו לו בפועל בחייו. גם אם הוא הבן של דודו טופז. יותר רצח ויותר אלימות. והפרסומות משחיתות?
      ולגבי הפיקאצ’ו אל תתרגש. בגיל 9 אחרי טחינה למוח של הערוצים הכחולים בYES הם נהיים נורמליים ורוצים רק לזיין וכמה שיותר.
      תתעודד.

  13. כל ענין לגופו
    הפרסומת החדשה של פוקס למשל, המשדרת אלימות מינית
    רמיזה לאונס, דיכוי והשפלה של נשים
    במסווה של נעורים ושמחת חיים
    היא משהו שיש להאבק בו
    אי אפשר לצנזר כל דבר שלא מוצא חן, השאלה היא איפוא שמים את הגבול
    פרסומת כזאת למשל מהווה דוגמא למשהו שיש לצאת נגדו

  14. אתם, מקימי האתר ומאימיניו, חושבים בצורה כ”כ שונה ממני!!! בכל מקרה, אשמח לשמוע של האידאולוגיה שלכם…

  15. נמרוד

    עצוב.
    וכולכם עסוקים בסמנטיקה.
    ממש עצוב.

    חגית.
    לצערי החיים זה לא עוד סרט הוליוודי.
    האריסון פורד

  16. נמרוד

    עצוב.
    וכולכם עסוקים בסמנטיקה.
    ממש עצוב.

    חגית.
    לצערי החיים זה לא עוד סרט הוליוודי.
    האריסון פורד/ריצ’רד גיר לא יתעורר יום אחד ויגלה
    שהמיליונים שעשה לא הביאו לו אושר ויחליט לשנות את דרכיו
    ולהיות אדם חם ואוהב, כל זאת כמובן לצלילי תזמורת מיתרים.
    החיים לא עובדים ככה.
    וטוב שכך.
    ולא יעזור כלום, בתוכנו נזכור תמיד שהם לא כך, לא משנה כמה מסרים
    חזותיים לא סובלימינלים בכלל אנחנו נאלצים לספוג בכל שעת ערות.
    ונכון שהפרח בפרסומות למטהר אויר יותר צבעוני ממה ששורד באדנית שלי בתל אביב,
    ונכון שהילד בפרסומת לטלפון יותר מחייך ויותר הכל מהילדים שאני מכיר.
    אבל הם בקופסא, די קטנה.
    ואנחנו פה בחוץ.
    בחיים עצמם, בעולם האמיתי שנעשה מיום ליום מתחת לסטנדרטים שלנו,
    מעבירים את החיים בלחפש משהו שלא ממש קיים אבל שראינו בטלויזיה אז הוא בטח אמיתי.
    בחורות שוות יותר, חברים שנונים יותר, דירה מרוהטת יותר, אוכל מעוצב יותר.
    יותר, יותר יותר,
    תני לי פחות.
    ולא טלפון סלולרי שהוא קטן יותר.
    משהו מינימלי.
    שממצה.
    משהו שלא צריך קוסמטיקה, שלא צריך שימכרו אותו.
    זה בדרך כלל דברים שלא עוברים מסך.
    וטוב שכך.

    וציניות אני דוקא אוהב, ואני מרשה לעצמי גם להשתמש בה לעיתים, אבל תמיד חשבתי שהיא דרכם של החלשים.
    אם אין לך משהו טוב להגיד, משהו משמעותי, תהיה שנון. ואת שנונה.
    את שנונה, ואינטליגנטית, ולפי התמונה בדף שלך גם יפה.
    יופי.
    הכל עובד לטובתך.
    ואין לך שמץ של מושג.
    עצוב.

    אני מאוד מקווה שהבנת מה שעבדך הנאמן,
    החוטא מדי פעם ביפי נפש
    ניסה להעביר.

  17. חזיז ורעם

    כל עוד לא אסרת על החומוס הייתי בעדך

    תמיד את חייבת להגזים.

    כמעט והעברת את החוק, אבל לא העיניים הגדולות שוב הכשילו אותך.

  18. נבערות והצטדקות, זה כל מה שיש בכתבה הזאת.
    למה לא יפרסמו מחר צילומים של אונס בקמפיין של קנוולו, כי הרי זה עובד?
    תראו איזו הצלחה הייתה לזה שנערות בנות 14 הורידו חולצות בשינקין.
    זה הכל משחק של גבולות. ואם הכותבת הייתה מרגישה טוב עם מה שהיא עושה היא לא הייתה צריכה לכתוב את הכתבה הזאת.
    ואגב, ממתי יפה נפש נהייתה קללה? בעיניי זו מחמאה.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *