כתבה חדשה…

במרכז הפנטזיות שלי כמעט אף פעם לא עמדה שמלת כלה. כלומר תמיד חשבתי על הסיטואציה בה גבר יענוד טבעת על אצבעי, יביט לי בעיניים ויבטיח לי (כאילו שהוא יוסי שריד ואני אביגדור ליברמן) שאם הוא ישכח את ירושלים הוא ישכח את ימינו (מותק, דבר איתי אחרי 3 כוסיות וויסקי). איכשהו, על הסיטואציה עצמה תמיד התבדחתי. חברה אחת אמרה שהיא לא תופתע אם מייד עם שבירת הכוס יישמע השיר “צהוב עולה זה מכבי”. השנייה אמרה שעם חוסר הסבלנות שלי אני מסוגלת לשפוך יין על הרב ולהגיד לו יאללה יאללה. השלישית רק ריחמה על האורחים שיאלצו לסבול את הטעם שלי במוסיקה. כשכבר כן הקדשתי מחשבה רצינית
לנושא גיליתי בעיה. על אף ששבירת הכוס מסמלת את חורבן בית המקדש (אני אומרת לכם, בית”ר האלה רודפים אותי), נוהגים הישראלים לפרוץ בשאגות שמחה מיד בסיום החופה. אם כן, מי ישמיע את רעשי הקולולולולו? אף חברה אשכנזייה, תהיה טובה ככל
שתהיה, לא תסכים עד כדי כך לבוא לקראתי… לאחרונה, אני בכלל מתרחקת מהרעיון
הזה . כמו קומבינות לפני הפריימריז הולכים ומתרבים מקרי הגירושין. אפילו זוגות
שבתחילת דרכם המשותפת במקום אישונים היו להם פרפרים, במקום משכנתה הייתה להם
קרוסולה ברגש ובמקום לב הייתה להם צנצנת דבש, נפרדים האחד מהשני. השבוע מכר שלי
שאל אותי על אביר חלומותיי. אני , נאמנה להגדרתי כאדם עצבני אש, הזדקפתי על שתי
רגליי האחוריות והסברתי לו שאני לא מסכימה להגדרה זו. אני מאמינה באהבה (ודווקא
בגלל שזה רעיון מופשט המשתנה מאדם לאדם אני עוד יותר מחבבת אותו כמושג ואוהבת
לדון בו) ,תומכת נלהבת בסחרור ובשיכרון חושים שהיא מביאה איתה ויודעת שהיא- ולא
קוקה קולה- היא טעם החיים.
אני רוצה ללכת לאיבוד בקשר זוגי. זה כמו לעמוד בגשם, להירטב ופשוט ליהנות מזה
שאין לך מטריה. אני רוצה להתמסמס לתוך מערכת יחסים. זה כמו לקחת מולקולת נתרן
עם מולקולת כלור וליצור מלח בישול. אני רוצה לאבד קצת שליטה. זה כמו להיות
באמצע המדבר ולגלות שהמצפן התקלקל לך. יחד עם זאת, אני לא חושבת שיש אביר
חלומות שהוא האחד והיחיד. אביר חלומות זה אדם אחד ספציפי או הגדרה?
אם זה גבר אחד מסויים אז איך יכול להיות שכעבור אי אילו חודשים או שנים נפרדים
ואת מעבירה את הכתר ליורש שלו? ואם זו הגדרה, כיצד ייתכן שלפני שנתיים מצא חן
בעיניי בחור מופנם וביישן , ואחרי כמה חודשים התאהבתי באדם פתוח ושחצן? הראשון
היה בן גילי, קצת תלוש מהמציאות וכמו חילזון בתוך הקונכיה של עצמו. השני היה
בעל חברה, מבוגר ממני ב-12 שנה שכבר עבר וראה הרבה בחיים. אם אביר חלומות
מצטיין בגמישות טרמינולוגית אולי הוא לא הגדרה בכלל?
מישהו פעם אמר לי שאושר זה מושג שהאדם המציא כדי שיהיה לו אל מה לשאוף. אולי גם
המונח אביר חלומות בא לענות על אותו צורך?
ביום שהפיקציה הזו תצא מדפי הספרים ותהיה בדרכה לפגוש אותי יש לי בקשה אחת:
שיעבור ב’אלדן השכרת רכב’ וימיר את הסוס באיזו מרצדס או לפחות יונדאי סונטה.
המגפיים שלי עלו 540 ש”ח וממש לא מתחשק לי ללכלך אותם. באותה הזדמנות, אם לא
קשה לו לאביר שלי, שיעשה עבורי מחווה נוספת:שישנה את צבעה של השקיעה. אדום, כפי
שאתם ודאי מנחשים, אני לא אוהבת.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *