מיום ליום את הופכת גדולה יותר, יודעת יותר. את לא באמת רוצה הרבה דברים. יותר מדי דברים זה מעייף

ילדות גדולות לא בוכות

משוואה אחת ויחידה

את מצחיקה את עצמך, את עצמך בלבד ומדברת שטויות – זה השעמום, הוא גובר עלייך, לא נותן לך באמת להתגבר. כבר שנים שאת מנסה לפתור את אותה משוואה א-שוויונית ותוהה, מה תחום ההגדרה בעצם?

רגע אחד

האם באמת יש צורך בכל המילים הללו כדיי לדייק את רגשותייך? את שקטה לעצמך, לעצמך בלבד.
יש פעמים שאת מעמידה למבחן את היומיום התפל ומנסה בכל הכוח (כוס אמא של העולם), להרחיב את מעגל ההזדמנויות שלך, לצאת מגדרך. אבל מה תחום ההגדרה?! יש פעמים שאת מעמידה למבחן את השעמום התמידי ומנסה בכל הכוח ליצור לעצמך חוויה רב-גונית משעשעת – וכשאת מספרת אותה ברבים, משום מה את מעצימה אותה מעבר למימושה האמיתי. אם כך, תחום ההגדרה הוא רגע.
הם מבינים אותך. הם בדיוק כמוך, את לא לבד. אבל משעמם לך בכל זאת. את מקיימת חיים פושרים, נינוחים, בצבעי פסטל. מעיזה לחלום חלומות שכבר חלמו לפנייך, מוצאת את המילים הנכונות לחזק כוונה קצת פחות נכונה; כי חרטה עם כל הקלות שבה, עושה לך לפעמים כואב בבטן.
הם מבינים אותך, הם בדיוק כמוך – מי זה הם?

חלומות של ילדות גדולות

מיום ליום את הופכת גדולה יותר, יודעת יותר, עייפה יותר. העיניים מאבדות מתמימותן – כל שיר מזכיר לך אסוציאציה מפעם ופעם לא הולך לאיבוד כמעט ואף… מיום ליום את נהיית מבינה יותר, עצבנית יותר, שקטה יותר. קמטים מתעצבים על פנייך, לא תזכרי את עצמך אחרת ולא תיראי יותר טוב, כנראה לעולם.
אבל את חולמת – וזה בסדר לחלום – את חולמת ומתעוררת מותשת. אנשים מבזיקים, את זוכרת אותם. השנים עברו, זה כבר מורגש על מצב רוחך וכל חוויה היא השלכה או תוסף או הבהוב. כל חוויה היא גדולה ומוערכת ולא מובנת מאליה. כשיש רצון אמיתי את יודעת, אין רועץ. כשיש רצון אמיתי, את מסוגלת – אבל את לא באמת רוצה הרבה דברים. יותר מדי דברים זה מעייף.
אז את כותבת וחושבת, כי זה קולח וטיפשי וקולח; כי להשאיר חותם את אוהבת, לזהות עקבות את יודעת, לחיות בדיעבד, יכולה. אבל את האור בקצה המנהרה לא בא לך לראות – לא בא לך לדעת שאת צועדת בתוך מנהרה.

טל עזר

סטודנטית לתקשורת במכללת ספיר. חיה בשביל לכתוב, כותבת בשביל לחיות - בין לבין, עושה חיל במלצרות, בהתחמקות מקסאמים ובסיפור בדיחות. בעבר הוצאתי לאור ספר שירים, אבל מיהרתי לגנוז אותו. היום, מגירת המילים הכמוסות והנרדפות שלי מבקשת להיפתח בשנית

תגובות

  1. יפה ונוגע

  2. את כותבת לעצמך, לא מספרת, חולמת רוצה לגעת ובפנים את יודעת
    שזוהי הדרך, אך את עדיין ממלמלת, רוצה שהעולם יידע שאת מתפשרת. שאם היית מסוגלת זה היה נראה אחרת.

  3. אלמוני

    את כותבת לעצמך, לא מספרת, חולמת רוצה לגעת ובפנים את יודעת
    שזוהי הדרך, אך את עדיין ממלמלת, רוצה שהעולם יידע שאת מתפשרת. שאם היית מסוגלת זה היה נראה אחרת.

  4. אלמוני

    אווי אני אהבתי מאוד..מדבב לגמרי.

  5. שלי יעקב

    טל יקרה.
    שמך צץ ועולה במיילים שאני מקבלת וגם ב:בא במייל.
    את ישרה, ישירה מתנסחת להפליא וכותבת על החיים האמיתיים,היום יומיים.
    אני מנחת קבוצות שמתעסקת גם בחיים האמיתיים- במחשבות, חלומות, אמונות וכו.
    אשמח לשוחח איתך.
    אני מאחלת לך כל טוב
    שלי 050-5225252 shelly.imp@gmail.com

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *