בננות בנות שמרשות לעצמן
יום שישי, שעות אחר-הצהריים המאוחרות. הנפשות הפועלות, חברתי הטובה ואני, מצויות כבר בעיצומה של ההתייגעות, ובעבור מה? מתחבטות בשאלה לאן נשים פעמנו היום. לאחר ביקורים תכופים בקאמרי בתל אביב, התחוור לנו שגם למנוי יש תוקף, והוא פג זה מכבר. זה הדין אף ביחס לצפייה בסרטים בקולנוע. כמה סימבולי, ההחלטה נפלה בדיוק עם שקיעת החמה. אני זוכרת שכל אשר רציתי היה לחוש במשב אוויר צונן, אבל מיד כאשר הבחנתי כי הגוונים האדום והכתום, ואחר כך הסגלגל, פינו את מקומם למעטה אפרוריות ולעננים לבנים אשר כיסו את השמיים, משהו בשיפולי בטני החל להציק עד כאב.
בפנים צוהלות הצהירה חברתי שזהו, ההתלבטות הגיעה לקיצה. אנחנו נלך ל"בטי פורד", בר ברחוב נחלת בנימין בתל-אביב. היא גלשה באינטרנט, ואני רק דימיתי עצמי גולשת על הגלים ביום גשם סגרירי, עם אפשרות לסופת שלגים, אשר תכסה הכל בלובן. היא הביאה מטלית לחה וביקשה למרק את הקדרות, אשר אחזה בי. "יהיה בסדר, את תראי. עלייך רק לגמוע מנת אופטימיות", וזאת בדיוק כאשר שתיתי לרוויה. איני יודעת מדוע, אבל הרגשתי שגם הפעם לא אצליח להכיר אף אחד, ושוב אהיה לבד. מעניין יהיה לפגוש את מי אשר הגה בבטחה את הדפוס התבניתי הקבוע של התחככות עם בחורים צעירים והדורים למראה, תוך רביצה על הבר, ועזיבת המקום, כאשר מספרי הטלפון בזכרון הפנימי בנייד, ממילא מוסיפים מעט למשקלו הזעום. הוא לבטח לא ידע על קיומי בשעת לילה מאוחרת.
שקיפות מוחלטת
רחוצות, לבושות במיטב מחלצותינו, מאופרות ומפיצות ריח נפלא לכל עבר, הגענו לבר. את פנינו קבל בחור צעיר, אשר בחן ברוב עניין את עלמות החן שמסביבו. הוא נבר מעט בחפצים האישיים, ולא הצליח להסתיר מבט נרגש מזו וסלידה מן האחרת. ביחס לבחורים, הוא תהה כיצד שפר מזלו של זה להיות במחיצת העלמה היפה והמצודדת למראה, והשני במחיצתה של העלמה הכעורה. פתיל האושר ניצת כאשר הוא הבחין בעלמות חן שהגיעו לבדן. מן האופן בו הביט לעברי כבר ידעתי על מה הוא חושב. שקיפות מוחלטת. "היא לא תכיר אף אחד היום. אולי לכל היותר בחור נמוך ושמן, בעל חיוך החושף הבל פה מצחין ושיניים לא ישרות".
נסוגתי לאחור, אך ידה של חברתי הייתה מהירה. איזו אנוכית. היא לבטח מעוניינת שאהיה עדה לכל הבחורים אשר מתחילים איתה, והרי לא די בסיפורים אחר-כך, כדי להשיג את האפקט הנדרש.
מיד כאשר נכנסנו (כמובן לא לפני שקיבלנו את אישורה של המארחת שניצבה לה בפתח), ראיתי כיצד הפכה חברתי הטובה להיות חלק טבעי מן הנוף. תפסנו את מקומנו בבר ובבקיאות המרשימה שגילתה ביחס למגוון המשקאות החריפים שזה הציע, הניח בפנינו הברמן את אשר ביקשנו. כבר אז הרגשתי כי הבדידות מארחת לי לחברה, בעוד הברמן וחברתי מצחקקים ולוחשים האחד באוזנו של האחר. הוא כמובן התענג לנוכח מגע שפתותיה על אוזנו ואחר-כך על לחיו, והיא באיזו קלילות וחן עשתה זאת.
לנוכח הקהל שהלך והתרבה, הוא פינה את מקומו באי חשק מופגן למחזרים נוספים לא לפני שהבטיח שעוד ישוב. ממש סצינה הלקוחה מסרט. בזה אחר זה, הם ניגשו אליה, מתהדרים בנוצות טווס. מדהים איך מכל כמות הריר שהזילו, לא הייתה הצפה. אני נאלצתי להסתפק במבטי חמלה שאפילו לא היו ישירים, אלא הוגנבו לעברי.
לפני פרידה
מדי פעם היא הניחה יד על ירכיי, ובמבט מבין שאלה אם אני בסדר. זה רק הגביר את כעסם של הבחורים שממש רבצו לידה. כיצד אני מסיטה את תשומת ליבה מהם. חשבתי לעצמי שזה חלום בלהות אשר יחלוף. אני אתעורר, אפקח את עיניי והכל יהיה בסדר.
ברגע של חסד, התפכחתי. החלטתי לעזוב ולא להמשיך לבזות את עצמי. ממש מקור השראה לתסריט להצגה קומית בתאטרון. עזבתי, משאירה מאחור את חברתי, להתמוגג מהנאה. אוף, כואב.
היי,
אני תוהה, אולי כדאי במצבים כאלו לנסות להכיר בחור בסיטואציה שתאפשר לשניכם הכרות מעמיקה יותר ללא חשיפה חזקה לתחרות? למשל במקום העבודה, לימודים, חוג אחר הצהריים, התנדבות וכו'…
אני יכול לומר שהחברה שהייתי איתה ביחד הכי הרבה זמן עד עכשיו (שנתיים) היא לא בחורה שברגע הראשון כולם מסובבים אחריה את הראש כשהיא עוברת ברחוב, אבל אחרי שהכרתי אותה לעומק הבנתי למה הייתי איתה שנתיים, היא פשוט אדם נפלא ומדהים.
אז קודם כל – נפלא ! קריא, מעניין, מהנה לקרוא.
עכשיו – אני לא בטוחה בת כמה את, אבל הסיטואציה שאת מתארת מתאימה יותר לsweet sixteen ובטח שלא לבנות 30 פלוס. לדעתי בחור שמעוניין בקשר רציני לטווח ארוך, דווקא ייבחר בבחורה הפחות מדהימה ביופיה, הוא ייסתפק בחמודה אבל בעלת מעלות ערכיות אחרות ותכונות נוספות החשבות בעניו, למשל, לאפיין את האמא לילדיו! נכון שיופי יכול לעזור אך זכרי שיופי זו רק תכונה אחת מבין המון תכונות לא פחות ואולי אף יותר חשובות: חריצות, התמדה, אינטילגנציה, טוב לב, חוש הומור, וכיו'ב.
אז, תמשיכי לחפש.. לכל סיר יש מכסה
והכי חשוב .. שתחייכי…:)
איפה את חיה? אני בת 25 וזה רק מתחזק עם הגיל אחותי. המצב גרוע.
קרן יקרה,
המאמר שלך נוגע ללב. נכון , בנים שמים דגש רב על יופי ולהגיד "זה לא היופי אלא האופי" זה קצת לטמון את הראש בחול. אבל בעצם זה שאת יודעת את "עובדות החיים" כבר עברת את חצי הדרך.
עצותי לך הן כאלה :
א) השקיעי בטיפוח עצמך . היום יש מגוון אמצעים לשיפור המראה החיצוני , אם בביגוד, אם באיפור , בהתעמלות לעיצוב הגוף או התיעצות עם קוסמטיקאית. בטוח שאם תעשי מאמצים לשיפור המראה , גם ההרגשה שלך תשתנה . כשאת מרגישה מושכת , את משדרת את זה.
אני מאמין שכיעור זה לא גורל.
ב) למה להיכנס לתחרות ? סיטואציה כמו שתיארת היא באמת לא סימפטית. תנסי ללכת לבד למקומות של פנויים פנויות , או לכל הפחות, לצאת עם מישהי שדומה לך ברמת האטרקטיביות. עוד לפני שיצאת לבילוי , כבר הרגשת חוסר ביטחון ורק משום שידעת שליד החברה , יהיה לך קשה לתפוס תשומת לב.
יכול להיות שהעיצות הנ"ל נשמעות שטחיות , אבל, לטעמי, המציאות הגברית של היום היא בדיוק כפי שתיארת. קודם כל בוחנים עם העיניים ולכן יש להערך להתמודד איתה ובאומץ !
יפה כתב מי שכתב: "כיעור זה לא גורל…" והכל בעיני המתבונן ועניין של קליק ומה שאת משדרת ועוד משפט : אין אישה לא יפה יש אישה לא מטופחת.
גברים עד כמה שאני מבינה בהם מסתכלים על יופי ויופי הוא עניין של הבלטה פשוט תדגישי ותבליטי את היפה שבך בחיצוניות ובפנימיות
הם בני אדם כמוני וכמוך:) שמשתמשים בעיניים
תחרותיות בעניינים כאלה מביאה לעולם סטיגמות וקלישאות
חלק ממה שהתכוונתי לכתוב כבר נכתב בתגובות שמעלי.
אבל בכל זאת:
א. "לכל סיר יש מיכסה וכו'" – אני מניח שאת מחפשת
את ה_אחד_ שיאהב אותך (ואת אותו) כפי שאת. באיזשהו
מקום יש אולי מישהו שאת הכי מושכת בעיניו.
ב. אפשר אני מניח (בדרכים טבעיות) לשפר את המראה.
ג. מראה חיצוני, לדעתי, חשוב לגברים (וכמובן לא רק)
אבל ברמה הזוגית (מעבר לדרוג של "יופי מוסכם") זה
עניין סובייקטיבי ("היופי הוא בעיני המתבונן" וכו').
ד. ייתכן שאם תנסי לאמץ תפיסה שאת כן מושכת
זה גם יבוא לידי ביטוי בהתנהגות ובחשיבה ובמידה
מסויימת ייתכן אולי שזה יגרום לך להיות.. יותר מושכת.
בקיצור, ייתכן שפירוש המציאות שלך משפיע על אותה מציאות…
בהמשך לעוד גבר, סעיף ד', פסקא שנייה:
לא מעטים הם סיפורי ההתקנאות ההפוכים
בה בחורה מהממת משתוממת כיצד היא מסיימת את הערב לבד כנסיכת קרח בלתי מושגת, בעוד חברתה החיננית-חייכנית-עממית-ולא מי- יודע-מה-כוסית מעניינת גברים רבים.
הרבה פעמים היפות דווקא נותרות לבד, פשוט בגלל החינניות שמשדרת בחורה עם רגליים על הקרקע שלא חושבת שהיא מתת האל לגברים ומתנהגת כפרימדונה. גברים אוהבים בחורות לעניין, שמחייכות ולא דופקות פוזות של דוגמניות על חמוצות פנים. ודיי עם הפוזה של לעשן ולהראות נוגות ופילוסופיות- פשוט לחייך! ליצור קשר עין, ולהתחיל שיחה בטבעיות…
בתור "נסיכת קרח" מצוייה, אני יכולה לאמת את הדברים הללו בראש חוצות.
אחת למיליון יקרה,
אני לא יועת למה את מתגאה להתהדר בכינוי הזה,
יש משהו נורא מעצבן בבנות שחושבות שעצם השהות במחיצתן היא פרס .
נו מילא, אומרים שהודאה בבעיה היא שלב א' בפתרון.
רדי לעם!!!
(תרתי משמע, אגב. לנסיכות שכאלו ישנה גם נטייה לשכב על הגב ולא לעשות כלום. אר אי אם פעם שרו על כמה שמכוערות יודעות להזדיין.)
תמצאי מישהי שהיא אפילו יותר כוניפה מגעילה ממך, ואיתה תצאי לסיבובי פיק אפ. ככה תוכלי להיות את הבחורה שחברה שלה שונאת אותה רק כי היא נראית יותר טוב ממנה.
אין אין, אני חולה על אנשים שמשחקים אותה הומניים ואוהבי אדם כשמדובר בפלסטינים, אך בעצם הם בהמות לא קטנות.
אני יכול להיות בהמה בינונית גם כלפי פלסטינים.
יופי הוא עניין משני ובכל זאת:
beauty is only skin deep, but uglyness goes straight down to the bone.
uglyness is only skin deep, but beauty goes straight down to the bone
מתאים גם לצד השני, כנראה שאין בפתגם הזה שום דבר שעומד בפני עצמו ותומך בצד אחד בלבד.
יש לי חברה מהממת, מושכת ממני בהרבה, שבמשך שנים חשתי תסכול עז כשהיינו יוצאות יחד בגלל ערימות הזכרים שהיו עוגבים עליה. הפסקתי להסתובב איתה בבארים ופאבים ומסיבות, אך לא שיפרתי את מצבי בהרבה. תמיד יהיו יפות ממני, והאמינו לי אני נראית מצוין. חברה אחרת שלי, שאיתה אני מסתובבת לא מעט לאחרונה, נראית הרבה פחות טוב ממני וגוררת גם היא שובל מעריצים גדול בהרבה משלי. כשניסיתי לברר עם כמה זכרים למה בעצם, תשובתם הייתה פשוטה עד כאב: "יש בך משהו מרוחק, לא נחמד, לא מזמין". מסקנתי היא שכאשר אינך יפה בצורה קיצונית או מכוערת להחריד – רמת הפופולאריות שלך לא תלויה באיך שאת נראית אלא במה שאת משדרת בעיקר. אף אחד לא רוצה נסיכת קרח או שרמוטת על – הבחורה המחוזרת ביותר היא פשוט זו שעושה רושם של בחורה נאה, נחמדה ולא מאיימת.
וכצעד ראשון לשיפור המצב שלך אני מציע להחליף את המילה "זכרים" במילים כמו גברים ובחורים.
"כשניסיתי לברר עם כמה זכרים למה בעצם, תשובתם הייתה פשוטה עד כאב:
"יש בך משהו מרוחק, לא נחמד, לא מזמין".
מסקנתי היא שכאשר אינך יפה בצורה קיצונית או מכוערת להחריד –
רמת הפופולאריות שלך לא תלויה באיך שאת נראית אלא במה שאת משדרת בעיקר."
וכמה היית מוכנה לשלם כדי לדעת מה אפשר לעשות בנדון ?
ולדעת היכן מקבלים את הרצפטים האלה ?
מהניסיון שלי בחיים אני יכול להגיד שפופולריות מהסוג שאת כה שואפת אליה, בדרך כלל לא נובעת ממראה חיצוני, אלא מיכולת חברתית לתקשר עם אנשים אחרים, וכמובן בטחון עצמי. את כל זה אפשר לשנות ואפשר להשקיע מאמץ בלעבוד על היכולות האלו.
לדעתי אין אחת יותר יפה מהשניה אלא יופי שונה אחד מהשני, וגם נכנס הענין של הטעם. תיראי אני נראית טוב ויש לי חברה שגם נראית טוב אבל היופי של שתינו שונה. כל פעם שאנחנו יוצאות קורה שאחת מאיתנו מקבלת יותר תגובות מהשניה בגלל שכנראה באותו ערב יצא כך. מה שחשוב לזכור זה שיופי הוא דבר שמתרגלים אליו ואופי זה מה שנשאר איתנו תמיד, לכן כדאי תמיד שתחייכי…זה שווה כל מאמץ ולו הקטן ביותר.