לחיות בעולם שפוי

המיטה שלך קרה אני אומר לה, מה הצעת לי? אם לא מיטה חמה? עשרות מחשבות עוברות אצלי בראש, אני לא יכול להפסיק והמגילות מטריפות אותי, אני מבלה שעות בחדר העבודה המעופש קורא בגווילים, העיניים שלי נעצמות ולא אני לא יכול להפסיק, לא יכול להרפות. אני נשרף , אני מערה לתוכי עוד כוס משקה מר, מילים יפות אמרתי לך, ובעצם זה כל מה שנותר, צרור מכתבים שכתבנו אחד לשני ואני נגמר. המילים שלך עליו, כל מה שהוא היה בשבילך, אני לעולם לא אוכל להיות. כל מה שהיה לי לתת נתתי לך. עינייך תלויות בי ואני רוצה ללכת! את לא מבינה? ירוקות, יפות, יוקדות, נפוחות מדמעות.

הקימורים שבגופך, החלקים הרכים שערסלתי בין ידי, כל חלקה טובה בך ידעתי, עשינו אהבה ולילות ארוכים עברו עלינו בחוסר מעש כמעט כמו אלו שעברו ברוב תשוקה. איפה אנחנו עכשיו? ריחות של בישול נישאים באוויר מדירת השכן, בתי הקפה השכונתיים עמוסים בתיירים וסטודנטים צוחקים, הדירה שלנו אפלה, אפופה ריחות רעים ועשן סיגריות. ריח הבושם הקליל שלך שהיה פעם נידף מכל פינה, זה שהטריף אותי בשובך מהעבודה נעלם.

אני לא מוצא את עצמי, צלחות מלוכלכות נערמו בכיור, המקרר ריק וזה כבר כמה ימים שאני חי על קפה שחור וסיגריות לא רוצה לישון, לא בלעדייך, לא במיטה שלנו.

צעדים חרישיים בחדר המדרגות ואני משוכנע שזו את, נמאס לי לחכות, וחשבונות נערמים בתיבת הדואר, ואין לי טעם עוד לחיות בעולם שפוי.

זוכרת לילות שנשמנו אוויר קריר בשדות פתוחים, תינינו אהבים בחשיכה, נעשים אחד עם הטבע, הכלתי בתוכי רעמים וברקים, גשמים וסופות איתך. אני צמאה לכל הדברים שלא יכלת לתת לי. אני כמהה לכל הרגעים שעברו ולא ישובו. אני חלולה, שום דבר אמיתי לא קורה אצלנו. אני כועסת משום שלא יכלת לענות על מה שרציתי, אני כועסת, אני כועסת ואני לא יכולה להפסיק, פעימות הולמות בתוכי, העיניים שלי לא מפסיקות לדמוע, חדר שחלקתי איתך, שכן, רציתי לחיות איתך, אהוב רציתי להיות שלך, אני כועסת, 10 שניות של שינאה, אני כועסת…אין לי מילים בשבילך. הכל ריק השתתק בתוכי, אני אילמת, מוגבלת כנועה ונכלמת. רציתי להיות שלך. אני רוצה לשמוע אותך מתחנן, מבקש, משתרע על הריצפה למולי, מבקש מפציר תחזרי אלי למה אתה לא מבקש? אני לא רוצה להמשיך לרוץ קדימה ליפול ולהתגלגל אחורה על הריצפה, אני לא יכולה לנשום, מערבולת, האוויר לא חודר לריאותיי, אני נחנקת תשמע את הלמות ליבי, נאבקת על כל נשימה ואיבדת אותי לנצח. שנאתי לראות את כל הזוגות והדרמות בחייהם, אפר סיגריות בכל משבצת של המרצפות העקומות בבית שלנו, שלי, שלי. רציתי להיות בשבילך, רציתי שתהיה בשבילי.
אני לא שלמה.