הגיע הזמן לשנות פאזה

עם הפנים למסך

הבוקר שלי מתחיל מאוד מוקדם. בעבר הלא מאוד רחוק “בוקר” היה צהריים. עכשיו בוקר זה כל דבר בין חמש לשבע, במקרים טובים מאוד. מכיוון שביטלתי את המנוי לעיתון, כי נמאס לי מכל הנייר הזה שמסתובב בבית, אני מתחברת לאינטרנט. אני מאלה שמתאימות בול לסטטיסטיקה, ועולה לי בבריאות להגיד את זה. ברגע שתפסתי את הקטע המופלא הזה של לקרוא עיתונים בלי להתלכלך מהשחור של הדיו, ובלי ערימות העיתונים שמחכות לאיזה דג שצריך לגלגל בתוכן, התנתקתי מהנייר הזה, ומזה בדיוק חוששים שם למעלה באצולת הממון. וההרגל הזה של לקרוא עיתון בבוקר, עם הקפה, שכל כך חששתי שיהיה לי קשה בלעדיו, הפך ללקרוא עיתון בבוקר מול המחשב. גם גיליתי שאני קוראת הרבה פחות עיתון, וזה רווח נקי. פעם זה היה הארץ על הבוקר. עכשיו, שנייה לפני הארץ, אני נכנסת לראות את עמוד השער של Ynet.

למה לא יותר נועז?

מבחינתי ויינט זה עמוד השער, ולפעמים איזה מטעם או שניים נוספים. אני מעוניינת להתעדכן בחדשות האחרונות, ולדעת האם פרצה מלחמה בלילה כשישנתי, והאם לרדת למקלטים או לשתות כוס מים. אני קוראת את המבזקים ואת הכותרות הראשיות. בדרך כלל לא מקליקה הלאה לפירוט החדשותי הבלתי נגמר, ממילא תמיד יש לי תחושה שכבר קראתי את זה.
משום מה יש לי תמיד ציפייה ממהדורות אינטרנטיות שיהיו מחדשות. שיהיו אחרות. שיהיו יותר שוות מסתם עיתון. בכל אופן יש משהו בפורמט הזה שמאפשר לו להיות פחות ממלכתי ויותר פורץ דרך. צ’ט עם שחקני כדורגל, או עם בייגה שוחט, דיווח על טיולים במגידו ועל החתונה של מדונה, זה לא בדיוק מה שאני מקווה לו. נוני, תרגש אותי!!!
ולא שלא מעניין אותי מדונה והחתונה. סופר מעניין. אני דווקא אוהבת אגדות גרוטסקיות כאלה, אבל דיווח כה רציני על מה תלבש הכלה ואיזה תחתונים יהיו לחתן זה בדיוק כמו לקרוא ידיעות אחרונות עם נייר ודיו והכל. לא חבל? כמה אפשרויות שהיו להם, כמה כסף, ככה לזרוק בשביל מהדורה יבשושית שכזאת? ונכון שעמוס עוז הוא עמוס עוז, ואת עמוס עוז אולי אין אף אחד שמעיז לערוך, אבל קראתם את הסיפור שלו משם? הייתי רוצה לעשות ניסוי ולשלוח את הסיפור הזה עם השם שלי רשום ככותבת. היה מתקבל לאנשהו? לא נראה לי. כמה נוח להיות עמוס עוז, כמה עצל וממלכתי להיות YNET.
טוב עכשיו אפשר לחזור להרגלים הישנים שלי ולעבור למהדורת הארץ, שמצד אחד מתפרסמת כמעט בדיוק כפי שהיא על הנייר, שזה קצת ביזבוז ופיספוס של המדיום ומצד שני, כמו לנעלי בית ישנות אני מחליקה בה פנימה. עכשיו אני כבר לא חייבת לקרוא את הכותרות ואת הפרשנים ואת ערימות המילים. אני יכולה להכנס לגלריה ללא ייסורי מצפון.
בשבת אני נכנסת למעריב, לעלעל בתרבות מעריב, כי גם זאת מסורת. אבל גם תרבות מעריב זה לא מה שהיה פעם. ועוד משהו. במעריב, כמו בויינט, הדפים נטענים לפתע בזמן הקריאה, רק בשביל לנפח את מספר הדפים הנצפים ולהראות כמה שיותר פרסומות. למה הדבר דומה? לשליח של מעריב שמגיע וחוטף לך את העיתון מהיד באמצע הקריאה. עכשיו יש לי כמה אופציות: אני יכולה לחפש מחדש את הפיסקה שאותה קראתי לפני שהפריעו לי בגסות, אני יכולה ממש להתעצבן ולעוף משם וכמובן תמיד קיימת האפשרות שאני אקח קורס בקריאה מהירה.

תרבות, תרבות

עכשיו אם אני רוצה לדעת מה חושב העם אני נכנסת לפורומים כאלה או אחרים, כנוסעת סמויה. תמיד בודקת מה קורה בפורום של במה חדשה (מאותו בית היוצר של בננות), יש שם גם פורום מוסיקה חדש, הגראז’, שאני מקליקה עליו מדי פעם. בבמה אנשים מתדיינים ביניהם על בניית דמויות, קונפליקטים ודמות המספר כאילו אין מלחמה בעולם.
אחרי בליל הדיבורים-חדשות הזה, אפשר שאבקר באיזה מגזין שנראה ממש טוב, כי זה נעים שדברים נראים ממש טוב. ואז אני אכנס למשל למהדורת האונליין של 42 מעלות. הנה דוגמא למגזין תרבות שאני מנויה עליו ואין לי שום כוונה לבטל את המנוי, ובכל זאת אני קופצת לבקר במהדורת האונליין. אני אוהבת לבחור איזה ממתק מהמקרר הוירטואלי שלהם, כמו שאני אוהבת למשש בידי את העיתון עצמו, שהוא גם מעוצב להפליא וגם יש לו נטייה משובבת לאנרכיזם. זה המקום לציין שמהדורת האונליין לא מכילה את כל המגזין והכתבות מתפרסמות רק לאחר תקופה, וחבל.

אפשר מסאז’?

לעיתים בגלל האחווה הנשית, ובגלל שלא יפה לנטוש את הזירה הזאת, אני נכנסת לאתרי נשים. יש לי במועדפים את כל האתרים האפשריים, וניסיתי את כולם. אני אחסוך מכם ביקורת ספציפית הפעם, אבל אני תמיד מתעצבנת מהאסטרולוגיה, וטיפולי הפנים, ומבגדי הים החדשים שבטוח תרצי ללבוש בקיץ הבא. כמעט תמיד העיצוב שלהם נראה לי מבורדק וחסר מעוף, והנושאים ה”נשיים” מסורתיים להכעיס. טוב זה לא שאני חייבת שיהיו רק כתבות מבית המדרש של וירג’יניה וולף, אבל אם נשי מסורתי, בגדי ים, ושעווה לרגליים, אז לפחות שיהיה יפה. ולא יפה לי בעיניים. לא מחדש. לא אחר. ואם כבר יפה, וטיפולי פנים ושעווה ומסאז’ים, אני מעדיפה את הדבר האמיתי. כי לקרוא על מסאז’ זה לא מעניין. מסאז’ לא אמור לעניין. וזה לא מרגיש, ומסאז’ אמור להרגיש. אז השבוע אני אלך לעשות את הדבר האמיתי. לממש את המתנה הכי טובה שקיבלתי ליומולדת שלי ולקבוע לי תור בספא ביהודה המכבי לטיפול פנים ומסאז’. אולי כשאני אצא משם אני אהיה זורחת ומאושרת. אני אהיה חדשה. אני ארכוש לי במיטב כספי עיתון אמיתי עם דפים אמיתיים. ואני אשב בבית קפה אמיתי ואשתה הפוך אמיתי ואקרא כותרות אמיתיות והידיים שלי יתלכלכו מהדיו, וכשיעבור האוטובוס על פני הוא ישאיר אחריו ענן עשן אמיתי. ואני אגרד את העיניים, ואנגב את הדמעות שנקוו בהן, ואשתעל, והפנים שלי יהיו מכוסים שוב בשחור הזה של הדיו של העיתון, ואני אחזור לנקודת ההתחלה שלי.
סאמק העולם האמיתי.

על הכותבת מיה סלע

!

תגובות

  1. מדוזה

    בוקר טוב לכולם.
    the early bird catches the worm ואני השכמתי קום וזכיתי להיות המגיבה הראשונה!
    עולם האינטרנט קסם לי מאז ומעולם, כל המידע שרצית בקצות האצבעות.
    כל שאלה תקבל מענה מידי למדי ללא טרחה מיותרת, ואפילו לא צריך להתלבש.
    נכון שהפורטלים מעט שטחיים, אבל אם מחפשים קצת, מוצאים דברים נהדרים.
    אז תנו לאצבעות ללכת….

  2. המממממממממ….
    ומה עם השירותים? להתחיל לסחוב לשם את הלפ-טופ?
    ומה עושים בפקק באוטו? מחברים את הלפ-טופ לסלקום ומתפללים שאנחנו בקרבת אנטנה?
    ועם מה הורגים ג’וקים? ועם מה מקלפים אותם מהרצפה?
    ואת החלונות עם מה ננקה? ואיך נגזור את המודעות המעניינות?
    ועם מה נשב בבית קפה בלי להיראות פלצנים עם מחשב נייד?

    וזאת רק ההתחלה, פשוט נזכרתי שהעיתון המסכן מחכה בקור מחוץ לדלת, ושוב הרווחתי שקית וגומייה חינם. ולגבי גלריה – את חושבת שמישהו קורא את שאר העיתון?

    • i am the princess

      ואללה, באמת מה עם השירותים? עם הבית הקפה וכדומה?
      לדעתי, לשלב בין שני המדיומים ולא להכריז בעלות על אחד ספציפי. לשלב, לשלב, זאת הדרך. היכרויות באינטרנט עם היכרויות בעולם האמיתי, סרטים בקולנוע וגם בווידיאו, ללכת גם לים וגם לבריכה, וכהנה וכהנה….

      • רוב העיתונים החשובים מצויים גם בגרסאות פאלם. כך שלא צריך לחשוש. אבסל השאלה לדעתי אינה, מהם יתרונותיו של העיתון המודפס על זה האלקטרוני. השאלה הפוכה, מה הערך המוסף שנותן לנו העיתון המקוון. כמובן שקיימים שני תחומים לכך אלמנט הצורה, או חווית הגלישה, שיכולים להיות מנוצלים בצורה הרבה יותר טובה מכפי שהם היום, והעדכון המיידי כשהוא רלבנטי. ( העיתונים הרציניים בעולם טוענים את עצמם כל מספר דקות ועושים ריפרש למסך שלכם ככה שתתעדכנו תמיד בחדש ביותר).

        • יושי פלד

          תסלח לי, אבל הריפרשים האלו כל כמה דקות (במיוחד בעמודים הפנימיים) כלל לא קשורים ל”שמור עליכם מעודכנים” אלא לזכות בחשיפה שלנו לעוד פרסומת (בדיוק כמו שכתוב במאמר של מאיה)
          אם היית מבין איך הדברים הטכנים האלו בנויים היית רואה שמה שאתה אומר זה קשקוש

          • מישמיש

            סלח לי יושי, אבל אתה כנראה באמת לא מבין בתחום

            העיתונים הרציניים (כדוגמת CNET, ZDNET וחבריהם) מתעדכנים כל כמה דקות *לאו דווקא בתוכן הכתבה* אלא בתוכן העמודות הקטנות שמראות את שעת המודעות.

            בהזדמנות, שב קצת מחובר לאינטרנט ותעיף מבט – ותראה שזה כך.

            מישמיש

            • יושי פלד

              מישמשים ונואים יקרים, אם הייתם מבינים קצת בעקרונות אינטרנט הייתם מבינים שגם אתרים כדוגמת סינט וזידינט חיים מפרסומות, והם צריכים לקבל כמה שיותר חשיפות לפרסומות שלהם.
              זה יפה לחשוב שמטרותיהם של העיתונים המקוונים הם לשמור עליכם כמה שיותר מעודכנים, אבל לעשות את זה *באלימות* באמצע הקריאה זה לא בשביל לשמור אתכם כמה שיותר מעודכנים – אלא בבירור החלטה של מחלקה עסקית כלשהי ולא של מחלקת התוכן.
              תאמינו לי שאני צודק, ואתם טועים. אני יכול להכנס אתכם להסברים טכניים אם תבקשו.

          • לא אכנס איתך להסבר הטכני, אבל בשביל להחליף פרסומות מספיק מודול קטן על הפרסומת, כזה יש בהרבה מקומות, והוא עושה את העבודה בלי להעמיס על הסרבר רפרש של כל הדף. אני דיברתי על רפרש לכל הדף שמטרתו היא עדכון. אגב, אלו שעושים את זה, גם יודעים את האי פי שלך ולא סופרים לך מיליון היטים עך הרפרש אלא אחד בלבד.

            • מרפרש

              בישיבת מערכת (תוכן) עיתון אינטרנטי שנכחתי בה, עלה הרעיון לרפרש את העמוד בכל מספר דקות מהסיבה שנאמרה כאן כבר- לשמור על עדכון. זה אמור הרי להיות הייחוד הגדול של האינטרנט. עדכון מיידי, מהיר יותר אף מרמת מבזק הרדיו בכל חצי שעה. יחד עם זאת, סביר שבמקומות אחרים הרעיון עלה גם מסיבות אחרות.

              מה שבטוח- אין שום סיבה שעמוד ובו כתבת מגזין ירפרש את עצמו בכל כמה דקות. זה סתם מעיק והעמוד לא חוזר עם משהו חדש. רק בעמוד המבזקים זה רלוונטי.

              אם האבולוציה לא תהרוג את המדיום והרעיון קודם לכן, היא מן הסתם תתקן כבר את העיוות.

    • יושי פלד

      אה, שמעתי על כל מיני דגמים של משהו בין איבוק ללפ טופ. גם *באמת* נייד גם קל.
      יש כאלו שגם מתקפלים.

      אני רוצה בננות בשירותים!

    • ג'ו המבתק

      קודם ספורט. קודם כל. אחר-כך “גלריה”. אחר כך רוגל אלפר (ביקורת טלוויזיה) ולסיכום: ריפרוף מהיר מאוד, 20 שניות לאייטם, בממוצע, על כל מה שנשאר בעיתון.

      על העמוד הראשון אני מוותר, בדרך כלל. לעולם לא אמצא שם משהו שלא ראיתי כבר באינטרנט כמה שעות קודם

  3. גם אני עוד לפני שטיפת הפנים בבוקר מדליקה ישר את הקופסא:-)
    ויחד עם הקפה והסיגריה מתישבת לראות מה חדש ומה השתנה בלילה.
    מכורה מודה ולא מתביישת בזה
    את החברים הכי טובים שלי בשנתיים האחרונות הכרתי דרך הרשת
    נפתח לי עולם חדש שלא משעמם לרגע
    ובשרותים? נמצא כבר איזה סידור ובבית קפה כבר יש כאלה מרושתים
    :-)אפילו בטארבין בסיני כבר יש אינטרנט קפה:-)

  4. מגיב בקיר

    יתרונות הנייר על האינטרנט:
    א. העיתון מהיר יותר. ניתן לרפרף על כתבה במשך שניות ספורות. העיין יכולה לשייט במהירות. בין כתבות שבמחשב היו דורשות הקלקה.
    ב. העיתון נייד יותר.
    ג. לא מפחדים לאבד עיתון.

    יתרונות הארץ על הפורומים
    א. המידע מוגש על ידי אנשי מקצוע.
    ב. נפתחת האפשרות לתחומי עניין חדשים.
    ג. מיטב אנשי הרוח והפרשנים כותבים שם.

    • hantarish

      קוראים הארץ מסיבות שונות. חלקן נוסטלגיות. אנחנו בירוחם למדנו לקרוא בשרותים משני כיוונים, דרך העינים ודרך התחת.
      אחרות? בעצם הארץ זה עיתון של ברירת מחדל, יש משהו אחר? בעצם יש ה- IHT, אבל מאז שהאידיוט אבי רצון מנהל את מדור הספורט בעיתון, אפילו פנחס מהשקם מבקש לקרוא. ושאני אתאכזר לרחמנים? איך אומרים, “הארץ, זה באמת לא מה שאתם חושבים”.
      כותבים אינטלגנטיים? יאללה, תנו לנו מנוחה. כבר שנים שאני לא קורא את מה שהם כותבים, רק רואה השם – ויודע מה כתוב. איבון מחשבתי קולאסאלי. הדבר היחידי ששווה שם אלה המאמרים המתורגמים. ועתה אמור: טובי המתרגמים.
      וואי-נט? בדרך-כלל זהו וואי- וואי, חבל על הזמן, בקושי זז הרברס. מה שיפה בו זוהי האפשרות להגיב מיד. דרך נהדרת לאמוד הלכי רוח ציבוריים. הפך פופולארי כי יותר מגוון מאשר הארץ מבחינת הפובליציסטיקה. ודווקא מעריב ברשת, מכה אותם בחדשות שוטפות.
      אבל הכל בטל בששים לעומת הפורומים. והבידור הטוב בעיר נמצא אצל רוטר. VOX POPULI אמיתי.

      • שלחתי תגובה טיפה פרובקטיבית לווינט וראה איזה פלא, לא פירסמו את התגובה. חנטרישים.

        • hantarish

          צודק(ת). אבל נקטת במטבע לשון לא נכונה. את(ה) יכולים לכנות אותם: רשעים, צנזורים, משטרת מחשבות, משת”פים של השילטון, וכו’….. רק לא חנטרישים.
          כאן יש רק חנטריש אחד שמחנטרש ללא סוף, ואבקש לא לגזול זאת ממנו.

    • מישמיש

      ידידי – תתחבר ל-ADSL. הרגע עשיתי ניסוי קטן – תיזמנתי כניסה לעיתון הארץ דרך ADSL (עם אינטרנט זהב) – זמן גישה – 2.3 שניות (כולל כל הלוגואים, פרסומות ושאר ירקות). דפדוף בתוך כל כתבה נותן זמן ממוצע של 1.8 שניות (זה מדוד עם סקריפט).

      אח, התחברתי ל-ADSL ואני חייב לאמר – אני מכור למהירות (אה, ולהוריד סרטים שלמים בפורמט DIVX)

  5. פנחס מהשקם

    אי אפשר אם אתה בשדה בשטח בפעולה ובא לך החירבון ואתה דופק איזה גוש באמצע השדה עם מה תנגב תה תחת? עם האי בוק תנגב? תעביר את הלפ טופ בחריץ ותזרוק אחר כך בצד? אי אפשר לוותר על העיתונים מניירות כי ניירות זה יורת יעיל לנגב ת תחת אחרי החירבון

    • אלמוני

      “הוגה” פנחס יקר: מי שיודע להגיד אי בוק , ויודע לכתוב לאפ טופ, לא עושה שגיאות כתיב שאתה עושה. כיוון שהאינטיליגנציה של ההוגה ברורה, ברורה לגמרי, לא נותר לנו אלא להביע שאט נפש לנוכח הצורה שבה הוא מביא לנו “חירבונים” על הפרצוף, בדוגמת התבטאויות דוחות.
      (ודווקא זו האחרונה היתה משעשעת. ואחרות?)

    • אתה יכול לוותר על העילגות המכוונת (הפניה היא למפעיל המריונטה הקרויה “פנחס מהשקם”), זה מצחיק נורא גם אם הכתיב יהיה מושלם ונטול שגיאות

      נ.ב.
      אני אוהבת איך שאתה נועץ את הסיכות הקטנות האלה בדיונים נפוחים. האנרכיזם הזה, המודע לעצמו, מאוד משעשע אותי. עלה והצלח “פנחס מהשקם”

    • חגי תקוע

      פנחס, עדיף לנגב עם מחשב את התחת ולא עם נייר שנעשה מעצים שנכרתו. המלחמה למען העצים היא המלחמה למען המשך קיומנו כאן, על כדור הארץ. אתם לא קולטים איזה אסונות אקולוגיים נגרמים כתוצאה מהאדישות שלכם לכריתת עצים וייצור נייר!!!

      • hantarish

        פנחס יא אחי, גמרו עליך, זהו אתה מחוסל. שמו עליך תווית של אינטליגנט ולא תשתחרר ממנו יותר. יאללה עכשיו עושים הסבה למטבח.

        • זה שיודע לזהות כותבים

          מאחורי פנחס מהשקם עומד הכותב הכי מבריק ב בננות זה די ברור למי שמצליב מידע ומכיוון שאני נגד אאוטינג אני לא אכתוב פה את שמו אבל מי שיודע לפענח רמזים כמו שאני יודע לזהות כותבים – יידע

          • hantarish

            בשם כל הבינוניים ומקדשי הטתות אנו פותחים נגדך במלחמת וופלים ושתיה. תרה’ תרה’ מה נשה’ לך שתיכנס לשק”ם.
            ככה יפה להליב’ חלשים. ואולי אנחנו סתם לקויי-למידה?

      • לילית-נסיכת האופל

        רק ליגליזציה של הקנביס (ולא בשביל הסוטול החרא, לטעמי, שהוא מספק) תציל את המין האנושי משואה אקולוגית בלתי נמנעת. ישווק בועז וכטל שנית לראשות הממשלה!

    • גילינו אותו

      לא לא לא. רק פנחס, אברם, ג’ו המבתק, ו-…. כן, בדיוק.

      • אלמוני

        מה פתאום ג’ו

      • אינקוגניטו, הפעם

        הם אותו אחד. אותו בנאדם. ג’ו המבתק, ג’וליה, פנחס מהשקם ואברם המג”ד רויטל וההיא שהלכה הם אותו בנאדם בדיוק, שכל פעם מחליף זהות

        • ג’וליה היא אמיתית כמו השמש והירח
          מה זאת החוצפה הזאת

          • אינקוגניטו, הפעם

            ג’וליה לא אמיתית. אין שם כזה, ג’וליה. לא בישראל, בכל אופן. היא ופנחס מהשקם ואברם המג”ד זה אותו כותב, שנכנס ל’בננות’ בזהויות שונות
            שלא תגידו שלא הזהרתי אותכם

            • אבסולוט ג'וליה

              שלום.
              אני ג’וליה.
              עוד מישהו מעוניין להטיל ספק?

            • ג'וליה

              אין דבר כזה “אין שם כזה בישראל”. *במקרה* יצא לי לעבור השבוע על רשימה של משרד הפנים של תושבי ישראל, לא משנה באיזו מסגרת, ויש אפילו מישהי שקוראים לה “אנאלי”…. וזה רק שם אחד מאלפי שמות תמוהים במדינה הזו.

              סתם, שתדעו.
              אנאלי. שם של בחורה. טראגי, לא? :-))

              • נסטסיה פיליפובנה

                אתי עבדה אחת שקראו לה אורה-לי, וכל פעם שהיא ענתה לטלפון היא הייתה מביאה אותה בקול עלק חמוד שיוצא בעצם קול של זונה צרפתייה צרודה: “XXX שלום, אורלי מדברת” ואז המתקשר המבולבל היה דורש הסבר לשערורייה, והיא הייתה מסבירה בקול העלק מתוק הצרוד הזה: “אורלי- אורה מקף לי” עד שהמתקשר הניח לעניין, וחצי תאוותו בידו…

          • גילינו אותו

            מי אמר לך שהשמש והירח אמיתיים? זה שאתה רואה אותם, לא אומר שהם אמיתיים. ממש בדיוק כמו ש”ג’וליה” ו”פנחס מהשקם” ו”אברם המג”ד” ו”ג’ו המבתק” הם אמיתיים. אתה “רואה” אותם, קורא אותם והם בעצם לא אמיתיים. אין אנשים כאלה. כמו “ההיא שהלכה”. כמו “רויטל”. אלה סתם צירוף של אותיות שיוצרים משמעות מסויימת אצלך בלבד.

            נ.ב.
            גם “מיקי יובב” מחבר המאמרים על הכוס והכוס והכוס, הוא לא אחר מאברם המג”ד/פנחס מהשקם/ג’וליה/ג’ו המבתק/ההיא שהלכה (אל תמחק את המיותר)

            • רויטל זילונקה

              אפשר לעשות טלפון קצר ל 144 ולבקש את רויטל זילונקה. אין הרבה בארץ שעונים לשם שלי. תבקש שיחפשו באיזור חיוג 08, אולי זה יעזור לך לקלוט, שלזיין את השכל ברבים לא עושה לך יותר מידי מוניטין. לגבי השאר, אני אישית מכירה את ג’וליה, וגם את בועז כהן. ההיא שהלכה, היא חברה מאוד טובה שלי, וכל המלעיזים למינהם יכולים לשבת בצד ולהתחיל לאונן מהתרגשות.
              אה-אה! החושף הלא אינטלגנטי יכול להמשיך להשאיר הודעות מרושעות כמה שיחפוץ, אני מפסיקה באופן רשמי ברגע זה להתרגש מהודעות שאני מקבלת בדואר האלקטרוני ובאיסיקיו לגבי האאוטינג שעושים כאן. זאת לא אני.
              את החשבונות הפרטיים שלי אני עושה אישית, בטח לא כאן. ומי שמכיר אותי באמת, יודע על מה אני מדברת.
              NEXT!

            • ג'וליה

              אתם אשכרה מתעסקים בשטויות.
              מה זה משנה בכלל מי אמיתי ומי לא? זה אתר באינטרנט! מדובר פה בהחלפת דעות, באינטראקציה של הגיגים, אתם יודעים מה? כשנחליט להריץ את ציון, ג’ו, פנחס ו/או אברם לראשות הממשלה, נבדוק מי זה שם מאחורי הניק. עד אז, את מי זה מעניין?

            • שירלי

              באמת דייייייייייי. הדיון הזה מייגע ולא לעניין.

              • לילית-נסיכת האופל

                ולי יש רעיון מהפכני. את שומעת שירלי? אולי תארגני מסיבה in doors במקום וזמן שיפורסמו באתר. ואז כל קוראי וכותבי בננות יוכלו לפגוש איש את רעהו (תמורת סכום סימלי לכיסויי ההוצאות) וכך נוכל להמשיך לעבוד האחד על השני בשמותינו הבדויים- רק שנעשה זאת פנים מול פנים. לא רעיון רדיקאלי מדהים?

              • אינקוגניטו, הפעם (גילינו אותו)

                אני, אינקוגניטו, הפעם, שמכונה גם “גילינו אותו” ולפעמים גם “החושף” מודה:
                כן, אני אדיוט. אני מזיין את המוח סתם, כי הנפש שלי מלאה בציניות, וזה לא בגללי. זה בגלל העבר שלי, שגורם לי להיות כזה נודניק ולהפריע לכם

                אני בטח אחזור ואנג’ס לכם, בשם זה או אחר, אתם כבר תזהו אותי, כי אני אציק לכם בכל מיני תאוריות שלי על זה שהכותב ההוא הוא בעצם האיש הזה, ולהיפך. אני – קונספירציות זה הלחם והחמאה שלי

                אני ממליץ לכם פשוט להתעלם ממני, כי אני כמו וירוס. תמיד חוזר, בצורה זאת או אחרת – ולא צריך לעשות כלום. זה עובר לבד

            • ההיא שהלכה

              אני לא מוכנה ששמי יאמר בנשימה אחת עם השמות ההם, שמשום מה הוצמדו לשמי.

              מפגר, אם אני כותבת כמותם, מוטב למות.

              בעצם, תמות אתה. אין לך את זה, האיסטיניסיות שלך הוטלה בספק, כמו מרקם הד.נ.א שלך והיכולת שלך לחשוב לבד, בטח ובטח לחשוב עבור כולם.

              תחנק.

        • יואב מברלין

          וגם אני אותו אחד. אני ופנחס וג’וליה ורויטל ז’ ושירלי ושמעון פרס ובעצם כולנו זה אתר פרטי של בן אדם אחד שכותב ועונה לעצמו.
          לא יפה?!

    • מוציאים שקמיסטים לשדה, לשטח לפעולה?

      • יהויכין הננס

        האם ה”גזלן” שהיה אורב לנו מעבר לגבולות במצ”א 103 או בה”ד 4 לא היה סוג של שק”מיסט, אבל שק”מיסט שהופרט? כלומר, מניאק קפיטליסט, במסווה של דודה מהאגודה למען החייל?

      • יואב מברלין (רמטכ"ל במיל')

        בוודאי שמוציאים. במלחמת יום כיפור, נראה לך שלא היו שק”מים בסיני? ועוד איך היו, ואם זכרוני אינו מטעני – שק”מיסטים גם נהרגו על קידוש הוופלה.
        ואין דבר כזה במצ”א 103 – יש במצ”א ויש יחידה שמספרה 103 – אבל לא ביחד.

    • יושי פלד

      בטח יעשו איזה תוספת לישראלים שמשפריץ מאיפה שיוצאת המדפסת.

      *אתה מורח או מנקה? bide-usb עכשיו במבצע*

  6. אלמוני

    ממלכתי, עצל ומייבש להיות ויינט.

    חוץ מהקטע החדשותי שהם חזקים בו יותר מהפורטלים האחרים כל השאר בד’כ משעמם.

    הפרוייקטים המיוחדים שלהם מזכירים משהו משנות הארבעים. את מי זה מעניין הגנסטרים של כל הזמנים ובולשיטים כאלה?

    גם אצלי הדפים לפתע נטענים באמצע. חוצפה שלא תתואר. כנראה שהם יוצאים מנקודת הנחה שקוראים רק את העמוד הראשון. וטוב שכך.

    • חגי תקוע

      ואני חשבתי לעצמי היום: איך זה שט”ו בשבט מתקרב ו”הירוקים” משכו בבחירות האחרונות 14 אלף מצביעים, ו”הקרן הקיימת” היא היחידה שנלחמת בכרישי הנדל”ן בצפון, שלא ישמידו את היער ויקימו את שכונת “גבעת רבין”, ליד בית ספר חקלאי כדורי, ולמה לא איכפת כאן לאף אחד מאיכות הסביבה, איך זה שאין כאן הפגנות סוערות למען יותר שטחים ירוקים, פחות זיהום אוויר, למען רכבת שקטה ונגד אוטובוסים מזהמים, למה לאף אחד לא איכפת?

      ועכשיו, למרבה הצער, “עלה ירוק” ו”הירוקים” רבו ביניהן ואין שיתוף פעולה. כאילו שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו מצב כזה, של פילוג כוחות…

      אני רוצה לראות אנשים יוצאים עם ילדיהם בט”ו בשבט וחוגגים בנטיעת עצים ושתילים רכים את החג. החג הכי יפה, הכי מקסים, הכי לא-דתי שאפשר!!!

      • יושי פלד

        לא נראה לי שיש הרבה קשר בין עלה ירוק לירוקים.

        נראו לי פשיסטים הירוקים. עם הצלליות אדם האלו שלהם. ביזארי משהו פחד

        • בועז כהן

          בגלל הגישה שלך
          עוד 10 שנים לא יהיה פה נוף ולא יער
          לא פרדס לא שדה ולא אויר נקי לנשום

          רק שלמת בטון ומלט
          קניונים
          וחניונים

          • יושי פלד

            אני מאד בעד גישה חיובית לעולם.
            קח ותחזיר.
            אבל מפלגת הירוקים שרצה לפני כך וכך שנים היה בה משהו פשיסטי – בטוח מונע מעקרונות כלכליים כלשהם ולא מרצון לכדור הארץ טוב יותר.
            אולי פשוט היה להם קמפיין חרא

      • הכי לא דתי?!
        צר לי לשבור לך את האשליה, אבל לט”ו בשבט יש בסיס “דתי” (יהודי,התכוונת…) כבר במשנה…
        סדר מועד מסכת ראש השנה, א’ א’, אם בא לך לאמת את דברי…

        • חג לאילנות

          בבני ברק אין חצי עץ ולדתיים בכלל אין שום יחס לשטחים ירוקים. זאת עובדה. ט”ו בשבט מעניין אותם כמו השלג שלא יורד פה

          בכל מקום שיש בו חרדים, הסביבה נראית זוועה. אסתטיקה נתפסת כ”התיוונות”. חרדים הם לא רק נזק לכיס שלי ולא רק סכנה בטחונית, הם גם אנטי עצים וטיפוח הסביבה

          • ראש חזיר

            ולכל היהודים יש אף ארוך, וכל הרוסיות זונות, ולכל הגרוזינים מסריח מבית השחי …אה איזה עולם נהדר של יהודונים.

            • חג לאילנות

              תוכיח לי בעובדות שאני טועה. בבקשה. תראה לי מקום אחד שחרדים (חרדים!) נמצאים בו והוא נראה מטופח ויפה, עם הרבה עצים וגינות.

              אני מוכן לקבל אם תוכיח לי את ההיפך.

              • מרפרש

                לא הייתי שם, אבל נדמה לי שבהתנחלויות החרדיות דוגמת עמנואל, בית”ר עילית ודומותיהן, הנוף עוד לא נהרס.

                הסטנדרטים של הפיתוח הסביבתי מהעשור האחרון מורגשים שם (ראיתי בטלוויזיה, נשבע- היו שם עצים על השבילים, ליד חומות האבנים), ומי יודע- אולי זה עוד ימצא חן בעיני התושבים.

                זה בטוח ימצא חן, אבל איזו מחוייבות לאלוהים בטח כבר תהרוג את עמל יום השישי שלו.

  7. העלמה

    עם קריאת כתבה זו עולה בי חשד יותר מסביר שהמוכר בקיוסק שלי נמנה על מעגל בננות. וזה כשלעצמו שווה אייטם, וועדת חקירה מקיפה.
    כי בדיוק היום בצהרים במתכונת שישי הרגילה(ידיעות העיר ושני לאקי לייט) שהפכה לריטואל קבוע כחלק מקבלת השבת נכנסנו לדיון הנוראי שאני קונה עיתון כל יום שישי מדפדפת קלות ו.. אין נדה כלום לא מעניין לא מרגש רק הליכלוך על הידיים שמזכיר לי שהיום יום שישי. הרגלים מגונים מתים לאט.
    ואני אצטט את מוכר העיתון החביב שלי ” תאמיני לי מאז שבאינטנרט (שגיאה במקור) יש עיתון הלכו המכירות, פעם הייתי מוכר איזה עשירים עיתונים ביום חלש היום הולכים שבע ביום טוב ואני מבסוט. גם הסוכן של ידיעות אמר לי שחלש, שהאתר שלהם אוכל אותם חיים ובקצב הזה הוא יחפש עבודה, הסוכן של מעריב ישב פה ביום רביעי וכמעט בכה.. ובעיתונים הכל נהיה פרסומות, אין מילים רק תמונות.. אנשים לא קונים עיתון אפילו את קונה רק בשישי..”
    אני מודה אני הרסתי לסוכן של ידיעות את החיים. קודם עשיתי מנוי, ושנשבר לי קשות מהשירות הגרוע שלהם הפסקתי. אח”כ התקדמתי בעבודה והשגתי ג’וב שכולל בתוכו ערמת עיתונים מבהיקה על שולחני.אבל הערמה הזאת נשארת במקומה וליעתים נדירות היא מושלחת לפח בשונה מהצורה בה הונחה על שולחני. אני את העתון שלי אני קוראת ברשת. באה למשרד מדליקה את המחשב קפה הפסקת סיגריה והופ מה נשתנה הלילה הזה.
    האתר של הארץ הוא הכי מעניין ווינט מיועד לזיפזופ מהיר. מבזקים וכאלו במיוחד בזמן משבר אלא שאז האתר שלהם נופל פעם בשניה וחצי, בהתחלה היה חשש כי פוצצו את המערכת אח”כ הבנתי שזה עניין בשיגרה שלהם לשבש את הקריה, להפוך לך עמוד במאצע..אין אבל אין כמו האתר של הCNN רק מה חבל שהוא באנגלית (למה להתאמץ על הבוקר), ועולה כמו השכנה שלי במדרגות (לאט עם הפסקות).
    הגיע הזמן שיהיה עיתון וירטואלי אמיתי, לא שלוחה של , בן של, למכורים.
    מצד שני עם כל כך הרבה חדשות (ונמאס מהטחינת מוח הזאת) שמשתנות פעם בעשרים שניות מי יעמוד בקצב?

    ולסיום עוד פנינה מהמכור החביב שלי: ” ביום שלא תבואי לקחת עיתון בשישי אני אדע שאפשר לסגור את הבסטה, רוצה פיצוחים לשבת?”

    • זה שנותן למצוץ

      האתר של סי אן אן מושקע, אבל עיתונאית אין בו תרומה להבנת המצב בשטח. אתן רק דוגמא אחת, יום אחרי הלינץ’ פורסם שם, די בתחתית העמוד, על “שני חיילים ישראלים שנהרגו בעיר רמאללה”.
      נהרגו. טוב שלא כתבו “מצאו את מותם”. נהרגו. משל היו שני החיילים בטיול למערות בית נטופה, ומעדו ונפלו ו…נהרגו.
      לא לינץ’. לא מעשה זוועה. שום כלום.

      והבי.בי.סי? האתר שלהם עוד יותר פרו-ערבי מ-סי.אן.אן

      ועוד נקודה חשובה: העיתונים הרגילים לא מפסידים כסף. ידיעות אחרונות מתעצם והולך. “הארץ” הגדיל את מספר המנויים שלו בשלוש השנים האחרונות. הרשת לא פוגעת בנייר המודפס, אלא אולי דווקא להיפך – מסבה את תשומת לבם של רבים לתכנים המודפסים בעיתונים אלה.
      אל תמהרו להספיד. המספידים-העתידניים בדרך כלל יוצאים מאוד דביליים, במרוצת הזמן ובעיני ההסטוריונים

      • קורדורוי

        תחילה אל הנושא החשוב מכולם. במצב אוטופי היה קם גוש מפלגתי ירוק שכולל בתוכו את החברים של וכטל, ויסנר, הדוקטור מישראל החופשית וכל מי שירצה. זה לא יקרה מכיוון והבעיה של כל אחת מהמפלגות הנ”ל, ביחד או לחוד, היא ההימנעות התמה שלהן מהתעוזה ללכת עם האמת של אחיותהן שבחו”ל – צירוף המסר החד והברור כי מדובר באג’נדה שמאלית רדיקלית. תנועה ירוקה אינה מדברת רק על ליגלזיציה או רק על איכות הסביבה.
        אני מניח שאפשר היה לוותר על הוכטליסטים או הויסנריסטים בפוטנציה שהם גם מספיק תמהוניים בכדי להחזיק בהשתייכות פוליטית המוגדרת כמרכז (ימין). אלה אמנם היו מתרחקים מהפתק הירוק אילו היתה מאומצת האידאלוגיה ל-פנים בסגנון ניידר ורבים טובים ממנו בעולם – אך זאתי,לעומת הנוכחית, (יחד עם איחוד שורות) היתה מזמינה מספר רב בהרבה של בוחרי שמאל, עם או בלי הסטייה הירוקה, שהיום יותר מתמיד מחפשים מפלגה.

        מעבר לכך, באשר לביביסי וסיאנאן. לא מדובר כאן בפרו-ערביזם, אלא באובייקטיביות, שנשללת מקוראי העיתונות העברית מסיבות ברורות. בתור אדם שחרד למתרחש במדינת ישראל, אני חש כי אילו הרוח ה”פרו ערבית” היתה סוחפת מעט יותר גורמים בעלי השפעה (כולל מדיניותה של ארה”ב המחבקת והמגבה) היו יותר אנשים שמתפקחים משקר ה”פכנו כל אבן”. בסופו של דבר, מעבר לכך שחיי רבים וצעירים היו נחסכים משני הצדדים ובעיקר מהצד הפלשתיני, היה מוטב לנו.

        לסיום הייתי רוצה להתריס בפני התופעה הקוסמית שאינה נכשלת מלהתקיים: בשלב מסוים, והוא חייב להגיע, התגובות ב”בננות” מתרחשות במקום-לו אין שום קשר לנושא הכתבה. תוכן ההערה המלומדת ומהמופדבקת עשוי להיות מרתק, אך לעולם יהיה תלוש. מובן כי בכך אני שם רגל לעצמי, או שמא תפייטו, כורת את הענף עליו אני יושב, אך זה אינו גורם לי אלא הנאה צרופה. כה נעים וגאה לי לשמש דוגמא/ה, במיוחד אם היא אינה טובה או רע, וגם אם היא כן.

        מעבר לכל הדברים, קצת מוזר לי כי בכל ההתכבות שנגללה כאן, לא הוזכר אתר וואלה!. האם גולשי הבננות נוטשים אותו, או מן המוצאים אותו כמובן מאליו? בכל מקרה, הרשו לי להמליץ, ולא במקרה, על מוסף התרבות של אתר זה.

        חן חן.

  8. ורציתי להגיד לכם שמאוד נחמד לראות פה את הותיקים שעשו “ויברח” באיזשהו שלב.
    אחלה!

  9. זה שנותן למצוץ

    אני מבקש, ברשותכם, לחזור לנושא כתבתה של מיה סלע (קיומנו) אודות עיתונות מקוונת ו/או מודפסת

    אני, אישית, לא מוצא שום טעם לפתוח מחשב ולהתחיל לגלוש בשביל להעלות ברשת את מה שאני יכול לקרוא בבית הקפה שלי, תוך כדי לגימה נעימה וריפרוף נעים בין כותרות עיתונות לבין נערות ארצנו הנאות

    כלומר: בהחלט אגלוש כדי למצוא נושאי תרבות, מכיוון שהעיתונות הממוסדת, המודפסת, חוסמת את דרכה של האלטרנטיבה אל הקהל הרחב, השוליים בישראל מאוד מצומצמים ואין – משום כך – הפריה של המיינסטרים מצד הצדדים הקיצוניים יותר של הסקאלה

    זה נכון במוזיקה הישראלית, שרובה מתמצעת (שואפת אל הממוצע, אל המכנה המשותף הרחב ביותר) כשכל זמרת חדשה ורעננה נשמעת כמו איגי וקסמן ו/או דנה ברגר יד שניה, וזה נכון בהחלט גם לגבי פובליציסטיקה פוליטית (לא נשמע כאן קולם של ימניים באמת קיצוניים, כי ישר מוציאים אותם מחוץ לחוק, ולא נשמע קולם של שמאלניים ממש קיצוניים, כמו אורי דייויס, נניח)

    בקיצור: ברשת צריך לחפש דברים מיוחדים. זו הסיבה היחידה לגלוש

    • ראש חזיר

      מה זה לחפש בבית קפה את שאתה יכול מצוא ברשת? האם היית מעדיף שיגדו לך שמוכנים לעשות ביד ולשתות קפה של בוקר באותו זמן ולא למצוץ למי שנותן למצוץ?

  10. אלמוני

    ynet מנסים לפנות למילי בת העשרים, ליוסף בן השמונים וכל מה שביניהם

    בשוק האינטרנט של היום שאתרים נסגרים וחברות דוט.קום פושטות את הרגל חייבים לעשות שיקולים כלכליים. עם זאת אתר ynet הוא בן העשירים. היחידי שיחזיק מעמד להערכתי ויהיה המוביל בתחומו (חדשות) בעשר שנים הקרובות

    הארץ ומעריב לעולם ישארו מאחורי קבוצת ידיעות שהיא כמו שאמרתי אחת הקבוצות החזקות היום במשק הישראלי

  11. מאיה – אחלה כתבה.

    לדעתי, מותר העיתון המקוון מזה המודפס הוא באינטראקטיביות.
    עיתון מודפס – אתה קונה, קורא, מקלל קצת וזורק.
    עיתון מקוון – אתה נכנס, קורא, מרגיש שהעובדה שהתחברת לאינטרנט אומרת שיש לך מה לאמר לעולם, כותב קצת, חוזר אחרי שעה לראות מי זה השמאלן שענה לך, וחוזר חלילה.

  12. האינטרנט בשבילי נותן ביטוי לאסקפיזם. ואסקפיזם איכותי יש לומר. החדשות לא מדברות אליי לא בעיתונים ולא בטלוויזיה. אני אוהבת לגלוש ולראות ‘מה העם חושב’ על דברים שלא קשורים ‘לסדר היום הציבורי’, וטוב שכך.

  13. לא מבין גיברת

    יאללה, מה נהיה? לא עברו על עם ישראל חמישים אלף שנות נדידה במדבר.קו.איל, שאנחנו צריכים מישהי שתספר לנו שהיא מסתובבת באתרים חדשניים ומגניבים כמו ynet והארץ, עם פזילה למעריב? מה עשינו פה? את מי העשרנו?

    מילא היתה מספרת שזרקו אותה, אולי היינו מצליחים להבין מה היא רוצה.

    • מאיה פפאיה

      איך מפוסט לפוסט אנשים יורדים מהנושא לגמרי… דרך אגב, מתי יעשו צ’ט בבננות? עם בדיקת איי קיו בכניסה כדי לעשות ליגליזציה לסלקציה – כמו במועדונים בערך. ואני לוקחת פול קרדיט על הרעיון.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *