חוויות מהסטודיו: הקיץ הגיע ואיתו הרצון להגשים את חזון הרזון. אז מה האובססיה שלך? בטן או תחת? כך או כך, זה הזמן להתחיל לכווץ

לשאוב בטן פנימה

יש רגע בחייה של עלמה, שהיא יודעת שהיא מתבגרת.
הרגע בו היא מחליטה להרשם למכון כושר-סטודיו ואחרים.
זה מאורע מכונן בו את מבינה שהגיע הזמן להגשים את חזון הרזון ולפנות כמה מאחזים בלתי חוקיים שהתנחלו לאורך קווי המתאר שלך. אם פעם יד שהונחה על הכתף גלשה עד המותן במהירות, הרי שהיום היא נתקלת בגבשושיות משל הייתה 4 על 4 במבחן נהיגה.
כך החלטתי גם אני לשדרג את הדימוי שלי כאשה קרייריסטית חגורת ביפר, ולהרשם לסטודיו. כבר כששילמתי את מחצית משכורתי הרגשתי סיפוק. מבחינתי אפשר היה לעצור כאן. כמו בהרבה מקומות בחיים – אוניברסיטה, תיאטרון – יש לי עסקה כזו – אני מפרישה מס חודשי, ובתמורה מרגישה שחיי העשירו. בעוד שהמוסדות לא זוכים לראות אותי ומתעשרים. אבל המדריכה מבהירה לי מה היא מצפה ממני: “את צריכה להגיע פעמיים בשבוע לשיעור ועוד פעם לתרגול, ברור?”
ברור המפקדת.
התייצבתי בסטודיו גאה בעצמי על המודעות החדשה ועל מכנסי ספורט, גרביים וגופיה חדשים גם כן, שנרכשו לרגל הצרת היקפי הרגל.
באולם ההתעמלות מרוצף המזרנים, סובבות מראות גדולות, ונשים בתנוחות משונות (מעוררות השראה יש לציין) נשקפות בהן, כשהן מנסות להעביר את רגל ימין מעבר למרפק שמאל תוך הפניית הראש הצידה כדי להציץ בחשד אחת בשנייה: “את מסתכלת, הא? נכון, מחכה לי עבודה קשה על הבטן התחתונה, אבל אחותי, הלחיים שלך כבר טופחות לך על השכם”.

תשכחו מאווירת הרחם הכל נשי, בסטודיו שולטת משמעת ברזל. כאן באים לעבוד. “זאת הסיבה שאנחנו רק נשים”, הסבירה אביגיל המדריכה. מי שמעוניינת למצוא דייטים באווירת טסטוסטרון מיוזעת שתלך לחדר כושר. אנחנו לא מאמינות בזיעה. אנחנו מאמינות בלכווץ. כן , יופי, עוד. תכווצי. ועכשיו 40 כיווצים אלכסוניים גדולים, לא 40! 4! מי התעלפה שם? תרימו אותה ותזרקו אותה מכאן החוצה”.

האובססיה שלי היא אולי בטן, אבל האובססיה של אביגיל, חגית וגילי המדריכות היא התחת, שכאן משום מה מחלקים אותו לשניים וקוראים לו ישבנים (לא מספיק אחד?). במיוחד מקפידים פה לכווץ את רצפת האגן. אני אמנם שמעתי בימי חיי על מפגש של הרצפה עם האגן, אבל לא ידעתי שיש לאגן רצפה. המדריכה עם עין הנץ רואה הכל: “למה את לא מכווצת?”

היא ניגשת אלי, איזה פחד, ומניחה בטבעיות יד אחת על הבטן שלי ואת השניה על הישבן, “לשאוב בטן פנימה, לשאוב!” כל הבנות בסטודיו מסתכלות עלי בקנאה: מדגימים עלי! מבחינתי, לעומת זאת, עוד ליטוף אחד ואביגיל הרזה חוטפת אגרוף. למזלה, השיעור נגמר.
“טוב, הייתן בסדר. עבדתן יפה. אני ממליצה ללכת הביתה ברגל, שנרוויח פעילות אירובית”.
אני כל כך מרוצה מעצמי על ההשקעה שאני כבר קובעת עם נועה ארוחת ערב בקופי שופ.

המדריכות בסטודיו בעלות גוף נערי, נטולות ציצים ונושאות פרצופים חדים. כל פעם שאני מפספסת שיעור הן מתקשרות אלי לפלאפון לשאול איפה אני.
“שאולי, מהר! זה מהסטודיו, תעשה קולות של אמבולנס!”
“אביגיל, לא שכחתי אני פשוט בדרך לחדר מיון, נדרסתי, אל תשאלי, אני מבטיחה להשלים שיעור”.

צחוק צחוק, אבל אני באמת משלימה. וגם נהנית מזה שיש לי שעה שהיא רק לעצמי.
נדמה לי שניכרת התחטבות קלה באיזור השבר הרומני אפריקאי שלי, ואני נודרת שאם עד הקיץ תהיה לי בטן שטוחה אני עושה עגיל בפופיק.

על הכותבת עינת ברזילי

ילידת 1975. סטודנטית לתואר שני בתקשורת חזותית ותסריטאית לעת מצוא. דוברת במשרד החינוך אבל מזמן לא דמות חינוכית, בעיקר במגזר סרוג הכיפה שייצר אותה

תגובות

  1. כל הקונספט הזה שבחורה חייבת להיות רזה כמו מקל נולד כדי להעשיר את כיסי בעלי מכוני הכושר ויצרני בגדי הילדות שנמכרים בטעות בנשים.
    מי אמר ששמנמנות זה רע?
    ובכלל, חצי שעה ביום שכוללת ריצה קצרה, שני סטים של שכיבות סמיכה ועוד כמה תרגילים פשוטים + דיאטה מאוזנת, יעשו את העבודה. אלא אם כן אין משמעת עצמית וצריך שוטרת על הראש.

    • עוד גבר

      נכנסתי לי, עכשיו, לאיזה אתר הכרויות שלא בקרתי בו כבר
      מזמן (כי די נמאס לי מזה ולא בגלל שמצאתי..) והסתכלתי לי,
      סתם כך, על התמונות של הבחורות. כמעט כולן שם ממש דקות
      גזרה (יש כאלה שקוראות לזה חטובות, שיהיה.. אבל לי הן
      נראות לי, די רזות). כשאני הולך ברחוב או במקום ציבורי (קניון
      למשל) אני רואה הרבה יותר בחורות שאני מכנה נשיות (שהן
      לעיתים גם שמנמנות/מלאות/שמנות, אבל בעיקר מלאות במקומות
      ה”נשיים”). מסקנה אפשרית: כנראה שגברים ונשים
      לא אוהבים את אותן נשים… 🙂

      • אלמונית

        אישה חטובה או רזה כמו שאתה קורא לזה זה הדבר הכי יפה שיש כל דבר נראה עליה יפה….
        והיא מושכת המון תשומת לב….

      • עוד אשה

        בקשר למה שאמרת…גיליתי משהו מעניין לאחרונה. גיליתי שבאמת גברים חושבים שבחורה מלאה זה סקסי. אולי ליד החברים שלהם הם יצביעו על אנורקסיות ויגידו “תראה איזה כוסית, מה הייתי עושה לה”, אבל בינם לבין עצמם הם יעדיפו מישהי מלאה על פני רזה.
        בקשר לבחורות….זה לא הכי מדוייק. אני גם חושבת שאשה היא סקסית דווקא כשהיא לא רזה (אולי בגלל שאני כזו..:-) וכשאני רואה בחורות מלאות ויפות, אני מרשה לעצמי להגיד בקול ליד החברות “וואו, תראו איזה יפה”.
        לעומת זאת, יש לי חברות שאומרות “וואו” על מישהי שלובשת מידה 34, אבל זה הכל פוזה, הכל קבעון מטופש שנכנס להן לראש והן התרגלו אליו. וכך מתנהגות גם הנשים האלה שאתה מדבר עליהן, הנשים שכיבול לא אוהבות את אותן נשים אשר אתה אוהב.

        • עוד גבר

          אה, כן… למרות האמור, אני מאמין שיש טעמים שונים
          לאנשים שונים ובכלל כשמדובר על הופעה, מבנה גוף הוא
          רק פרט אחד… כתבתי כאן בעבר משהו על דעתי על
          השוני (האפשרי) הזה בהתייחסות, בין איך שנשים רואות
          את עצמן ואיך גברים רואים אותן (בהכללה, כמובן):
          https://bananot.co.il/articles/667#rem41483
          (אגב, הקישור _בתוך_ הקישור הנ”ל כבר לא עובד).

        • אלמונית

          34 זה כבר לא רזה, אם הבחורה לא בגובה מטר וחצי או בת 12 מדובר בתת תזונה חריפה, אם היא מקבלת ווסת זה נס. אם היא לא רעבה זה גם נס

  2. מכון כושר/חוג אירובי/סטודיו זה משהו שאת עושה למשך חודשיים, שבהם את מרגישה נהדר עם עצמך למרות שלא ממש רואים עלייך שהתחטבת, ואז נמאס לך בבת אחת ואת לא מראה שם יותר את לחייך העגלגלות. לא נמאס מהרוטינה הכ”כ צפויה הזאת?

    • כמו שאני יודעת לכותבת המאנר אין שום רוטינה צפויה והכל אצלה הופך למעניין וחדשני

  3. מיס סיקסטי

    גם אני שואבת ומכווצת, מרימה משקולות במכון ורצה כל עוד נפשי בי על המולטי-טריינר או איך שלא קוראים לו. כרגע כל הפלג התחתון של גופי כאוב אחרי שיעור ההתעמלות של אתמול… למה אנחנו עושות את זה לעצמנו? רוצות ללבוש את מלאי חולצות הבטן שלנו ולהכנס לביקיני בלי להראות מגוחכות, זה למה!
    כן, אני יודעת שכל התהליך פאטתי אבל זה לא מזיק… נראה לי:

    • גם אני, כבר שנים, והתוצאות הניכרות היחידות הן כאבי גב וברכיים, שלא לדבר על שברי מאמץ מתמשכים. אבל ההרגשה, ההרגשה! אין כמו לצאת מחדר כושר וללכת על עננים. תחושה נהדרת. אגב, מחטב זה לא, לצערי.

      • החתולה

        אחרי שנה בדיוק של חדר כושר וחוגים – המשקל ירד, ההיקפים הצטמצמו, הכל נהיה יותר מעוצב – ת ע נ ו ג !!!!

        לא משתגעת, אבל נמצאת שם בערך 4 פעמים בשבוע – אין מילים לתאר את ההרגשה הנפלאה שזה עושה

  4. הרגע בו אנחנו נרשמות למכון כושר,מצטרף לרגעים מביכים אחרים היוצרים את ההסטוריה הפרטית של השאיפה להתמתגות. אנחנו כל כך רוצות את להדחס אל מותג הדוגמנית .. יש לי חברה אחת, שלא היתה מעולם שמנה אפילו לא קרובה לאזור הטייארים המוקצה, שהחליטה יום אחד להפוך לדוגמנית, לא לפני שילדה שלושה ילדים ונשארה, כאמור, דקת גיזרה. במהלך הקורס המוקפד, שהועבר על ידי מדריכה רבת פעלים שהזכירה לי את תקופת הטירונות הרחוקה, אכן, הצרה חברתי היקיפיה, ועד מהרה חזרה במינהרת מראה הזמן, ועצרה בקושי בגיל 17 . הכל היה משובח, אלמלא האמביציה שהפכה לסוג של התמכרות. הקורבן אכן עוסקת רוב הזמן באיך שהיא נראית, כמו אותה דוגמנית שפותחת את היום מול המראה ויודעת את מי היא כבר לא תוכל לדגמן יותר. במקרה של אישה 35 + ועוד שלושה ילדים, השיחה הפכה בהחלט פאתטית אבל עם ההיקפים לא מתווכחים

  5. צורה-לי

    נכון שהמ”כיות חמורות הסבר וחניכותיהן המכווצות מצבא החיטובים לישראל, כפי שהן מתועדות במאמר, יכולות להירשם כתופעה נלעגת עד מדאיגה, ישר לדו”ח אמנסטי, אבל אין מה לעשות, אנומליה מתקנת אנומליה. העובדה היא שהגענו לניוון שרירים מתקדם, ואני לא מתכוונת פה למחלה אלא לרופסות הכרונית הפושה בקרבנו מדור לדור, ולכן הפתרונות הם קיצוניים.
    בל נשכח, כי לפני שהפכנו לקורבנות אופנה כבר היינו קורבנותיו של אורח חיים המדרדר אותנו לאט אבל בטוח להיות בטטות מהלכות, או יותר נכון מזפזפות על הספה. אז אמנם הם נראים קצת פתטיים, מאמצי השיקום שלנו, אבל מאחוריהם יש כוונה טובה לשמור על צלם אנוש, שכמו הרבה כוונות טובות מביאה פה ושם לתוצאה קצת הפוכה.
    כמו שפילסנו דרכנו החוצה מהג’ונגל, נמצא איש איש את דרכו לשמור על צלמו מבלי להקריב את אישיותו – שחייה? יוגה? פילאטיס? טאיצ’י? צעידה עם הכלב בפארק? או סתם טיפוס על עצים ורדיפה אחרי צייד, כמו שעשו אבותינו, שלא ידעו את הולמס פלייס.
    אז קדימה בנות ובנים, להדק קורקבנים, לכווץ ישבנים, פן נהפך למאובנים.

    • אילן26

      ככה זה היום. בתור גבר אולי יותר קל לי אבל כשאני חושב מה הנשים צריכות לעבור…
      ואחרי זה עדיין הם לא יהיו מאושרות….לפי דעתי זה רק בראש. יצא לי להכיר מספר בנות שהיו “מלאות” אבל בכל זאת אטרקטיביות, אינטלגנטיות, עם חוש הומור ומה לא…אבל תמיד הן הרגישו שחסר להן משהו
      אני חושב שזה רק דבר פנימי

      אשמח לקבל תגובות

  6. אנונימית

    כל כך עצוב

  7. אוהב נשים שאוהבות את עצמן

    כותרת נפלאה. אני הייתי מרחיק לכת – לשאוב את השכל פנימה.
    מעניין שרק נשים מחלקות את הגוף שלהם לפיסות
    אני לעולם לא אניח לאשתי לחלק את עצמה לפיסות, לשנוא איברים מגופה
    אני אוהב אותה כמות שהיא, בעיקר בבוקר, ללא האיפור, והאמינו לי שיש לה חטטים
    אבל אני אוהב אותם
    וגם את השומן הרך, והסימנים של אחרי הלידה, והשיער במפשעה
    לא הייתי מחליף אותה באף דוגמנית
    היא בעיניי היפה מכולם

  8. אז לאחר שנהנית לשלם חצי ממשכורתך.. ונהנית מתשומת הלב וההרגשה העילאית.. חכי חכי כשיבוא אותו יום וימאס לך.. תשכחי מהחזרת הכסף או מביטול הוראת הקבע.. נלחמתי בשיניים ובציפורניים ולא הסכימו.. מתוך השישה חודשים – חודשיים הלכתי וכאבתי וסבלתי וכשרציתי להפסיק – לא ניתן ולכן שילמתי ארבעה חודשים סתם וההתכווצות היחידה שהיתה לי זה בחשבון הבנק!!

  9. מיקי מאוס

    מאמר מצחיק ובכך מפעיל שרירי בטן ומכווץ אגן לרצפה או רצפה לתקרה או השד יודע מה

  10. אין לכם מושג כמה אני מאושרת ! נכון השקעתי כמעט שנה באימונים מתישים במכון כושר (HOLMS PLACE) וגם דיאטה מתאימה , אבל מי שלא פגש אותי שנה ,פשוט לא מכיר אותי!
    נהייתי סקסית חטובה וחתיכה , גברים מסובבים את הראש אחרי (תופעה שלא הכרתי) אני נהנית
    לעמוד בעירום מול המראה ולהתבונן בעצמי ! ממש פסל חטוב ! היה שווה את המאמץ !!
    הבטחון העצמי שלי עלה פלאים , בגדים מונחים עלי נהדר והעיקר גברים שדחו אותי בעבר רודפים אחרי חרמנים לאלא…האמת שכעת אני מגיע למכון כדי לחפש סטוצים (ומשיגה המון !)
    גם חיי המין המשעממים שלי , נהיו סוערים
    אז בנות –רוצו למכון ,תשקיעו מאמצים -ותאמינו לי תהנו מהתוצאות !!! באחריות !!!!!

  11. החתולה

    כל אלו שנגד ספורט – הם סתם פדלאות עצלניות !!!

    גם אם נתעלם לרגע מהפן החיצוני – המחמאות ושביעות הרצון העצמית – מה לגביי הפן הבריאותי ??

    כמה נוח להתעלם מהעובדה שגוף ספורטיבי הוא הרבה יותר בריא וצעיר מגוף שרק רובץ מול הטלויזיה או המחשב וטוחן פיצות ??

    נפש בריאה בגוף בריא – יאללה, לעבודה !!

    • וואו . איזה פרסום להולמס פלייס . אפשר לחשוב שהאושר
      צומח שם על המכשירים , על הקירות , על המזרנים … חחח…

      אני מכווצת בטן כשאני תולה כביסה . כשאני עושה ספונג’ה
      אני מכווצת בטן וישבן ומשתדלת לחבר משקולות של שני קילו
      לדלי המיים – זה שרירי ידיים .
      כשאני סוחטת את הסמרטוט הספוג מיים – שרירי חזה .
      וכשאני מרגישה ממש בטטה , שזו הרגשה עילאית ,
      אני שמה במערכת את אום קולתום ומתחילה לנענע ת’בטן …
      בקיצור – ריקודי בטן .
      וכמובן – סקס !!
      משתדלת לשחרר את כל השרירים בעת הסקס וכשמגיע
      השלב – מכווצת את כל השרירים יחד ושוב , מרפה .
      הולמס פלייס , שייפ , ביונד ג’ים וכל החרטות …
      אני את האושר שלי מוצאת בים . הליכה לאורך החוף שווה את כל
      הזיעה שמסניפים במקומות הסגורים האלה – בלעעע….

      • זה לא פירסום להולמס פלייס זה פירסום לסטודיו סי.
        ותעשה לעצמה טובה כותבת המאמר ותעבור למכון כושר רציני יותר (הולמס, גרייט שייפ, שייפ, קאונטרי וכו’) בהם ניתן גם לכווץ ולחטב את השרירים (לפחות לנסות) אך גם לעבוד על שריפת שומנים = פעילות אירובית.
        וכל זה בלי בכלל להתייחס למחיר – בסטודיו סי לוקחים ככ הרבה כסף! ועל מה? על 2 שיעורים קבועים בני שעה בשבוע +2 תירגולים בני שעה – גם בשעות קבועות למדי. ?? ?? ?!!!! ביזבוז כסף משווע כשאפשר להרשם למכון שמאפשר שילוב של שיעורי חיטוב (ע”מ לכווץ) ופעילות אירובית וגם מאפשר אימון במשך שעות מגוונות יותר ובמחיר הרבה יותר שווה.
        עבודה על כיווץ השרירים בדרך בה עובדים בסטוידיו הזה איננה מספיקה וחובה לשלבה בפעילות אירובית כלשהי (גם הליכה מהירה תספיק).

    • אלמונית

      יש ספורט ויש אובססיה,
      צריך להבחין בין השנים

  12. החרמן

    לא יודע מה איתכם אבל אפשר עוד פעם את הקטע עם הליטוף על התחת?

  13. אלמוני

    לא על כולם אימון גופני משפיע באותה צורה. גם כשרצתי עשרות קילומטרים בשבוע, עשיתי עשרות (תקופות מסויימות גם יותר ממאה) עליות מתח כל יום, ועוד מספר כפול של כפיפות על מקבילים ואימונים בחדר כושר הגוף שלי נראה בדיוק, אבל בדיוק אותו הדבר. שום דבר לא השתנה. אחרי כמה קייצים כאלו הבנתי שחבל על המאמץ (הקף חזה גם ככה 110 ס”מ עם מותניים 92 ואני עדיין רואה את הזין כשאני משתין).
    לא שאני לא עושה פעילות בכלל, אבל לפחות לא אינטנסיבית.

    דבר שני, שותף שלי לדירה מלפני 6 שנים עשה פעם מחקר דיי מקיף (+n=60) ומצא שספורטאיות שעושות ספורט בתור הרגל, כלומר כאלו שנהנות מזה ומתמידות (להבדיל מאלו שנרשמות לחודשיים ופורשות) בדרך כלל מחוננות בתאבון מיני אדיר. בתור תלמיד טוב אימצתי את ההמלצות שלו ואני חייב להודות שעד עכשיו הן לא אכזיבו. כשאני מכיר בחורה אני מנסה לברר בעדינות כמה ספורט היא עושה. אם היא ספורטאית מתמידה אני יודע שיש בשביל מה להתאמץ.

  14. הצד השני למתרס

    בגיל 30 פלוס,עם הריון מאחורי,יש לי שאיפות לחזור למידה שלי מגיל 18-מידה 38.
    המכונה המשומנת (משומנת זה לא המילה המתאימה פה…) של המדיה,
    הצליחה לשטוף גם לי את הראש (והגוף…)שעם העליה בספרות הגיל,יש עליה בספרות של מידות המכנסיים.
    נרשמתי למכון-נשים בלבד.לא מטעמי צניעות-אני גרה בח’ול ברובע גייז,והסיכוי שלי לקבל מבטים ‘לא ראויים’ בזמן שאני מרימה את היישבן שלי (שמישהי צחקה פעם ‘יש לזה איזור חיוג משלו)גבוה יותר במכון של בנות מיני.
    אבל מה,אין שם בנים המרימים בקלות משקל העולה פי 10 על מה שאני מרימה בגיוס כל כוח הרצון ו-לא סתם קראו לזה ‘סיבולת’-זה סבל.
    מאמנת הדריכה אותי,כתבה הכל על כרטיס שאני אמורה להסתובב איתו-כמובן,שרוב המונחים שהשתמשה בהם,לא ממש נהירים לי. מלבד זאת,היא הורתה לי ‘3 סטים,,20 בכל רגל’-גם כאן איבדתי אותה-חשבון זה לא הצד החזק שלי,ובמיוחד קשה לי לחשב בראש,סימולטנית עם מאמץ גופני.
    אבל מה,חייבת להודות,זו הרגשה נפלאה-לצאת מאימון.אני משווה את זה-בלי להגזים-להרגשה כשמאוהבים…
    אה כן,יש לי שטח אחד חזק במכון-המזרן למתיחות.
    מטבעי אני גמישה,וכל הבנות שמלגלגות על השרירים הרופסים שלי בכפיפות הבטן,נשארות פעורות פה למראה השפגאט שלי.לורק שפאגט טוב היה מפרק צוליליטיס…

  15. אלמונית

    המדיה בקושי מראה נשים מעל גיל 30

    • הצד השני למתרס

      לא מדוייק,אלמונית.יש כמה וכמה שחקניות מפורסמות שנושקות ל 30:
      קתרין זטה ג’ונס,אומה תורמן,גווינת פלטרו,קמרון דיאז…
      ויש את סידני קרופורד,וקלאודיה שיפר.
      הן מצטלמות למאגזינים,מפגינות גוף דקיק (חלקן אפילו אחרי לידות)
      וגורמות לי לחשוב,שברגע שאשה הולכת על שטיח אדום-אוטומטית הגוף שלה מאבד את ה’יכולת’ להשמין…
      בקיצור-יש בהחלט במדיה נשים בנות שלושים שלובשות 38 ולמטה מזה…

  16. אלמונית

    ואני מצטטת “נושקות לשלושים”
    זה בהחלט לא סותר את מה שאמרתי.

    • הצד השני למתרס

      כמדומני,כל הבנות שהזכרתי עבר את השלושים.
      בוודאות,קתרין זטה ג’ונס וקרופורד הן מעל שלושים.
      התכוונתי נושקות:הן קצת מתחת,והן קצת מעל לשלושים.

      • אבל זאת העבודה שלהן. הן לא צריכות לשלב את ההתעמלות בין המשרד לילדים לקופת חולים לאני-לא -יודעת -מה. הן מתעמלות עם מאמן פרטי, לילדים יש אומנות, מטפלות או פנימיה וכל הזמן שהן לא על סט הצילומים מוקדש לטיפוח המראה החיצוני בשגרת טיפוח שעולה אלפי דולרים. שרה ג’סיקה פרקר התראיינה לטלויזיה ואמרה שם שנשים בבית לא צריכות לשאוף להיראות כמו כוכבי טלויזיה וקולנוע כי עומדים לרשותן אמצעים לתמוך במראה הזה שלא עומדים לרשותה של האישה הממוצעת.

  17. אלמונית

    כולכם טועים לכו תיזדיינו אף אחד מכם לא חושב נכון יש בריאות שזה ספורט יש לאכול נכון שזה גם בריאות אבל נשים שמנות זה פשוט המוות… גם מכוערות וגם לא בריאות….

    • דייזי ביוקנן

      אלמונית יקרה,

      תגובה לא מי יודע מה רהוטה אבל אני מסכימה איתך בכל מילה.

      כן, כולל ההצעה לשלוח את כולם להזדיין.

      ולבטטות הכורסא השמנות- כמה קל ונחמד לבוז לאלה שרוצים לשנות ולשפר את מראם ומצבי בריאותם.
      לא אתן לא קורבנות אופנה, רק קורבנות של עצמכם…ואין גרוע מזה.

  18. נירציק

    דובונית חמודה ויפה שלי

    בבקשה לא להשקיע יותר מדי, תשאירי קצת עגלגלות נחמדה !!!

  19. עינת, את כותבת מופלא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    נדיר..כ”כ נהניתי, שמדפיסה ואקרא את כל מאמרייך כאן.

  20. גם אם אתן מאלה שעושות ספורט בשביל עצמכן וגם אם אתן מאלה שעושות ספורט בשביל המראה שזה יהיה יותר יפה…זה לא ממש לעצמכן זה יותר לסביבה מכיוון שהסביבה היא זו שמשדרת לנו איך אנו צריכים להראות (רזים, אנורקסיים).
    גם אם תכחישו ותגידו שזה לא נכון….
    שכל הגברים לא יכחישו ברור שהם יעדיפו להיות עם מישהי רזה מאשר עם מישהי שמנה…
    ברור שהם ירצו שנשותיהם או החברות שלהן יהיו כמו הדוגמניות…
    כמה שזה נורא…וכמה שזה עצוב זוהי המציאות….

  21. כולם כותבים שהם רוצים להיראות בני 17 בגלל שאז הם היו צעירים יותר יפים יותר ורזים. אבל אם אני עכשיו בת 17 ואני לא ככה, במה אני צריכה להיזכר עוד 20 שנה? בגיל 12?
    נקודה למחשבה שלא כל הבני 17 מושלמים.

  22. עינת , ראיתי ואכן יש תוצאות , התמידי !!

  23. אנורקסית

    תדעו שממש לא כדאי להתעסק יותר מדי בכושר אני בגיל 17 החלטתי שאני הולכת להיות רזה ויפה (וגם אז הייתי לא שמנה בכלל) התמדתי בכושר ודיאיטות ובאיזשהו שלב זה יצא מכלל שליטה כולם אמרו שכבר רזיתי יותר מדי ואני צריכה להפסיק אבל ראיתי שהבנים מתחילים איתי וזה ממש יפה בעיניהם והמשכתי ואז היה לי כל הזמן נדמה שאני עדיין לא רזה שאני עדיין צריכה להרזות ואחרי כל זה הגעתי לבית חולים והיו שם המון נערות שהיו כמוני חולות באנורקסיה או בולימיה והיו שם גם בנות שהן בסך הכל בנות 13-12 אז עצה שלי על תשתגעו מכל הרצון להיות רזה שחס וחלילה לא תגיעו למצב שאני הגעתי עליו

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *